ג

ג'.ד. סלינג'ר

סופר

ג'רום דייוויד סלינג'ר (באנגלית: Jerome David Salinger;‏ 1 בינואר 1919, ניו יורק – 27 בינואר 2010, קורניש, ניו המפשייר), הידוע לרוב כג'יי. די. סלינג'ר (J. D. Salinger) היה סופר אמריקאי ממוצא יהודי, הידוע בעיקר בזכות ספרו "התפסן בשדה השיפון" וסדרת סיפורי "משפחת גלאס".
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (714):
שקראתי, קראתי יותר מפעמיים, יומן מסע-הספרים שלי., אירמה, לא הורס אבל למדתי משהו, מסקרן, ספרי ילדות, ספרי מרפא, ספרי קריאה, IT, ספרים שקראתי, קראתי ואהבתי, קבצי סיפורים , הספריה שלי, ספרות מתורגמת - מאנגלית, הגיעו מים עד נטש, פרוזה - ארבעה ספרים ב100 שקלים, בגרות בספרות, תומחר , עוד ...
1.
סיפורו של הולדן קולפילד, נער בן שש-עשרה בארצות הברית של אמצע המאה ה-20, כובש לו אוהדים מזה חמישים שנה. ראשון מסוגו, דיבר "התפסן" בשפה שאיש לא דיבר לפניו: בשפה ישירה, פונה בגוף שני לקוראיו, מנבל את הפה בקללות מכל הסוגים, מספר הולדן את סיפור התבגרותו, מוחה על צביעות, מאוהב באמת ובתמימות....

2.
"מובן מאליו, שיש הבדל בין הוצאת 'מחברות לספרות' בראשית פעילותה, לפני שנים רבות, לבין ההוצאה היום; הדברים לא באו לפי תוכנית מפורטת ומפורשת מראש, אלא בהדרגה ובחינת פרק אחרי פרק. תחילה היתה הכוונה לטפח דברי ספרות שאין המו"ל הרגיל להוט אחריהם, אם מחשש ל'חידושים' בטרם זמן, ואם מחשש להפסדים חומריים. מכאן ואילך נשתנו פני הדברים והתפתחה בהוצאה כוונה אחרת, יגשר על - פני כל הדורות, יפרסם את כי הספרים החשובים. היום אין לנו עוד מטרה נעלה, מלבד להצביע על הספרים שאנו מוציאים לאור, כמו כדי להורות - הנה הספרים שאנו מתכוונים אליהם. וכל המעיין בספרינו יוכל על נקלה להבחין מה כוחה של הוצאת 'מחברות לספרות' בשעה זו, וגם מה שאיפתה להבא." ישראל זמורה, ייהספרים שאנו אוהבים" תשכ"ו...

3.
עמוד ראשון בספר: לילה אחד לפני איזה עשרים שנה, בתקופת המצור שהטילה מחלת החזרת על משפחתנו הענקית, הועברה פראני, אחותי הצעירה ביותר, עם העריסה והכול, אל החדר שהיה אמור להיות נקי מחיידקים, החדר שאותו חילקתי עם אחי הגדול סימיר. אני הייתי בן חמש - עשרה, סימיר היה בן שבע - עשרה. בסביבות שתיים לפנות בוקר, העיר אותי בכייה של השותפה החדשה לחדר. שכבתי דומם והסר תנועה למשך מספר דקות, מאזין לצווחות, עד ששמעתי, או הרגשתי, איך סימיר מתהפך במיטה שלידי. בימים ההם, נהגנו להחזיק פנס על שולהן - הלילה שבינינו, למקרי חירום, שעד כמה שאני זוכר, מעולם לא אירעו. סימור הדליק אותו ויצא מן המיטה. "הבקבוק על התנור, אמא אמרה," אמרתי לו. "נתתי לה אותו לא מזמן," אמר סימיר. "היא לא רעבה." הוא ניגש אל ארון הספרים והעביר את אלומת האור לאט על פני המדפים. התיישבתי במיטה. "מה אתה מתכוון לעשות?" אמרתי. "השבתי שאולי אקריא לה משהו," אמר סימיר, והוציא ספר. "היא בת עשרה חודשים, למען השם," אמרתי. "אני יודע," אמר סימ4ר. "יש להם אוזניים. הם יכולים לשמוע." הסיפור שסימור הקריא לפראני באותו לילה, לאור הפנס, היה אהד החביבים עליו ביותר, סיפור טאואיסטי. " עד היום, פראני נשבעת שהיא זוכרת את סימיר קורא אותו באוזניה......

4.
"אם אתם באמת רוצים לשמוע על כל העניין, אז מה שבטח תרצו לדעת קודם-כל, זה איפה נולדתי, ואיך הייתה הילדות המחורבנת שלי, ומה עשו ההורים שלי לפני שהולידו אותי, וכל הזבל הזה מהסוג של 'דיויד קופרפילד', אבל לא מתחשק לי לדבר על זה יותר מדי..."...

5.
בינואר 2010 הלך לעולמו בקורניש, ניו המפשייר, הסופר האמריקאי ג'רום דיוויד סלינג'ר, בן 91. מחברו הידוע של "התפסן בשדה השיפון", אחד הסופרים המשפיעים ביותר במחצית השנייה של המאה ה-20, פירסם בחייו ספרים מעטים (עדיין לא ברור כמה יצירות נותרו בעזבונו), ובהם צמד הנובלות "פראני וזואי" מ-1961, שראה אור ב"כתר" במלאות שנה למותו. סלינג'ר (שאביו היה יהודי ואמו אירית קתולית, והוא גדל כיהודי) נולד במנהטן, ושם גם מתרחשות עלילת הסיפור השני מתוך שניים שבספר זה, הקשורים ומשלימים זה את זה. פראני וזואי הם שני הצעירים בין שבעת האחים לבית גלאס, שהיכרותם הראשונה של הקוראים עמם היתה בסיפור הראשון של סלינג'ר שפורסם ב"ניו יורקר" וזיכה אותו בתהילה מיידית – "יום נפלא לדגי בננה". במרכזו של הסיפור ההוא ניצב אחיהם הבכור של פראני וזואי, סימור. בסופו של אותו סיפור, סימור מתאבד. דמותו ומותו מרחפים מעל משפחת גלאס מאז, והם גם, בין היתר, עניינו של "פראני וזואי". עלילת שני הסיפורים שבקובץ מתרחשת בסוף שבוע אחד בנובמבר 1955. "פראני", המתרחש בעיירה אוניברסיטאית, מתאר את סלידתה הגוברת של פראני הצעירה מן האנוכיות והזיוף שהיא רואה סביבה. "זואי" מתמקד בקשר שבין זואי לפראני (ולבני משפחתו בכלל): בעת שפראני חווה משבר רוחני קשה בסלון בית הוריה במנהטן – מה שמדאיג מאוד את אמה בסי – זואי מנסה להעניק לה אהבה והבנה, תובנות ועצות טובות. ב-2001 כתבה ג'נט מלקולם ב"ניו יורק ריוויו אוף בוקס" כי "זואי" היא "יצירת המופת ש סלינג'ר" וכי קריאה בו וב"פראני" היא "מספקת לא פחות מקריאה חוזרת ב'גטסבי הגדול'...

6.
הספר תשעה סיפורים, שראה אור בשנת 1953, הוא ספרו השני של סלינג'ר, ויש הרואים בו את פסגת הקריירה הספרותית הקצרה שלו. אלו הם הסיפורים שסלינג'ר בחר להנציח מתוך 35 סיפורים קצרים שפירסם בסך הכול. כמו התפסן בשדה השיפון (1951) זכו סיפורים אלה לשבחים על ההומור והעוצמה שבהם ועל היעדר כל זיוף. סלינג'ר מפגיש בהם את הקורא עם דמותו המהורהרת של סימור גלאס, אנטי-גיבור אמריקאי, שעמדה במוקד התעניינותו עד שחדל לפרסם בשנת 1965. זה הספר שבו האמנות של סאלינג'ר וחייו הצטלבו זה בזה, שבו ההתעניינות שלו בזֶן התמזגה עם המוטיבים המרכזיים ביצירתו, שבו הוא נתן פנים חדשות לז'אנר הסיפור הקצר האמריקאי עם דמויות וסצנות מהפנטות, מיסתוריות ועוצמתיות להפליא. ...

7.
8.
בינואר 2010 הלך לעולמו בקורניש, ניו המפשייר, הסופר האמריקאי ג'רום דיוויד סלינג'ר, בן 91. מחברו הידוע של "התפסן בשדה השיפון", אחד הסופרים המשפיעים ביותר במחצית השנייה של המאה ה-20, פירסם בחייו ספרים מעטים (עדיין לא ברור כמה יצירות נותרו בעזבונו), ובהם צמד הנובלות "פראני וזואי" מ-1961, שראה אור ב"כתר" במלאות שנה למותו. סלינג'ר (שאביו היה יהודי ואמו אירית קתולית, והוא גדל כיהודי) נולד במנהטן, ושם גם מתרחשות עלילת הסיפור השני מתוך שניים שבספר זה, הקשורים ומשלימים זה את זה. פראני וזואי הם שני הצעירים בין שבעת האחים לבית גלאס, שהיכרותם הראשונה של הקוראים עמם היתה בסיפור הראשון של סלינג'ר שפורסם ב"ניו יורקר" וזיכה אותו בתהילה מיידית - "יום נפלא לדגי בננה". במרכזו של הסיפור ההוא ניצב אחיהם הבכור של פראני וזואי, סימור. בסופו של אותו סיפור, סימור מתאבד. דמותו ומותו מרחפים מעל משפחת גלאס מאז, והם גם, בין היתר, עניינו של "פראני וזואי".   עלילת שני הסיפורים שבקובץ מתרחשת בסוף שבוע אחד בנובמבר 1955. "פראני", המתרחש בעיירה אוניברסיטאית, מתאר את סלידתה הגוברת של פראני הצעירה מן האנוכיות והזיוף שהיא רואה סביבה. "זואי" מתמקד בקשר שבין זואי לפראני (ולבני משפחתו בכלל): בעת שפראני חווה משבר רוחני קשה בסלון  בית הוריה במנהטן - מה שמדאיג מאוד את אמה בסי - זואי מנסה להעניק לה אהבה והבנה, תובנות ועצות טובות. ב-2001 כתבה ג'נט מלקולם ב"ניו יורק ריוויו אוף בוקס" כי "זואי" היא "יצירת המופת ש סלינג'ר" וכי קריאה בו וב"פראני" היא "מספקת לא פחות מקריאה חוזרת ב'גטסבי הגדול'"....

9.
10.
הרימו את קורת הגג, נגרים, בּאדי גלאס מספר על אירוע שהתרחש ביום החתונה של אחיו הבכור, סימוֹר (אותו אח שהתאבד בסיפור "יום נפלא לדגי הבננה"), שבו הוא מצא את עצמו במונית אחת לצד השושבינה הביקורתית ובעלה. הם מעמתים אותו עם הדרך שבה אנשים מן היישוב רואים את משפחתו ואת אחיו האקסצנטרי. סימור: הקדמה, באדי מפליג בהרהורים בדבר תכונות האופי של אחיו, ובעיקר בהקשר ליכולת הכתיבה המופלאה שלו: "מתי בדיוק היתה הכתיבה המקצוע שלך? היא מעולם לא היתה דבר מלבד הדת שלך. והואיל וזוהי הדת שלך, אתה יודע מה תישאל כשתמות? רק שתי שאלות. האם רוב הכוכבים שלך היו בחוץ? האם התאמצת לכתוב בדם לבך?" שני הסיפורים מספקים מבט חודר על דרך ההתייחסות של החברה הקונפורמיסטית הנוקשה ליוצאי הדופן שחיים בקרבה. הסיפורים הם דוגמה מופלאה ליכולתו המסחררת של סלינג'ר לשרטט מצבים ייחודיים שחושפים אמיתות עמוקות חבויות על הדמויות שלו, אשר אינן משתפות פעולה בחשיפת עצמן. הספר ראה אור לראשונה בעברית בשנת 1991 בהוצאת כנרת בתרגומה של רחל פן....

11.

כתבו על הספר כל כך הרבה שמה כבר יש לי להוסיף? אז הנה הביקורת הקצרה שלי: החפרן בשדה השיפון תראו, אני לא יודע כיצד נוצרים מיתוסים אבל אני י... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
לפני כמה שבועות בעלי הראה לי סרטון וידאו שלו משנות ה90 מחוג התיאטרון ברעננה שאליו היה הולך פעמיים בשבוע. בסוף השנה הם העלו את "התפסן בשדה הש... המשך לקרוא
31 אהבו · אהבתי · הגב
אחד מהספרים הכי טובים שקראתי. ספר שתמיד נמצא בבית. מדבר על אדם שונה ובגלל זה הוא בודד, ואינו מבין מדוע. גם החברה לא מבינה אותו ולא מקבלת או... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
צחקתי בקול, בכיתי, התעצבנתי ובעיקר התאהבתי עד כלות נשמתי. ... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
ספר נהדר, סלינג'ר נהדר, דמויות מדהימות. אבל זואי זה עם שורוק ולא חולם.... המשך לקרוא
אני כוללת מעט ספוילרים פה. לקח לי כל כך הרבה זמן להכנס אליו. לא הבנתי ממה אנשים מתלהבים, לא הבנתי מדוע הוא כל כך בכיין. אבל אז ירד האסימון- ... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ