1.
ארבעה בתים וגעגוע - עמודים לספרות עברית # / אשכול נבו
אני זוכרת שכשסיימתי אותו נשארתי עם רושם עצום. הספר הזה - פשוטו כמשמעו - הימם אותי. הוא ההפוך מהקודם ברשימה שלי - דווקא הזמן לא עושה לו טוב.
אבל הזיכרון מדבר בשביל עצמו, ונכון לתקופה הזו, אני ארגיש רע אם לא אכלול אותו.
(אבל אני בהחלט לא כוללת אותו בלב שלם.)
2.
גנבת הספרים / מרקוס זוסאק
הוא הראשון ברשימה הזו, ולא סתם. ספר נפלא, שאין די מילים בפי כדי לתאר אותו.
3.
התפסן בשדה השיפון - ספריה לעם #204 / ג'.ד. סלינג'ר
מאלה שמשתבחים עם הזמן. מדהים.
4.
מצרפי המקרים / יואב בלום
אותו זה כבר ממש מביך לכלול פה, כי אם אני אהיה אובייקטיבית הוא לא הדבר הכי מדהים. אבל, נו, שיהיה.
5.
משאלה אחת ימינה - עמודים לספרות עברית # / אשכול נבו
גם אותו אני לא כוללת בלב שלם, ואיכשהו, למרות שהוא פחות טוב מקודמו, אני אוהבת אותו יותר. זה נשמע הגיוני?
6.
סוכנות הבילוש של דירק ג'נטלי / דאגלס אדאמס (אדמס)
מממ, אם צלה של הרוח הוא פאי אגסים, הספר הזה הוא סלרי.
בדרך כלל אני שונאת סלרי.
אבל את הסלרי הזה טיגנו עם שוקולד.
מתאים לו המשוואה הבאה - טבח מדהים = אוכל מדהים.
7.
עיר של עצמות - בני הנפילים #1 / קסנדרה קלייר
מתייחס לכל הסדרה
8.
פרסי ג'קסון וגנב הברק - פרסי גקסון והאולימפיים #1 / ריק ריירדן
זה קצת מוזר לכלול אותו פה, בין הרבה ספרי מבוגרים וכמה יצירות מופת, ובפעם הראשונה ששאלו אותי וכללתי גם אותו התפוצצתי באמצע התשובה מצחוק, כי זה אכן מצחיק, השילוב הזה.
אבל היי, זה ספר ראוי, והוא פה בחסד ולא בזכות.
9.
צלה של הרוח - בית הקברות לספרים נשכחים #1 / קרלוס רואיס סאפון
כמו פאי אגסים - בהתחלה אתה לא מבין מה לעזאזל אתה אוכל ומצטער שלא לקחת פאדג' שוקולד, אבל האמת היא שהדבר הזה מממש טעים!
