מרוב שיש לי כל כך הרבה מה לכתוב על הספר הזה - אני מקווה שאבהיר את הנקודה שלי כמו שצריך מבלי 'ללכת לאיבוד'.. הסיפור גרם לי להתרגש כל כך מפני שגם אני כמו הולדן הייתי בצעירותי ילד שהוא קצת מרוחק מהחברה ומעדיף להתכנס עם עצמו, ובמהלך הקריאה היה לי רצון עז לשבת עם הולדן על כוס קפה ופשוט לנער אותו ולומר לו כמה הוא טועה לגבי התפיסה שלו, שיש לו כל כך הרבה כוח אם הוא רק יאמין בעצמו. כמובן שהפגישה הזאת לא תתממש לעולם, לכן נותר לי לשמור לספר הזה מקום חם בלב.

אני זוכר שכשהייתי ילד קטן מאוד רציתי לראות את הסרט שמבוסס על הספר הזה (בכיכובו של סילבסטר סטאלון הגדול) והדודים היקרים שלי שהתארחו אצלנו בבית לא הסכימו בגלל האלימות הקשה שבסרט. מאז כמובן שיצא לי לראות את הסרט מאוחר יותר. ורק לפני שנה בערך נודע לי שהספר תורגם לעברית, קראתי אותו ומאוד נהנתי ממנו לא פחות מהסרט מפני שהוא העביר לי בצורה מדוייקת יותר את תחושותיו של ג'ון רמבו. דודים יקרים תודה רבה שאסרתם עליי לראות את הסרט בזמנו כי האיסור פיתח אצלי צימאון בנוגע לסיפורו של ג'ון רמבו ואני שמח שהיום זכיתי ללמוד מהתובנות של יוצרי הספר והסרט יחדיו. אז מבחינתי הוא הטוב ביותר כי הוא קשור לחסך בילדות ולסגירת מעגל בסופו של דבר.