ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 14 בינואר, 2015
ע"י Primrose
ע"י Primrose
מזמן לא קראתי ספר כל כך אמיתי, כזה שאפשר ממש לדמיין את הדמויות מדברות והולכות וזה ייראה הגיוני וצלול בראש. והספר הזה, למרות שנכתב לפני יותר מחמישים שנה נותן את זה. יש תיאורים, אבל לא יותר מדי. יש קללות, המון קללות. ויש נער אחד, שככה בדיוק מתאים לו לדבר. מכירים בני נוער כאלה, שבתוך כל משפט מכניסים איזו מילה או שתיים שלא הייתם רוצים לשמוע? ג'.ד סלינגר נותן לכם לקרוא המון מילים כאלה אבל הוא משלב אותן בסיפור באופן מקסים, עד כמה שזה נשמע מוזר.
הולדן קולפילד הוא נער בתיכון, במקרה שלו תיכון-פנימיה. הולדן קולפילד נכשל בחצי מהמקצועות בתעודה, ומודע לזה היטב. הוא יודע גם שעומדים לסלק אותו. אחרי כמה ריבים עם השותף שלו לחדר, הולדן פשוט יוצא לילה אחד מהפנימיה ומתקדם לעבר הרכבת שתביא אותו למקום כלשהו שיוכל להתאכסן בו עד שיוכל לחזור הביתה, אחרי שהוריו יקבלו את המכתב שמודיע להם שסולק ויעכלו את זה. הוא מציין שיש ברשותו די הרבה כסף, שיתבזבז מהר מאוד.
עד שיגיע הביתה יש לו פגישה עם אישה ברכבת, פגישה עם זונה, עם הרבה סיגריות ועם עוד כמה נשים ואנשים. סיפור ממוצע למדי שאני בכלל לא בטוחה שהייתי מתעניינת בו אלמלא הדרך שבה סופר. כי כמו שציינתי בהתחלה, היה נחמד לקרוא ספר כזה. ספר שמטיח את המחשבות של הנוער ישר בפרצוף. ספר שנוער מדבר בו כמו שנוער מדבר, כלום לא השתנה בחמישים השנה האחרונות. תיאורים בשפה לא גבוהה בכלל, דיבורים בשפה לא גבוהה בכלל ותיבול של מחשבות – נחשו מה – בשפה לא גבוהה בכלל.
אבל כל אלה נעשו טוב, כל כך טוב.
"התפסן בשדה השיפון". כולם צריכים לעשות עליו יומן קריאה בשלב כלשהו בימי בית הספר שלהם, ט' או י'. כולם צריכים להתוודע להולדן, גם אלה שלא אוהבים לקרוא. ודווקא אלה יכולים למצוא בספר הזה ספר שהם שמחים לעשות עליו עבודה, בגלל שהוא כל כך קצר וכל כך כמוהם. הם יכולים להזדהות עם הספר הזה ואפילו לצחוק לפעמים ולתהות אם המורה ידעה על מה היא נותנת להם לעשות עבודה. זה כמו "מבצע סבתא". קללות קללות אבל למבוגרים לא אכפת, כי חייבים להתוודע לסרט הזה, או במקרה הזה לספר הזה. זה ספר מהחיים והרבה יותר טוב מהקשקושים של גלילה רון פדר וסמדר שיר על מתבגרים.
הייתה הערה למעלה על הכריכה של "מחפשים את אלסקה" מאת ג'ון גרין. המלצה, בעצם. 'רוחו של הולדן קולפילד חיה ובועטת'. ואכן אפשר לראות שג'ון לקח המון השראה מהתפסן כשכתב את מיילס, אפילו בלי לדעת. יש כל כך הרבה דמיון ביניהם. אבל כמו שנופיר אמרה – הולדן טוב פי אלף.
13 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
בלו-בלו
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
גם אני הייתי חייבת לקרוא גם את התפסן וגם את אבא גוריו. אז אהבתי יותר את אבא גוריו. כיום הרבה יותר את התפסן.
|
|
Stingray
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
פרים!
הממ... הולדן ממש העציב אותי. כלומר, כמה מדוכא יכול בן אדם אחד להיות? אבל הביקורת טובה. לא הייתי מחייבת אנשים לקרוא אותו, כי אני לא חושבת שצריך לחייב באופן כללי לקרוא. |
|
Primrose
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
אולמו וגלית - כל אחד וטעמו.
|
|
Primrose
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
ג'קסי, תעשי על זה ואז תקראי את החור שברעש ואת השקט והשאל. זה ספר שהרבה יותר קל להסביר אותו.
ואור צודק^^ |
|
Primrose
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
צודקת לגמרי, נופי. והמשפט הזה היה כל כך במקום שהייתי חייבת לכתוב אותו :)
|
|
Primrose
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
תודה, שונרא D:
את צודקת שקריאה מתוך חובה יכולה לפגום בחוויה, אבל לא לגמרי. אם מוצאים חיבור לספר זה לא אמור כל כך להפריע. אני לא קראתי אותו מתוך חובה, אני רק בח' D: |
|
Primrose
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה אור^^
|
|
גלית
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
לא יוסריאן אתה לא היחיד
אהבתי את הבקורת לא סבלתי את הספר
(ואת אבא גוריו די חיבבתי) |
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
כן, אתה היחיד.
|
|
אור
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
ג'קס, השקט והשאל זה השני את אפילו לא קראת את הראשון!
|
|
אולמו
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
אני היחיד שממש לא סובל את הספר הזה?
:\ |
|
ג'קס
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת מעולה פרימי, די שכנעת אותי עכשיו.
תוהה אם לעשות עבודת קריאה על זה או על השקט והשאל |
|
no fear
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
אני סוג של מתחננת למורה שלנו שתיתן לנו לקרוא את הספר הזה, אבל כרגע התשובה שלילית. לדעתי זה ספר שצריך לקרוא, לא משנה אם מתוך חובה או מתוך בחירה. הוא פשוט טוב מדי.
כמו כן - הזכרת אותי! ייאי ^^ |
|
מורי
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
אני הייתי צריך לקרוא את שניהם. את אבא גוריו אהבתי אז ופחות היום.
התפסן נעלם לי מהבית, אחרת הייתימ מנסה אותו שוב.
|
|
שונרא החתול
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
מצד אחד, אני מקנאה בכם שאתם צריכים לקרוא את "התפסן" ולא איזה "אבא גוריו" כמו שהיה בזמני.
מצד שני, כשקוראים ספר מתוך חובה ולא מתוך בחירה זה עלול לפגוע בחוויה, בהנאה, בהתרשמות. אבל מאיזה צד שלא יהיה, כתבת ביקורת יפה ומשכנעת, כראוי לאחד מעשרת הספרים הטובים ביותר שנכתבו אי פעם. |
|
מורי
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
קראתי לפני מיליון שנה ואהבתי. קראתי עוד מסלינג'ר והם היו נוראיים.
|
|
אור
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
וואו, ביקורת מעולה.
|
|
Primrose
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
צודק צודק^^
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
זה אחד מהספרים הכנים, האמיתיים והיפים ביותר שקראתי אי פעם.
בהחלט אי אפשר להשוות עם 'מחפשים את אלסקה'. |
13 הקוראים שאהבו את הביקורת