"הייתי רוצה ללחוץ את ידו של קרל צ'אפק. הספרים שלו כל כך מיוחדים ומעבירים את הקורא הרפתקת קריאה אחרת. המלחמה בסלמנדרות הוא ספר שנכתב ב - 1932. הוא אקטואלי היום וכאשר קוראים אותו בקונטקס של אירופה ההיא - הספר חזק עוד יותר. כל החפץ להבין את ההבדל בין האנושי לאנושות - ימצא כאן מרחבים ענפים של הגיגים. נפלא!!!"

"ספר מעניין, קריא, זורם על לילית, שדים ובני אנוש של עולם קסום ונעלם. (כך חושבים גם לונדון & קירשנבאום ב- 15.4.2010) עוד אפשר למצוא הארות על פי התאוריה של פוקו המבהירות את הבחירות האיסורים והחטאים של בני התקופה העתיקה. וגם..... הכריכה הכי יפה בעולם. אפשר למסגר ולתלות...."

"מבט אירוני ושופע הומור על מהגרים במולדתם ובניכר. תיאור חד ואמפתי של טיפוסים צבעוניים במחפשים את דרכם ואת עצמם. נפלא!!"

"... לא הגמדה ולא נגן הפיקולו..... כי אם הרעיון המקורי שניתן להקנות חיים חדשים לכל דבר שנבל - מדובר בצמחים אבל אני רואה בזאת גם מסר אנושי. דמיון עשיר וסיפור נדיר. מומלץ בחום!!!!"

"אף אחד...אף אחד לא יודע כלום גם אם הוא עומד בראש המדינה, הכלכלה, הכספים,הנכסים,הקניין, העושר....אף אחד לא יודע מאומה. מפחיד אבל נכון! "

"ספר בן מאה שנה שכאילו נכתב אתמול. כאז כן עתה תמצית תורת המוסר והשקפת העולם "הנכונה" היא - "זו המלמדת את האדם כי הוא נמצא בעולם הזה כדי לסבול - ולא את האחרת, המורה לאדם: התענג!!!". וכאז כן עתה טוען לפארג טירוף מוזר אוחז בקפיטליזם - "הטירוף הזה הוא אהבת העמל, התשוקה החולנית לעבודה מוגזמת עד כדי התשת כוחם וחיוניותם של הפרט וצאצאיו". תארו לכם - זאת לפני הטלפון הסלולרי, המחשב הנישא יותר או פחות, וכל שאר האזיקים המודרנים הכובלים את האדם 24 שעות. מומלץ לכל אדם משוחרר הפוחד מעבדות. "

"שונה מוזר ועמוק ..... ".....בימינו אסור לנו לנקוט את המילה הזאת – משוגע.... לדבר במילים קצרות, פשוטות, אמיתיות. לא הפרעת אישיות גבולית אלא משוגע. למילה משוגע יש צליל נכון. זו מילה פשוטה, מילה האומרת לנו שהטירוף יכול לבוא ולצלצל בפעמון הדלת בכל רגע. הדברים הנוראים ביותר הם הפשוטים ביותר." "

"פילוסופיה חתולית המהווה מראה לבני האדם ומשקפת את התנהגותם שלא פעם היא חייתית יותר מהתנהלותם של החיות. ספר חובה!!!!"

"חובה לכל מי שחי על כדור הארץ ונתקל פה ושם בבירוקרטיה."

"סרוואנטס כתב פתיחה נפלאה לספר המיוחד הזה: ".... הייתי רוצה כי ספר זה, יציר הגיון-רוחי, יהיה יפה, הדור ונבון מכל שאפשר להעלות על הדעת. ברם, לא הצלחתי לגבור על חוק-הטבע, שלפיו כל דבר מוליד את דומהו. לפיכך, מה היה מסוגל להוליד שכלי העקר והלא-מטפח, בלתי אם את קורותיו של בן כחוש, מצומק, עיקש ורדוף מחשבות שונות ומשונות, שכמותן לא חשב איש זולתו מעולם....." כשאכתוב ספר - זו תהיה הפתיחה שלו....."

"חיוך עולה על השפתיים והוא ממשיך ונמתח מהמילה הראשונה ועד לאחרונה. "שימו לב למה שאספר לכם כעת" פותח ומספר הפיקולו ואחר כך המלצר של הראבאל. הוא מספר את קורות חייו בדרך אסוציאטיבית, ותמונות, אנשים, מקומות והגיגים יוצרים פסיפס כה חי, שלעיתים נדמה כאילו האיש הקטן הזה משוחח איתך אישית. נפלא! "

"קלאסיקה."

"עלילה כובשת ובתוכה שזורים הגיגונים. * ...." * לכתוב על הכאב אפשר בתנאי שמסתכלים בו מבחוץ, מבעד לקיר של זכוכית...."."

"אין ספר מוסרי או בלתי מוסרי. ספרים כתובים היטב או כתובים רע, זה הכל. אמן!!!!"

"* הרגעים הכי טובים הם גם הכי קטנים. * השחורים הם בחרדה פחות מן הלבנים כי יש להם פחות ציביליזציה. * חיה היום ואל תמתין למחר. קטוף עוד היום את ורדי החיים. "

"ספר חכם ומאד מצחיק. צחוק נהדר בשל האינטליגנציה ולא בשל קליפת בננה....."

"הנצרות התחילה את דרכה כפולחן אישיות. ההערצה לקדוש הראשון גררה אחריה שורות שורות של הערצה אל מרטירים שחלקם ששו אל המוות, חלקם הוענשו בפומביואחרים בחרו בהתנהגות דמויית אלו שאנו רואים בשיאי גינס היום. ספר מרתק המספר את קורותיהם של הסגפנים, של הקדושים ושל הפולחן סביבם. "

"ב"כימים אחדים" כמו בשאר ספריו: הסיפור מקורי- על זידה הילד שלו שלושה אבות. אמו מקימה את ביתה ברפת ובכל זאת מעניקה לו בית חם וילדות נפלאה. הגיבורים - כל אחד מיוחד ושובה לב בדרכו. השפה - גיבורה בפני עצמה, מתעדכנת ומתפתחת אם היו שואלים אותי למי להעניק נובל בספרות, ללא היסוס אעניק אותו למאיר שלו. "