ביקורת ספרותית על הרימו את קורת הגג, נגרים מאת ג'.ד. סלינג'ר
ספר בסדר

---

קראתי את ההוצאה החדשה, של מחברות לספרות. אינני יודע אם זה גם תירגום חדש.
כמו שכבר נכתב, הספר באמת מחולק לשתי נובלות, שהן סוג של מראה מנוגדת אחת לשניה. שני החלקים מספרים על סימור, אך למרבה ההפתעה הוא אינו נוכח באף אחד מהם. זה יוצר פער די מעניין, לטעמי.
החלק הראשון מספר על יום חתונתו של סימור, מנקודת מבטו של אחיו. זה סיפור מצוין, אולי אפילו טוב יותר מ"יום נפלא לדגי הבננה". סלינג'ר, כשהוא רוצה, הוא מספר די מופלא. הבעיה עולה כשהוא כנראה לא רוצה, וזה מוביל לחלק השני של הספר: "סימור- הקדמה". הפעם מדובר במעין יומן של אחיו, כמה שנים אחרי ...

_ספוילר_


התאבדותו של סימור (שמתוארת ב"יום נפלא לדגי הבננה"). החלק הזה, בעיניי, מתפקד רק כאחרית דבר לחלק הראשון. הוא כתוב בצורה שמנסה בצורה מביכה כמעט לגרום לך להפסיק לקרוא. תהיתי הרבה מה המטרה מאחורי זה, ואני מניח שזה משהו באיזור של לראות איך אפשר לכתוב אחרת על אותו איש, או משהו כזה. ועדיין, בין השורות של החלק השני יש משהו שבגללו אתה ממשיך לקרוא, וגם אם לא, אזי החלק הראשון לחלוטין שווה את זה.

» ביקורות נוספות של עודף
» ביקורות נוספות על הרימו את קורת הגג, נגרים