ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 4 במאי, 2011
ע"י יהודה
ע"י יהודה
קראתי בצבא. והזמן בורח. לא תפסתי את משמעות הספר. שמעתי עליו דרך כל כך הרבה מקורות (אנשים, עיתונים, סרטים בהם הוזכר) אך לא רכשתי. קיבלתי אותו מתנה מבחורה בה הייתי מאוהב בשירות. היא לא החזירה אהבה. בחרה בבחור שלא הכרתי. קנתה לי את הספר, כתבה הקדשה ארוכה ומתקתקה, שמאדירה את הפגוע, אך במקום לשפר את ההרגשה רק פוצעת. הרי בן תשע עשרה לא ישאל את עצמו ״רגע, אם אני כל כך מוצלח כמו שאת מתארת, אז למה לא נשארת״. נשארתי עם חור בלב וספר ביד. אני זוכר שלאחר שהתחלתי לקרוא הבנתי כמה אני דומה לגיבור. אולי את זה רצתה לרמוז לי?. הכתירה אותי כגיבור, מתוסבך, שמנסה לתפוס (בשדה שיפון?) והלכה לה. הגיוני יותר שהיא רצתה להעניק לי משהו קרוב לליבה, אם לא את ליבה. אז קנתה לי אותו בכספה, כתבה הקדשה. העלילה כנראה דיברה אליה. אלי כלל לא דיברה. חיפשתי משמעויות נסתרות, עד שהתייאשתי. רציתי אותה וקיבלתי את הולדן המפונק שבעצם לא מתפתח, מאשים, לא נוטל אחריות. אני זוכר שקראתי כי רציתי להרגיש אותה קרובה. טיפשעשרה, תקופה מיוחדת.
האם לאותו אחד שזכה בליבה ובגופה קנתה גם כן ספר? ומה היה שמו? אבל הוא כבר לא היה צריך להקרא גיבור, לא היה צורך בהוכחות נוספות מבחינתו.
אחזור לקרוא את הספר, בשביל הנוסטלגיה, בשביל החור בלב שמזמן נסגר, אולי התחלף בחור אחר. סתם להזכר.
שווה קריאה, גם ללא הקדשה.
18 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
שוקולדה
(לפני 14 שנים ו-3 חודשים)
מסתבר שחורים בלב יוצרים פיוטיות נפלאה (גם אחרי שהם נסגרים.
נהנתי מאד לקרוא אותך....דוקטור ;)
|
|
|
יהודה
(לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
מרוב חורים בלב
מרוב חורים כבר לא רואים את הגבינה, אופס סליחה, התכוונתי את הלב. לחיי כתיבה טובה שלא בזכות חורים, אלא בזכות שלמות
|
|
|
אנקה
(לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
לחיי החורים בלב שיוצרים כתיבה מצוינת:)
|
|
|
עינתי
(לפני 14 שנים ו-4 חודשים)
תעדכן
אם מצאת מחדש משמעות בספר, זה אמור להיות מעניין.
|
18 הקוראים שאהבו את הביקורת
