הביקורת האהובה של ליזה

עיר בלי יהודים

ספר חביב מינוס שלוקח קונספט מעניין מאד (מה אם היו מגרשים את כל היהודים מוינה) אבל לא מצליח לפתח אותו לעלילה מורכבת ונשאר בגבולות של סיפור נחמד וזורם לקריאה. לא הייתי מצטערת על קריאתו לולא אחרית הדבר המבחילה של חנן אלשטיין, שהניח שאם הוא מתרגם את הספר זו היא חובתו המוסרית לחלוק איתנו את דעותיו הפוליטיות המאוסות ולהזהיר את ישראל ואת הממשלה ״הימנית ביותר בתולדותיה״ מפני (תופים...) קץ הדמוקרטיה. זו פעם ראשונה שיוצא לי להיתקל באחרית דבר שהיא מניפסט פוליטי שאונס את העלילה של הספר לטובת העברת המסרים (הכה מקוריים) של המתרגם. העובדה שאנשים כמו אלשטיין מרגישים בנוח לכפות את דעתם בגסות על אחרים (תוך כדי שהדבר נעשה תחת איצטלה תרבותית וסיפרותית כמובן) היא אחת הסיבות הראשיות לכך שהמחנה שלו לעולם לא יגיע לשילטון.

4 אהבו