ביקורות ספרים אחרונות
השליש הראשון של הספר מעניין והשליש האחרון שבו. הספר מביא לעולם סוד. בחיים מחליטים כל רגע ורגע החלטה והיא חורצת חריץ או חור להמשך הדרך. במק... המשך לקרוא
נתחיל מפינת שאלת ההכירות הדבילית - איך אתה חושב שהגיהינום נראה? מכיוון שאני די שונא שאלות כאלה, לרוב אני אענה משהו בנוסח "איך שהוא נראה בדת ... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
אני אפתח ואומר שהספר לא פשוט לקריאה לפחות לא ליצורים אמוציונליים, קונפורמיסטים וכאלו שמאמינים שאהבה היא חד חד ערכית. ולדעתי אף רצוי להרחי... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
מפלצת הזיכרון- ישי שריד אני אוהב ספרות ישראלית מתחדשת. אבות המזון הישראלים משובחים בעיני, עמוס עוז נפלא בכתביו. א.ב יהושע מרהיב בספריו הר... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
נשבעתי כבר כמה פעמים לא לקנות את הספר הבא בסדרת רוי גרייס, אבל שוב לא עמדתי בזה. אחת לשנה לקרוא שוב את הדרך שבה הבלש הסימפטי הזה מפענח פרשיו... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
בדרך כלל אני קוראת ספרים בעקבות המלצות, איזכורים או התקלויות במקומות מיוחדים. במקרה הזה, הספר הזה נגלה לי פעמיים - פעם אחת בספרו של מאיר של... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
הלנה פטרובנה בלבצקי - דמות חידתית, יוצאת דופן בכל מובן, אישה ששברה את מוסכמות החברה בה חיה והביאה למערב בחזרה חכמה בת בלי גיל. הספר המיוחד ... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
איל חלפון מגולל עלילה באמצעות שלוש קולות על מה? על ההווי הישראלי משנת 1967 (מלחמת ששת הימים), ועד 2005 כשראש הממשלה היה אריאל שרון ז"ל. הדמוי... המשך לקרוא
12 אהבו · אהבתי · הגב
הודעות חמות מהפורומים הודעות שעוררו גלים בימים האחרונים
ביקורות ספרים אהובות מהשבוע האחרון
# חוקר שואה צעיר מתפרנס כמדריך ב"אתרי שואה". הוא מדריך בני נוער במסגרת המשלחות לפולין, מדריך אנשי צבא במסגרת דומה, מדריך אח"מים בסיור מחנות ... המשך לקרוא
37 אהבו · אהבתי · הגב
לפני כמה עשרות שנים, לא הרבה, כשהייתי סטודנטית, היו לנו, לי ולבן הזוג שלי, כמה חברים שלמדו רפואה. "בית האלוהים" היה הספר הכי מדובר בקליקה הסג... המשך לקרוא
29 אהבו · אהבתי · הגב
התעוררתי לבד , והלכתי לישון לבד, וסעדתי במסעדה לבד, וראיתי סרט בקולנוע לבד . אבל אני לא בודד, מה פתאום ? אני טיפוס חברותי , אני . הרי יש לי טלפו... המשך לקרוא
27 אהבו · אהבתי · הגב
ביום רביעי האחרון, בשעת בוקר מאוחרת כלשהי, פקחתי סוף סוף עיניים והתמתחתי. הראש שלי התחיל לאתחל את עצמו, מקרטע, בזמן שגיששתי אחרי המשקפיים. ... המשך לקרוא
26 אהבו · אהבתי · הגב
**** הספר הראשון היה מסקרן. שונה, זה בטוח. חסרו בו כמעט כל הדברים שהופכים פנטזיה לשגרתית או לכזו שמתאימה לקריאה של בני נוער. אין טוב, אי... המשך לקרוא
24 אהבו · אהבתי · הגב
החלום ושברו התמלאתי במועקה כשסיימתי את הספר של לילך נתנאל המולדת הישנה, העוסק בכמיהה והאכזבה למושג בית. הרגשתי שאני זקוק לספר אחר, שלא ע... המשך לקרוא
18 אהבו · אהבתי · הגב
שיר / סיפור שכתבתי (לפרסום יצירה:סיפור שכתבתי)
לפני 3 ימים
15. כתיבה אילסוס
לפני 4 ימים
16. כמה sweety1
יצירה נבחרת
זה קרה ביום הכיפורים.
לא היו כסאות בבית הכנסת ואף לא מקום פנוי אחד בין הרב לבין כוננית הספרים אז נכנסנו לעזרת הנשים.
בחוץ היה ממש חם. והילדים צרחו בקולי קולות.
הוא ראה שאני מתבונן על אחת הנשים ושאל מה דעתי? עניתי שהיא נראית לי נשואה והעגלה לידה מלאה ביצור ורוד עם סרט כחול על הראש.
לא אידיוט הוא השיב, אני מתכוון להתמסד. להביא ילדים? אתה כבר בן 32, במרץ תהיה 33. לא הגיע הזמן?
לא עניתי, מה הטעם?
אף פעם לא חשבתי על ילדים משלי, אף פעם לא ראיתי את עצמי בתפקיד של אבא. לגדל חתול או כלב או חולדה זה משהו שאני יכול להכיל , אבל יצורים ורודים דורשים קצת בגרות ואחריות אחרת.
אולי אחפש לי גרושה, אתה יודע.. כזו ששלב ההחתלה מאחורינו. חוץ מזה, ככל שהם גדולים יותר, אין לך יותר מידי אחריות כלפיהם.
הוא חבט בי בראש.
אני שונא שהוא חובט בי בראש.
א. זה מכאיב. ב. זה מנהג שהוא מסרב להיפטר ממנו כבר 22 שנה.
הנה תראה אותי הוא אומר, עשיתי סמים, לא עבדתי שנים, והופ ביום אחד זה קרה, מצאתי אותה. התחתנו. היום אני אבא לשניים.
זה לא כזה מסובך, אתה רק צריך לקפוץ למים הקרים, אתה תתרגל. תאמין לי.
לא רציתי להוסיף דבר.
אישתו בת 38 ששוקלת 92 קילו וה... המשך לקרוא
קוראים אותי בזה הרגע


ספרים שדורגו לאחרונה
ללא דירוג הסודות מאחורי צופן דה וינצ'י / דן בורסטיין
ללא דירוג רביעי תזרים המזומנים : המדריך לעצמאות פיננסית / רוברט ט' קיוסקי
ללא דירוג שאנטראם - המשך לספר זה הספר צל ההר / גרגורי דייוויד רוברטס
ללא דירוג טראמפ - "האמנות שלי: איך לעשות עסקים" / דונלד טראמפ
ללא דירוג שיווק רשתי רב-שכבתי - MLM העסק של המאה ה- 21 / רוברט ט. קיוסאקי
ללא דירוג 10 כללי הברזל של "אבא עשיר" - להקמת עסק מצליח / רוברט ט. קיוסאקי
דירוג של ארבעה כוכבים בתו של שומר הזיכרון / קים אדוארדס
ללא דירוג המדריך להשקעות של אבא עשיר, אבא עני - מהדורה מורחבת / רוברט ט. קיוסאקי
ללא דירוג חרושת הישראליות - מיתוסים ואידיאולוגיה בחברה מסוכסכת / משה צוקרמן
ללא דירוג שואה בחדר האטום : ה"שואה" בעתונות הישראלית בתקופת מלחמת המפרץ / משה צוקרמן
ללא דירוג חפצון האדם - מכתמים על חברה, פוליטיקה ותרבות - פטיש # / משה צוקרמן
ללא דירוג גנדי - סיפור חייו של מהטמה (מוהנדס) גנדי / תמר ורטה-זהבי
ביקורת נבחרת
Amadís de Gaula- Anonymous

'אמאדיש די גאולא' הוא רומן אבירים שהתפרסם בספרד בסוף המאה החמש עשרה ונפוץ בצורה סוחפת במאה השש עשרה באנגליה, גרמניה, צרפת, איטליה והולנד. מקורו של הסיפור לא ידוע, אך העלילה אודות האביר האמיץ הייתה ידועה עוד בשנת 1320 בימי הביניים. הראשון שעיבד את הספר ליצירה ספרותית בת ארבעה ספרים היה מונטלבו הספרדי (מעבד ספרותי ידוע בזמנו). הספר כל כך הצליח שהמהדורה הספרדית של 1546 מנתה כבר 12 ספרים שנכתבו ע"י אנשים שונים שהמשיכו לכתוב על עלילות האביר. בצורה זו החל הספר מתורגם לשפות שונות ולכל תרגום הוסיפו המתרגמים פרקים משלהם עד לתרגומה האחרון לגרמנית ב 1595 שמנתה 24 כרכים ויצרה אפוס הממשיך 7 דורות של שושלת האביר.
הרומן הוא אחד מאבני היסוד של ספרות האבירים שפשטה באירופה באותה תקופה. מקורה של ספרות זו באפוסים השיריים של יוון העתיקה וימי הביניים והיא בעיקר מתבססת ברעיונותיה על אפוס הארטוריאני ואבירי השולחן העגול. בצורת הרומן הזו אפשר למצוא סממנים מוקדמים של הרומן הפיקרסקי שהגיע מאוחר יותר.
אחד הדברים החשובים לתרומתו של 'אמאדיס די גאולא', לספרות העולם היא יצירתו האלוהית של סרוונטס 'דון קיח... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורת
נכתב ע"י בוב שלשום
קבוצות קוראים
להחלפה ספר נערת החודש בספר אחר בקי בקבוצת ספרים - רומן רומנטי לפני שעתיים
להחלפה ספר נערת החודש בספר אחר בקי בקבוצת ספרים - רומן רומנטי לפני שעתיים
"מה זה? מה זה? איני רוצה לעזוב את הג'ונגל, ואיני יודע מה הדבר הזה. אני הולך למות, בגירה? לא, אחי הקט. אלה הן רק דמעות, כאלה שבני האדם נעזרים בהן. יהלי בקבוצת ציטוטים יפים מתוך ספרים לפני שעתיים
לנשום. לנשום. לנשוווווום. לא. די. פרק ראשון הרג אותי. תנשמי, תנשמי! אההה. מאוחר מידי. *מתה* לא, עכשיו ברצינות, כאילו מהההה?! אויייי אני חי Restart בקבוצת מיראקולוס ליידיבאג לפני 4 שעות
מישהו קרא ספרים של ל' רון האברד? (לא אלה של הסיינטולוגיה) המדע בדיוני The old gods בקבוצת מדע בדיוני ופנטזיה לפני 4 שעות
טוקבקים על ביקורות ספרים
יפעת
מפלצת הזיכרון - ספריה לעם #752 מאת ישי שריד
אהבתי את הביקורת ולא חשבתי שהיא פחדנית. למזלי הבכור שלי לא התעניין במסע לפולין. אם היה מתעניין אולי היינו נוסעים יחד לטרנסניציה למסע אישי וכואב. אולי הייתי יוצאת איתו ל"טיול" בין דפי העד של יד ושם בין קרובינו הרבים שזוהי מצבתם. הסכין ההיא הצליחה לעבור שני דורות ולחדור גם אלי. הייתי רוצה שזה יפסק כאן.
בר
הלילה שבו מתה הציונות [מחודש] מאת אהרן אלמוג
ביקורת נפלאה! היום הקיבוצים הם ממזמן לא מה שהיו פעם. שלא נדבר על אלו הגרים בהם. תודה לך על ביקורת מצוינת כתמיד
אפרתי
זמן של מת - רב פקד רוי גרייס #09 מאת פיטר ג'יימס
נכון. שיא הקלישאות, שיא הבינוניות, אבל אי אפשר לעמוד בפניו.
אלון דה אלפרט
מגילת סן-מיקלה מאת אכסל מונתה
הספר הזה היה מהמם בעיניי, והחזיר לי מעט מהאמון בעולם, כמו בכל פעם שאני פוגש אנשים טובים או אפילו סתם טוב לב. זה הכי חשוב. אולי זה חלק מהמקצועיות ואולי אפילו יותר חשוב ממנה. לא רק כרופא, אלא באופן כללי. תהיה רופא, פסיכולוג, שרברב, חקלאי, מתקן אייפונים, סופר או מובטל - תהיה בנאדם.
הכוורן
פרנקנשטיין בבגדאד מאת אחמד סעדאווי
ביקורת נהדרת . נשמע כמו ספר מוטרף על כל הראש , כמו שאני אוהב ...
הכוורן
מפלצת הזיכרון - ספריה לעם #752 מאת ישי שריד
ביקורת מהמשובחות .
הכוורן
התעוררתי לבד מאת פיונה מאזל
רחלי ובר , תודה רבה . כל העולם הוויר(טו)אלי הזה מרגיש לי קר ומנוכר , למרות שבהחלט נימן לנצל אותו גם למטרות חיוביות , מה שלמשל אנו עושים ברגע זה ...
מושמוש
קרבת דם - הוחלף שם הספר לג'ון טרבולטה - סדרה לספרות יפה # מאת מתן חרמוני
הסגנון בספר הזה שונה לגמרי באופן מוחלט מאשר בספריו הקודמים. זה סגנון שאהבתי והתחברתי (נכון, יש חזרות מיותרות כמו שכתוב בביקורת. כמו "הבן של גדעון שטיינר"). נעים לפגוש את דמות המספר. גיליתי סופר מוכשר מאוד, הרבה מעבר לרגיל. מדי פעם יש סצנות מצוינות שרק הן שוות מאוד קריאה. כמו שכבר כתבו וגם בביקורת הזו, אין ממש עלילה. לדעתי חסר פיתוח של הסצנות המצוינות האלה לקו עלילה ולתובנת/ות-על, נניח. במקרה אחד (יש לי הכבוד להגיד, כי כבר קראתי כמעט את כול הספר, אז לא טעות להגיד 'במקרה אחד' מבחינתי לפחות), הוא מפתח את הסצנה המצוינת שיצר לסיפור עלילה - שאם נגיד היה מתרכז בו ומפתח אותו זה היה ספר בזכות עצמו. בגלל שאין עלילה קראתי את הספר בהפסקות. אהבתי את האווירה, ולא הבנתי שמדובר בגיבור של החיים שלא שוקע לתהום העצב שתמיד נמצאת. הבנתי את זה כשלקראת הסוף הוא נפל לתהום הזו בדף או שניים, שאולי הם לא נכונים. תודה לסופר שנתן לי לקרוא כישרון ואינטליגנציה. די נדיר בספרים כיום.


©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ