ביקורות ספרים אחרונות
מעולם לא סיימתי את הסכין. היא תמיד הרגישה לי ארוכה וחדה מדי. אבל כן שלחתי לנערה זרה מכתב חשוף כהשראה מהספר. וכן פינטזתי על קשרים חשופים ומ... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
בדרך כלל, איני נוהגת לקרוא נובלות גרפיות, אך לאור כל האזכורים והסקירות שצפו לאחרונה ברשתות החברתיות, החלטתי לקרוא בעצמי ולנסות גם את הסו... המשך לקרוא
13 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מקסים. כבת קיבוץ שרוב חבריו יוצאי הונגריה, למדתי הרבה דווקא על האגף החרדי של התפוצה החביבה הזו שמצויידת בהרבה הומור עצמי. מומלץ בחום ב... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
טוב. אם לומר את האמת הייתי בטוחה שהספר הוא על בן אדם בעל תסמונת OCD. זה היה כעיקרון מה שאחותי אמרה לי, כי קראתי את תקציר הספר לפני יותר מידי ז... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
אני חושב שנסבו בהתחלה חשב לזרוק את הארי הולה בכל ספר למקום אחר בעולם. הראשון (העטלף) היה באוסטרליה, הספר הזה השני בסדרה שתורגם ממש עכשיו: בב... המשך לקרוא
16 אהבו · אהבתי · הגב
כשאתה קונה ספר,אתה בדרך כלל מסתכל על הכותרת והכריכה קודם. עם הם מושכים או לא.. הסתכלתי על הספר, הוא היה נראה מיוחד מאוד. קניתי אותו. יום אח... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
סיפורה הטראגי של האצנית הסומלית סמיה יוסוף עומאר. ילדה אמיצה ושאפתנית , "לוחמת קטנה" כפי שכינה אותה אביה. הסיפור קריא מאד, מרגש ועצוב. ממל... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
אין כל ספק - קן פולט יודע לספר סיפור !!! ובהחלט יודע לתאר תקופה ולרתק את קוראיו. הספר מספר על כורי פחם בסקוטלנד, המשועבדים לאדוניהם מיום היו... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
הודעות חמות מהפורומים הודעות שעוררו גלים בימים האחרונים
ביקורות ספרים אהובות מהשבוע האחרון
אני מת על ספרי מתח. אני אוהב את הדרך שבה הם מזרימים אדרנלין לעורקיי ומפיחים בי רוח חיים. אבל יש כמה משוכות קטנטנות שספרי המתח שלי חייבים לד... המשך לקרוא
33 אהבו · אהבתי · הגב
אחחח, אין כמו להירגע מקשיי היום-יום שלנו באמצעות נבירה בצרותיהם של אחרים... זה בטח שאול מאיזו תיאוריה פסיכולוגית ידועה ואני סתם עוסק פה בני... המשך לקרוא
32 אהבו · אהבתי · הגב
מכירים את זה שאתם כותבים ביקורת בשביל לכתוב, פחות כי יש לכם משהו חשוב לומר על הספר? טוב, גם אני לא. מסתבר שמעבר לקו 2 עוד לא קיים באתר. וכן ... המשך לקרוא
30 אהבו · אהבתי · הגב
בניגוד לסיפורי המתח-ריגול-פעילות מבצעית עליה חתום ארגון זה או אחר (עפ"י פרסומים זרים, כמובן) כשלרוב מוארים בזרקור ומתוארים פרשת המבצע דרך ... המשך לקרוא
28 אהבו · אהבתי · הגב
בארבע רכבות, שלוש חתונות והיעלמות שמחתי לפגוש את הטוב בסופרי צרפת, זולא, בחביבי צ'כוב, ואת קריין וקונן-דויל קראתי לראשונה. רעיון חביב הוא ל... המשך לקרוא
27 אהבו · אהבתי · הגב
אתמול ישבתי במרכזית, מחכה לאוטובוסים המאחרים בעקביות של סופרבוס, וקראתי את הספר הזה. באיזה שהוא שלב, שאלתי את האישה לצידי מתי הוא אמור להג... המשך לקרוא
21 אהבו · אהבתי · הגב
שיר / סיפור שכתבתי (לפרסום יצירה:סיפור שכתבתי)
לפני 8 שעות
2. חחחח אילסוס
שלשום
4. האם אניס
לפני 3 ימים
6. ענווה 2 אילסוס
לפני 5 ימים
11. ענווה אילסוס
לפני 5 ימים
13. // גיוס קרוב // Command
לפני 5 ימים
14. מצוק milo
לפני 5 ימים
15. בבקשה. milo
לפני 6 ימים
16. דובי לא לא I.V olokita
לפני 6 ימים
17. האהבה מימי
לפני 6 ימים
18. סנונית
לפני שבוע וחצי
20. הדרך שלא נבחרה סקאוט
יצירה נבחרת
שלום,

התרגום היחיד שמצאתי לאיש השחור הוא שלך (ותודה רבה על זה!)...אני רוצה להשתמש באיש השחור כהשוואה לסיפור הנזיר השחור של צ'יכוב בעבודה שלי (אני סטודנטית לספרות), חוץ מקווי הדמיון הברורים (בין "הדמויות-הזיות" של האיש השחור לנזיר השחור) יש לך אולי כיוונים נוספים שאפשר להשתמש בהם להשוואה?

תודה! ... המשך לקרוא
קוראים אותי בזה הרגע


ספרים שדורגו לאחרונה
ללא דירוג כוחו של הרגע הזה - מדריך רוחני להארה / אקהרט טול
ללא דירוג שעשועים בשאול : שתי נובלו / טיבור דרי
דירוג של ארבעה כוכבים נער קריאה / ברנהארד שלינק
ללא דירוג פוטין - האיש ללא פנים / מאשה גסן
ללא דירוג איש ללא פנים - אוטוביוגרפיה של גדול מרגלי הקומוניזם / מרקוס וולף
דירוג של ארבעה כוכבים טראומה והחלמה / ג'ודית לואיס הרמן
דירוג של ארבעה כוכבים בת בולין האחרת - בולין #1 / פיליפה גרגורי
ללא דירוג הנערה שהשארת מאחור / ג'וג'ו מויס
ללא דירוג ללכת בדרכך - ללכת בדרכך #1 / ג'וג'ו מויס
ללא דירוג חיית החושך / אורי אורלב
ללא דירוג עם עלות השחר - מחזור כישור הזמן #7 / רוברט ג'ורדן
ללא דירוג פרשיות : סיפורים מקובצים / דבורה בארון
ביקורת נבחרת
אחרי הרומן שלי עם מורקמי-היפני נפלתי שדודה היישר לחיקו החם של הסופר האמריקאי סול בלו. מיותר לציין שזו הייתה חווית קריאה אחרת לגמרי .
סול בלו (1915-2005) הוא סופר קנדי-אמריקאי-יהודי, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1976 שנחשב לאחד מטובי הסופרים העולמיים. לפני כמה עשורים קראתי את "הנדרסון מלך הגשם" שלו, ואת "מתנת המבולט", וכבר מחכים לי עכשיו על המדף "הרצוג"–שנחשב לפסגת יצירתו, ו "רבים יותר מתים מלב שבור" שזכה גם הוא לביקורת משבחת . קיצורו של דבר, כשאני מתחילה עם סופר פורה, כזה שתופס אותי בבטן, אני משתדלת למצות את המיטב ממנו עד לנקודת הרוויה.

בגיל צעיר, צעיר מאוד אפילו, נהגתי לשוטט בין כתביהם של היוצרים החשובים והמוערכים שנחשבו להומניים ובעלי חשיבה מעמיקה. אולי בגלל הסקרנות, אולי בגלל התשוקה הגדולה של הגיל הזה לספוג ללמוד ולהיחשף לזרמים התת קרקעיים של החיים ? ובלו היה אחד מאלו שסקרנו ועדיין מסקרנים אותי. הוא מצליח להוביל את הקוראים דרך מסעות החיפושים והמשברים שלו, כי הוא כותב ממש מתוכם .

בעבר אמר עליו הסופר פיליפ רות ("נמסיס", "מה מעיק על פורטנוי") "שחשיבותו של בלו נעוצה בעובדה שהוא מצליח לגשר ללא מאמץ בי... המשך לקרוא
38 קוראים אהבו את הביקורת
נכתב ע"י אירית לפני שבוע וחצי
קבוצות קוראים
מי יכול למכור לי את השישי זמזם בקבוצת בני לוריאן לפני שעה
נשמע מעניין, אבל אני לא בטוח שזה יעבוד כי קודם כל, אל תשכחי שיש לנו גם ספרים משלנו שאנחנו רוצים לקרוא, ואז ניאלץ לדחות את קריאתם ולקרוא ספרי זה שאין לנקוב בשמו בקבוצת קבוצת קריאה לפני 3 שעות
אחי. סורי, לא הייתי כאן בסופ"ש, ואז כשחזרתי סוג של שכחתי שאתה אולמו. פאדיחות XD מזל"ט בנאדם. אתה אדיר, ונבון, וקורע, ומשוגע על כל הראש. יישר ה no fear בקבוצת מומולדת לאולמו~~ ^^' לפני 3 שעות
קבוצה בהחלט מעניינת. מה יהיה הספר הראשון לדון עליו? סקאוט בקבוצת פסיכואנליזה וספרות לפני 10 שעות
חשבתי שמגיע גיל גיל בו בוחרים בעצמנו חשבתי שבודקים, שואלים אולי גם מבררים ובוחרים חשבתי שמחפשים. הרי תמיד הערכתי בחירה אמיתית מר Command בקבוצת קבוצה לדברים לא קשורים ומחשבות לפני 18 שעות
טוקבקים על ביקורות ספרים
אפרתי
מכתבים לטליה מאת דב אינדיג
ענת, השאלות שלך חשובות ואני אוהבת מאוד את הגישה שלך. אולי כבר מישהו ענה פה, אבל המגילות היו ארוכות, אז לא קראתי הכל, אבל בעיקרון, המצוות של עשה ובל תעשה מתחלקות לשתיים: מצוות שיש להן סיבות לוגיות, רליגיוזיות, הומניות, חברתיות או אחרות, וכאלה שהן "חוק", ואין להן הסבר, בתורה או במפרשים. את חלקן, אנחנו מצליחים להבין או לתרץ, אבל התורה מצווה עלינו לשמור את כולן, בין אם אנחנו מבינים את טעמן או לא. לדוגמה, ערבוב בשר בחלב, "לא תבשל גדי בחלב אמו". יש כאלה שניסו לפרש את טעם המצווה באיזה אקט של צער בעלי חיים, כביכול, אבל ברור, שמצווה שיש לה כל כך הרבה נגזרות, כולל המתנה של 6 שעות בין בשר לחלב, היא "חוק" ולא מצווה שאפשר להסבירה. אנשים שגדלו כדתיים, לא ממש שואלים את עצמם כל רגע למה כן ולמה לא. אבל את בוודאי תוהה. בכל מקרה, על רקע "ההתקפות" על הדת והדתיים שחוו חברי סימניה הדתיים השבוע, בעקבות ביקורת מסויימת, כולל עלבונות והתחושה שקיבלנו שאנחנו בכלל מפגרים מנטלית, התגובות שלך הן משב רוח רענן. הנה, כתבתי בעצמי מגילה...
ענת
מכתבים לטליה מאת דב אינדיג
command, אני אתחיל מהסוף - אתה הרבה פחות טוב ממני? לא ברור לי מאיפה זה בא. לגבי ההסבר שלך שכדי שהמצוות יתקרבו אל ליבנו, תודה על ההסבר. לא טענתי שאמרת שליהדות יש תשובה אם טראמפ יקפוץ מחר מהגג. למה שאטען דבר כזה?! התשובות שדיברתי עליהן הן תשובות לשאלות שהועלו בספר. ולשאלתך, מדוע אם יש אמת במשהו מסוים, למה לא לבדוק אם הוא אמיתי ואם אולי נכון לחיות עם האמת הזו. ואם אני חושבת שזו לא האמת, למה להתעניין בה? אז: קודם כל, למה הסקת שאני לא בודקת? אני כן בודקת ומחפשת, בדרך שלי ובקצב שלי. למשל, קריאה של ספר כזה היא חלק מחיפוש ולימוד. ואולי אני חושבת שנכון לחיות עם האמת הזו, או לפחות עם חלק ממנה, ואכן אני מאמצת חלקים שהם נכונים בעיני, אבל לא כל אידיאל שנכון ואמיתי בעיני אני יכולה או רוצה ישר לאמץ או ליישם בחיי. אנשים רבים, כולל אותי, רוצים ליישם עקרונות שונים בחייהם, אך בפועל זה לא תמיד קורה. יש המון דברים שאפשר לראות בהם יופי ואמת וערך ועדיין לא חייבים לחיות אותם באופן אישי. לא לכולם זה מתאים. זה לא אומר שאני מזלזלת במי שכן עושה את זה, להפך. אני חושבת שהגישה של שחור ולבן, של או לקיים הכל או כלום, היא מרחיקה. ובעבר שמעתי אישה חרדית שעוסקת בסוג של חינוך אומרת שזה לא צריך להיות שחור ולבן. והגישה הזו בעיני, הרבה יותר מקרבת. בכתבה שרויטל צירפה טליה טוענת שאין לה כוונה לחזור בתשובה והיא מסתפקת בהיותה אדם מאמין. האם זה גוון שאין לו זכות קיום? כבר נתקלתי בגישה שרואה בזה סתירה. אבל בכל היבט של חיים אנושיים יש סתירות. או ניגודים. ולדעתי הציפייה למשהו אחיד ונטול סתירות היא לא מציאותית. המציאות מורכבת, וזה חלק ממנה. אני רוצה למשל להיות צמחונית. אבל אני לא מצליחה בפועל. זה לא אומר שאני לא חושבת שצמחונות זה מאוד חיובי. אבל לי באופן אישי זה לא מתאים לחיות כך (ולא מסיבות של נהנתנות). ועכשיו שלא יתנפלו עלי כל הטבעונים. אני לא חווה את דבריך כמעליבים, אלא כמאוד שיפוטיים ומרחיקים. כאילו מישהו שמתעניין ובוחן משהו, חייב ישר להחליט ולעבור ליישום, ללא שום התייחסות לזמן, לעיכול שהדברים עוברים, ולתהליך שאדם עובר. כאילו אסור לשאול שאלות ולהעלות ספקות. בעיני זה מאוד שיפוטי ובנוסף הוספת משפט שאני מבינה אותו כסרקסטי של "אני פחות טוב ממך". אני לא מבינה למה צריך לדבר בצורה כזאת.
אפרתי
אייבנהו (מהדורת מרגנית) - מאנגלית: חנה לבנת מאת וולטר סקוט
המסקנה: גם וגם. יש ויש. צדדים לכאן ולכאן. נכון, ולעומת זאת. בקיצור, כולכם צודקים.
סקאוט
אייבנהו (מהדורת מרגנית) - מאנגלית: חנה לבנת מאת וולטר סקוט
עמיר- אתה צודק בהחלט! הם פשוט שינו את דרך הפגיעה בצעירים אחרים בני גילם. אני חייבת לציין תופעה שהופיעה לפני שנים אחדות, מזעזעת ביותר, נערות בנות 9-18 היו מעלות סרטונים לגבי המראה שלהן: האם אני יפה או מכוערת? והיו למעשה, נתונות לחיציהם הארסיים של המגיבים, שכמובן רבים מהם לא ריחמו עליהן והורידו את בטחונן שגם ככה לא היה בשמיים לאפס.
אספנית כפייתית
אייבנהו (מהדורת מרגנית) - מאנגלית: חנה לבנת מאת וולטר סקוט
תודה על הסקירה, תמיד רציתי לקרוא. אני אנגלופילית לחלוטין וזה עדיין כל הזמן בwishlist שלי. אולי עכשיו אעשה עם זה משהו.
פרוייקה
שתי ימי חיי מאת יוסף כהן אלרן
"לי יניני – ביקורת מרשימה ביותר. התובנה המצוטטת של הסופר "את טלטלות החיים צריך הסופר לכתוב מתוך בדידות". מתיישבת היטב עם הרהורים שלא אחת עברו במוחי שמיטב היצירות הנוגעות בנו, לעומק נפשנו, נובעות ממצוקה אישית של מי שהגה וייצר אותם. אין סוף לדוגמאות יוצרים שכאלה [ראה למשל ערך יבטושנקו, ראה ערך תקופת הסער והפרץ, והיצירה המבוססת על Weltschmerz - כאבי עולם]. כדי להדגים זאת, ברשותך, אתייחס לרגע לעולם המוסיקה, הקרוב כל כך ללבי, ואתייחס לאותם מלחינים המתנקזים לרשימות המצומצמות של גדולי הגאונים שאת יצירותיהם אנו מעריצים, נראה שהמשותף לרובם המכריע הוא חיים קשים ומצוקות לאין ספור, כך למשל שוברט [ מת בן 31 תמיד חסר בית וחסר כל, חולה באינספור מחלות, מנוצל ע"י הכל בעיקר מו"לים], מוצרט [מת בן 36 סבל ממחסור, לא הוערך דיו], בטהובן [חרש, מר נפש, מסוגר], שומן [מת בן 46 בבי"ח לחולי נפש, מעורער בנפשו, בעל נטיות אבדניות וניסיונות התאבדות] שוסטקוביץ [נתון לחסדי משטר סטאלין וללחצים אמנותיים, שרק במזל לא נשפט למוות וזאת משום שבאותו יום שנקרא להיחקר, החוקר שזימן אותו, בעצמו הוצא להורג]. וכל אותם הם רק בודדים מתוך רבים. נראה שככל שהיו מסכנים יותר יצירותיהם היו גדולות יותר, קשה להתעלם מכך ולהפריד בין היצירה למצוקת יוצרה. היצירה שלהם הייתה זעקת הכאב שלהם ומי שחש כאב מבין היטב רגשות מהן. סקרנת אותי מספיק כדי לצרף את הספר לרשימת הקריאה שלי.
זה שאין לנקוב בשמו
עלמוות מאת לירון פיין
נשמע מעניין. ואגב, גם אני חשבתי שקוראים לו עולמות, עד שכתבת שקוראים לו עלמוות :)
זה שאין לנקוב בשמו
עלמוות מאת לירון פיין
נשמע מעניין. ואגב, גם אני חשבתי שקוראים לו עולמות, עד שכתבת שקוראים לו עלמוות


©2006-2015 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ