ביקורות ספרים אחרונות
הסופרת ביקרה אצלנו בבית הספר. אני נשבעת..היא הורידה לי כמה דמעות... היא רשמה את הספר מסיפור טראגי-אך לא היה לו סוף טוב. אני רוצה לקנות את הס... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
אואם אקפן הוא כומר ישועי שנולד בניגריה ב-1971, וחי כיום בזימבבווה. כמעט הופתעתי לגלות סופר אפריקאי, המבוגר ממני רק בעשר שנים, שכותב בכישרון ג... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב
אתם מכירים את הנודניק הזה שמעיר על כל דבר, עושה מין "בדיקות ערנות" שכן חטטן קונטרול פריק אבל גם פריק של מדע בדיוני, ילדותי וסופר עם ראש במדע ... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
מעולם לא סיימתי את הסכין. היא תמיד הרגישה לי ארוכה וחדה מדי. אבל כן שלחתי לנערה זרה מכתב חשוף כהשראה מהספר. וכן פינטזתי על קשרים חשופים ומ... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
בדרך כלל, איני נוהגת לקרוא נובלות גרפיות, אך לאור כל האזכורים והסקירות שצפו לאחרונה ברשתות החברתיות, החלטתי לקרוא בעצמי ולנסות גם את הסו... המשך לקרוא
19 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מקסים. כבת קיבוץ שרוב חבריו יוצאי הונגריה, למדתי הרבה דווקא על האגף החרדי של התפוצה החביבה הזו שמצויידת בהרבה הומור עצמי. מומלץ בחום ב... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
טוב. אם לומר את האמת הייתי בטוחה שהספר הוא על בן אדם בעל תסמונת OCD. זה היה כעיקרון מה שאחותי אמרה לי, כי קראתי את תקציר הספר לפני יותר מידי ז... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
אני חושב שנסבו בהתחלה חשב לזרוק את הארי הולה בכל ספר למקום אחר בעולם. הראשון (העטלף) היה באוסטרליה, הספר הזה השני בסדרה שתורגם ממש עכשיו: בב... המשך לקרוא
20 אהבו · אהבתי · הגב
סיפורה הטראגי של האצנית הסומלית סמיה יוסוף עומאר. ילדה אמיצה ושאפתנית , "לוחמת קטנה" כפי שכינה אותה אביה. הסיפור קריא מאד, מרגש ועצוב. ממל... המשך לקרוא
12 אהבו · אהבתי · הגב
הודעות חמות מהפורומים הודעות שעוררו גלים בימים האחרונים
ביקורות ספרים אהובות מהשבוע האחרון
אני מת על ספרי מתח. אני אוהב את הדרך שבה הם מזרימים אדרנלין לעורקיי ומפיחים בי רוח חיים. אבל יש כמה משוכות קטנטנות שספרי המתח שלי חייבים לד... המשך לקרוא
33 אהבו · אהבתי · הגב
אחחח, אין כמו להירגע מקשיי היום-יום שלנו באמצעות נבירה בצרותיהם של אחרים... זה בטח שאול מאיזו תיאוריה פסיכולוגית ידועה ואני סתם עוסק פה בני... המשך לקרוא
32 אהבו · אהבתי · הגב
בארבע רכבות, שלוש חתונות והיעלמות שמחתי לפגוש את הטוב בסופרי צרפת, זולא, בחביבי צ'כוב, ואת קריין וקונן-דויל קראתי לראשונה. רעיון חביב הוא ל... המשך לקרוא
27 אהבו · אהבתי · הגב
כשהייתי בן ארבע עשרה סבא שלי נפטר. הוא היה כבר זקן, וחולה, ורצה כבר למות. הוא איבד צלם אנוש, אולי אפילו יותר משאיבד בשואה. זו הייתה הלוויה הר... המשך לקרוא
24 אהבו · אהבתי · הגב
אז מה אם היית אומר כן ? יש רגעים שמשנים את הכל. אני זוכר היטב את הסרט דלתות מסתובבות. את החדשנות בסרט שנע בשני מסלולים מקבילים אך שונים בה... המשך לקרוא
22 אהבו · אהבתי · הגב
אתמול ישבתי במרכזית, מחכה לאוטובוסים המאחרים בעקביות של סופרבוס, וקראתי את הספר הזה. באיזה שהוא שלב, שאלתי את האישה לצידי מתי הוא אמור להג... המשך לקרוא
21 אהבו · אהבתי · הגב
שיר / סיפור שכתבתי (לפרסום יצירה:סיפור שכתבתי)
לפני 9 דקות
1. בית פפריקה
לפני 22 שעות
3. חחחח אילסוס
שלשום
5. האם אניס
לפני 3 ימים
7. ענווה 2 אילסוס
לפני 5 ימים
12. ענווה אילסוס
לפני 5 ימים
14. // גיוס קרוב // Command
לפני 6 ימים
15. מצוק milo
לפני 6 ימים
16. בבקשה. milo
לפני 6 ימים
17. דובי לא לא I.V olokita
לפני 6 ימים
18. האהבה מימי
לפני 6 ימים
19. סנונית
יצירה נבחרת
הנוף הזה הוא בית בשבילי:
קוצים וחרציות בין השבילים
האנטנה ומגדל המים
והטראסות, מלבינות הרחק;
ושם, בכפר, מעבר לגדר
פלאח בודד באדמה עודר
משאית צופרת פעמיים
ואצלנו, בחורשת הזית,
נערים משחקים בפינג פונג
והמפסיד בולע ושותק
וילדים בגן המשחקים
רצים וצועקים וצוחקים
ואימהות יושבות על הספסל
וועדת תרבות, במזכירות
כבר מתכננת ערב קהילה
טרמפיסטים מניפים יד בצומת
והאוויר צלול כל כך עכשיו
והאבק - זהרורי זהב
כשאני יורדת בתחנה.
השקט כאן הוא בית בשבילי
המקום הזה הוא אושר פשוט
האדמה הזאת היא התחלה -
בתים של עמידר ואמנה
טור נמלים חוצה את הגינה
אופניים במגרש הישן
המכולת, בית הכנסת, הגן
אי השפיות שלי, מרחב מוגן

אני מכאן.... המשך לקרוא
קוראים אותי בזה הרגע


ספרים שדורגו לאחרונה
ללא דירוג הבושם / פטריק זיסקינד
ללא דירוג מלחמות הצללים - המוסד וקהילת המודיעין / יוסי מלמן
ללא דירוג הסנהדרין; הסנהדרין בירושלים ובית הדין הגדול שבלשכת הגזית / אברהם ביכלר
ללא דירוג זהות אישית : עבודה קבוצתית עם מתבגרים / מיכל רוזמן
ללא דירוג זמן ביניים / מאיה דנק
דירוג של שני כוכבים אלגנטיות / קתלין טסרו
דירוג של חמישה כוכבים אהבתה של סלטנאת / שרה אהרוני
דירוג של ארבעה כוכבים לחלום באנגלית - ספר המשך "רעלה של ורדים" / לורה פיצג'רלד
דירוג של חמישה כוכבים רעלה של ורדים - סיפורת # / לורה פיצג'רלד
ללא דירוג המשטר שהיה והמהפכה / אלכסיס דה-טוקויל
ללא דירוג חול ומועד באולפן - חלק ב' / פנינה וולר
ללא דירוג מבוא לתלמודים / חנוך אלבק
ביקורת נבחרת
אחרי הרומן שלי עם מורקמי-היפני נפלתי שדודה היישר לחיקו החם של הסופר האמריקאי סול בלו. מיותר לציין שזו הייתה חווית קריאה אחרת לגמרי .
סול בלו (1915-2005) הוא סופר קנדי-אמריקאי-יהודי, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1976 שנחשב לאחד מטובי הסופרים העולמיים. לפני כמה עשורים קראתי את "הנדרסון מלך הגשם" שלו, ואת "מתנת המבולט", וכבר מחכים לי עכשיו על המדף "הרצוג"–שנחשב לפסגת יצירתו, ו "רבים יותר מתים מלב שבור" שזכה גם הוא לביקורת משבחת . קיצורו של דבר, כשאני מתחילה עם סופר פורה, כזה שתופס אותי בבטן, אני משתדלת למצות את המיטב ממנו עד לנקודת הרוויה.

בגיל צעיר, צעיר מאוד אפילו, נהגתי לשוטט בין כתביהם של היוצרים החשובים והמוערכים שנחשבו להומניים ובעלי חשיבה מעמיקה. אולי בגלל הסקרנות, אולי בגלל התשוקה הגדולה של הגיל הזה לספוג ללמוד ולהיחשף לזרמים התת קרקעיים של החיים ? ובלו היה אחד מאלו שסקרנו ועדיין מסקרנים אותי. הוא מצליח להוביל את הקוראים דרך מסעות החיפושים והמשברים שלו, כי הוא כותב ממש מתוכם .

בעבר אמר עליו הסופר פיליפ רות ("נמסיס", "מה מעיק על פורטנוי") "שחשיבותו של בלו נעוצה בעובדה שהוא מצליח לגשר ללא מאמץ בי... המשך לקרוא
38 קוראים אהבו את הביקורת
נכתב ע"י אירית לפני שבועיים
קבוצות קוראים
מי יכול למכור לי את השישי זמזם בקבוצת בני לוריאן לפני 15 שעות
נשמע מעניין, אבל אני לא בטוח שזה יעבוד כי קודם כל, אל תשכחי שיש לנו גם ספרים משלנו שאנחנו רוצים לקרוא, ואז ניאלץ לדחות את קריאתם ולקרוא ספרי זה שאין לנקוב בשמו בקבוצת קבוצת קריאה לפני 17 שעות
אחי. סורי, לא הייתי כאן בסופ"ש, ואז כשחזרתי סוג של שכחתי שאתה אולמו. פאדיחות XD מזל"ט בנאדם. אתה אדיר, ונבון, וקורע, ומשוגע על כל הראש. יישר ה no fear בקבוצת מומולדת לאולמו~~ ^^' לפני 17 שעות
קבוצה בהחלט מעניינת. מה יהיה הספר הראשון לדון עליו? סקאוט בקבוצת פסיכואנליזה וספרות אתמול
חשבתי שמגיע גיל גיל בו בוחרים בעצמנו חשבתי שבודקים, שואלים אולי גם מבררים ובוחרים חשבתי שמחפשים. הרי תמיד הערכתי בחירה אמיתית מר Command בקבוצת קבוצה לדברים לא קשורים ומחשבות אתמול
טוקבקים על ביקורות ספרים
סקאוט
הגוף שלנו - ראשית מידע - ראשית מידע # מאת סטפני טרנבול
ביקורת מתוקה! איזה נחמד שההורים לומדים יחד עם הוריהם! ולגבי האיורים ההומוריסטיים זה באמת נשמע מפריע, אבל ממה שאני יודעת, עושים את זה כדי להקל על הילד, גורמים לו לחבב את החומר ולהתחבר.
מישאלה
תגידי שאת אחת מהם - ספריה לעם #735 מאת אואם אקפן
אכן כן, צב. ישנם ספרים נוספים עם כריכות בעלות מוטיבים זהים, למשל החדש של אוסטר, בהוצאת עם עובד, וה"חדש" של הנרי ג'יימס, בהוצאת סנדיק, עם סוס עץ על הכריכה..
קצר ולעניין
על הספה מאת ארווין ד. יאלום
בדיוק מה שאורית. בעיניי ספר מעולה.
קצר ולעניין
מהלך לא מוצלח מאת לינווד ברקלי
קראתי והתאכזבתי. אפשר לומר עליו - כשמו כן הוא. לקרוא את הספר - מהלך לא מוצלח.
סקאוט
בשמחה, בשיר ובעמל.. - שירי ההתיישבות העובדת עם טעם של פעם מאת גלעד בן ש"ך
תודה רבה, חני יקרה! את בהחלט צודקת, מרגיש בעת הנוכחית שאהבת המולדת היא פחות נוגעת בלא מעט אנשים.
סקאוט
דובים - סדרת ראשית מידע - ראשית מידע # מאת כללי
כתבת נהדר! שאפו. מחשבות- אומנם זה נכון, אבל הניסוח שלך קרע אותי מצחוק חח ותרגיש טוב!
ענת
מכתבים לטליה מאת דב אינדיג
command, ממש לא טענתי שאין סתירה. בוודאי שיש סתירה, וחיים איתה. בדיוק כמו שכתבת. חיים איתה תוך כדי תנועה לאיזשהו כיוון. לא טענתי שאני מאמינה בהכל וחיה לפי כלום. אתה לוקח את זה לקיצוניות וזה לא המצב. המצב הוא איזשהו אמצע - אני מאמינה בחלק ומקיימת חלק. אני לא אפרט כאן מה באופן אישי אני עושה או לא עושה, כי זה לא פורמט שמתאים לי לחשוף בו פרטים כאלה. אני לא "מאמינה בזה וחיה את ההפך". אני חיה את חלק מהדברים. לא את הכל אני יודעת ולא בהכל אני מאמינה. ברור לי לגמרי שהיהדות אינה נצרות. ואני יודעת שזה שחור ולבן. כתבת:"נכון. מי שמתעניין ובוחן משהו שהוא משמעות החיים שלו, ומוצא את המשמעות הזאת, פחות או יותר באמת יעבור לחיות אותה. וכשאשאל אותו איך הוא חי בסתירה, הוא יענה שהוא בדרך. משתדל, פשוט לא מצליח הכל בבת אחת. מתקרב צעד צעד, הוא גם יראה לי מציאותית שזה ככה". יפה מאוד, זה בדיוק הענין. אני בסוג של דרך, אני לא יודעת לאן היא תגיע ולא מתחייבת לאן היא תגיע. אתה מצפה שאתן לך פירוט של מה אני עושה ומה לא? זה לא יקרה כאן ואני לא חייבת לך דין וחשבון. נכון, הדת אינה הדבר הכי חשוב בחיי כרגע. יש דברים אחרים שמעסיקים אותי. זה לא אומר שהנושא לא מעסיק אותי ולא אומר שאסור לי להתענין. מה שבטוח, שלא אבחר כמורה אדם שטוען שהכל שחור ולבן לא יכול להכיל מקומות של אפור. "אין הקפדן מלמד". אפילו זרמים ביהדות, כמו החסידות, התחילו משבירת מוסכמות שקודם לכן נחשבו "הדבר הנכון". אני לא להט"בית, אבל יש היום הרבה להט"בים דתיים שמצליחים איכשהו להכיל את הסתירה. יש גם אמהות חד הוריות דתיות. ויש רבנים שנותנים להן את האישור לעשות כך.
אלזה
בית בודנברוק - א+ב - ספריה לעם #317/8 מאת תומאס מאן
תודה רבה לכל המגיבים והמפרגנים.


©2006-2015 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ