ביקורות ספרים אחרונות
ספר טוב מאוד, קולח וכייפי לקריאה, כולל עלילה מעניינת עם דמויות עגולות שמשתנות במהלכו. השפה עשירה וכוללת ביטויים בשפה הפרסית ותרגומם לעבר... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
מותחן הרפתקאות מעולה! קצב מהיר, ממוקד ומתומצת למה שהכרחי בסיפור. העלילה מסופרת דרך עיניו ומוחו של בלש מישטרה שמוצא את עצמו פעם אחר פעם במ... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
מצחיק, מה יכול להזכיר לך ילדוּת: ארון ספרים למסירה בספריה, כריכה דהויה מושכת את העין, אותיות כחולות עמוקות: מעשר ראשון, ישראל אלדד. ובטח ש... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מתחכם שלל פרשיות שלבסוף מאחדות את הסיפור, הספר קצת נמרח יותר מדי, הרבה פרטים מיותרים שיכלו לוותר ולקצר קצת את הספר. לקח לי הרבה זמן דבר ... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
"מיטיב השולח יתומים לקולג' היקר", "אבא ארך רגליים היקר", "אבא ארך רגליים יקירי" אלו מעט מהפתיחות של המכתבים שג'רושה-ג'ודי כותבת, בהם היא מגלה ... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
אחד הדברים העומדים בבסיסו של כל ספר מתח בלשי היא תעלומה, שצריך לפענח. זו נקודה בסיסית בסוגה, שכן בלי תעלומה אין מה לבלש לחפש, ואין לספר עליל... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
אחרי שלושת ספרי ויקטוריה ברגמן עוכרי הנשימה נראה שהיה חסר לי עוד מנת אכזריות שהתחלתי לקרוא את הספר הנ"ל ובו רצח אדם ע"י כלבים, אבל הספר הזה ... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
ספר חדש של מייקל שייבון זה לא דבר שאני יכולה לעמוד בו, אז הנה, חזרתי. (לא חדש-חדש אגב, אלא החדש שתורגם לעברית. אני כבר מחכה לבא בתור.) * שייב... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
בתור התחלה עליי לומר שלצערי הסיבה שבחרתי לקרוא את הספר הייתה שראיתי את הסרטים, הייתי אמור לחשוב אחרת ,שהספר בפרט עצמו הוא מדהים , במקום זה ... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
הודעות חמות מהפורומים הודעות שעוררו גלים בימים האחרונים
ביקורות ספרים אהובות מהשבוע האחרון
לא קראתי את הספר. נתתי אותו לאשתי וביקשתי ממנה שאם הוא ימצא חן בעיניה שתכתוב עליו ביקורת, שכן הסופרת היא חברת סימניה. כאן חלה אי הבנה מצערת.... המשך לקרוא
36 אהבו · אהבתי · הגב
"שולחן זה לא באמת שולחן, תשאלו את ראסל". זה הסטטוס הנוכחי של הגדולה שלי בת ה-11. לא נראה לי שראסל העלה בדעתו אי פעם שהוא יופיע בסטטוס. זה התח... המשך לקרוא
36 אהבו · אהבתי · הגב
שבע הוא מספר שמח. אנחנו מסוגלים לזכור שבעה פרטים בו זמנית. בסדרת הארי פוטר יש שבעה ספרים. בנצרות יש שבעה חטאים קרדינליים. יש בעולם שבע י... המשך לקרוא
34 אהבו · אהבתי · הגב
הרי לפניכם האמת, רק האמת וכל האמת (באופן חלקי) על פרשת שונרא החתול שקרא את 'האמת על פרשת הארי קברט' מאת ז'ואל דיקר. דבר מוזר קרה לי בדרך לעמו... המשך לקרוא
28 אהבו · אהבתי · הגב
אגדות הן דבר רציני. נראה לי שהן מאפשרות להגיד דברים שאי אפשר להגיד בספרות לא בדיונית. לפעמים אומרים בהן אמירות תמימות ומביכות, לפעמים חת... המשך לקרוא
28 אהבו · אהבתי · הגב
יוסף בן מתיתיהו, האם היה בוגד ציני בעמו? האם היה אחראי בעקיפין לחורבן הבית? מה היה תפקידו כמפקד המרד בגליל? סיוורד מעלה בחיבורו את הטענה ה... המשך לקרוא
25 אהבו · אהבתי · הגב
שיר / סיפור שכתבתי (לפרסום יצירה:סיפור שכתבתי)
לפני 14 שעות
4. ים איריסיקה
לפני 3 ימים
12. היעלמות איריסיקה
לפני 5 ימים
13. תמשיך גיל שבת
לפני 6 ימים
19. "קלפים" 3 :)
לפני 6 ימים
20. דני בר
יצירה נבחרת
במלחמת לבנון הראשונה, אני חייל מילואים צעיר שנלחם על ציר ביירות- דמשק ובמהלך הלחימה כבשנו מתחם סורי מבוצר.
במהלך הסריקה נתקל מבטי בחייל סורי שנהרג. החייל היה צעיר מאוד, אולי טרם מלאו לו 18, פניו היו פני ילד רכים, אפילו חתימת שפם לא הייתה לו, ומבט האימה עדיין ניבט בפניו. בכיס חולצתו מצאתי מכתב. שמרתי אותו בכיס חולצתי ובערב, כשכל אחד התכנס לתוך עצמו, מלקק את פצעי היום החולף, שלפתי את המכתב וקראתי אותו לאט לעצמי, אחר כך לחבריי.
חשכה מסביב, דממה, חיילי הקומנדו הסורי מחופרים ממול, מתח גדול ודריכות ורק אור הפנס מרצד על המילים.
המכתב נכתב בכתב ערבי קריא, אם כי ניכר היה עליו שנכתב בחפזה.
זה היה מכתב עצוב, פתאום הוא לא היה חייל אויב, הוא היה נער מאוהב, היו לו פנים, ארוסה שחיכתה בבית, והורים שדאגו לו ולא ידעו שגורלם התהפך, ממש כאן, ממש עכשיו.
שמרתי את המכתב שנים רבות מתוך תקווה שיום יבוא ואשלח אותו אל משפחתו בסוריה.
זה לא קרה!!
המכתב שכב בארגזים שנדדו אתי על פני ימים וארצות- ונעלם!!!
מילותיו לא הרפו ממני וכך בערך כתב:

"מי שימצא את המכתב שימסור אותו למשפחתי בכפר....
אהובתי, האויב קרוב, אנחנו כבר שומעים ... המשך לקרוא
קוראים אותי בזה הרגע


ספרים שדורגו לאחרונה
ללא דירוג הסיפור של שם המשפחה החדש / אלנה פרנטה
ללא דירוג תרנגול פרסי - מהדורה מחודשת - רומן אותנטי / פרי סני
ללא דירוג ליפול לתוכנו - ליפול #2 / ג'סינדה ויילדר
ללא דירוג זיכרונות אחרי מותי - סיפורו של יוסף (טומי) לפיד / יאיר לפיד
דירוג של חמישה כוכבים ותכתבו: אהובתנו / אמונה אלון
ללא דירוג רפובליקת האהבה - נשים / קרול שילדס
דירוג של חמישה כוכבים תרנגול פרסי - מהדורה מחודשת - רומן אותנטי / פרי סני
ללא דירוג קולד מאונטן / צ'רלס פרייזר
ללא דירוג משבר וברית : מחשבה יהודית מודרנית ופוסט-מודרנית / יעקב (יונתן) זקס
ללא דירוג משבר וברית - מחשבה יהודית מודרנית ופוסט / יעקב (יונתן) זקס
ללא דירוג משבר וברית: מחשבה יהודית מודרנית / יעקב יונתן זקס
ללא דירוג משבר וברית - מחשבה יהודית מודרנית / זקס
ביקורת נבחרת
את אבא אף פעם לא הכרתי ממש. הוא עזב את הבית עוד כשהיתי צעירה מידי. אמא היתה בסדר, אתם יודעים שלום שלום ויש אוכל במקרר. הלימודים בבית ספר היו סבבה אבל את עיקר זמני כנערה השקעתי בקריאת ספרים. באחד הימים התגלגל אלי ספר מוזר שכתב איזה יונסקו אחד. אני זוכרת שזה היה בתקופה שארבע אמהות היו עדיין מוקצות. לא הערצתי אותן. האמת היא שתיעבתי אותן. משהו ביכולת שלהן ללכת נגד הזרם עשה לי רע. רציתי שהן לא יצליחו, רציתי שכולן בכיתה ידעו שאני גם לא אוהבת אותן. את הקרנפים של יונסקו קראתי באותם הימים. מרחתי את הקריאה על פני זמן רב מידי. לא ממש הבנתי מה אני קוראת. סתם ספר כזה נחמד בלי הקשר לזמן או למקום חשבתי לעצמי, אנשים שהופכים לקרנפים עד שנותר רק אדם אחד לבדו. משפטים סתומים שהם אומרים האחד לשני וכולם מייחסים להם חשיבות מופרזת מידי. אבסורדי. לא בשבילי.
עזבתי אותו בשלב מסוים.
עד השבעה של אבא.
אני זוכרת עד עכשיו את הצליל של האסימון נופל (אני יודעת שאני צעירה מידי אבל טלכארט לא עושה רעש) פתאום בקריאה שניה. אני זוכרת שפתאום הבנתי כמה פרספקטיבה ובגרות חשובה לספרים כמו הקרנפים או ספרו המבריק של סרמנגו על העיוורון.
בק... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורת
נכתב ע"י מזי לפני שלושה שבועות
קבוצות קוראים
לא יודעת אם שאלו את זה אבל- קיץ או חורף? =) בקבוצת סקרים לפני 9 שעות
מה הגובה שלכם? ( סקר של ליאל מתחתיי, מתנצלת על ריבוי הסקרים פשוט זה כייף הסקרים האלה חח) ומה הצבע האהוב עליכם? עלי ורוד. ( כן, הצבע של הפאקצות סקאוט בקבוצת סקרים לפני 14 שעות
https://www.youtube.com/watch?v=mEjwlFsCt9M אני נהניתי מזה. no fear בקבוצת קבוצת דן ופיל אתמול
שאלות החושים: טעם- מה הטעם האהוב עליכם? (חמוף מלוח מתוק חריף מר וכו') ריח- מה הריח שאתם הכי אוהבים להריח? שמיעה- מה אתם הכי אוהבים לשמוע? (לא הספר הוא ביתי בקבוצת סקרים אתמול
אם היו לי כנפיים, לא הייתי עפה למרות שהייתי רוצה רוצה כל כך לעוף וכל כך מפחדת רוצה להיות הרחק מכאן ולא מעזה לנסות יושבת בצד, כשהכנפיים עו ביני בקבוצת אנקדוטות, הרהורים וקטעים חסרי פואנטה אתמול
טוקבקים על ביקורות ספרים
yaelhar
ראש העיר הטוב - רומן מאת אנדרו ניקול
תודה רבה, נצחיה
בלו-בלו
כמה טוב לחיות - פרוזה # מאת רנה ורבין
ביקורת מצויינת! מסכימה עם מה שכתבת על הספר. הוא באמת אמין, אבל לא בטוח שמעניין לקרוא את כל קטעי היומן של בת עשרה. אמינות לא צריכה לבוא על חשבון איכות. לדעתי אף הוצאה לא היתה מפרסמת את הספר הזה אם זו היתה סופרת אנונימית. לגבי הפיסקה האחרונה - כאן אני חולקת עליך. אני חושבת שבת השלושים היתה נותנת תשובה חיובית יותר מבת העשרה.
yaelhar
בקצה המדבר מאת סמנתה הארווי
נצחיה - לא הבנתי את ההערה שלך. אני משתדלת לא לקרוא ספרים על דימנציה. המציאות מספיקה לי... באיזה עלבונות מדובר? מי הטיח עלבונות באיזה נושא? התבלבלתי. אנא, האירי את עיני.
בלו-בלו
מעשר ראשון פרקי זכרונות ומוסר השכל מאת ישראל אלדד שייב
מקסים! מזכיר לי את הילדות שלי. שייב היה אהוד על אבי ז"ל, והלהט הזה אפיין אותו מאוד.
yaelhar
הכלבים בריגה מאת הנינג מנקל
לא התלהבתי מהספר אבל "להפריד בין היוצר ליצירתו" הוא הכרח גמור.
yaelhar
מעשר ראשון פרקי זכרונות ומוסר השכל מאת ישראל אלדד שייב
הביקורת (?) מקסימה בהחלט. אין צורך לציין ששום דבר בה לא הזכיר לי את הילדות...
yaelhar
שלגייה חייבת למות מאת נלה נויהאוז
ויתרתי, תודה.
yaelhar
טלגרף אווניו מאת מייקל שייבון
ביקורת מצויינת לא מחבבת את שייבון, לא אוהבת לקרוא על חיי היהודים באמריקה, אבל אהבתי מאד את הניתוח שלך.


©2006-2015 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ