ביקורות ספרים אחרונות
שלושה סוגים של סנוביזם אני מכירה (אני מעדיפה את המונח "סנוביזם" על פני המונח "תחושת עליונות", שהוא שטוח ומינורי ואי אפשר להתיז אותו מהפה בלח... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
רומן אמיץ. הדמיון הסוער והעלילה רבת הפנים חוברים יחדיו לכדי אמירה חשובה.... המשך לקרוא
עיניי מביטות מחלון ביתי על הירוק ההולך ונעלם, נכחד לו, והחשש שיבוא יום ולא יהיה קיים יותר אינו מתמהמה לשכן עצמו בנפשי. אני נאנחת. ליבי מר ע... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
עד הסוף לא ברור מה קורה. כשנגמר מתים להתחיל מהתחלה. רוצו לקרוא. תודה להוצאת תשע נשמות על הבאת הספר לדפוס.... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
חשרת עננים מקדירה את שמינו לאחרונה. ערפילי האשמות הדדיות וביקורת נוקבת מעיבים על זַכּוּת קהילתנו ואושרה. על כן חשנו לנכון להביא כנגדנו את... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב
https://wp.me/p4kTCp-2YP נלסון דה-מיל הוא אחד מסופרי המתח החביבים עליי. ספריו "בית-הספר לקסם אישי" ו"מילת כבוד" מותחים ומרתקים וניכר כי בכתיבתם נשען ... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
חייו של חוקר שב"כ הולכים ומתערערים. העבודה שואבת אותו יותר מדי, חיי המשפחה שלו נפגעים אנושות, וגם בתוכו מנקר הספק אם העבודה הנחוצה שלו, שהו... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
״אהבה מסותרת״, הוא ספרה החדש והרביעי של חנה טואג, והשלישי אותו קראתי. לספריה יש נטיה להישאר בתוכי ולצוץ במקומות וזמנים מפתיעים. נדמה לי... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
מעולה. אכן "דו שיח נוקב" ומרתק. מומלץ גם למי שכבר בחר/מצא את דרכו כיהודי בעולם. ... המשך לקרוא
הודעות חמות מהפורומים הודעות שעוררו גלים בימים האחרונים
ביקורות ספרים אהובות מהשבוע האחרון
מה ההבדל בין שלם למושלם? שלם הוא דבר שלא נפגם, נשבר או חסר באופן כלשהו. התאור מתאים למדדים פיזיים או למדדים שאינם פיזיים, אבל ניתנים לכימו... המשך לקרוא
41 אהבו · אהבתי · הגב
לו הייתי פיראט יש רגעים בהם אנחנו מבקשים לעצמנו לשבור את הכלים ולא לשחק יותר, ובכך להיות מעט אנרכיסטים, פורעי חוק וסדר, בדומה לפיראטים ר... המשך לקרוא
34 אהבו · אהבתי · הגב
ערפדים! אמא'לה! קלאסיקה זו של בראם סטוקר לא שרדה את שיני הזמן. שיניים דווקא יש שם. מה שנחשב אז לקלאסיקת הערפדים האולטימטיבית, היום מהווה רק... המשך לקרוא
31 אהבו · אהבתי · הגב
האם זרעי חורבנו של הקיבוץ היו טמונים בעצם הקמתו? היו מבין חברי קבוצת המייסדים שחשבו שהרעיון של הקמת ה"נקודה", כך כונה קיבוץ אפיקים בהתחלה, ... המשך לקרוא
30 אהבו · אהבתי · הגב
מה תועיל עוד ביקורת על "יש ילדים זיגזג" היש עוד חברי סימניה שלא קראו את יצירת המופת הזו? אך איך אפשר לסיים את הספר הזה בשתיקה? טוב, אז אכתוב ב... המשך לקרוא
28 אהבו · אהבתי · הגב
כך זה מתחיל..."התינוק מת. הספיקו שניות אחדות. הרופא הבטיח שהוא לא סבל. השכיבו אותו בתוך שק אפור והחליקו את הרוכסן על הגוף שבור המפרקים אשר צף... המשך לקרוא
26 אהבו · אהבתי · הגב
**** ג׳ים בוצ׳ר - או איך שהיה אולי מתקרא אצלנו - חיים קצב (הבן-דוד של...?), מתיך יחד במין אלכימיה ספרותית מקורית במיוחד שני ז׳אנרים שעל פניו... המשך לקרוא
24 אהבו · אהבתי · הגב
סטפן צוויג כתב באותה טבעיות שנשם. הוא לא שם קץ לחייו, הוא פשוט שם קץ לכתיבתו. אני שואפת לכתוב כך אבל עם כל ספר שלו, גדול, קטנטנן או לא לגמרי מ... המשך לקרוא
24 אהבו · אהבתי · הגב
אם אני צריכה לסכם את הספר בפסקה אחת זה תהיה הפסקה הזו: הספר הוא קיא של שיחות סלון של אינטלקטואלים בעיני עצמם. אינטלקטועאלקים. הם הגיעו לאור... המשך לקרוא
22 אהבו · אהבתי · הגב
שיר / סיפור שכתבתי (לפרסום יצירה:סיפור שכתבתי)
לפני 11 שעות
1. אחד אילסוס
לפני שבוע וחצי
8. העלטה אבונור
לפני שבוע וחצי
9. הנס אבונור
לפני שבוע וחצי
10. הנעות החיים The Wolf
לפני שבוע וחצי
11. שתי נקודות The Wolf
לפני שבוע וחצי
12. שריון הבדידות סקאוט
לפני שבועיים
13. ירח אחד. פוליאנה :-)
לפני שבועיים
15. חלק מגופך סקאוט
לפני שבועיים
16. אם סקאוט
לפני שלושה שבועות
17. ★מתהדהד★ Mr. Vertigo
לפני שלושה שבועות
19. בלילות ובימים read and write
לפני שלושה שבועות
20. גשם ברכה The Wolf
יצירה נבחרת
מתי יודע אני, שצריך משקפיים?
איך מרגיש נפשי, שאני ואני נפרדים?
מדוע אני מתווכח עם עצמי, זה הגיוני?
מגיע לי, שאתאחד עם שלי.
שלא אהיה מפוצל,
כי הרי, רק אני פה,
הרי שאני עם אנשים או איש
אני צריך להגן או לשמור, על עצמי,
ואני לא אני, עד שאהיה עצמי,
בלי שמירה, או הסתרה,
זה מרגיש רע.
זה להיות מתגונן, שלא ידעו,
שאני לא אדע,
שיש אחד, שאני אחד,
שאני (ו)עצמי (ו)אלוהים,
זה אחד.
הלוואי הלוואי,
שלא אצטרך להתגונן לעולם,
א מ ן... המשך לקרוא
קוראים אותי בזה הרגע

שיעורים בסינית
ג'ון פומפרט


ספרים שדורגו לאחרונה
דירוג של ארבעה כוכבים קן הקוקייה [מחודש 2009] - עיצוב עטיפה: אמרי זרטל # / קן קיזי
דירוג של שלושה כוכבים עלובי החיים - קלסיקה במהדורה מחודשת / ויקטור הוגו
דירוג של חמישה כוכבים גאווה ודעה קדומה - תרגום ואחרית דבר: עירית לינור / ג'יין אוסטן
דירוג של ארבעה כוכבים אני מלאלה - הנערה שנאבקה למען ההשכלה ונורתה על ידי הטאליבאן / מלאלה יוספזאי
דירוג של חמישה כוכבים שבע מידות רעות - חרגול פלוס # / מאיה ערד
דירוג של שלושה כוכבים דרקולה / בראם סטוקר
דירוג של חמישה כוכבים מחר כפול תשע / אייזיק אסימוב
דירוג של שלושה כוכבים שבריר / סטיב טולץ
דירוג של חמישה כוכבים פסוקי השטן / סלמאן רושדי
דירוג של חמישה כוכבים משה נסיך מצרים / הווארד פאסט
דירוג של חמישה כוכבים פחד / סטפן צווייג
דירוג של חמישה כוכבים שרלוק הולמס - כל הסיפורים כרך א' - שרלוק הולמס #1 / ארתור קונן דויל
ביקורת נבחרת
עיניי מביטות מחלון ביתי על הירוק ההולך ונעלם, נכחד לו, והחשש שיבוא יום ולא יהיה קיים יותר אינו מתמהמה לשכן עצמו בנפשי.
אני נאנחת. ליבי מר עלי. הבניינים האפרוריים המזדקרים למולי הם ניגוד לעגני לירוק השופע ולריחנות המשכרת אשר חשתי באפי כאשר סיימתי לקרוא ספר זה.
ספר שהוא שיר הלל לטבע, שיר הלל ליופי הטבעי והנשגב, שיר הלל לעבודת הכפיים ולסובב אותך. הילדים בספר אינם זקוקים לגירויים מלאכותיים שיספקו להם הנאה, מספיקה הצצה חטופה החוצה וכבר הלב מתרונן והשפתיים מזמרות.
הילדים בספר גדלים בקיבוץ ומכירים בעזרת מורם ומדריכם כמעט כל בעל חיים המסתובב בסביבתם. ההנאה בזיהוי הציפור שבאה לקונן בעץ בקרבת הקיבוץ מציתה בעינם זיק משובה באותה המידה שילד מקבל את האייפון הראשון שלו.
הם אינם שפופים אל הפאלפון ומתקתקים באצבעותיהם כל חצי שניה על מנת לבדוק מה חדש, מה קרה בחמש הדקות שהסבו עיניהם מפניו ועסקו בדבר מה אחר. שמו שמיים! כיצד איפשרו לעצמם זאת? הרי ללא הבדיקה האינטנסיבית על גבול החולנית חייהם אינם חיים!
כאשר הם פוסעים, גבם ישר כסרגל ועיניהם מביטות הישר לפנים. יומם אינו מחושב לפרטי פרטים והם אינם יוד... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורת
נכתב ע"י אורח לפני שעתיים
קבוצות קוראים
היסטוריה ארוכה יש לי איתך, אתר ידידותי לעיתים. מזל טוב! מישהי עם כנפיים-מע''ך בקבוצת יומולדת לסימניה!!~ לפני שעה
הי סימניה, אני אוהבת אותך ואת מי שמוצאים בך מקום והופכים להיות חברים אדיבים ומקסימים. שינית את חיי, את יודעת? תודה לך. האופה בתלתלים בקבוצת יומולדת לסימניה!!~ לפני 7 שעות
פתאום נזכרתי בזה.. אז מזל טוב:) מישי בקבוצת יומולדת לסימניה!!~ לפני 10 שעות
הקבוצה די מתה אזז את מי אתם יותר אוהבים ביחד כזוג?: אלי וקרטר או אלי וסילבן? תשובה שלי: אלי וקרטר לנצחח וולי בקבוצת תיכון לילה אתמול
וואי הקבוצה מתה וולי בקבוצת אלים נורדים!!!!!! אתמול
טוקבקים על ביקורות ספרים
בוב
מי אוהב חמציצים מאת צביה גולן.
אם את רוצה לדייק סקאוט, עלייך להגיד שסביבת החיים הטבעית נכחדת ולא שהירוק נעלם. דווקא מדינת ישראל נטעה עצים רבים באזורים שבבסיסם הם בעלי אופי גיאוגרפי מדברי, כך שהאזור ירוק בהרבה ממקבילו ההיסטורי.
אפרתי
שבע מידות רעות - חרגול פלוס # מאת מאיה ערד
מחשבות, תודה ענקית.
אפרתי
שבע מידות רעות - חרגול פלוס # מאת מאיה ערד
מסמר, הפרלין בדרך (בכל מקרה זה זול יותר מנעליים)
מחשבות
העולם של אתמול - מהדורה ישנה - זכרונותיו של בן אירופה מאת סטפן צווייג
ואם אני קורא שניים במקביל, זה עוזר איכשהו לתוחלת? לא שאני מוצא טעם להארכה...
דידי
הזהו אדם? מאת פרימו לוי
ספרים מהסוג שגורם להעריך את מה שיש אבל לחייב אנשים לקרוא- זה רק יעורר עוד אנטגוניזם לקריאה, עדיף להציע, אפילו בתגובה לטוקבק.
צילה
חבלים - ספריה לעם #447 מאת חיים באר
תודה לכולם, עמיחי מסכימה עמך. סופר אמיץ ונדיר.
מחשבות
שבע מידות רעות - חרגול פלוס # מאת מאיה ערד
סקירה מרהיבה. לא פחות.
צילה
חבלים - ספריה לעם #447 מאת חיים באר
נעמי, צר לי כי הספר נסך בך שעמום. אני האזנתי לו , לא פשוט כלל. היות ונישאתי לעתים על גבי המחשבות כך שאיבדתי את חוט העלילה והסיפור של הסופר לא פעם. חזרתי שוב לתחילת הפרק.
מסמר עקרב
שבע מידות רעות - חרגול פלוס # מאת מאיה ערד
מה הפרס למי שמסמן לייק ראשון? אני לא רוצה נעליים, אני רוצה פרלין.
בוב
העולם של אתמול - מהדורה ישנה - זכרונותיו של בן אירופה מאת סטפן צווייג
אני לא בטוח שספרנים קוראים יותר. לפחות לא יותר מהפעילים פה באתר. הלוא אין רגע שאין ספר בחיינו, לא כך?
סקאוט
מי אוהב חמציצים מאת צביה גולן.
אוי. את צודקת לגבי הלקונן השגיאה נוצרה מחוסר תשומת לב. והאמת היא שלא, רוב הספרים היו כבר בסימניה. ושונרא, פשוט לא התאפקתי לכתוב ביקורת על הספר! הייתי חייבת! שונרא, חתולה יקרה, אל תכעסי עלי ותשלפי ציפורניים. :( אני אקרא אותו! ואני יודעת מה הולך בחוץ. התכוונתי באופן כללי, שאנשים גודעים עצים והירוק לאט לאט הולך ונעלם לו בעקבות האדם ( ולא מעט בעלי חיים נכחדים בגלל האדם)
שונרא החתול
אמריקנה מאת צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה
סוהא עראפת היא אישה מכוערת עם בגדים מכוערים, פרצוף מכוער, שיער מכוער ובעל מכוער. ומי שאינו פוליטקלי קורקט יכתוב שסגנון הלבוש שלה הוא לא דודתי, לא חסר טעם ולא נעליים. הוא פשוט ערבי, במובן הרע של המילה. ממה שזכור לי הבגדים שלה תמיד נראו כאילו נתפרו במתפרה של ספות.


©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ