ביקורות ספרים אחרונות
# אני אוהבת מדע בדיוני בגלל הרעיונות. כאשר הסיפור בידיוני – ובתנאי שאינו מעליב את האינטליגנציה של הקורא – הוא גורם לו לחשוב. הבסיס הסיפור... המשך לקרוא
מזמן לא נהניתי כך מספר. זהו. אמרתי את זה. כמה כיף ? ברמה של ממשיך לקרוא אותו בפלאפון בכל רגע פנוי אבל שיישאר גם לאחר כך. וכשהיו רגעים ש... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
לו הרב מנחם קלנר היה זורבה היווני, הכל היה בסדר. העולם לא היה רועש וגועש, ואשאיר לכם את ההתלבטות אם טוב שכך. קראתי ביקורות באתר על הספר, ורוב... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
ספר עצוב. כל הדמויות טרגיות חלקם ילידי הארץ, חלקם ילידי אירופה שהגיעו לארץ בנסיבות שונות. כולם חיים בירושלים שאחרי מלחמת העצמאות חיי רוקי... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
זהו הספר הראשון שלי בפנטזיה (חוץ מהארי פוטר רק שזה סוג אחר של פנטזיה) מה שהיתי רגיל עד אז זה ספרי אקשן מתח וזה מה שבעצם משך אותי לספר השם "הר... המשך לקרוא
הספר "שוקולד מריר" עוסק ביהדות תימן. לפי ויקיפדיה יהדות תימן היא קהילה עתיקת יומין. אם יוצאי אירופה קיבלו את הכותרת "אשכנזים", וקהילות צפ... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב
דירגתי את הספר כספר "בסדר" כי זה מה שזה. החלק הטוב: הוא קריא להפליא, ספר טיסה מצוין. העברתי איתו טיסה של ארבע שעות והעברתי הלאה לבת זוגתי. עו... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
גבר ואישה נפגשים בבר ומתקרבים ללילה אחד קצת יותר מדי, עד שהגבר מספר לה שהוא נשוי. ביום שלמחרת האישה מגלה שהוא הבוס בעבודה החדשה שלה, ומספר ... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
שעון החול של חיי מנעורי זכורה לי על קיר חדרי תמונה אחת בשחור לבן, תמונתו של פאבו נורמי הפיני, גיבור נעורי, אלוף ריצה אולימפי משנות העשרים... המשך לקרוא
13 אהבו · אהבתי · הגב
הודעות חמות מהפורומים הודעות שעוררו גלים בימים האחרונים
ביקורות ספרים אהובות מהשבוע האחרון
בנסיבות רגילות סביר להניח שלא הייתי קורא את הספר הזה. אבל החיים ונסיבות רגילות, מסתבר, זה חתיכת אוקסימורון. אז למה לא, בעצם? כי זה ספר בן 60... המשך לקרוא
34 אהבו · אהבתי · הגב
# אין כמעט שום דבר שאני מסוגלת לדמיין, שמבהיל אותי כמו כלא. להיות סגורה במקום קטן, בחברת המון אסירים כמוני, בלי שליטה על שום נושא שקשור לבחי... המשך לקרוא
30 אהבו · אהבתי · הגב
לפני כמה שבועות יצא לי לפגוש ממש במקרה במהלך תור לרופא מומחה את "המלכה של הכיתה" מהתיכון, אחרי קרוב לעשרים שנה שלא ראיתי אותה. האמת? בסתר לב... המשך לקרוא
29 אהבו · אהבתי · הגב
ההיסטוריה הסודית של ההיסטוריה הסודית היא שאת הספר התחלתי לקרוא פעם וזנחתי. לאחר מכן התחלתי לקרוא את החוחית, עליה היה זרוי אבק כוכבים. אז ה... המשך לקרוא
28 אהבו · אהבתי · הגב
גיבור לא-אהוב עושים באהבה או לא עושים אותו בכלל. לי אסור לעשות גיבורה כמו רותי: אנוכית, כל-כך אנוכית שהייתי נוקמת בה בכל עמוד. רותי מרוכזת ב... המשך לקרוא
27 אהבו · אהבתי · הגב
זה עבד זה? הלואי עלי ככה לשבת כל יום בדשא בלי אנשים והעיניים לאן שלא מסתכלות רואות ירוק וירוק וירוק ויש לי כל הזמן בשביל שאני יושב עם המחשב... המשך לקרוא
25 אהבו · אהבתי · הגב
מה אפשר לכתוב על "מטבח משפחתי" שלא כתבתי כבר על "סוכריות מהשמיים"? הסופר אותו סופר, הסגנון אותו סגנון, גם המתכונים (שלא באמת מעניינים, צר לי),... המשך לקרוא
22 אהבו · אהבתי · הגב
סתם קטילה קצרה שלא מן המניין בעקבות קריאה קצרצרה של ספר חסר עניין. מה מעופף יותר מהר? יותר גבוה? יותר רחוק? הנמר שבספר 'נמר מעופף' או הספר 'נ... המשך לקרוא
22 אהבו · אהבתי · הגב
ניגשתי בחשש גדול לספר, אחרי הכל אדם שטען לא פעם שהוא משונאי נתניהו ושהוא "מפחד ממנו ברמה האישית והלאומית" עלול לכתוב ביוגרפיה שהיא כולה כת... המשך לקרוא
21 אהבו · אהבתי · הגב
שיר / סיפור שכתבתי (לפרסום יצירה:סיפור שכתבתי)
לפני שעתיים
2. בועה אילסוס
אתמול
6. קשה kim
לפני 3 ימים
12. יא אללה אילסוס
לפני 3 ימים
13. שפל The Wolf
לפני 4 ימים
18. ציפוי ישנוני
יצירה נבחרת
אצל הפסיכולוגית - פרק 2 (שכתוב) / The Wolf

היום התחיל סגרירי ואפור, השלג יגיע הלילה, זאת ידעתי.
הימים האפרפרים האלו שנמצאים על קו התפר בין חורף ממשי לסתיו קטנוני תמיד הרגישו לי כמו קו התפר שבין שיגעון לגאונות, המחשבות נטו להטריד את מנוחתי יותר בימים ההפכפכים הללו - מחשבות על זרם החיים והזמן, משמעויות הקיום האנושי ומה לא.
הגשם החל לסירוגין - לעתים טפיפות עדינות של טיפות ולעתים ניתך בעוז ומאיים לבלוע בזעפו את האנושות.

"הימים ימי הבל -
עתיד לוט בערפל,
מה שנכתב -
טרם נחתם,

הדרך מתפצלת בהמשך -
והשמש תבקיע עבים -
תקרע אפלה ממאורתה -
הימים ימי הבל,

וכולנו עונדים אות קין,
רוצחים נפשות עדינות -
עם כל הסטת מבט,
עם כל מילה לא במקום,

הימים ימי הבל,
דרכי לאין שואפת,
מה בצע בדמי -
שכך נעכלת נשמתי?

ברדתי שחת,
אאבד שפיותי,
והחיים הבל הבלים,
צרובים באות קין."

אילתרתי מול המראה.
לא אחד הטובים שלי, מצד שני, אין לי ציפיות גבוהות מדי מאלתורים ובאופן אירוני - רוב השירים שלי מאולתרים.
אחת הסיבות שאני אוהב את תהליך הכתיבה, היא הסיבה הפשוטה שאני פשוט אוהב לנתח.
אנשים, מצבים, רגשות, תהליכים מדיניים ועולמיים - ... המשך לקרוא
קוראים אותי בזה הרגע

מחקרי לשון וספרות ה
נחמיה אלוני

זכרונות אבו יוסוף
יעקב סבג


ספרים שדורגו לאחרונה
דירוג של שלושה כוכבים חולצות אדומות / ג'ון סקאלזי
דירוג של חמישה כוכבים פרנסוס על גלגלים - רוג'ר מיפלין #1 / כריסטופר מורלי
דירוג של חמישה כוכבים לחוץ חתונה / עומר ברק
דירוג של חמישה כוכבים בייבי דול / הולי אוברטון
דירוג של חמישה כוכבים אהבה בימי כולרה - ספריה לעם #350 / גבריאל גרסיה מארקס
דירוג של חמישה כוכבים צבוטותי / לימור נחמיאס
דירוג של חמישה כוכבים אמא היתה זוחלת / לימור נחמיאס
דירוג של שלושה כוכבים אוהבת לא אוהבת / אמילי גיפין
דירוג של חמישה כוכבים ילדות גדולות לא בוכות / פרנצ'סקה קלמנטיס
דירוג של שלושה כוכבים עיקול בדרך / ניקולס ספארקס
דירוג של ארבעה כוכבים מכתבים לצופיה / אסתר שטרייט-וורצל
דירוג של חמישה כוכבים מלאכי עליון / מיכל שלו
ביקורת נבחרת
שעון החול של חיי

מנעורי זכורה לי על קיר חדרי תמונה אחת בשחור לבן, תמונתו של פאבו נורמי הפיני, גיבור נעורי, אלוף ריצה אולימפי משנות העשרים. נורמי בעיצומה של תחרות, רץ בטור רצים צפוף, מעיף מבט לשעון העצר שבכף ידו, בוחן את הזמן והקצב, כמצב אובייקטיבי לחלוטין.

כך השעון שענדתי בידי, בהתחלה הוא היה אנלוגי ואחר כך דיגיטלי, עבורי הוא היה חזות הכל, אייקון לזמן מוחשי, באמצעותו כוונתי את חיי כרץ. פעם אחת הקצתי מבוהל מחלום, בו ראיתי את עצמי רץ כצללית על סף תהום, סביב גופי כרוכים חוטים שבריריים המחוברים למחוגיו של שעון.

עברו שנים ובריצה מכרעת אחת, גיליתי שתחושת הזמן מתהווה ממיקוד למקצבי הנפש הפנימיים. אם הרגשתי טוב, זאת לכאורה הייתה אינדיקציה לכך שאני יכול להגביר מהירות. אבל תתפלאו, לעתים במהירות מוגברת ומתוך הסבל הפיזי והנפשי, צמחה תחושת התרוממות רוח, שדחפה אותי למקצבים חדשים, פורצי גבולות, כאלו שהפתיעו אותי בשיא חדש. כך למדתי שתחושת הזמן ומקצביו הם סובייקטיביים לחלוטין, יש להם חוקים מתעתעים משלהם, אך הם הדבר האמתי.

אז מהו זמן, זאת חידה שממשיכה ללוות אותי כרץ חובב וכאדם סקרן. סוגיה אותה ניסו ל... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורת
נכתב ע"י רץ לפני 19 שעות
קבוצות קוראים
טוב מזמן לא קשקשתי פה אז בואו ככה: תכתבו על חייכם ומה אתכם ויהיה כיף. טוב? טוב. אני התחלתי לעבוד ואני רבה בגבורה עם הצורך להיות מבוגרת. זה האופה בתלתלים בקבוצת קבוצה לדברים לא קשורים ומחשבות אתמול
טעם מועדף: מתוק, מלוח, מר או חריף? זה שאין לנקוב בשמו בקבוצת סקרים אתמול
43 - Hijack Browser אחד הוירוסים הפופולריים ביותר בשנים האחרונות הן בעולם המחשבים והוא בסמארטפונים הוא וירוס הפרסומות, כמו שאני קורא לו, או H Command בקבוצת מחשבים שלשום
כנראה אולי ספויילרים הולך להיות למרינט מאהב חדש שגם היא תתעניין בו שקוראים לו לוקה. אני חושב שהוא אח של (הזאת עם השיער הסגול שאני שוכח אי Jack בקבוצת מיראקולוס ליידיבאג לפני 5 ימים
היי אני חדשה פה Emma בקבוצת בית הלילה לפני 5 ימים
טוקבקים על ביקורות ספרים
אפרתי
זורבה היוני (היווני) - [תרגם: חנוך קלעי] מאת ניקוס קאזאנצאקי
את כותבת נהדר, שלא לומר יותר מזה. אבל אל יגבה ליבך, פליז.
אנקה
זורבה היוני (היווני) - [תרגם: חנוך קלעי] מאת ניקוס קאזאנצאקי
כתיבה יפה.
omripoll
זורבה היוני (היווני) - [תרגם: חנוך קלעי] מאת ניקוס קאזאנצאקי
תודה נהניתי לקרוא את תובנותייך על הספר. לטעמי, למרות שהספר נכתב לפני יותר ממאה שנים, מכיוון שהוא מבקש להעמיד מודל קיומי מסוים, ומציע לקרוא לשקול אותו ברצינות, לשאוב ממנו השראה, או לכל הפחות - להתמודד עמו. יש מוקם להתבונן בדמותו של זורבא במלואה, ללא מסננים של סלחנות כלפי היבטים מסוימים בדמותו. אם היה זה היבט זניח בדמותו - מדוע להקדיש לו כלכך הרבה כתיבה? נראה לי שבסוף המאה התשע-עשרה האפשרות לראות באישה אדם כבר הייתה קיימת. בכל מקרה, מסכים שהספר מהנה :)
מחשבות
זורבה היוני (היווני) - [תרגם: חנוך קלעי] מאת ניקוס קאזאנצאקי
אני נטשתי את הספר די מהר.
שונרא החתול
נמר מעופף - רומן מאת יעל טבת קלגסבלד
אוי, לך תמיד יש הערות צדקניות ומטיפות. מה לא ראוי? בעלה שתה יין, נהג והרג.
אסתר
נמר מעופף - רומן מאת יעל טבת קלגסבלד
עלי לציין שלא קראתי את הספר והביקורת הקטלנית לא מעודדת אותי לקרוא אותו. בכל אופן ההערה שבסוף הביקורת אינה ראויה. אינה שיכת לספר ולא בטוח ששונרא מצוי בכל פרטי הארוע הנדון.
לי יניני
שוקולד מריר מאת בני עדוי
עדות אשכנזים וספרדים שניהם יחד היו ה60 אחוז
שונרא החתול
שוקולד מריר מאת בני עדוי
זה לא ברור. 35,000 יהודי תימן שהיוו 40% ממה? מכלל איזו עדה? ומי ה-60% הנותרים?
פואנטה
אתה הבא בתור - מותחן מאת גרג הורביץ
בחקירות אמיתיות ההמתנה לא משתלמת. מוציאים את החשודים מהמיטה ב- 6 בבוקר כדי שלא יספיקו לתאם גרסאות ולטשטש עקבות. אבל אנחנו כאן בוירטואליה הרי משתעשעים לנו. איך אמרת בביקורת ההיא עם הקונדום? זאת היתה ב-ד-י-ח-ה !!!!!! כן, העולם מצחיק אז צוחקים. למי אכפת? מה הנזק? או כמו שאמר איש חכם אחד כאן: "אחת מתופעות הלוואי של שקרים היא פגיעה באמון. ואמון, זה משהו שמאוד קשה לשקם." אז אמר. עד אתמול זה גם היה חקוק בסלע של הפיקסלים. עכשיו זה נמחק. אבל אני העתקתי לי בצד (ראש קרימינלי חולני שכמותי). עדיין ממתינה לתגובתך.
לי יניני
שוקולד מריר מאת בני עדוי
רויטל ק. בשנת 1948, טרם הקמת המדינה, כבר היו בארץ 35,000 יהודים תימנים שהיוו כ-40% מכלל בני העדה (מבין עדות ישראל, זהו האחוז הגבוה ביותר).
פואנטה
אתה הבא בתור - מותחן מאת גרג הורביץ
זה בסדר. אני לא ממהרת לשום מקום. אני יודעת את התשובה אבל הצופים שלנו בבית רוצים לשמוע אותה ממך. את כמובן לא חייבת כלום לאף אחד ושילכו כולם להז..., עם קונדום או בלי. רק למען ההגינות, אני חייבת לציין שכבר צחצחתי את המשרוקיות, כמו שאומרים. לא אומרים את זה? מצחצח המשרוקיות? זה ביטוי שלי אז. שיתפוס מתישהו. וכעת, נעבור לפרסומות (הביטוי האמת לא שלי, הקרדיט בדקה 2:41). יום טוב לכל המאזינים. נשתמע בקרוב. https://www.youtube.com/watch?v=DrEddEznGN4
לי יניני
שוקולד מריר מאת בני עדוי
שונרא תודה רבה ... לשאלתך... גם וגם :-)


©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ