ביקורות ספרים אחרונות
אתחיל ואומר שבתור ילדה ונערה מאוד לא התחברתי לשיעורי תנ"ך ובאופן כללי - לא הבנתי כמעט כלום. את הבגרות עברתי באורח פלא. בשנים האחרונות, אני ... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
יום אחד אני ארכז את כל הספרים המוצלחים באמת בצורת תנ"ך - יש את הספרים הקדושים, הספרים החיצוניים החשובים, וסתם ספרים. יש כמה ספרים שמקבלים קו... המשך לקרוא
12 אהבו · אהבתי · הגב
מה ההבדל בין שלם למושלם? שלם הוא דבר שלא נפגם, נשבר או חסר באופן כלשהו. התאור מתאים למדדים פיזיים או למדדים שאינם פיזיים, אבל ניתנים לכימו... המשך לקרוא
19 אהבו · אהבתי · הגב
ספר נחמד. לא הכי מותח בעולם, בוודאי שלא הכי אינטיליגנטי שבעולם, אבל ספר סביר להעביר איתו טיסה ארוכה או את לילות החורף הקרים. הכתיבה של צ'יי... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
לפעמים עולה בי תהיה: מה היה קורה אילו לא הייתי מתגוררת בארץ ישראל? האם הייתי מסתדרת? ולפעמים, לפעמים יש מצבים אשר קורים שגורמים לי להבין ... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מרתק המציג את עולם הטרור מבפנים ומספר סיפור על אדם שהתפקח מהקיצוניות האסלמית והחליט לפעול נגדה. מאוד דומה לספר "בן החמאס" שמדבר על גרס... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
ספר היסטורי חשוב המספר על החיים בשכונת הצריפים של נשר ביחד עם הקמת בית חרושת לנשר שבנייתו החלה בספטמבר 1923. נשר הוא יישוב שהוקם לא בהחלטה, א... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
מה תועיל עוד ביקורת על "יש ילדים זיגזג" היש עוד חברי סימניה שלא קראו את יצירת המופת הזו? אך איך אפשר לסיים את הספר הזה בשתיקה? טוב, אז אכתוב ב... המשך לקרוא
22 אהבו · אהבתי · הגב
ספר טוב, שקריאה בו גרמה לי למחשבות במהלכו ואחריו... רמז למחשבות שאחרי ( בזהירות ומבלי לגלות... ) גם שם הספר קשור ב'שינוי מחשבתי' כלפיו... הזוויו... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
הודעות חמות מהפורומים הודעות שעוררו גלים בימים האחרונים
ביקורות ספרים אהובות מהשבוע האחרון
בדרך כלל , כשמישהו מתחיל משפט במילים " תאמין לי" , אני יודע שהדבר האחרון שאפשר לעשות זה להאמין לו . וכשמישהו אומר לי " סמוך עלי " , אני יודע בוו... המשך לקרוא
34 אהבו · אהבתי · הגב
כשנוסעים לחיפה, כבר בפאתי *ג'יסר-א-זרקה רואים מגדל באופק. תמיד חשבתי שזהו מגדל הטכניון יען כי הטכניון הוא מוסד אקדמי חשוב, נחשב, רם ונישא ומ... המשך לקרוא
34 אהבו · אהבתי · הגב
# מר ברגר הוא דמות ויקטוריאנית, למרות שהוא חי בשנות השישים של המאה העשרים. כאשר אמו מתה והורישה לו הכנסה צנועה ואת ביתה בעיירה קטנה, הוא שמ... המשך לקרוא
29 אהבו · אהבתי · הגב
I saw it written and I saw it say Pink moon is on its way And none of you stand so tall Pink moon gonna get ye all את ניק דרייק פגשתי בפעם הראשונה כשהייתי בגיל 21. באותם זמנים את ימי שיש... המשך לקרוא
29 אהבו · אהבתי · הגב
ערפדים! אמא'לה! קלאסיקה זו של בראם סטוקר לא שרדה את שיני הזמן. שיניים דווקא יש שם. מה שנחשב אז לקלאסיקת הערפדים האולטימטיבית, היום מהווה רק... המשך לקרוא
24 אהבו · אהבתי · הגב
מה תועיל עוד ביקורת על "יש ילדים זיגזג" היש עוד חברי סימניה שלא קראו את יצירת המופת הזו? אך איך אפשר לסיים את הספר הזה בשתיקה? טוב, אז אכתוב ב... המשך לקרוא
22 אהבו · אהבתי · הגב
האם זרעי חורבנו של הקיבוץ היו טמונים בעצם הקמתו? היו מבין חברי קבוצת המייסדים שחשבו שהרעיון של הקמת ה"נקודה", כך כונה קיבוץ אפיקים בהתחלה, ... המשך לקרוא
21 אהבו · אהבתי · הגב
אתמול, קראתי בשקיקה ממש את הכריש . כולו בלי הפסקה וסיימתי אותו בו ביום. לקרוא 438 עמודים במכה אחת מראה את כוחו של הספר בללכוד את תשומת ליבו ש... המשך לקרוא
19 אהבו · אהבתי · הגב
מה ההבדל בין שלם למושלם? שלם הוא דבר שלא נפגם, נשבר או חסר באופן כלשהו. התאור מתאים למדדים פיזיים או למדדים שאינם פיזיים, אבל ניתנים לכימו... המשך לקרוא
19 אהבו · אהבתי · הגב
שיר / סיפור שכתבתי (לפרסום יצירה:סיפור שכתבתי)
לפני 4 ימים
3. הנס אבונור
לפני 5 ימים
4. הנעות החיים The Wolf
לפני 5 ימים
5. שתי נקודות The Wolf
לפני שבוע וחצי
9. חלק מגופך סקאוט
לפני שבוע וחצי
10. אם סקאוט
לפני שבוע וחצי
11. ★מתהדהד★ Mr. Vertigo
לפני שבועיים
14. גשם ברכה The Wolf
לפני שלושה שבועות
20. שיעורי ריקוד - פרק ג' יחיאל
יצירה נבחרת
ניסיון נוסף.
סיפור שכתבתי ממש עכשיו.

היה זה יום הדין.
את זה ידעו כולם.
היום שכל אחד ואחת ידעו שיבוא וחששו מזה בסתר ליבם.
היום שבו כל אחד ואחת ישפטו, לשבט, או לחסד.
והיא, הייתה אחת מהם.
'מה אעשה? אין לאן לברוח! והם-' המחשבות האלה הבזיקו במוחה בדיוק כשקרן אור לבנה פילחה את ליבה והיא התמוטטה על האספלט.
'הם יתפסו אותי!' זעק נער נוסף וגם בו פגעה קרן אור, שחורה הפעם.
המלאכים מצאו את כולם, איש לא נמלט.
גם את המוכרת בחנות הבגדים, גם את זמר הרחוב.
גם את התופרת שבדיוק עמלה על שמלה, גם את הילד היתום.
איש לא נמלט, איש לא נגרע. את ליבם של כולם פילחו קרני אור, לבנות או שחורת- ובאופן מפליא, גם האור קרן ברגע ש-הם השתמשו בו.
---------
'איפה אני?' תהתה הנערה. היא הייתה מוקפת בצמחיה בגוונים עשירים של ירוק. וניצוצות של שמש בוקר מרהיבה הבזיקו מבעד לעלים. ושם הלאה, מפל מים שקשת מופיעה במרכזו.
'מה זה המקום הזה?' לא כך דמיינה את הגיהינום.
-------
"איפה אני?!" זעק הנער. הכל היה בגוונים של שחור ושחור עמוק עוד יותר. והרצפה, הרצפה! הייתה כזאת בכלל? היא הייתה אש רותחת אדומה ששלחה גיצים אדומים לוהטים לשמיים השחורים לחלוטין ללא כוכבים... המשך לקרוא
קוראים אותי בזה הרגע

אוירודינמיקה
דוד אביר

התעתוע
ולאדימיר וולקף


ספרים שדורגו לאחרונה
דירוג של שלושה כוכבים הסקוטלנד יארד / אלכס גרסיאן
דירוג של חמישה כוכבים בנות פנדרוויק / ג'ין בירדזול
דירוג של חמישה כוכבים הנמלים / ברנאר ורבר
דירוג של חמישה כוכבים רוחות מלחמה - כרכים א+ב / הרמן ווק
דירוג של חמישה כוכבים פרחים לגברת האריס / פול גאליקו
דירוג של חמישה כוכבים האבודים - שישה מתוך שישה מיליון / דניאל מנדלסון
דירוג של חמישה כוכבים מלבד הכלב - או כיצד הצלחנו למצוא את גזע הציפורים של ההגמון למרות הכל / קוני ויליס
דירוג של חמישה כוכבים החלום והיום / רחל הולנדר
דירוג של חמישה כוכבים גאווה ודעה קדומה - תרגום ואחרית דבר: עירית לינור / ג'יין אוסטן
דירוג של חמישה כוכבים ילדת הגבעות / מקגרו אלואיז
דירוג של ארבעה כוכבים הסיפור של שם המשפחה החדש - הרומאנים הנפוליטניים #2 / אלנה פרנטה
דירוג של חמישה כוכבים מנדל של הספרים / סטפן צווייג
ביקורת נבחרת
מה היה קורה לו הייתי קמה מחר בבוקר ומגלה שנמחק לי עשור של זכרונות? זו שאלה שליוותה אותי בשבועיים האחרונים תוך כדי קריאה בספר הזה.

אליס נפצעת במהלך אימון בחדר הכושר ומתעוררת לגלות שלמרות שהיא בת 29, נשואה טרייה, בהריון ראשון ומרגש ומאוד מרוצה מחייה, שאר העולם, האנשים סביבה והחיים התקדמו בעשור והיא למעשה כבר פסיעה מגיל 40, עם שלושה ילדים והחיים כבר לא כאלה טובים ומאושרים, בעצם, תלוי את מי שואלים.

אז איך מתמודדים עם הידיעה שהמח שלך חושב שאת נמצאת בנקודת זמן מסוימת בחייך כשלמעשה עברו עשר שנים, המון דברים קרו מסביב וכל הזכרונות מאותם השנים נמחקו ואין לך גישה אליהם?

הסופרת, ליאן מוריארטי, שקראתי ספר אחד שלה בעבר שהיה בסדר גמור אבל לא יותר מדי מרשים, מספרת את סיפורה של אליס במציאות חדשה ישנה בצורה מופלאה וסוחפת. אליס מנסה להבין מה קרה למערכות היחסים שלה עם בני משפחה וחברים, ואיך היא הפכה לאישה שהיא התעוררה לגלות.

לאורך כל הקריאה תהיתי מה עצמי של 2007, הייתה אומרת על עצמי של 2017. איך היא הייתה מתמודדת עם כל השינויים שעברו עליה בעשור האחרון, עם הפרידות, האבל, המעברים, השמחה, העצב, כל מה שהפך אותי ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורת
נכתב ע"י Reut.Zaro לפני שלושה שבועות
קבוצות קוראים
מע"כי! מזל טוב! את אדם טוב, ואפשר לראות את זה מהרגע הראשון. ויש לך עיניים מקסימות, את יודעת? ושיער מאגניב (כןכן, גם אם יום אחד הוא יהיה ירוק). מוּמוּ בקבוצת מומילדת לווינגי הסגידה ^^ לפני 17 שעות
אוקיי, אז הסתכלתי על הברכה שלי מלפני שנתיים (0.0), ו.. מה לעזאזל חשבתי לי. הייתי כזו סתומה פעם, בחיי. ולעניין - הפעם הראשונה שראיתי אותך הייתה מוּמוּ בקבוצת מומולדת שמח לסוקיי לפני 17 שעות
היי מוודא שכולנו עודנו בחיים מתי יוצא הפרק הבא?? Jack בקבוצת מיראקולוס ליידיבאג לפני 18 שעות
אני עושה שיעורי בית מרינה בקבוצת בדיחות גרועות לפני 23 שעות
"אנשים. אני אוהבת אתכם. אתם יודעים למה? סימניה זה המקום היחיד שבו עדיין אפשר לאחל מזל טוב לכבוד יום ההולדת גם באיחור של חצי שנה." כה אמרה מע" פַּפְּרִיקָה בקבוצת מומילדת לווינגי הסגידה ^^ אתמול
טוקבקים על ביקורות ספרים
בת-יה
בני היורה מאת אליעזר שמאלי
אם כך - זה טוב .
שונרא החתול
מה שאליס שכחה מאת ליאן מוריארטי
ליאן מוריארטי זה שם מאוד turn off לסופרת. זה שם שמתאים יותר לעקרת בית מהפרברים שיש לה ביוטיוב ערוץ לאפיית עוגות עם כמה אלפי מנויות בצלמה ובדמותה. אחרי ספר אחד זניח ובינוני וסדרה אחת נדושה וגרועה להחריד לא בא לי להיתקל בה שוב. אבל הביקורת מעניינת. כנראה יותר מהיצירות של ליאן מוריארטי. ובטוח יותר מהעטיפות הסתמיות של היצירות הלא זכירות שלה. האמת? גם העוגות שלה לא משהו.
אור
קלריסה מאת סטפן צווייג
בעיניי הספר לא היה מדהים ולא קרוב לשלמות, אבל הביקורת שלך מדהימה ומושלמת שאפו, נהנתי לקרוא אותה יותר מאשר לקרוא את הספר
בת-יה
לחשוב מהר לחשוב לאט מאת דניאל כהנמן
למה בכלל לקנות עוד כרטיס? זה קרה לנו לפני 25 שנים בערך. הגענו להצגה והבנו שהכרטיסים נשארו בבית, אז נגשנו לקופה הסברנו ושלחו לנו סדרן. זכרנו את מספרי השורה והכיסאות ונאמר לנו שאם עד להצגה המושבים האלה יהיו ריקים יכניסו אותנו. וכך היה. איכשהו נראה לי ש-500 העמודים האלה מיותרים לגמרי. כל בר דעת יודע שיש כל מיני השפעות על החיים, וכל אחד מושפע אחרת.
רויטל ק.
הנמלים מאת ברנאר ורבר
בין לוקשים לג'וקים... נראה לי שאלך על לוקשים;)
בת-יה
הנמלים מאת ברנאר ורבר
בני אדם אוהבים מאוד לחשוב שהם שונים לגמרי מהנמלים, אבל זה לא ממש כך. אם נסתכל על עצמנו מלמעלה, מאוד למעלה, נראה כבישים עמוסי מכוניות דומים מאוד לשבילי נמלים. מרכזי מזון שמהם אנשים יוצאים האחד אחרי השני עם צרורות מזון בידיהם, גם העבודה די אחידה במפעלים, וכך גם המגורים בבניינים משותפים. הכל ביחד. וגם אלה שהם לבד מחפשים את הביחד. העובדה שהמצאנו דברים חדשים לא שינתה את החיים כקהילה. אמנם יש היום קהילת מחשב במקום בית-עם אבל הסך הכל דומה מאוד. אנחנו רוצים לחשוב שאנחנו מיוחדים, אבל אנחנו בסך הכל עוד סוג של בעלי חיים. העובדה שהגענו לחלל לא הפסיקה את מחלת השפעת, למשל.
סקאוט
בני היורה מאת אליעזר שמאלי
את צודקת בת-יה. עניין הילדים שיוצאים לעבוד בגיל מוקדם מצוין בספר. למעשה, שמאלי מקדיש פרק שלם על נושא זה. אני חושבת שלא עשיתי צדק עם הספר שלא ציינתי פרט זה בביקורת. שמאלי לא רק מתעכב על הדברים הטובים אלא גם על הרעים.
קצר ולעניין
קלריסה מאת סטפן צווייג
ואז מחשבות יהיה מבסוט........
בת-יה
בני היורה מאת אליעזר שמאלי
סקאוט, על הישראלי היפה אפשר ללמוד גם מאלמוג בוקר כל שישי לקראת סוף החדשות בערוץ 14 (10 לשעבר). חוץ מזה אני הולכת לקלקל לך קצת את האווירה. שמאלי אכן כתב על דברים יפים, על ביחד, אבל על מה שקרה עם אלה שלא רצו להיות ביחד הוא לא סיפר. את באמת חושבת שילדים, וגם מבוגרים, לא סבלו באותה תקופה? מבדידות, מחסור, הצקות ועוד. והסבל אז היה גרוע בהרבה אם רצית לצאת קצת מהתלם. אם רצית, למשל, ללמוד היסטוריה, או ארכאולוגיה וכדומה, במקום לעבוד שעות בחקלאות היו מיד מנדים אותך, מדברים מאחורי גבך באופן מכפיש ועוד. שמאלי אהב מאוד את הטבע והחקלאות - יפה לו - אבל ילדים גם גדלו בערים ורובם נאלצו לצאת לעבוד בגיל מוקדם כדי לעזור להורים להתפרנס. לא היו להם זכויות והם ספגו לא אחת מהתעמרות המעסיקים. במילים אחרות הייתי אומרת שלא רק שאין חדש תחת השמש - היום במובנים רבים הרבה יותר טוב.
שמוליק
על סוף הבדידות מאת בנדיקט וֶלְס
אנקה תודה לך. וונדי, אכן התכוונתי לג'אנק. היו ימים.
סקאוט
בני היורה מאת אליעזר שמאלי
ושונרא, חשבתי גם שהשם הוא בני היורה, כלומר, אדם ששמו בני והוא יורה עם אקדח חח
פואנטה
הנמלים מאת ברנאר ורבר
אם הייתי גם חכמה כמו שהייתי יצירתית (פעם, בימים ההם...) והייתי משקיעה בחברה ההיא שהקימה חוות ג'וקים בדרום...נו, מה עכשיו לבכות על הג'וקים שכבר נגרסו?? אז מה שנשאר זה להאכיל אתכם לוקשים.


©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ