ביקורות ספרים אחרונות
"בָּנָאלִי -חסר מקוריות, ידוע מראש, מוכר ומשומש; נדוש" (מילון עברי-עברי) ... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
שמו של הספר הזה "הילד הזה" ממש אינו מקרי שהרי הוא נגזר מספר מפורסם אחר. ומי איננו מכיר את "הילד הזה הוא אני" של יהודה אטלס? ספר שירי ילדים שהי... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
כאשר סיימתי את קריאת "הסרטאו הגדול" של ז'ואאו גימראס רוזה וכתבתי כאן כמה מילים על הספר, הוסיף בטובו אחד הקוראים המלצה לספר "הגליל". רשמתי לפ... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
לפני כמה שבועות יצא לי לפגוש ממש במקרה במהלך תור לרופא מומחה את "המלכה של הכיתה" מהתיכון, אחרי קרוב לעשרים שנה שלא ראיתי אותה. האמת? בסתר לב... המשך לקרוא
13 אהבו · אהבתי · הגב
כמי שעוד לא התמכרה לז'אנר האוטוביוגרפיות, אשר שניתן לכנותו בביטוי שטבעה שלי גרוס "סיפור אישי עם יותר מידי מידע", ניגשתי גם לספר הזה בחשדנות... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
בהחלט אחד הספרים הכי מרגשים שיצא לי לקרוא. האופן שבו הספר היה כתוב מאוד עניין אותי בצורה מיוחדת, הדמויות גם כן. יכולתי מדי פעם להזדהות עם ... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
מסופר על בחורה הסובלת מהפרעות נפשיות כביכול. מצטערת אבל אין שום קשר בינה לבין הפרעה נפשית. לא התחברתי לדמות או לסגנון הכתיבה של הכותבת. ע... המשך לקרוא
מהו זכרון ילדות יפה במיוחד של חיים שפירא? הוא קשור לאבא שלו, למבוכה ולשלג. מה זכרון ילדות יפה במיוחד שלי? לא יודעת, אבל הוא בטח קשור איכשהו ... המשך לקרוא
11 אהבו · אהבתי · הגב
מה הסיכויים לפגוש מישהו ברכבת שלא התראית עמו זמן רב? האמת שלי זה קרה. לא ברכבת אלא ברחוב, באיזו שדרה. הוא עצר אותי דיי בפתאומיות, הייתי במש... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
הודעות חמות מהפורומים הודעות שעוררו גלים בימים האחרונים
ביקורות ספרים אהובות מהשבוע האחרון
מישהו פה הרי צריך לאזן את מבול הביקורות המאוד מתלהבות - אך יש לומר גם שטחיות - על צרור הדפים האלו שהתאגדו לספר לא מותח במיוחד ומאוד לא אמין, ... המשך לקרוא
38 אהבו · אהבתי · הגב
בנסיבות רגילות סביר להניח שלא הייתי קורא את הספר הזה. אבל החיים ונסיבות רגילות, מסתבר, זה חתיכת אוקסימורון. אז למה לא, בעצם? כי זה ספר בן 60... המשך לקרוא
33 אהבו · אהבתי · הגב
אוֹפֵּרַה לַה סַבוֹ אַה-לַה-פְרַנַס אני מניחה פה אזהרת מילים לא נאות ולא יאות משורש ש.ג.ל, ע.ג.ב, ב.ל.ב.ל, ז.ר.ג. יש גם כמה מחלות מין. ואיח... המשך לקרוא
31 אהבו · אהבתי · הגב
מה חשבתם על הקיבוץ בילדותכם? אני לא זוכרת שהרעיון של בית ילדים היה נראה לי מוזר או מזעזע. כמו הרבה רעיונות אחרים, שבילדות אנחנו מקבלים אות... המשך לקרוא
30 אהבו · אהבתי · הגב
# הספר עוסק באחד הנושאים המטרידים היום: הסביבה. ליתר דיוק למי שייכים הקרקע, המים שאנו שותים והאוויר שאנו נושמים. האם אפשר לקנות אותם ולהפו... המשך לקרוא
28 אהבו · אהבתי · הגב
גיבור לא-אהוב עושים באהבה או לא עושים אותו בכלל. לי אסור לעשות גיבורה כמו רותי: אנוכית, כל-כך אנוכית שהייתי נוקמת בה בכל עמוד. רותי מרוכזת ב... המשך לקרוא
27 אהבו · אהבתי · הגב
כך היינו פטירתו של חיים, גורי הציפה אותי בזיכרון לשיריו הראשונים הידועים למתי מעט, שנכתבו בנעוריו בכדורי, כתלמיד כדורי נחשפתי לשירו, אות... המשך לקרוא
27 אהבו · אהבתי · הגב
ההיסטוריה הסודית של ההיסטוריה הסודית היא שאת הספר התחלתי לקרוא פעם וזנחתי. לאחר מכן התחלתי לקרוא את החוחית, עליה היה זרוי אבק כוכבים. אז ה... המשך לקרוא
26 אהבו · אהבתי · הגב
זה עבד זה? הלואי עלי ככה לשבת כל יום בדשא בלי אנשים והעיניים לאן שלא מסתכלות רואות ירוק וירוק וירוק ויש לי כל הזמן בשביל שאני יושב עם המחשב... המשך לקרוא
24 אהבו · אהבתי · הגב
שיר / סיפור שכתבתי (לפרסום יצירה:סיפור שכתבתי)
אתמול
7. שפל The Wolf
לפני 3 ימים
16. פרק 1 - סכנה! zoey
לפני 4 ימים
17. מדמיין אילסוס
לפני 5 ימים
19. את milo
יצירה נבחרת
לא כל הנוצץ זהב.

לפני עידן ועידנים, כלומר בשלהי שנות השמונים של המאה שעברה, נפשתי בקיבוץ האון.
באחד הבקרים קמתי מוקדם, ממש עם זריחת החמה לשכשך רגליי במים הזכים של הכינרת.
משהו בתוך המים - במרחק ניכר מקו החוף - נצץ והחזיר אור מהשמש הרכה.
רציתי בכל מאודי להגיע אל החפץ,
אך כירושלמי מצוי, שאינו יודע לשחות, הרמתי עיניי לשמיים והתפללתי שתבוא איזו רוח שתעורר גלים. וכך היה.
משבים קלילים סחפו אט-אט את החפץ עד ממש לרגליי.

הייתה זו שרשרת זהב עטורה ביהלומים.
לא ידעתי את נפשי מרוב שמחה וגיל.
אך כאן נוצרה דילמה לא קטנה:
הגנב שבי אמר: 'זו מתנה מהשמיים, שמח בני בחלקך'
האדם שבי אמר: "זה שייך למישהו וצריך להכריז על האבידה'.
עשיתי דין לעצמי ומצאתי "שיטה" להכריז על אבידה.
שמתי את השרשרת על צווארי וכל היום הסתובבתי בקרבת החוף,
בתקווה (או שלא בתקווה) שמאן-דהו יזהה את השרשרת ויאמר: "שלי היא" ואתננה לו.
וכך חלפו שלשה ימים בבילוי על החוף ואין איש הטוען לבעלות על השרשרת.
שמח וטוב לב שבתי לביתי עם שרשרת יקרה מפז, ועם ייסורי מצפון לא מעטים.

את הנופש הבא וגם זה שלאחריו עשיתי באותו מקום עם השרשרת על הצוואר, עם אותן ת... המשך לקרוא
קוראים אותי בזה הרגע

الكافي في شرح النصوص المختارة : الادب القديم
عبد الرحيم الشيخ يوسف


ספרים שדורגו לאחרונה
דירוג של ארבעה כוכבים התהום - מה באמת מפריד בינינו לבין העולם הערבי? / אלי אבידר
דירוג של ארבעה כוכבים להסתבך איתך - סדרת מסובך #1 / אמה צ'ייס
דירוג של ארבעה כוכבים שלושה חברים / אריך מריה רמרק
דירוג של ארבעה כוכבים ארבעה אבות - ספריה לעם #731 / אמיר זיו
דירוג של שלושה כוכבים סודות של חיים מופלאים / סוזן מייסנר
דירוג של ארבעה כוכבים הילד הזה - פרקי ילדות ונעורים / יהודה אטלס
דירוג של ארבעה כוכבים זיכרון ילדות יפה במיוחד / חיים שפירא
דירוג של ארבעה כוכבים יהודה אטלס הילד הזה /
דירוג של ארבעה כוכבים ככה גם אני יכולה! - קרטון / יונה טפר
דירוג של שלושה כוכבים לא קוראים לי איזבלה / ג'ניפר פוסברי
דירוג של ארבעה כוכבים רחוב בלי שם / שלומית כהן-אסיף
דירוג של חמישה כוכבים הסיפור של היהודים - למצוא את המילים: 1000 לפנה"ס - 1492 לספירה / סיימון שאמה
ביקורת נבחרת
יש לי קרוב משפחה שחזר בתשובה, בן ארבעים כיום, חרדי מזה עשרים שנה, וכשסיפרתי לו שאני קורא רומח הדרקון כמעט עלו דמעות בעיניו. לפתע כל השנים כאילו לא היו, והוא שוב - ממש מול עיניי! - נמס והיה לנער בן עשרה, 'חילוני' למהדרין. התחלנו לדסקס על דמויות מהסדרה, על הדרמות האפיות וכו' וכו' עד שהייתי מוכרח לעצור אותו כדי שלא יתחיל לספיילר את הספרים שעדיין לא קראתי. הייתי בהלם. הבחור הזה הוא מה שנקרא צו"לניק (=צדיק ורע לו) מכף רגל ועד ראש, שאין לו יד ורגל בדעות חיצוניות כגון אלה. כיצד זה קורה?
מסתבר שזהו סוד קסמה של ספרות פנטזיה אמיתית - היכולת למשוך אותך בחבלי קסם אל עולם נפלא שאילולא נכתב - לא הייתה לך כל אפשרות לבקר בו, ומשביקרת בו - נטבע במוחך רושם בל יימחה, ואף אם תמצא בעולם הזה את הטוב שבעולמות - עדיין תיזכר בהוד הקסם שאפף אותך אי אז, מתחת לשמיכה, בלילות הארוכים של דמדודי הסתיו ולילות החורף ותתגעגע אליו עד דמעות...
"יש דרכים רבות להיות חופשי. אחת מהן היא לתת לדמיון לגבור על המציאות." ~ אנאיס נין. והספר הזה והסדרה בכללה הם כושר דמיון על סטרואידים, ובגלל זה אנחנו כל-כך אוהבים לקרוא אותה, לעתים שוב, ושוב ושוב. תנו ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורת
נכתב ע"י אבק ספרים שלשום
קבוצות קוראים
טעם מועדף: מתוק, מלוח, מר או חריף? זה שאין לנקוב בשמו בקבוצת סקרים לפני 4 שעות
43 - Hijack Browser אחד הוירוסים הפופולריים ביותר בשנים האחרונות הן בעולם המחשבים והוא בסמארטפונים הוא וירוס הפרסומות, כמו שאני קורא לו, או H Command בקבוצת מחשבים לפני 9 שעות
כנראה אולי ספויילרים הולך להיות למרינט מאהב חדש שגם היא תתעניין בו שקוראים לו לוקה. אני חושב שהוא אח של (הזאת עם השיער הסגול שאני שוכח אי Jack בקבוצת מיראקולוס ליידיבאג לפני 3 ימים
היי אני חדשה פה Emma בקבוצת בית הלילה לפני 3 ימים
מה אתם אומרים על הסדרה ארץ האגדות? שווה קריאה? לטרוח להשיג את כולם? Braveheart בקבוצת כל אוהבי הפנטזיה!! קבוצת אוהבי פנטזיה! לפני 5 ימים
טוקבקים על ביקורות ספרים
אפרתי
אני מסרב מאת פר פטרסון
קצר, עכשיו השאלה אם אני מסרב טוב כמו יוצאים לגנוב סוסים. נראה לי שפחות.
אפרתי
יוצאים לגנוב סוסים מאת פר פטרסון
המון תודה, קצר!
דידי
שידוך חלומי מאת קרטיס סיטנפלד
רעיון יפה ומקורי קצר ולעניין
קצר ולעניין
יוצאים לגנוב סוסים מאת פר פטרסון
ביקורת נפלאה ומופלאה.
קצר ולעניין
אני מסרב מאת פר פטרסון
אפרתי, תודה רבה. בדיוק קראתי את הביקורת המרהיבה שלך על "יוצאים לגנוב סוסים" שלו. ביג לייק.
Pulp_Fiction
נמר מעופף - רומן מאת יעל טבת קלגסבלד
יפה שקראת יצירת המופת הזו עד הסוף. באמת תיארת את זה כאשפה אמתית. מה שכתבת בפסקה האחרונה הכה אותי בתדהמה.
Pulp_Fiction
ההיסטוריה הסודית [כתר] מאת דונה טארט
ז***י שכל? באמת מחשבות?
Pulp_Fiction
פלסייד מאת מ.ר. קרי
ביקורת יפה, כרגיל. תודה יעל.
שונרא החתול
הילד הזה - פרקי ילדות ונעורים מאת יהודה אטלס
גלית הוביט, קראת את השיר שלו 'הילד הזה הוא פליט'?
שונרא החתול
העבד - מהדורה קודמת - ספריה לעם #92 מאת יצחק בשביס-זינגר
בסימנטוב ומזלטוב סימנטוב שלנו הגיע לביקורות האהובות :-) תודה רבה לכל מי שנענה לקול הקורא. סימנטוב, עכשיו תורך לענות לקול הקורא לך.
גלית
הילד הזה - פרקי ילדות ונעורים מאת יהודה אטלס
איזה יופי.... כל כך שמחתי שהיה במבצע ומיד אצתי רצתי לקנות...ועברו חודשיים... כל כך מעט זמן...
אפרתי
אני מסרב מאת פר פטרסון
ביקורת משובחת, כרגיל.


©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ