ביקורות ספרים אחרונות
מכניסה את הספר הזה לרשימת הספרים המומלצים שלי. פשוט ספר מקסים. מסופר על סיפור אמיתי, בזכותו קיבלתי ידע על מה שקרה במלחמת ויאטנם, הספר מסופר... המשך לקרוא
היכולת האומנותית של הסופר להביע את רגשותיו האינדוידואליים בצורה שכל קורא יחוש הזדהות, נדמה שהמין האנושי כולו חש במעועם בנוגע לאמונה את א... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
האלכימאי הוא הספר הראשון שקראתי של פאולו קואלו, ובהחלט אקרא ספרים נוספים שלו (כבר מחכים על המדף המכשפה מפורטבלו, ורוניקה מחליטה למות). בכל... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
לדעתי זה אחד הספרים הטובים שקראתי, בתור סטודנטית לפיזיקה וחובבת חקר של העולם הסובב... המשך לקרוא
מזמן לא נהנתי מספר כמו שנהנתי מתחנה אחת-עשרה. הספר הזה מאגד בו המון אלמנטים מוצלחים. יש לו ריבוי דמויות ראשיות וכולן מקבלות אופי ודמות בר... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מעולה, כבר מההתחלה נשאבתי אליו, סיפור מקורי שמתבסס על הספר והרעיון של סיפורה של שפחה. מומלץ בחום!!!!... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
**** הספר הראשון היה מסקרן. שונה, זה בטוח. חסרו בו כמעט כל הדברים שהופכים פנטזיה לשגרתית או לכזו שמתאימה לקריאה של בני נוער. אין טוב, אי... המשך לקרוא
15 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מעניין וזורם כבר מהעמוד הראשון, מעורר הרבה מחשבות ומלא תובנות לחיים. הסוף קצת קיטשי ואופטימי מדי, לטעמי, אבל בהחלט נהניתי מאד מהקריאה ... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מתוק, סקסי, מעין רומן רומנטי קלאסי. אלכסה העלתה כישוף אהבה בתקווה למצוא את גבר חלומותיה. מי "שעלה בחכה" הוא ניק על פניו גבר שונה כל כך מ... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
הודעות חמות מהפורומים הודעות שעוררו גלים בימים האחרונים
ביקורות ספרים אהובות מהשבוע האחרון
התינוק מת. בום, טראח. סנוקרת לפנים, ואחת חזקה במיוחד. התינוק מת. כך נפתח הספר, בשתי מילים קטנות, בודדות, שמרכיבות משפט קצרצר ומזרה אימה. כע... המשך לקרוא
35 אהבו · אהבתי · הגב
אם הייתי מקבלת אותו כספר לבן והיו מבקשים שאנחש מי כתב אותו יש סיכוי שהייתי אומרת מקיואן. זה אותו הסגנון, עם אותה חיבה מופלגת לצירופי מקרים,... המשך לקרוא
31 אהבו · אהבתי · הגב
# חוקר שואה צעיר מתפרנס כמדריך ב"אתרי שואה". הוא מדריך בני נוער במסגרת המשלחות לפולין, מדריך אנשי צבא במסגרת דומה, מדריך אח"מים בסיור מחנות ... המשך לקרוא
29 אהבו · אהבתי · הגב
2005 לא היתה שנה טובה בבגדאד. לא ששנה אחרת היתה טובה יותר, אבל פיצוץ המתרחש כמה פעמים ביום בעיר המיוסרת הזו, הביא לפיצוץ של רעיון לספר. גם בפי... המשך לקרוא
25 אהבו · אהבתי · הגב
ביום רביעי האחרון, בשעת בוקר מאוחרת כלשהי, פקחתי סוף סוף עיניים והתמתחתי. הראש שלי התחיל לאתחל את עצמו, מקרטע, בזמן שגיששתי אחרי המשקפיים. ... המשך לקרוא
24 אהבו · אהבתי · הגב
התעוררתי לבד , והלכתי לישון לבד, וסעדתי במסעדה לבד, וראיתי סרט בקולנוע לבד . אבל אני לא בודד, מה פתאום ? אני טיפוס חברותי , אני . הרי יש לי טלפו... המשך לקרוא
18 אהבו · אהבתי · הגב
שיר / סיפור שכתבתי (לפרסום יצירה:סיפור שכתבתי)
לפני 4 שעות
1. סלומון שלמה
לפני 22 שעות
5. כתיבה אילסוס
אתמול
6. כמה sweety1
לפני 4 ימים
11. ללא כותרת אילסוס
לפני 4 ימים
12. דרך החיים The Wolf
לפני 4 ימים
15. מוצאי שבת מלאני
לפני 5 ימים
16. סתיו גברת פלפלת
לפני 6 ימים
18. ריקוד משה
לפני 6 ימים
20. ==הסם== אבונור
יצירה נבחרת
שתי מעטפות, עם בול וכתובת, עוד נותרו לי ביד ביום ההפלגה. עמדתי אל מול היאכטה החבוטה, ממתין לסלומון שיסיים לתקן את המנוע החורק, ויקרא לי לעלות אל הסיפון.
שלושה שבועות זה זמן נפלא להתנקות קצת מעצמי, חשבתי. אחרי הכל, לצאת לשייט אל האוקיאנוס ואל הכלום הגדול, עירום, העיר בי את כל הפחדים. רק עגינת הביניים שהבטיח לי סלומון, באי הקטן זנזיבר ניחמה אותי ונסכה בי מעט שקט וביטחון.
המתנתי בינתיים, עם התיק על הגב, ברציף הקטן, כשריח שמן המכונות ממלא את הנחיריים ומזכיר לי שחופש יכול להיות עשוי מכל מיני ריחות מוזרים. מטוס קל שעבר מעלי הרעיש פתאום את מעט המחשבות הטובות שעוד הסתובבו לי בראש. רק האופק נשאר כחול ויפה.
מתי זזים? האצתי בסלומון
כשתגיע העת,ענה. אין מה למהר!
ג'ואל העוזר מיהר להראות לי את החדר הקטנטן והסגפני שלי במסע הארוך לברזיל.
תבלה, אמר, ואל תשכח, אין כאן מנקה. זה רק אתה והים...
אחרי סיור מהיר על כל חדרי הסירה הגדולה, המפרשים,החבלים ותפקידי על הסירה, הכיר לי את פיטר אחיו. ואז התפניתי אני לשיחת פתיחה עם סלומון - שהיה רציני וקצר.
אינך חוזר בך ממהחלטה לשוט איתנו?
בוודאי שלא, עניתי, אחרת לא הייתי מגיע.
... המשך לקרוא
קוראים אותי בזה הרגע


ספרים שדורגו לאחרונה
ללא דירוג סיפורי האבות וסיפורי יוסף : בראשית לגיל הרך : מקרא לגיל הרך למוסדות ממלכתיים / עופרה ריזמן
ללא דירוג הבורסה ושוק ההון איתך מהצעד הראשון / פרופ' יאיר זימון
דירוג של חמישה כוכבים נערים בהירי שיער / קיין נגויין
דירוג של שלושה כוכבים שתי שלגיות / עירית לינור
ללא דירוג סיפורי האבות וסיפורי יוסף / עפרה ריזמן
ללא דירוג ההסטוריה של הצנחנים ד / אורי מילשטיין
ללא דירוג ההסטוריה של הצנחנים ג / אורי מילשטיין
ללא דירוג ההסטוריה של הצנחנים ב / אורי מילשטיין
דירוג של חמישה כוכבים שטן בירושלים - בהשראת אירועים אמיתיים / נעמי רגן
ללא דירוג אלקטרז נגד ספרני הרשע - אלקטרז #1 / ברנדון סנדרסון
ללא דירוג תיק רבין - איך תפח המיתוס / אורי מילשטיין
ללא דירוג כלכלה מובנת לכל / רוברט היילברונר
ביקורת נבחרת
"תקרא את סבתו, הוא כותב פרוזה טובה", אמר הידיד- ועבר לגור לחו"ל. אי אפשר לכעוס עליו, זה או לטוס לחו"ל ולגור ליד ההורים של האשה- או להתגרש.
החלטה חכמה, הייתי אומר, גם אם התקבלה תחת לחץ.

לא יכולתי לעודד אותו, הנעבאך. מי רוצה לגור בחו"ל? אף אחד. בטח לא ישראלי שורשי חסר נימוס שלא יודע אנגלית, נימוסין והליכות ולא רוצה לגור בחו"ל. מצד שני- להשאר נשוי הוא כן רוצה, אז אין מושלם בעולם, וכל זה.

בקיצור, הדבר היחיד שיכולתי זה להחזיק לו אצבעות, ולקרוא לכבודו את ספרי רבי חיים סבתו.

אז קראתי בתחילה את תאום כוונות המצמרר, כן באמת- מצמרר. אפילו כתבתי עליו ביקורת. ואז צברתי כוחות, והמשכתי לתחנה הבאה. קראתי בדיוק חצי מ"אמת מארץ תמצח" עד שהבנתי שהתעייפתי, מסובך לי. מסובך. שפורטה, ז'ק, רבי חייא, חאלב, פריז. בררר. התבלבלתי לגמרי! וכמו שרמטכ"ל אחד לשעבר תמיד אומר: "אם יש בלאגן, ואין לך כוח לסדר- לפחות תברח"

אז ברחתי!

מהר!

התחלתי לקרוא את "בואי הרוח".
אמרתי: בוא נתחיל, נראה לאן תקח אותי הרוח.

והיא לקחה, עמוק ורחוק.
ספר מטלטל, נוגס, משעשע, מזעזע, מזיז, מצחיק, מריר, עצוב. מתוק מתוק.

קראתי את כולו ב'ביס' אחד. גדול. נראה לי טפטף ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורת
נכתב ע"י אורח לפני 4 ימים
קבוצות קוראים
מכירים את הרגעים האלה שנראה לכם שחצי עולם נגדכם? ואז אתם מתחילים לחשוב מה עשיתם לא בסדר שגרם לזה שישנאו אותכם וזה מוביל למחשבות שאולי כדאי פני בקבוצת קבוצה לדברים לא קשורים ומחשבות לפני 14 שעות
פרק 15: ארון הקסמים סימניתים יושבים בסלון על הספות והשטיחים. קוראים, מנמנמים, אוכלים, רואים מחזות זמר, בוכים מפילס, פותרים משוואות, קוראים פ ~ניצוץ בחושך~ בקבוצת סיטקום סימנייתי. אנחנו בדיחה אחת גדולה. לפני 16 שעות
השאלה החשובה: איך אתם אוהבים את התחינה שלכם? לוליפופ בקבוצת סקרים לפני 22 שעות
העונה החדשה מגיעה עוד שבוע וקצת איך המרגשים? catnoir בקבוצת מיראקולוס ליידיבאג אתמול
אז מפגש ירושלמי! כריס הדיקטטור כמובן, קבע תאריך (משמע תלונות אליו) (אם כי הוא לא פה, אז אולי לא). ג' כסליו, ה21.11. ירושלים עיר הקודש. בואוווו יה מוּמוּ בקבוצת מפגשי סימניה שלשום
טוקבקים על ביקורות ספרים
כרמליטה
הצופן הקוסמי - פיסיקת הקוואנטים כשפת הטבע - ספרית אפקים # מאת היינץ פייגלס
מחשבות - קבל השמדת ערך לתגובה שלך!
אפרתי
טיעונם האחרון של מלכים - החוק הראשון #3 מאת ג'ו אברקרומבי
אני דווקא חושבת שאברקומבי בלי ריש מיותרת, היה מתאים לי אם היה לי תקציב מתאים. אבל אברקרומבי, בגלל הריש לא מתאים לי.
בת-יה
הלילה שבו מתה הציונות [מחודש] מאת אהרן אלמוג
ביקורת טובה, אם כי דעתי כדעתה של כרמליטה.
מחשבות
הצופן הקוסמי - פיסיקת הקוואנטים כשפת הטבע - ספרית אפקים # מאת היינץ פייגלס
לדעתך? את לא יודעת מה איכות הקריאה שלך?
מושמוש
תוף הפח - כריכה רכה מאת גינטר גראס
הרי שמענו על גינטר גראס של גרמניה האחרת. כנראה הוא כוון בספר ל'אחרת' לא כלפי יהודים, אחרת כעניין גרמני פנימי. כמו למשל: סבלם הנורא של הגרמנים שאינם יכולים לבכות, רק מבצל, ולא התכוון בציניות (לא התכוון כביקורת), זו סברה מוטעית, הוא התכוון באמת. אגב, בסקר שנערך בגרמניה (לפני הגירת המוסלמים) - 60% מהגרמנים סבורים ש'ישראל מדינה נא צית'. גראס פשוט, אילו כתב כיום, היה ממוקד יותר.
פואנטה
טיעונם האחרון של מלכים - החוק הראשון #3 מאת ג'ו אברקרומבי
-:) פואנטה חשבה לעצמה, הכוורן אמר מול כל האומה. אולי על דבר אחד נוכל להסכים - זהו טיעונם האחרון של מלכים: https://www.youtube.com/watch?v=YkLUho5wLLY
אלזה
תוף הפח - כריכה רכה מאת גינטר גראס
יעל את צודקת בהחלט. הכנסתי את המשפט הזה ככה סתם כאילו כלום.
הכוורן
התעוררתי לבד מאת פיונה מאזל
חני ( דולמוש ) תודה רבה , וזה באמת נושא שהוא לא רק חשוב אלא גם כואב מאוד .


©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ