ביקורות ספרים אחרונות
מזמן לא נהנתי מספר כמו שנהנתי מתחנה אחת-עשרה. הספר הזה מאגד בו המון אלמנטים מוצלחים. יש לו ריבוי דמויות ראשיות וכולן מקבלות אופי ודמות בר... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מעולה, כבר מההתחלה נשאבתי אליו, סיפור מקורי שמתבסס על הספר והרעיון של סיפורה של שפחה. מומלץ בחום!!!!... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
**** הספר הראשון היה מסקרן. שונה, זה בטוח. חסרו בו כמעט כל הדברים שהופכים פנטזיה לשגרתית או לכזו שמתאימה לקריאה של בני נוער. אין טוב, אי... המשך לקרוא
14 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מעניין וזורם כבר מהעמוד הראשון, מעורר הרבה מחשבות ומלא תובנות לחיים. הסוף קצת קיטשי ואופטימי מדי, לטעמי, אבל בהחלט נהניתי מאד מהקריאה ... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מתוק, סקסי, מעין רומן רומנטי קלאסי. אלכסה העלתה כישוף אהבה בתקווה למצוא את גבר חלומותיה. מי "שעלה בחכה" הוא ניק על פניו גבר שונה כל כך מ... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
החלום ושברו התמלאתי במועקה כשסיימתי את הספר של לילך נתנאל המולדת הישנה, העוסק בכמיהה והאכזבה למושג בית. הרגשתי שאני זקוק לספר אחר, שלא ע... המשך לקרוא
11 אהבו · אהבתי · הגב
הודעות חמות מהפורומים הודעות שעוררו גלים בימים האחרונים
ביקורות ספרים אהובות מהשבוע האחרון
התינוק מת. בום, טראח. סנוקרת לפנים, ואחת חזקה במיוחד. התינוק מת. כך נפתח הספר, בשתי מילים קטנות, בודדות, שמרכיבות משפט קצרצר ומזרה אימה. כע... המשך לקרוא
34 אהבו · אהבתי · הגב
אם הייתי מקבלת אותו כספר לבן והיו מבקשים שאנחש מי כתב אותו יש סיכוי שהייתי אומרת מקיואן. זה אותו הסגנון, עם אותה חיבה מופלגת לצירופי מקרים,... המשך לקרוא
31 אהבו · אהבתי · הגב
# חוקר שואה צעיר מתפרנס כמדריך ב"אתרי שואה". הוא מדריך בני נוער במסגרת המשלחות לפולין, מדריך אנשי צבא במסגרת דומה, מדריך אח"מים בסיור מחנות ... המשך לקרוא
29 אהבו · אהבתי · הגב
2005 לא היתה שנה טובה בבגדאד. לא ששנה אחרת היתה טובה יותר, אבל פיצוץ המתרחש כמה פעמים ביום בעיר המיוסרת הזו, הביא לפיצוץ של רעיון לספר. גם בפי... המשך לקרוא
25 אהבו · אהבתי · הגב
ביום רביעי האחרון, בשעת בוקר מאוחרת כלשהי, פקחתי סוף סוף עיניים והתמתחתי. הראש שלי התחיל לאתחל את עצמו, מקרטע, בזמן שגיששתי אחרי המשקפיים. ... המשך לקרוא
24 אהבו · אהבתי · הגב
התעוררתי לבד , והלכתי לישון לבד, וסעדתי במסעדה לבד, וראיתי סרט בקולנוע לבד . אבל אני לא בודד, מה פתאום ? אני טיפוס חברותי , אני . הרי יש לי טלפו... המשך לקרוא
18 אהבו · אהבתי · הגב
שיר / סיפור שכתבתי (לפרסום יצירה:סיפור שכתבתי)
לפני 57 דקות
1. סלומון שלמה
לפני 18 שעות
5. כתיבה אילסוס
אתמול
6. כמה sweety1
לפני 3 ימים
11. ללא כותרת אילסוס
לפני 4 ימים
12. דרך החיים The Wolf
לפני 4 ימים
15. מוצאי שבת מלאני
לפני 5 ימים
16. סתיו גברת פלפלת
לפני 6 ימים
18. ריקוד משה
לפני 6 ימים
20. ==הסם== אבונור
יצירה נבחרת
שתי מעטפות, עם בול וכתובת, עוד נותרו לי ביד ביום ההפלגה. עמדתי אל מול היאכטה החבוטה, ממתין לסלומון שיסיים לתקן את המנוע החורק, ויקרא לי לעלות אל הסיפון.
שלושה שבועות זה זמן נפלא להתנקות קצת מעצמי, חשבתי. אחרי הכל, לצאת לשייט אל האוקיאנוס ואל הכלום הגדול, עירום, העיר בי את כל הפחדים. רק עגינת הביניים שהבטיח לי סלומון, באי הקטן זנזיבר ניחמה אותי ונסכה בי מעט שקט וביטחון.
המתנתי בינתיים, עם התיק על הגב, ברציף הקטן, כשריח שמן המכונות ממלא את הנחיריים ומזכיר לי שחופש יכול להיות עשוי מכל מיני ריחות מוזרים. מטוס קל שעבר מעלי הרעיש פתאום את מעט המחשבות הטובות שעוד הסתובבו לי בראש. רק האופק נשאר כחול ויפה.
מתי זזים? האצתי בסלומון
כשתגיע העת,ענה. אין מה למהר!
ג'ואל העוזר מיהר להראות לי את החדר הקטנטן והסגפני שלי במסע הארוך לברזיל.
תבלה, אמר, ואל תשכח, אין כאן מנקה. זה רק אתה והים...
אחרי סיור מהיר על כל חדרי הסירה הגדולה, המפרשים,החבלים ותפקידי על הסירה, הכיר לי את פיטר אחיו. ואז התפניתי אני לשיחת פתיחה עם סלומון - שהיה רציני וקצר.
אינך חוזר בך ממהחלטה לשוט איתנו?
בוודאי שלא, עניתי, אחרת לא הייתי מגיע.
... המשך לקרוא
קוראים אותי בזה הרגע


ספרים שדורגו לאחרונה
ללא דירוג מקום טוב בצד / נאורה ברנח-מטלון
ללא דירוג הורות כמעשה ניסים / שי אור
ללא דירוג שלום : על השלום במסורת ישראל / אריה קרון אליאב
ללא דירוג דניאל דירונדה / ג'ורג' אליוט
ללא דירוג יחזקאל בראון - חייו ויצירתו / יחזקאל בראון
דירוג של שלושה כוכבים לפני שאמות / ג'ני דאונהם
ללא דירוג בעין חרוד לרגלי הגלבוע / לובה לויטה
דירוג של חמישה כוכבים חתול רחוב / ערן בדינרי
ללא דירוג ג'ואן פאלון / לי הונג-ג'י
ללא דירוג תזכירי לי מי את / נטע חוטר
ללא דירוג עיר בלהבות / גארט ריסק הולברג
ללא דירוג חשבתי שיהיה רומנטי - שירים / יואב גינאי
ביקורת נבחרת
"תקרא את סבתו, הוא כותב פרוזה טובה", אמר הידיד- ועבר לגור לחו"ל. אי אפשר לכעוס עליו, זה או לטוס לחו"ל ולגור ליד ההורים של האשה- או להתגרש.
החלטה חכמה, הייתי אומר, גם אם התקבלה תחת לחץ.

לא יכולתי לעודד אותו, הנעבאך. מי רוצה לגור בחו"ל? אף אחד. בטח לא ישראלי שורשי חסר נימוס שלא יודע אנגלית, נימוסין והליכות ולא רוצה לגור בחו"ל. מצד שני- להשאר נשוי הוא כן רוצה, אז אין מושלם בעולם, וכל זה.

בקיצור, הדבר היחיד שיכולתי זה להחזיק לו אצבעות, ולקרוא לכבודו את ספרי רבי חיים סבתו.

אז קראתי בתחילה את תאום כוונות המצמרר, כן באמת- מצמרר. אפילו כתבתי עליו ביקורת. ואז צברתי כוחות, והמשכתי לתחנה הבאה. קראתי בדיוק חצי מ"אמת מארץ תמצח" עד שהבנתי שהתעייפתי, מסובך לי. מסובך. שפורטה, ז'ק, רבי חייא, חאלב, פריז. בררר. התבלבלתי לגמרי! וכמו שרמטכ"ל אחד לשעבר תמיד אומר: "אם יש בלאגן, ואין לך כוח לסדר- לפחות תברח"

אז ברחתי!

מהר!

התחלתי לקרוא את "בואי הרוח".
אמרתי: בוא נתחיל, נראה לאן תקח אותי הרוח.

והיא לקחה, עמוק ורחוק.
ספר מטלטל, נוגס, משעשע, מזעזע, מזיז, מצחיק, מריר, עצוב. מתוק מתוק.

קראתי את כולו ב'ביס' אחד. גדול. נראה לי טפטף ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורת
נכתב ע"י אורח לפני 4 ימים
קבוצות קוראים
מכירים את הרגעים האלה שנראה לכם שחצי עולם נגדכם? ואז אתם מתחילים לחשוב מה עשיתם לא בסדר שגרם לזה שישנאו אותכם וזה מוביל למחשבות שאולי כדאי פני בקבוצת קבוצה לדברים לא קשורים ומחשבות לפני 10 שעות
פרק 15: ארון הקסמים סימניתים יושבים בסלון על הספות והשטיחים. קוראים, מנמנמים, אוכלים, רואים מחזות זמר, בוכים מפילס, פותרים משוואות, קוראים פ ~ניצוץ בחושך~ בקבוצת סיטקום סימנייתי. אנחנו בדיחה אחת גדולה. לפני 12 שעות
השאלה החשובה: איך אתם אוהבים את התחינה שלכם? לוליפופ בקבוצת סקרים לפני 18 שעות
העונה החדשה מגיעה עוד שבוע וקצת איך המרגשים? catnoir בקבוצת מיראקולוס ליידיבאג אתמול
אז מפגש ירושלמי! כריס הדיקטטור כמובן, קבע תאריך (משמע תלונות אליו) (אם כי הוא לא פה, אז אולי לא). ג' כסליו, ה21.11. ירושלים עיר הקודש. בואוווו יה מוּמוּ בקבוצת מפגשי סימניה שלשום
טוקבקים על ביקורות ספרים
הכוורן
התעוררתי לבד מאת פיונה מאזל
חני ( דולמוש ) תודה רבה , וזה באמת נושא שהוא לא רק חשוב אלא גם כואב מאוד .
אלון דה אלפרט
טיעונם האחרון של מלכים - החוק הראשון #3 מאת ג'ו אברקרומבי
D'oh!
הכוורן
טיעונם האחרון של מלכים - החוק הראשון #3 מאת ג'ו אברקרומבי
"יש זמן לזה וזמן לזה" - ממי שכתב בדף שלו "אין לי זמן לכלום, ולא סבלנות" :-)
אפרתי
תחנה אחת-עשרה מאת אמילי סנט ג'ון מנדל
הוא טוב מאוד בעיני, אבל אי אפשר להגיד שהוא ממש מופלא.
אלון דה אלפרט
טיעונם האחרון של מלכים - החוק הראשון #3 מאת ג'ו אברקרומבי
יש זמן לזה וזמן לזה. אני מנסה לגוון. גם לחם וגם עוגות. חוצמזה, גם אלה שכותבים על מציאות מציאותית מדמיינים את זה. אני לא מבין למה זה צריך לשנות. כלומר, ברור שזה משנה - אנשים בכל זאת מתייחסים לפנטזיה כאל ז'אנר נחות, ואולי אפילו בצדק מסויים בחלק גדול מהמקרים, בייחוד כשמדובר בסופרים שתופסים טרמפ על הטרנד הזה ועל הדרך מרפדים את חשבונות הבנקים שלהם ואופציות לפרנצ'ייז, סדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע. בטרילוגיה הזאת, איכשהו, אין תחושה כזאת.
ורדית
נשיקות של חושך - בין חושך לאור #1 מאת דנה לוי אלגרוד
מי נותן לך את הזכות לומר זאת ? בגלל שזו לא מגילה מפורטת ??
פואנטה
טיעונם האחרון של מלכים - החוק הראשון #3 מאת ג'ו אברקרומבי
ואני קראתי ונזכרתי במארי אנטואנט: אם אין לחם תאכלו עוגות. יש לי ימבה ספרים על אנשים מורכבים במציאות מורכבת מציאותית (לפעמים יותר לפעמים פחות) לפני שאני עוברת לקרוא על אנשים מורכבים במציאות מורכבת דמיונית. אולי, כשיגיע לכאן הטרנד של מועדוני VR כמו שיש בסין, יתעורר הרצון לחפש אלטרנטיבה ואז...הרי לא לכבודי יהיה לשבת עם חיתול במשך 16 שעות כדי לא להפסיק את רצף הפנטזיה. נ.ב. אני כמובן מפסידה אבל במודע -:)
סנטו
טיעונם האחרון של מלכים - החוק הראשון #3 מאת ג'ו אברקרומבי
אחת מסדרות הפנטזיה הטובות שנכתבו בשנים האחרונות. אני מאוד אהבתי.


©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ