ביקורות ספרים אחרונות
# אני אוהבת מדע בדיוני בגלל הרעיונות. כאשר הסיפור בידיוני – ובתנאי שאינו מעליב את האינטליגנציה של הקורא – הוא גורם לו לחשוב. הבסיס הסיפור... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
מזמן לא נהניתי כך מספר. זהו. אמרתי את זה. כמה כיף ? ברמה של ממשיך לקרוא אותו בפלאפון בכל רגע פנוי אבל שיישאר גם לאחר כך. וכשהיו רגעים ש... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
לו הרב מנחם קלנר היה זורבה היווני, הכל היה בסדר. העולם לא היה רועש וגועש, ואשאיר לכם את ההתלבטות אם טוב שכך. קראתי ביקורות באתר על הספר, ורוב... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
ספר עצוב. כל הדמויות טרגיות חלקם ילידי הארץ, חלקם ילידי אירופה שהגיעו לארץ בנסיבות שונות. כולם חיים בירושלים שאחרי מלחמת העצמאות חיי רווק... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
זהו הספר הראשון שלי בפנטזיה (חוץ מהארי פוטר רק שזה סוג אחר של פנטזיה) מה שהיתי רגיל עד אז זה ספרי אקשן מתח וזה מה שבעצם משך אותי לספר השם "הר... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
הספר "שוקולד מריר" עוסק ביהדות תימן. לפי ויקיפדיה יהדות תימן היא קהילה עתיקת יומין. אם יוצאי אירופה קיבלו את הכותרת "אשכנזים", וקהילות צפ... המשך לקרוא
12 אהבו · אהבתי · הגב
דירגתי את הספר כספר "בסדר" כי זה מה שזה. החלק הטוב: הוא קריא להפליא, ספר טיסה מצוין. העברתי איתו טיסה של ארבע שעות והעברתי הלאה לבת זוגתי. עו... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
גבר ואישה נפגשים בבר ומתקרבים ללילה אחד קצת יותר מדי, עד שהגבר מספר לה שהוא נשוי. ביום שלמחרת האישה מגלה שהוא הבוס בעבודה החדשה שלה, ומספר ... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
שעון החול של חיי מנעורי זכורה לי על קיר חדרי תמונה אחת בשחור לבן, תמונתו של פאבו נורמי הפיני, גיבור נעורי, אלוף ריצה אולימפי משנות העשרים... המשך לקרוא
15 אהבו · אהבתי · הגב
הודעות חמות מהפורומים הודעות שעוררו גלים בימים האחרונים
ביקורות ספרים אהובות מהשבוע האחרון
בנסיבות רגילות סביר להניח שלא הייתי קורא את הספר הזה. אבל החיים ונסיבות רגילות, מסתבר, זה חתיכת אוקסימורון. אז למה לא, בעצם? כי זה ספר בן 60... המשך לקרוא
35 אהבו · אהבתי · הגב
# אין כמעט שום דבר שאני מסוגלת לדמיין, שמבהיל אותי כמו כלא. להיות סגורה במקום קטן, בחברת המון אסירים כמוני, בלי שליטה על שום נושא שקשור לבחי... המשך לקרוא
30 אהבו · אהבתי · הגב
לפני כמה שבועות יצא לי לפגוש ממש במקרה במהלך תור לרופא מומחה את "המלכה של הכיתה" מהתיכון, אחרי קרוב לעשרים שנה שלא ראיתי אותה. האמת? בסתר לב... המשך לקרוא
29 אהבו · אהבתי · הגב
ההיסטוריה הסודית של ההיסטוריה הסודית היא שאת הספר התחלתי לקרוא פעם וזנחתי. לאחר מכן התחלתי לקרוא את החוחית, עליה היה זרוי אבק כוכבים. אז ה... המשך לקרוא
28 אהבו · אהבתי · הגב
גיבור לא-אהוב עושים באהבה או לא עושים אותו בכלל. לי אסור לעשות גיבורה כמו רותי: אנוכית, כל-כך אנוכית שהייתי נוקמת בה בכל עמוד. רותי מרוכזת ב... המשך לקרוא
27 אהבו · אהבתי · הגב
זה עבד זה? הלואי עלי ככה לשבת כל יום בדשא בלי אנשים והעיניים לאן שלא מסתכלות רואות ירוק וירוק וירוק ויש לי כל הזמן בשביל שאני יושב עם המחשב... המשך לקרוא
25 אהבו · אהבתי · הגב
מה אפשר לכתוב על "מטבח משפחתי" שלא כתבתי כבר על "סוכריות מהשמיים"? הסופר אותו סופר, הסגנון אותו סגנון, גם המתכונים (שלא באמת מעניינים, צר לי),... המשך לקרוא
23 אהבו · אהבתי · הגב
ניגשתי בחשש גדול לספר, אחרי הכל אדם שטען לא פעם שהוא משונאי נתניהו ושהוא "מפחד ממנו ברמה האישית והלאומית" עלול לכתוב ביוגרפיה שהיא כולה כת... המשך לקרוא
22 אהבו · אהבתי · הגב
סתם קטילה קצרה שלא מן המניין בעקבות קריאה קצרצרה של ספר חסר עניין. מה מעופף יותר מהר? יותר גבוה? יותר רחוק? הנמר שבספר 'נמר מעופף' או הספר 'נ... המשך לקרוא
22 אהבו · אהבתי · הגב
שיר / סיפור שכתבתי (לפרסום יצירה:סיפור שכתבתי)
לפני 5 שעות
3. בועה אילסוס
אתמול
7. קשה kim
לפני 3 ימים
13. יא אללה אילסוס
לפני 3 ימים
14. שפל The Wolf
לפני 4 ימים
19. ציפוי ישנוני
יצירה נבחרת
והנה, שהלך ופסע באולם המרכזי והמשיך בדעתו באותה הבעיה, ראה מלאך המרחף ויורד מהתוהו לעבר הרצפה. המלאך אז ניגש לאחד הקירות של האולם המרכזי, הסתכל שם על דבר מה, ורשם לפניו משהו בתוך ספר עב כרס שהיה עימו.
מלאך היורד ויוצא מן התוהו אינו דבר שכיח, ובראות חדש שלושים ושבע את המחזה ניתק לרגע חוט מחשבותיו.
חדש שלושים ושבע ניגש לאותו מלאך, פנה אליו וברך אותו בשלום. המלאך סיים לשרבט עוד איזה דבר באותו ספר שהחזיק בידו, הסב את פניו אליו וענה לו בשלום.
לא זכור לי שנפגשנו כבר בעבר, אמר לו אותו מלאך, אתה חדש כאן נכון?
אמת יציב ומדויק, ענה לו חדש שלושים ושבע והציג את עצמו. פשוט ראיתי שמהתוהו הגעת, התחיל להסביר לו את מעשיו, והסקרנות הוליכה אותי אליך לברר מי כבודו.
המלאך סגר את הספר ואמר, אני נקרא עתיק יומין.
עתיק יומין זה הרי אפילו יותר מישן נושן, הופיעה המחשבה על רקע תודעתו, אתה הראשון מבין המלאכים? שאל.
בהחלט לא, נתן עתיק יומין תשובה נחרצת, שאני רק הגעתי לכאן, הראשון כבר זמן רב לפני בואי לא היה פה, והלך למלא את התפקיד של עץ החיים.
עץ החיים? תהה בקול חדש שלושים ושבע, זהו עץ שמי שאוכל מהפרי שלו זוכה בחיי נצח?
חיי ... המשך לקרוא
קוראים אותי בזה הרגע

דברי ימי אירופה (ב) ממסעי הצלב עד כיבוש הבלקן ע"י התורכים
הרברט אלברט לורנס פישר

מחקרי לשון וספרות ה
נחמיה אלוני


ספרים שדורגו לאחרונה
דירוג של חמישה כוכבים כתבי הגות / לב נ. טולסטוי
דירוג של שלושה כוכבים פלאש / וירג'יניה וולף
דירוג של חמישה כוכבים חלל וכו': מבחר מרחבים - ארכיטקטורות # / ז'ורז' פרק
דירוג של שלושה כוכבים מבחר הסיפורת הבדיונית א' / רוברט סילברברג
דירוג של חמישה כוכבים ספר השקרים / טרי טרי
דירוג של ארבעה כוכבים שוקולד מריר / בני עדוי
דירוג של ארבעה כוכבים אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים! - דוקטור סוס # / דוקטור סוס
דירוג של שלושה כוכבים היום, מחר, אותו דבר / פאיזה גאן
דירוג של ארבעה כוכבים סבון / יורם קניוק
דירוג של שלושה כוכבים חולצות אדומות / ג'ון סקאלזי
דירוג של חמישה כוכבים פרנסוס על גלגלים - רוג'ר מיפלין #1 / כריסטופר מורלי
דירוג של חמישה כוכבים לחוץ חתונה / עומר ברק
ביקורת נבחרת
שעון החול של חיי

מנעורי זכורה לי על קיר חדרי תמונה אחת בשחור לבן, תמונתו של פאבו נורמי הפיני, גיבור נעורי, אלוף ריצה אולימפי משנות העשרים. נורמי בעיצומה של תחרות, רץ בטור רצים צפוף, מעיף מבט לשעון העצר שבכף ידו, בוחן את הזמן והקצב, כמצב אובייקטיבי לחלוטין.

כך השעון שענדתי בידי, בהתחלה הוא היה אנלוגי ואחר כך דיגיטלי, עבורי הוא היה חזות הכל, אייקון לזמן מוחשי, באמצעותו כוונתי את חיי כרץ. פעם אחת הקצתי מבוהל מחלום, בו ראיתי את עצמי רץ כצללית על סף תהום, סביב גופי כרוכים חוטים שבריריים המחוברים למחוגיו של שעון.

עברו שנים ובריצה מכרעת אחת, גיליתי שתחושת הזמן מתהווה ממיקוד למקצבי הנפש הפנימיים. אם הרגשתי טוב, זאת לכאורה הייתה אינדיקציה לכך שאני יכול להגביר מהירות. אבל תתפלאו, לעתים במהירות מוגברת ומתוך הסבל הפיזי והנפשי, צמחה תחושת התרוממות רוח, שדחפה אותי למקצבים חדשים, פורצי גבולות, כאלו שהפתיעו אותי בשיא חדש. כך למדתי שתחושת הזמן ומקצביו הם סובייקטיביים לחלוטין, יש להם חוקים מתעתעים משלהם, אך הם הדבר האמתי.

אז מהו זמן, זאת חידה שממשיכה ללוות אותי כרץ חובב וכאדם סקרן. סוגיה אותה ניסו ל... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורת
נכתב ע"י רץ לפני 21 שעות
קבוצות קוראים
טוב מזמן לא קשקשתי פה אז בואו ככה: תכתבו על חייכם ומה אתכם ויהיה כיף. טוב? טוב. אני התחלתי לעבוד ואני רבה בגבורה עם הצורך להיות מבוגרת. זה האופה בתלתלים בקבוצת קבוצה לדברים לא קשורים ומחשבות אתמול
טעם מועדף: מתוק, מלוח, מר או חריף? זה שאין לנקוב בשמו בקבוצת סקרים אתמול
43 - Hijack Browser אחד הוירוסים הפופולריים ביותר בשנים האחרונות הן בעולם המחשבים והוא בסמארטפונים הוא וירוס הפרסומות, כמו שאני קורא לו, או H Command בקבוצת מחשבים שלשום
כנראה אולי ספויילרים הולך להיות למרינט מאהב חדש שגם היא תתעניין בו שקוראים לו לוקה. אני חושב שהוא אח של (הזאת עם השיער הסגול שאני שוכח אי Jack בקבוצת מיראקולוס ליידיבאג לפני 5 ימים
היי אני חדשה פה Emma בקבוצת בית הלילה לפני 5 ימים
טוקבקים על ביקורות ספרים
טופי
מטבח משפחתי - עמודים לספרות עברית # מאת גיל חובב
אהבתי את הביקורת ואת הספר, שניהם. ומנסיוני בכלל לא קשה להיות חמות...
טופי
חולצות אדומות מאת ג'ון סקאלזי
אולי הסופר יתבגר עם השנים.. תודה על ההמלצה והביקורת..
בת-יה
הניקס מאת נתן היל
זשל"ב, הצחקת אותי - וזה טוב. אם כי לא חושבת שאקרא את הספר הזה. יותר מדי עמודים בשביל ללכת לאיבוד.
שונרא החתול
זורבה היוני (היווני) - [תרגם: חנוך קלעי] מאת ניקוס קאזאנצאקי
(סליחה, אבל זה צריך להיות קאזאנצאקיס ולא קאזאנצאקי. שכחו את הנשיקה. קיס.)
שונרא החתול
רשת הזמן - מסע להבנת הזמן והמציאות מאת אלון הלפרין
בכל פעם אני מגלה מחדש כמה הריצה משמעותית בחייו של רץ. אחלה תמונה, אגב. פעם, לפני שהייתה מרצ, הייתה רץ. אז זה מסתדר גם פוליטית :-) ביקורת יפה וסדורה, מצטרפת למחמאות. וגם למדתי מי היה היוסיין בולט של שנות העשרים.
בת-יה
רשת הזמן - מסע להבנת הזמן והמציאות מאת אלון הלפרין
רץ, תודה. נשמע כמו ספר שיעניין אותי. וטוב ללמוד שאתה משכים בבוקר ויוצא לרוץ. ואולי תוך כדי ריצה אתה מבחין בשדות שמשקים אותם בממטרות.
לי יניני
שוקולד מריר מאת בני עדוי
בת-יה....אוההההו עשית לי חשק לשוקולד עכשיו. תודה על המידע המוסף.
בת-יה
שוקולד מריר מאת בני עדוי
שוקולד מריר... הםםם... רק קוביה ?? אני כבר עם פרוסת עוגת שוקולד -:) ואם בקהילה עתיקת יומין עסקנו, אז ממצאים ארכאולוגים מספרים (בהקשר עם התנ"ך) שעדויות לקבורה על הר, כמו שנקבר משה רבנו, נמצאות רק בתימן. שם נהגו יהודים, וגם כלל האוכלוסיה לפני שהתאסלמה, לקבור מתים בכוכים שעל ההרים. לא ידוע מקור המנהג הזה. יש אומרים שזו הדרך להתקרב לאלוהים אבל לא בטוח. בקיצור, אולי הגיע הזמן לחשב מסלול מחודש לדרך 'יציאת מצרים'. ב-40 שנים יש גם זמן לתור בתימן -:)
אפרתי
רשת הזמן - מסע להבנת הזמן והמציאות מאת אלון הלפרין
רץ, כרגיל, כותב נהדר. אני מקווה שאתה רץ גם בשבילי, כי כל פעם שיש לי נקיפות מצפון בגלל היותי פדלאת כורסה, אני אומרת לעצמי: רץ רץ גם בשבילי.
אפרתי
זורבה היוני (היווני) - [תרגם: חנוך קלעי] מאת ניקוס קאזאנצאקי
את כותבת נהדר, שלא לומר יותר מזה. אבל אל יגבה ליבך, פליז.
אנקה
זורבה היוני (היווני) - [תרגם: חנוך קלעי] מאת ניקוס קאזאנצאקי
כתיבה יפה.
omripoll
זורבה היוני (היווני) - [תרגם: חנוך קלעי] מאת ניקוס קאזאנצאקי
תודה נהניתי לקרוא את תובנותייך על הספר. לטעמי, למרות שהספר נכתב לפני יותר ממאה שנים, מכיוון שהוא מבקש להעמיד מודל קיומי מסוים, ומציע לקרוא לשקול אותו ברצינות, לשאוב ממנו השראה, או לכל הפחות - להתמודד עמו. יש מוקם להתבונן בדמותו של זורבא במלואה, ללא מסננים של סלחנות כלפי היבטים מסוימים בדמותו. אם היה זה היבט זניח בדמותו - מדוע להקדיש לו כלכך הרבה כתיבה? נראה לי שבסוף המאה התשע-עשרה האפשרות לראות באישה אדם כבר הייתה קיימת. בכל מקרה, מסכים שהספר מהנה :)


©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ