ביקורות ספרים אחרונות
סקירה מרתקת על החיים הספרותיים בארץ ישראל 1910-1933. ספר זה הוא למעשה עבודת הדוקטורט של המחברת, אך הוא לא כתוב בצורה אקדמאית מורכבת אלא בצורה ש... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
רעייתי היא מורה ומחנכת מלידה, כמי שגדלה בבית של אבא מורה נערץ. פעם לפני שנים, מנהלת בית הספר של טלי רעייתי, החליטה שמורים לחינוך גופני עשו... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
במהלך החיים אנו צוברים חברים מבית הספר, מהתיכון, מהצבא, מהאוניברסיטה. אנחנו מתחתנים וחוברים לאימהות בגני השעשועים והפארקים. מה קורה בינת... המשך לקרוא
15 אהבו · אהבתי · הגב
ספר דקיק, סיימתי לקרוא אחרי כשעה. כשסיימתי, לא הבנתי למה התחלתי, או יותר נכון, למה בזבזתי זמן על כלום עם כלום. הסיום המפתיע - שורה וחצי בסופ... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
מתי?מה?מי?מו? בגדול אהבתי את הכתיבה, אבל פשוט לא הצלחתי להבין את הספר,מה שבדרך כלל לא אופייני לי. אחותי ניסתה להסביר לי שוב ושוב (ושובבבבב) ... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
לפי מה נקבעים ערכם של החיים? האם בכלל יש פה תשובה אחת רהוטה. אני לא חושבת. אבל אפשר להתפלסף על כך היות והספר פילוסופי מתחילתו ועד סופו אז מו... המשך לקרוא
15 אהבו · אהבתי · הגב
אותי הספר הזה שיעמם. לא מותח, אין עלילה ברורה, אין רעיון. גלגול של שני סיפורים בהווה ובעבר, אבל לא ברור למה. ... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
הספר "נשמות אחיות" (אופוס, 2007) מאת אלן פורת ומארק אנטוני הוא הראשון בסדרת "שישיית המפגשים" המתרחשת בטרם עלילת "רשומות רומח הדרקון" ומתארת כ... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
וואלה זה גבר גבר. כל האלה שכותבים היום את כל הבלשים היו רוצים שיצא להם כזה גבר. ומה שהכי לא יאומן זה שכמעט כל הספר אף אחד לא אומר לך שהוא ככה ... המשך לקרוא
15 אהבו · אהבתי · הגב
הודעות חמות מהפורומים הודעות שעוררו גלים בימים האחרונים
ביקורות ספרים אהובות מהשבוע האחרון
**** ״טבעו של הכיף״. אם מישהו אחר היה כותב את זה, עוד היה לזה סיכוי. סיכוי לחבב את זה, להזדהות עם זה, ליהנות מזה. כיף, אתם יודעים. אבל... המשך לקרוא
40 אהבו · אהבתי · הגב
אזהרת טריגרים: סמים, ספוילרים אני משערת אנחנו נולדים עם עור דק. (שי בלי עור בכלל, וזה דימוי טוב) עם השנים אין לנו ברירה אלא להקשיח אותו. בכח... המשך לקרוא
36 אהבו · אהבתי · הגב
אוסף הנובלות הזה של עגנון הוא אוסף של סיפורי אהבה ופירוד, ושמו ניתן לו על פי הגיבור הירשל הורוביץ מ"סיפור פשוט" שלא היה יכול להשלים עם קבלת ... המשך לקרוא
30 אהבו · אהבתי · הגב
יש ספרים כאלה. הם כביכול פרועים, מתארים פיסת חיים שאינה מתיימרת כלל להיות אמיתית או אמינה. הגיבור – תמיד איזה נעבך עלוב - מתמודד עם כל מיני ... המשך לקרוא
30 אהבו · אהבתי · הגב
סיפור מנדטורי - על מי שהחשיבה את עצמה לנסיכת אנגליה בשעה שאני נזכר באירוע הדחייה שחוויתי בילדותי, אני מרגיש עצב גדול, לאירוע שעדיין חרוט... המשך לקרוא
30 אהבו · אהבתי · הגב
חבלים מספר על חבלי הולדתו של סופר, על חיים באר מילדות ועד היותו חייל. כבר מילדות זכה באר בתמיכה בלתי מסוייגת מאמו ברצותו להיות משורר וסופר... המשך לקרוא
29 אהבו · אהבתי · הגב
הרומן מוקדש לאבא של הסופרת בו היא כותבת משפט סנטימנטלי: "לאבא שלי, שהשאיר אותי כל כך לבד". כחלק ממחרוזת תחנות החיים ששזורות זו בזו, מגיע השל... המשך לקרוא
24 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מקסים, מרגע שהתחלתי לקרוא לא יכולתי להפסיק. גבר ואשה לכאורה זרים מתיישבים זה לצדו של זו ברכבת הבוקר לפריז של 6.41. על רקע הנופים הסופר פ... המשך לקרוא
23 אהבו · אהבתי · הגב
אני שונא יונים, או לפחות שנאתי. כשרק עברתי לבאר שבע, לא יכולתי לחזות שעל ראשי הן יקננו. לא משנה כמה דוקרנים הצבתי וכמה ביקשתי להרחיקן, על ס... המשך לקרוא
22 אהבו · אהבתי · הגב
שיר / סיפור שכתבתי (לפרסום יצירה:סיפור שכתבתי)
לפני 4 שעות
1. הרכבת - תחנה 1 א.מ.
לפני 5 ימים
7. אוצר The Wolf
לפני 5 ימים
8. הר הגעש The Wolf
לפני 5 ימים
9. סף המוזה The Wolf
לפני 6 ימים
11. הכאב הזה א.מ.
לפני שבוע
16. ראש פואטי The Wolf
לפני שבוע
17. שעת רצון The Wolf
יצירה נבחרת
הוא קם בבוקר לעבודה. עוד יום בשגרה ארוכה. עלה לרכבת ופתח את העיתון המחולק חינם.
מולו ישבה נערה שקועה מנותקת בחיבורה לאוזניות, ואישה מבוגרת מאופרת בקפידה.
הוא היה עייף הבוקר, אחרי לילה בו שוב הלך לישון מאוחר וקם מוקדם.
החופש הזה... שיחזרו לבית הספר... חשב לעצמו בעודו מעלעל בדפי העיתון.
"הרכבת תעצור ב..." החלה כריזת הרכבת לעלות ולהשתנק. תקלה בכריזה, כרגיל, חשב.
הרכבת תעצור ב..." חזר הכרוז בקול מתכתי צרוד.
הרכבת תעצור ב..." עתה זה היה נשמע בקול חלש יותר, ועם צפצופים צורמים וגבוהים ורעשי רקע.
הוא הביט החוצה ולא הבין. הרכבת לא מאיטה, אלא דווקא מאיצה, ונראה שהיא לא בדיוק מתכוונת לעצור.
הוא הביט תמה באישה שמולו, שחייכה אליו.
"הרכבת תעצור ב..." נשמעה הכריזה שוב.
מה אמרת? פנתה אליו האישה המבוגרת שמולו.
לא אמרתי דבר, ענה.
אמרת שהרכבת תעצור איפה? פנתה אליו שוב.
הרכבת לא עוצרת, ולא אני אמרתי, גברת. אלא הכריזה...
רק שאלתי, ענתה פגועה. אתה לא צריך לכעוס.
לא כועס... ענה בקול רם, מנסה להתגבר על הרעש של חריקות המסילה.
חייל נושא נשק עבר בדיוק במעבר, ונתמך במושב עליו ישב בשל תנודות הרכבת המהירות. סליחה, מלמל החייל כאשר ה... המשך לקרוא
קוראים אותי בזה הרגע


ספרים שדורגו לאחרונה
דירוג של חמישה כוכבים חלק ממך / אם.אן אלן
דירוג של חמישה כוכבים חלק ממני / אם.אן אלן
דירוג של ארבעה כוכבים עירומה - טרילוגיה: פרשיית בלאקסטון #1 / ריין מילר
דירוג של חמישה כוכבים להתאהב בסנט מרטין / ג'ודית מקנוט
דירוג של ארבעה כוכבים אחרי ש... - אחרי #1 / אנה טוד
דירוג של חמישה כוכבים החיים הספרותיים בארץ-ישראל 1910-1933 - ספרות, משמעות, תרבות 13 / זהר שביט
דירוג של חמישה כוכבים סולם הערכים - מורה במסעו האחרון אל תלמידיו / דייוויד מנשה
דירוג של חמישה כוכבים צלה של הרוח - בית הקברות לספרים נשכחים #1 / קרלוס רואיס סאפון
דירוג של חמישה כוכבים מלאכי עליון / מיכל שלו
דירוג של חמישה כוכבים שבועת רחל / מיכל שלו
דירוג של חמישה כוכבים רודף העפיפונים / חאלד חוסייני
דירוג של חמישה כוכבים אלף שמשות זוהרות / חאלד חוסייני
ביקורת נבחרת
"את בן אדם מאוד חיובי." שעת צהריים מאוחרת, אני עייפה להחריד מלילה נדוד שינה ומעבודה ממושכת. נאמנה להחלטתי להמעיט בצריכת הקפאין היומית שלי, מצאתי את עצמי שרועה על הפוף המשרדי כאמצעי זמני להפגת העייפות. האמירה נאמרה מפיו של עמית מהעבודה, שליד עמדת עבודתו ניצב הפוף הנ"ל. "אכן," הייתה תשובתי, כנראה בשפה מעט יומיומית יותר. בהתאמה, אני מוצאת את המעיר כאדם בעל תפיסה שלילית למדי.
אני באמת חיובית. יש בי צורך עז להיות שמחה. זו ברכה וגם קללה, כיוון שתמיד אחתור לשמחה אך בהתאמה אהיה אומללה באופן מוקצן בהיעדרה. ואם איני יכולה להיות מאושרת בנקודת זמן מסוימת, אני חייבת הגדרה למתי אוכל לשנות את המצב ואיך אעשה זאת. הרבה אנשים שונים ממני. הם הסתגלו לאומללותם, או לחוסר השלמות בחייהם, וממשיכים לחיות מתוך הרגל בלי הרבה משמעות, או מוטיבציה למצוא אחת. זה בסדר. אבל אחרים, גרועים בהרבה, לא הצליחו להתמודד עם חוסר הסיפוק שבחייהם, ומעדיפים להפיץ סביבם עננת קוטריות מרירה וסרקסטית.
לא טעיתי בלשוני. תלונות מרירות וסרקסטיות הן לא התמודדות עם חוסר סיפוק. סרקזם, בהחלט. תלונות, ייתכן. מרירות, לא. שלושתן ביחד- אסון.
שילה לוין, ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורת
נכתב ע"י אורח לפני 3 ימים
קבוצות קוראים
51 - איך מחפשים נכון בגוגל? גוגל, אחרי הכל, לא אדם. זה מחשב (של חוות שרתים ליתר דיוק) שמריץ ומקבל פקודות באופן מחשבי ולא אנושי. לכן כדי לה Command בקבוצת מחשבים שלשום
חברים, יצא הספר השביעי נלחמים כאחד והוא עכשיו בחנויות!! קייל סמית בקבוצת בני לוריאן שלשום
ספרים מומלצים בסגנון של ״כס הזכוכית״? אולי אפילו ״המועמדת״? ״מלכה אדומה״? harrystyles בקבוצת כל אוהבי הפנטזיה!! קבוצת אוהבי פנטזיה! לפני 3 ימים
50 - הקפאה עמוקה למחשב ולרשת מקומות בהם משתמש ציבור לא קבוע במחשבי הרשת כמו מוסדות, סיפריות וכדו', כאן נוצרת בעיה. כל משתמש בוחר לשנות א Command בקבוצת מחשבים לפני שבוע וחצי
היי לכולם .. ביום שישי הקרוב 11.8.18 תתקיים מכירת חצר גדולה של מאות הספרים שברשותי . כל ספר 10 ש"ח !! המון המון נושאים ותתי נושאים : ילדים , יניב החביב - שולח בחינם במרכז בקבוצת מכירות והחלפות של ספרים לפני שבוע וחצי
טוקבקים על ביקורות ספרים
סקאוט
סולם הערכים - מורה במסעו האחרון אל תלמידיו מאת דייוויד מנשה
אישתך נשמעת אישה רגישה ונפלאה בדיוק כמוך. אני מאחלת לכם הרבה שנות נישואים מאושרות, רץ יקר.שניכם פשוט מקסימים. (: ובנוגע לספר- נשמע ספר מאוד מעניין ורגיש. עניין המורה לחינוך גופני הזכיר לי שבדיוק אתמול סיימתי ספר של סופרת בשם רנה הברון שמסתבר שהיא בתו של צבי נשרי, המורה הראשון בארץ ישראל לחינוך גופני. משום-מה הביקורת שלך הזכירה לי אותו. האם שמעת אודותיו? [אני סבורה שכן חח] "הספרות מהווה אמצעי לניהול הרגשות במקביל לתבונה ככלים שלובים אפקטיביים לחיים." משפט נכון מאוד ולדעתי לא רק אמצעי אלא דרך לביטוי רגשות ותחושות האישיות ביותר של האדם.
סקאוט
קוביות של אושר מאת אנה אסטבי
תשעים ותשע אחוז? יש דבר כזה? באמת חידשת לי, לי. אני אוהבת שוקולד מריר 70 אחוז אבל הסוג האהוב עלי זה שוקולד לבן ושוקולד חלב. ולי יקרה, כהרגלך סקירה פצצה ושוקולדית במיוחד (=
לי יניני
איתו - "בלי החיבוקים שלך החיים נושכים" מאת אריאלה בר
רץ, מבינה אותך לגמרי
רויטל ק.
הגולם והג'יני מאת הלן וקר
ביקורת יפה. מהספר נהנתי הרבה פחות...
רויטל ק.
כמה קשה זה כבר יכול להיות מאת אליסון פירסון
תודה רץ.
לי יניני
קוביות של אושר מאת אנה אסטבי
צב השעה... על טעם ועל ריח.... בעקרון אני אדם שלא מתה מתוקים... וחשוקולד מריר זו אופציה טובה בשבילי
צב השעה
קוביות של אושר מאת אנה אסטבי
אני עם מחשבות: 99% זה פצצת מרירות. שיכניסו לאריזה פולי קקאו וזהו.
לי יניני
קוביות של אושר מאת אנה אסטבי
דינה .....איטית
dina
קוביות של אושר מאת אנה אסטבי
לילוש, ההתחלה שלו צולעת או זורמת?
לי יניני
קוביות של אושר מאת אנה אסטבי
מחשבות אין על שוקולד מריר :-)
מחשבות
קוביות של אושר מאת אנה אסטבי
זה לא סתם שוקולד מריר, זו פצצת מרירות גועלית.
חני
אלגנטיות של קיפוד מאת מוריאל ברברי
תודה דן. שלא נדבר על כך שכל הספר מתוארים עוגיות צרפתיות למיניהן שעושות חשקים. וזה בנוסף לציטוטים פילוסופים ואיזכורים של כל שועיי התרבות באשר הם. ספר שנוגסים בו לאט.


©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ