ביקורות ספרים אחרונות
אואם אקפן הוא כומר ישועי שנולד בניגריה ב-1971, וחי כיום בזימבבווה. כמעט הופתעתי לגלות סופר אפריקאי, המבוגר ממני רק בעשר שנים, שכותב בכישרון ג... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
אתם מכירים את הנודניק הזה שמעיר על כל דבר, עושה מין "בדיקות ערנות" שכן חטטן קונטרול פריק אבל גם פריק של מדע בדיוני, ילדותי וסופר עם ראש במדע ... המשך לקרוא
הספר נשמע ממש מעניין.. אני מעריכה את הסופרת מקרב ליבי כרגע, לא הרבה סופרות הן ישראליות יוצא להן ספר מוצלח שאני שומעת עליו.. פעם ראשונה שכב... המשך לקרוא
מעולם לא סיימתי את הסכין. היא תמיד הרגישה לי ארוכה וחדה מדי. אבל כן שלחתי לנערה זרה מכתב חשוף כהשראה מהספר. וכן פינטזתי על קשרים חשופים ומ... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
בדרך כלל, איני נוהגת לקרוא נובלות גרפיות, אך לאור כל האזכורים והסקירות שצפו לאחרונה ברשתות החברתיות, החלטתי לקרוא בעצמי ולנסות גם את הסו... המשך לקרוא
16 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מקסים. כבת קיבוץ שרוב חבריו יוצאי הונגריה, למדתי הרבה דווקא על האגף החרדי של התפוצה החביבה הזו שמצויידת בהרבה הומור עצמי. מומלץ בחום ב... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
טוב. אם לומר את האמת הייתי בטוחה שהספר הוא על בן אדם בעל תסמונת OCD. זה היה כעיקרון מה שאחותי אמרה לי, כי קראתי את תקציר הספר לפני יותר מידי ז... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
אני חושב שנסבו בהתחלה חשב לזרוק את הארי הולה בכל ספר למקום אחר בעולם. הראשון (העטלף) היה באוסטרליה, הספר הזה השני בסדרה שתורגם ממש עכשיו: בב... המשך לקרוא
17 אהבו · אהבתי · הגב
סיפורה הטראגי של האצנית הסומלית סמיה יוסוף עומאר. ילדה אמיצה ושאפתנית , "לוחמת קטנה" כפי שכינה אותה אביה. הסיפור קריא מאד, מרגש ועצוב. ממל... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
הודעות חמות מהפורומים
הודעות שעוררו גלים בימים האחרונים
ביקורות ספרים אהובות מהשבוע האחרון
אני מת על ספרי מתח. אני אוהב את הדרך שבה הם מזרימים אדרנלין לעורקיי ומפיחים בי רוח חיים. אבל יש כמה משוכות קטנטנות שספרי המתח שלי חייבים לד... המשך לקרוא
33 אהבו · אהבתי · הגב
אחחח, אין כמו להירגע מקשיי היום-יום שלנו באמצעות נבירה בצרותיהם של אחרים... זה בטח שאול מאיזו תיאוריה פסיכולוגית ידועה ואני סתם עוסק פה בני... המשך לקרוא
32 אהבו · אהבתי · הגב
בארבע רכבות, שלוש חתונות והיעלמות שמחתי לפגוש את הטוב בסופרי צרפת, זולא, בחביבי צ'כוב, ואת קריין וקונן-דויל קראתי לראשונה. רעיון חביב הוא ל... המשך לקרוא
27 אהבו · אהבתי · הגב
כשהייתי בן ארבע עשרה סבא שלי נפטר. הוא היה כבר זקן, וחולה, ורצה כבר למות. הוא איבד צלם אנוש, אולי אפילו יותר משאיבד בשואה. זו הייתה הלוויה הר... המשך לקרוא
22 אהבו · אהבתי · הגב
אתמול ישבתי במרכזית, מחכה לאוטובוסים המאחרים בעקביות של סופרבוס, וקראתי את הספר הזה. באיזה שהוא שלב, שאלתי את האישה לצידי מתי הוא אמור להג... המשך לקרוא
21 אהבו · אהבתי · הגב
אז מה אם היית אומר כן ? יש רגעים שמשנים את הכל. אני זוכר היטב את הסרט דלתות מסתובבות. את החדשנות בסרט שנע בשני מסלולים מקבילים אך שונים בה... המשך לקרוא
20 אהבו · אהבתי · הגב
שיר / סיפור שכתבתי (לפרסום יצירה:סיפור שכתבתי)
לפני 16 שעות
2. חחחח אילסוס
שלשום
4. האם אניס
לפני 3 ימים
6. ענווה 2 אילסוס
לפני 5 ימים
11. ענווה אילסוס
לפני 5 ימים
13. // גיוס קרוב // Command
לפני 6 ימים
14. מצוק milo
לפני 6 ימים
15. בבקשה. milo
לפני 6 ימים
16. דובי לא לא I.V olokita
לפני 6 ימים
17. האהבה מימי
לפני 6 ימים
18. סנונית
לפני שבוע וחצי
20. הדרך שלא נבחרה סקאוט
יצירה נבחרת
שלום,

התרגום היחיד שמצאתי לאיש השחור הוא שלך (ותודה רבה על זה!)...אני רוצה להשתמש באיש השחור כהשוואה לסיפור הנזיר השחור של צ'יכוב בעבודה שלי (אני סטודנטית לספרות), חוץ מקווי הדמיון הברורים (בין "הדמויות-הזיות" של האיש השחור לנזיר השחור) יש לך אולי כיוונים נוספים שאפשר להשתמש בהם להשוואה?

תודה! ... המשך לקרוא
קוראים אותי בזה הרגע


ספרים שדורגו לאחרונה
ללא דירוג מי יתלה את הפעמון - כפי שסופר ב"פרפר נחמד" / שושנה צחור
ללא דירוג פרפר נחמד 1 - שירים מנגינות ושעשועים מתוך סדרת הטלויזיה הלימודית-המרכז לטכנולוגיה חינוכית / דתיה בן-דור
ללא דירוג פרפר נחמד 3 - שירים מנגינות ושעשועים מתוך סדרת הטלויזיה הלימודית-המרכז לטכנולוגיה חינוכית / דתיה בן-דור
ללא דירוג פרפר נחמד 2 - שירים מנגינות ושעשועים מתוך סדרת הטלויזיה הלימודית-המרכז לטכנולוגיה חינוכית / דתיה בן-דור
דירוג של ארבעה כוכבים ארוחת הערב / הרמן קוך
דירוג של ארבעה כוכבים תולדות האהבה / ניקול קראוס
דירוג של חמישה כוכבים יונה ונער - ספריה לעם #554 / מאיר שלו
דירוג של חמישה כוכבים של עכברים ואנשים - הספריה הקטנה # / ג'ון סטיינבק
דירוג של חמישה כוכבים צלה של הרוח - בית הקברות לספרים נשכחים #1 / קרלוס רואיס סאפון
דירוג של חמישה כוכבים האפיפיורית יוהנה / דונה וולפולק קרוס
דירוג של חמישה כוכבים חמסין וציפורים משוגעות [2011] - מהדורה מחודשת / גבריאלה אביגור-רותם
דירוג של חמישה כוכבים אהבה בימי כולרה - ספריה לעם #350 / גבריאל גרסיה מארקס
ביקורת נבחרת
אחרי הרומן שלי עם מורקמי-היפני נפלתי שדודה היישר לחיקו החם של הסופר האמריקאי סול בלו. מיותר לציין שזו הייתה חווית קריאה אחרת לגמרי .
סול בלו (1915-2005) הוא סופר קנדי-אמריקאי-יהודי, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1976 שנחשב לאחד מטובי הסופרים העולמיים. לפני כמה עשורים קראתי את "הנדרסון מלך הגשם" שלו, ואת "מתנת המבולט", וכבר מחכים לי עכשיו על המדף "הרצוג"–שנחשב לפסגת יצירתו, ו "רבים יותר מתים מלב שבור" שזכה גם הוא לביקורת משבחת . קיצורו של דבר, כשאני מתחילה עם סופר פורה, כזה שתופס אותי בבטן, אני משתדלת למצות את המיטב ממנו עד לנקודת הרוויה.

בגיל צעיר, צעיר מאוד אפילו, נהגתי לשוטט בין כתביהם של היוצרים החשובים והמוערכים שנחשבו להומניים ובעלי חשיבה מעמיקה. אולי בגלל הסקרנות, אולי בגלל התשוקה הגדולה של הגיל הזה לספוג ללמוד ולהיחשף לזרמים התת קרקעיים של החיים ? ובלו היה אחד מאלו שסקרנו ועדיין מסקרנים אותי. הוא מצליח להוביל את הקוראים דרך מסעות החיפושים והמשברים שלו, כי הוא כותב ממש מתוכם .

בעבר אמר עליו הסופר פיליפ רות ("נמסיס", "מה מעיק על פורטנוי") "שחשיבותו של בלו נעוצה בעובדה שהוא מצליח לגשר ללא מאמץ בי... המשך לקרוא
38 קוראים אהבו את הביקורת
נכתב ע"י אירית לפני שבוע וחצי
קבוצות קוראים
מי יכול למכור לי את השישי זמזם בקבוצת בני לוריאן לפני 9 שעות
נשמע מעניין, אבל אני לא בטוח שזה יעבוד כי קודם כל, אל תשכחי שיש לנו גם ספרים משלנו שאנחנו רוצים לקרוא, ואז ניאלץ לדחות את קריאתם ולקרוא ספרי זה שאין לנקוב בשמו בקבוצת קבוצת קריאה לפני 11 שעות
אחי. סורי, לא הייתי כאן בסופ"ש, ואז כשחזרתי סוג של שכחתי שאתה אולמו. פאדיחות XD מזל"ט בנאדם. אתה אדיר, ונבון, וקורע, ומשוגע על כל הראש. יישר ה no fear בקבוצת מומולדת לאולמו~~ ^^' לפני 11 שעות
קבוצה בהחלט מעניינת. מה יהיה הספר הראשון לדון עליו? סקאוט בקבוצת פסיכואנליזה וספרות לפני 18 שעות
חשבתי שמגיע גיל גיל בו בוחרים בעצמנו חשבתי שבודקים, שואלים אולי גם מבררים ובוחרים חשבתי שמחפשים. הרי תמיד הערכתי בחירה אמיתית מר Command בקבוצת קבוצה לדברים לא קשורים ומחשבות אתמול
טוקבקים על ביקורות ספרים
חגית
שתי ימי חיי מאת יוסף כהן אלרן
לי, ביקורת מרשימה ונהדרת.
לי יניני
שתי ימי חיי מאת יוסף כהן אלרן
פרוייקה wow - איזו התייחסות מרשימה... שמחה שהתובנה שצוטטה נגעה בך כמו שנגעה בי. הזכרת לי את הספר הביוגראפי על ואן גוך שקראתי לפני כמה שנים ויש עוד רבים אחרים. בנשימה אחת ולהבדיל אלף הבדלות ממה שציינת גם אסי דיין שהיה "טרללה" הוא היה מוכשר ויוצר נפלא כשלעצמו. לדעתי כל מי שידו באומנות ויצירה - בועת המצוקה אוחזת בו באיזה שהוא שלב מהחיים. יש מי שמצליח למנף את המצוקה ויש מי טובע בה. (לצערי) אני מסכימה עם מה שכתבת. אגב, גם כל השירים היפים נכתבים על ידי יוצריהם בעתות מצוקה. תודה ענקית ולילה טוב
Command
מכתבים לטליה מאת דב אינדיג
מבחינת היהדות, זו באמת סתירה. כמובן שצריך להיזהר, ללכת לאט כדי לא ליפול. אבל לא זו המציאות. תמיד הצחיקו אותו משפטים שאומרים שהכל מורכב. לא שהחיים לא מורכבים, פשוט כי אנחנו אומרים אותם תמיד רק כשאנחנו מחפשים תירוץ כלשהו. בסיס היהדות הוא באמת שחור לבן. לדוגמא, לפי היהדות יש אלוקים. נקודה. שחור/לבן. לפי היהדות יש עיקרי אמונה. זה או שמשתדלים לחיות חיים יהודיים או שלא, זה באמת קצת שחור לבן. אין אופציה לחיות חצי-חצי. האמת שזה הרבה יותר קיצוני מזה, אבל לא אמשיך. היהדות שונה מהנצרות. הנצרות מאמינה בחיי חצי-חצי. יש חיים רגילים, ומגיעים פעם בשבוע לכנסיה, כפרה על החטאים, וחוזרים לחיים הרגילים. היהדות הפוכה - החיים בנויים על הדת. כל דבר בחיים נשקל ע"פ הקריטריונים שאיתם אנחנו מבינים את רצון אלוקים. נכון, זה לא נותן להיות אדם "חופשי" במיוחד. מחיר האמת. מבחינת היהדות, טליה באמת טועה בדרך החיים שלה. אני מאוד מכבד אותה, אבל היא טועה. אין לה זכות קיום? קצת נסחפנו. היא פשוט טועה, הבחירה החופשית תישאר בידנו עד סוף חיינו. אם אדם לא חי ע"פ העקרונות שלו, אז ע"פ מה הוא חי? ודאי שמה שחשוב מספיק עושים. השאלה עד כמה הוא חשוב. היהדות באמת מרחיקה. אמרתי פעם שהיא כיפית? לא אמרתי לך להיות דתייה, חלילה. באמת לא כדאי לך, זה קשה. רק שאלתי איך את יכולה לחיות עם הסתירה? הרי לפי היהדות את לא דתייה. את לא חיה את החיים שהיא דורשת כלל. ומצד שני אולי את מאמינה בה? אני לא מצליח להבין. היהדות לא ממש מכילה, אם זה מה שאת מחפשת. היא לא מכילה במיוחד להט"בים, או נוצרים או מוסלמים. היא לא מכילה עמלקים או את שבעת העממים. היא באמת דורשת לחיות בצורה מאוד מסוימת. אסור להעלות שאלות וספקות? אני עושה את זה כל חיי. אבל יש הבדל בין לחיות חיים ומדי פעם לקרוא ספר נחמד, לבין לשאול שאלה, לחפש תשובה, ולחיות את התשובה הזאת. גם אם התשובה היא להיות נוצרי. אם אגיע למסקנה שהנצרות היא האמת בעולם, למה שאבזבז שניה נוספת ואחייה בשקר? מנגד, אם נוח לי לחיות את החיים שלי ולא בדיוק מעניין אותי מי צודק ומי לא, כנראה שלא אהיה נוצרי גם אם הם צודקים. זו באמת משוואה יחסית פשוטה. נכון. מי שמתעניין ובוחן משהו שהוא משמעות החיים שלו, ומוצא את המשמעות הזאת, פחות או יותר באמת יעבור לחיות אותה. וכשאשאל אותו איך הוא חי בסתירה, הוא יענה שהוא בדרך. משתדל, פשוט לא מצליח הכל בבת אחת. מתקרב צעד צעד, הוא גם יראה לי מציאותית שזה ככה. אין לי מושג איך חשבת שכתבתי את זה בסרקזם. כתבתי ברצינות. ההבדל הוא, שאני יודע מהי האמת ולמרות זאת לפעמים אני לא חי אותה כמו שצריך. את לא בטוחה מהי האמת (איך שהבנתי ממך) לכן הגיוני יותר ממני שלא תחי על פיה. אבל האמת היא, אני חושב שהדיון מיותר. כי אני שאלתי איך אפשר לחיות בסתירה, ואת אומרת שאין סתירה. כנראה שאנחנו לא על אותו גל בכלל.
אפרתי
מכתבים לטליה מאת דב אינדיג
ענת, השאלות שלך חשובות ואני אוהבת מאוד את הגישה שלך. אולי כבר מישהו ענה פה, אבל המגילות היו ארוכות, אז לא קראתי הכל, אבל בעיקרון, המצוות של עשה ובל תעשה מתחלקות לשתיים: מצוות שיש להן סיבות לוגיות, רליגיוזיות, הומניות, חברתיות או אחרות, וכאלה שהן "חוק", ואין להן הסבר, בתורה או במפרשים. את חלקן, אנחנו מצליחים להבין או לתרץ, אבל התורה מצווה עלינו לשמור את כולן, בין אם אנחנו מבינים את טעמן או לא. לדוגמה, ערבוב בשר בחלב, "לא תבשל גדי בחלב אמו". יש כאלה שניסו לפרש את טעם המצווה באיזה אקט של צער בעלי חיים, כביכול, אבל ברור, שמצווה שיש לה כל כך הרבה נגזרות, כולל המתנה של 6 שעות בין בשר לחלב, היא "חוק" ולא מצווה שאפשר להסבירה. אנשים שגדלו כדתיים, לא ממש שואלים את עצמם כל רגע למה כן ולמה לא. אבל את בוודאי תוהה. בכל מקרה, על רקע "ההתקפות" על הדת והדתיים שחוו חברי סימניה הדתיים השבוע, בעקבות ביקורת מסויימת, כולל עלבונות והתחושה שקיבלנו שאנחנו בכלל מפגרים מנטלית, התגובות שלך הן משב רוח רענן. הנה, כתבתי בעצמי מגילה...
ענת
מכתבים לטליה מאת דב אינדיג
command, אני אתחיל מהסוף - אתה הרבה פחות טוב ממני? לא ברור לי מאיפה זה בא. לגבי ההסבר שלך שכדי שהמצוות יתקרבו אל ליבנו, תודה על ההסבר. לא טענתי שאמרת שליהדות יש תשובה אם טראמפ יקפוץ מחר מהגג. למה שאטען דבר כזה?! התשובות שדיברתי עליהן הן תשובות לשאלות שהועלו בספר. ולשאלתך, מדוע אם יש אמת במשהו מסוים, למה לא לבדוק אם הוא אמיתי ואם אולי נכון לחיות עם האמת הזו. ואם אני חושבת שזו לא האמת, למה להתעניין בה? אז: קודם כל, למה הסקת שאני לא בודקת? אני כן בודקת ומחפשת, בדרך שלי ובקצב שלי. למשל, קריאה של ספר כזה היא חלק מחיפוש ולימוד. ואולי אני חושבת שנכון לחיות עם האמת הזו, או לפחות עם חלק ממנה, ואכן אני מאמצת חלקים שהם נכונים בעיני, אבל לא כל אידיאל שנכון ואמיתי בעיני אני יכולה או רוצה ישר לאמץ או ליישם בחיי. אנשים רבים, כולל אותי, רוצים ליישם עקרונות שונים בחייהם, אך בפועל זה לא תמיד קורה. יש המון דברים שאפשר לראות בהם יופי ואמת וערך ועדיין לא חייבים לחיות אותם באופן אישי. לא לכולם זה מתאים. זה לא אומר שאני מזלזלת במי שכן עושה את זה, להפך. אני חושבת שהגישה של שחור ולבן, של או לקיים הכל או כלום, היא מרחיקה. ובעבר שמעתי אישה חרדית שעוסקת בסוג של חינוך אומרת שזה לא צריך להיות שחור ולבן. והגישה הזו בעיני, הרבה יותר מקרבת. בכתבה שרויטל צירפה טליה טוענת שאין לה כוונה לחזור בתשובה והיא מסתפקת בהיותה אדם מאמין. האם זה גוון שאין לו זכות קיום? כבר נתקלתי בגישה שרואה בזה סתירה. אבל בכל היבט של חיים אנושיים יש סתירות. או ניגודים. ולדעתי הציפייה למשהו אחיד ונטול סתירות היא לא מציאותית. המציאות מורכבת, וזה חלק ממנה. אני רוצה למשל להיות צמחונית. אבל אני לא מצליחה בפועל. זה לא אומר שאני לא חושבת שצמחונות זה מאוד חיובי. אבל לי באופן אישי זה לא מתאים לחיות כך (ולא מסיבות של נהנתנות). ועכשיו שלא יתנפלו עלי כל הטבעונים. אני לא חווה את דבריך כמעליבים, אלא כמאוד שיפוטיים ומרחיקים. כאילו מישהו שמתעניין ובוחן משהו, חייב ישר להחליט ולעבור ליישום, ללא שום התייחסות לזמן, לעיכול שהדברים עוברים, ולתהליך שאדם עובר. כאילו אסור לשאול שאלות ולהעלות ספקות. בעיני זה מאוד שיפוטי ובנוסף הוספת משפט שאני מבינה אותו כסרקסטי של "אני פחות טוב ממך". אני לא מבינה למה צריך לדבר בצורה כזאת.
אפרתי
אייבנהו (מהדורת מרגנית) - מאנגלית: חנה לבנת מאת וולטר סקוט
המסקנה: גם וגם. יש ויש. צדדים לכאן ולכאן. נכון, ולעומת זאת. בקיצור, כולכם צודקים.
סקאוט
אייבנהו (מהדורת מרגנית) - מאנגלית: חנה לבנת מאת וולטר סקוט
עמיר- אתה צודק בהחלט! הם פשוט שינו את דרך הפגיעה בצעירים אחרים בני גילם. אני חייבת לציין תופעה שהופיעה לפני שנים אחדות, מזעזעת ביותר, נערות בנות 9-18 היו מעלות סרטונים לגבי המראה שלהן: האם אני יפה או מכוערת? והיו למעשה, נתונות לחיציהם הארסיים של המגיבים, שכמובן רבים מהם לא ריחמו עליהן והורידו את בטחונן שגם ככה לא היה בשמיים לאפס.
אספנית כפייתית
אייבנהו (מהדורת מרגנית) - מאנגלית: חנה לבנת מאת וולטר סקוט
תודה על הסקירה, תמיד רציתי לקרוא. אני אנגלופילית לחלוטין וזה עדיין כל הזמן בwishlist שלי. אולי עכשיו אעשה עם זה משהו.


©2006-2015 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ