ביקורות ספרים אחרונות
אני רוצה לפתוח בוידוי על כמה דברים. משהו שאני צריך לפרוק. א. אני לא אוהב את הביטלס. אני חושב שהם משעממים. אין לי טעם מוזיקלי, אל תצפו ממני לה... המשך לקרוא
אתחיל בשורה התחתונה - ספר מעולה! מה יש בו? לא קל להגדיר או לסכם. בעיניי הספר הוא תרכובת ייחודית של ז'אנרים שונים, ובעיקר מתן דין וחשבון מעמי... המשך לקרוא
איזה ספר מקסים! אני כל כך אוהבת את הצורה שבה אן מאטר כותבת את הספרים שלה. הדרך שבה היא מתארת את הדמויות ומעבירה את הרגשות, התחושות... איזה ... המשך לקרוא
ממבט ראשון הספר לא ייקסום לכם, אתם לא תרגישו שיש בו עומק. עוד ספר שירה במתכונת של סיפור-שירי. "קראתי רבים וטובים כמותו, מה כבר יכול להיות כ... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
יש בספר הזה כמה רבדים מאוד חזקים שמשתלבים בצורה נהדרת לסיפור מרתק, זורם שכולל בו הרבה דמויות אנושיות מלאות פגמים ודמות אחת ראשית שאי אפשר ... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
הרעיון של הספר ייחודי ומעניין, ביחס לספרי פנטזיה , הגיבורים הם בעצם ה"רעים". אותם דרגונים ידועים לשמצה מספרים אחרים בסדרה (שם הם חלק מצבא הא... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
אמור לי ממה אתה מפחד ואומר לך מי אתה. או לפחות, במה אתה מאמין. לכולנו יש פחדים. חלקם רציונליים יותר, חלקם פחות. חלקם אידיאולוגיים יותר, חל... המשך לקרוא
11 אהבו · אהבתי · הגב
מזל טוב לי. הספר הפיני הראשון שלי , והוא מהנה ביותר. ספר קטן-גדול (129 עמודים כולל אחרית דבר מרתקת ) , שמגולל את סיפורו של חייל האמיץ שווייק - ... המשך לקרוא
14 אהבו · אהבתי · הגב
אֵלֶּה הָיוּ הַחֻקִּים. הָיָה עָלֵינוּ לְהַפְקִיד אֶת הַיְּלָדִים בִּידֵי אֲנָשִׁים אֲחֵרִים. זָרִים גְּמוּרִים. שָׁם הֶחְזִיקוּ בָּה... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב
הודעות חמות מהפורומים הודעות שעוררו גלים בימים האחרונים
ביקורות ספרים אהובות מהשבוע האחרון
כולנו מדברים לעצמנו. טוב, לא בקול רם, אך מהם מחשבותינו והגיגי נפשנו אם לא דיבורים שאנו מדברים לעצמנו. אמנם איננו זוכים למענה, אך לפחות אפשר ... המשך לקרוא
31 אהבו · אהבתי · הגב
הספר שתיקה פרסית נופל בין שני כסאות: "לא בלי בתי" של בטי מחמודי ו"אהבתה של גברת רוטשילד" של שרה אהרוני עצמה. הנפילה גורמת לספר שלפנינו להיות ... המשך לקרוא
25 אהבו · אהבתי · הגב
המשפחה שלי מסוגלת להיות די מפחידה, לפעמים. כולם חכמים כל כך. אח שלי למד לקרוא בגיל שלוש. אחותי מעולם לא קיבלה ציון מתחת לתשעים. שניהם כב... המשך לקרוא
25 אהבו · אהבתי · הגב
ממרחק השנים, שבעים ושש לערך, "הזר" של אלבר קאמי הספיק כבר לצבור שכבת עור עבה, מחוטטת ומגוידת, בדומה לשכבות ארכיאולוגיות שמספרות את סיפורן ש... המשך לקרוא
22 אהבו · אהבתי · הגב
הבחורים של קלרה-אדיבה גפן חוות דעת אישית/לי יניני הספר הזה הזכיר לי סרטי אקשן אמריקאים. הוא אינו תזזיתי ההיפך, לדעתי הוא קצת חמאתי ובקטע... המשך לקרוא
21 אהבו · אהבתי · הגב
מה הופך ספר לאמין? זו שאלת מליון הדולר. יכולים לספר לי שני סיפורים – מופרכים פחות או יותר באותה מידה – לאחד אגיד פחחח... ולאחר אאמין. למה? ב... המשך לקרוא
21 אהבו · אהבתי · הגב
בחודש יוני השנה הלך לעולמו נתן דונביץ'. לי נודע על פטירתו רק בימים האחרונים וחשתי צביטה גדולה בלב כשנודע לי על כך. דונביץ' היה איש אשכולות ש... המשך לקרוא
18 אהבו · אהבתי · הגב
האשמה היא קודם כל בציפיות. לא ממש ברור לי איך הן הגיעו לשם. משהו בכריכה המיוחדת. בשם "ינקי". שם כזה של פעם. שם הולם לספר שיש לו נגיעה בשואה. ... המשך לקרוא
18 אהבו · אהבתי · הגב
מזל טוב לי. הספר הפיני הראשון שלי , והוא מהנה ביותר. ספר קטן-גדול (129 עמודים כולל אחרית דבר מרתקת ) , שמגולל את סיפורו של חייל האמיץ שווייק - ... המשך לקרוא
14 אהבו · אהבתי · הגב
שיר / סיפור שכתבתי (לפרסום יצירה:סיפור שכתבתי)
לפני 3 ימים
2. תהום אפלה The Wolf
לפני שבוע וחצי
4. סליחה המעופפת
לפני שלושה שבועות
8. תינוקת בבית Braveheart
לפני שלושה שבועות
9. תשתחרר יחיאל
לפני שלושה שבועות
10. סתם תרגיל כתיבה(חלק ג) שרוני
לפני שלושה שבועות
11. קשר? שקר! מסמר עקרב
לפני שלושה שבועות
12. הודעה חשובה צפכדר
לפני ארבעה שבועות
14. . קרדואן
לפני ארבעה שבועות
16. הפיכה בזימבבואה פואנטה
לפני ארבעה שבועות
17. ריק - שיר מאי
לפני ארבעה שבועות
18. לשונות אש (צבעי מים) The Wolf
יצירה נבחרת
לא שוטים ולא יורים / The Wolf

האקדח מעשן לו -
בנחת ורוגע,
לצד הבירה השבורה,
במערכה הראשונה,

זחוח ואקשן,
נכנס לתפקיד,
מנסה לסחוט קצת מידע -
לפני שההדק נסחט,

הירייה נורתה,
סוף מערכה,
האקדח שיכור מהצלחה,
פלט כדור נוסף וקצת -
מיותר,

אקדח מעשן,
יושב לו על בירה -
שבורה,
והסוף ידוע מראש.... המשך לקרוא
קוראים אותי בזה הרגע

פדגוגיה של מדוכאים
פאולו פריירה


ספרים שדורגו לאחרונה
דירוג של חמישה כוכבים שני רעים יצאו לדרך / ימימה טשרנוביץ לובה אבידר
דירוג של חמישה כוכבים הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם / יונס יונסון
דירוג של ארבעה כוכבים ניקולא הקטן - ספורים שלא ראו אור 2 / רנה גוסיני
דירוג של ארבעה כוכבים החופש הגדול של ניקולא הקטן / רנה גוסיני
דירוג של חמישה כוכבים אזרח הגלקסיה / רוברט היינלין
דירוג של ארבעה כוכבים הדבר היה ככה - ספריה לעם #613 / מאיר שלו
דירוג של חמישה כוכבים הארי פוטר והשיטה הרציונלית - חלק ראשון / אליעזר יודקובסקי
דירוג של ארבעה כוכבים שעת התה הארוכה והאפלה של הנפש / דאגלס אדאמס
דירוג של ארבעה כוכבים החיים, היקום וכל השאר - מדריך הטרמפיסט לגלקסיה (3) # / דאגלס אדאמס
דירוג של ארבעה כוכבים היו שלום ותודה על הדגים - מדריך הטרמפיסט לגלקסיה (4) # / דאגלס אדאמס
דירוג של חמישה כוכבים סוכנות הבילוש של דירק ג'נטלי / דאגלס אדאמס
דירוג של חמישה כוכבים המסעדה שבסוף היקום - מדריך הטרמפיסט לגלקסיה #2 / דאגלס אדאמס
ביקורת נבחרת
אֵלֶּה הָיוּ הַחֻקִּים. הָיָה עָלֵינוּ לְהַפְקִיד אֶת הַיְּלָדִים
בִּידֵי אֲנָשִׁים אֲחֵרִים. זָרִים גְּמוּרִים.
שָׁם הֶחְזִיקוּ בָּהֶם מַחֲצִית הַיּוֹם.
אָסְרוּ עֲלֵיהֶם לְדַבֵּר שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת, גַּם לִצְחֹק
הָיָה אָסוּר עֲלֵיהֶם. אֵלֶּה הָיוּ הַחֻקִּים.
כֻּלָּם שָׁלְחוּ אֶת הַיְּלָדִים.
זֶה הָיָה הַדָּבָר הַשָּׁפוּי לַעֲשׂוֹת.
אִישׁ לֹא רָצָה לְהֵחָשֵׁב מְטֹרָף.

אֵין זוֹ חָכְמָה
לִשְׁפֹּט אוֹתָנוּ עַכְשָׁו,
מִמֶּרְחָק שֶׁל זְמַן וּמָקוֹם.

אָז לֹא יָדַעְנוּ אֶת מַה
שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים הַיּוֹם.

- "אלה היו החוקים", אלי אליהו

ביום שהתגייסתי, לא הייתה חנייה ליד מוזיאון חיל הים. אימא ישבה במושב מקדימה ומיררה בבכי, אמרה שהיא לא מאמינה שככה היא תיפרד ממני - באוטו, הכוונה - שהיא לא תזכה לנופף לי לשלום מהאוטובוס. שתי שניות אחר כך אבא שלי מצא חניה והיא ירדה להיפרד ממני, כמובן, אבל אני בחיים לא אשכח את זה, כי באמת לא ראיתי אותה בוכה הרבה פעמים, וגם, מה אני אגיד. הרגשתי כמו קורבן אדם.
ועכשיו, שנה וחצי אחרי זה, תאריך הגיוס של אח שלי הולך וקרב, וזה מכניס אותה למין מצב מוזר של התק... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורת
נכתב ע"י קוראת בקפה לפני 16 שעות
קבוצות קוראים
מעניין לרכוש את כל סדרת מחזור כישור הזמן. מחיר סביר, אני חייל... סתם אחד בקבוצת מחזור כישור הזמן! לפני 12 שעות
אני מעמידה לדין את המתרגמים של הספר הבא בסדרת בני לוריאן. איך הם יכלו לתת לנו לחכות שלוש שנים?!?! ***אזהרת ספוילר***אי אפשר לגמור ב'שרה מתה חכו פייפר מקלין בקבוצת בית משפט לסופרים, הוצאות ומתרגמים לפני 17 שעות
אני יודעת שלא כתבו כאן 5 חודשים, אבל לאכפת לייייייייייייייייייייייייייי אז קיצר ביייייייייייייייייייייי בר ג'קסון צ'ייס|בר ואלדס בקבוצת דם האולימפוס! אתמול
אני מחפש את המדריך השלם לקדושה של 3.5 הצעדן בקבוצת קבוצת מבוכים ודרקונים שלשום
ושוב אני מספימה את היקום! אחרי שנתיים של סטוקריות בהן חיי אינם חיים וכל שאיפותיי הן נוטיסז פיל לסטר עשה לי לייק. ובכך שניהם שמו לב אליי האופה בתלתלים בקבוצת we are (fan)girls and we love doing ASDFGHJKL לפני 3 ימים
טוקבקים על ביקורות ספרים
מוּמוּ
האי של עוורי הצבעים מאת אוליבר סאקס
קבוצת חופרים שלום (מניחה שיש לך עוד כאלה, אבל אצלי היא אחת הקבוצות של הדיונים האלה)
האופה בתלתלים
האי של עוורי הצבעים מאת אוליבר סאקס
הווטסאפ שלי מלא אך ורק בוויכוחים כאלה, וזה בעיקר מתיש. אני חושבת שהאוניברסיטה (בישראל) כיום איבדה את תפקידה הרומנטיים וכיום עדיף שתזיק כמה שפחות. והיא מזיקה, אוהו. ורק רגע... ישלמו לי על כתיבה? אם התשובה היא "הממשלה צריכה לממן יוצרים מוכשרים" אברח להייטק כדי שזה לא יקרה. מה לעשות. במציאות משתנה, צריכים מקצועות שמביאים כסף. שוק חופשי וזה. אהובי הנצחי. העולם לא עוצר. אנשים חכמים, כל אחד בתחומו. ויש כל כך הרבה תחומים.
אפרתי
האי של עוורי הצבעים מאת אוליבר סאקס
כל הדיון הזה מתקיים בסימניה ולא מתקיים בהרבה מקומות אחרים, שבהם היו סוגרים את הבסטה תיכף על ההתחלה בנימוק שתפסיקו לחרטט (הנה, גם אני יודעת לכתוב בסלנג). ויכוחים הם סוג של יצירה, ויצירה כזאת לא נכתבת בווטסאפ, בדרך כלל. אני דווקא בהחלט חושבת, שתפקיד האוניברסיטה להשכיל אותך גם בתחומים שלא יקנו לך פרנסה. ולמרות שאת לומדת מדעים מדויקים, הרבה מקומות עבודה יאהבו את השפה שלך ואת הברק האינטליגנטי שלך. ופפריקה, העובדה שאת לא מבינה כלום במוזיקה או בסרטים או בדברים אחרים, לא גורעת כלום מהאינטליגנציה השערורייתית שלך. אגב, גם הגברים במשפחתי לא מכירים את השירים של אלתרמן ואת ארבע העונות של ויוואלדי או את השירים של לאה גולדברג ואת ה"ישראל במצרים" של הנדל, כי גם אינטליגנציה היא עניין של גאוגרפיה והם אנשי ספר ומיליון ספרים, אבל ספרים אחרים.
האופה בתלתלים
האי של עוורי הצבעים מאת אוליבר סאקס
לא מסכימה עם ההגדרות האלו.
כרמליטה
האי של עוורי הצבעים מאת אוליבר סאקס
אופה - כבר אמרנו שאת אינך דגם מייצג ואולי את גם שייכת לפלח אוכלוסיה קטן של צעירים שכותבים מכתבים וילדים שקוראים. אבל כל המחקרים מצביעים אחרת. איני באה מתחום המדעים המדוייקים, אך לא אמרתי שבמדעים (ובטח לא בפיתוח אלגוריתמים) לא נדרשת חשיבה יצירתית. כוונתי היתה שמדעים הולכים בדר"כ ללמוד אנשים בעלי חשיבה אנליטית שהיא הפוכה מחשיבה יצירתית שמאפיינת יותר את מדעי הרוח. למקרה שאינך מכירה את ההגדרות הפורמליות והמאפיינים המנוגדים של כל אחת מצורות החשיבה הללו חפשי אותם בגוגל. אני משערת שזה יבהיר לך את את הנקודה שהעליתי על יכולת תרומת קורסים ממדעי הרוח לתרום לפיתוח החשיבה היצירתית של תלמידי מדעים. לילה טוב
האופה בתלתלים
האי של עוורי הצבעים מאת אוליבר סאקס
אפרתי, זה לא מה שאמרתי. הארתי נקודות מסוימות. כנראה לא הצלחתי. אני מעדיפה ספרות על מדעי המחשב. דיברתי לשני הכיוונים. אני פשוט לא חושבת שתפקיד האוניברסיטה הוא להכריח ללמוד משהו לא קשור למקצוע אותו בחרת. גם ככה עושים את זה במשך 12 שנים. אני מאמינה גדולה בעצמאות של בני האדם, ויודעת שזו דעה חריגה. ודודי ניתנה כדוגמה למישהי שאני מעריכה ועוסקת בנושאי עומק. כרמליטה, אני כותבת מכתבים. ויש לי למי. הילדים שאני מכירה קוראים בריבוע. בכמויות דומות לדור הקודם. לפני מאתיים חמישים שנה בקושי קראו, תארי לך! רגע, אך האם תקשורת דרך המחשב אינה עדיפה משליחת מכתב שייקחו לו שבועיים להגיע, ולחכות להגעת מכתב תשובה? טוב נו, אחזור לשלוח מכתבים לחברתי שגרה בלונדון. לא דרושה חשיבה יצירתית... למדת חישוביות? פיתוח אלגוריתמים? אוטומטים? כי השתוקקתי שם שרק ייתנו לי עבודה שאין בה צורך לחשוב יצירתית. לא קיבלתי.
סקאוט
האי של עוורי הצבעים מאת אוליבר סאקס
פפריקה- אני מודעת לעובדת הזאת :(
סקאוט
האי של עוורי הצבעים מאת אוליבר סאקס
כרמליטה. מה היו המניעים שלהן לביטול ההכתבה?
פַּפְּרִיקָה
האי של עוורי הצבעים מאת אוליבר סאקס
כרמליטה - שפות משתנות. לא נעים להסתכל על זה לפעמים (אם כי מנקודת מבט פונולוגית זה תהליך מרתק), אבל זה ממש לא משהו חדש. כבר בר כוכבא כתב "מעיד אני עלי תשמים שאני נותן תכבלים ברגליכם" כמו אחרון הערסים של ימינו. הוא גם כתב "עסיתי" במקום "עשיתי", אם אינני טועה. התלמוד הירושלמי מלא השמטות אותיות דומות לאלה שאת מלינה עליהן. העברית הגבוהה של ימינו מלאה במילים שאולות מארמית, יוונית, לטינית, אכדית ומה לא. כבר בתנ"ך מופיעה שאילת מבנה לשוני - מעין מה שהזכרת לגבי "לקחת החלטה" - "אם על המלך טוב" של מגילת אסתר הוא שאילה, כנראה מארמית, שהחליפה את הביטוי העברי המקורי "אם טוב בעיני המלך". אני מניחה שזה נשמע לאוהבי השפה של אז מגוחך באותה מידה (מאי משמע "על המלך טוב"?! נו באמת). (שפות עוברות שינויים בדיוק בגלל "עצלנות גרידא". זאת אחת המוטיבציות הנפוצות ביותר לשינוי.) אפרתי, הפואנטה כאן היא לא הצעירים אלא הדור כולו. את לא יודעת מי זה ג'ון קוזארט. אני מניחה שתאמיני לי כשאני אומרת שהוא יוצר אינטליגנטי ומרתק. אבל בייקר הביאה אותו כדוגמה כדי להגיד בדיוק את זה: אולי לא הרבה אנשים קוראים מה שאת קוראת, אוהבים את מה שאת אוהבת - אבל יש תחומי עניין אחרים, עמוקים לא פחות, והרבה אנשים מתעניינים בהם. אנחנו לא חייבים לחלוק את תחומי העניין שלנו. אני אוהבת ספרות והיסטוריה ועברית - מאוהבת בשלושתן עמוקות - ובהחלט חושבת שאנשים אינטליגנטיים צריכים להתעניין בהן. אבל נתקלתי כבר בהרבה אנשים חכמים שלא התעניינו בהן אפילו קצת. וזה בסדר. גם אני לא הכרתי את תחומי העניין שלהם כמו שצריך - אני בורה להחריד בכל הקשור למוזיקה קלאסית, למוזיקה בכלל, לתרבות פופולרית, לסדרות, לסרטים, ראיתי סרט דיסני אחד כל חיי - וגם זה היה בסדר. הם נהנו לדבר איתי למרות שלא ידעתי שום דבר על כל זה. יש עומק בתחומים לא צפויים. קשה לפעמים לעקוב (אני עצמי לא עוקבת) אבל ביוטיוב ובטאמבלר ובאינסטגרם יש לפעמים דברים יוצאי דופן. שהרבה מאוד אנשים שותפים להם. השטחיות פשוט יותר נגישה מבעבר, אני חושבת. פעם היית פוגשת את המטומטמים מהכפר שלך, היום את יכולה לקרוא טוקבקים של מטומטמים מכל הארץ, מכל העולם. היום עושים עליהם כתבות. נו שוין. סקאוט - קודם כל, בפשטות, זה לא משנה. לטובה או לרעה, הוא קורה, והוא יקרה גם אם תנופפי מולו חרבות ותכנסי עצרות מחאה. שנית, כן, שפה מוכרחה להתחדש. זה חלק מהיופי שבה. אם זה מרגיע אותך תזכרי שבעוד שלוש מאות שנה "אני יביא" יהיה מבנה דקדוקי תקין לגמרי בעברית, ו"אני אביא" תהיה צורה ארכאית שמשתמשות בה מורות מסוג מאוד מסוים, אלה שאומרות "הקשבנה, בנות". (בעוד שלוש מאות שנה גם ידברו בצער על איך פעם העריכו שירה ואפילו הדפיסו משוררים על שטרות, ואילו היום, טפו.)
כרמליטה
האי של עוורי הצבעים מאת אוליבר סאקס
עוד משהו קטן לפני כמה זמן היתה כתבה בטלויזיה. כמה אמהות התנגדו לכך שיעשו לילדיהן (לא דיסלקטים) הכתבה בכיתה א'. (5 מילים בהכתבה)! מתי בדיוק הן חושבות שיתקנו לילדים את השגיאות? בכיתה ח' כשהן כבר יהיו טבועות בהם? וזו רק דוגמה אחת לפינוק של ההורים שמביא נזק לרוב הילדים ולחברה בכללותה.
כרמליטה
האי של עוורי הצבעים מאת אוליבר סאקס
אופה יקרה, דקדוק הוא לא דבר שאמור להשתנות וכך גם השפה בדוגמאות שציינתי. אם תרדי לשורשי הסיבות מדוע אומרים אני ילך או ש במקום כש זוהי עצלנות גרידא של הלשון. אני לא רואה בימינו תזוזה של השפה קדימה. המילים ששגורות בפי הצעירים הן תמיד בלשון הגזמה (הכל מהמם, וכו' וגם התרסקתי במקום נפלתי- לי נפל הלב כשהגברת הודיעה לי שהתרסקה על הבמה...). איזה עושר אחר צומח כאן כאשר את המילים מחליפים אימוג'ים, שאין בהם שום הבעה אישית של רגש למשל על שפע המילים המתארות אותו ואת דרגות העוצמה השונות שלו. זוהי בעצם חזרה אחורה להירוגליפים שהשתמשו בסוג של ציור ודימויים ככתב. ומי כותב היום מכתבים לאהובים/ות, חברים ובני משפחה. היום הכל מובע בשפה מאד מאד תמציתית במילה אחת או משפט אחד בווטצאפ או במסרון. התוצאות הנמוכות במבחנים בעברית ובהבנת הנקרא נובעות בין היתר מכך שהיום הילדים כמעט ולא קוראים ספרים, וגם מדברים פיסית הרבה פחות מהדור הקודם (התקשורת דרך סלולר ומחשב). לגבי קורסים באוניברסיטאות: חשיבה אנליטית שדרושה במדעים עומדת בניגוד לחשיבה יצירתית. במדעי הרוח והחברה נדרשת יותר חשיבה יצירתית, שהיא חשובה לכשעצמה וחשוב שתלמידי מדעים יתרגלו אותה כדי לפתח דרכי חשיבה חדשות בתחומם המדעי, שיאפשרו פיתוחים חדשים וכו'. לכן יש פקולטות מדעיות שכבר עכשיו מצרפות קורסים של מדעי רוח/חברה כחלק אינטרגלי של הלימודים בחוג עצמו.
אפרתי
האי של עוורי הצבעים מאת אוליבר סאקס
סקאוט, תודה. ואופה, את צודקת, עם מדעי המחשב נכבוש את החלל, עם אלתרמן, לא. אז יש עוד כמה מטומטמים, שמחוסר כישרון מדעי נשארו עם אלתרמן. נחמה פורתא. ובעניין דיסלקטיים, מי מדבר עליהם בכלל? כל מה שהם משיגים מגיע להם פרס. אבל איך פתאום כולם נעשו דיסלקטיים?


©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ