ביקורות ספרים אחרונות
מה קרה לך אורלי? ציפיתי לספר חמוד וזורם וכל כך התבדיתי.. סגנון הכתיבה נמוך נמוך נמוך... העלילה צפויה מדי, הדמויות נבובות וההצהרות הדרמטיות ... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מצויין. ( בסוגריים חייבת לציין - הייתי צריכה להתרגל במהלכו לכיתוב ללא סימני מרכאות - מי אומר מה ועד מתי הוא מדבר וזכות הדיבור עוברת למי... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
ישבנו כולנו בחדר של מאגר המידע במחנה המעצר עתלית. המדריכה שאלה אם למישהו יש קרוב משפחה שהיה מעפיל וכולנו דחקנו באמא שלי להצביע. אייתנו את... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
רכשתי את הספר לאחר שקראתי המון ביקורות טובות עליו. הספר אכן מקסים, מעניין וזורם. מסוג הספרים שאפשר לגמוע ביום יומיים מרוב עניין וגם כי הוא ... המשך לקרוא
אז היה מבצע בסטימצקי לכבוד יום העצמאות, 2 ב70- שווה. באמת התחשק לי איזה ספר מתח טוב כזה, עם טוויסטים וקונספירציות ואלימות מסוגננת ולא בוטה. ז... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
משאלה חדשה לאוסף המשאלות של אוהבת ספרים (וזו אני): להכנס למוח של אלכס אפשטיין. לא מבקשת יותר מדי, מצידי אפילו דקה להיות שם, לראות איך הרעיונ... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
יש לי כמעט את כל הספרים של מיץ אלבום. כשראיתי שיש לו ספר חדש ובמחיר שפוי ישר רכשתי אותו... הספר מתחיל מהסוף... כשאדי מת.... אדי הוא לוחם לשע... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
התחלתי להקריא לבנות שלי את ילד הכרובית בזמן ארוחת הערב כדי שיהיה להן משהו להתעסק איתו. בהתחלה לא חשבתי שזב יתפוס כיון שזה פעם ראשונה שאנחנ... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
https://wp.me/p4kTCp-3cM יום הזיכרון לחללי צה"ל הוא תמיד קשה. הוא מתחיל ערב קודם לכן, כשהשירים הכי יפים בעברית מתנגנים ברדיו ואתה נותר עם המחשבות וה... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
הודעות חמות מהפורומים הודעות שעוררו גלים בימים האחרונים
ביקורות ספרים אהובות מהשבוע האחרון
"אפשר לעצום את העיניים, ואפשר שלא. כל אחד צריך לחשוב ולדמיין מרחבים של טבע. איזה טבע שהוא אוהב: שדה פרחים, פרדס, חוף של ים או מדבר. במרחב הזה... המשך לקרוא
39 אהבו · אהבתי · הגב
**** הנה עוד אחד מהספרים שלא הייתי מתוודע להם אילולא "סימניה", וגם לו הייתי נתקל בו בספריה, אין ספק שהייתי מחזיר אותו למדף חיש מהר, בתוא... המשך לקרוא
37 אהבו · אהבתי · הגב
מדבריו של ראש ממשלת בריטניה נוויל צ'מברליין: "אני לא פציפיסט. דבר אחד שלמדתי במגעים שלי עם היטלר הוא שפשוט אי-אפשר לשחק פוקר עם גנגסטר אם א... המשך לקרוא
33 אהבו · אהבתי · הגב
# נניח שאתם קוראים סיפור שאשה נשואה נוטשת את בעלה ופוצחת בחיים חדשים במקום חדש עם התחלה של אהבה ביישנית חדשה (לא שום דבר גופני, שימו לב, קצת... המשך לקרוא
31 אהבו · אהבתי · הגב
מהו דגל ומהי מולדת? את אורי פגשתי באימון בשבטה בשירות מילואים. יחד היינו בנגמש מפקדת סוללת תותחים, צפופה בציוד ואנשים. הוא בלט בשתיקתו, ב... המשך לקרוא
28 אהבו · אהבתי · הגב
ביום שבו פסע לראשונה קפטן גיימס קוק על אדמת אוסטרליה, תככנו בפרלמנט הבריטי את מושבת העונשין הבאה. זה עתה סיימו ה"אסירים" האמריקאים את "מסיב... המשך לקרוא
25 אהבו · אהבתי · הגב
ביום רביעי, ערב יום השואה, חזרתי הביתה מהעבודה אחרי הצהריים. בבית מצאתי את חמותי משגיחה על בנותי. היא החזיקה בידה נר זיכרון ועיינה בתשומת ל... המשך לקרוא
24 אהבו · אהבתי · הגב
אף על פי כל הספרים שבעולם שקיימים בכל השפות ונקראים בשקיקה. אני מת על ספרות צרפתית איטלקית. מי שמכיר אותי יודע כמה אני אוהב ספרות יפנית. הס... המשך לקרוא
19 אהבו · אהבתי · הגב
קקינה פרימיצ'רו מנסה תמיד לרצות את כולם: את בעלה הוולגרי והקמצן, את המשרתת סוזנה עזת-המצח והחטטנית, ואת חברתה הנואפת והנאיבית. רק לעצמה אינ... המשך לקרוא
19 אהבו · אהבתי · הגב
שיר / סיפור שכתבתי (לפרסום יצירה:סיפור שכתבתי)
לפני שבוע
5. זונה אריק י.
לפני שבוע וחצי
8. אי אפשר לשכוח The Wolf
לפני שבוע וחצי
9. פוסט טראומה The Wolf
לפני שבוע וחצי
10. כוכב. פוליאנה :-)
לפני שבוע וחצי
12. אנה, סקאוט
לפני שבועיים
16. כשאני מתגייס tHeDUDE
לפני שבועיים
17. ליל הסדר tHeDUDE
לפני שבועיים
18. שֶׁלֶג שָׁחֹר אברהם
לפני שבועיים
19. למדתי kim
יצירה נבחרת
חבר יקר
יכול להיות ששנים במחיצת הסבל עושים משהו
יכול להיות שהשנים האלו באמת עשו לי משהו. עשו אותי ככה.
אני רוצה להראות לכולם איך זה
שיבינו
אבל אין שום דרך להסביר או לתאר את הכאב.
והבדידות הזאת תמיד הייתה התהום שלי. לבד במערכה עם אלו שהטוב שלהם שלם. מספיק שלם.
אני חושבת ששנים בריקוד צמוד איתך,סבל, עשו משהו באמת.
משהו מת
זה כאילו חלק שלם שנרקב שם בפנים
זה כמו להשקות את אותו הפרח, שהוא הקירבה, ואף פעם לא לתת לו להתייבש לגמרי. לתת לו רגע לצוף מעל פני המים להסדיר את הנשימה
ואז להטביע שוב
והכי יבש שהוא היה איי פעם היה כנראה באיזה טיול במדבר
שם הוא היה רק לח
אבל הכל לח יותר במדבר, גם הלבבות של שאר האנשים
אז הרגשתי יותר בסדר.
אבל הריקבון הזה בחלק של הקירבה
שם בדיוק זה התערבב לנו.
ובדיוק שם זה הכל.
או שזה כלום.
ואני אף פעם לא אוכל לכאוב מספיק איתך
ואף פעם לא אוכל למלא את החלל הריק
לא את הגלקסיה שלה
ולא את מערכת השמש שלו
חבל שהם היו הכל
ועכשיו נשארתי רק אני. וכבר היינו בזה פעם
והכל המשיך אז רק בגללי. רק בזכותי.
אבל האם אפשר שמישהו אחד יציל את הכל יותר מפעם אחת?
והאם גם הוא יכול לשרוד
פעמיים א... המשך לקרוא
קוראים אותי בזה הרגע


ספרים שדורגו לאחרונה
דירוג של שלושה כוכבים גבר זר בא למשק / מיקה ולטרי
דירוג של ארבעה כוכבים מועדון המכוניות של מצרים / עלאא אל-אסוואני
דירוג של חמישה כוכבים כתבי אייזק אסימוב (כרך 3) - כתבי אייזק אסימוב #3 / אייזיק אסימוב
דירוג של חמישה כוכבים לב האפלה - חידוש | מוצב של קִדמה / ג'וזף קונרד
דירוג של שלושה כוכבים צדק - מהו המעשה הנכון שעלינו לעשות? / מייקל סנדל
דירוג של חמישה כוכבים מכמונת געגועים לפניך - רוח צד # / אלכס אפשטיין
דירוג של חמישה כוכבים מכתבי אהבה למתים / אווה דלירה
דירוג של חמישה כוכבים היו זמנים ברוסיה - עלייתם של האוליגרכים / בן מזריץ'
דירוג של חמישה כוכבים סוס אחד נכנס לבר - פרס מאן בוקר הבינלאומי 2017 / דויד גרוסמן
דירוג של שלושה כוכבים איקס באמצע / רוני שחר
דירוג של שלושה כוכבים קרעי עולם / יעל פורמן
דירוג של ארבעה כוכבים כחותם על לבך / הילה ארוון
ביקורת נבחרת
חסד אחרון

תמר, מנהלת עמיתה בארגון שלי, הגישה לי יום אחד את הספר, עד שיחזור החייל האחרון. את הספר כתב אבא שלי, אמרה, מי שליווה את היחידה לאיתור נעדרים בצה"ל מיום הקמתה, לבטח תגלה בו עניין הוסיפה. סיפרו של אביה, בנושא החיילים הנעדרים בצה"ל, קרוב לליבה של לתמר, כמי שהייתה קצינת נפגעים צעירה, במהלך מלחמת לבנון הראשונה.

נושא הנעדרים, הוא כאוב, ומלווה אותנו בציבוריות הישראלית במשך שנים רבות. שיאו היה, במבצע צוק איתן, בו כפר סבא עצרה את נשמתה עת שודרה ההודעה כי הדר גולדין, תושב העיר הוא החייל הנעדר, ועד להודעה על הכרזת מותו, שהייתה אמנם נוראית, אך הייתה בה נחמת הודאות ואפשרות להלוויה וקבר, באמצעותו ניתן לכבד את הנופל, ולעבד את האבל והזיכרון.

ירח פארן, הוא קיבוצניק, מקיבוץ האון, אדם שעבר את שנות השבעים לחייו, שלפתע החליט לכתוב דוקטורט על התחום הנמצא בנשמתו, כשליחות, להחזיר הביתה חיילים שקרוב לוודאי נהרגו, אך גורלם ומקום קבורתם לא נודע. האם תמצית עבודת דוקטורט בנושא זה, תהייה חשובה ככל שתהייה עשויה להיות מעניינת, הייתי מסויג כשקבלתי את הספר לידי. למרבה ההפתעה עם תחילת הקריאה, הסתבר לי כי טעיתי, הס... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורת
נכתב ע"י רץ לפני שנתיים ו-4 חודשים
קבוצות קוראים
ממליצה לכם על הסדרות "זאב צעיר" "יומני הערפד" "והמקוריים" סדרות בהחלט יפות ומוצגות באופן מאוד מיוחד ומרתק קטגוריה: אנשי זאב, ערפדים, על טבעי Kolvina_4ever בקבוצת מדע בדיוני ופנטזיה לפני שעתיים
אז מה דעתכם על משחק? זה עובד ככה. האדם שמגיב לפניכם זורק נושא כלשהו. אתם צריכים לכתוב שני ציטוטים משירים (songs, לא poems) שקשורים לנושא הזה. למ פַּפְּרִיקָה בקבוצת מוסיקה לפני 3 ימים
תגידו, שמעתם במקרה על טקס הזיכרון המשותף (הישראלי-פלסטני) שנערך אתמול בתל אביב? אם כן, מה דעתכם בעניין? זה שאין לנקוב בשמו בקבוצת סקרים לפני 3 ימים
עוד חודש 6 שנים בסימניה.. time flies POLLO בקבוצת צ'אט לפני 4 ימים
פרק 13. בואו נדבר על זה שקלואי פעם ראשונה עשתה משהו נחמד. faithgirl בקבוצת מיראקולוס ליידיבאג לפני 4 ימים
טוקבקים על ביקורות ספרים
סקאוט
מסעותי עם חמותי מאת מאירה ברנע-גולדברג
אפרתי, את כל כך צודקת. הלוואי שכל החמות ( אימהות של החתנים) יהיו כמוך. את נשמעת מבינה ומכילה. מה לעשות שחמות רבות נוטות לשחק משחקי אגו ושליטה מטופשים וחושבות שהילדים הם רק שלהם והן יכולות להחליט עליהח כאוות נפשם גם כשהם מבוגרים.
ברברה
מכמונת געגועים לפניך - רוח צד # מאת אלכס אפשטיין
אני גם בדיוק קוראת ספר שהוא כל כך טוב שאני מוצאת את עצמי מורחת את הקריאה שלו כדי שלא יגמר. תענוג! תהני :)
אפרתי
מסעותי עם חמותי מאת מאירה ברנע-גולדברג
זה עצוב. כי ככה מפסידים הכל, יחסים טובים עם הכלה, עם הבן וגם עם הנכדים. מעניין מאוד, דיברנו על חמות והתכוונו לחותנת... אצל החמיות (האמהות של הבנות) המצב בדרך כלל יותר טוב, גם כי גברים (החתנים) פחות רגישים וגם כי האשה מושכת תמיד לכיוון המשפחה שלה. לכן כל האמור לעיל מכוון בעצם לאמו של הבעל.
בלו-בלו
מסעותי עם חמותי מאת מאירה ברנע-גולדברג
יעל, את כל כך צודקת. ראי מה כתבתי לאפרתי...
בלו-בלו
מסעותי עם חמותי מאת מאירה ברנע-גולדברג
אפרתי את כמובן צודקת, ובאמת כל הכבוד לך על ההתנהלות החכמה. אצלנו זה התחיל גרוע - בפעם הראשונה שראיתי את חמותי זה היה אחרי טיול שנקטע כי חטפתי מכת חום והקאתי כל כזמן, והיא היתה קרובה יותר אז הגענו אליה. אני לא הפסקתי להקיא, היא ציינה שאני נראית ירוקה, ושאלה את בעלי מה אני ארצה לשתות. היא בכלל לא התייחסה אלי ולא דיברה איתי. בפעם השניה בעלי הזמין אותה אלינו, והיא אמרה לו בטלפון שאם אני שם היא לא מגיעה כי חבל לה על הזמן לנסוע "סתם" לירושלים. כך התקבעו הייחסים, ואני הייתי בת 18, צעירה הרבה יותר מדי מכדי להבין מה לעשות.
ברברה
מאחורי עיניה מאת שרה פינבורו
לא יודעת אם זו הייתה הכוונה שלך אבל סקרנת אותי. כנראה שאקרא בקרוב. תודה :)
נועה הולצר
העסקה מאת אל קנדי
אני הרגשתי שהוא ממש ילדותי. הממליצות עליו בקבוצות פייסבוק עברו מזמן את גיל 16 ועדיין אהבו והתחברו. אני לא. הוא לאו דווקא לגיל 16 הדמויות בעצמן בנות 20+-
סקאוט
מאתיים סיפורי אוכל מאת יהודה עצבה
תודה רבה, אברהם! אני מכבדת את רצונך לא להביע דעה.
נעמי
עשן מאת דן וילטה
רגזתי, לא נעלבתי, גם כאן יש הבדל =) ואין לך מה להתנצל בפני שום דבר כאן לא אישי... טוב, נניח לנושא, גם כך הדיון התרחק מתוכן הביקורת.
מחשבות
רכבת היתומים - פרוזה # מאת כריסטינה בייקר קליין
למרבה הצער, הספר הזה הוא סתם ספר.
איור וודה
נשף הדמים של הרוזנת מרגיט - מסע אל קורות משפחתי מאת סשה בתיאני
וואלה לא חשבתי על זה ככה. לגמרי . מסכימה. בטח יש עוד רק צריך למצוא. מאוד מעניין. בהחלט. המון תודה רבה לך בת-יה, את יודעת ששמי השני בת-יה? וגם תודה רבה ל מלייקת חדשה אסיה. שבוע קסמרפא.
yaelhar
מסעותי עם חמותי מאת מאירה ברנע-גולדברג
אפרתי - אם להתייחס פרטנית לנושא הפיכתה של אשה לחמות - כמו הפיכתה של אשה לכלה - אינה משפרת את האינטליגנציה או הטקט שלה. אם היא טריטוריאלית וששה לקרב - החגיגות יתחילו די מהר, והדפוס הזה ישלוט. לדעתי מה שכדאי לעשות הוא לבסס יחסים ישירים בין כל המשתתפים: חמות-כלה (או חתן) חמות-בן (או בת) אשה-בעל ולעולם לא להשתמש במתווכים. הבעייה עם הגישה הזו היא שהיא חייבת להתחיל מייד. כמו כל גישה התנהגותית - הדפוסים נקבעים מהר מאד ולשנות אותם קשה עד בלתי אפשרי.


©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ