ביקורות ספרים אחרונות
ספר טוב, מותח ומסקרן, אך התאכזבתי מהסוף. לא כותב יותר מדי בכדי לא לעשות ספויילר.... המשך לקרוא
קוטפת השקדים – סימונטה אניילו הורנבי התקופה – ספטמבר 1963. המקום – עיירה קטנה בסיציליה, היכן שרחובותיה קטנים, פתלתלים וסמטאותיה צרות. תק... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מיוחד מאד עם שפה עשירה וציורית. ההתחלה מתישה, מעיקה ובוחשת בקרביים אך מאידך אחרי שעברתי את המשוכה לא יכולתי להניחו מהידיים. שלושת הדמ... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
בספר מסופרים שני סיפורים ואגדה שלכאורה אינם קשורים ומתאחדים לסוף כאוטי טראגי. ספר מקסים מיוחד אשר רואה את החיים המודרניים מנקודת מבט של א... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
הטרילוגיה האיש הזהוב ממשיכה את הסיפור הפנטסטי והמדהים כל הספרים למעשה 3 שלשות : 1. טרילוגיית סוחרי הספינות החיות 2. טרילוגיית הרואים למרחק 3... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מתח שבמרכזו אליס - שוטרת צרפתיה, שמוצאת את עצמה בבוקר בהיר אחד בסנטרל פארק בניו יורק, אזוקה לגבר שלא פגשה מימיה - גבריאל. השניים לא זוכר... המשך לקרוא
...הסופרת בונה סיפור שכל אחת מתפניותיו רומזת על סיפור אחר, שוזרת אהבה טרגית מחומרים שלא ממש היו שם, מוציאה לקוראיה את האוויר כשהיא מתארת את ... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
שבע הוא מספר שמח. אנחנו מסוגלים לזכור שבעה פרטים בו זמנית. בסדרת הארי פוטר יש שבעה ספרים. בנצרות יש שבעה חטאים קרדינליים. יש בעולם שבע י... המשך לקרוא
16 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מתח שמספר לכאורה על עלייתו של דאעש. שני מוטיבים בסיפור זה : המעשים הנואלים של השלטונות, ו"תאונות היסטוריות". חציו הראשון של הספר, מתרכ... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
הודעות חמות מהפורומים הודעות שעוררו גלים בימים האחרונים
ביקורות ספרים אהובות מהשבוע האחרון
שישה חודשים. זה מה שנשאר לה לחיות. כך אמרו הרופאים והיא, כמובן, האמינה. איך אפשר לא להאמין לרופאים? היא בן אדם מסודר: הניירת שלה מתוייקת בס... המשך לקרוא
33 אהבו · אהבתי · הגב
טוב מראה עיניים מאלף מילים, קבעו חכמים. לפני לא מעט שנים, כשאחד מילדיי הגיע לגיל שלוש, איזו שמחה, איזו התרגשות...הוא עולה לגן עירייה. ומה רב... המשך לקרוא
30 אהבו · אהבתי · הגב
מה אהבתי בספר? • הזדהות מוחלטת עם הגיבור, ומכאן – עם הספר עצמו, שכן זה ספר שבו האישיות של הגיבור היחיד מהווה את לב הרומן,כמשתמע משמו. סטונ... המשך לקרוא
23 אהבו · אהבתי · הגב
מ זה מופת. הספר הזה תורגם כספר מופת, כזה הבא להציג באופן רהוט וברור את סיפורה של העבדות האמריקאית. הספר עושה זאת היטב, אבל באופן נטול נשמה. ... המשך לקרוא
23 אהבו · אהבתי · הגב
יש ספרים שהלכו איתי בטעות כל כך הרבה שנים, שעם הזמן הם כבר מעין סמל, רוטינה, ריטואל לא מודע. על חוד הכישור המליצה לי חברה בערך בכיתה ח' ("קצת ... המשך לקרוא
22 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מפעים ומרגש. הספר כתוב קטעים קטעים וללא סימני פיסוק. לי הדבר כמעט לא הפריע ופיסוק הקריאה בא לי בטבעיות. משא כבד נושא עמו בנימין שביל... המשך לקרוא
21 אהבו · אהבתי · הגב
שיר / סיפור שכתבתי (לפרסום יצירה:סיפור שכתבתי)
לפני 17 שעות
6. "קלפים" 3 :)
לפני 22 שעות
7. דני בר
לפני 3 ימים
15. unique אשם יתברך
לפני 3 ימים
16. חיוך עצוב no fear
לפני 5 ימים
18. מחפשים חנייה shai_b
לפני 5 ימים
19. פתקא טבא מוּמוּ
לפני 5 ימים
20. זמנים טובים no fear
יצירה נבחרת
שנים רבות נטועים שורשיי עמוק באדמתה המדממת של גבעת התחמושת.
רבים ממשיכים לפקוד אותי גם היום. צעירים נלהבים , או לובשי מדים שלהט תמים בעיניהם וגם אחרים, שונים בתכלית, שמבטם נוגה, עיניהם מושפלות, גוום כפוף , ושיבה צעירה זרקה בשערם. לרגע נדמה לי שכבר ראיתי את פניהם כאן, בתוך אותן תעלות, אז- לפני כמעט חמישים שנה, בין ענני האבק והעשן שהיתמר מעל הגבעה.
אני בטוח שהיו אלה הם, וזיכרוני אינו מטעני- כך היה לפחות בטרם זקנתי. שורשיי ינקו בין פיתוליהם פנים ושמות רבים ויש והם שולחים לצמרתי אות , כמו אומרים, זוכר? זה הבחור שרץ בתעלה המרכזית, פניו מיוזעים, גבו שפוף, ולבו הולם מפחד. זוכר?
ב -יוני 1967, הייתי עדיין עץ נישא ורם, וכדרכם של עצים צעירים, הייתי יהיר ובוטח, ובעיקר מבקש לכבוש את היער כולו. מאז נוספו הרבה טבעות לגזעי וכמו כל אלה שחלפו כאן תחתיי באותו לילה, כבר איני צעיר בימים, ובמחטי זרקה שיבה.
אני דור שלישי במקום.
היו אלה האנגלים, חניכי בית הספר לשוטרים, שנטעו אותי כאן וגזרו עליי להיות שחקן על במת הדמים הזו.
יום אחד הם קמו ועזבו, קולותיהם נדמו, ושפתם נישתכחה ממני. אחריהם באו חיילי הלגיון הירדני, כאפיות אד... המשך לקרוא
קוראים אותי בזה הרגע


ספרים שדורגו לאחרונה
ללא דירוג מקראי קודש - הלכות חנוכה בתוספת תשובות מגדולי הדור / משה הררי
ללא דירוג שקרנים מלידה - מדוע איננו יכולים לחיות בלי שקר / איאן לסלי
ללא דירוג מי מושך בחוטים של חיינו? / לואיס פרוטו
ללא דירוג רפואות הקבלה / רפאל בן-ידידיה
ללא דירוג סארטר וסימון דה בובואר / וולטר ואן רוסום
ללא דירוג יומנו של תינוק / דניאל שטרן
ללא דירוג כל מה שאני צריך לדעת כבר למדתי בגן / רוברט פולגום
דירוג של חמישה כוכבים המאנדארינים[הוצאה מחודשת] / סימון דה-בובואר
ללא דירוג שלוש הדקות האחרונות - השערות על גורלו הסופי של היקום - מדע, ספרי מפת # / פול דייוויס
ללא דירוג הרשעה - סדרה: השלכות #3 / אלית'יה רומיג
דירוג של ארבעה כוכבים יוצאים לגנוב סוסים / פר פטרסון
דירוג של ארבעה כוכבים אמן של העולם הצף / קאזואו אישיגורו
ביקורת נבחרת
את אבא אף פעם לא הכרתי ממש. הוא עזב את הבית עוד כשהיתי צעירה מידי. אמא היתה בסדר, אתם יודעים שלום שלום ויש אוכל במקרר. הלימודים בבית ספר היו סבבה אבל את עיקר זמני כנערה השקעתי בקריאת ספרים. באחד הימים התגלגל אלי ספר מוזר שכתב איזה יונסקו אחד. אני זוכרת שזה היה בתקופה שארבע אמהות היו עדיין מוקצות. לא הערצתי אותן. האמת היא שתיעבתי אותן. משהו ביכולת שלהן ללכת נגד הזרם עשה לי רע. רציתי שהן לא יצליחו, רציתי שכולן בכיתה ידעו שאני גם לא אוהבת אותן. את הקרנפים של יונסקו קראתי באותם הימים. מרחתי את הקריאה על פני זמן רב מידי. לא ממש הבנתי מה אני קוראת. סתם ספר כזה נחמד בלי הקשר לזמן או למקום חשבתי לעצמי, אנשים שהופכים לקרנפים עד שנותר רק אדם אחד לבדו. משפטים סתומים שהם אומרים האחד לשני וכולם מייחסים להם חשיבות מופרזת מידי. אבסורדי. לא בשבילי.
עזבתי אותו בשלב מסוים.
עד השבעה של אבא.
אני זוכרת עד עכשיו את הצליל של האסימון נופל (אני יודעת שאני צעירה מידי אבל טלכארט לא עושה רעש) פתאום בקריאה שניה. אני זוכרת שפתאום הבנתי כמה פרספקטיבה ובגרות חשובה לספרים כמו הקרנפים או ספרו המבריק של סרמנגו על העיוורון.
בק... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורת
נכתב ע"י מזי לפני שבוע וחצי
קבוצות קוראים
מה אני עושה עם החיים שלי. אז בעשר בלילה נכנסתי סתם ככה לוואטפד (כי שמעתי מוזיקה ולא רציתי לעצור אותה וללכת לישון אז חיפשתי תעסוקה) ומצאתי ביני בקבוצת קבוצת דן ופיל לפני 11 שעות
או מיי גאד, אמרה הילדה. מה? שאל אותה לבה. כלום, היא השיבה. פשוט לרגע חשבתי ש... לא משנה. נו, מה? התעקש הלב הקטן. כלום, חזרה ואמרה. הם שתקו דקה א no fear בקבוצת אנקדוטות, הרהורים וקטעים חסרי פואנטה לפני 11 שעות
https://www.youtube.com/watch?v=HBrVNS81BCo הסרטון הזה תמיד מצחיק אותי, כל פעם מחדש. no fear בקבוצת קבוצת דן ופיל לפני 13 שעות
הדבר הראשון שראיתי כשקמתי בבוקר היה .. ~ניצוץ בחושך~ בקבוצת סיפור בהמשכים לפני 13 שעות
ספר אם פרקים קצרים vs פרקים ארוכים? אראגון בקבוצת VS לפני 13 שעות
טוקבקים על ביקורות ספרים
פפריקה
החיים חלקי שבע מאת הולי גולדברג סלואן
אני אוהבת את זה: http://eincyclopedia.wikia.com/wiki/XD
פני
קוטפת השקדים מאת סימונטה אניילו הורנבי
לאנקה ובת-יה, תודה לכן. אני אוהבת את התרבות עם הסממנים הספרדיים. היה לי כיף מלבד האטכזריות הגברית לנשים. מה שלא הוספתי זה עשיית המרציפן שחייבים לשים שקדים מרים. זה משהו שגם בספרד אכלתי עוגיות כאלה עם מעט שקדים מרים. אהבתי מאוד. ביי.
אלון דה אלפרט
החיים חלקי שבע מאת הולי גולדברג סלואן
מסר״ב, במקום להראות את קלונך ברבים, תעשה מה שאני עושה. בכל פעם שאתה לא מבין משהו בסגנון הזה, תגגל אותו.
מסמר עקרב
החיים חלקי שבע מאת הולי גולדברג סלואן
נראה לי שאשאר נאמן ל- :-) המוכר והאהוב...
פפריקה
החיים חלקי שבע מאת הולי גולדברג סלואן
הייתי שם. גם אני התביישתי לגלות עד כמה אני פרהיסטורית ולא מעודכנת, גם אני המצאתי ראשי תיבות ובחנתי את הXD בעיניים מצומצמות ומארבעה כיוונים בניסיון לראות בו הבעה כלשהי. וגם אני בסוף שאלתי. אז מסתבר שXD אמור לייצג פרצוף נקרע מצחוק - עיניים מכווצות וחיוך ענק. כמו כן מסתבר שיצרתי כמה פדיחות מקסימות ("טעימה XD"? מה לדעתך לא בסדר עם העוגה שלי?!)
מסמר עקרב
החיים חלקי שבע מאת הולי גולדברג סלואן
התגובות לביקורת הזו עוררו בי את הצורך לשאול שאלה שכבר מזמן רציתי לשאול, אך התביישתי לחשוף את בורותי קבל עם וסימניה. מה זה, לכל השדים והרוחות, XD? כל ניסיונות הפיענוח שלי עלו בתוהו. ברור שהקונוטציה היא חיובית, וכי סביר להניח שהיצור XD יופיע במשפט נוסח "העוגה הזו טעימה XD" ולא "נכשלתי בטסט רביעי XD", אבל פשר היצור עצמו?? האם מדובר בראשי תיבות? משהו כמו Extra Dreamy? או שמא מדובר בפרצוף או באייקון כמו :-) ניסיתי לפענח את הפרצוף הזה ונכשלתי כישלון חרוץ. לא מזכיר לי שום פנים ואני מרגיש על הפנים. ופפריקה, הביקורת שלך מגניבה XD.
אנקה
קוטפת השקדים מאת סימונטה אניילו הורנבי
גם אני אהבתי את הספר. נחמד לקרוא על הווי חיי היומיום בתרבויות אחרות.
בת-יה
גדר חיה מאת דורית רביניאן
חני (דולמוש) לא קראתי את הספר כך שאין לי מושג אם הסופרת מוכשרת. מבינה שאת נהנת מהספר, אבל אני מתרחקת מכל ספר או סופר/ת שעושים "רעש", משהו בי מתקומם עד כדי כך שני לא מסוגלת לקרוא ספרים מהסוג הנ"ל, בעיקר כשהוויכוח קשור למשרד החינוך, כי הרי לא חסרים ספרים נפלאים שגם הם לא נלמדים בבתי הספר.


©2006-2015 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ