ביקורות ספרים אחרונות
טרילוגיה שאינה טרילוגיה... הספר הראשון, "חיי אליקום", קליל וזורם. עברית מדוברת זורמת כזו בשנות ה-60'? מרשים. אליקום מקפץ לו מפה לשם, ממעסיק למ... המשך לקרוא
ספר חביב. נראה שכוונת הסופרת הייתה להראות שההיסטוריה הגדולה מורכבת מסיפורי חייהם של האנשים הקטנים. אותם סיפורים שאין בהם הרבה סערות ומשב... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
נורא רציתי לצרף את אדריאנה טריג'יאני לרשימה שיש לי של "איטלקיות שלא מאכזבות", אבל אז נזכרתי שהיא אמריקאית והספר שלה אמריקאי מאוד ונזכרתי ש... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
פרש הברונזה היה ונשאר הספר האהוב עלי ביותר. קראתי אותו ביומיים, הוא מהפנט מאוד. קראתי המון ספרים מהממים אבל אם אנסה להיזכר בעלילה או בפרטי... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
הספר מתאר ברגישות, באומץ ובכנות את השתלבותו של אוגי, ילד בן 10 שנולד עם עיוות בפניו, בחברת הילדים. ספר נהדר שכדאי שכל ילד יקרא. ... המשך לקרוא
ספר מתח זורם וקליל, כמו שאר ספריו של גיום מוסו, מתאים מאד כספר טיסה, ממליצה בחום! רפאל ואנה עומדים להינשא. הם יוצאים לחופשה ומשוחחים על הס... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
היום נהוג בזמן יציאה לנופש לסבלט את הדירה שלנו ובזמן הזה לעשות קצת כסף על הדירה שבמילא נשארת ריקה, בעיקר זוגות צעירים או כאילו שממש לא אכפ... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
ספר סביר ולא יותר מזה. מאוד ירושלמי, מאוד בורגני, לא תמיד אמין - למרות שהכל אפשרי ובספר בוודאי שהכל אפשרי. כתיבה בסך הכל טובה וקולחת אם כי ל... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
טורנפורטיה - עץ טרופי שמותאם אופטימלית לאקלים של דרום קליפורניה. מתא... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
הודעות חמות מהפורומים הודעות שעוררו גלים בימים האחרונים
ביקורות ספרים אהובות מהשבוע האחרון
האם באמת קיימת "חשיבה גברית" טיפוסית ומובהקת שמאחוריה מסתתר "מוח גברי", ומולה "חשיבה נשית" שמייצגת "מוח נשי", או שאולי זה רק עניין של חינוך ות... המשך לקרוא
34 אהבו · אהבתי · הגב
לפני שהתחלתי לכתוב את הסקירה הנוכחית, שאלתי מספר אנשים, אם הם יודעים שלאברהם אבינו הייתה אישה שלישית, והאם השם "קטורה" מהמקרא מוכר להם? ... המשך לקרוא
32 אהבו · אהבתי · הגב
אולי אם גונצ'רוב היה כותב את הרומן שלו היום הגיבור שלו לא היה סתם איזה אציל. כל "בן של", אריסון, תשובה, מוזס, מי שתבחרו, אחד שיכול להרשות לעצמו... המשך לקרוא
28 אהבו · אהבתי · הגב
הכותרת של הספר "מאהב יפני", מספקת לקורא המערבי הבטחה לשני נושאים מרתקים. מאהב – עם כל מה שמשתמע מכך ויפני – יפן – "ארץ השמש העולה" ...! מאהב ... המשך לקרוא
26 אהבו · אהבתי · הגב
רק 3 ביקורות? עוול לקהילת סימניה יותר מאשר לספר... למרות שזה קשה להאמין, סופרים ויוצרים הם גם בני אדם. ולכן, באופן טבעי, גם לסופרים מוכשרים ... המשך לקרוא
25 אהבו · אהבתי · הגב
# אחים זה מונח המקפל בתוכו כל כך הרבה. כשאנחנו ילדים אנחנו רבים. נלחמים בהם בשצף קצף. מייחלים לפעמים שהאח/ות לא היו – ויכולנו להישאר לבד לב... המשך לקרוא
25 אהבו · אהבתי · הגב
FIABE ITALIANE- reccolte e trascritte da Italio Calvino יש לי חיבה רבה לפולקלור. המשיכה הזו מתבטאת הרבה מעבר לעולם הספרותי. קולינרית, תמיד טענתי שחלק מחווית מ... המשך לקרוא
18 אהבו · אהבתי · הגב
לא הייתי טורח לכתוב ביקורת על הספר הזה אילולא הספר, בכסות של סיפור על קשיי ההתאקלמות של צעיר פקיסטני מבריק בארה''ב, מציג את התעמולה הפקיסט... המשך לקרוא
18 אהבו · אהבתי · הגב
אני שונאת להיות זו שמאוכזבת מספר שהיה סביבו הייפ כל כך גדול. בדרך כלל, אני מגלגלת עיניים על אנשים שמגלגלים עיניים על רבי מכר פופולאריים. אנ... המשך לקרוא
16 אהבו · אהבתי · הגב
שיר / סיפור שכתבתי (לפרסום יצירה:סיפור שכתבתי)
לפני 3 ימים
2. . קרדואן
לפני שבוע
5. ריק - שיר מאי
לפני שבועיים
11. ==המספר== אבונור
לפני שבועיים
12. תרגילי דרמה Itzik aloni
לפני שבועיים
13. עיניים שחורות dark spirit
לפני שלושה שבועות
16. זיכרון maayan.lab
לפני שלושה שבועות
18. אין מקום נעמי
לפני שלושה שבועות
19. כיפור תשע"ח נעמי
לפני שלושה שבועות
20. דניאל שלמה
יצירה נבחרת
אז אם כן, אלו נשמות מגיעות לכאן למועצת הירח?
הגדרה אחת חותכת ברורה חדה וקולעת לכל הנשמות, שהגיעו או נמצאות, שהלכו או נשארות, במועצת הירח קשה מעט למצוא. נוכל אבל לומר כי בגדול שתי קבוצות נשמות עיקריות מגיעות לכאן. בקבוצה האחת ישנן הנשמות שהגיעו לכאן מבחירה ובידיעה, ובקבוצה השנייה נשמות המגיעות לכאן בלית ברירה. אפשר גם לומר כי לרוב, נשמות הרוצות להגיע לכאן נשארות כאן, והנשמות שלא כיוונו את רצונן לכאן מלכתחילה ממשיכות הלאה למקומות אחרים. ההבדל העיקרי והמהותי בין שתי הקבוצות הוא בכך שיש נשמות שלא רוצות למצוא את מקומן בין בני האדם ולכן מגיעות לכאן, ויש נשמות שלא מוצאות את מקומן בקרב שוכני הארץ ושלא ברצונן מגיעות לכאן. צמד דרכים שונות יש להגיע למועצת הירח, וסיפורי נשמות לרוב, מסוגים שונים ומגוונים, ממלאים כל אחד מזוג שבילים אלו.
אז אולי תמשיכו את דברכם וגם תספרו לי מה אני עושה כאן? חקרה הנשמה את מועצת הירח.
בודאי שאין ביכולתנו לספר לך מה את עושה כאן, נשמע קולה האחיד והמלוכד של מועצת הירח, היות ואין קוראי מחשבות ויודעי סודות אנחנו. לעומת זאת, באפשרותך את, לספר לנו מה הביא אותך למועצת הירח. אינ... המשך לקרוא
קוראים אותי בזה הרגע

A personal encyclopedia
הלגה דודמן


ספרים שדורגו לאחרונה
דירוג של שלושה כוכבים מכתבים לצופיה / אסתר שטרייט-וורצל
דירוג של חמישה כוכבים אליפים / אסתר שטרייט-וורצל
דירוג של ארבעה כוכבים אליקום: טרילוגיה - חיי אליקום, בסוף מערב, ספר ההזיות / בנימין תמוז
דירוג של חמישה כוכבים מולדת וארץ יעודה / פרופ' אליעזר שביד
דירוג של חמישה כוכבים ביסים - ממטבחה של בשלנית / הילה קריב
דירוג של חמישה כוכבים מפלצת הזיכרון - ספריה לעם #752 / ישי שריד
דירוג של חמישה כוכבים סוקרטס וקסנטיפה בירח דבש / אדיר כהן
דירוג של חמישה כוכבים משאלה אחת ימינה - עמודים לספרות עברית # / אשכול נבו
דירוג של ארבעה כוכבים יער נורווגי / הרוקי מורקמי
דירוג של חמישה כוכבים פלא / ר"ג' פלאסיו
דירוג של ארבעה כוכבים מת ברובו / מקס גלדסטון
דירוג של שלושה כוכבים הימים האחרונים של דוגטאון / אניטה דיאמנט
ביקורת נבחרת
FIABE ITALIANE- reccolte e trascritte da Italio Calvino



יש לי חיבה רבה לפולקלור. המשיכה הזו מתבטאת הרבה מעבר לעולם הספרותי.
קולינרית, תמיד טענתי שחלק מחווית מסע בארצות נכר הוא התנסות במטבחים המקומיים, בעיקר בשווקי רחוב. כך קרה שחלק מהתפריט העולמי כלל עקרבים/ דגי אבו נפחה/ תולעים/ עטלף/ שרקן ועוד מיני תבשילים מוזרים לקיבה מערבית.
מוסיקלית, אני מחזיק באוסף עצום של הקלטות מכל רחבי הגלובוס של מוסיקת פולקלור שלפעמים לא הוקלטה לצרכים מסחריים אלא למטרות מחקר אנטרופולוגיות של משלחות חוקרים אתנומוסיקליות. באחת ההקלטות הללו של שבט מפאפאניוגיני הקליטו תחילה החוקרים, במשך כ-10 דקות, רק את רחשי יער הגשם בו חי השבט כדי לתת הבנה לגבי סביבת המחייה וההשפעות שסביבה כזו יוצקת פולקלור השבטי. אלפי צרצרים רחשים וזמזומים מרעידים את האוויר ללא רגע דל של שקט. זו הקלטה מהפנטת, אבל רק מיני רבות. האוסף כולל מוסיקה צוענית מהבלקן, רוסיה, ספרד, רומניה והונגריה. תיפופים של שבטים אפריקאים, שירת גרון של מונגולים, מוסיקה כלית מאזרבייג'ן, אירן, כורדיסטן ויודל משווצריה. יש לי אפילו המון דיסקים ותקליטים של פולקלור עתיק בהרבה מימי הביניים ב... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורת
נכתב ע"י בוב לפני 5 ימים
קבוצות קוראים
לאבד את היכולת להנות ממוסיקה VS לאבד את היכולת להנות מיופי ויזואלי? האופה בתלתלים בקבוצת VS לפני 12 שעות
בדיון למטה מתכננים מפגש חנוכה!!!! יאו. היה כל כך כיף, חבר'ה. באמת שבשגרה שלי קשה לגרום לי לכזה חיוך שיישאר מרוח על הפרצוף רק מלפגוש כמה חנונ האופה בתלתלים בקבוצת מפגשי סימניה לפני 13 שעות
אוקיי, אני דורשת שנתכנן מפגש חנוכה כי הוא מתקרב ואני רוצה לפגוש אתכם SHIRA בקבוצת מפגשי סימניה אתמול
ניקו די אנג'לו הוא הדמות האהובה עלי בכל הסדרה אחרי אנבת'... מרינה בקבוצת ניקו די אנג'לו המושלם ברמות!! אתמול
אוקיי, ראיתי עכשיו את פרק 6 סוף סוף, ואיך לעזאזל אף אחד לא מדבר על העובדה שמקס קרא לרובוט החבר הכי טוב שלו??? כאילו, כן, הוא חמוד והכל, אבל סלח no fear בקבוצת מיראקולוס ליידיבאג אתמול
טוקבקים על ביקורות ספרים
האופה בתלתלים
גבעת ווטרשיפ (הרפתקה) - מהדורה חדשה - הרפתקה # מאת ריצ'רד אדמס
גלית, אני באמת חושבת שאנחנו לא מצליחות להסביר אחת לשנייה את עמדתנו כמו שצריך. לא רואה טעם להמשיך ולריב מכות.
האופה בתלתלים
DANGLING IN THE TOURNEFORTIA מאת CHARLES BUKOWSKI
יפה! עשית חשק.
cujo
סיפורי עם איטלקיים מאת איטאלו קאלוינו
אוקי פספסתי את זה :) אני פשוט זוכר שישבתי בקולנוע וכל הסיפורים היו מוכרים.
בוב
סיפורי עם איטלקיים מאת איטאלו קאלוינו
cujo, מעניין מאוד. תודה על הקישור. יש לציין שהסרט מבוסס על ספר של גיאמבטיסטה בסילה בן המאה ה15, ולא איטלו קאלווינו בן המאה ה20. הקובץ של בסילה נקרא Pentamerone והוא הכיל סיפורי עם עתיקים מאוד שהכללו גרסאות עתיקות מאוד של רפונזל, סינדרלה והיפייפיה הנרדמת. חלק מהסיפורים שמופיעים שם חופפים לסיפוריו של קאלוינו מה שמעניק את הגושפנקה האותנטית לעובדה שהסיפורים אכן עברו במשך דורות מפה לאוזן.
cujo
סיפורי עם איטלקיים מאת איטאלו קאלוינו
למרות שהמילה אגדה מהלכת עלי פלאים היה לי קשה עם הסיפורים. הם מוגשים בצורתם הפשוטה בלי עטיפות הצלופן שגדלנו עליהן. אין טוב ורע יש בצע וקנאה. האמור לעיל יאמר לזכותו של קאלווינו אבל לא הקלה על הקריאה. הסרט הזה בנוי מכמה סיפורים מהספר:https://www.youtube.com/watch?v=-zft6lQUaQ4
גלית
גבעת ווטרשיפ (הרפתקה) - מהדורה חדשה - הרפתקה # מאת ריצ'רד אדמס
בתור צמד שהגחיך את כל המוסד הזה של בקורות לפני ימים ספורים בלבד - הייתי נזהרת מלהטיף לאחרים. כמובן לגיטימי שאתן שתיכן תביעו כל דעה שהיא ותעשו צחוק מכל נושא שניראה לכן אבל להקפיד על עברית נכונה זה מגוחך. כל עוד אתן מביעות דעה - זה בסדר . לאחרים שמורה הזכות ללכת בקו שאתן בחרתן. למה להתאמץ ולקרוא מה שאני כתבתי - אם אפשר ישר לקפוץ לטנף ו"לזהם" את הביקורת ? אני הבעתי את דעתי בהרחבה על הביקורת וציינתי מה שלי ( שגיאות וניסוחים שמערבבים זכר ונקבה כמה פעמים במשפט) מפריע בעין, לא נראה לכן? קחו את ההצעה של עצמכן ואל תקראו. (לא ראיתי אתכן - אבירות הצדק והמוסר -קופצות להגנת שום דבר שהוא לא נגד עברית נכונה.. מעניין למה. ) אם הייתי כותבת שהביקורת גרועה או לא מוצאת חן בעיני הייתן מתנפלות עליי באותה דרך? מה פשר המסע הזה נגד כתיבה נכונה ? או שזה מסע רק כשאני מעירה ? כי לקרוא באופן גורף לסדרת תרגומים מזעזעת ונוראה זה בסדר ? אז בעצם סגנון כתיבה כן חשוב? בלבלת אותי. הסיפור עם היוש מגעיל ביותר .בעיקר הודות להתלהמות הדוחה של כמה מ"צעירי " הסימנייה שידעו להסביר ל"מבוגרים" (היה שם אלמנט גילי רציני בהכפשות )איך להתנהג ואיך להכיל את האחר ואיך להיות סובלניים לשגיאות, אבל בעצמם רמסו ברגל גסה כל מי שהביע דעה שלא נראתה להם. זיהום המרחב ? תתביישי לך תתביישו שתכן. אתן הפכתן את מרחב הביקורת על ספרים לקרדום לחפור בו ולהפיץ דעתכן על לא משנה על מה, חס וחלילה שאחרים יעשו מה שאתן עושות בכל הזדמנות. אמרתי את זה פעמיים שלוש אבל אומר שוב - ברגע שאדם מעלה את דבריו בפומבי - הם כבר לא שלו, הוא אינו יכול לצפות שיאמרו לו רק דברים יפים ומתוקים (ובכל זאת כשמישהו כותב בקורת גרועה הוא לא ישמע ממני -אלא אם ישאל במפורש - אני פשוט לא אלחץ "אהבתי") דווקא מבקורת שכתובה כל כך יפה הייתי מצפה למינימום הגהה -בטח בתחום הזכר נקבה. אני מעדיפה להיות מגוחכת, מגעילה ולא מנומסת מאשר צבועה ומנופחת מחשיבות עצמית. ד.א הייתי מתייחסת ברצינות ל"בקורת" על מה שכתבתי לו באה מפי דז'נייב האב ולא ממך שהחלטת בצדקניות מתנשאת להיעלב בשמו.
כרמליטה
ימים של בהירות מדהימה מאת אהרן אפלפלד
קראת את "מכוות האור" שלו? ספר טוב מאד. המגרעת היחידה - כתוב בגודל פונט קטנטן. לא להאמין שכך הדפיסו ספרים עד לפני עשור-שניים. אני לקראת סיומו. מקווה שאצליח להעלות סקירה עליו.
מסמר עקרב
עכשיו יותר ברגש מאת רן בן-נון
נעמי, תודה רבה. הנושא מרתק וגם מאוד שנוי במחלוקת. החלוקה הסטטיסטית בסימניה מאוד סקרנה אותי. בדקתי די הרבה ספרים ואני לא יודע עד כמה אפשר להסיק מהחלוקה הזו מסקנות נחרצות (אני משער שאי אפשר...), אבל בכל זאת, כצפוי, הרוב המכריע של המתעניינים בספרים של מישל וולבק הם גברים והרוב המכריע של המתעניינים בספרים של ג'וג'ו מויס הן מתעניינות...
כרמליטה
הימים האחרונים של דוגטאון מאת אניטה דיאמנט
לא מצאתי שום עניין בספר ונטשתי.
כרמליטה
אשת הסנדלר מאת אדריאנה טריג'יאני
מסכימה איתך לחלוטין. ספר בנאלי, שטוח ולא כל כך מעניין. ספר "קש" קראתי לפני שנתיים-שלוש וכמעט לא זוכרת דבר. (ספר ק"ש = קראתי-שכחתי).
עומר ציוני
ימים של בהירות מדהימה מאת אהרן אפלפלד
מסכים עם שניכם. לכן אני משתדל לקרוא את כל מה שאפלפלד כותב
yaelhar
הדרך של אידה מאת ריקרדו פיגליה
תודה רבה, רץ. לא אומרים למישהו "אפוי למחצה" (אולי לפג...) וגם אני לא אמרתי. הרעיונות שהוא מבטא אפויים למחצה, במיוחד כי הוא מנסה, כך הרגשתי, להרשים. לגבי השאלה ששאלת - רק אתה יכול לתת לה תשובה...


©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ