ביקורות ספרים אחרונות
הדבר שהיה הכי חסר לי בספר זה הוא הפתעה. יכולתי לראות לאן הספר הזה הולך בערך בעמוד 30 והספר לא סטה מהנתיב הרגיל והמשופשף הזה אפילו לדף אחד. המ... המשך לקרוא
עלילת הספר הזה מוכיחה שהמציאות עולה על כל דמיון. קראתי ספרי מתח ואימה רבים בחיי, אך ספר כזה מטלטל, מקומם ומעכיר שלווה מעולם לא קראתי. הקרי... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
החוזר בתשובה – "דער בעל-תשובה" יצחק בשביס זינגר שפת המקור של הספר היא יידיש. הוא פורסם בתחילה, כמו ספרים אחרים של יצחק בשביס בהמשכים בגילי... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
בית הצעצועים השבורים / יונתן יוגב הספר מוגדר כרומן מתח פסיכולוגי. לעניות דעתי הוא הרבה יותר מזה. זהו ספר שמוביל את הקורא מקצה אחד של קשת ה... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מדהים!!! ממליץ מאוד אני לא יכולתי להוריד ממנו את היד הוא פשוט שואב אותך פנימה... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
הספר מגולל סיפור אותנטי על ארבעה דורות, בשושלת סיאצ'י החל מהמאה ה-19. הכול מתחיל בסצנה מקסימה, של סבא חביב בן ה-65 ונכדו, שהתהלכו להם במדבר.... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב
ספר טוב מאוד . אחד מסדרות הספרים האהובות עליי . עלילה מעניינת ומושכת . דמויות שונות ומעניינות . בספר הרביע של הסדרה ניהיה טיפה משעממם {כבר... המשך לקרוא
סיפור אמיץ על אישה, סבתא, שבגיל חמישים פלוס היא מבינה שהיא אוהבת נשים ומחליטה ללכת על זה. הספר מורכב מפרקים קצרים, כל אחד מתקופה אחרת, שי... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
איזה שם נהדר לספר. סיפורים קצרים שיוצרים תערובת מפעימה של מה שטוב, מה שרע, מה שמוריד את האדם אל השאול ומה שמרומם אותו, מה שמעניק תקווה ומה ש... המשך לקרוא
14 אהבו · אהבתי · הגב
הודעות חמות מהפורומים הודעות שעוררו גלים בימים האחרונים
ביקורות ספרים אהובות מהשבוע האחרון
https://youtu.be/OER8dtQPF14 "כל מי שחיפש לו רגעים של שלווה ושל התעלות רוחנית, יכול היה למצוא אותם בה. כמו הילכה קסם על מבקריה, ידעה החצר להרגיע את הנפש... המשך לקרוא
33 אהבו · אהבתי · הגב
הספר הזה הוא התשובה המדוייקת לסיפור אנושי קטן, הכתוב בכישרון גדול. ז'אן-פול דידיֶלוׂרֶן רקח לנו את הסיפור הזה ללא שומנים מיותרים, באופן קצ... המשך לקרוא
32 אהבו · אהבתי · הגב
הרבה מאוד נקודות זכות נזקפות לזכותו של הספר הזה, ונקודה אחת משמעותית נזקפה לחובתי: כל כך הרבה זמן לקח לי להגיע אליו. חני הייתה הראשונה שהמ... המשך לקרוא
32 אהבו · אהבתי · הגב
לקרוא את 1984 בלי לדעת כלום, ממש כלום, על אירופה במאה ה-20, או, יותר טוב, לקרוא את מובי דיק כשאין לך מושג שיש ספרים כאלה שנקראים הברית החדשה או ה... המשך לקרוא
28 אהבו · אהבתי · הגב
"כמו שלסרטים יש פסקול, שלעתים קרובות קובע את האופן שבו נפרש את מה שאנחנו רואים ומעניק לו לא רק רובד נוסף אלא גם קונטקסט, אז גם לספרים יש משה... המשך לקרוא
27 אהבו · אהבתי · הגב
טרי הייז הוא בראש ובראשונה מספר סיפורים וזה מה שהופך את הספר הזה לכזה טוב. לבד בתאטרון המוות הוא ספר מתח קצבי שמתחיל בחקירת רצח ומתגלגל לפ... המשך לקרוא
25 אהבו · אהבתי · הגב
שיר / סיפור שכתבתי (לפרסום יצירה:סיפור שכתבתי)
לפני 4 ימים
13. מחפש השראה Command
לפני 4 ימים
14. תקווה אילסוס
לפני 4 ימים
15. עכשיו אני רואה kim
לפני 5 ימים
16. ים (2) bloggy
לפני 5 ימים
17. כיפה אדומה no fear
לפני שבוע
18. גן המוות The Wolf
לפני שבוע
19. עייפות The Wolf
לפני שבוע
20. שלג The Wolf
יצירה נבחרת
מציקה לי העובדה שכולנו כל כך מלאים בידע, אבל עדיין אף פעם לא יודעים עד הסוף
מציקה לי העובדה שהחלטות זה דבר שקשה לעשות
מציק לי לראות כאב ולמשוך בכתפיים
מציק לי להיות אדם קטן שרק נושך את השפתיים
מציקה לי החברה בה אנשים תמיד מאשימים
מציקה לי האחראיות אותה אנחנו אף פעם לא לוקחים
מציקה לי השתיקה על דברים כה איומים
מציקה לי העובדה שאנשים הם די רעים.
מציק לי הזמזום הלא נפסק באוזן
מציקה לי ההרגשה ששום דבר לא נפסק
מציק לי שדברים מזעזעים הופכים מלאי חן
ומציק לי שראיתי עוד אדם ששתק
מציקות לי הצרחות והיללות בלילה
מציקות לי השבועות תמיד להילחם
מציקות לי הזעקות שמכוונות שמימה
מציקים לי אלו שאומרים 'אני תמיד אתכם'
מציקה לי הנפש בגללה אני ששה
מציק לי השעון שלא מפסיק לתקתק
מציק לי האויב בגללו אני נסה
מציקה לי העבודה בגללה אני לא מפסיקה לפהק.
מציקים לי ימים ללא משמעות
מציקות לי מילים ללא חשיבות
מציקים לי אנשים עם הרבה אדישות
ושתיקות שמעידות על המון המון עצבות.
מציקים לי המסכנים שגורמים לי להיצבט
מציק לי הלב שתמיד בועט
מציקה לי השלווה שאני לא מצליחה לשאת
ומציקים לי הגורמים שמונעים ממני ל... המשך לקרוא
קוראים אותי בזה הרגע


ספרים שדורגו לאחרונה
ללא דירוג אוצר האותיות / נעמי שושני
דירוג של שני כוכבים נתתי לך ללכת / קלייר מקינטוש
ללא דירוג איזון עדין - כריכה קשה / רוהינטון מיסטרי
דירוג של ארבעה כוכבים שטוקהולם / נעה ידלין
דירוג של ארבעה כוכבים הקוסמים / לב גרוסמן
ללא דירוג אובידיוס או:אהבות ומטמורפוזות ברומא / האובן )נבו(
ללא דירוג אובידיוס / נבו האובן יוסף
דירוג של חמישה כוכבים אלפיזיקה - ספטימוס היפ #3 / אנג'י סייג'
דירוג של ארבעה כוכבים הארי פוטר והילד המקולל - הארי פוטר #8 / ג'יי קיי רולינג
ללא דירוג רופאים / אריך סגל
ללא דירוג הספר הזה הוא עליך - מתח - פסיכולוגי / קלייר קנדל
ללא דירוג עשר ממזרות / ברברה בל
ביקורת נבחרת
כמה טוב לטייל בספר ורחובות שלמים קופצים ממנו.
אולי בקצרה, זהו יומנו הערוך של איתמר בן אב"י, בנו של מחיה השפה העברית,או "הילד העברי הראשון".
כדאי לקרוא את הספר מכמה סיבות טובות:
א. התקופה חייה ותוססת , בה באמת נפגשים ב"רחובות ובתים" של העיר כמו פינס (יחיאל מיכל), פרישמן ( דוד), המומר פיינגולד שתרם להתיישבות בארץ מזמנו וכספו ועוד ועוד.
יופיו של המפגש הוא בזה שאם איתמר קיצר , ההערות בתחתית הדף מאירות ומרחיבות. אם משתמשים עוד בגוגל ידידנו, הרי ההנאה מוכפלת.
ב. איתמר גדל וחונך להיות קנאי לשפה העברית. בעל מזג סוער עד כדי המרדת תלמידי הגימנסיה שלמד בה,ולעתים שלומפר ( אוי , מה המילה העברית?).
הוא מצליח לאבד את כספו על האוניה שנושאת אותו ואת לאה אשתו, ומעניין לקרוא כיצד יצא הזוג בשלום ממצב מביך זה.
ג. כמובן, סיפור האהבה הרומנטי בינו ללאה, על נפתוליו.

ד. הסיבה הנוספת היא המבוא של מאיר שלו על העברית, על מצבה כיום לאור השינויים שהיא עוברת בכל רגע, החתונה שלה עם הציונות וארץ ישראל ושבריריות מצבה.
אין זו קינה אלא שיר הלל, עם אזהרה שעלינו לשמרה , לא לחנוט אותה.
פרק מרשים מעורר חיוך והזדהות.

היומן כתוב במבט... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורת
נכתב ע"י אורי רעננה לפני שבוע וחצי
קבוצות קוראים
לרגל השבעת נשיא ארה״ב החדש דונלד טראמפ חשבתי לשאול את מי הייתם מעדיפים לראות בבית הלבן: הילארי קלינטון vs דונלד טראמפ? (לא משנה מה הסיבה) אראגון בקבוצת VS לפני 11 שעות
אנשים, תנו לי תאוריות קונספירציה על סימניה, על סימנתיים, על האתר, ליטרלי על הכל. תחרטטו כמה שבא לכם, פשוט תמציאו כל מיני תאוריות, הזויות ככל ביני בקבוצת צ'אט לפני 15 שעות
מישהו מכיר וקרא את הסדרה בני אלמוות של אליסון נואל ? אם כן הסדרה מומלצת? רוני-לי בקבוצת כל אוהבי הפנטזיה!! קבוצת אוהבי פנטזיה! לפני 16 שעות
כתבתי ביקורת אבל באופן אחר, בשפה יותר יומיומית, אשמח בבקשה לביקורת בונה אם היא כתובה היטב או שישנו צורך לשפר https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=99299 סקאוט בקבוצת צ'אט לפני 23 שעות
לקט בדיחות, הומור שחור~ שאלה: איזה יום הכי מעצבן את הסנילים? תשובה: יום הזיכרון. דוד אומר לאמיר: דמיין לעצמך שדוקטור פרנקישטיין חוטף או זאבה~ בקבוצת בדיחות גרועות אתמול
טוקבקים על ביקורות ספרים
שאולי
מכתבי אהבה מטהראן מאת פרי סני
חבל. יותר מדי, יותר מדי מידע קראי לזה ספויילרים, קראי לזה קדימון או פרומו - הרבה יותר מדי מידע. חבל.
שאולי
החוזר בתשובה מאת יצחק בשביס-זינגר
נו. נו.. דברי טעם. כבר אז התובנות הנכונות. ואתה דני בר, לבטח יודע שההיגיון עמי. יש בזה יותר מבדל משהו, אוקי. באמת עבש. דברי טעם יש לו. אבל עבש.
מחשבות
לתפוס רוצח - המסע בעקבות האלמן שרצח את נשותיו מאת עמרי אסנהיים
תודה על האזהרה.
Mr. Vertigo
פשוטעור מאת יגאל סרנה
לא יודע למה אבל משהו אומר לי שאת "פשוטעור" תאהב מאד עד כדי כך שתקרא אותו לאט, תקרא ותניח. למצוץ אותו לאט כמו ילד שלא רוצה שהמציצה תיגמר לו.
Mr. Vertigo
פשוטעור מאת יגאל סרנה
עוד קצת על פקח ועוד מילה וחצי על פשוטעור אהבתי את פקח בעיקר כי הוא כתוב אחרת. האותיות אותן אותיות והמילים אותן מילים ובכל זאת ויזן הצליח לסגנן את עצמו ולהרקיד את המילים באופן אחר. גם דברים שפקח נוגע בהם אינם שכיחים בספרות, ובנוסף הנמכת הנשגב והגבהת הבנלי - גם הם לא קורים הרבה, וחבל. במגוון הפרמטרים האלה יהודה ויזן הצליח לגעת, ממש, וליצוק מהם משהו חדש (לפחות עבורי). והדבר מה החדש הזה (עבורי) הביאו אותי להעריך את מה שהוא עשה שם. ונכון שלא ממש מרגישים שלמספר (ויזן) יש תפיסת עולם כלשהי, ומה היא אם כן, אבל כן יש לו עין רגישה ומבט בקורתי. אף על פי שהוא לא צולל לרובדי העומק של דוסטוייבסקי. כמה כבר דוסוטייבסקים יצא לנו להכיר? אמו של סרנה וטיפולו בה נוכחים חזק גם ב"פשוטעור". כשאני יוצא מהבית גבר שחור גדול, הדור מאד בחליפה כהה, שואל אותי: "איפה כנסיית היום השביעי?" "אין בלינקולן כנסייה." הוא מראה לי על מסך הנייד שלו: "לינקולן 6 ליד ימק"א". הוא שואל אם בית המפות זה ימק"א. "יו אר אין דה רונג סיטי," אני אומר לו. "זה בירושלים"."ירושלים?" הוא מפקפק בטענתי. "זה לא לינקולן 6?" הוא מצביע על בית השכנים. "הכנסייה פה?" אני מתיישב לידו, מודאג יותר ממנו. "ג'רוזלם," אני אומר שוב. "אה," אומר הגדול ומאבד בי עניין כאילו נתקל במפגר." מסכים איתך לגמרי שהצלחה מסחרית לא אומרת דבר. יצא לי להיתקל בלא מעט דרעק שרצו חזק ברשימות רבי המכר, וספרים פנטסטיים שאפילו לא דגדגו את הרשימות.
חגית
המצפן הזהוב - חומריו האפלים #1 מאת פיליפ פולמן
נונו ודני- הדברים שכתבתי הם חלילה לא כתגובה שלילית. אני הגבתי בלי קשר לביקורת, על הספר עצמו, ונכון יותר לומר, שהגבתי על הכריכה שלו. לא יכולתי להגיב לתוכן כי לא קראתי את הספר, ומהנכתב לא למדתי עליו הרבה, פרט לכך שהסב הנאה רבה למישהו. בן 12?? לא ראיתי. ובוודאי שעל כך מגיע לו המון כוכבים.
שרית
הנער האבוד מאת תומס וולף
ביקורת יפיפיה. והכתיבה שלך יפה ומרגשת. אני חושבת שאותם קרעי זכרונות כואבים ושמחים קושרים אותנו למשהו גדול מאיתנו, ולפעמים אני מוצאת בכך נחמה.
דני בר
המצפן הזהוב - חומריו האפלים #1 מאת פיליפ פולמן
כותב הביקורת הוא בן 12- רק על זה מגיע לו כוכב.. כוכב? המון כוכבים.


©2006-2015 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ