ביקורות ספרים אחרונות
בעיניי, ״אהבתה של סלטנאת״ הוא אחד הספרים הכי סתמיים שקראתי בשנה האחרונה. בנוסף לשפה נמוכה ולא מעניינת, יש חורים בולטים בעלילה שגרמו לי ספק... המשך לקרוא
יש כנראה דברים שאינם נתפסים בספרים. המחבר יכול להיות פנטזיונר מדהים ויוצר תכונות וחלומות מרהיב, זה מותר, ואפילו מיוחד, ובעיני זה אפילו מה ... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
מה אהבתי בספר? • הזדהות מוחלטת עם הגיבור, ומכאן – עם הספר עצמו, שכן זה ספר שבו האישיות של הגיבור היחיד מהווה את לב הרומן,כמשתמע משמו. סטונ... המשך לקרוא
11 אהבו · אהבתי · הגב
קתרינה שפינל, צעירה גרמניה נישאת בנישואי נוחות לחייל נאצי- פטר שבחרה מתוך קטלוג של תמונות, היא מצידה תקבל גמלת אלמנות אם הוא ימות והוא מקב... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
ספר רכילות מההתנחלות. כך הרגשתי כשקראתי אותו. וכשהעלילה כבר מתקדמת לאיזה עניין קצת מרתק, מגיע הסוף הכל כך פשטני וטורף את הכל. חבל.... המשך לקרוא
ספר מקסים, כתוב מצויין אשר נותן הצצה למתיישבי ההר/ההתנחלויות שהם בסך הכל משפחות נורמטיביות עם ערכים, ערבות הדדית שחסרה במקצת במקומותינו ... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
לא יודעת למה אנשים שופטים ספר לפי הכריכה שלו או לפי התקציר שלו... אני מודה, גם אני הייתי כזאת. אבל...בתור תולעת ספרים, אם יהיה בארון שלי ספר ... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
אני זוכרת את הימים ששנאתי את פרסי ג'קסון. זה היה בכיתה ג. כיתה ג הייתה שנה מיוחדת. כיתה חדשה, ילדים חדשים. לא רק בשבילי, בשביל כולם. זאת היית... המשך לקרוא
הספר "בוגד" (הוצאת כתר, 2015) מאת הסופר יונתן דה שליט עוסק במצוד שמנהלת חבורת מרגלים בדימוס אחר "חפרפרת" בצמרת השלטונית בישראל. את המונח טבע בש... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
הודעות חמות מהפורומים הודעות שעוררו גלים בימים האחרונים
ביקורות ספרים אהובות מהשבוע האחרון
אוסטר שוב מהלך כלוליין על חבל דק ונופל וקם לאותן תהומות חושך ואור של "ההולך לאיבוד" בדרך החיים הפתלתלה. העלילה המטורפת והגאונית הזו אין לה ... המשך לקרוא
37 אהבו · אהבתי · הגב
הספר הזה משך את תשומת לבי בעיקר בזכות שמו, "כמה טוב לחיות". האם באמת כל כך טוב לחיות? האם שם הספר משקף איזה תום נעורים והשקפה אופטימית שטופת ... המשך לקרוא
35 אהבו · אהבתי · הגב
אופנה חדשה צצה לה בעולם הספרות, המשכיות וחיקוי של סופרים מתים בז'אנר הבלש. ולמה דווקא בז'אנר הזה? כי רומנים עומדים בדרך כלל לעצמם, אלא אם כן ... המשך לקרוא
30 אהבו · אהבתי · הגב
**** אז מה דעתכם, יכול להיות שמה שהפרופסור הזה מהאוניברסיטה העברית אומר נכון, וכל הסיפור הזה עם השריפות הוא בעצם ספין של ביבי שמנסה לה... המשך לקרוא
29 אהבו · אהבתי · הגב
שישה חודשים. זה מה שנשאר לה לחיות. כך אמרו הרופאים והיא, כמובן, האמינה. איך אפשר לא להאמין לרופאים? היא בן אדם מסודר: הניירת שלה מתוייקת בס... המשך לקרוא
27 אהבו · אהבתי · הגב
טוב מראה עיניים מאלף מילים, קבעו חכמים. לפני לא מעט שנים, כשאחד מילדיי הגיע לגיל שלוש, איזו שמחה, איזו התרגשות...הוא עולה לגן עירייה. ומה רב... המשך לקרוא
25 אהבו · אהבתי · הגב
שיר / סיפור שכתבתי (לפרסום יצירה:סיפור שכתבתי)
לפני 3 שעות
2. jaz אשם יתברך
לפני 7 שעות
3. פגישה איריסיקה
לפני 4 ימים
13. המשך ל"קלפים" :)
לפני 6 ימים
16. סבך איריסיקה
לפני שבוע וחצי
20. הנשק princess consuela banana hammock
יצירה נבחרת
זה היה לילה קר בתחילת דצמבר, כשראיתי אתכן. התעוררתי בשעה שלוש בבוקר. למרות שהתנור קרטע, נשימתי התערפלה מולי - האוויר היה קר כקרח. בחוץ, השלג כיסה את הכל. לא היה דבר מלבד יערות והרים מושלגים. היינו באמצע שום-מקום.
בדרך כלל, כשאני מתעוררת מסיוט, הסיוט עדיין בראשי, טרי. אני עדיין חצי בתוכו כשאני מתעוררת. עוברות כמה שניות עד שאני חוזרת למציאות. אבל אז, לא זכרתי דבר, מה שנשאר טרי הייתה המצוקה בבטני, פעימות לבי החזקות, הפחד בגרון. הייתי חסרת מנוחה.
התהפכתי במיטתי. את חדרי חלקתי עם שתי תלמידות נוספות. שתיהן היו חברות טובות אחת של השנייה. אני לא אהבתי אף אחת מהן. הבטתי בהן דרך החשכה, הקשבתי לנשימותיהן העמוקות, קינאתי בהן.
הייתי חייבת לקום. תחושה שהזדחלה בתוכי, אימה, מתח, משהו בלתי נסבל, מייסר, שכמו קרעה את בטני בעדינות, הכריחה אותי לקום, לעשות משהו, לפני שאשתגע. לבי השתולל. קיללתי בשקט כשכפות רגליי היחפות נפגשו עם רצפת העץ הקפואה. מיהרתי לנעול את המגפיים שלי - לא טרחתי לשים גרביים, והתחושה הייתה מחוספסת, מלוכלכת, לא נעימה, אך עם זאת, אלו היו מגפיים שנועדו לחורף כמו זה - חטפתי את המעיל שהגיע עד ברכיי מהרצ... המשך לקרוא
קוראים אותי בזה הרגע


ספרים שדורגו לאחרונה
ללא דירוג מקום יפה למות בו / מאלה נאן
דירוג של שלושה כוכבים הדאנג'ן / שאריס סנקלייר
ללא דירוג מאסטרה / ל.ס. הילטון
דירוג של שלושה כוכבים צוללת / ג'ו דנתורן
ללא דירוג הבריחה / דיוויד באלדאצ'י
דירוג של שני כוכבים ילדי חולית (ספר שלישי בסדרה) / פרנק הרברט
ללא דירוג שליחותו של ליצן - טרילוגיית האיש הזהוב #1 / רובין הוב
ללא דירוג אות אתנה - גיבורי האולימפוס #3 / ריק ריירדן
ללא דירוג אומה / טרי פראצ'ט
ללא דירוג הקבוץ והעתיד : מצע לתפיסת הקבוץ כסכוי אנושי / ישראל רינג
ללא דירוג צופן הקיסר - 39 רמזים #8 / גורדון קורמן
ללא דירוג מוסר לשם מה / ישראל רינג
ביקורת נבחרת
את אבא אף פעם לא הכרתי ממש. הוא עזב את הבית עוד כשהיתי צעירה מידי. אמא היתה בסדר, אתם יודעים שלום שלום ויש אוכל במקרר. הלימודים בבית ספר היו סבבה אבל את עיקר זמני כנערה השקעתי בקריאת ספרים. באחד הימים התגלגל אלי ספר מוזר שכתב איזה יונסקו אחד. אני זוכרת שזה היה בתקופה שארבע אמהות היו עדיין מוקצות. לא הערצתי אותן. האמת היא שתיעבתי אותן. משהו ביכולת שלהן ללכת נגד הזרם עשה לי רע. רציתי שהן לא יצליחו, רציתי שכולן בכיתה ידעו שאני גם לא אוהבת אותן. את הקרנפים של יונסקו קראתי באותם הימים. מרחתי את הקריאה על פני זמן רב מידי. לא ממש הבנתי מה אני קוראת. סתם ספר כזה נחמד בלי הקשר לזמן או למקום חשבתי לעצמי, אנשים שהופכים לקרנפים עד שנותר רק אדם אחד לבדו. משפטים סתומים שהם אומרים האחד לשני וכולם מייחסים להם חשיבות מופרזת מידי. אבסורדי. לא בשבילי.
עזבתי אותו בשלב מסוים.
עד השבעה של אבא.
אני זוכרת עד עכשיו את הצליל של האסימון נופל (אני יודעת שאני צעירה מידי אבל טלכארט לא עושה רעש) פתאום בקריאה שניה. אני זוכרת שפתאום הבנתי כמה פרספקטיבה ובגרות חשובה לספרים כמו הקרנפים או ספרו המבריק של סרמנגו על העיוורון.
בק... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורת
נכתב ע"י מזי לפני שבוע וחצי
קבוצות קוראים
אז הורדתי את ההדגשה מהשם שלי הכל נראה כל כך דק פתאום הצילו ביני בקבוצת קבוצה לדברים לא קשורים ומחשבות לפני 4 שעות
מה מרגיע אתכם? מה הדבר הקטן הזה, שלכם, שתמיד מרגיע אתכם ואתם תמיד חוזרים אליו בעת צרה? גרייס בקבוצת סקרים לפני 5 שעות
https://drive.google.com/drive/folders/0BxF8Dti533bHLXJ3S1o4VS1LMWM זאבה~ בקבוצת אנימה 2 לפני 20 שעות
למה אנחנו חיים? זאבה~ בקבוצת "שאלות פילוסופיות שישאירו אותך ער/ה בלילה" לפני 20 שעות
דצמבר loly pop: 4.12 אנג'ליקה: 12.12 אורגת הדיו: 13.12 אורטש: 14.12 אנונימוס: 22.12 היוש אני פדופיל: 26.12 השורדת מהת'סון: 29.12 מזלטיםםםם תַאלְיה~~ בקבוצת היום יומולדת ל.. ? לפני 21 שעות
טוקבקים על ביקורות ספרים
catnoir
הארי פוטר והאסיר מאזקבאן - הארי פוטר #3 מאת ג'יי. קיי. רולינג
חחחחחח מסכים איתך, הלוואי שאני ידעתי צרפתית
צילה
דייגו היקר מאת אלנה פונייטובסקה
תודה רבה לך רץ, שמחתי שאהבת אותו.
פני
מלכת הגלידה מרחוב אורצ'רד מאת סוזן גילמן
לרץ, תודה.
מחשבות
סטונר מאת ג'ון ויליאמס
יופי של סקירה ליופי של ספר.
לי יניני
המיילדת מן ההרמון מאת רוברטה ריץ'
תמי גם אותו אהבתי
yaelhar
סטונר מאת ג'ון ויליאמס
צב השעה - דברים רעים מהסוג שהזכרת מחולקים באופן שווה סטטיסטית לכולם. לטובים, לרעים ולאלה שבאמצע...
טנשי ^^
הניצוץ שבאפר מאת סבה טהיר
תודה :)
צב השעה
סטונר מאת ג'ון ויליאמס
יעל, את צודקת לגמרי כשמדובר במערכות יחסים בין אנשים: לאנשים טובים קורים דברים רעים כי הם מאפשרים את זה. הם לא יכולים להימנע מלאפשר את זה, בהיותם טובים - ממש כמו שכתבת. אבל איך תסבירי את זה שלאנשים טובים קורים דברים רעים בהיבטים אחרים, למשל אנשים שנהרגים בתאונות דרכים או בפיגועים?


©2006-2015 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ