ביקורות ספרים אחרונות
"איך? איך? - שאל גורוב ותפס את ראשו בידיו - איך?..." והרי כבר לימד ניטשה שמי שיש לו למה, יוכל לשאת כל איך. כל "איך" מאיים, בטל בפני המשמעות הנושאת ... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
ציון כללי – 5 עלילה- לא רלוונטי מקצב – 3 תובנות – 5 הרבה כתבו על ספר זה, וכל אחד מנקודת מבטו ובעיקר השקפת עולמו. נעמי שמר, היא קונצנזוס ... המשך לקרוא
נושא חשוב, אך לצערי כתוב קצת משעמם ואני אוהבת את זורז' אמאדו- חבל.... המשך לקרוא
סיפור נחמד המתרחש במשך כ- 40 שנה, מהתקופה שלפני מלחמת ששת הימים ועד לשנת 2005. סיפור ארץ ישראלי של משפחה אחת רחבה מהפריפריה, משפחה מזרחית שתמכ... המשך לקרוא
את הספר גטסבי הגדול קראתי לפני מספר שנים לאחר שקיבלתי אותו מידידה, ואכן היא ידעה על מה להמליץ משום שהספר הזה הפך לאחד האהובים עליי עד היום.... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
מכניסה את הספר הזה לרשימת הספרים המומלצים שלי. פשוט ספר מקסים. מסופר על סיפור אמיתי, בזכותו קיבלתי ידע על מה שקרה במלחמת ויאטנם, הספר מסופר... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
היכולת האומנותית של הסופר להביע את רגשותיו האינדוידואליים בצורה שכל קורא יחוש הזדהות, נדמה שהמין האנושי כולו חש במעועם בנוגע לאמונה את א... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
לדעתי זה אחד הספרים הטובים שקראתי, בתור סטודנטית לפיזיקה וחובבת חקר של העולם הסובב... המשך לקרוא
הודעות חמות מהפורומים הודעות שעוררו גלים בימים האחרונים
ביקורות ספרים אהובות מהשבוע האחרון
התינוק מת. בום, טראח. סנוקרת לפנים, ואחת חזקה במיוחד. התינוק מת. כך נפתח הספר, בשתי מילים קטנות, בודדות, שמרכיבות משפט קצרצר ומזרה אימה. כע... המשך לקרוא
35 אהבו · אהבתי · הגב
# חוקר שואה צעיר מתפרנס כמדריך ב"אתרי שואה". הוא מדריך בני נוער במסגרת המשלחות לפולין, מדריך אנשי צבא במסגרת דומה, מדריך אח"מים בסיור מחנות ... המשך לקרוא
29 אהבו · אהבתי · הגב
2005 לא היתה שנה טובה בבגדאד. לא ששנה אחרת היתה טובה יותר, אבל פיצוץ המתרחש כמה פעמים ביום בעיר המיוסרת הזו, הביא לפיצוץ של רעיון לספר. גם בפי... המשך לקרוא
26 אהבו · אהבתי · הגב
ביום רביעי האחרון, בשעת בוקר מאוחרת כלשהי, פקחתי סוף סוף עיניים והתמתחתי. הראש שלי התחיל לאתחל את עצמו, מקרטע, בזמן שגיששתי אחרי המשקפיים. ... המשך לקרוא
25 אהבו · אהבתי · הגב
התעוררתי לבד , והלכתי לישון לבד, וסעדתי במסעדה לבד, וראיתי סרט בקולנוע לבד . אבל אני לא בודד, מה פתאום ? אני טיפוס חברותי , אני . הרי יש לי טלפו... המשך לקרוא
20 אהבו · אהבתי · הגב
**** הספר הראשון היה מסקרן. שונה, זה בטוח. חסרו בו כמעט כל הדברים שהופכים פנטזיה לשגרתית או לכזו שמתאימה לקריאה של בני נוער. אין טוב, אי... המשך לקרוא
18 אהבו · אהבתי · הגב
שיר / סיפור שכתבתי (לפרסום יצירה:סיפור שכתבתי)
לפני שעה
2. סיוט I.V olokita
לפני 13 שעות
3. סלומון שלמה
שלשום
8. כמה sweety1
לפני 4 ימים
13. ללא כותרת אילסוס
לפני 4 ימים
14. דרך החיים The Wolf
לפני 5 ימים
17. מוצאי שבת מלאני
לפני 5 ימים
18. סתיו גברת פלפלת
לפני שבוע
20. ריקוד משה
יצירה נבחרת
הוא גרד מעט סבון והריח. הסבון היה טוב, בריח קינמון וציפורן, בנגיעות אגוז מוסקט. הוא קרס על הרצפה, רגוע ומאושר.
"סליחה, אפשר מעט סבון? נכנסתי לדירה היום ושכחתי להביא..." אמר בבושה. הוא עמד בפתח הדירה הקרובה, ודיבר עם סטודנטית צעירה, שכמוהו עברה לכפר סטודנטים החדש. הוא זיהה אותה מהאוניברסיטה. איך קוראים לה? לבונה?
היא הושיטה לו לבנת סבון קטנה ואמרה – "תספר לי איך הוא. זה אני ייצרתי. אני לומדת כימיה... מה אתה לומד?"
"תודה רבה לך. אני לומד כרגע מנהל עסקים." הוא הודה וחזר לדירתו.
הסבון היה נעים ואיכותי, בריח לבנדר, הריח האהוב עליו.
"תודה לך, גם אני אוהבת את הריח הזה" היא אמרה בחיוך "אני אוהבת לייצר סבונים, חבל שאני לא יכולה לעבוד בזה."
כבר באותו הרגע הוא ידע שהוא יגשים לה את החלום.
בהתחלה זה לא היה קל, הסטודנטים לא רצו לקנות סבון יקר, והשוק לא היה רחב. אבל לבונה נהנתה מכל רגע בעבודתה, וזה הספיק לו. הם יצרו שילובים מעניינים ביחד ונהנו עד מאוד.
לכבוד יום הולדתה הוא החליט לייצר לה סבון משלו. הוא קנה את המצרכים הדרושים ועבד עד שעה מאוחרת בלילה. הוא יצר סבון בניחוח ורדים, ויצק אותו לגומות קטנות בצורת לב. ביום ה... המשך לקרוא
קוראים אותי בזה הרגע


ספרים שדורגו לאחרונה
דירוג של ארבעה כוכבים מגילת סן-מיקלה / אכסל מונתה
ללא דירוג החורף שלי בזירולנד / פאולה פרדיקטורי
ללא דירוג המשחקים של ג'ראלד / סטיבן קינג
דירוג של חמישה כוכבים הדרקון האדום / תומאס האריס
דירוג של חמישה כוכבים ראיון עם הערפד [מחודש] / אן רייס
דירוג של חמישה כוכבים פחד ותיעוב בלאס וגאס / האנטר ס. תומפסון
דירוג של חמישה כוכבים מיסטיק ריבר / דניס ליהיין
דירוג של חמישה כוכבים האדם האמפיבי / אלכסנדר בלייב
דירוג של חמישה כוכבים הגברת עם הכלבלב ועוד סיפורים / אנטון פ.צ'כוב
ללא דירוג מיני אטלס כרטא לכבישי ישראל / כרטא
ללא דירוג במקום שאין אנשים / משה פייגלין
ללא דירוג גורלו של אפולו 1: האורקל הנסתר - גורלו של אפולו #1 / ריק ריירדן
ביקורת נבחרת
Amadís de Gaula- Anonymous

'אמאדיש די גאולא' הוא רומן אבירים שהתפרסם בספרד בסוף המאה החמש עשרה ונפוץ בצורה סוחפת במאה השש עשרה באנגליה, גרמניה, צרפת, איטליה והולנד. מקורו של הסיפור לא ידוע, אך העלילה אודות האביר האמיץ הייתה ידועה עוד בשנת 1320 בימי הביניים. הראשון שעיבד את הספר ליצירה ספרותית בת ארבעה ספרים היה מונטלבו הספרדי (מעבד ספרותי ידוע בזמנו). הספר כל כך הצליח שהמהדורה הספרדית של 1546 מנתה כבר 12 ספרים שנכתבו ע"י אנשים שונים שהמשיכו לכתוב על עלילות האביר. בצורה זו החל הספר מתורגם לשפות שונות ולכל תרגום הוסיפו המתרגמים פרקים משלהם עד לתרגומה האחרון לגרמנית ב 1595 שמנתה 24 כרכים ויצרה אפוס הממשיך 7 דורות של שושלת האביר.
הרומן הוא אחד מאבני היסוד של ספרות האבירים שפשטה באירופה באותה תקופה. מקורה של ספרות זו באפוסים השיריים של יוון העתיקה וימי הביניים והיא בעיקר מתבססת ברעיונותיה על אפוס הארטוריאני ואבירי השולחן העגול. בצורת הרומן הזו אפשר למצוא סממנים מוקדמים של הרומן הפיקרסקי שהגיע מאוחר יותר.
אחד הדברים החשובים לתרומתו של 'אמאדיס די גאולא', לספרות העולם היא יצירתו האלוהית של סרוונטס 'דון קיח... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
נכתב ע"י בוב לפני 39 דקות
קבוצות קוראים
סתם רציתי לציין שהחזרתי את הפרופיל שלי לתמונה האייקונית של ביימקס אלזה כי ככה הייתי בטוחה שזה לא התחלף אבל עכשיו נכנסתי שוב וזה כן הידד ביני בקבוצת קבוצה לדברים לא קשורים ומחשבות לפני שעה
מכירים את הרגעים האלה שנראה לכם שחצי עולם נגדכם? ואז אתם מתחילים לחשוב מה עשיתם לא בסדר שגרם לזה שישנאו אותכם וזה מוביל למחשבות שאולי כדאי פני בקבוצת קבוצה לדברים לא קשורים ומחשבות לפני 23 שעות
פרק 15: ארון הקסמים סימניתים יושבים בסלון על הספות והשטיחים. קוראים, מנמנמים, אוכלים, רואים מחזות זמר, בוכים מפילס, פותרים משוואות, קוראים פ ~ניצוץ בחושך~ בקבוצת סיטקום סימנייתי. אנחנו בדיחה אחת גדולה. אתמול
השאלה החשובה: איך אתם אוהבים את התחינה שלכם? לוליפופ בקבוצת סקרים אתמול
העונה החדשה מגיעה עוד שבוע וקצת איך המרגשים? catnoir בקבוצת מיראקולוס ליידיבאג שלשום
טוקבקים על ביקורות ספרים
scoe
תחנה אחת-עשרה מאת אמילי סנט ג'ון מנדל
בעיניי הוא היה מופלא לגמרי. אבל על טעם ועל ריח...
בוב
עלילות האביר אמאדיש די גאולא : ספר כולל ספורים גדולים ונפלאים כמו ענייני מלחמות וגבורות מאנשי השם ועסקי אהבה ודברי הימים ממלכים גדולים מאת אמדיס דה-גאולה
תודה רבה סקאוט. קלעת במדויק לנושא התרגום. הוא אכן הדובדבן שבקצפת. יש לציין שמהמהדורה העברית המקורית נותרו כיום רק 5 עותקים שכתובים בכתב רש"י ובדפוס גרוע וקשה מאוד לקריאה. המהדורה הנוכחית מביאה צילום יחיד של דף הפתיחה מהתרגום המקורי. ניסיתי לקרוא, ומלבד מילים בודדות שגם בקשר אליהן לא הייתי בטוח, זו הייתה משימה בילתי אפשרית בעליל. את מלאכת ההדרה והעתקת הרומן עשה צבי מלאכי.
סקאוט
עלילות האביר אמאדיש די גאולא : ספר כולל ספורים גדולים ונפלאים כמו ענייני מלחמות וגבורות מאנשי השם ועסקי אהבה ודברי הימים ממלכים גדולים מאת אמדיס דה-גאולה
בוב יקר, ביקורת מרהיבה! בקלות יכולתי לחוש בהתלהבות שלך, התלהבות מדבקת. וגורמת לרצות לקרוא. אני רוצה גם לומר לך שאני תמיד שמחה לקרוא ביקורות שלך מכיוון מלבד היותן כתובות היטב, הן מחדשות לי וגורמות לי להכיר יצירות שלא שמעתי עליהן, כמו היצירה הזאת, למשל. ובכלל, תמיד יש ערך מוסף בסקירותייך! אני חושבת שהסיפור איננו המרכז כאן אלא התרגום ורק בגללו שווה לקרוא את הספר. זו לפחות הדעה שגיבשתי בעקבות קריאת הביקורת שכתבת.
אלון דה אלפרט
טיעונם האחרון של מלכים - החוק הראשון #3 מאת ג'ו אברקרומבי
בת-יה, סחתיין על ההומור הבריטי המרומז
cthulhu85
האלכימאי - מהדורה מעודכנת מאת פאולו קואלו
פואנטה תודה על קבלת הפנים, ונוח לי כאן מאוד. בכל אופן אני פשוט לא אוהב תגובות הזויות ולא קשורות של אנשים שאין לי מושג מה המטרה שלהם בתגובות שכאלו. מעבר לזה הכל טוב ופנאן כמו שאמרת.
פואנטה
האלכימאי - מהדורה מעודכנת מאת פאולו קואלו
כן פשוט או לא פשוט, כן לעניין או לא לעניין, סימניה נודדת לענן - יש מספיק פיקסלים לכוווווווולם! אז מהו עצם העניין? ברוך הבא! תרגיש בנוח ויהיה פנאן
סקאוט
הלילה שבו מתה הציונות [מחודש] מאת אהרן אלמוג
כרמליטה- איזו יוזמה מקסימה! פשוט מחממת את הלב!
סקאוט
הלילה שבו מתה הציונות [מחודש] מאת אהרן אלמוג
נשמע ספר מעשיר ובעיקר מעורר מחשבה. תקופת לפני קום המדינה וקצת לאחריה ריתקו אותי תמיד אך בזמן האחרון במיוחד, לכן ספר זה בא בדיוק בזמן. ותקן אותי אם אני טועה, אך לפי דברייך, נראה שהספר דווקא בא לנפץ את תחושת הנוסטלגיה, לפחות זו הקשורה לקיבוץ ולא לעוררה.


©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ