ביקורות ספרים אחרונות
טוב שיש ביקרות כאן כיוון שהן סותרות את הדהג'וו שיש לי עם איזה ספר סיני נשי מייגע עכשיו אגש אליו ביתר עזוז 4 ימים לקח לי לקרוא אותו וואוו ממ... המשך לקרוא
"אכלתי לאט את סוכריית הליטמוס שלי. היא היתה טעימה. היה לה טעם של גזוז ותותים ומשהו נוסף שלא ידעתי להגדיר מהו, משהו שגרם לי להרגיש עצובה קצ... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
מציאות ואבדות / שי צור (עורך) "מציאות ואבדות" הוא אסופה של 18 סיפורים קצרים שאיכותם משתנה מאוד מסיפור לסיפור. חלק גדול מהסיפורים מרגישים כ... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
העדפתי לכתוב על הסדרה כולה ולא על כל אחד מארבעת הספרים בסדרה, החלק הראשון מעט מפוזר, כאשר מנסה לפתח מספר עלילות במקביל. נאלצתי להתאמץ לא לה... המשך לקרוא
מה ? אני הראשונה שממליצה עליו ? יש!!! כבוד! ((: ספר מקסים, וכפי שכבר אפשר לנחש מהכותרת - הכול, אבל הכול ממש “לא בסדר” אצל אלינור אוליפנט. אנש... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
שלושה סוגים של סנוביזם אני מכירה (אני מעדיפה את המונח "סנוביזם" על פני המונח "תחושת עליונות", שהוא שטוח ומינורי ואי אפשר להתיז אותו מהפה בלח... המשך לקרוא
16 אהבו · אהבתי · הגב
רומן אמיץ. הדמיון הסוער והעלילה רבת הפנים חוברים יחדיו לכדי אמירה חשובה.... המשך לקרוא
עיניי מביטות מחלון ביתי על הירוק ההולך ונעלם, נכחד לו, והחשש שיבוא יום ולא יהיה קיים יותר אינו מתמהמה לשכן עצמו בנפשי. אני נאנחת. ליבי מר ע... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
עד הסוף לא ברור מה קורה. כשנגמר מתים להתחיל מהתחלה. רוצו לקרוא. תודה להוצאת תשע נשמות על הבאת הספר לדפוס.... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
הודעות חמות מהפורומים
הודעות שעוררו גלים בימים האחרונים
ביקורות ספרים אהובות מהשבוע האחרון
מה ההבדל בין שלם למושלם? שלם הוא דבר שלא נפגם, נשבר או חסר באופן כלשהו. התאור מתאים למדדים פיזיים או למדדים שאינם פיזיים, אבל ניתנים לכימו... המשך לקרוא
41 אהבו · אהבתי · הגב
לו הייתי פיראט יש רגעים בהם אנחנו מבקשים לעצמנו לשבור את הכלים ולא לשחק יותר, ובכך להיות מעט אנרכיסטים, פורעי חוק וסדר, בדומה לפיראטים ר... המשך לקרוא
34 אהבו · אהבתי · הגב
מה תועיל עוד ביקורת על "יש ילדים זיגזג" היש עוד חברי סימניה שלא קראו את יצירת המופת הזו? אך איך אפשר לסיים את הספר הזה בשתיקה? טוב, אז אכתוב ב... המשך לקרוא
28 אהבו · אהבתי · הגב
האנושות, כך נראה, אוהבת מאוד גיבורי על. סרטי גיבורי העל בפריחה מטורפת בשנים האחרונות, וסדרות הטלויזיה לא מפגרות אחריהם. וגם ספרות הפנטזיה... המשך לקרוא
27 אהבו · אהבתי · הגב
כך זה מתחיל..."התינוק מת. הספיקו שניות אחדות. הרופא הבטיח שהוא לא סבל. השכיבו אותו בתוך שק אפור והחליקו את הרוכסן על הגוף שבור המפרקים אשר צף... המשך לקרוא
26 אהבו · אהבתי · הגב
סטפן צוויג כתב באותה טבעיות שנשם. הוא לא שם קץ לחייו, הוא פשוט שם קץ לכתיבתו. אני שואפת לכתוב כך אבל עם כל ספר שלו, גדול, קטנטנן או לא לגמרי מ... המשך לקרוא
25 אהבו · אהבתי · הגב
**** ג׳ים בוצ׳ר - או איך שהיה אולי מתקרא אצלנו - חיים קצב (הבן-דוד של...?), מתיך יחד במין אלכימיה ספרותית מקורית במיוחד שני ז׳אנרים שעל פניו... המשך לקרוא
24 אהבו · אהבתי · הגב
אם אני צריכה לסכם את הספר בפסקה אחת זה תהיה הפסקה הזו: הספר הוא קיא של שיחות סלון של אינטלקטואלים בעיני עצמם. אינטלקטועאלקים. הם הגיעו לאור... המשך לקרוא
23 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מרתק ומורכב אשר פרט בכל נימי נשמתי, לעתים בכאב ולעתים בעונג רב. זהו רומן אוטוביוגרפי המספר את סיפור חייו של הסופר חיים באר מילדותו ועד ... המשך לקרוא
18 אהבו · אהבתי · הגב
שיר / סיפור שכתבתי (לפרסום יצירה:סיפור שכתבתי)
לפני 23 שעות
1. אחד אילסוס
לפני שבוע וחצי
8. העלטה אבונור
לפני שבוע וחצי
9. הנס אבונור
לפני שבוע וחצי
10. הנעות החיים The Wolf
לפני שבוע וחצי
11. שתי נקודות The Wolf
לפני שבוע וחצי
12. שריון הבדידות סקאוט
לפני שבועיים
13. ירח אחד. פוליאנה :-)
לפני שבועיים
15. חלק מגופך סקאוט
לפני שבועיים
16. אם סקאוט
לפני שלושה שבועות
17. ★מתהדהד★ Mr. Vertigo
לפני שלושה שבועות
19. בלילות ובימים read and write
לפני שלושה שבועות
20. גשם ברכה The Wolf
יצירה נבחרת
מתי יודע אני, שצריך משקפיים?
איך מרגיש נפשי, שאני ואני נפרדים?
מדוע אני מתווכח עם עצמי, זה הגיוני?
מגיע לי, שאתאחד עם שלי.
שלא אהיה מפוצל,
כי הרי, רק אני פה,
הרי שאני עם אנשים או איש
אני צריך להגן או לשמור, על עצמי,
ואני לא אני, עד שאהיה עצמי,
בלי שמירה, או הסתרה,
זה מרגיש רע.
זה להיות מתגונן, שלא ידעו,
שאני לא אדע,
שיש אחד, שאני אחד,
שאני (ו)עצמי (ו)אלוהים,
זה אחד.
הלוואי הלוואי,
שלא אצטרך להתגונן לעולם,
א מ ן... המשך לקרוא
קוראים אותי בזה הרגע

שיעורים בסינית
ג'ון פומפרט


ספרים שדורגו לאחרונה
דירוג של חמישה כוכבים סודות הג'ין-שיי - אחוות נשים בסין העתיקה / אלמה אלכסנדר
דירוג של חמישה כוכבים 1984 / אורוול ג'ורג'
דירוג של חמישה כוכבים אני מאשים [מהדורת 2018] / אמיל זולא
דירוג של ארבעה כוכבים סמוך עלי / מריו לבררו
דירוג של שלושה כוכבים מציאות ואבדות - 18 סיפורים / שי צור ( עורך )
דירוג של חמישה כוכבים בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן / חיים סבתו
דירוג של חמישה כוכבים מפתחות הקסם של דידי / ליאור עידן-אבורמן
דירוג של ארבעה כוכבים בזכות המורה שלי / קובי ימאדה
דירוג של חמישה כוכבים תפילילה / מאיה חנוך
דירוג של חמישה כוכבים עוד תוכנית אחת ודי! / מיכל דליות
דירוג של חמישה כוכבים אבל הוא התחיל! - מיכל דליות לילדים # / מיכל דליות
דירוג של חמישה כוכבים לילה טוב, עומר! - מיכל דליות לילדים # / מיכל דליות
ביקורת נבחרת
עיניי מביטות מחלון ביתי על הירוק ההולך ונעלם, נכחד לו, והחשש שיבוא יום ולא יהיה קיים יותר אינו מתמהמה לשכן עצמו בנפשי.
אני נאנחת. ליבי מר עלי. הבניינים האפרוריים המזדקרים למולי הם ניגוד לעגני לירוק השופע ולריחנות המשכרת אשר חשתי באפי כאשר סיימתי לקרוא ספר זה.
ספר שהוא שיר הלל לטבע, שיר הלל ליופי הטבעי והנשגב, שיר הלל לעבודת הכפיים ולסובב אותך. הילדים בספר אינם זקוקים לגירויים מלאכותיים שיספקו להם הנאה, מספיקה הצצה חטופה החוצה וכבר הלב מתרונן והשפתיים מזמרות.
הילדים בספר גדלים בקיבוץ ומכירים בעזרת מורם ומדריכם כמעט כל בעל חיים המסתובב בסביבתם. ההנאה בזיהוי הציפור שבאה לקנן על עץ בקרבת הקיבוץ מציתה בעינם זיק משובה באותה המידה שבאמתחתו של פעוט בן שלוש אייפון ראשון.
הם אינם שפופים אל הפאלפון ומתקתקים באצבעותיהם כל דקה ודקה על מנת לבדוק מה חדש, מה קרה בחמש הדקות שהסבו עיניהם מפניו ועסקו בדבר מה אחר. שמו שמיים! כיצד איפשרו לעצמם זאת? הרי ללא הבדיקה האינטנסיבית על גבול החולנית חייהם אינם חיים!
כאשר הם פוסעים, גבם ישר כסרגל ועיניהם מביטות הישר לפנים. יומם אינו מחושב לפרטי פרטים והם א... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורת
נכתב ע"י אורח לפני 14 שעות
קבוצות קוראים
אמגגגג פרק 10!!! https://www.youtube.com/watch?v=Uw9ea9aIRNg *ספויילרים* -אעאע אליה קיבלה את המיראקיולס של השועל (אז מה אם היא החזירה את זה >-<) אני ממש שמחה שאל faithgirl בקבוצת מיראקולוס ליידיבאג לפני 9 שעות
היסטוריה ארוכה יש לי איתך, אתר ידידותי לעיתים. מזל טוב! מישהי עם כנפיים-מע''ך בקבוצת יומולדת לסימניה!!~ לפני 13 שעות
הי סימניה, אני אוהבת אותך ואת מי שמוצאים בך מקום והופכים להיות חברים אדיבים ומקסימים. שינית את חיי, את יודעת? תודה לך. האופה בתלתלים בקבוצת יומולדת לסימניה!!~ לפני 19 שעות
פתאום נזכרתי בזה.. אז מזל טוב:) מישי בקבוצת יומולדת לסימניה!!~ לפני 22 שעות
הקבוצה די מתה אזז את מי אתם יותר אוהבים ביחד כזוג?: אלי וקרטר או אלי וסילבן? תשובה שלי: אלי וקרטר לנצחח וולי בקבוצת תיכון לילה אתמול
טוקבקים על ביקורות ספרים
נעמי
מנדל של הספרים מאת סטפן צווייג
תודה רבה אור! אני מודה שהתחלתי לכתוב רק מעל במה זו, איפה עוד אתה כותב, או בעיקר למגירה?
אפרתי
שבע מידות רעות - חרגול פלוס # מאת מאיה ערד
הלך עלי.
וונדי פן
שבע מידות רעות - חרגול פלוס # מאת מאיה ערד
אם כך, הכיני מבעוד מועד מצבור נשנושים
אפרתי
שבע מידות רעות - חרגול פלוס # מאת מאיה ערד
וונדי, חן חן, אין לי בעיה עם אוכל בספרים, חוץ מזה שגם ככה אני אוהבת אוכל וקריאה ביחד, ותיאור של אוכל בספרים מגביר את החטא. חשד לשיטיון ממתין לי בארון.
אפרתי
שבע מידות רעות - חרגול פלוס # מאת מאיה ערד
רויטל יקירתי, תודה רבה! עם עוגיות אוריאו הפסקתי מיד, עם הספרים של מאיה ערד, ברור שלא.
וונדי פן
שבע מידות רעות - חרגול פלוס # מאת מאיה ערד
סקירה מעולה, ובנוגע לעוגיות, יכול להיות שלמאיה ערד יש קטע עם אוכל? אני קוראת עכשיו ספר שלה "חשד לשיטיון" ואין פרק שלא מוזכר בו איזה מאכל.
אפרתי
שבע מידות רעות - חרגול פלוס # מאת מאיה ערד
רץ, תודה רבה! הכל נכון, אבל תחושת העליונות האיומה שחש כל פרופסור כלפי איזו נמושה עם תואר דוקטור, פשוט מזעזעת.
אפרתי
שבע מידות רעות - חרגול פלוס # מאת מאיה ערד
לי היקרה, תודה רבה! גם הספר...
Mira
משפחה גרעינית מאת סוזנה פוגל
תודה על הביקורת מקסימה. כמעט רכשתי אותו אתמול וברגע האחרון אמרתי לעצמי אבדוק ביקורות.
איור וודה
סודות הג'ין-שיי - אחוות נשים בסין העתיקה מאת אלמה אלכסנדר
מי שאוהב סיפורים קצרים? זהו רומן ארוך
רויטל ק.
מי אוהב חמציצים מאת צביה גולן.
אני מודה שאני לגמרי לא מתחברת לקינה הזו על הפעם המופלא שבו ידעו להעריך את היופי לעומת היום שבו כולם קבורים בפלאפון וכו'. גם פעם לא כולם הלכו לישון בלילה כשבלבם מתרוננת שירת התודה על היום הנפלא שעבר עליהם. גם פעם ילדים בגיל ההתבגרות היו עסוקים מאוד בחברה, במה חושבים עליהם, במעמד שלהם. נכון, לא היו להם קבוצות ווטסאפ... אבל לא בטוחה שהדינמיקה היתה שונה מהותית. גם פעם ילדים רצו דברים חדשים ומשוכללים. אז מה אם הדברים האלו היו שעון או אופניים ולא פלאפון. כל דור והסטנדרטים שלו. ובעיקר, זה מה שיש לנו היום. עם זה צריך ללמוד לחיות. לא נחזיר את הגלגל לאחור, נשאר רק ללמוד להתנהל עם מה שיש היום. חיפשתי כמה פעמים את "כרים על הראש" של צביה גולן, שזכור לי לטובה מילדותי, בשביל הילדים שלי, שגם הם קוראים לפעמים ספרים עתיקים. אבל עושה רושם שבספריה שלנו אין אפילו ספר אחד שלה. חבל.
רויטל ק.
שבע מידות רעות - חרגול פלוס # מאת מאיה ערד
אפרתי, ביקורת מצוינת. לגמרי איתך, בנוגע לעוגיות ובנוגע לספר.


©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ