ביקורות ספרים אחרונות
ספר בדיוני המשלב שואה ואדריכלות(!) בפריז(!), שנכתב ע"י אדריכל שעד כה פרסם רק ספרים מקצועיים וזו לו התנסות ראשונה בתחום הפרוזה, והמעורר כבר לא... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
"המתרגמת" הוא קודם כל רומן של שפה ושל מסע אישי דרך השפה, ועל איך שהיא מגדירה אותנו על היחס בינה לבין הזהות שלנו ועל האופן שהיא משרתת ומקשרת ... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב
ביורודיסני יש רכבת הרים שנראית בנויה כמו לילדים בגיל 7 אחת כזאת למתחילים עם עליה לא מאיימת וירידה שאינה אימתנית. בנויה מעץ ודומה לקרונות ... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
ספר טוב מאד קריא וזורם. הספר מספר את סיפורה של אתל רוזנברג, אזרחית ארה"ב של אמריקה שנשפטה יחד עם בעלה יוליוס באשמת קשירת קשר לריגול ומסירת ... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
וואו איזה ספר מעולה! ספר שמהרגע הראשון הוא מעניין, מלא רגש וחמלה, עצוב מאד אך גם אופטימי. ממליצה בחום! זהו סיפור על זוג נשוי, בן ואמה, שמגדל... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
"אשה יקרה" ליהונתן גפן מאת: משה מאלר באיזמל מנתחים חד, דוקרני ופולשני מנתח הסופר יהונתן גפן, בכשרונו הרב, את שנות ילדותו, את סובביו ובעיקר ... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
אני אוהבת סיפורים שמבוססים על מקרים אמיתיים. הם מקור לכוח והשראה. אני אתחיל מסוף הספר, שבו המחבר כתב :"ננסי הרד, הסיבה לכך שכתבתי את הספר בר... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
אני לא יודעת אם להתחיל בתיאור של הספר, בתיאור של צ'ארלי או במחשבות שעלו אצלי בעקבות הקריאה בספר. אני חושבת שאני אתחיל בכמה ציטוטים שמאוד אה... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
הודעות חמות מהפורומים הודעות שעוררו גלים בימים האחרונים
ביקורות ספרים אהובות מהשבוע האחרון
https://youtu.be/OER8dtQPF14 "כל מי שחיפש לו רגעים של שלווה ושל התעלות רוחנית, יכול היה למצוא אותם בה. כמו הילכה קסם על מבקריה, ידעה החצר להרגיע את הנפש... המשך לקרוא
36 אהבו · אהבתי · הגב
לקרוא את 1984 בלי לדעת כלום, ממש כלום, על אירופה במאה ה-20, או, יותר טוב, לקרוא את מובי דיק כשאין לך מושג שיש ספרים כאלה שנקראים הברית החדשה או ה... המשך לקרוא
33 אהבו · אהבתי · הגב
"כמו שלסרטים יש פסקול, שלעתים קרובות קובע את האופן שבו נפרש את מה שאנחנו רואים ומעניק לו לא רק רובד נוסף אלא גם קונטקסט, אז גם לספרים יש משה... המשך לקרוא
29 אהבו · אהבתי · הגב
למעלה משלושים ספרים קראתי משל אפלפלד, למעלה משלושים אתנחתאות. אפלפלד כותב שקט. הספרים הרי שקטים מטבעם. איך שקט? לקרוא את אפלפלד זה להיכנס ... המשך לקרוא
29 אהבו · אהבתי · הגב
אישה עם צ'לו היא הייתה השכנה שלי, אישה חד הורית, בתקופה שמשפחה כזאת הייתה בלתי אפשרית. היו לה שלוש בנות, אותן היא גידלה בבית קטן ואפרורי. ב... המשך לקרוא
27 אהבו · אהבתי · הגב
הגעתי לעמוד 280 (מתוך 478) ואפסה סבלנותי. הספר הזה הוא יצירתו של "אחד מסופרי המתח המובילים בצרפת" כדברי ההוצאה, סופר שזכה במולדתו ל 15 פרסים ס... המשך לקרוא
25 אהבו · אהבתי · הגב
שיר / סיפור שכתבתי (לפרסום יצירה:סיפור שכתבתי)
לפני 5 ימים
14. ירייה בשגגה The Wolf
יצירה נבחרת
שומר פתאים ה'....
עמוס נבו

עשיתי את דרכי במעלה ההר. השארתי מאחורי את צילם הנעים של עצי המחט, והשמש קפחה בעוז. השביל נפרש עתה בין סלעים כבירים, בשטח צחיח למדי, למעט כתמי ירוק פה ושם.
"מה אני עושה פה?", חשבתי לעצמי. "בשביל מה לקחתי על עצמי את 'מסע החגור' הזה?"

הכל התחיל בשיחה בדהרמסאלה, עם שלושת ידידיי האמריקנים הצעירים, מחיל השלום של קנדי.
"היינו פה באגם קטן, שמימיו קרים כקרח, ואי אפשר להיכנס אליהם כלל", אמרו לי.
"כן?" אמרתי בהתרסה, "אני אוכל בכל זאת. שחיתי בבריכה של חורשת טל, שמקבלת את מי הפשרת השלגים בחרמון, ואוכל גם כאן".
"לא כדאי לך לשחות באגם, המים ממש מקפיאים", אמרו לי, "אך כדאי בכל זאת לבקר. האגם יפהפה".
הם יעצו לי בתבונה, אך אני לקחתי את דבריהם כאתגר – מימי ההימאליה יותר קרים ממי החרמון?

והנה אני בדרכי לאגם, עוקב אחר הוראות הדרך המפורטות שנתנו לי חבריי. התיישבתי לנוח בצל עץ נמוך ובודד, פרקתי מעליי את התרמיל, וגמעתי בצימאון מן המימייה. התענגתי על המנוחה ועל הרוח הקרירה יחסית, שליטפה אותי וייבשה את הזיעה. על פי תיאור חבריי האמריקנים, נותרה לי עוד כשעת הליכה אחת בלבד.

הגעתי אל "מקדש מעט" בצד הדר... המשך לקרוא
קוראים אותי בזה הרגע


ספרים שדורגו לאחרונה
ללא דירוג מהתחלה - ספרית תרמיל 68 / יוסף חיים ברנר
ללא דירוג כתבים : פובליציסטיקה, ביקורת / יוסף חיים ברנר
ללא דירוג יוסף חיים ברנר - כתבים- פובליציסטיקה - בקורת / יוסף חיים ברנר
ללא דירוג ברנר-המוצא,עוולה (בבל כיס) / יוסף חיים ברנר
ללא דירוג הצפעוני / הוקאן אוסטלונד
ללא דירוג הנערה מתחת לרחוב / אנדרס רוסלנד וביורג הלסטרום
ללא דירוג האלה העיוורת / אן הולט
ללא דירוג אחרית פולחן / אירסה סיגורדרדוטיר
ללא דירוג על הפרישות - ארבע מסות / מיכל בן-נפתלי
ללא דירוג רוּח / מיכל בן-נפתלי
ללא דירוג המורה / מיכל בן-נפתלי
ללא דירוג כרוניקה של פרידה - על אהבתה הנכזבת של הדקונסטרוקציה / מיכל בן-נפתלי
ביקורת נבחרת
תחנת אוטובוס בקצה הרחוב. מהמיושנות, עם המתכת המחוררת, שלט צהוב מכריז מלמעלה על מספר התחנה, ואגד תלתה לאחרונה מודעה מתקלפת, "קו שש עשרה בוטל לתחנה זו". ברחוב אין מכוניות, רק טרטור מרוחק של אגזוז אופנוע.
אישה נשענת אל דופן התחנה ומעיינת בסמארטפון שלה במצח מקומט. ילד, אולי בן חמש, כורע לידה ומסדר אבנים קטנות בריכוז. אני משנה תנוחה ומצליחה לראות את האותיות "יותם", מגושמות ולא פרופורציונליות. הילד מביט בהן, משנה את מיקומה של אבן אחת, מתרחק כדי לבחון את הכתובת השלמה, רוכן שוב ליישר את הזווית של המם הסופית. משהו עדיין חסר: הוא נעמד ומחפש סביב, ואז ניגש אל החרציות שבקצה המדרכה, קוטף אחת ומעטר בה את ראש הוו.
"אמא?"
האישה מוטרדת מכדי להיענות.
"אמא!" הוא מושך במכנסיה. "אמא, תראי מה עשיתי!"
"עידו, חמוד," היא מנערת את ידו, לא מרימה מבט אפילו. "אמא צריכה לבדוק משהו. אל תפריע לי."
"אבל אמא..."
קו עשרים ושבע מופיע מעבר לפינה. האישה תופסת ביד הילד, "בוא, מהר!"
הילד בועט באבנים בדרכו לאוטובוס.
אני נשארת לבדי בתחנה. תוהה ביני לביני מי זה יותם.

*

איזו משמעות יש להצלחות שלנו כשאיש אינו רואה אותן?
איזו משמעות יש לנשיכת הש... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורת
נכתב ע"י פפריקה לפני 17 שעות
קבוצות קוראים
היי אנשים! צריכה את מוחכם החד בשביל שני עניינים: - רעיונות לפרויקטים שנוער יכול לעשות, החל משיפוץ אתרים עד קייטנות לילדים עם צרכים מיוחדים מוּמוּ בקבוצת קבוצה לרעיונות לפני 11 שעות
אז מצאתי דברים שכתבתי לפני הרבה מאוד זמן ומצחיק (ומפליא) אותי איך הכתיבה שלי השתנתה, ואיך הנושאים שעליהם אני כותבת השתנו.. הדם מתפזר, נמרח מוּמוּ בקבוצת קבוצה לדברים לא קשורים ומחשבות לפני 12 שעות
היי.. מה עם הספר הבא? מישהוא יודע בוודאות? ראיתי אותו באנגלית בספריה.... מרינה בקבוצת בני לוריאן לפני 16 שעות
אילו הספרים קראתם שבוע שעבר? מה אתם מתכננים לקרוא השבוע? סקאוט בקבוצת סקרים לפני 17 שעות
אנשים, אריאל, הבחורה האהובה על כולנו, המקימה הראשונה של תחרות הסיפורים, עוד מעט מתגייסת ובינתיים היא יושבת בבית בודדה וגלמודה, חסרת חיים ו אנג'ל בקבוצת צ'אט לפני 20 שעות
טוקבקים על ביקורות ספרים
Miaka
13 סיבות מאת ג'יי אשר
ביקורת מדהימה וכלכך מדוייקת. במציאות של היום כולם עסוקים רק בעולם הקטן שלהם, ומפספסים את האחר. לצערי לא תמיד אשר לראות את סימני המצוקה, ולא תמיד אפשר לעשות משהו בנידון. אני חושבת שהספר הזה הוא ספר חובה לכל בני הנוער שידעו שאנשים הם לא חפצים, שידעו שיש למי לפנות ולבקש עזרה.
הלל הזקן
האדריכל מפריז מאת צ'רלס בלפור
תודה לכן. כרמליטה - לא קראתי אך את לא הראשונה שמפצירה בי. תודה גם על זה. יעל - אני דווקא חושב שאנחנו די מסכימים: זה ספר חנטריש, אבל חנטריש עשוי לא רע...
אלון דה אלפרט
האדריכל מפריז מאת צ'רלס בלפור
נוט אין א מיליון יירז
שרית
עיני האח הנצחי מאת שטפן צוויג
לאחרונה אני מוצאת את עצמי עסוקה מאוד בצוויג. אני בדיוק קוראת את הביוגרפיה שלו על בלאזק, ואין לי אלא להתפעל מכישרונו. עם זאת חייבת להגיד שבעיני כוחו הגדול הוא בסיפורים קצרים, נובלות וכתיבה ביוגרפית, והרבה פחות בכתיבת רומנים.
שרית
ימיו האחרונים של סטפן צווייג מאת לורן סקסיק
אני חייבת להסכים. קראתי את הספר ואף שלא עורר בי רגשות שלילה עזים כל כך, סברתי שהוא לא כתוב טוב. כמו ניסיון לא מוצלח לחקות את כתיבתו של צוויג שמתחקה אחרי הלכי הנפש של דמויות הסטוריות, אבל בלי הכישרון.
yaelhar
מלכה אדומה - מלכה אדומה #1 מאת ויקטוריה איוויארד
תודה רבה, סקאוט אני לא יכולה להסביר את הדרוג שלי. זה פשוט מה שנראה לי מתאים לספר.
אירית
המתרגמת מאת נינה שיילר
מחבקת את כולכם, יום נפלא !
yaelhar
האדריכל מפריז מאת צ'רלס בלפור
אהבתי את הביקורת הזו. לגבי הספר לא מסכימה איתך כלל. גם אני, כמובן, שואבת את הערכותי מבני משפחתי שהיו שם באותה תקופה. המסקנות שלי שונות מאד משלך, כנראה בגלל שבניגוד אליך אני נמנעת מעיסוק בשואה, חושבת שהאמינות ההיסטורית חשובה יותר מכל, חושבת שעל סיפור "לקנות" אותי ולשכנע אותי, ובטוחה שהספר הזה בנוי על שקרים ואמונות, ו"קונה" את הקורא בעיקר בחנפנות.


©2006-2015 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ