ביקורות ספרים אחרונות
# לא מזמן קראתי באחת הביקורות תלונה על כך שהספרות הצרפתית הידרדרה לשפל חסר תקדים וכי זיקנתה (ההווה) מביישת את נעוריה (המאה ה-19 בערך). אני מו... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
56 סיפורים ב-162 עמודים. בגיל 25. ולספרות העברית נולד כוכב יוצא דופן, שהאור שלו מבהיק באורח משונה ולא מוכר. זו קריאה חוזרת אצלי של הספר, לרגל ז... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
בשנים האחרונות אני ואשתי כבר לא רבים כל כך הרבה. פעם מכל שטות היה נהיה ריב ולקח לי כמה זמן להבין את זה אבל מתי שלקחתי צעד אחורה פתאום ראיתי ... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
את כתביו של שי עגנון בלתי אפשרי לקרוא ככל סיפורת או רומן, ואם כבר בוחרים בו האפשרות היחידה היא לגמוע אותו, כי על הרומנים שלו אפשר להתענג ש... המשך לקרוא
17 אהבו · אהבתי · הגב
מה קורה כשנותנים לפרוורט לכתוב ספר על רקע השואה ? מתקבל ספר שטוף זימה לא מחובר למציאות אבל ממלא את החלל האפל בנפשו המיוגעת של המאצ'ו המטור... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
אין דרך לתאר את הספר הזה בלי לעשות ספויילרים, ואני לא אוהבת לעשות כאלה. הספר מתאר סיפורים של שלוש נשים. הראשונה, אורנה, היא גרושה טרייה עם י... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב
הרקע לסיפור הוא אלימות קשה במשפחה. הבן הבכור, נער מתבגר, נחשף בבית המשפט למסכת האלימות הקשה שאמו חוותה מצד אביו שהוא כל כך אוהב. הרשויות חו... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
ספר זה כונה בעברית "החורבן" ותורגם בפעם האחרונה בראשית המאה ה – 20, הרב... המשך לקרוא
17 אהבו · אהבתי · הגב
את הספר מצאתי בספריה אחרי שאישה החזירה אותו,המון חיפשו את הספר בזה בספריה באונברסיטה אני שמחה שיצא לי להיות חלק בקריאת הספר. הספר מגולל א... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
הודעות חמות מהפורומים הודעות שעוררו גלים בימים האחרונים
ביקורות ספרים אהובות מהשבוע האחרון
Consider this The slip that brought me To my knees failed לפני שנתיים, אולי שלוש, דיברתי עם חברה בטלפון. דיברנו על אלוהים. היא אמרה שהיא לא מאמינה בו. בכלל. היא... המשך לקרוא
37 אהבו · אהבתי · הגב
# מי שאוהב לקרוא מתח משלים מראש עם כמות ידועה של שטויות. המציאות אינה מה שהוא מחפש, כי אז ימצא בעיתונים את הסיפורים הכי מציאותיים ומסמרי הש... המשך לקרוא
29 אהבו · אהבתי · הגב
הספר "גבול מטושטש" מגולל את סיפורה של נטלי בהשראת תנועת "ME TOO" שהחלה בשנת 2017. הסיפור מעלה את המודעות לתופעות של הטרדה ותקיפה מינית, לרבות א... המשך לקרוא
24 אהבו · אהבתי · הגב
הספר נקרא במקור באנגלית conclave מילה שמקורה מ con clave בלטינית, עם המפתח. 118 קרדינלים, אנשי הכמורה הבכירים ביותר בכנסייה הקתולית העולמית ננעלי... המשך לקרוא
21 אהבו · אהבתי · הגב
אומנם הספר הזה הוא קטנטן, כזה שאפשר לקרוא אותו בשעתיים של קריאה רצופה, אבל אני לקחתי אותו במנות קטנות, ואיפשרתי לעצמי מרווחי נשימה בין לבי... המשך לקרוא
20 אהבו · אהבתי · הגב
יריקת הפתיחה של הספר היא בדיוק מה שהיא...יריקה. הסיפור נפתח בוידוי של המחבר "מילדותי אין לי שום זיכרון מאושר. זה לא שבמשך השנים האלה לא חוו... המשך לקרוא
19 אהבו · אהבתי · הגב
ספר זה כונה בעברית "החורבן" ותורגם בפעם האחרונה בראשית המאה ה – 20, הרב... המשך לקרוא
17 אהבו · אהבתי · הגב
את כתביו של שי עגנון בלתי אפשרי לקרוא ככל סיפורת או רומן, ואם כבר בוחרים בו האפשרות היחידה היא לגמוע אותו, כי על הרומנים שלו אפשר להתענג ש... המשך לקרוא
17 אהבו · אהבתי · הגב
מהי משמעות החיים? השאלה ניקרה בי במהלך קריאת ספר זה שזהו נושאו העיקרי. קראתי את הספר לפני שנים, בהיותי תלמידת תיכון, בעיצומם של לימודי היסט... המשך לקרוא
15 אהבו · אהבתי · הגב
שיר / סיפור שכתבתי (לפרסום יצירה:סיפור שכתבתי)
לפני 20 שעות
1. כֹּבֶד Spectator
לפני 22 שעות
2. נפש משוועת סקאוט
לפני 23 שעות
3. נע ונד חבר לעט
לפני 23 שעות
4. רק אתה סקאוט
לפני 6 ימים
8. דעתכם? W
לפני שבוע וחצי
13. קו 723 Spectator
לפני שבוע וחצי
15. דמות Spectator
לפני שבוע וחצי
17. לאף אחד סקאוט
יצירה נבחרת

אמרתי לך שאם
תאחזי חזק
בסוף זה יתקע לך
כמו עכשיו
כשאת מרחפת ממני
באמצע השיחה
את משליכה את ידך
על כתפך השמאלית
כאילו היא עוזרת
ומחזיקה מעט
אז לקחתי ממך
את אותה היד
ושילבתי בה את שלי
אחזתי בה חזק
אבל לא הצלחתי
להרגיש שום... המשך לקרוא
קוראים אותי בזה הרגע

זעקת יהודי דמשק
אסתר חלואני


ספרים שדורגו לאחרונה
דירוג של ארבעה כוכבים הצוואה / ג'ון גרישם
דירוג של חמישה כוכבים השעות / מייקל קנינגהם
דירוג של חמישה כוכבים אדם הולך הביתה / יורם עשת-אלקלעי
דירוג של חמישה כוכבים ככל עם ועם - ישראל 2000-1881 / אניטה שפירא
דירוג של שלושה כוכבים מסע אל קצה הלילה - כרך א+ב - ספריה לעם #400 / לואי-פרדינן סלין
דירוג של ארבעה כוכבים יריית פתיחה - לוטוס שחור #1 / אי. קיי. בלייר
דירוג של ארבעה כוכבים הפשיזם הנצחי - מבחן ערכים מאת מרדכי בן-און / אומברטו אקו
דירוג של חמישה כוכבים הראי הסדוק / קתרין אן פורטר
דירוג של חמישה כוכבים תמול שלשום / ש"י עגנון
דירוג של ארבעה כוכבים נגיעות של צדק / מאיה קראוס-ברדה
דירוג של חמישה כוכבים צנורות (זמורה-ביתן) / אתגר קרת
דירוג של חמישה כוכבים נער האופניים / אלי עמיר
ביקורת נבחרת
קורה שאנו פוגשים זוג, וחושבים הנה לפנינו כרוניקת כישלון נישואין ידועה מראש. ולא משום ששניהם אינם יפים, ולא משום שאינם מוצלחים, (כל אחד בדרכו או שניהם באותה דרך), ולא משום שקלחת החיים לתוכה הם נכנסים ברגל ימין, בחיוך רחב ובאמונה גדולה ובתקווה שאינה נופלת ממנה – אינה מסעירה. אלא משום שבתוכם, גם אם רדומים לזמן מה, מצויים שדים ושדונים ורוחות רעות, שיקומו מתנומת השנים הראשונות, ויפצחו בהילולות שיפתיעו אותם עצמם. גם אם לא יפתיעו את אלו שחזו את כישלונם ולא ידעו לשים את האצבע על הסיבה שבגללה זוג זה או אחר ימצא את עצמו מפריד סירים, כורסאות שקועות לחיים, בית וילדים שינדדו בניהם על פי יומן פגישות מדוקדק.
סיפורי משפחה כאלה קיימים מאז החלו לספר סופרים סביב המדורה. אף שמפעם לפעם הוא נכתב בכישרון יוצא דופן, שהופך סיפור שגור ליצירה.
הנס ורות קיפניס, הם זוג כזה, שהכל בספר, מרגע פגישתם מלמד על סופם. סוף שמקורו באותו שדים רדומים שנעורו ברות קיפניס, לאחר נישואיה.
בגיל העשרה רות התייתמה מדמויות הוריות בחייה (המורה הזקן האהוב שלה אביה ואימה), והיא משתחררת לכאורה משליטת בית אב. בניגוד לאחותה שממהרת "למצוא ... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורת
נכתב ע"י שרית לפני שנתיים ו-2 חודשים
קבוצות קוראים
חברה עכשיו קראתי באנגלית את generation one משהוא יודע אם תרגמו אותו או שאין דרך להשיג את הבא בישראל? ברני קוזאר בקבוצת בני לוריאן לפני 6 שעות
"wings that can't fly still have a purpose because no matter what happens they still hold the memories of being able to fly" הצעדן בקבוצת ציטוטים יפים מתוך ספרים אתמול
מתוך 'אחרי החשכה'-הרוקי מורקמי-לראת סיום 'רכבות בצבעים שונים נוסעות כל אלת לכיוונה, נושאות המוני אנשים ממקום אחד למקום אחר.כל אחד מהאנשים ראובן בקבוצת ציטוטים יפים מתוך ספרים אתמול
אני עכשיו ראיתי את הפרק השביעי של העונה השלישית באנגלית והוא כל כך מושלםםםםםםםם Imaginary girl בקבוצת מיראקולוס ליידיבאג לפני 3 ימים
טוב פיספסתי מלא פרקים כי לא ראיתי כלום בערך מתחילת שנת הלימודים... כמה פרקים כבר יצאו ולמישהו/י יש אתר שאפשר לראות בו? :) faithgirl בקבוצת מיראקולוס ליידיבאג לפני שבוע
טוקבקים על ביקורות ספרים
פרפר צהוב
הראי הסדוק מאת קתרין אן פורטר
סימנטוב, אתם חייבים לגוון את התסריטים של המריבות...שלא תשתעממו :-)
אפרתי
אינני שטילר מאת מקס פריש
יקירוביץ היקר, אתה עצמך מתנשא לא קטן... לא התכוונתי להתנשא על אף אחד. לטעמי יש נטישה משני סוגים: 1. אובדן אמונה או החלטה כשלך שהדת היא ביזבוז זמן. גם זו החלטה מושכלת. 2. מתחשק לי. יותר כיף להיות חילוני. גם בחזרה בתשובה יש בדיוק 2 תהליכים מאותו סוג. 1. חשיבה אמונית 2. נורא חמים ונעים ומחבק להיות דתי. אגב, חתך האוכלוסיה שנוקט בחזרה בשאלה מאחד הסוגים וגם החוזרים בתשובה משני הסוגים, מאופיינים בצורה ברורה למדי. אפשר בקלות לשייך אותם לחתך סוציו-אקונומי זה או אחר וגם לשכבה משכילה או לא משכילה. בין החוזרים בתשובה אפשר ממש לזהות את שני הזרמים הללו בדרך קצת משעשעת. החוזרים בצורה מושכלת ישימו כיפה ויבליטו אלמנטים דתיים רק אחרי שעברו כברת דרך מאוד משמעותית אל הדת וכשהם ממש דתיים מאוד וחשים שאי אפשר יותר להסתיר את זה מהעולם שסובב אותם. הסוג השני, יעטה על עצמו כיפה וישתמש בטיקסיות דתית הרבה הרבה לפני שהוא ממש דתי, ולכן יש הרבה חוזרים בתשובה שהם בהחלט חילוניים בתחפושת. נכון שעולם החזרה והנטישה מורכבים הרבה מעבר למה שאפשר לתמצת בתגובות פה. אבל כמו שכתבתי למעלה, אם אתה מחליט שהדת מטומטמת, זו גם החלטה מושכלת. צריך רמה מסויימת של טיעונים כדי להחליט אם זה מושכל או לא. אבל לא תמיד האדם עצמו יודע מה גרם לו להחליט ולא פעם הוא עוטף את ההחלטה השטחית במעטפת של פילוסופיה בגרוש. בכל מקרה, יורשה לי לומר שהרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה יותר קשה לחזור בתשובה מאשר לחזור בשאלה. ולמרות הדימיון, יש הבדל עצום. ויש אנשים שנטשו את הדת והם עדיין מסתובבים בלבוש דתי, אבל ההיפך זה לא קיים. כי אדם ששומר מצוות במאה אחוז לא יכול להסתיר את זה (אנחנו לא אנוסים בספרד). ולכן אדם שחוזר בתשובה מתעמת עם עולם שבטוח שהוא ירד מהפסים לגמרי. בעוד חוזר בשאלה גורם כאב גדול לקרוביו, אבל הם לא חושדים שהוא נפגע מנטלית.
אורית זיתן
אינני שטילר מאת מקס פריש
פפריקה, ביקורת מרגשת והדיון שהתפתח בעקבותיה מרתק
בת-יה
שירת החטאים מאת יוסי אבני-לוי
קצר ולעניין, תודה. יש משהו בדבריך -:)
בת-יה
שירת החטאים מאת יוסי אבני-לוי
תודה, מחשבות. זה הספר הראשון שלו שאני קוראת - אז אין לי ידע נוסף.
בת-יה
שירת החטאים מאת יוסי אבני-לוי
תודה, אושר. מאמינה שזה נכון.
אורית זיתן
תמול שלשום מאת ש"י עגנון
סקירה נהדרת, עגנון מופלא, וגם סיפור על אהבה וחושך - יצירת מופת בפני עצמה
דנה
שלוש מאת דרור משעני
ואוסיף שגם מותח..
yaelhar
הנערה ששיחקה באש - מילניום 2 # מאת סטיג לרסון
אכן, עמיחי. ההוצאה - או היורשת - פנו אל הכותב כדי שיכתוב המשכים. לתפיסתי - לאף אחד אסור לעשות זאת לגבי יצירתו של אחר. אין מניעה להרוויח ממנו כסף אבל איש אינו יכול "לנדב" ייצירה שאחר ימשיך. אנחנו לא רואים גלריות - או יורשים - הפונים לציירים שיציירו סידרת "חמניות" כמו ואן גוך. למה לא? יש ציירים שיכולים לחקות אותו להפליא. כי יצירתו של אדם היא רק שלו וזייפנים אינם מקובלים.
יקירוביץ'
אינני שטילר מאת מקס פריש
ואגב גם בקרב עצמי, יש יקירוביץ' בעל הפילוסופיה האתאיסטית שאומר מדוע הדת אינה נכונה, ויש יקירוביץ' העממי שאומר "אני לא מבין מדוע אני צריך לנטול ידיים, להניח תפילין ולהגיד 'אשר יצר' אחרי שאני יוצא מהשירותים". אני לא מבין למה אני צריך את זה וזה נראה לי כמו בזבוז זמן.
יקירוביץ'
אינני שטילר מאת מקס פריש
היי אפרתי. שמעתי מדתיים כל-כך הרבה פעמים את העמדה שביטאת. זו כאילו עמדה ליברלית ורצינית שמבחינה בין מעשה אחראי ולא אחראי, בין אם אדם החליט להיות דתי ובין אם חילוני. אבל האבחנה בין "חזרה בשאלה מושכלת" לחזרה בשאלה לא אחראית, אם לנסח ככה, זו התנשאות. בעצם ההנחה היא הנחה שקרית, שבכל פעם שאדם בוחר להשתחרר מנטל שלא "בצורה מושכלת", הוא בורח מלנשוא באחריות. אבל מי אמר שכל נטל ראוי לנטילה? אפשר להחליט גם בצורה לא מושכלת שנטל הדת הוא מיותר, כי הוא לא תורם לי שום דבר בחיים. אני יכול לשים את עצמי במקומך ולומר שלדעתי, תואר באוניברסיטה הוא נטל שראוי בהרבה לשאת אותו מאשר הדת, שלא מועילה לכלום ואף מקלקלת את האדם. אבל אם אמצא חבר שבקושי התחיל איתי את התואר והחליט לעזוב, ואחרי שלוש שנים הלך לכיוון אחר לגמרי והתחיל להתקדם בו, אטפח לו על השכם. הוא בחר לקחת נטל אחר שהוא לא כוס התה שלי, אבל הוא לקח אחריות. והוא החליט לעזוב את הלימודים לא מתוך "החלטה מושכלת", כמעט ולא הספיק את הסמסטר הראשון. הוא השיל מעצמו אחריות שלא בצורה מושכלת, נטל על עצמו דבר אחר ולקח אחריות. לכן המשוואה הזו של נטל = אחריות היא לא נכונה, כי תלוי באיזה נטל מדובר. ואדם בהחלט יכול להחליט שאין סיבה טובה לקיים תורה ומצוות, ולהחליט לקחת על עצמו אחריות אחרת לגמרי, באופן לא מושכל, ועדיין מאוד אחראי ובוגר. לכן האבחנה בין "חזרה בשאלה מושכלת" לבין "סתם לא נוח" היא שקרית ומתנשאת. אגב, דתיים רבים (מכל הדתות) לא מבינים בכלל בדת של עצמם. זה בסדר גמור, באמת. השאלה היא האם הם אחראיים או לא, לא עד כמה הם מחליטים את ההחלטות שלהם "באופן מושכל". בקיצור, בנושא של החלטות מה שאני מעריך הוא לא "השכלה", אלא נטיית לב ומציאת נתיב.
סנטו
עיניהם צופות באלוהים מאת זורה ניל הרסטון
כרמליטה, את ולי יניני בהחלט צודקות לגבי המסר העיקרי הפמיניסטי. כמובן שקראתי את הביקורות המעניינות שלך ושל לי יניני עוד לפני שקראתי את הספר, שהרי כך הגעתי לקרוא את הספר מלכתחילה. תודה!


©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ