מעשה שהיה?
מר מאני

"אני מסכימה.. אני מסכימה.." דיאנה סובבה את ראשה על הכרית, "אני מסכימה.. אני מסכימה.." בחלומה נבלעה המילה החוזרת ונשנית בצלצול המעומעם של הטלפון ובצללי הנוכחות הבלתי מוגדrת של גבר כהה, דמות מעורפלת ורבת עוצnה שחשה בה בחלומה אבל לא יכלה לראות. בנוכחותו חשה שהיא נתונה בסכנה ובד בבד שהיא מוגנת ובטוחה. הקול ששמעה לא היה קולו, אך אף על פי כן דומה שהוא שלוט בתשובותיה.

"אתה מסכים?" עתה היה הקול שלה, לחישה בזוהר העמום של האור הרך לצד מיטה לא גשמית שכמו ריחפה ברגע שנשכבה עליה. הוא עמד ליד המיטה ורכן מעליה, ידיו צמודות לכרית שלצד ראשה ומתנגדות. "לא".
ידיה היו על כתפיו והיא משכה אותו קרוב יותר אליה וראתה איך עיניו מתחילות לבעור במסתרים. רעשי הרקע הטביעו את קולו כששפתיו החושניות הגו ללא קול. "לא".

היא החליקה את ידה מאחורי עורפו והאש הסמויה שבעיניו התפרצה בלהבות. היא היתה בשליטה עכשיו, היא ידעה זאת והתענגה על זה. "כן..." לחשה ומבטו החורך נפל על שפתיה. היא היתה בשליטה כשפיו כיסה את שלה, חוקר, מתגרה.. ואז נפתח אט אט ודחק בה לפתוח את שפתיה, לשונו בודקת וממששת, נדחקת פנימה.
הוא תבע את השליטה, לקח אותה ממנה והיא נאנחה ... המשך לקרוא

12 קוראים אהבו את הביקורת