ביקורות ספרים אחרונות
קראתם את הספר הזה, על ההיא שמוצאת עבודה אינטנסיבית ודורשנית, שלא באמת קשורה למה שהיא רוצה לעשות בחיים? נו, ואז העבודה הזאת גורמת לה לנתק קש... המשך לקרוא
דבקות במשימה, הגשמת חלום ועקשנות. יש פה מכל זה. סיפור מעולה שמאד מחבר לתקופה. משולב בהומור שמאפשר גם לצחוק בקול. מעולה.... המשך לקרוא
ובכן את הספר הזה קראתי כשאני כמובן יודעת את סופו, ספוילר אלק. זו חוויה לא קלה שגם השפיעה על התפיסה שלי את הארועים. הסיפור מסופר מנקודת מבט... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
"הקרב היה נורא. זאת היתה הקשה ביותר בחוויות שעבר בִּילְבּוֹ, ובשעתו השנואה עליו ביותר - או במילים אחרות, הזמן שהיה גאה בו יותר מכול, ונהנה ל... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מעולה, יפה, מרגש, ארוטי, סוחף ופשוט אי אפשר לא להתאהב בנתנאל ווסט! ספר שלישי בסדרה למרות שלדעתי ניתן לוותר על שני הספרים הראשונים בכיף. ... המשך לקרוא
הספר ב ה הידיעה נועד לכל אחד שאיבד מישהו יקר והוא לא דתי וקשה לו/לה להתמודד עם האובדן... המשך לקרוא
הספר כתוב מעולה כמעט לכל אורכו. מודה שהיה לי קשה להניח אותו בגלל המתח. אבל הסיום לא אמין בצורה חמורה מספיק בשביל להשאיר טעם לפגם.... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
לוויה בצהריים. שם הספר מרמז על צער אינטימי, על סיפור קטן ומופנם, וזה אכן בהחלט מה שמוגש לקורא. אך בכל זאת, אי אפשר להניח אותו מרגע שמתחילים, ... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
להערכתי, המותחן האחרון של צ'יילד הוא גם הטוב בספריו! הוא מחזיק פרשה מסועפת לפתרון משנת 1996 והסיפור מרגיש אקטואלי מתמיד, נתון שמוביל למחשבה... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
הודעות חמות מהפורומים הודעות שעוררו גלים בימים האחרונים
ביקורות ספרים אהובות מהשבוע האחרון
כולנו מדברים לעצמנו. טוב, לא בקול רם, אך מהם מחשבותינו והגיגי נפשנו אם לא דיבורים שאנו מדברים לעצמנו. אמנם איננו זוכים למענה, אך לפחות אפשר ... המשך לקרוא
34 אהבו · אהבתי · הגב
המשפחה שלי מסוגלת להיות די מפחידה, לפעמים. כולם חכמים כל כך. אח שלי למד לקרוא בגיל שלוש. אחותי מעולם לא קיבלה ציון מתחת לתשעים. שניהם כב... המשך לקרוא
32 אהבו · אהבתי · הגב
מה הופך ספר לאמין? זו שאלת מליון הדולר. יכולים לספר לי שני סיפורים – מופרכים פחות או יותר באותה מידה – לאחד אגיד פחחח... ולאחר אאמין. למה? ב... המשך לקרוא
28 אהבו · אהבתי · הגב
הספר שתיקה פרסית נופל בין שני כסאות: "לא בלי בתי" של בטי מחמודי ו"אהבתה של גברת רוטשילד" של שרה אהרוני עצמה. הנפילה גורמת לספר שלפנינו להיות ... המשך לקרוא
27 אהבו · אהבתי · הגב
מזל טוב לי. הספר הפיני הראשון שלי , והוא מהנה ביותר. ספר קטן-גדול (129 עמודים כולל אחרית דבר מרתקת ) , שמגולל את סיפורו של חייל האמיץ שווייק - ... המשך לקרוא
23 אהבו · אהבתי · הגב
האשמה היא קודם כל בציפיות. לא ממש ברור לי איך הן הגיעו לשם. משהו בכריכה המיוחדת. בשם "ינקי". שם כזה של פעם. שם הולם לספר שיש לו נגיעה בשואה. ... המשך לקרוא
20 אהבו · אהבתי · הגב
האם קיימת אמת אבסולוטית? כן, האמת המוחלטת שאין עליה עוררין ? שאלה למחשבה, אשר איני בטוחה שקיימת עליה תשובה חד משמעית. בספר זו מוצגת לנו תמונ... המשך לקרוא
18 אהבו · אהבתי · הגב
ההיסטוריה ואני, חשבון נפש. עוד בילדותי בקשתי ללמוד היסטוריה, כאחת משתי האופציות לחיי הבוגרים שגלגלתי בדמיוני. הראשונה הייתה להיות ספן ה... המשך לקרוא
17 אהבו · אהבתי · הגב
אֵלֶּה הָיוּ הַחֻקִּים. הָיָה עָלֵינוּ לְהַפְקִיד אֶת הַיְּלָדִים בִּידֵי אֲנָשִׁים אֲחֵרִים. זָרִים גְּמוּרִים. שָׁם הֶחְזִיקוּ בָּה... המשך לקרוא
15 אהבו · אהבתי · הגב
שיר / סיפור שכתבתי (לפרסום יצירה:סיפור שכתבתי)
לפני 6 ימים
4. תהום אפלה The Wolf
לפני שבועיים
6. סליחה המעופפת
לפני שלושה שבועות
10. תינוקת בבית Braveheart
לפני ארבעה שבועות
11. תשתחרר יחיאל
לפני ארבעה שבועות
12. סתם תרגיל כתיבה(חלק ג) שרוני
לפני ארבעה שבועות
13. קשר? שקר! מסמר עקרב
לפני ארבעה שבועות
14. הודעה חשובה צפכדר
לפני ארבעה שבועות
16. . קרדואן
לפני חודש
19. ריק - שיר מאי
יצירה נבחרת
- לאלו שאני באמת אוהבת
*
רק תזכיר לי בבקשה,
איפה אתה, או אני?
על פרשת דרכים, צומת של חיצים,
ואחד העם מת ולא יכול לעזור.
אני רואה שם משהו,
ישן-חדש
רץ? מדלג? ארנב לבן!
לא, לא, בשום פנים ואופן.
את פשוט עפיפון בלי חוט, זוכרת?
ואם אין דבר שיחבר
אותך לקרקע כמו נרקיסים,
אז ממילא ״תשתי אותי״ ותגדלי.
תקשיבי רגע,
הדלתות של הירח סגורות בשעה הזאת של הלילה,
גם אם את מאוד רוצה לאהוב.
אני אתן לך מפתח
לדלת אחת בחודש, תבחרי.
שם, החיוכים נעלמים סתם כך הופכים לממזריים,
כמו שההוא עזב בדיוק כשהתאהב.
ואז כשחזר, הפוטנציאל שלו נעלם (בלי לרכל).
דעי, כדי לחשוב צריך לשתוק,
ואם אינך מסוגלת, אז בואי נדבר
על הדברים החשובים באמת.
לוחמי חופש, אתה אומר?
יודע מה, מסכימה- רק כי אני מוצאת את עצמי
בורחת תמיד אל הישן שהיינו,
וזה נוסך בי כל כך הרבה שלווה,
ומעבר לזה צחוק על עבר מעורער
וחסר כל פוטנציאל,
שנמצא ישר עד הבוקר.
*... המשך לקרוא
קוראים אותי בזה הרגע


ספרים שדורגו לאחרונה
דירוג של חמישה כוכבים שומרת אחותי (עטיפת הסרט) / ג'ודי פיקו
דירוג של חמישה כוכבים המתנה הכי טובה בעולם / ג'ונתן אמט
דירוג של חמישה כוכבים אין כמו בבית / ג'ונתן אמט
דירוג של חמישה כוכבים יהלום בשלג / ג'ונתן אמט
דירוג של חמישה כוכבים להוריד את הירח / ג'ונתן אמט
דירוג של חמישה כוכבים הענק הכי גנדרן בעולם / ג'וליה דונלדסון
דירוג של ארבעה כוכבים למה חתולים לא נחמדים / אורי לברון
דירוג של חמישה כוכבים הדובון לא לא - כריכה קשיחה / יצחק אבנון
דירוג של חמישה כוכבים בור המים / גריים בייס
דירוג של חמישה כוכבים טרופותי / ג'וליה דונלדסון
דירוג של שלושה כוכבים השכנים / עינת צרפתי
דירוג של חמישה כוכבים יונה בודדה / לארי מקמרטרי
ביקורת נבחרת
אֵלֶּה הָיוּ הַחֻקִּים. הָיָה עָלֵינוּ לְהַפְקִיד אֶת הַיְּלָדִים
בִּידֵי אֲנָשִׁים אֲחֵרִים. זָרִים גְּמוּרִים.
שָׁם הֶחְזִיקוּ בָּהֶם מַחֲצִית הַיּוֹם.
אָסְרוּ עֲלֵיהֶם לְדַבֵּר שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת, גַּם לִצְחֹק
הָיָה אָסוּר עֲלֵיהֶם. אֵלֶּה הָיוּ הַחֻקִּים.
כֻּלָּם שָׁלְחוּ אֶת הַיְּלָדִים.
זֶה הָיָה הַדָּבָר הַשָּׁפוּי לַעֲשׂוֹת.
אִישׁ לֹא רָצָה לְהֵחָשֵׁב מְטֹרָף.

אֵין זוֹ חָכְמָה
לִשְׁפֹּט אוֹתָנוּ עַכְשָׁו,
מִמֶּרְחָק שֶׁל זְמַן וּמָקוֹם.

אָז לֹא יָדַעְנוּ אֶת מַה
שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים הַיּוֹם.

- "אלה היו החוקים", אלי אליהו

ביום שהתגייסתי, לא הייתה חנייה ליד מוזיאון חיל הים. אימא ישבה במושב מקדימה ומיררה בבכי, אמרה שהיא לא מאמינה שככה היא תיפרד ממני - באוטו, הכוונה - שהיא לא תזכה לנופף לי לשלום מהאוטובוס. שתי שניות אחר כך אבא שלי מצא חניה והיא ירדה להיפרד ממני, כמובן, אבל אני בחיים לא אשכח את זה, כי באמת לא ראיתי אותה בוכה הרבה פעמים, וגם, מה אני אגיד. הרגשתי כמו קורבן אדם.
ועכשיו, שנה וחצי אחרי זה, תאריך הגיוס של אח שלי הולך וקרב, וזה מכניס אותה למין מצב מוזר של התק... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורת
נכתב ע"י קוראת בקפה לפני 3 ימים
קבוצות קוראים
היי חבר'ה! מתארגן מפגש בבוקר של רביעי (סביבות שמונה וחצי תשע) לאלה שלא יכולים לבוא בצהריים. רוצים לבוא? כתבו "אניייייי" מוּמוּ בקבוצת מפגשי סימניה לפני 3 שעות
אני לא עושה זאת משעמוןם אנג'לינה אלא מסקרנות עוד קבוצה מתה איור וודה בקבוצת אוהבי מיתולוגיה יוונית ורומית לפני 3 שעות
עוד קבוצה מתה איור וודה בקבוצת מועדון קריאה לפני 3 שעות
עוד קבוצה מתה איור וודה בקבוצת קבוצת קריאה online לפני 3 שעות
קבוצה מתה איור וודה בקבוצת מי רוצה להחליף ספרים? לפני 3 שעות
טוקבקים על ביקורות ספרים
אפרתי
לוויה בצהרים מאת ישעיהו קורן
את כותבת מצויין. אבל פליז! את יכולה לחלק את הביקורת לקטעים? קצת יקל עלינו, בני אדם פשוטים וטובים.
MishaEla
לדבר לעצמנו מאת אנדרס נאומן
מסמר, זה לגיטימי שזה עורר בך דחייה. בי לא. שים לב למה שצוטטת: "...בכל פעם שאנחנו מאשרים... אנחנו מתרגשים". זו בדיוק הנקודה. זה ריגש אותם. מינית ורגשית. ישנם אנשים שמנהלים מערכת יחסים כזו. זה נקרא BDSM. גרימת כאב / קבלת כאב מרגשת אותם. ישנה קהילה ענקית של אנשים שזו נטייתם. אין בזה שומדבר דוחה (אובייקטיבית) כמו שאין שומדבר דוחה בגייז או טרנס. אתה לא מתחבר לזה בשום צורה וזה הכי לגיטימי כמובן. זה לא אומר בשום אופן שנאומן התכוון לעורר סלידה אצל קוראיו, ואני בטוחה שקוראים שמתחברים לBDSM דווקא ימצאו את התיאורים הללו מאוד נורמליים. כל עוד גרימת הכאב וקבלתו נעשים מתוך הסכמה הדדית, זה אחלה, וזה בדיוק המקרה שמתואר בספר המדהים הזה.
אפרתי
אשה בורחת מבשורה מאת דויד גרוסמן
מקסים!
האופה בתלתלים
האי של עוורי הצבעים מאת אוליבר סאקס
יפה, כרמליטה. מקבלת את טענתך
מוּמוּ
סלמון הספק - תופסים טרמפים בגלקסיה בפעם האחרונה מאת דאגלס אדאמס
הם לא רעים ולא טובים, הם פשוט.. הביטלס. אחלה של ביקורת.
סקאוט
בית הצעצועים של יעקב אורלנד - ציורים ועטיפה: צבי מאירוביץ מאת יעקב אורלנד
דרך אגב, כאשר רשמתי גזעיות, התכוונתי למשהו גזעי [ מגניב] ולא גזעני, שחלילה לא תחשבו אחרת.
איור וודה
ראי האש והחלום - אחוות הקונכיה #2 מאת צ'יטרה בנרג'י דיוואקרוני
הכי אהבתי לקרוא את מה שכתבת על עצמך יקרה. מירה מקסימה. גמ אני מחכה. תעדכני אותי. קראת את כול הספרים שלה? כי מעיון פה אני מוצאת שיש כמה שטרם קראתי. חתולך חמוד. .תודה רבה לך.
כרמליטה
האי של עוורי הצבעים מאת אוליבר סאקס
נדמה לי שחלקכם לקחו את דברי לקיצוניות מיותרת. תרשו לי לחזור רגע לתחילת הסקירה של פפריקה. היא מספרת בגאווה על כך שאחיה הצעיר לימד עצמו לקרוא בגיל 3 ומתפעלת מעושר השפה שלו ומציינת ש"הרווח ברור מאליו". זה נהדר אבל לא המצב הרווח בארץ. בסקירה על הספר "אהבתה של גברת רוטשילד" מלפני חודשיים כתבה פפריקה בהתייחסה לתקינות השפה: "אנשים מבצעים מעשים מגונים בשפה. כל הזמן. הם מקווים שהמינים הנכחדים יצליחו "להישרד" וכועסים כי מישהו "חירב" להם הכל ומתארים את התמונה ש"תולה" על הקיר ובכל פעם שזה קורה אפשר לזהות מסביב אנשים שעוברת בהם צמרמורת פיזית. אני אחת מהם. אני יודעת שזה זניח, אני יודעת שאפילו בלשנים כבר מסרבים לדבר על שימוש תקין ולא תקין בשפה, אני יודעת שהרגישויות האנינות שלי מפריעות בעיקר לעצמי. ועדיין זה צורם לי. זה בלתי נשלט". אני לא התנגדתי לשימוש בסלנג, לא לשימוש במילים אנגליות (כמובן במידה), הבאתי דוגמה בה לדעתי הביטוי העברי מוצלח ונכון יותר מהאנגלית. את עניין האקדמיה העלתי בתגובה לדברי דז'נייב. לרגע לא אמרתי שלימודים אקדמיים או שפה עשירה הם ערובה לאנשים מעניינים, אושר וגם לא לדרך ארץ. יש להם ערך מוסף לא קטן אבל בעיני אינטליגנציה רגשית חשובה יותר. כמו שאמר פאלפ אנחנו דנים כאן בתהליכים. פפריקה - אני, הזקנה (לא ממורמרת, ולא מתרפקת בצער על עולם הולך ונעלם) יודעת היטב כי השפה משתנה, כמו עוד דברים רבים שהשתנו במהלך חיי. אני אף יודעת שבתהליכי שינוי וקידמה יש ברכה אך לפעמים גם חסרונות וכדאי להישיר אליהם מבט ולא לקדשם. וחוץ מזה רוצו לראות את הסרט "פיגומים". סרט ישראלי נפלא שבדרכו שלו נוגע גם בדברים עליהם דנו כאן.
איור וודה
ראי האש והחלום - אחוות הקונכיה #2 מאת צ'יטרה בנרג'י דיוואקרוני
מירה קראת את נוכריה? תטדה לך
סקאוט
האי של עוורי הצבעים מאת אוליבר סאקס
פפריקה, זה משעשע. קראתי לפני כמה חודשים טקסט דומה שנכתב על ידי ז'בוטינסקי שבו הוא מתרעם על הנוער והצעירים של היום שאינם אוהבים לקרוא ומתנהגים בצורה לא טובה.
פַּפְּרִיקָה
האי של עוורי הצבעים מאת אוליבר סאקס
אז. קראתי בטקסט שנכתב ב1515 את הדברים הבאים: "טעמם של בני אנוש כה שונה, שכלם של אחדים מהם כה רפה [...] רבים מאוד אינם בקיאים בספרות; רבים מתעבים אותה. הברברי דוחה כל דבר שאינו ברברי לחלוטין בטענה שהוא קשה מדי, ואילו טרחנים חסרי ידע של ממש דוחים כזוטות כל חיבור שאינו עתיר בביטויים שחוקים. [...] כל אלה יושבים במסבאות ובין כוסית לכוסית חורצים דעתם על כשרונם של אחרים."
אפרתי
האי של עוורי הצבעים מאת אוליבר סאקס
תסתכלי במראה, חביבתי. חכמה אחת בטח תמצאי שם.


©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ