ביקורות ספרים אחרונות
בהחלט אחד הספרים הכי מרגשים שיצא לי לקרוא. האופן שבו הספר היה כתוב מאוד עניין אותי בצורה מיוחדת, הדמויות גם כן. יכולתי מדי פעם להזדהות עם ... המשך לקרוא
מסופר על בחורה הסובלת מהפרעות נפשיות כביכול. מצטערת אבל אין שום קשר בינה לבין הפרעה נפשית. לא התחברתי לדמות או לסגנון הכתיבה של הכותבת. ע... המשך לקרוא
מהו זכרון ילדות יפה במיוחד של חיים שפירא? הוא קשור לאבא שלו, למבוכה ולשלג. מה זכרון ילדות יפה במיוחד שלי? לא יודעת, אבל הוא בטח קשור איכשהו ... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
מה הסיכויים לפגוש מישהו ברכבת שלא התראית עמו זמן רב? האמת שלי זה קרה. לא ברכבת אלא ברחוב, באיזו שדרה. הוא עצר אותי דיי בפתאומיות, הייתי במש... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
הספר הזה מוכיח, שאין קשר למה שכתוב בתקציר האחורי של הספר לנכתב בתוכו. וזה קורה הרבה מאוד פעמים. צא ולמד, שלא ניתן לשפוט או להתרשם מתקצירים... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
שילוב מרענן של מעין רומן היסטורי, תככי כנסיה המון מתח ופנטזיה וכל הסלט הזה כתוב בטוב טעם. בסוף החמישה כרכים נסכם את הסדרה. מומלץ למי שאוהב ... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
"סודות ושקרים,"הוא אמר."כל הכבוד,אחות שלי. הפכת באופן רשמי לבת במשפחת קהיל." כל כך עצוב.... המשך לקרוא
זה נפלא ומטורף ומלא הומור ונונסנס, זה גורם סחרחורת ופרצי צחוק לא נשלטים, זה היה שווה כל שקל מהמחיר של זה, ואני לא בטוחה מה זה בעצם כי "ספר" נש... המשך לקרוא
12 אהבו · אהבתי · הגב
בספר שלל דמויות מעניינות שכל אחת מהן מאפשרת לנו הצצה אל תוך החיים במצרים על כל תחלואי החברה והשלטון שבה. ההבדלים בין המעמדות, בין העניים ל... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב
הודעות חמות מהפורומים הודעות שעוררו גלים בימים האחרונים
ביקורות ספרים אהובות מהשבוע האחרון
מישהו פה הרי צריך לאזן את מבול הביקורות המאוד מתלהבות - אך יש לומר גם שטחיות - על צרור הדפים האלו שהתאגדו לספר לא מותח במיוחד ומאוד לא אמין, ... המשך לקרוא
38 אהבו · אהבתי · הגב
בנסיבות רגילות סביר להניח שלא הייתי קורא את הספר הזה. אבל החיים ונסיבות רגילות, מסתבר, זה חתיכת אוקסימורון. אז למה לא, בעצם? כי זה ספר בן 60... המשך לקרוא
32 אהבו · אהבתי · הגב
אוֹפֵּרַה לַה סַבוֹ אַה-לַה-פְרַנַס אני מניחה פה אזהרת מילים לא נאות ולא יאות משורש ש.ג.ל, ע.ג.ב, ב.ל.ב.ל, ז.ר.ג. יש גם כמה מחלות מין. ואיח... המשך לקרוא
31 אהבו · אהבתי · הגב
מה חשבתם על הקיבוץ בילדותכם? אני לא זוכרת שהרעיון של בית ילדים היה נראה לי מוזר או מזעזע. כמו הרבה רעיונות אחרים, שבילדות אנחנו מקבלים אות... המשך לקרוא
30 אהבו · אהבתי · הגב
# הספר עוסק באחד הנושאים המטרידים היום: הסביבה. ליתר דיוק למי שייכים הקרקע, המים שאנו שותים והאוויר שאנו נושמים. האם אפשר לקנות אותם ולהפו... המשך לקרוא
28 אהבו · אהבתי · הגב
כך היינו פטירתו של חיים, גורי הציפה אותי בזיכרון לשיריו הראשונים הידועים למתי מעט, שנכתבו בנעוריו בכדורי, כתלמיד כדורי נחשפתי לשירו, אות... המשך לקרוא
27 אהבו · אהבתי · הגב
גיבור לא-אהוב עושים באהבה או לא עושים אותו בכלל. לי אסור לעשות גיבורה כמו רותי: אנוכית, כל-כך אנוכית שהייתי נוקמת בה בכל עמוד. רותי מרוכזת ב... המשך לקרוא
26 אהבו · אהבתי · הגב
ההיסטוריה הסודית של ההיסטוריה הסודית היא שאת הספר התחלתי לקרוא פעם וזנחתי. לאחר מכן התחלתי לקרוא את החוחית, עליה היה זרוי אבק כוכבים. אז ה... המשך לקרוא
25 אהבו · אהבתי · הגב
הכל התחיל לפני 4 חודשים. כתבתי את הביקורת שלי על הספר "ראיתי איש" ואחת התגובות הקפיצה לי את המחשבות. "שונא שמתנגדים לי". אז יצאתי למסע חיפ... המשך לקרוא
24 אהבו · אהבתי · הגב
שיר / סיפור שכתבתי (לפרסום יצירה:סיפור שכתבתי)
לפני 19 שעות
3. =המטען= אבונור
לפני 19 שעות
4. בי(ע)ות The Wolf
לפני 19 שעות
5. ללא שם The Wolf
אתמול
7. שפל The Wolf
לפני 3 ימים
16. פרק 1 - סכנה! zoey
לפני 3 ימים
17. מדמיין אילסוס
לפני 5 ימים
19. את milo
יצירה נבחרת
לא כל הנוצץ זהב.

לפני עידן ועידנים, כלומר בשלהי שנות השמונים של המאה שעברה, נפשתי בקיבוץ האון.
באחד הבקרים קמתי מוקדם, ממש עם זריחת החמה לשכשך רגליי במים הזכים של הכינרת.
משהו בתוך המים - במרחק ניכר מקו החוף - נצץ והחזיר אור מהשמש הרכה.
רציתי בכל מאודי להגיע אל החפץ,
אך כירושלמי מצוי, שאינו יודע לשחות, הרמתי עיניי לשמיים והתפללתי שתבוא איזו רוח שתעורר גלים. וכך היה.
משבים קלילים סחפו אט-אט את החפץ עד ממש לרגליי.

הייתה זו שרשרת זהב עטורה ביהלומים.
לא ידעתי את נפשי מרוב שמחה וגיל.
אך כאן נוצרה דילמה לא קטנה:
הגנב שבי אמר: 'זו מתנה מהשמיים, שמח בני בחלקך'
האדם שבי אמר: "זה שייך למישהו וצריך להכריז על האבידה'.
עשיתי דין לעצמי ומצאתי "שיטה" להכריז על אבידה.
שמתי את השרשרת על צווארי וכל היום הסתובבתי בקרבת החוף,
בתקווה (או שלא בתקווה) שמאן-דהו יזהה את השרשרת ויאמר: "שלי היא" ואתננה לו.
וכך חלפו שלשה ימים בבילוי על החוף ואין איש הטוען לבעלות על השרשרת.
שמח וטוב לב שבתי לביתי עם שרשרת יקרה מפז, ועם ייסורי מצפון לא מעטים.

את הנופש הבא וגם זה שלאחריו עשיתי באותו מקום עם השרשרת על הצוואר, עם אותן ת... המשך לקרוא
קוראים אותי בזה הרגע

الكافي في شرح النصوص المختارة : الادب القديم
عبد الرحيم الشيخ يوسف


ספרים שדורגו לאחרונה
דירוג של ארבעה כוכבים טווס בחדר מדרגות / גלית דיסטל אטבריאן
דירוג של חמישה כוכבים סוף הלילה - צל לילה #3 / אנדראה קרמר
דירוג של חמישה כוכבים זאבי הלילה - צל לילה #2 / אנדראה קרמר
דירוג של חמישה כוכבים צל לילה - צל לילה #1 / אנדראה קרמר
דירוג של חמישה כוכבים תפילה לבובי - סיפור אמיתי-טרגדיה / לירוי ארונס
דירוג של שלושה כוכבים סוד שמור - דברי ימי קליפטון #3 / ג'פרי ארצ'ר
דירוג של חמישה כוכבים ילדות מתורגמת / ג'ין קוואק
דירוג של שלושה כוכבים צבעים נמלטים - פרוזה # / ליסה בר
דירוג של ארבעה כוכבים חטאי האב - דברי ימי קליפטון #2 / ג'פרי ארצ'ר
דירוג של ארבעה כוכבים ימים יגידו - דברי ימי קליפטון #1 / ג'פרי ארצ'ר
דירוג של שלושה כוכבים ללכת בדרכך - ללכת בדרכך #1 / ג'וג'ו מויס
דירוג של שלושה כוכבים מאה ימים של אושר / פאוסטו בריצי
ביקורת נבחרת
יש לי קרוב משפחה שחזר בתשובה, בן ארבעים כיום, חרדי מזה עשרים שנה, וכשסיפרתי לו שאני קורא רומח הדרקון כמעט עלו דמעות בעיניו. לפתע כל השנים כאילו לא היו, והוא שוב - ממש מול עיניי! - נמס והיה לנער בן עשרה, 'חילוני' למהדרין. התחלנו לדסקס על דמויות מהסדרה, על הדרמות האפיות וכו' וכו' עד שהייתי מוכרח לעצור אותו כדי שלא יתחיל לספיילר את הספרים שעדיין לא קראתי. הייתי בהלם. הבחור הזה הוא מה שנקרא צו"לניק (=צדיק ורע לו) מכף רגל ועד ראש, שאין לו יד ורגל בדעות חיצוניות כגון אלה. כיצד זה קורה?
מסתבר שזהו סוד קסמה של ספרות פנטזיה אמיתית - היכולת למשוך אותך בחבלי קסם אל עולם נפלא שאילולא נכתב - לא הייתה לך כל אפשרות לבקר בו, ומשביקרת בו - נטבע במוחך רושם בל יימחה, ואף אם תמצא בעולם הזה את הטוב שבעולמות - עדיין תיזכר בהוד הקסם שאפף אותך אי אז, מתחת לשמיכה, בלילות הארוכים של דמדודי הסתיו ולילות החורף ותתגעגע אליו עד דמעות...
"יש דרכים רבות להיות חופשי. אחת מהן היא לתת לדמיון לגבור על המציאות." ~ אנאיס נין. והספר הזה והסדרה בכללה הם כושר דמיון על סטרואידים, ובגלל זה אנחנו כל-כך אוהבים לקרוא אותה, לעתים שוב, ושוב ושוב. תנו ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורת
נכתב ע"י אבק ספרים אתמול
קבוצות קוראים
כנראה אולי ספויילרים הולך להיות למרינט מאהב חדש שגם היא תתעניין בו שקוראים לו לוקה. אני חושב שהוא אח של (הזאת עם השיער הסגול שאני שוכח אי Jack בקבוצת מיראקולוס ליידיבאג לפני 3 ימים
היי אני חדשה פה Emma בקבוצת בית הלילה לפני 3 ימים
מה אתם אומרים על הסדרה ארץ האגדות? שווה קריאה? לטרוח להשיג את כולם? Braveheart בקבוצת כל אוהבי הפנטזיה!! קבוצת אוהבי פנטזיה! לפני 4 ימים
מה אתם אומרים על הסדרה ארץ האגדות? שווה קריאה? לטרוח להשיג את כולם? Braveheart בקבוצת מדע בדיוני ופנטזיה לפני 4 ימים
איך ההורים שלכם הכירו? או - בונוס - סיפור היכרות מגניב שמסתובב בין החבר'ה כאגדה? האופה בתלתלים בקבוצת סקרים לפני 6 ימים
טוקבקים על ביקורות ספרים
בת-יה
סיפורים אינטימיים מאת נינה פינטו- אבקסיס
ביקורת טובה שעושה חשק לקרוא את הספר. תודה.
בת-יה
מטבח משפחתי - עמודים לספרות עברית # מאת גיל חובב
רויטל ק. תודה. אני אוהבת הרבה סוגים של גבינות, אבל דווקא את הקוטג' אני משאירה לאחרים. לעניין השאלה שלך על קוטג' עם סוכר: אין שום דבר רוסי במנהג הזה. זה נוהג אמריקאי, די מודרני, להוסיף לכל דבר מתוק - בעיקר ריבות. yaelhar, לא מסכימה שטעם עובר במשפחה. אני יכולה להדגים את זה עם סיפורים על המשפחה שלי ועל הרבה משפחות שאני מכירה, אבל כאן קצרה היריעה.
פַּפְּרִיקָה
מהומה רבה על לא דוור - עולם הדיסק # מאת טרי פראצ'ט
מסכימה.
שונרא החתול
זיכרון ילדות יפה במיוחד מאת חיים שפירא
הציטוטים מאוד יפים. לא ציינת מי המצוטט בציטוט על הפסנתרן בעמ' 162. והציטוט של ש"י עגנון מבריק וחכם אבל מי אני בכלל שאביע עליו דעה.
מסמר עקרב
העבד - מהדורה קודמת - ספריה לעם #92 מאת יצחק בשביס-זינגר
מקורי ומשעשע. חבל רק שסימנטוב לא נותן סימן.
שונרא החתול
העבד - מהדורה קודמת - ספריה לעם #92 מאת יצחק בשביס-זינגר
קול קורא לסימניה הקשיבו! הקשיבו! הקשיבו! יש פה כישרון אדיר ונדיר שחובה לקרוא. וגם ממש מגיע לו להגיע לביקורות הנבחרות ולכבוש את המקום הראשון. ואולי אז ממרום מושבו הוא אפילו יכבד אותנו, פשוטי הכתב, באיזו מילה או שתיים. בואו להצביע ולהשפיע. וגם להתענג, על הדרך.
שונרא החתול
העבד - מהדורה קודמת - ספריה לעם #92 מאת יצחק בשביס-זינגר
סימנטוב סימנטוב צא החוצה, שונרא ודבורה ייתנו לך עוגה.
אפרתי
העבד - מהדורה קודמת - ספריה לעם #92 מאת יצחק בשביס-זינגר
תודה רבה, כוורן.
הכוורן
העבד - מהדורה קודמת - ספריה לעם #92 מאת יצחק בשביס-זינגר
בדיוק לזה התכוונתי , אפרתי , ובספר שלך זה בא לידי ביטוי בצורה יוצאת מן הכלל טובה . שונרא , בואי נסכים שזו כתיבה מדוברת מהז'אנר העילג , ולא רק שזה מותר מבחינה ספרותית - זה מגניב לחלוטין , בעיקר כשזה כתוב בכזאת חינניות כמו אצל סימנטוב . אבל איפה סימנטוב , לעזאזל ??? למה הוא לא מגיב ??? עילג עילג , אבל סנוב לא קטן .
אפרתי
העבד - מהדורה קודמת - ספריה לעם #92 מאת יצחק בשביס-זינגר
זו כתיבה עילגת במתכוון והיא משעשעת ומותרת לחלוטין מבחינה ספרותית. גם אני השתמשתי בכמה רובדי שפה ודווקא ההבדל ביניהם מדגיש את הגיחוך.
שונרא החתול
העבד - מהדורה קודמת - ספריה לעם #92 מאת יצחק בשביס-זינגר
זו כתיבה מדוברת הרבה הרבה יותר משזו כתיבה עילגת. ברור שהכתיבה המדוברת משקפת דיבור אבל מבחינתי הדיבור לא נופל להגדרה של עילגות אלא למשהו אחר שבאמת קשה לשים עליו תוויות כי יש בו גם חוכמת חיים, גם חוכמת רחוב, קצת זרם תודעה, הרבה פיקחות והרבה חוכמה וגם ורוחב יריעה של ידיעה מאוד רחב. אי אפשר להכניס את סימנטוב למגירה כי הוא אפילו כל החנות החדשה של איקאה בבאר שבע לא תספיק בשבילו. ואני מכירה את תמונות יפואיות אבל לא היכרות אישית קריאתית.
הכוורן
העבד - מהדורה קודמת - ספריה לעם #92 מאת יצחק בשביס-זינגר
לא מסכים . "יש אחת זקנה כל שבוע אני לוקח אותה מאצל הבן שלה מחזיר אותה לראשון לבית אבות שמה איפה שהיא גרה" - זו לא כתיבה מדוברת , זו כתיבה עילגת . עילגת במתכוון , אבל 100% עילגת . סימנטוב מזכיר לי את הכתיבה של מנחם תלמי בספר " תמונות יפואיות" . מכירה ?


©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ