ביקורות ספרים אחרונות
וואו איזה ספר מעולה! ספר שמהרגע הראשון הוא מעניין, מלא רגש וחמלה, עצוב מאד אך גם אופטימי. ממליצה בחום! זהו סיפור על זוג נשוי, בן ואמה, שמגדל... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
"אשה יקרה" ליהונתן גפן מאת: משה מאלר באיזמל מנתחים חד, דוקרני ופולשני מנתח הסופר יהונתן גפן, בכשרונו הרב, את שנות ילדותו, את סובביו ובעיקר ... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
אני אוהבת סיפורים שמבוססים על מקרים אמיתיים. הם מקור לכוח והשראה. אני אתחיל מסוף הספר, שבו המחבר כתב :"ננסי הרד, הסיבה לכך שכתבתי את הספר בר... המשך לקרוא
אני לא יודעת אם להתחיל בתיאור של הספר, בתיאור של צ'ארלי או במחשבות שעלו אצלי בעקבות הקריאה בספר. אני חושבת שאני אתחיל בכמה ציטוטים שמאוד אה... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
מכירים את ממנטו? אלון, אל תרים את האצבע, ברור שאתה יודע, התכוונתי לכל האחרים. למי שלא יודע, הסרט ממנטו יסד איזו אסכולה של יצירות שמוצגות ... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
לפני כמה ימים קראתי בה"ארץ" מאמר דעות שכותרתו הייתה:"בין הנשגב להזוי" ולצורך עניין הביקורת אני מוסיפה גם את המילה "ביזוי". ב-"הנשגב"- אני מ... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
תחנת אוטובוס בקצה הרחוב. מהמיושנות, עם המתכת המחוררת, שלט צהוב מכריז מלמעלה על מספר התחנה, ואגד תלתה לאחרונה מודעה מתקלפת, "קו שש עשרה בוטל ... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
שייך לזאנר של הרומן הרומנטי בהבדל משמעותי אחד שהוא כתוב וערוך היטב. הסיפור אינו יחודי לעומת ללכת בדרכך והנערה שהשארת מאחור אבל כתוב בצורה... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
מה מוביל את חייו של אדם? מה המרכז? הטרגדיות שלו, או שמא מאוויו, כמיהתו, רצונותיו? את טרילוגיית השואה של פרימו לוי קראתי בצימאון. כתיבה מפוכ... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
הודעות חמות מהפורומים הודעות שעוררו גלים בימים האחרונים
ביקורות ספרים אהובות מהשבוע האחרון
https://youtu.be/OER8dtQPF14 "כל מי שחיפש לו רגעים של שלווה ושל התעלות רוחנית, יכול היה למצוא אותם בה. כמו הילכה קסם על מבקריה, ידעה החצר להרגיע את הנפש... המשך לקרוא
36 אהבו · אהבתי · הגב
לקרוא את 1984 בלי לדעת כלום, ממש כלום, על אירופה במאה ה-20, או, יותר טוב, לקרוא את מובי דיק כשאין לך מושג שיש ספרים כאלה שנקראים הברית החדשה או ה... המשך לקרוא
32 אהבו · אהבתי · הגב
"כמו שלסרטים יש פסקול, שלעתים קרובות קובע את האופן שבו נפרש את מה שאנחנו רואים ומעניק לו לא רק רובד נוסף אלא גם קונטקסט, אז גם לספרים יש משה... המשך לקרוא
28 אהבו · אהבתי · הגב
למעלה משלושים ספרים קראתי משל אפלפלד, למעלה משלושים אתנחתאות. אפלפלד כותב שקט. הספרים הרי שקטים מטבעם. איך שקט? לקרוא את אפלפלד זה להיכנס ... המשך לקרוא
27 אהבו · אהבתי · הגב
טרי הייז הוא בראש ובראשונה מספר סיפורים וזה מה שהופך את הספר הזה לכזה טוב. לבד בתאטרון המוות הוא ספר מתח קצבי שמתחיל בחקירת רצח ומתגלגל לפ... המשך לקרוא
26 אהבו · אהבתי · הגב
הגעתי לעמוד 280 (מתוך 478) ואפסה סבלנותי. הספר הזה הוא יצירתו של "אחד מסופרי המתח המובילים בצרפת" כדברי ההוצאה, סופר שזכה במולדתו ל 15 פרסים ס... המשך לקרוא
25 אהבו · אהבתי · הגב
שיר / סיפור שכתבתי (לפרסום יצירה:סיפור שכתבתי)
לפני 5 ימים
13. ירייה בשגגה The Wolf
לפני 6 ימים
20. מחפש השראה Command
יצירה נבחרת
הרגע הזה,
כשכל מה שאתה יכול לראות זה רק אותו הדבר,
מקיף אותך מכל הצדדים.
רק חום וחום ועוד חום.
אתה לא מצליח לפרוץ את זה, כי יש משהו שמונע ממך זאת.
אתה מקשיב למה שאתה צריך לעשות, גם אם כל נשימה שאתה לוקח מרגישה כל כך קלושה וכל נשיפה מרגישה כאילו היא מהדהדת מסביבך בחלל הקטן, עוטפת אותך.
אתה לכוד.
אתה לבד, אבל לא עצם העובדה הזו הוא מה שמציק לך, אלא ההרגשה.
ההרגשה שהתחושה הזאת היא אין סופית.
שהתחום שלך ישאר לעד צר וקטן כקופסא.
זמן התפוגה אינו ידוע, אין תאריך, אין יום, אין שעה.
אי ודאות.
אתה כלוא בתוך הנפש שלך.
המחשבות שלך תמיד יעסקו במחסור באוויר, ברצון לפרוץ ולצאת.
בלי הסחות דעת.
לא משנה כמה תחשוק בהן.
כי אין מחשבות תקינו כאשר מגיבלים אותן.
המחשבות יהיו צרות כמסדרון, נטולות אופקים, כלואות בין קירות תא גבוהים.
לעולם לא תדע מה יש מעבר, לעולם לא תדע מה אתה מפסיד.
לעולם גם לא תדע מה אתה מרוויח, כי העולם שבחוץ הוא אינו מושלם.
אולי המקום הזה הוא המקום היחידי בשבילך.
אולי אתה מקום דווקא במקום המוסתר, אולי אתה צריך להרגיש כלוא.
אולי המחסור באוויר הוא הדרך היחידה לקבל אוויר.... המשך לקרוא
קוראים אותי בזה הרגע


ספרים שדורגו לאחרונה
ללא דירוג מבוא לכלכלה - מיקרו כלכלה : מהדורה שניה מורחבת / יצחק אורון
ללא דירוג אטלס גוף האדם / אסתי אנגל
ללא דירוג שטום - הסדרה המודרנית # / ג'ם לסטר
ללא דירוג הדרך לחיים של משמעות - חוכמת הרבי מנחם מענדל שניאורסון / סימון יעקבסון
ללא דירוג מחשבות ורגשות - הבסיס לצמיחה אישית / ד"ר מתיו מקיי ופטריק פנינג
ללא דירוג מכותב לקורא / שושנה ברוש
ללא דירוג איתן פרום / אדית וורטון
ללא דירוג ימים לראות / שגית אמת
דירוג של חמישה כוכבים כמה טוב להיות פרח קיר - ע"פ גרסת הסרט / סטיבן צ'בוסקי
דירוג של כוכב אחד אסון מהלך - יפהפה #2 / ג'יימי מקגווייר
ללא דירוג אשה יקרה / יהונתן גפן
ללא דירוג שטום - הסדרה המודרנית # / ג'ם לסטר
ביקורת נבחרת
תחנת אוטובוס בקצה הרחוב. מהמיושנות, עם המתכת המחוררת, שלט צהוב מכריז מלמעלה על מספר התחנה, ואגד תלתה לאחרונה מודעה מתקלפת, "קו שש עשרה בוטל לתחנה זו". ברחוב אין מכוניות, רק טרטור מרוחק של אגזוז אופנוע.
אישה נשענת אל דופן התחנה ומעיינת בסמארטפון שלה במצח מקומט. ילד, אולי בן חמש, כורע לידה ומסדר אבנים קטנות בריכוז. אני משנה תנוחה ומצליחה לראות את האותיות "יותם", מגושמות ולא פרופורציונליות. הילד מביט בהן, משנה את מיקומה של אבן אחת, מתרחק כדי לבחון את הכתובת השלמה, רוכן שוב ליישר את הזווית של המם הסופית. משהו עדיין חסר: הוא נעמד ומחפש סביב, ואז ניגש אל החרציות שבקצה המדרכה, קוטף אחת ומעטר בה את ראש הוו.
"אמא?"
האישה מוטרדת מכדי להיענות.
"אמא!" הוא מושך במכנסיה. "אמא, תראי מה עשיתי!"
"עידו, חמוד," היא מנערת את ידו, לא מרימה מבט אפילו. "אמא צריכה לבדוק משהו. אל תפריע לי."
"אבל אמא..."
קו עשרים ושבע מופיע מעבר לפינה. האישה תופסת ביד הילד, "בוא, מהר!"
הילד בועט באבנים בדרכו לאוטובוס.
אני נשארת לבדי בתחנה. תוהה ביני לביני מי זה יותם.

*

איזו משמעות יש להצלחות שלנו כשאיש אינו רואה אותן?
איזו משמעות יש לנשיכת הש... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורת
נכתב ע"י פפריקה לפני 3 שעות
קבוצות קוראים
היי.. מה עם הספר הבא? מישהוא יודע בוודאות? ראיתי אותו באנגלית בספריה.... מרינה בקבוצת בני לוריאן לפני שעתיים
אילו הספרים קראתם שבוע שעבר? מה אתם מתכננים לקרוא השבוע? סקאוט בקבוצת סקרים לפני 3 שעות
אנשים, אריאל, הבחורה האהובה על כולנו, המקימה הראשונה של תחרות הסיפורים, עוד מעט מתגייסת ובינתיים היא יושבת בבית בודדה וגלמודה, חסרת חיים ו אנג'ל בקבוצת צ'אט לפני 6 שעות
אוקיי, נמאס לי רשמית. סימניה לא מתה וכל הקוטרים יכולים ללכת לעשות עם עצמם משהו בלתי אפשרי מבחינה אנטומית (לפרטים פנו אלי). אני מזדרזת לפרסם פפריקה בקבוצת סיטקום סימנייתי. אנחנו בדיחה אחת גדולה. לפני 20 שעות
הייקו לקבוצה: הקבוצה מתה והוחייתה על ידי עוד שיניגאמי *נכנסת לפינטרסט* "הו לא אני בגמילה!" *סוגרת* *נכנסת לטאמבלר* "הו לא אני בגמילה!" *סוג גרייס בקבוצת we are (fan)girls and we love doing ASDFGHJKL לפני 20 שעות
טוקבקים על ביקורות ספרים
אפרתי
רשימת אוקטובר - מותחן שנקרא מהסוף להתחלה מאת ג'פרי דיבר
נצחיה, לפחות זה היה ברור.
חמדת
ימיו האחרונים של סטפן צווייג מאת לורן סקסיק
מחשבות -לא הבנתי אז שאלתי .אכן כך כהגדרתך . תודה לך על תגובתך.
חמדת
ימיו האחרונים של סטפן צווייג מאת לורן סקסיק
yaelhar -בעקרון את צודקת .אבל כמי שקוראת הרבה ביוגרפיות ועל ביוגרפיות אפשר להבחין לדעת ,ו"להריח" מהם העובדות ומה הם התוספות .אני אוהבת לקרוא סוג שכזה כי בו הרבה מכלולים שאפשר להשכיל מהם .בכל אופן תודה לך.
מחשבות
ימיו האחרונים של סטפן צווייג מאת לורן סקסיק
הספר, חמדת, הוא הרי בעיניך זוהמה טקסטואלית.
חמדת
ימיו האחרונים של סטפן צווייג מאת לורן סקסיק
מחשבות -לא מבינה אם כוונתך ל"זוהמה טקסטואלית שכזו, " לטקסט של הביקורת שלי או לספר עצמו ?
מחשבות
שטום - הסדרה המודרנית # מאת ג'ם לסטר
סקירה מרגשת.
סקאוט
תרופת הפלאים מאת וולטר סקוט
תודה רבה! ספר מעולה! וצודקת, באמת הרגשתי כך בזמן הקריאה
נונו
אש וגשמי זעף מאת ויקטוריה סקוט
את כותבת מקסים!


©2006-2015 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ