ביקורות ספרים אחרונות
הביקורת הזאת קשה ודי מסובכת תהנו:) אני קוראת את הספר "זה" מאת סטיבן קינג עכשיו, והוא פשוט מוזר. אני לא אומרת שהוא ספר גרוע הוא ספר ממש טוב (א... המשך לקרוא
שני כרכי הספר 'האריה האגדי' הם המשך של שני כרכי הספר 'הלביאה הלוחמת' והם מהווים סדרת ספרים קסומה,סוחפת, מרתקת ונפלאה. הסקירה הזו מובאת כאן, א... המשך לקרוא
הספר מספר את סיפור הקמתה של גילת, מנקודת מבט של אחד המייסדים. סיפור מעניין אך גם מסופר מנקודת מבט ספציפית, בעיקר במשקפיים של איש שיווק, לי ה... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
רומן ביכורים קולח, קיצבי ומאד מעניין. מהרגע שהתחלתי לא יכולתי להניח מהיד ואני מחכה כבר לספר הבא של הסופרת. זהו סיפור על אובדן זיכרון, על ס... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
מכירים את תסמונת "צננת המזגנים הנפוצה"? זו מחלה שרווחת בעונות מעבר. התסמינים שלה הם אף דולף, דרכי נשימה חסומות ועמוסות ליחה ונזלת, כאבים בש... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
בקצרה – ציפיתי והתאכזבתי, בגדול הספר נחמד ומעניין. בספר זכיתי בהגרלה. טרם החלטתי להשתתף בה, קראתי את התקציר של הספר והוא נשמע לי מבטיח – ... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
הספר, אשר קיים גם בעברית תחת שם הדו"ח של ברודק מומלץ על-ידי לקריאה באופן חם ביותר. בספר מתוארת מנטליות של כפר קטן ולמה היא יכולה להביא. אך בע... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
קראתי את רוב הביקורות על הספר הנ"ל והן אלה שגרמו לי לקחת אותו מהספריה עם ציפיות אדירות. בכל זאת מותחן פסיכולוגי... המלצה לכל מי שאהב את נעלמ... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
הספר האחרון הוא הספר האהוב כמעט על כולם (כל אלה שקראו את הספרים כמובן) ספר יוצא דופף שמביא לנו כל כך הרבה מצבים לא צפויים ומרגשים סופו כמ... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
הודעות חמות מהפורומים הודעות שעוררו גלים בימים האחרונים
ביקורות ספרים אהובות מהשבוע האחרון
כבר למעלה מחודשיים שלא עלה בידי לקרוא מעבר לעשרה עמודים. ספר אחרי ספר נשלף מהספרייה שלי ואפס. כלום. סופו של דבר, הוצאתי מפי הודאה חד משמעית ... המשך לקרוא
38 אהבו · אהבתי · הגב
# הנושא של הספר נראה על פניו שערורייתי: רצח פולחני של מרצה לתנ"ך שהיא רווקה נטולת ילדים. הדיון מכוון זרקור אל נשים שהחליטו לא להביא ילדים ל... המשך לקרוא
37 אהבו · אהבתי · הגב
ניכר שספר הביכורים של דפנה יצחקי נכתב מנבכי נפשה וליבה. על פניו הסיפור נדוש ומוכר. אז מה הסיפור? אהוב נעוריה מהעבר חוזר לחייה והיא כבר ... המשך לקרוא
30 אהבו · אהבתי · הגב
לפני ימים אחדים עליתי על מרכבה בלויה וכבדת משקל. ציריה חורקים והיא מתנועעת בקושי רב. לצידי ישב נער רוסי קטן כשהוא בוכה ומסרב להנחם. בחלקה ... המשך לקרוא
29 אהבו · אהבתי · הגב
יליד אוסטריה, 1.75 מ' גובה, משקל ממוצע, השכלה תיכונית בקושי, רצון ושאיפה להתקבל ולהתחנך במיטב בתי הספר לאמנות – לצייר או להיות אדריכל. זה היט... המשך לקרוא
26 אהבו · אהבתי · הגב
אני זוכרת שהוקסמתי מהכל, זה לא שלא חגגתי חנוכה מעודי. אך פה היה משהו אחר. היה ערך נוסף לביחד. היו שקיות חומות מלאות בחול בצדי הדרך. ( פנסים ס... המשך לקרוא
26 אהבו · אהבתי · הגב
מחיקה ככפרה לקראת יום כיפור, אני בדרך כלל מחפש ספרים המצליחים להתקשר להלך הרוח שלי ביום הזה, יום של התכנסות פנימית והרהורים, על מי שאני כ... המשך לקרוא
25 אהבו · אהבתי · הגב
אני באספת הורים מביט במורה של הבן שלי ונראה שהיא קצת במצוקה. היא מתפתלת בכיסא ונראה שהיא מחפשת את המילה הנכונה. כשהיא מצאה, היא פתחה את פיה ... המשך לקרוא
24 אהבו · אהבתי · הגב
לפני קצת יותר מחודש ביקרתי במוזיאון הלאומי לאמנות קָטָלָנִית בברצלונה. מוזיאון ענק ומעניין, אבל זה לא הנושא. באחד החדרים של הציורים המודר... המשך לקרוא
22 אהבו · אהבתי · הגב
שיר / סיפור שכתבתי (לפרסום יצירה:סיפור שכתבתי)
לפני 6 ימים
8. מאיה-לה שלי חנן
לפני שבוע וחצי
11. ימי סליחה סקאוט
לפני שבוע וחצי
12. השופט בלבן chalmh
לפני שבוע וחצי
13. הצד שלה - פרק 13 The Wolf
לפני שבוע וחצי
15. בין חלום למציאות The Wolf
לפני שבוע וחצי
16. אותך The Wolf
יצירה נבחרת
למה בעצם, אנחנו לא מפסיקים לעשות תכניות?
כדי שנהנה ויהיה לנו דרייב לחיות.
כקטנים, רצינו להיות גדולים.חשבנו שנרגיש אז חשובים, נהייה עצמאיים,
נוכל לעשות את כל מה שנאסר עלינו כילדים.
גדלנו קצת, ראינו את הצבא כמטרה נעלה. לצאת מהבית, להרגיש גיבור וחזק, לתרום למדינה.
אחרי זמן קצר "התפקחנו", הגיע החלום הבא: נסיעה למזרח, להודו או לדרום אמריקה.
חודשיים שלושה, גם החלום הזה הפך שיגרה :) (רק שמתביישים להודות שזה מה שקרה..) עוד בודהה, או עוד ג'ונגל והר – כבר אין בהם הנאה.
חוזרים לארץ ומחפשים,
מאיפה יהיו עוד תענוגים.
אולי, קצת ידע? השכלה? הגשמה דרך עבודה?
ואז אוניברסיטה זה המסלול הבא.
ואז מה..? מצליחים, מסיימים,
וממשיכים במסלול החיים..
עבודה מעניינת ומשתלמת, היא האתגר הבא. שם יבוא המילוי לנשמה.
ו.. התאמצנו, עשינו, השגנו,
ואז מה ?
נישואים, ילדים, אולי זה הטעם בחיים?

לא נאריך ב-מה מרגישים,
רק אפשר לסכם בקיצור שהחיים נראים כמו איזה דבר שלא מקבלים ממנו מילויים.
וכשמסתכלים אחורה, מה מהחוויות השאיר זיכרון נעים?

אצל כולנו,
זה הקשר הטוב עם חברים שהיה בכל אחד מהשלבים,
בכל האתגרים.

אז למה איננו בזה מסתפקי... המשך לקרוא
קוראים אותי בזה הרגע


ספרים שדורגו לאחרונה
דירוג של חמישה כוכבים ילד מלחמה / קארין לוואצ'י
דירוג של שלושה כוכבים הצלילים של דיוויד - צלילת במה #1 / קיילי סקוט
דירוג של ארבעה כוכבים אקדח בקרב סכינים / יואל גת
דירוג של חמישה כוכבים אולי בחיים אחרים / מיכל צינמון-פירון
דירוג של חמישה כוכבים שכונת ברוכוב : תולדות שכונת הפועלים הראשונה / גצל קרסל
דירוג של ארבעה כוכבים ימיה האחרונים של ראביט הייז - פרוזה # / אנה מקפרטלין
דירוג של חמישה כוכבים המסתורין באחוזת אנדרבי / אגטה כריסטי
דירוג של ארבעה כוכבים הצרה עם נשים / ג'קי פלמינג
דירוג של חמישה כוכבים מאהב מתגלה - הפגיון השחור #4 / ג'יי. אר. וורד
דירוג של חמישה כוכבים מאהב מתעורר - הפגיון השחור #3 / ג'יי. אר. וורד
דירוג של ארבעה כוכבים הילדים שבזמן מחודש - סדרה לספרות יפה # / איאן מקיואן
דירוג של חמישה כוכבים האמת על פרשת הארי קברט / ז'ואל דיקר
ביקורת נבחרת
אין לי הרבה סנטימנטים לספרים. אני אמנם אוספת אותם אבל גם משאילה בלי הבחנה ובלי לנהל רשימות. מה שחוזר חוזר ומה שלא לא. אבל יש גם יוצאי דופן, כאלה שיש לי שני עותקים שלהם, למקרה שבכל זאת לא יחזרו. "הכתיבה או החיים", "נוטות החסד" ו"צד שמאל של החושך". זהו.

אני מרגישה עכשיו קושי כמו שהיה עולה אם הייתי מתבקשת לתאר אדם שאהוב עלי מאד, כזה שיש בו לא מעט פגמים, חלקם כאלה שבזכותם אני אוהבת אותו יותר מאת האחרים, והחשש גדול מפני שהעיניים שלי, יש להן הפרופורציות שלהן, אני יודעת מה גדול ומה קטן וכמה נפח תופס כל פגם כזה, אבל כשהמילים יוצאות ממני הן מקבלות את המימדים שמייחסים להן אלה שמקשיבים והם לא תמיד אותם המימדים. כנראה שבדרך כלל הם אחרים.

זה אולי הספר האהוב עלי בעולם כולו. לפחות אחד מהם, ועכשיו, רגע אחרי שסיימתי לקרוא אותו שוב, הוא תופס בבטחה את המקום הזה, ספר שבשבילו כדאי ללמוד לקרוא.

למה?

אולי יהיה לי קל יותר להגיד למה לא.

לא בגלל העולם שלה גווין בוראת, זה שתוך שבעים ומשהו עמודים חוקיו נהירים לי והוא נראה הגיוני להפליא, כזה שיכול להתקיים באמת, על אף שהמרכיב הראשוני של אלה שחיים בו נעדר את המרכיב הראש... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורת
נכתב ע"י סוריקטה לפני 20 שעות
קבוצות קוראים
מה האות האהובה עליכם? יש לכם אחת כזאת? מוּמוּ בקבוצת סקרים לפני 4 שעות
איזה ספר של פרסי ג'קסון הוא האהוב עליכם?? נועה בקבוצת פרסי ג'קסון המדהים לפני 12 שעות
אני חושבת שאם ליאו היה הומו אז זה היה יכול להיות ממש מצחיק אם הוא וניקו היו ביחד מה אתם חושבים? נועה בקבוצת מגויסי מחנה החצויים ומחנה יופיטר לפני 13 שעות
היי שלום אני לא יודע עם הקבוצה עדיין פעילה אבל בכל מקרה אני מתחיל לכתוב ספר (תאחלו לי בהצלחה ) ואני בדילמה התחלתי לכתוב את הספר בתור שתי דמו הינשוף בקבוצת ספר חדש לפני 17 שעות
וואוו, 4 שנים בסימניה! איפה כולם?! תַאלְיה~~ בקבוצת צ'אט לפני 5 ימים
טוקבקים על ביקורות ספרים
נצחיה
ימיה האחרונים של ראביט הייז - פרוזה # מאת אנה מקפרטלין
תודה רבה לך גריפין
לי יניני
דאייה מאת מורי סמואל
תודה על ההרחבה
גריפין
ימיה האחרונים של ראביט הייז - פרוזה # מאת אנה מקפרטלין
היה נעים לקרוא את הסקירה שלך!
גלית
נשים רוצחות מאת מישל חדד
זו הנקודה שלי חוץ מהסלביות והמגדר זה רצח סתמי לגמרי , אפילו עלוב (ברמת התחכום) ולכן אני לא מבינה מה ההתעקשות להעיר אותו כל פעם מחדש , ברור לגמרי מי רצחה, למה רצחה ואיך רצחה. הרוצחות נתפסו, ישבו בכלא ושילמו את מלוא המחיר אז מה יש לדון בזה שוב ושוב? רחל הלר ,תאיר ראדה אלו פרשות בלי סוף ודאי וברור ואני מסכימה עם כרמליטה בעניין פושעים שמתפארים בפשעיהם, לא ממש דחוף לי לקרוא אותם. הפשעים שאותי יותר מחרידים הם פשעים ללא סיבה ,ללא שום הגיון -למשל רצח אסף שטיירמן. כאלה שהרוצח לא השיג מהם דבר.
meitalb
דאייה מאת מורי סמואל
חלק ההסטורי כמעט ולא מורגש.....זה בדיוק הייתה הביקורת שלי כלפיו. יש עלילה של מעין טלנובלה אך אין היבט הסטורי כמעט. באותה מידה - העלילה יכלה להתרחש כיום או לפני עשר שנים...
לי יניני
האלמנה מאת פיונה ברטון
לא נפלתי מהכיסא שקראתי את הספר הזה. לגבי המלצות של סופרים ידועי שם על כריכות... אני סקפטית לגביהן. סטיבן כתב ... אז הוא כתב. מישהו שילם לו על זה כנראה.... הספר לדעתי לא מותחן בכלל ולגבי צורת הכתיבה- כמו שכתבת "נחמדה" אבל לא יותר מזה. בקיצור זה מסוג הספרים שאני קוראת להם סדרת הקנ"ש-קראתי, נהנתי, שכחתי... :-) נ"ב: שלא תטעי אני קוראת מעת לעת ספרים כאלה.... חה חה חה
לי יניני
דאייה מאת מורי סמואל
תודה, הביקורות על הספר הזה מאוד חצויות. אולי אקרא. לא בטוח. מה שמעניין אותי הוא החלק ההיסטורי של הספר פחות העלילה. מורי סמואל תמיד כותב בשפה מאוד קלילה ופשוטה. כך היה גם בספרו הקודם.
לי יניני
נשים רוצחות מאת מישל חדד
כרמליטה, את תותחית. מסכימה לגמרי עם כל מה שכתבת בקשר לעמוס ברנס. כל החקירה של עמוס היתה לא יסודית. היו על זה המון כתבות. גם פרשה זו אם תהיה עליה תוכנית במסך הקטן. אין לי ספק שהספר יעוף... זו פרשה כואבת ופתוחה. כן אני זוכרת את התקופה הזו בכביש החוף. זו היתה תקופה מפחידה. לגבי "המוח" לא קראתי. לא נראה לי שאקרא. אגב, אותי מעניינת הדינאמיקה של החקירה, החוקר עצמו, הירהוריו ואיך הוא פועל.
נתי ק.
זמן בין התפרים מאת מריה דואניס
חלפה עם הרוח, בעיניי היא יפה מאוד, אבל בעלי מסכים איתך:-)
נתי ק.
זמן בין התפרים מאת מריה דואניס
חני ורץ, השם אכן קשור למקצוע של הגיבורה הראשית ותפרים הםמוטיב חזק מאוד בספר. תודה
חלפה עם הרוח
זמן בין התפרים מאת מריה דואניס
היא לא כל כך יפה בעיניי, אבל על הטעם ועל הריח...
כרמליטה
נשים רוצחות מאת מישל חדד
ליעל - מפריע לי יותר שספרים של פושעים הופכים לרבי מכר. למשל "המוח" של יצחק דרורי, שנכתב בעת מאסרו לאחר שפרץ כספות בנק בירושלים וגנב את תוכנן. הוא נאלץ להבריח את כתב היד מבית הסוהר כי שלטונות בית הכלא לא אישרו את הוצאתו. כמובן שלא קראתי, אך מהמעט שאני יודעת הוא מאד מתפאר בעצמו ומעשיו הפליליים. ואף הוציא ספר המשך. המשיך להיות עבריין גם אחרי ששוחרר. לא ברור לי למה צריך לתמוך בו ולהאדיר את שמו ע"י קניית ספריו.


©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ