אהבת? איש ישן - הספרייה של בבל #
ז'ורז' פרק

"הָיִיתִי בִּדְמֵי הַיְגוֹנִים מִתְבּוֹסֵס
עִתִּים חָלוּם עִתִּים גּוֹסֵס
וְלֹא הָיָה לִי נֵס לְהִתְנוֹסֵס...
וּמָנַעְתִּי אֶת לִבִּי מִכָּל שִׂמְחָה
וְהָאֲנָחָה הָיְתָה לִי לַאֲרוּחָה".
(עמנואל הרומי, מחברות עמנואל, מחברה ראשונה).

אז "איש ישן".

מדובר בספר קצר שכולו ארוחה דשנה של מלנכוליה עם קינוח של "נס להתנוסס" בסוף.
ספר שהוא דיכאון מבלי שהמילה דיכאון תופיע בו פעם אחת. פרק המוכשר שוזר במילותיו את הדיכאון ועושה זאת בצורה מאוד חזקה על ידי טכניקה ספרותית העושה שימוש אך ורק בגוף שני - "אתה", שהוא הגיבור.

ואתה, הקורא, לא יכול שלא לחוש את תחושת המחנק עולה בך בזמן הקריאה. אתה לא יכול שלא להישאב לתוך תודעתו של אדם שבחר במיתותא תוך גסיסה איטית של יצר החיים עד אשר מבזיקה בו התובנה כי הוא "אסיר מזויף" אשר דלת חדרו, שהיה מרכז עולמו ובו הסתגר, דלת זו הייתה פתוחה תמיד.
לדעתי, אפשר לחלק את הספר לשני חלקים: תקופת ה"אין אונות" (חוסר תפקוד בחיים, לאו דווקא מיני) ותקופת ה"גם זה יעבור" (כפי ששר הפילוסוף האקזיסטנציאליסט הידוע - "טונה").

תקופת ה"אין אונות" מתוארת כך: "ואז, ביום כמו היום, קצת מאוחר יותר, קצ... המשך לקרוא

נכתב ע"י אורח אתמול