![שר הטבעות - אחוות הטבעת - שר הטבעות [מהדורה מחודשת] #1 - ג'ון רונלד רעואל (ג'.ר.ר) טולקין](/108x160/bookimages/covers1/16642.jpg "שר הטבעות - אחוות הטבעת - שר הטבעות [מהדורה מחודשת] #1 - ג'ון רונלד רעואל (ג'.ר.ר) טולקין")
רשימת הקריאה הינה אישית.
מכילה 52 ספרים.
גררה 568 צפיות.
עודכנה לאחרונה לפני 3 שנים.
מכילה 52 ספרים.
גררה 568 צפיות.
עודכנה לאחרונה לפני 3 שנים.
|
מה דעתך על הרשימה?
|
1. אבק כוכבים ( הוצאה חדשה ) / ניל גיימן
"ובכל זאת, הוא היה בחיים, והרוח בידרה את שערו, והענן דהר בשמים כמו ספינת מפרשים במלוא תנופתה. הוא השקיף על העולם והבין שאף פעם לא הרגיש חי כפי שהוא מרגיש כעת. היתה מן שמימיות בשמים ומן עכשוויות בעולם שהוא לא ראה או הרגיש או תפס לפני כן...." -עמ' 156- אולי זאת היתה התלהבות של חזרה אל ספרים עלילתיים אחרי חודש-ללא, אבל הספר הזה כל כך טוב, וקולח ותמציתי באופן מדויק. קצת מצחיק ומעלה גבה העובדה שהוא נחשב כספר למבוגרים, כי גם ה"תכנים למבוגרים" פה מצויים כמעט בכל ספר פנטזיה מצוי לנוער. איך שלא יהיה, נהניתי מאד, והכתיבה יפה, וההפי-אנד היה אחד הטובים שקראתי.
2. אל תיגע בזמיר -מהדורת 2015 / הרפר לי
"...לדודה אלכסנדרה היו דעות ברורות מאוד בנושא לבושי. אין כל סיכוי שאהיה גברת אם אלבש מכנסיים; כשאמרתי שאי אפשר לעשות שום דבר בשמלה, השיבה שאני לא אמורה לעסוק בפעילויות שדורשות מכנסיים. הדודה אלכסנדרה חשבה שראוי לי לשחק בתנורי צעצוע ובכלי תה ולענוד את מחרוזת הפנינים להגדלה שנתנה לי כשנולדתי; בנוסף, אני צריכה להיות קרן אור בחיי הבדידות של אבי. אמרתי שאפשר להיות קרן אור גם במכנסיים, אבל הדודה אמרה שצריך להתנהג כמו קרן שמש, ושנולדתי טובה אבל משנה לשנה אני מדרדרת. היא העליבה אותי ועצבנה אותי בקביעות, אבל כששאלתי את אטיקוס על כך הוא הודיע לי שיש מספיק קרני אור במשפחה ושאין צורך שאשנה ממנהגי, אני די בסדר בעיניו גם כך." -עמ' 111-112-
הספר הזה תמיד הפחיד אותי. העלילה נשמעה כבדה מדי ואפלה מדי וקודרת מדי. מזל שהמספרת היא ילדה קטנה, שהיא באמת קרן אור בחשכה, והיא כל כך משעשעת וכל כך חכמה. הרפר לי היטיבה לכתוב דמויות ילדים, וגם דמויות אנשים, מכל הסוגים. ספר יפה מאד.
3. אנחנו נגדכם - עיר הדובים #02 / פרדריק בקמן
האמת שהיתי יכולה לכתוב על הספר הזה בדיוק את אותה סקירה שכתבתי על "עיר הדובים", הספר הקודם. כי הדברים שהיו שם נמצאים גם כאן, פוליטיקה וגסות ורוך ומשפחה, הכל בערבוביה אחת. אני לא ממש אוהבת את הספר הזה, אבל כמות ההערכה שלי אל בקמן עלתה כל כך, היכולת שלו לכתוב על נושא כאוב ונורא (ועוד בתור גבר) בצורה יחסית אמינה, ריגשה אותי מאוד.
4. אקדמיה לנסיכות / שנון הייל
'אל תהססי', הזכירה לעצמה. 'הכי, מירי. לכי, בת הרים.' -עמ' 221- מושלם. מושלם מושלם מושלם. זכרתי שזה ספר מקסים, ואני רואה שזכרוני לא הכזיב. וואו. כמה מתיקות נושבת בין הדפים, אלו תיאורים יפים של אהבה ראשונה, הלב מפרפר כאילו אני היא מירי, המאוהבת והמבולבלת. כמו ב"ספר אלף הימים", שנון הייל כותבת אגדה באופן פנטסטי ושובה לב. מושלם. מושלם. מושלם.
5. ארול אחד - מאיר אריאל - ביוגרפיה / ניסים קלדרון
♥️♥️♥️
6. ארמון הקרח- מהדורה מחודשת / טאריי וסוס
"...כאן נשפכו המים מהאגם הגדול לנהר. הם גלשו ברכות הרחק משולי הקרח, שקטים כל כך עד כי קשה היה להבחין בהם. אבל צעיפי אדים עלו שם מן הקור. בלי משים נעמדה להביט בהם, הרגישה שהיא בתוך חלום טוב. חלום טוב יכול להיווצר מדברים פשוטים כאלה." (39)
7. בית הספר לטוב ולרע - בית הספר לטוב ולרע #1 / סומן צ'יינני
לא יודעת. עוד חיקוי של הארי פוטר? למה זה טוב? אפילו הניסיונות להעביר איזשהו מסר עמוק נבלעים בדיאלוגים נוטפי קרינג' ופיתולי עלילה לא ברורים. אז נשאלת השאלה- למה?
8. ג'ונתן ליווינגסטון השחף (1973) / ריצ'רד באך
"למדני א-לי להתחיל מחדש-
לשבור את דפוסי האתמול:
לא לומר איני יכול –
כשיכול אני:
לא לומר אינני –
כשהנני:
לא לומר שתקוע אנוכי –
בשעה שחופשי אני לחלוטין." (רבי נחמן). בגדול, זה מה שהספר הזה אומר. אני אישית לא הרגשתי שיש פה חידוש גדול. נחמד ולא יותר.
9. דרקונים של דמדומי הסתיו - רשומות רומח הדרקון #1 / מרגרט וייס
10. דרקונים של ליל החורף - רשומות רומח הדרקון #2 / מרגרט וייס 11. דרקונים של שחר האביב - רשומות רומח הדרקון #3 / מרגרט וייס 12. האלכימאי (מהדורה חגיגית) / פאולו קואלו
"...הנער שתק. הוא למד לדעת את דומיית המדבר, ועכשיו די היה לו במראה הדקלים בלבד. עוד דרך ארוכה לפניו עד שיגיע לפירמידות, ויום אחד יהיה הבוקר הזה רק זיכרון. אבל זהו רגע ההווה - החגיגה שנהג הגמלים דיבר עליה - והוא רצה לחיות אותו כפי שהוא חי את לקח העבר ואת חלומות העתיד." -עמ' 76-
ספר חמוד. הוא מתכתב מאוד עם אגדה יהודית אחת (לא נעים לומר חיקוי, אבל כנראה שזה המצב). אם מניחים למילים להיקרא כמו בסיפור אגדה רגיל, באופן שוטף, ללא ניסיון להבין את הכוונות והמסרים שמבצבצים בכל פינת עמוד, אפשר ליהנות מאוד מן הספר. אם מתחברים למסר- התובנות יכולות להגיע בנחת, לאט לאט.
13. הגן הכימי - הקמילה - הגן הכימי #1 / לורן דסטפנו
השמיים רצים רצים רצים,
בתריסים כל מיני עיגולים נוצצים,
כל מיני דברים נעשים
יותר ויותר סמוכים.
אני נזהרת מדברים נופלים,
מאש, מרוח, משירים.
בתריסים כל מיני רוחות מכים,
כל מיני עופות מדברים.
אבל אני שומרת את נפשי מהם,
וגם איני בוכה,
אני זוכרת שביקשת שאהיה ברוכה,
אני ברוכה, אני ברוכה.
שיר הנשמרת/תרצה אתר.
המילים האלה עלו בי פתאום, באיזשהו קטע בספר. אני בשוק שקראתי אותו לראשונה בגיל 14, זה נשמע לי לא סביר בעליל, ועוד יותר לא סביר שהספר הזה מיועד לנוער. כי כן, העלילה הדיסטופית והדיאלוגים הדי שטוחים וגילאי הדמויות כאילו מחייבים שהספר יהיה עבור נוער, אבל התכנים בהם הספר מתעסק לא מתאימים לדעתי, בשום צורה.
זה ספר עצוב ונוגע, עם קצת יותר מדי חזרתיות, וקצת נדוש, ובכל זאת - משהו בנוגות שלו מבדיל ומייחד אותו. ארבעה כוכבים.
14. הגן הכימי - קדחת - הגן הכימי #2 / לורן דסטפנו
"השמיים רצים למקום אחר,
והרוח סביבנו טבעת שקופה,
כמו בערב שרב אנחנו ירח,
הרוח סביבנו עבה". / תרצה אתר. זה ספר כל כך כאוב. השם קדחת הולם אותו כראוי- הזיות מיוזעות נשזרות בסיוטים שמתלפפים סביב האמת, סביב המציאות. הלואי שזה לא היה ספר לנוער, למה נוער צריך להיחשף לקשיים כאלה? אבל הוא בכל זאת יפה, יפה מאד.
15. הגן הכימי - שלכת - הגן הכימי #3 / לורן דסטפנו
"אמרי מדוע את צוחקת כמו פחד? / אמרי מדוע את קופאת כמו שמחה?" (שיר משמר/נתן אלתרמן)
על אף שהוא יורד ברמה (הלא גבוהה כל כך מלכתחילה) של סדרת הספרים הזאת, לפחות הוא מצליח להביא סוף טוב, אמין באופן יחסי, ומלבד זריקת הסופרת את העלילה ההגיונית והרציפה לכל הרוחות, אני יכולה לומר שדי אהבתי את הספר. אבל לא מספיק.
16. ההוביט - תרגום חדש / ג'ון רונלד רעואל (ג'.ר.ר) טולקין
"לחזור?" הוא חשב לעצמו. "אין שום טעם! לפנות הצידה? בלתי אפשרי! להתקדם? אין בררה אחרת! יש לצאת לדרך!" -עמ' 77- איכה קראתי פרסי ג'קסונים למיניהם, הארי פוטרים לעייפה ורק עכשיו הגעתי אל היצירה המוגמרת והקולחת הזו? וזה נראה כאילו לא הושקע שום מאמץ, רק הונף הקולמוס ועלילה סוחפת נחתמה בדיו. אבל לא ולא, מסתבר שטולקין השקיע רבות בספר הזה, ובכל ההמשכים ובכל העולם הזה שהוא יצר, ודי מקסים לחשוב שכל זה התחיל מסיפורים שהמציא עבור ילדיו. חמישה כוכבים בכיף ובשמחה.
17. החיים הלא כל כך מושלמים שלי / סופי קינסלה
הספרים האלה חמודים, ויש משהו משחרר בלא לחפש להם איזו הגדרה בומבסטית. כי זה מה שהספר הזה- חמוד, ולא יותר. כביכול מעורר מחשבה, אבל באופן די שטחי. ובכל זאת, על אף המיחזור והעלילות הדומות, אני רוצה עוד קצת סופי קינסלה :) מה לעשות - זה חמוד!
18. הלבד הגדול / כריסטין האנה
"הוא יודע - כשהלך איתה בחוזקה,
זה היה מרוב חולשה.
פחד שהיא תגדל ממנו,
ותתחיל לרחם עליו ועל עצמה.
הרביץ לה טוב טוב, חזק חזק,
והיא ממילא ריחמה עליו - ועל עצמה." ברנרד ולואיז / מאיר אריאל. השיר מתאר היטב את מערכת היחסים הרעילה של הוריה של לני. את הפגיעה הבלתי נגמרת שיש בתוך ה"אהבה" הזאת. בכל אופן, זה ספר נפלא.
19. המורדת מהחולות - המורדת מהחולות #1 / אלווין המילטון
חתול השיממון כתבה נפלא על הספר, לא יכלתי לכתוב את זה טוב יותר. הוא בא בזמן שהיתי צריכה ספר קליל וחסר משמעות, והבונוס הגדול הדיאלוגים הלכאורה-מתוחכמים והכתיבה הדי מגוחכת שגרמו לי לצחוק בקול לא פעם. אז למרות שהוא לא מוצלח במיוחד, הוא בא בזמן. ואפילו יש מצב שאקרא את הספר השני, אם אזדקק לעוד מנת צחוק כזאת.
20. המכשפה מאגם הקיכלים - כתרי 28 / אליזבט ספיר
איזה ספר מפתיע, שחיכה סתם כך בקרן זוית בבית שלי. רומנטי, כמו שצריך ברוח התקופה, אבל גם בעל אמירה נוקבת וחריפה בכל מה שקשור בדת נוקשה שטרם נתקלתי בה בספרות מהמאה ה19. מרענן וקסום ויפהפה.
21. המלך העליון - מחודש - פרידיין #5 / לויד אלכסנדר
איילנווי דילגה ארצה בשמחה. "כבר מזמן לא ישנתי על מצע נוח של שורשים ואבנים!" קראה. "איזה שינוי נעים לעומת מצעי פוך!"
-עמ' 48-
~~~~
זאת סדרת ספרים מקסימה ומאוד פשוטה. ההנאה שלי ממנה היתה פשוטה, והתובנות שעלו בי היו פשוטות. בסופו של דבר, זה פשוט היה מהנה ולא הרבה מעבר. כיף. ארבעה כוכבים. (בהשואה לשאר הסדרה ובהתיחסות אליה כאל ספרות פנטזיה לילדים.)
22. הפאנדום - הפאנדום #1 / אנה דיי
בגדול, אפשר לומר שאני בת ה13 נהנתה מכל רגע, בעוד שלבת ה21 היו קובלנות על הא ועל דא. זה ספר מפתיע עם טוויסטים לא רעים בכלל, אם כי הוא נוטה לשעמם מדי פעם ולהשאיר תחושה של חוסר טעם.
23. הרפתקאות אליס בארץ הפלאות - הספר המוער / לואיס קרול
"היה הרבה יותר נעים בבית," חשבה אליס המסכנה, "בלי לגדול ולקטון כל הזמן, ובלי שיפקדו עלי ארנבונים ועכברים. אני כבר כמעט מצטערת שירדתי למחילת הארנבון ההיא - ובכל זאת - ובכל זאת - זה די משעשע, בעצם, מין חיים שכאלה! מעניין מה באמת קרה לי! כשקראתי סיפורי-פיות, חשבתי שדברים כאלה לא קורים אף פעם, והנה אני באמצע סיפור שכזה! צריך לכתוב עלי ספר, באמת! וכשאגדל, אכתוב אותו - אבל הרי אני גדולה כבר עכשיו," הוסיפה בנימה של צער: "בכל אופן, כאן אין עוד מקום לגדול.
"ואם כך," חשבה אליס, "לעולם לא אגדל יותר? מצד אחד, זה מנחם - לעולם לא אהפוך לאישה זקנה - אבל - מצד שני, תמיד להכין שיעורים! לא, זה לא נראה לי בכלל!"
-עמ' 44-45-
~~~
הציטוט הזה הכי יפה - וגם הכי אותנטי, בעיני - כי הוא מצליח להביא את המחשבות השוכנות בראשם של ילדים בפשטות ובחכמה רבה. מעבר לכל השטויות והלהגים הנהדרים שהספר הזה מלא בהם, הוא מספר סיפור על ילדה רגילה לחלוטין, ואיך בתוך חלום היא הופכת בעצמה, לגמרי בטבעיות, לאחת ממטורפי ארץ הפלאות.
אהבתי הכל, מלבד אחרית הדבר על לואיס קרול. בשביל לכתוב ספר כזה צריך להיות קצת מטורף, כנראה, והאיש היה, ללא ספק, בעל כמה ברגים רופפים. ולאו דוקא לטובה. אז חוץ מאחרית הדבר המערערת - ללא ספק חמישה כוכבים.
24. התפסן בשדה השיפון - ספריה לעם #204 / ג'.ד. סלינג'ר
"ניו-יורק היא איומה כשמישהו צוחק מאוחר מאוד בלילה." (עמ' 81) שורה אחר שורה סלינג'ר מצליח לגרום לי להבין את המשפט הזה, את הצפיפות הזאת, המועקה הכבדה. מתחשק לי לפלוט "וואו" היסטרי, כי לא היתי אמורה לאהוב אותו, אבל אהבתי. אהבתי-אהבתי. את הולדן. את המוזיאון, את ג'יין, את הסחרחרה, את פיבי, את שדה השיפון.
25. חוד הכישור / רובין מקינלי
♥️♥️♥️
26. חוט של כסף / נעמי נוביק
27. חרדתו של המלך סלומון (2010) - (שם עט של הסופר רומן גארי) - פרוזה # / רומן גארי (אמיל אז'אר)
"לילה אחד התעוררתי תוך כדי צחוק בגלל שחלמתי שאני עומד בכניסה למטרו ומחלק כרטיסי אושר." -עמ' 283-
אני לא יודעת. אהבתי וגם לא אהבתי. מהורהר ויפה אבל גם מעט מתחכם וקלישאתי. קראתי אחד של רומן גארי, ועכשיו אחד של אמיל אז'אר, שניים שהם אחד ואני לא יודעת להכריע מה אני חושבת עליו. קצת מעורפל, אבל גם די ברור.
28. ילדת הגבעות / אלואיז מקגרו
בֶּעָתִיד יוּכְלוּ לְשַׁנּוֹת בְּנִתּוּחַ
מִי שֶׁמַּרְגִּישׁ שֶׁבִּפְנִים הוּא יֶלֶד
אוֹ שֶׁבִּפְנִים הוּא אֲגַם
יִתְּנוּ לוֹ לַעֲטוֹת שִׂמְלַת מַיִם זוֹהֶרֶת
וְהוּא יַרְגִּישׁ חַיּוֹת מַיִם קְטַנּוֹת, וְסַחַף
וּבְסוֹפוֹ
חוֹל זָהָב.
וּמִי שֶׁמַּרְגִּישׁ שֶׁהוּא פֶּרַח
שֶׁנִּשְׁתַּל בְּבָשָׂר וּבְעוֹר, וּמִי שֶׁיִּרְצֶה לִהְיוֹת
לְמָשָׁל צִפּוֹר.
וּלְמִי שֶׁלֹּא יִרְצֶה לִהְיוֹת עוֹד
יִתְּנוּ לֹא לִהְיוֹת. וּלְמִי שֶׁבּוֹדֵד
יִתְפְּרוּ אָדָם לְחֵיקוֹ
בִּתְפָרִים שֶׁנְּמַסִּים לְתוֹךְ הַגּוּף לְבַסּוֹף
וְשֶׁאֵינָם מַשְׁאִירִים צַלֶּקֶת,
וּלְמִי שֶׁאֲהוּבוֹ הָפַךְ לְצִפּוֹר וּפָרַח
יִתְּנוּ פֵּרוּרֵי לֶחֶם
וּמִשְׁקֶפֶת. למשל ציפור/אורין רוזנר.
29. יש ילדים זיגזג / דויד גרוסמן
"אותי ואת גבי משך תהליך יצור השוקולד בחבלי קסם: הצינורות, הבריכות, המנופים שהעבירו את השקים עם פולי הקקאו... היופי הצרוף והבוהק של לוח שוקולד שלם, לפני שחורצים בו את הריבועים, והצניעות המפתה שבה הוא מתכסה בנייר כסף נוצץ, ואחר-כך עוד עוטה על עצמו עטיפה צבעונית - מה יפה הוא מחזור החיים בטבע!" - עמ' 183 - זה רק חלק קצרצר מתיאור שלם על אהבה צרופה לשוקולד, ואין מי שיכתוב כל כך מענג ומעולה על עניין כביכול כל כך שולי כמו דויד. בסופו של דבר הספר הזה קיבל ממני ארבעה וחצי כוכבים, על היותו מענג, מפתיע, צפוי, משעשע, וגם מרגש. וכתוב יפה מאוד. זה הגרוסמן השני שלי, ובהחלט יש לי חשק לעוד מהטעים הזה.
30. כל הג'אז הזה / סנונית ליס
❤❤❤
31. לורד פונטלרוי הקטן (מהדורת עופרים) / פרנסס הודג'סון ברנט
אני די תמהה על האימרה "ספרה המוכר והאהוב ביותר של פרנסס אליזה הודסון ברנט", או משהו מעין זה. עבור הקהל הצעיר מאוד - אולי יש על מה לדבר. אבל את הספר הזה עוקפים בפער "סוד הגן הנעלם" ו"נסיכה קטנה", שהיו מרגשים ונוגעים בדיוק במקומות הנכונים. אני לא יודעת למקם את ספריה של ברנט על פי סדר כרונולוגי, אבל נראה לי שזו אחת מיצירותיה הראשונות. כי הסיפור לא בשל, והוא קצר כל כך, וחוץ מאישיותו ממיסת הלב של סדריק ארול, הלא הוא לורד פונטלרוי הקטן, לא מצאתי הרבה טעם בספר. כל כך קצר! חבל. ברגע הראשון נתתי ארבעה כוכבים, כי אהבתי לסופרת וכו', אבל במחשבה שניה אני מורידה לשלושה, כי הספר הזה הוא לא ממש... וגם כל כך ציפיתי למשהו מיוחד, שכמובן שגברת אכזבה לא איחרה לבוא.
32. מאחורי מסכה או: כוחה של אישה / לואיזה מיי אלקוט
אוף אוף אוף.
33. מה שאחרים חושבים בי / יואב בלום
אין לי ציטוטים להביא, כי לא מצאתי כאלו שראויים. אהבתי את הדיבור על "אותנטיות", זה היה חמוד. זה גרם לי לחשוב על ספרים שיש בהם קוראים מחשבות (אדוארד מ"דמדומים", לדוגמה) ונראה שזה באמת חיים הזויים, מעייפים ובלתי אפשריים, כפי שיואב בלום מתאר אותם.
אולי לכל סופר צריך להיות ספר שנועד להתרסק.. אני מקוה שאחריו נזכה לראות נסיקה :) שלושה כוכבים, אבל אני לא בטוחה שמגיע, לצערי.
34. מחוננת - שבע הממלכות - שבע הממלכות #1 / קריסטין קאשור
35. מכשפות מאז ולעולם / אליקס א. הארו
"..אבל אז מביטה ביאטריס אל אגנס שעדיין מחכה לה בפרצוף זועף במקצת, וחושבת על הדברים האחרים שצפויים לבחורות שסטו מדרך הישר: בריחות נועזות וריקודים פרועים, מפגשים בחצות הלילה וכישופים לאור הירח, עולם שלם של הנאות ידועות לשמצה." -עמ' 150-לספר הזה היה פוטנציאל של גלידת וניל- קליל ומתוק ומרענן. הבעיה מתחילה בתוספות, שבמקום לשבח את הטעם ולגרום לעונג עשו לי כאב בטן. אליקס היא סופרת נפלאה, ולספר הזה יש פוטנציאל גדול, רק אם היו בו פחות מסרים קיצוניים שמעלים את כל מה שאני חושבת ומרגישה על המוקד, ולא נותנים הזדמנות למחשבה נוספת.
36. מנדל של הספרים / סטפן (שטפן) צווייג
37. מסעות עם אתון בחבל סוון / רוברט לואיס (לואי) סטיבנסון
"הלילה תחת קורת גג הוא זמן מת, חסר אירועים, אבל תחת כיפת השמים הוא חולף בקלילות, על כוכביו וטלליו וניחוחותיו, ואת חלוף השעות מציינים שינויים בפני הטבע... כל הלילה כולו הטבע נושם נשימות עמוקות וחופשיות וגם בשעות מנוחתו הוא מתהפך ומחייך. ויש שעה מיוחדת אחת שאינה מוכרת לשוכני הבתים, כשאיזו מהות מעוררת קמה ומתהלכת על פני המרחב הישן וכל יצירי העולם שמחוץ לבתים קמים על רגליהם. זו השעה שבה התרנגול קורא בפעם הראשונה, ולא כדי לבשר את בוא השחר אלא כמו שומר שמח וטוב לב הדוחק בלילה שיעבור. בני בקר מתעוררים באחו, כבשים שוברות את רעבונן על מדרונות טלולים ועוברות למקום מרבץ חדש בין השרכים, וגברים חסרי בית ששכבו לישון עם העופות פוקחים את עיניהם הסומות למחצה וחוזים ביפי הלילה...."
-עמ' 90-
~~~~
הספר הזה הצליח להפתיע. מה שנראה בהתחלה כסיפורו של אדם מר נפש הפוגש אנשים לא כל-כך טובים באמצע הדרך, התגלה כספר יפהפה על הפרא, על הטבע, על המפגש המתוק של האדם איתו כאשר הוא בא אליו סתם כך, ללא יומרות. כמו חבר. יופי! אז ארבעה כוכבים, כי על אף שרובו לא היה מרתק, יש להודות, רגעי החסד הקצרים שלו הצליחו לרתק אותי ולגרום בסופו של דבר להנאה גבוהה מהספר.
38. מרד הפאנדום - הפאנדום #2 / אנה דיי
נכון- לא תמיד צריך לרוץ לקרוא את ספר ההמשך! אני יודעת! ובכל זאת קראתי. ומה אומר? ספר לא טוב כל כך. אמנם הוא מוסיף על הספר הראשון עוד עניינים מענינים, אבל העלילה כל כך חלשה, דברים קורים סתם פתאום.. משהו לא הולך ולא מתחבר. שני כוכבים- אחד מוקדש לדני ברדשו הבלתי-אפשרי לחלוטין.
39. משקפת הענבר - חומריו האפלים #3 / פיליפ פולמן
"כולנו עשויים אבק של אהבה." / אביב גפן.
אז אולי זה לא הספר הכי טוב בסדרה, אבל הוא שבה אותי באופן שלא ניתן להסביר. היו חלקים שהשתעממתי (מה נשמע, מולפה?), מאוד, אבל ראיתי מה המהלך שהם מביאים, ואיך הם עוזרים לקדם את העלילה, אז זה היה נסבל.
פעם הייתי נותנת לספר כזה כוכב אחד בגלל סוף הספר. האם זה אומר שהתבגרתי? לא יודעת. אני פשוט מצליחה לראות למה זה ככה, עם כל הכאב והאכזריות שבדבר.
הידד לאחי הקטן א', על אחת ההמלצות הטובות שקבלתי. סדרה מופלאה. לספר הזה - ארבעה וחצי כוכבים (בהשואה לשני הספרים הקודמים בסדרה שקיבלו ממני כל אחד חמישה כוכבים) כי יש מעט לקויות, ובכל זאת אהבתי אותו מאוד, מאוד.
40. נסיך שוויצרי - פרוזה עשרה # / מיכל אהרוני
מושלם מושלם מושלם. כיף ברמה אחרת. פעם רביעית או חמישית.
41. ספר הקיץ / טוּבֶה יַנְסוֹן (יאנסון)
"סבתא טיפסה על הסלע והרהרה בציפורים באופן כללי. היה נדמה לה שאף בעל-חיים לא ניחן ביכולת שלהן להדגיש מהלך אירועים ולהביאו לכדי שלמות בדרמתיות שכזאת: חילופי העונות ומזג האוויר והשינויים העוברים על הנפש עצמה. היא חשבה על עופות נודדים ועל הקיכלי בליל קיץ ועל הקוקייה, כן, הקוקייה, והציפורים הגדולות המרחפות באוויר וצופות ואלה הקטנות ביותר, המגיעות בחבורות סוחפות לביקור חטוף בשלהי הקיץ, עגלגלות, מטופשות וחסרות מורא, ועל הסנוניות, המכבדות רק בית שדייריו מאושרים. כמה מוזר שהציפורים הסתמיות הפכו לסמלים מלאי עוצמה כל-כך. או אולי לא. בעיני סבתא ייצגו ברווזי הקרח ציפייה והתחדשות." / עמ' 20. שובה לב ועדין כל כך. ומצחיק. ממש.
42. עננה - להב החרמש #2 / ניל שוסטרמן
43. צבע החלב / נל ליישון
"נפלא ושובר לב," אמרה לי הספרנית. אז נכון, היתה פה איזה נפלאיות. אבל בעיקר שברון-לב.
44. צמאה לך נפשי - רומן / נעמי רגן
45. צקורו טזאקי חסר הצבע ושנות העלייה לרגל שלו / הרוקי מורקמי
אז כן, מסתבר שיש כאלה שאוהבים את מורקמי ויש כאלה שלא. מסתבר שאני נמנית על קבוצת הקוראים השניה.
או בקיצור, מאכזב.
46. קרואו לייק / מרי לוסון
47. שוליית הרוצח - הרואים למרחק #1 / רובין הוב
אחרי כל היופי הזה - מה עוד מחכה?
48. שישה עורבים - שישה עורבים #01 / לי ברדוגו
משהו בי לא רוצה להודות שהספר הזה טוב, אבל מה אני יכולה להגיד? הוא אכן טוב. עליה ברמה מטרילוגיית הגרישה היחסית מוצלחת. העלילה נהדרת ומלאה הסתעפויות, פשוט כיפי. חלק מהדמויות נהדרות (אינז' 3> ). אם לי ברדוגו היתה טורחת להיות קצת פחות ברוטלית - בעצם *הרבה* פחות ברוטלית בתיאוריה, הספר הזה היה יכול להיות רמה מעל "טוב".
49. שקד / סון וון-פיונג
50. שר הטבעות - אחוות הטבעת - שר הטבעות [מהדורה מחודשת] #1 / ג'ון רונלד רעואל (ג'.ר.ר) טולקין
"...אכן העולם מלא סכנות, ורבים בו המקומות האפלים; אך עדיין יש בו הרבה מן היפה, ואף על פי שבכל הארצות אהבה וצער כרוכים היום יחדיו, אין היופי נגרע, ושמא אף הוא גדל..." -עמ' 353-
הסיפור. העלילה. המסע. השפה. הבדיחות. הדמויות. השירים. הפיתולים בדרכים. כל כך נהניתי, כל כך כל כך נהניתי.
51. שר הטבעות - שני המגדלים - שר הטבעות #2 / ג'ון רונלד רעואל (ג'.ר.ר) טולקין
52. תקוות גדולות (1983) / צ'ארלס דיקנס
"
..שרקתי לנפשי והשתדלתי להקל ראש בפרידה. ואולם ערפילי הבוקר נירומו חגיגית כמו אמרו להראות לי את העולם, והכפר היה שוקט על שמריו ושלו, ואני הייתי בתוכו כה קטן ותמים, והכל מחוצה לו היה כה גדול וזר, שעדי-רגע נתמלטה מחזי יפחה כבושה ופרצתי בבכי. הדבר היה בעיבורו של הכפר, סמוך לתמרור-האצבע, ואני הנחתי ידי עליו ואמרתי, "היה שלום, ידיד יקר לי!" (132) ספר שבא בזמן טוב, ועזר לי לחשוב טובות על דיקנס. יאיי:)
|