kida☯ <font color =800080>

kida☯ <font color =800080>

בת 23 מאֶלִיאָלגַר, בירת בַּקוּרָה

היי חבר'ה! אני בתהליכי התמכרות מחודשת לאתר הנהדר הנ"ל, אז יש סיכוי שתראו אותי ואת זאזו בסביבה... היכונו!! ;-)
*נבוטים שלטים*
"החיים מלאים בכאב אך מלאים גם באושר. הכאב מחשל אותך, האושר הופך את המסע לנסבל." (ר.א. סלבטורה )
truth lies in loneliness
when hope is long gone by
I'll wipe out the bliss of the new age
and welcome you precious night
blind guardian-the soulforged
"בסופו של דבר אנחנו מי שאנחנו. לא פחות אבל גם לא יותר. (חרב האמת.)
*קבלו במחיאות כפיים את זאזו הזאב האימתני!*

=^ェ^=

"מסתבר ש:
"only the good dies young" אז כנראה שאני מסודרת..."
קאקאשי שליטהההה!



» דירגה 51 ספרים
» כתבה 6 ביקורות
» יש ברשותה 95 ספרים
» מוכרת 0 ספרים
» נרשמה לסימניה לפני 4 שנים ו-11 חודשים
» ביקרה לאחרונה בסימניה לפני 13 שעות
» קיבלה 91 תשבחות לביקורות שכתבה

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים
» הספריה העירונית באר שבע

» מדף הספרים (4 מתוך 95)
ביקורות ספרים:

מוצגות 6 מבין 6 הביקורות שנכתבו. הצג את כל הביקורות

אדון ריק היקר- אתה מוכשר. כן, זו בהחלט הדרך שלי להתחיל את הביקורת. למה? טוב, פשוט מאוד: אני מתעבת סיפורי מיתולוגיה מכל סוג. ... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 4 שנים ו-2 חודשים


שלוש אותיות קפצו לי לראש אחרי שסיימתי לקרוא את הספר הזה לראשונה. שלוש אותיות- באנגלית- שנראות הכי טוב עם ה- caps lock פועל... ש... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 4 שנים ו-3 חודשים


צל לילה... וואו, השם סקרן אותי- מאוד. כמובן שהעובדה שיש כריכה כזו מגניבה, והספר מדבר על פנטזיה בכלל ועל אנשי-זאב בפרט (כן, זה... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 4 שנים ו-6 חודשים


האמת אני חושבת שלי ממש אסור לכתוב ביקורת על הסדרה הזו- כי אני משוחדת לגמרי... שער המוות זה ה-סדרה בשבילי, ולא חשוב כמה פעמים... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 4 שנים ו-9 חודשים


טוב, אז החיסרון היחידי של הספר הזה הוא האורך שלו, ואם אדייק: ה-ק-ו-צ-ר שלו!!! עוד לא הצלחתי להפסיק להיות המומה ומהופנטת, וכבר ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 4 שנים ו-10 חודשים


לכל אחד יש ספר ששינה לו משהו משמעותי מאוד בחיים... זה בלי ספק הספר שעשה את זה לי. בכלל, כל הספרים של ר.א. סלבטורה הם משהו, הוא ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 4 שנים ו-11 חודשים




מוצגות 6 הביקורות האהובות האחרונות. הצג את כל הביקורות האהובות

עשרים באוקטובר פיגוע דריסה בצומת גוש עציון. שני פצועים קל. עשרים ושבעה באוקטובר פיגוע דקירה בצומת גוש עציון. פ... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנה ו-10 חודשים


קליל ומאוד מצחיק. בניגוד לספרים אחרים של קינסלה, הדמות הראשית לא מעצבנת/מטומטמת. ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנה ו-10 חודשים


-"כולנו נופלים אבל זה לא מה שחשוב. מה שחשוב זה לקום אחר כך."- כשאני קוראת את הספרים של "כאוס מהלך", אני חושבת על הרבה ד... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנה ו-11 חודשים


מתמטיקה זה חרא גרוע. יש אנשים חסרי חיים שזה מעניין אותם, אבל אותי זה ממש לא. אני מניח שזה פשוט בגלל שהמוח שלי ... המשך לקרוא
56 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנה ו-11 חודשים


תראו מה זה. בנאדם מקבל תשעימים ומאיות במבחנים, קורא ספרים של מבוגרים לפני גיל 15, מאובחן כמצויין (דרגה מתחת מחונן, בייסיקל... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנה ו-11 חודשים


טרילוגיה מוצלחת מאוד של ספרות פנטזיה. דריזט מכיל בתוכו את כל התכונות החשובות לגיבור אפי של ממש ולכן קל להתחבר אליו ואל מה ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנתיים


מתוך הפורומים:

מוצגות ההודעות האחרונות בלבד. הצג את כל ההודעות

לפני שנה ו-9 חודשים
» כנ"ל כנ"ל כנ"ל! (נוער)
לפני שנה ו-9 חודשים
» הווו!! געגועיםםם! (נוער)
לפני שנה ו-9 חודשים
» אויי (נוער)
לפני שנה ו-9 חודשים
» ^__^ (סיפור שכתבתי)
לפני שנה ו-10 חודשים
» The way is long and painful (סיפור שכתבתי)
לפני שנה ו-10 חודשים
» ניצחוןןןןןןןןןןן!! (נוער)
לפני שנה ו-10 חודשים
» XDXDXD (נוער)
טוקבקים על ביקורות ספרים:

מוצגות התגובות האחרונות בלבד. הצג את כל התגובות

פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

אז.

שוב הגיע זה הרגע המהולל,
בו האמון נעלם כאילו לא היה שם בכלל.
אני לא יודעת אם אני עצובה או מעוצבנת,
רק שהכול נראה שונה, אפל, אחרת.
חשכה אותי עוטפת, מפרקת מבפנים,
והלב- הוא מתפורר למאות אלפי שברים.

כי הכל היה בסדר, הכל היה נפלא,
ואז היית -שוב- צריך להרוס הכל במילה.
"יום אחד לבטח תישאר לבדךָ!"
אך נראה שהנבואה התהפכה,
כי כמו בשיר של אהוד בנאי "אחרי הסערה"-
כולם מזמן כבר שכחו, ובלבי עוד הטינה.

תמיד הייתי לוחמת של קרבות אבודים.
נלחמתי כל חיי, לשרוד על הקרשים
נאבקתי בהצלחה אך לא ראיתי ניצחון.
כי אנשים הם חלשים, מוחקים מזיכרון
את כל אותם פצעים שוכחים הם במוקדם,
את החיצים המורעלים שניקרו בתוך גופם.

ואני? כן, כן, אני זוכרת כל דבר,
כל חץ, כל פגיון, כל מבט מנוכר.
אני נושאת את הפצעים חשופים- גלויים לעין,
כך שגם אם הגוף ירפא- יסבלו עוד העיניים.
לא יניח להן הזיכרון, הצלקות המחרידות,
כל חיצי המילים, פגיוני הלשונות.

לא תישכח ממוחי מילה שנאמרה
לא ייעלמו מלבי לחישות האפילה.
אמרתי לו שהוא יישאר בסוף לבד לעולמים,
אם לא יתנצל, ימחק מעורי את המילים.
אך הוא כבר זז הלאה, ואתו האחרים
ונשארתי שוב אני
לבד,
עם הצללים.


אוקיי- אז לא כתבתי טונההה זמן ככה ש... אני חלודה. עמכם הסליחה :)
נכתב לפני שנה ו-10 חודשים
תמיד רציתם להיות גוש של קרח,
חסרי כל טיפת רגשות?
תהיתם איך מרגיש אדם שיש לו הכל
אך לא רוצה כלום?
שאלתם את עצמכם פעם
בשביל מה בכלל צריך להרגיש משהו?

אני יודעת את התשובות. את כולן.
כשחסמתי את עצמי בחומה ראשונה
הייתי קטנה, מריבה של ההורים.
עם השנים החסימה הפכה להיות חלק ממני,
כמו עוד חוש. כמו עוד עור.
בכל פעם שקרה משהו שהיה עלול
לעורר אצלי רגש כלשהו מלבד זעם-
הייתי הופכת את עצמי לגוש של בטון.
חומה בצורה של זעם וכוח רצון.

ואז הוא הגיע.
הוא היה כל מה שרציתי-
וכל מה שלעולם לא יכולתי לקבל.
כל רגע במחיצתו היה אושר.
כל רגע הרג אותי.

באותה תקופה, נהייתי מכורה לשריון שלי,
לחומה.
השתמשתי בה הרבה יותר ממה שכדאי, רצוי
או חכם.

הייתי צריכה ללכת,
אני יודעת את זה היום,
אבל התעקשתי.
ואז כבר היה מאוחר מדי.
הקרח סיים לכסות אותי.
נכתב לפני שנה ו-11 חודשים
היית מתנת יומולדת שלי. המתנה הכי טובה, צווחנית ומצפצפת שאי פעם קיבלתי. ישבת לידי בחדר שנתיים שלמות, כשהייתי עסוקה בללעוס את קצה עיפרון החודים שלי ולתהות איזו מהדמויות בספר אני הכי רוצה להרוג באיזו דרך יצירתית.
סבלת ללא תלונות את מיליון השאלות ששאלתי אותך-בלי ממש לצפות לתשובה- ואת העובדה שכיניתי אותך כזכר- למרות שהיית נקבה מוחלטת ואפילו טרחת להטיל ביצים כהוכחה.
אפילו לא התלוננת בשנתיים שעזבתי אל הפנימייה והשארתי אותך לטיפולה של אמא- שנהגה לשאול אותך בכל רגע נתון אם אתה מיסכיייין פה לבד בחדר, ואם אתה מתגעגע אלי- ואז היא היתה מתקשרת לספר לי כמה שפאלקור מתגעגע ומתרוצץ ומשתולל בכלוב בכל פעם שהיא מזכירה את השם שלי.
חזרתי לשבת לצידך בבית במשך שנה נוספת, ואז כבר היית רוב הזמן על הכתף שלי, ולא בתוך הכלוב. לועס איתי ביחד את העיפרון. ואת הספר. ואת המחק…
אז שוב עזבתי, הפעם זה היה קצת רחוק יותר, ואני מודה- לא נתתי לך את הצומי שכל כך התרגלת אליו.
ועכשיו… זה נגמר.
שש שנים סבלת אותי- זה הרבה יותר ממה שאני יכולה לומר על המון אנשים שאני מכירה. אני חושבת שתמיד אחשוב עלייך כשאשמע את הדג נחש שכל כך אהבת מתנגנים ברדיו, או כשאחליף חולצה ואזכר במבט הציפור הסקרני והמטריד בעליל שנהגת לנעוץ בי כשעשיתי זאת…
ועכשיו…. עכשיו תורך לשים עלי עין שם למעלה- איפשהו, במקום הנחמד והרועש שהוא הגן עדן של התוכים.
נוח בשלום, פילי-פיל, תוכון כחול וגאוני שכמותך. לא יהיה לך תחליף, אני בהחלט אתגעגע...
לפחות עכשיו אתה סופסוף חופשי.
נכתב לפני 3 שנים ו-1 חודשים
אני יודעת שזה לא כל כך קשור לכאן (ולא לכעוס עלי על זה! >.< ) אבל אני חושבת שזה אחד הפורומים היחידים שנכנסים אליו כל כך הרבה...
בכל אופןןןן.....
אנחנו חייבים להחיות את פורום "נוער"!
השיממון הזה פשוט מוגזם!!!

בתודה,
#זאזו#
נכתב לפני 3 שנים ו-5 חודשים
הסיפור שלי מהתחרות סיפורם, כןןןן......

מסביבי, העולם התמוטט.
כל מה שהיה יקר וחשוב נהרס, נקרע לגזרים על ידי דחפורים והושמד על ידי בטון.
העברתי את אצבעותיי על פני הסלע המקושט בטלאיי טחב וחשקתי את שיני כשידי נתקלה בסימני השפשוף שיצרו לסתות הפלדה של הדחפור שהעיף את הסלע- הסלע שלי- לכל הרוחות, כדי לפנות מקום לכביש שעתיד להיסלל בדיוק במקום שבו ביליתי את מרבית שעותיי הפנויות- בוהה בנוף עוצר הנשימה של היער העתיק, שאולי רק אני עוד זכרתי שלמרות שנראה דומם, היה מלא חיים להפתיע.
הלסתות שלי כאבו, והכרחתי את עצמי להירגע. עיניי נמלאו דמעות שהרגיזו אותי, ומיהרתי למחות אותן. נעצתי מבטים בנוף שהכרתי טוב כמו את כפות ידי, ותהיתי מה דוחף אותם להרוס את כל זה. הם רואים משהו שאני לא רואה בבניינים, כבישים, רמזורים וסמטאות מצחינות?
האנשים מיואשים, זו הסיבה היחידה שהצ'יף הסכים בכלל לחתום על החוזה שהציעו לנו. המבוגרים אומרים שזה הסיכוי היחיד שלנו, כי אם לא נחתום על הדפים של האנשים הלבנים- הם יוכלו לבוא עם רובים ולקחת את אדמותינו בכוח. הצ'יף אומר שנסכים לחוזה, כדי שלכול הפחות תהיה לנו השמורה שהם מבטיחים, שם נוכל לחיות את שארית ימינו הקצרים כמו שנרצה, עד שייעלם האיש האדום האחרון מעל הארץ, והזיכרון שלנו יהיה כמו צל חולף על פני הערבה...
הרצון להתעשר מוציא מהאנשים הלבנים כל היגיון, הם לוקחים מהאדמה הרבה יותר ממה שהיא מסוגלת ורוצה לתת להם, הם לא מכבדים את צרכיה ורצונותיה בתמורה. בכלל, נראה שהם מדברים שפה שונה לחלוטין, אין להם רצון לחיות בהרמוניה, הם רוצים לשלוט. לשלוט בנו, לשלוט בחיות, לשלוט באדמה. הם לא מבינים... האדמה היא כמו סוס פראי, היא בלתי ניתנת לאילוף ולא חשוב בכמה בטון או אספלט הם ישתמשו.
קיוויתי שלכל הפחות, כשניתן להם את האדמה הזו, הם יאהבו אותה, יאהבו כמו שאנחנו אהבנו, ישמרו עליה כמו שאנחנו שמרנו.
ראיתי את אבי צועד לעברי, על פניו הבעה עייפה ועצובה- דבר לא רגיל בעליל. קמתי מהסלע המרוטש שלי וניסיתי לחייך, אבל זה לא ממש פעל. שלחתי מבט חפוז אל הדחפורים הקורעים את הקרקע והתכווצתי שלא מרצוני. אבא הניח יד על כתפי וסובב אותי לעבר ההרים המיוערים שכל כל אהבתי.
"אל תסתכל על זה, בן." קולו של אבי היה עצוב ועייף כמו פניו, "הסתכל על ההרים, תשמור אותם בזיכרונך כמו שהיו ביום שלפני זה שבו הם לקחו אותם ממנו, כי יום אחד הם יחזרו להיות שוב כמו שהיו לפני בוא האדם הלבן." הבטתי אל אבי בבלבול, הוא השיב בחצי חיוך קודרני, "הם לא מבינים את האדמה, הם לא מבינים כמה היא יכולה להיות אכזרית ונוקשה, כמה היא חסרת רחמים ומרושעת אל אלו שלקחו יותר ממה שמגיע להם... האדם הלבן מביא לאובדנו ממש ברגעים אלו, ולא רחוק היום שבו יבין את שגיאתו, כי האדמה לא תוכל עוד לסבול את רכושנותו, היא תפסיק לתת לו את מה שהוא חושב שמגיע לו, היא תמנע ממנו את החיים שהוא יונק ממנה."
נרעדתי, זה נשמע נוראי. אבא תפח על שכמי והתחיל להתרחק, חוזר אל ההרס שהתרחש מאחורי. מצמצתי, מסלק את הדמעות שערפלו את ראייתי, "אני רק מקווה שהם יבינו את זה לפני שיגררו את כולנו אל מותנו." לחשתי אל הרוח.
המשכתי להביט ביער ובהרים, בחיות הנסתרות ובשפע הצמחייה עד שאמי הגיעה וחצי גררה אותי אל המשאית שהובילה אותנו אל השמורה.


(ההשראה הגיעה אחרי קריאת מכתב שהצ'יף סיאטל שלח לנשיא ארצות הברית ב- 1853.)
נכתב לפני 4 שנים ו-2 חודשים
עכשיו הכל כל כך ורוד שכמעט בא לי להקיא,
עכשיו העצב נמצא כל כך רחוק מזיכרוני
לא בטוחה כבר אם הוא חלום או שהיה פעם אמתי,
ובכל זאת מפחדת שזה שוב ירסק אותי...

התרגלתי כבר לצרות, זה מוזר שהן לא על סף דלתי,
התרגלתי לחשוב שכלום לא יהיה קל בשבילי.
לא חשבתי בכלל שיכול להיות אחרת,
ועכשיו אני מגלה פתאום, שהמציאות ממש נהדרת.

בכל בוקר אני מתעוררת ובוהה בתקרה,
מקווה שלא חלמתי, וזו לא היתה תקלה.
מתפללת שהמציאות לא תתפוצץ לי בפנים-
כמו שכבר עשתה מאות אלפיי פעמים...

מה שהכי מצחיק פה- ואולי גם קצת מוזר
זה שהאושר שלי תלוי בך, גבר חצי זר,
ובכל יום שחולף, עוד קשה לי להאמין
שאתה שלי- ורק שלי- לעד, לעולמים.

לא חלמתי מעולם שזו יכולה להיות מציאות,
ושארצה לחיות איתך לנצח ולעולם לא למות
וכל הכבוד מגיע לך, גבר חצי זר-
מישהו שנהייה לי לפתע כל כך, כל כך יקר...

^_^
נכתב לפני 4 שנים ו-2 חודשים
בפעם הראשונה שראיתי אותך, כשהצצת בחיוך נבוך אל תוך החדר- כבר ידעתי שאתה שלי. ידעתי שלכדתי אותך ברשת, ידעתי שכישפתי אותך.
כולם מסביבי ראו את זה מיד, חייכו, הנידו בראשם ואיחלו בלבם הצלחה לשנינו. הם אמרו שאנחנו זוג משמיים, מתאימים כמו זוג יונים...
אפילו אני התחלתי להאמין לזה, כשהופעת לעוד ועוד ביקורים, והשיחות שלנו נמשכו עד לשעות לא אנושיות בלילה.
הכל הלך כל כך נהדר, עד הרגע שהפחד השתלט עלייך, ובמקום להמשיך בדרך בה הלכנו, קפצת מהצוק אל האפלה- ואת ליבך לכדה אחרת.
זה כאב, לאבד אותך. אני עדיין תוהה אם אתה יודע כמה. במשך שבוע שלם לא הצלחתי לחשוב על כלום חוץ מזה ששוב איבדתי את מי שחשבתי שיכול להיות האחד שיירפא אותי סוף סוף, ישחרר אותי מהכלא הקודר שבו כלאתי את עצמי- בלי יכולת לזוז ועם חשש תמידי להיפגע.
ישבתי מתחת לעץ התותים ונעצתי ציפורניים בזרועותיי, כי הכאב הגופני, הפיזי, היה פחות גרוע מהכאב שבליבי המרוסק, ובאיזושהי דרך חולנית, הוא אפילו הועיל בלמתן אותו.
אני לא יודעת איפה מצאתי את הכוחות לקום מתחת לאותו עץ, לפתוח את ההודעה ששלחת לי ולהשיב ששבת היתה מצוינת, אפילו עם סמיילי טיפשי מחייך.
אני יודעת שהיו לי אז דמעות בעיניים.
אח שלי לא הבין מה קרה לי, ואני שיקרתי וטענתי שטרקתי לעצמי את הדלת על האצבע...
מה שהיה הכי מכאיב זו העובדה שאתה לא ראית את הדמעות. אם היתי משקרת לך לגבי זה, אולי היתי מרגישה יותר טוב עם עצמי, כי לכל הפחות שמת לב למצוקה שלי.
אבל אני כנראה שקרנית טובה משהעזתי לחשוד, ואפילו כשחיבקת אותי והרגשת את הרעד שלי, וראית את הלסת המהודקת שלי, לא שמת לב למה שעובר עלי.
רציתי לצרוח, רציתי לחנוק אותך בו במקום, רציתי לפרוץ בבכי, רציתי להמשיך לחבק אותך לנצח. אבל במקום כל זה פשוט שתקתי.
אני יודעת איך זה יהיה איתה, אתה תאהב אותה יומיים- זה הזמן שצריך כדי להבין מי היא ומה היא, וכמה שאתם לא קשורים בשיט! אמרתי לעצמי, אני פשוט צריכה להחזיק מעמד בזמן היומיים האלו, ואז להיות פה- מוכנה לנחם אותך על 'אבדתך'... ובאמת, צדקתי. יומיים אחרי כן, היא כבר לא מוכנה לדבר איתך. היא מסננת אותך, היא מספרת לי כמה שאתה חופר ומציק ושהיא לא מבינה מה לכל הרוחות אתה רוצה ממנה. ואני רואה את כל זה, אני רואה אותה מרסקת לך את הלב- ואני פשוט צוחקת. לא הצלחתי לשמור את עצמי שלמה בשביל לנחם אותך, זה גדול עלי, ואני לא כל כך אצילית כנראה...
כן, עדיין יש דמעות בעיניי, אבל אני מגחכת עד שהבטן שלי כואבת. אני יודעת שזה מרושע, ואני יודעת שהבטחתי לעצמי שלא לעשות זאת, אבל זה פשוט חזק ממני...
והזמן חולף.
אני בועטת בעצמי בכל פעם שהמחשבה על האהבה שלי אלייך עולה לי לראש, ובאיזשהו שלב- תתפלא- זה ממש מתחיל לפעול! הכאב נעלם, מתחלף בשעשוע קודר, הלב המרוסק שלי אוסף את עצמו וחוזר להיות שם- עם הבדל אחד קטן ומשמעותי, אתה כבר לא חלק ממנו, הוא לא צריך אותך כדי להיות שלם...
מוזר, אבל המחשבה הזו כואבת כמעט כמו לאבד אותך שוב.
כי הפכנו לידידים, הידידים הכי טובים שיש! יודעים את כל הסודות הכמוסים ביותר אחד של השני, עוזרים זה לזה בכל דבר מטורף שרק קיים, מנהלים דיונים פילוסופיים על טרמיטים, שעווה והאל יודע מה לא. אני מתחילה להאמין שאולי באמת זה הכי טוב, להיות סתם חברים אך לא יותר, מגלה שאני באמת יכולה לראות בך רק ידיד, ואפילו שאני נהנית מכך.
ואז אני מגלה שאתה שוב מאוהב בי. אני רואה את זה בעינייך, ויש בי יותר ממעט שמחה לאיד כשאני חוזרת על המילים שאתה עצמך אמרת לי פעם: הקשר שלנו הוא כמו אחים.
אני יודעת כמה זה כואב לך, יודעת טוב מאוד. ואני רואה בעיניך שאתה מת מבפנים, יודעת שאני הרגתי אותך, מרגישה את הרעד הכאוב שעובר בגופך כשאתה מחבק אותי, ומרגישה שאתה לא רוצה לעזוב, אבל עכשיו אני זו שמתרחקת ולך כבר אין שליטה על זה.
אני כותבת את כל זה כדי שתדע- אני לא שמחה לשבור לך את הלב, זה פשוט שאני לא יכולה להרשות לך לשבור את שלי פעמיים.
אני אוהבת אותך, כמו חבר טוב, כמו אח. לא יותר מזה. מצטערת, אבל אילפתי את עצמי במשך כמעט חצי שנה שלא להיות מאוהבת בך.
נחש מה- זה פעל....
נכתב לפני 4 שנים ו-4 חודשים
אני מכורה לסודות.
אני אוספת אותם כמו שאנשים אוספים פנינים ויהלומים.
שומרת אתם במקום המוגן הבטוח ביותר שיש לי,
ומוציאה אותם משם רק כדי להתפעל מהם או להשתמש בהם-
לפעמים, כשכבר אין לי ברירות אחרות...

אני הופכת את הסודות לחניתות,
מטילה אותם על אויביי, ולעיתים גם על ידידי.
הסודות הם הנשק הקטלני ביותר,
גרועים מחרב, פגיון או אקדח.
הם פוצעים את הנפש ורק אז את הגוף, משפיעים מהפנים לחוץ.

אני צוברת סודות,
שומרת אותם במוחי, מוכנה לשלוף אותם אם יעלה הצורך.
אני מניחה לאנשים לבכות על כתפי,
רק כדי שאוכל לשלוט אחר כך בנפשם.
אני גנבת חלומות, רוצחת תקוות, מעוותת אמיתות-
והכל, בשם ובזכות הסודות.
נכתב לפני 4 שנים ו-4 חודשים
הגעתי למסקנה שהגיע הזמן לפרסם את הסיפור הראשון והעיקרי שלי...

שבעת הגיבורים.
פחת דבר: אי שם- יערות שאליון.
היער היה חשוך להחריד. סופה נוראית השתוללה. ברקים האירו לרגע את גזעי העצים- העתיקים כבָּקוּרַה עצמה- שהיו מכוסים בטחב, מטפסים ושאר טפילים ירוקים שכאלו, אז החשכה חזרה לשלוט ביער.
הרעמים כמעט החרישו את אוזניו החדות- מדי של הפרש שהסתער דרך החשכה הרטובה של יערות שָאלִיוֹן הידועים לשמצה. לא הגשם השוטף, לא הרוח המצליפה באכזריות ולא העייפות, הצליחו לגרום לו אפילו להתחיל להאט את הקצב.
סוסו החום- אדמדם התנשף, זו היתה ההוכחה החיצונית הכמעט היחידה למאמץ שהשקיעו השניים במסע הארוך והמטורף- במהירותו ליערות.
הרוכב ריסן את החיה המרהיבה באחת כש- בפתאומיות מוזרה- הגיעו לקרחת יער שהקיפה את בסיסו של זקיף סלע עצום בגודלו שבראשו הצליח לראות, רק בקושי, את יעדו- מערה אדירה שרק מעטים ידעו על קיומה ומעטים עוד יותר היו חיים כדי לספר על כך.
הוא חייך לעצמו, "סוף סוף... אחרי כל שנות החיפושים, הקרבות והמסעות, מצאתי אותה..." הוא הזעיף את פניו השזופות, והדיבור אל עצמי מעיד שבאמת שילמתי מחיר על המאמץ!
הרוכב ירד מסוסו וללא היסוס זינק במעלה צוק האבן החשוף.
שלושת השניות שבהן הצליח להגיע לראש הזקיף שהתנשא לגובה של יותר מעשרים מטרים, העידו שלא היה אנושי למרות שנראה כך.
הוא נעמד בכתפיים זקופות והבעה נחושה מול למערה הענקית שפתחה היה כמעט עגול. הוא התנשם, אז קרא: "מלכת היער! שמי הוא פָּיְינֶלְקוֹר בן וִינְטָרוֹ, ואני זקוק לעזרתךְ!"
השמים השחורים- שהיו כאלה רק בגלל הסופה- הקשו על הראייה, אבל פיינלקור הצליח בכל זאת לראות שבתוך המערה, החשכה נעה לקראתו.
"אמיץ מאוד," הקול הרך והמלחשש הפתיע אותו, למרות שציפה לו, "אבל כבר אכלתי עשרות שהיו אמיצים ממך פי שניים."
הוא נותר שלו, "אני מאמין לך, דרקונית, אך לא באתי הנה לשמש ארוחה, אני זקוק לעזרתך, זה למען העולם של שנינו."
הדרקונית יצאה למחצה מהמערה. איכשהו, קשקשיה הסגולים כהים הצליחו לנצנץ למרות החושך שהסערה הטילה. "נחמד, אבל אתה צריך לדעת שאני גמרתי עם הפטריוטיות כבר לפני שנים, אז זה לא מעניין אותי. אתה אמיץ, ואני רעבה." השיבה. לרגע, פיינלקור לא הצליח לעשות יותר מלבהות כשהיא זינקה לגמרי מחוץ למערה, ישר לכיוונו.
"זה בקשר למלכה!" התעשת ברגע האחרון, הדרקונית קפאה, פיה עוד חצי פעור. היא הרכינה את ראשה הענק לעברו, עיניה היו בגוון כחול בהיר, ללא כל קשר לצבע קשקשיה. צדה הימני של פניה היה מצולק בצלקת כסופה על רקע הציורים השחורים המסתלסלים שקישטו את צדי פניה, צווארה, צלעותיה וירכיה- אות לכך שהיתה דרקונית זדון. "איזו מלכה?!" הרעימה.
פיינלקור חייך, זו בדיוק השאלה לה ציפה...
***
האיש הנמוך רץ ברחובות השוממים להפתיע, אוחז בידיו בכוח את שק המטבעות. הוא התנשף והביט בבעתה מוחלטת אל מאחורי כתפו, מה שלא ממש הועיל לו בריצתו.
היא עוד אחריי! הבין אז. אבל איך זה ייתכן?! נו! לא משנה! תמשיך לרוץ! לרוץ? לרוץ לאן?! זו דרך ללא מוצא! לא! בבקשה לא! לא עכשיו! רק לא עכשיו! מחשבותיו התערפלו, בתגובה לניצב החרב שהוטחה בעורפו. הוא נפל והבין- ללא הלם מרובה- שהיא ניצחה והוא הפסיד, כמו שהמונים הפסידו לפניו.
הוא הסתובב, מנסה להזדקף, אבל היא כבר רכנה מעליו כשחרבותיה מעוקלות הלהבים תחובות מתחת לאפו.
היא רק נערה. קלט פתאום, ברגע משונה של בהירות. עורה שזוף כאילו בילתה את כל ימייה בישיבה בטלה על החוף ולא בהרג מלווים שלא זכרו להחזיר את כספם. שיערה היה חום כהה, כמעט- גלי והגיע לאמצע גבה. אפה היה מעט נשרי ונראה שזה נגרם בעקבות שבר ישן. הוא ניחש שלפני כן היה ישר ומפוסל משהו. הנערה היתה רזה, אך מעט רחבת כתפיים מכדי להראות לגמרי כמו בת אצולה. כמובן ששריון הטבעות והעור השחור, רתמת החרבות השחורה בעלת הדוקרנים הכסופים שהצטלבה על חזה ועשרות הפגיונות והסכינים שבצבצו ממנה, לא ממש התאימו לזה.
היא מהממת, אבל לא מושלמת. אך הדבר שהכי משך תשומת לבו היו עיניה. הגוון שלהם היה משונה, ירוק דשא וחום דבש בהיר. עיניים גדולות, יפות, אותן היא איפרה בשחור, באבקה שתושבי אֶיְיזָק והמדבר אהבו כל כך. הם טענו שהחומר האפרפר- שייוצר מאבן כלשהי ובמגע עם נוזל היה הופך לשחור פחמי- מנע דלקות עיניים שנגרמו בגלל החול או הרוח.
איכשהו, כל המחשבות האלו עברו במוחו בזמן שחרבה של הנערה החליקה על גרונו בתנועה חלקה, כמו ליטוף. עוד לפני שהתחיל לפחד שזה יכאב, הוא שקע בחשיכה...


אני אשמח להצעות לשיפור וכו'!
נכתב לפני 4 שנים ו-4 חודשים
קבוצות קריאה:
סופרים צעירים

(קבוצה ציבורית)
מוסיקה

(קבוצה ציבורית)
מצחיקים

(קבוצה ציבורית)
מדע בדיוני ופנטזיה

(קבוצה ציבורית)
Terry Pratchett

(קבוצה ציבורית)
מכסחי הספרים

(קבוצה ציבורית)
חוק הקוסמים הראשון

(קבוצה ציבורית)
המלצות ספרים

(קבוצה ציבורית)
נוער קורא =)

(קבוצה ציבורית)
סקרים

(קבוצה ציבורית)
אורלנדו בלום

(קבוצה ציבורית)
מפגשי סימניה

(קבוצה ציבורית)
חתולי ספרים

(קבוצה ציבורית)
הרואים למרחק

(קבוצה ציבורית)
הימוגגות ייחודית

(קבוצה ציבורית)
צ'אט

(קבוצה ציבורית)
בני הנפילים

(קבוצה ציבורית)
משועממים? לא עוד!

(קבוצה ציבורית)
חידות

(קבוצה ציבורית)
נוער מחפש משמעות

(קבוצה ציבורית)
דמויות מתות

(קבוצה ציבורית)
משחקי אמת או חובה!

(קבוצה ציבורית)
חפרנים XD

(קבוצה ציבורית)
הנבואה

(קבוצה ציבורית)
סקייפ

(קבוצה ציבורית)
קבוצת ציורים

(קבוצה ציבורית)
אומנות ממוחשבת

(קבוצה ציבורית)
משחקי שרשרת

(קבוצה ציבורית)
~לינה חוגגת 18!~

(קבוצה ציבורית)
רוק שולט!!!

(קבוצה ציבורית)
פיתגמים יפים

(קבוצה ציבורית)
צללים - *המשחק קפוא*

(קבוצה ציבורית)
הערפילאים- מת....

(קבוצה ציבורית)
חפירות בע''מ

(קבוצה ציבורית)
בית האדס

(קבוצה ציבורית)
יום הולדת לsiris

(קבוצה ציבורית)
יום הולדת להיללי ☻

(קבוצה ציבורית)
הכול

(קבוצה ציבורית)
יש לכם שאלות

(קבוצה ציבורית)
כן לא שחור לבן

(קבוצה ציבורית)
יום הולדת לקידה!!!

(קבוצה ציבורית)
יום הולדת לBooks Dragon!

(קבוצה ציבורית)
שיפור דמויות

(קבוצה ציבורית)
צופי הלילה| סיפור

(קבוצה ציבורית)


(קבוצה ציבורית)
להרוג את פאי!!

(קבוצה ציבורית)
המצוד אחר זאזו!!!!!!!

(קבוצה ציבורית)
המירוץ למיליון 3

(קבוצה ציבורית)
יום הולדת לפולו !

(קבוצה ציבורית)
מוטנטים - הפשרה(?)

(קבוצה ציבורית)
קבוצת פאנפיקס

(קבוצה ציבורית)
בעיית ההודעות

(קבוצה ציבורית)
מזל"ט מייטי וכיפ!

(קבוצה ציבורית)
האי - live game.

(קבוצה ציבורית)
ההחייאה

(קבוצה ציבורית)
טורים :)

(קבוצה ציבורית)
VS

(קבוצה ציבורית)
מלחמת הכוכבים!!!!!

(קבוצה ציבורית)
קבוצת HTML

(קבוצה ציבורית)
בדיחות גרועות

(קבוצה ציבורית)
אנימה 2

(קבוצה ציבורית)
מומולדת שמח לסוקיי

(קבוצה ציבורית)
אקטואליה:)

(קבוצה ציבורית)
קבוצת דן ופיל

(קבוצה ציבורית)
מחשבים

(קבוצה ציבורית)
מזלט לשרלוק ~

(קבוצה ציבורית)
יום הולדת 17 לארן!!!1

(קבוצה ציבורית)
מפגש סימניה 2017

(קבוצה ציבורית)
רשימות קריאה:
# שם הרשימה פרטיות כמות ספרים מספר צפיות עודכנה לאחרונה
1. חייבת לקרוא...! אישית 1 408 לפני 4 שנים ו-6 חודשים
2. מהממים.. ^_^ אישית 7 456 לפני 4 שנים ו-9 חודשים

» סך הכל 8 ספרים ב-2 רשימות.

הקוראים:
  • לפני 5 ימים Braveheart בן 33 מזכרון יעקב
  • לפני 5 ימים תולעת ספרים בת מגבעתיים
  • לפני שלושה שבועות הצעדן בן 14 מיבנאל
  • לפני ארבעה שבועות ILANIT בת 20 מחדרה
  • לפני חודש פאי בן 3 ממעגל
  • לפני חודשיים Dude בן 24 מפתח תקווה
  • לפני 3 חודשים Lich בת 17 מארץ יצורי הפרא.
  • לפני 4 חודשים אנוביס בן 17 מהדואת
  • לפני 4 חודשים The Wolf בן 27 מהאין אל האבדון
  • לפני 4 חודשים הלוחמת בת 18 מקצה הצוק
  • לפני 4 חודשים קומרו בן 19
  • לפני 5 חודשים ישי בן 43
  • לפני 7 חודשים אריאל בת 18 מ גבעת שמואל
  • לפני 7 חודשים פַּפְּרִיקָה בת 21 מכאן
  • לפני 8 חודשים בן 18 מא
  • לפני 8 חודשים Reaper בן 21 מעולם של צללים
  • לפני 8 חודשים yu-yu בן 20 מעפולה
  • לפני 8 חודשים Miaka בת 31 מגילדת Fairy Tail
  • לפני 9 חודשים -^^- בת
  • לפני 10 חודשים גרייס בת 17 מארץ לעולם לא
  • לפני 10 חודשים הינשוף בן 16 מארץ הדמיון
  • לפני 10 חודשים The old gods בן 16 מ Earth 1
  • לפני 10 חודשים Command בן 19 מהנהר שיוצא מעדן
  • לפני 10 חודשים liron בן מramat yishay
  • לפני 11 חודשים <FONT COLOR= RED>Killer בן 21 מkonoha
  • לפני 11 חודשים אראגון בן 19 מירושלים
  • לפני 11 חודשים מר מאני בן 28
  • לפני 11 חודשים מוישי בן 29 מירושלים
  • לפני שנה Shani Chan בת 20 מתחשבו לבד
  • לפני שנה akita בן 26
  • לפני שנה ו-1 חודשים מנהלות מימד 72 בת 17 מהמימד האחרון
  • לפני שנה ו-1 חודשים בלש מבולש בן 18 מתל אביב
  • לפני שנה ו-3 חודשים אור בן 16 מ.
  • לפני שנה ו-3 חודשים Sabre tooth בן 16 מאליאלגר בירת בקורה
  • לפני שנה ו-3 חודשים michalro בת מור וקינמון
  • לפני שנה ו-3 חודשים חניאל קורן בן 43 מרחוב ערוגות 20 דואר נע לב השרון מושב ניצני עוז מיקוד 4283600
  • לפני שנה ו-4 חודשים אקו בת 17 מפלוטו
  • לפני שנה ו-4 חודשים זאבה~ בת 18 מחלום אבוד
  • לפני שנה ו-4 חודשים אָ̽͒̇̇̇ק̶͘͜҉̩̗̼̰̰̱̰̻̲̰͟וּ̘ בן 18 מה̛ͮ̏̇͊ͫ͊̍ͥ͛̈́̆͐ͩ̿ͬͦ͝҉̠̺̹̖͎͔͉̜͙͕͓̱͇מ̴̨̯͈̮̣͔͇͍̹͍̫͂̏͂̅ͦ̃ͬ͆ͬ͒ͥ̀̚̚͢ח̧̡̱̗̭̙̳̦͖̘̪͖͇̙̮͍̭͇̠͗͗̿̐̈́͌̿͒́͝͞ͅב͋̆ͥ̾ͥ͂ͫ̍ͮ̇ͥͥ̄̐ͥ҉͓͎͎͚̳͍̜̰̰̲̱͙͈͙̟̘͙̗͓͟ר̴̨̝̫̺̱̦͉̱̣̬̮͔̗̹̮̗͒̈͑̊̀͗̌ͦ͑͐͡ת̮͕̣̜̝̤͔͍̗̥̟͙͙̮͚̹̟̖̗ͫ̐ͣͬ̏͛̀̀̕͞
  • לפני שנה ו-4 חודשים איזבל בת 15 מ:
  • לפני שנה ו-4 חודשים הקורא בספרים בן 27 מרחובות
  • לפני שנה ו-4 חודשים ◕‿◕ ^חדת-קרן^ ◕‿◕ בת 17 מקופסת עפרונות *מע״ךתאומה*
  • לפני שנה ו-4 חודשים ~ניצוץ בחושך~ בת 16 מעיר הסוודרים
  • לפני שנה ו-4 חודשים snow fox בת 16 מקיבוץ בהרים הקפואים
  • לפני שנה ו-5 חודשים רומי בת 20 מארץ אוו.(מקום פוסט-אפוקליפטי)
  • לפני שנה ו-5 חודשים Ortash בן 17 מחלום של פסיכופת
  • לפני שנה ו-6 חודשים ג'ים בן 18
  • לפני שנה ו-6 חודשים Draco The Space Marine בן 22 מTerra
  • לפני שנה ו-6 חודשים אליפז בן 30 מתל אבעב


הביקורות האחרונות של kida☯ <font color =800080> שקיבלו שבחים
# הספר הביקורת המשבח מתי שובחה
1. שהות (מיצוב) - האלף האפל-ממלכות נשכחות #3 / ר.א. סלבטורה לכל אחד יש ספר ששינה לו משהו... המשך לקרוא Braveheart לפני 4 חודשים
2. מלאך מכני - מכשירי התופת #1 / קסנדרה קלייר שלוש אותיות קפצו לי לראש אח... המשך לקרוא אראגון לפני 11 חודשים
3. פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס - פרסי ג'קסון והאולימפיים #5 / ריק ריירדן אדון ריק היקר- אתה מוכשר. כן... המשך לקרוא אראגון לפני 11 חודשים
4. פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס - פרסי ג'קסון והאולימפיים #5 / ריק ריירדן אדון ריק היקר- אתה מוכשר. כן... המשך לקרוא six♣ לפני שנה ו-3 חודשים
5. פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס - פרסי ג'קסון והאולימפיים #5 / ריק ריירדן אדון ריק היקר- אתה מוכשר. כן... המשך לקרוא מוּמוּ לפני שנה ו-11 חודשים
6. מלאך מכני - מכשירי התופת #1 / קסנדרה קלייר שלוש אותיות קפצו לי לראש אח... המשך לקרוא מוּמוּ לפני שנה ו-11 חודשים
7. מלאך מכני - מכשירי התופת #1 / קסנדרה קלייר שלוש אותיות קפצו לי לראש אח... המשך לקרוא אריאן לפני שנה ו-11 חודשים
8. פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס - פרסי ג'קסון והאולימפיים #5 / ריק ריירדן אדון ריק היקר- אתה מוכשר. כן... המשך לקרוא Command לפני שנתיים ו-3 חודשים
9. פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס - פרסי ג'קסון והאולימפיים #5 / ריק ריירדן אדון ריק היקר- אתה מוכשר. כן... המשך לקרוא An invisible girl לפני שנתיים ו-11 חודשים
10. מלאך מכני - מכשירי התופת #1 / קסנדרה קלייר שלוש אותיות קפצו לי לראש אח... המשך לקרוא sunwing לפני 3 שנים ו-3 חודשים
11. פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס - פרסי ג'קסון והאולימפיים #5 / ריק ריירדן אדון ריק היקר- אתה מוכשר. כן... המשך לקרוא nitsani (: לפני 3 שנים ו-3 חודשים
12. פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס - פרסי ג'קסון והאולימפיים #5 / ריק ריירדן אדון ריק היקר- אתה מוכשר. כן... המשך לקרוא ג'קס לפני 3 שנים ו-3 חודשים
13. פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס - פרסי ג'קסון והאולימפיים #5 / ריק ריירדן אדון ריק היקר- אתה מוכשר. כן... המשך לקרוא LiveTheDream לפני 3 שנים ו-4 חודשים
14. פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס - פרסי ג'קסון והאולימפיים #5 / ריק ריירדן אדון ריק היקר- אתה מוכשר. כן... המשך לקרוא Nameless לפני 3 שנים ו-5 חודשים
15. פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס - פרסי ג'קסון והאולימפיים #5 / ריק ריירדן אדון ריק היקר- אתה מוכשר. כן... המשך לקרוא no fear לפני 3 שנים ו-5 חודשים
16. מלאך מכני - מכשירי התופת #1 / קסנדרה קלייר שלוש אותיות קפצו לי לראש אח... המשך לקרוא no fear לפני 3 שנים ו-5 חודשים
17. שהות (מיצוב) - האלף האפל-ממלכות נשכחות #3 / ר.א. סלבטורה לכל אחד יש ספר ששינה לו משהו... המשך לקרוא yu-yu לפני 3 שנים ו-6 חודשים
18. מחזור שער המוות: הסט המלא (7 כרכים) - מחזור שער המוות # / מרגרט וייס האמת אני חושבת שלי ממש אסור ... המשך לקרוא ◕‿◕ ^חדת-קרן^ ◕‿◕ לפני 3 שנים ו-9 חודשים
19. צל לילה - צל לילה #1 / אנדראה קרמר צל לילה... וואו, השם סקרן או... המשך לקרוא ◕‿◕ ^חדת-קרן^ ◕‿◕ לפני 3 שנים ו-9 חודשים
20. פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס - פרסי ג'קסון והאולימפיים #5 / ריק ריירדן אדון ריק היקר- אתה מוכשר. כן... המשך לקרוא ◕‿◕ ^חדת-קרן^ ◕‿◕ לפני 3 שנים ו-9 חודשים
21. מלאך מכני - מכשירי התופת #1 / קסנדרה קלייר שלוש אותיות קפצו לי לראש אח... המשך לקרוא ◕‿◕ ^חדת-קרן^ ◕‿◕ לפני 3 שנים ו-9 חודשים
22. מלאך מכני - מכשירי התופת #1 / קסנדרה קלייר שלוש אותיות קפצו לי לראש אח... המשך לקרוא Sizzy לפני 3 שנים ו-10 חודשים
23. שהות (מיצוב) - האלף האפל-ממלכות נשכחות #3 / ר.א. סלבטורה לכל אחד יש ספר ששינה לו משהו... המשך לקרוא ארטמיס לפני 3 שנים ו-10 חודשים
24. לילה נטול כוכבים - מורשת האלף האפל-ממלכות נשכחות #2 / ר.א. סלבטורה טוב, אז החיסרון היחידי של הס... המשך לקרוא ארטמיס לפני 3 שנים ו-10 חודשים
25. צל לילה - צל לילה #1 / אנדראה קרמר צל לילה... וואו, השם סקרן או... המשך לקרוא אנג'ל לפני 3 שנים ו-11 חודשים
26. צל לילה - צל לילה #1 / אנדראה קרמר צל לילה... וואו, השם סקרן או... המשך לקרוא רינת לפני 4 שנים
27. פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס - פרסי ג'קסון והאולימפיים #5 / ריק ריירדן אדון ריק היקר- אתה מוכשר. כן... המשך לקרוא yu-yu לפני 4 שנים
28. פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס - פרסי ג'קסון והאולימפיים #5 / ריק ריירדן אדון ריק היקר- אתה מוכשר. כן... המשך לקרוא lilach לפני 4 שנים ו-1 חודשים
29. פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס - פרסי ג'קסון והאולימפיים #5 / ריק ריירדן אדון ריק היקר- אתה מוכשר. כן... המשך לקרוא POLLO לפני 4 שנים ו-1 חודשים
30. מחזור שער המוות: הסט המלא (7 כרכים) - מחזור שער המוות # / מרגרט וייס האמת אני חושבת שלי ממש אסור ... המשך לקרוא אנוביס לפני 4 שנים ו-1 חודשים
31. צל לילה - צל לילה #1 / אנדראה קרמר צל לילה... וואו, השם סקרן או... המשך לקרוא אנוביס לפני 4 שנים ו-1 חודשים
32. לילה נטול כוכבים - מורשת האלף האפל-ממלכות נשכחות #2 / ר.א. סלבטורה טוב, אז החיסרון היחידי של הס... המשך לקרוא אנוביס לפני 4 שנים ו-1 חודשים
33. שהות (מיצוב) - האלף האפל-ממלכות נשכחות #3 / ר.א. סלבטורה לכל אחד יש ספר ששינה לו משהו... המשך לקרוא אנוביס לפני 4 שנים ו-1 חודשים
34. פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס - פרסי ג'קסון והאולימפיים #5 / ריק ריירדן אדון ריק היקר- אתה מוכשר. כן... המשך לקרוא לואיזיאנה מנטש השקנאית לפני 4 שנים ו-1 חודשים
35. פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס - פרסי ג'קסון והאולימפיים #5 / ריק ריירדן אדון ריק היקר- אתה מוכשר. כן... המשך לקרוא משהו בשמים לפני 4 שנים ו-1 חודשים
36. פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס - פרסי ג'קסון והאולימפיים #5 / ריק ריירדן אדון ריק היקר- אתה מוכשר. כן... המשך לקרוא אנוביס לפני 4 שנים ו-2 חודשים
37. פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס - פרסי ג'קסון והאולימפיים #5 / ריק ריירדן אדון ריק היקר- אתה מוכשר. כן... המשך לקרוא אנג'ל לפני 4 שנים ו-2 חודשים
38. פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס - פרסי ג'קסון והאולימפיים #5 / ריק ריירדן אדון ריק היקר- אתה מוכשר. כן... המשך לקרוא Mira לפני 4 שנים ו-2 חודשים
39. פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס - פרסי ג'קסון והאולימפיים #5 / ריק ריירדן אדון ריק היקר- אתה מוכשר. כן... המשך לקרוא tals לפני 4 שנים ו-2 חודשים
40. פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס - פרסי ג'קסון והאולימפיים #5 / ריק ריירדן אדון ריק היקר- אתה מוכשר. כן... המשך לקרוא לוסיין❀ <font color = Eewwqsew> לפני 4 שנים ו-2 חודשים
41. צל לילה - צל לילה #1 / אנדראה קרמר צל לילה... וואו, השם סקרן או... המשך לקרוא fairy tale לפני 4 שנים ו-2 חודשים
42. מלאך מכני - מכשירי התופת #1 / קסנדרה קלייר שלוש אותיות קפצו לי לראש אח... המשך לקרוא ♥toolip לפני 4 שנים ו-3 חודשים
43. מלאך מכני - מכשירי התופת #1 / קסנדרה קלייר שלוש אותיות קפצו לי לראש אח... המשך לקרוא ציירת במסגרת לפני 4 שנים ו-3 חודשים
44. מלאך מכני - מכשירי התופת #1 / קסנדרה קלייר שלוש אותיות קפצו לי לראש אח... המשך לקרוא fairy tale לפני 4 שנים ו-3 חודשים
45. מלאך מכני - מכשירי התופת #1 / קסנדרה קלייר שלוש אותיות קפצו לי לראש אח... המשך לקרוא לואיזיאנה מנטש השקנאית לפני 4 שנים ו-3 חודשים
46. מלאך מכני - מכשירי התופת #1 / קסנדרה קלייר שלוש אותיות קפצו לי לראש אח... המשך לקרוא SEIRO לפני 4 שנים ו-3 חודשים
47. מלאך מכני - מכשירי התופת #1 / קסנדרה קלייר שלוש אותיות קפצו לי לראש אח... המשך לקרוא אנג'ל לפני 4 שנים ו-3 חודשים
48. מלאך מכני - מכשירי התופת #1 / קסנדרה קלייר שלוש אותיות קפצו לי לראש אח... המשך לקרוא לוסיין❀ <font color = Eewwqsew> לפני 4 שנים ו-3 חודשים
49. צל לילה - צל לילה #1 / אנדראה קרמר צל לילה... וואו, השם סקרן או... המשך לקרוא SEIRO לפני 4 שנים ו-4 חודשים
50. צל לילה - צל לילה #1 / אנדראה קרמר צל לילה... וואו, השם סקרן או... המשך לקרוא מוּמוּ לפני 4 שנים ו-5 חודשים



©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ