חמישה צדדים לניצחון- משחק תפקידים קבוצה ציבורית
קרדיט לאנג'ל

בעולם של השנים המודרניות, הכל שונה ממה שאתם באמת מכירים.
אתם חושבים שאתם מכירים אותו, נחשו מה? טעיתם.
אתם מחולקים לשבטים. ארבעה שבטים. כל שבט גר במושבה אחרת. כל המושבות ביחד נקראות "כוכב". גם בגלל הצורה, וגם בגלל האנשים שבה.
כל שבט ב"כוכב" מלווה על ידי דרקון. דרקון חיי ונושם.
רוב הזמן חיו השבטים בהרמוניה זה עם זה.
כל שבט מתמחה במשהו אחר.
שבט ריין, בעל התמחות של כלי נשק. משם באים כל הלוחמים והמתנקשים. שמתמחים בהרג.
שבט דורן, בעל התמחות של אומנות והסוואה. משם באים נינג'ות שמתמחים בהריגה שקטה.
שבט נאו, בעל התמחות של הישרדות. משם באים כל האנשים המנוסים ביער ובטבע ויכולים לאכול כל דבר בטבע ללא חשש.
ושבט קדה, בעל התמתחות של אקסטרים וקיצוניות. מסוגלים להסתגל לשינויי מצב רוח קיצוניים במהירות, ולטפס במהירות גדולה יותר. הגוף שלהם עמיד יותר. משם באים כל הפעלולנים למיניהם.
אבל יום אחד פרצה בין השבטים מלחמה. הדרקונים ניסו לעצור אותם אבל לא הצליחו.
בלית ברירה זימנו הדרקונים מלך ואת ביתו כדי שיעצרו את המלחמה המלך וביתו היו אנשים חכמים ונגועים בכוחות דרקונים של אש טהורה.
במהלך הניסיון לעצור את המלחמה מתה הנסיכה והמלך בכוחותיו ובכוחות הצער שלו עצר את המלחמה, אבל אז הוא החליט לנקום.
ביתו הייתה בת חמש עשרה כשמתה. הוא החליט שלרגל יום ההולדת החמש עשרה של כמה שיותר נערים ונערות שנולדו בחורף, הוא יאסוף אותם ויעמיד אותם בתחרויות עד המוות.
וכל יום הולדת חמש עשרה של הנער או הנערה שנולדו בחורף, נוצר טקס עתיק. הנער או הנערה רוכנים לברכי דרקון השבט שלהם, והוא תורם לנשק של הנער או הנערה מדמו. דמם של הדרקונים מכושף בכוח מיוחד.
*כוחו של ריין נושא את הצבע האפור-כסוף והוא כוחו של המתכת. כשהנשקים מצטלבים למספיק זמן בכוחו של הנשק להסיט את הנשק של השחקן השני ממסלולו, או למגנט אותו.
*כוחו של שבט דורן נושא את הצבע הכחול והוא כוחו של הקרח. ברגע שהלהב פוגע ביריב פגיעה הגונה עם מספיק מיומנות הוא יכול להקפיא את היריב מבפנים, ויכול גם לשגר קרח.
*כוחו של שבט נאו נושא את הצבע הירוק והוא כוחו של הצמחים. יכולים לצאת כבלים של צמחים מהאדמה ולכבול את היריב.
*כוחו של שבט קדה נושא את הצבע הלבן והוא כוחו של העצם. הלהב יכול לפרק עצמות בקלות, ולרפא אחרות.




הפרטים צריך לשלוח לי (פיוקה/כיפס):
שם:
מין:
מראה:
שבט:
(הגיל שלכם הוא 15, כמו גיל הנסיכה)
(בכל שבט עד חמש אנשים, בינתיים מספר המקומות התפוסים:
שבט ריין-4
שבט דורן-5 (נגמרו המקומות בדורן)
שבט נאו-5 (נגמרו המקומות בנאו)
שבט קדה-5 (נגמרו המקומות בקדה)


שבט ריין:

לואיזיאנה:
שם: פיבי
מין: בת...ברור!
מראה: עיניים חומות-ירוקות-כחולות-אפורות שמחליפות גוונים כל רגע, שיער ג'ינג'י מתולתל ועבה, עור חיוור מאוד ונמשים. פרצוף שדוני. קטנה ורזה וקצת מגושמת.
שבט: ריין

קטניס:
שם: אינסה.
מין:נקבה
מראה: שיער בצבע חום בהיר, עיינים ירוקות, גוף חזק, גבוהה, מבט נחוש.
שבט: ריין.

אורומיס:
שם:אלכסנדר
מין:זכר
מראה:גבוה עיניים כחולות רזה שערשל אימו לפעמים אוסף אותו לקוקו שער בצבע שחור
שבט:ריין

קידה:
שם: מלאני (מל)
מין: נקבה
מראה: שיער שחור ארוך חלק, עיניים ירוקות מעט מלוכסנות, עור כהה. רזה, גבוהה וגמישה. נראית מבוגרת מגילה.
שבט: ריין

Spirit of death:
שם:קאת'
מין:נקבה
מראה:שיער שחור עין שחורה עין אדומה עור בהיר תמיד לובשת בגדי עור ונושאת פגיון כסף
שבט:ריין

שבט דורן:

אנג'ל:
שם: רין
מין:נקבה
מראה: עיניים כחולות בהירות שזה מפחיד. סוג של תכלת בהיר מאוד. שמסתכלים אליהן בטוחים שהן מחזירות אור. שיער מסולסל במקצת בצבע שחור מבריק ובשמש אפשר לראות כחול. בקצוות השיער רואים בבירור צבע כחול שנהפך בהיר יותר ויותר עד צבע כחול רגיל. עור שזוף במקצת. פנים חמודות.
שבט: דורן.

הדרקון האפל:
שם: דרגון
מין: זכר
מראה: כרגיל.. עיניים ירוקות חומות, שיער שחור כעורב, גבוה וצנום. חיוור מעט.
שבט: דורן.

פולו:
שם: ג'וש
מין: זכר
מראה: שיער בלונדיני קצר, עיניים בצבע כחול כהה. גבוה, עור בהיר.
שבט: דורן

לוחמת בעצמה:
שם: אטאה
מין: נקבה
מראה: עיניים אפורות ענקיות ופראיות, שיער בלונדיני חלק אסוף בצמה ארוכה, מבט של חיית פרא ועמידה דרוכה.
שבט: דורן

ניקס:
שם:אליאן (או בקיצור אלי)
מין:נקבה
מראה:שיער בצבע בלונדיני שמעוצב בתספורת קארה מדורג עם פס כחול,עיניים כחולות קהות מאוד,שפתיים דקות ועדינות,רזה וחיוורת,ציפורניים שצבועות בשחור וכמה צמידי עור על הידיים,הרבה פירסינגים.
שבט:דורן

שבט קדה:

טוליפ:
שם: ג'נט.
מין"נקבה
מראה: שיער שחור, ארוך, עיינים כחולות בהירות, עור בהיר, פרצוף תמים, יפייפיה.
שבט: קדה.

היללי
שם: סילביה סקי
מין:נקבה
מראה: גבוהה, יפה-עיניים כחולות,שיער בלונדיני-כמעט לבן, מראה נינוח וכובש לב.
שבט: קדה

מגדת העתידות:
שם: מלג'ן פוקס
מין: נקבה
מראה: שיער חלק בצבע חום- אגוז קצר שמגיע קצת אחרי אמצע הצוואר. עיניים חומות כהות וגדולות. גבוהה, שזופה במקצת.
שבט: קדה

נארוקו:
שם:גו'ן
מין:זכר
מראה:גבוהה בלונדיני עיניים כחולות וחזק.
שבט:קדה

סופיה
שם:ויולט
מין:בת
מראה:שיער שחור-אפור-כחול (מגניב), עיניים שחורות, רזה, קלילה.
שבט:קדה

שבט נאו:

מייצ'ל:
שם: וויאולין (כינור באנגלית) ג'ונס
מין: נקבה
מראה: ראש עגול ועור בצבע זית, עיניים ירוקות (מדי) ושיער בצבע כרמל. היא מאד 'קלמזי', וחלשה גופנית.
שבט: נאו

ליאור:
שם:מרי
מין:נקבה
מראה:שיער חום קצר , עיניים ירוקות , גבוהה ורזה.
שבט:נאו

דרקון ספרים
שם:טר
מין: זכר
מראה:רזה, מבנה גוף צנום, אך שרירי, אצבעות ארוכות ודקות, גבוה, שיער בלונדיני ועיניים חומות. אף ישר עם סלידה קלה בקצה, שפתיים דקות ומלאות, טווי פנים חדות, ורגליים ארוכות. בגדים מבד לבן מלוכלך, שריון לא מלא מקשקשים וכפפות עור. מכנסיים עומות עם חגורת עור, וגלימה שחורה עם ברדס, שהוא לא תמיד לובש אותה. מגפי עור.
נוטה להשתמש בפגיונות זריקה, קשת ארוכה או חרב סייף.
שבט: נאו

תה ירוק:
שם:תיה
מין:נקבה
מראה:שיער חום וקצר, עיניים כחולות עם שבבים של ירוק כהה, גבוהה, חיוורת.
שבט:נאו

ל.דבליו.ר:
שם: דיי (day)
מין: זכר
מראה: שיער חום עכברי שקופץ לכל הכיוונים, עיניים חומות מלוכסנות, תווי פנים מחודדים, חיוור- כמעט לבן, גובה רגיל, אף עכברי ואוזניים מחודדות במקצת.
שבט: נאו


חוקיי הרג:

להשיג ציטוט של הבן אדם שהורגים שהוא היה מחובר בפחות מ-5 דקות.

להרוג לפחות בשלוש תגובות

להיות הגיוניים

אם רוצים להרוג מישהו אומרים לי בהודעה פרטים את מי ואני אפגיש בניהם.

מותר להרוג גם כשהשני לא מגיב באמצע הקרב.

יותר מבן אדם אחד יכול להרוג מישהו.

אם מישהו לא מחובר יותר מיומיים אפשר להרוג אותו.
הידעת: בשביל להזמין חברים לקבוצה - שלח להם קישור: .
חברי קבוצת חמישה צדדים לניצחון- משחק תפקידים
הצג הכל מציג 10 מתוך 16 חברים
בן 17
ארץ החתולים
בת 20
דוכסות הצבי
בת 24
אֶלִיאָלגַר, בירת בַּקוּרָה
בן 20
עולם הזמן
בת 20
ארצות הפרא החופשיות.
בן 19
אורדם אולטרה
בת 19
תהום הנשייה
בן 15
ארץ הצללים
בת 19
שדה קישואים בסוף העולם ימינה
בן 18
ירוחם
קיר הדיונים
 |  הוסף דיון הצג הכל מציג 5 מתוך 14 דיונים שעל הקיר
פַּיוֹקַה (כיפס) לפני 5 שנים ו-3 חודשים
המנהיגה של שבט קדה מתה. (אף אחד מכם לא הגיב וגם המנהיגה)

שבט דורן-
אליאן-לפתע את שומעת קולות שאומרים לך להרוג את ג'וש, רק את יכולה לשמוע את הקולות ואת לא יודעת מאיפה הם מגיעים.
ג'וש-לפתע אתה שומע קולות שאומרים לך להרוג את אליאן, רק אתה יכול לשמוע את הקולות ואתה לא יודע מאיפה הם מגיעים.
אטאה- את יוצאת לצוד, אך פתאום את נתקלת בנערה כלשהי, לבושה במכנס וחולצה ובידה בקבוקון עם נוזל זוהר בצבע זהב, היא משאירה אותו על האדמה ולוחשת לך "תסמכי על המזל"
דרגון- לפתע מהשמיים נופלים שוט, משקפת, טבעת ופתק לבן מקופל. לכל אחד מהפריטים יש כישוף משלו וכוחות קסם שיכולים לשמש אותך, אתה יכול לבחור רק אחד מהם, ברגע שאתה נוגע בו, השאר מתפוגגים.
רין-לפתע מולך מופיעים 2 בקבוקונים, אחד קטן עם נוזל אדום, ואחד גדול עם נוזל לבן. אם תשתי בבקבוקון הנכון, זה יעזור לך בהמשך התחרויות.


שבט ריין-
פיבי ומלאני- אתן מתעוררות ולפתע רואות את עצמכן כבולות בשלשלאות ברזל, אין דרך להשחרר מהם.
אינסה- מגיע פתק ובו כתוב 'מישהו עוזב-את מחליטה' , אחד מחבריי השבט צריך למות, ואת תבחרי מי.
אלכסנדר וקאת'- אתפ כמו במצב של מלאני ופיבי.

שבט נאו-
טר- אתה שומע קולות, הקולות אומרים לך להגיע לשבט קדה ולהרוג את ג'ון (נארוקו) כמה שיותר מהר ולברוח.
מרי ותיה- מול שתיכן מופיע שיקוי אחד, עליכן להחליט מי תקבל אותו, השיקוי יכול לחזק בצורה משמעותית אחת מכן.

שבט קדה-
אתם ממשיכים ללכת, אתם השבט היחיד שלא קורים לו דברים מוזרים.
פַּיוֹקַה (כיפס) לפני 5 שנים ו-3 חודשים
(חוקים:
1. פולו- אתה חייב להגיב!!! ><
2. מותר להרוג לפחות ב-2 תגובות.
3.רק מי שנתתי לו הוראה להרוג יכול להרוג.
4.צריך ציטוט לכך שהבן אדם השני מחובר.)
kida☯ לפני 5 שנים ו-3 חודשים
עוד היתי קשורה.
זה לא מצא חן בעיני.
בכלל, בכלל, בכלל, בכללבכללבכללבכלל!!!!
פיבי היתה כבולה לצדי. שרשראות הפלדה היו הדוקות וידעתי בלי אפילו לנסות שלא אוכל להסיר אותם. הבטתי בפיבי בקדרות, "היי לך, אחות." רטנתי אליה, כמעט מחייכת.
"מי מציל אותנו הפעם?"
ליאור ^.^ לפני 5 שנים ו-3 חודשים
(לא הגבתי מלא זמן.. מצטערת)
לא רציתי להתווכח עם תיה, אם היא רוצה את השיקוי היא יכולה לקחת אותו.
"אז מי מאיתנו תקח אותו? את רוצה אותו?" שאלתי בנימוס.
תיה הביטה בו, "אולי זו מלכודת?" היא שאלה.
"אז מסתכנים או שמשאירים אותו פה?" השבתי.
הלוחמת לפני 5 שנים ו-3 חודשים
חזרנו לעץ שלי ושילבנו את המחנות של כולנו. אחרי בוקר שלם של עבודה, זה הצליח. העץ הפך לחלול כמו המחנה של אליאן, סל רשת נתלה ממנו כמו אצל רין, והטרפז שלי הורחב והוסווה מאוד.
כשירד הלילה הבטן שלי התחילה לקרקר. לקחתי את הפנס ובישרתי לכולם שאני הולכת לצוד. לפתע נפלו על דרגון שוט, משקפת וטבעת. לא הבנתי למה הוא קיבל את זה, אבל השתדלתי לחייך באילוץ. בקבוקונים הופיעו מול רין.
התרחקתי משם בהרגשת קנאה קלה. לאחר חצי שעה הצלחתי למצוא אייל צעיר ליד האגם. יריתי עליו להב עשוי קרח ששיסף את ראשו. בחיוך גדול ניגשתי אליו וקשרתי את רגליו בגפן ארוכה כדי לגרור אותו בחזרה למחנה. השיחים רשרשו, והפנס שלי האיר על נערה צעירה שהתקדמה אליי. כיוונתי את הקטארים שלי אליה בתוקפנות.
תתרחקי.
הנערה הניחה בידי בקבוקון עם נוזל זהוב מסתחרר. "תסמכי על המזל." לחשה. (פליקס פליציס? XD)
היא נעלמה.
נשארתי במקום, מבולבלת ומבוהלת. הייתי מעדיפה לקבל נשק כמו דרגון. ממש תודה.
חזרתי למחנה באיטיות. חבריי השבט שלי הריעו כשראו את האייל. אליאן וג'וש נראו קצת מוזר.
בינתיים חבריי הספיקו לקלוע סל מעלים וגפנים שהיה מספיק לבישול האורז. הנחנו את הסל מעל מדורה ושפכתי לתוכו רבע מכמות האורז. בישלתי צלעות אייל. הכנתי את הכלים. הרגשתי רגועה יותר.
סופיה לפני 5 שנים ו-3 חודשים
היא מתה.
היא מתה ואנחנו המכשנו ללכת.
שיחקתי עם הפגיון הקטן שלי תוך כדי הליכה וזמזמתי שיר עצוב ורגוע.
לואיזיאנה מנטש השקנאית לפני 5 שנים ו-3 חודשים
אוי, נו...עד שהצלחתי להביס את הטציות, אני שוב כבולה. והפעם לא מטאפורית. מלאני לצידי, אז זה לא כל כך גרוע, אבל אין לי מושג מה קרה.
מה שכן, היד שלי כבר לא ממש מורגשת, וזה רע.
למרות זאת אני מגחכת אל מלאני. "מי מציל אותנו? אני מקווה שלא משנה מי, זה יהיה מהיר..."
BooksDragon לפני 5 שנים ו-3 חודשים
הוו..... עכשיו מבקשים ממני להרוג מתמודדים!
הצד החיובי לפחות, הוא שאני יכול להשתמש באמת סוף סוף במכישה.
"טוב, אנשים, אני מוכרך ללכת להרוג מישהו משבט קדה, כבר חוזר!" אני אומר באליצות.
אני מניח שזו המשימה, לא איזה שיגעון שלי.
אני הולך לאיטי עם החרב בהיכון.
אחרי בארך עשר דקות אני מתחיל לשמוע קולות, אני מזהה את אחד הקולות כקול של מישהו שראיתי בשבט קדה.
אני מסתתר מאחורי עץ עבה, מציץ ממש טיפה כדי לראות עם הנער נמצא שם.
והוא כן.
אני רק צריך לחקות להזדמנות המתאימה.
BooksDragon לפני 5 שנים ו-3 חודשים
אני רואה אותו עובר... זו הזדמנות מושלמת. אני מצליף בפנים שלו במהירות מפתיעה עם מכישה.
התוצאות מחרידות אפילו אותי. נוצרה על פניו סריטה ארוכה גדולה, מתחתית לחי ימין לקצה המצח בצד שמאל. למזלו זה לא פגע לא בעיניים, אבל זה פגע לו באף. נדמה לי שחתכי את העצם שם.
"אהה!!!" הוא צורח, שם את אחת הידיים שלו על הפנים.
ביד השנייה הוא שולף את הנשק שלו, ומנסה לתקוף אותי בפנים, ממשיך לצעוק בכאב.
אני מנצל את חוסר הריכוז שלו ומתגלגל מהר, קם לידו ומנסה לתקוע את מכישה בבטן שלו. הפעם הוא מצליח לחסום.

» ביקר לאחרונה בסימניה לפני 25 שניות
BooksDragon לפני 5 שנים ו-3 חודשים
אני מנסה לתקוע בו את החרב. הוא חוסם.
אני מצליף בכתפו, והוא מתחמק.
הוא נותק לי אגרוף לפנים.
"איי!" אני פולט.
הוא תוקף אותי, שוב בכוון הראש.
אידיוט.
אני מתקופף ומשסף את רגליו. הן ניתקות ממקומן והוא נופל אחורנית, עם שני גדמים שמטיזים לעברי דם כמו נהר.
אני מתקלגל עצידה ויורק את הדם שנכנס לי לפה.
» ביקר לאחרונה בסימניה לפני 3 שניות
BooksDragon לפני 5 שנים ו-3 חודשים
חבריו באים עם חרבות לעזור לו.
אני מזועזע ממה שאני עצמי הוללתי, אך הקול בראשי מצווה עלי להמשיך.
אני חייב לברוח.
עכשיו.
אני תוקע את חרבי מהר בבטנו של ג'ון, ומתחיל לרוץ במהירות לפני שאחד מהם מצליח להגיע אלי.
הם רצים אחרי. כולם.
אחד מהם מצליח להגיע, ומנסה לדקות אותי בזמן ריצה.
הוא פוער פצע בשוק של רגל שמאל, ואני נופל על הרצפה, נאנק מכאב.
החרב שלו כמעת נתקעת בבטן שלי, אבל אני מתגלגל מהר אצידה ברגע האחרון. היא נתקעת באדמה והוא מנסה להוציא אותה.
אני מחייך.
לפתע צמח יוצא מן האדמה ותופס את החרב, מושך אותה עמוק.
עוד שני חברי שבט קדה מגיעים, וגם אותם צמחים תופסים. כשאני רואה את חבר שבט קדה האחרון מגיע מרחוק, אני גורם לצמחים אחרים שאני מצמיח לגרור אותי לכוון השבט שלי.
» ביקר לאחרונה בסימניה לפני 19 שניות
BooksDragon לפני 5 שנים ו-3 חודשים
הם גוררים אותי במהירות, והנערה משבט קדה שרודפת אחרי נכנעת והולכת לעזור לשאר חבריה.
אני מגיע לשבט שלי, וכולם שם נראים די המומים.
אני סוגשל ספוג בדם.
"היי..." אני ממלמל.
Killer לפני 5 שנים ו-3 חודשים
דרקון ספרים הרגה אותי סבבה.
BooksDragon לפני 5 שנים ו-3 חודשים
(סליחה, באצם היו רק ארבעה בשבט קדה. אז נגיד תפסתי רק אחד בצמחים, תתעלמו מהקיום של השני)
ליאור ^.^ לפני 5 שנים ו-3 חודשים
"טר..אתה בסדר?" שאלתי אותו.
ראיתי את הדם על פניו ועל גופו, זה היה מראה מזעזע.
"תביא לי לראות מה קרה, אני אנסה לעזור לך" אמרתי לו.
הוא התיישב והלכתי לעברו.
פצעיו לא חמורים משחשבתי, נשמתי לרווחה, אך עדיין יורד לו מלא דם.
לקחתי ענף עלה מעץ לא מזוהה, הנחתי את העלה על פצעו של טר, "זהו זה, תשאיר את זה ככה לכמה זמן, זה יספוג את הדם"
סופיה לפני 5 שנים ו-3 חודשים
חתכתי את הצמחים עם הפגיון ורצתי לעזור לג'ון אבל כבר היה מאוחר מדי, ההוא משבט נאו כבר לא היה שם. ניסיתי להתרכז לגוף של ג'ון ולאחות את העצמות שלו אבל הוא איבד יותר מדי דם.
קטניס לפני 5 שנים ו-3 חודשים
"מישהו עוזב - את מחליטה" הקראתי מהפתק שנפל מול רגלי, רגע אחרי שהתרחקתי מהשבט בכעס.
"פיבי! מלאני!" התחלתי לקרוא להן בקול, והתחלתי להצטער על שעזבתי אותן.
"נוו בחייכן, איפה אתן?" לאן הן יכולות להעלם?
"אלכס! קאת'!" נוו אתם בטח צוחקים עלי, נכון?
הרחקתי ממני את הפתק בעוד שאני ממשיכה לתור אחריהם במבטי.
"יופי לך אינסה, למרות שאת לא מנהיגה את צריכה לעשות החלטות כאלה" מילמתי לעצמי בעוד אני חותכת את הענפים שעומדים בדרכי בזעם.
kida☯ לפני 5 שנים ו-3 חודשים
"שמעת את זה?" שאלתי, מזדקפת ומנסה להביט סביב- ללא הצלחה מרובה. "מה שמעתי?" רטנה פיבי, מנסה להזיז את ידה ולהזרים אליה דם. הנדתי בראשי, אולי אני הוזה...
"חשבתי ששמעתי את אינסה... אולי זו איזושהי ציפור." בחנתי את השלשלאות בזעף. "אני חושבת שאני באמת שונאת את המלך הזה, הוא מתעקש לקשור אותי כל הזמן!"
קטניס לפני 5 שנים ו-3 חודשים
המשכתי להיתקדם כשלפתע שמעתי את קולה של מלאני אומר "אני חושבת שאני באמת שונאת את המלך הזה, הוא מתעקש לקשור אותי כל הזמן!"
אנחת רווחה נפלטה מפי והתקדמתי לכיוון הקול.
"ואולי הוא מתעקש לקשור אותך כל הזמן בגלל שהוא זה ששונא אותך..." אמרתי בשלווה. פני היו אטומות - בלתי אפשרי לראות שאני צריכה לבחור מישהו שימות עכשיו...
"הווו אינסה, את לא מבינה כמה אני שמחה לראות אותך עכשיו!" אמרה מלאני בהקלה גלויה.
"בשלב כלשהו זה מתחיל להימאס להיות קשורה כל הזמן..." היא מלמלה בזמן שאני בחנתי את השלשלאות שכבלו אותן. איך אני אמורה לשחרר אותן בדיוק?
קטניס לפני 5 שנים ו-3 חודשים
"אם אני לא מצליחה לשחרר אתכן זה בטח בכלל שאמורה לבוא איזה ציפור או כל משהו הזוי ולשחרר אתכן עם תנאים" אמרתי למלאני שהמשיכה להיאבק בכוח בשלשלאות.
"אין מצב שאני יוכל לשחרר אתכן...אני הולכת לחפש את אלכס וקאת'" לא רציתי בשום פנים ואופן להרוג מישהו שלא יכול להגן על עצמו, זאת דרך של פחדנים.
"מה? בחייך אינסה, אל תשאירי אותנו ככה!" פיבי קראה בקול.
"אני ימצא את אלכס וקאת' ואז אנחנו נמצא דרך לשחרר אתכן" קראתי תוך כדי שאני מתרחקת.
"אלא שמישהו מהם כבר לא יוכל ממש לעזור לכן..." מילמלתי בלחש כשהייתי רחוקה.
"קאת'! אלכס!" צעקתי בקול.
"אינסה?" שמעתי את קאת',"זאת את?"
"קאת'! איפה את?" התקדמתי לכיוון קולה.
"אני כאן, עם אלכס, אנחנו קשורים לעץ." קפאתי על מקומי. ברצינות?!
אחח אם אני ינצח בזה אז המלך יהיה מת, זה מה שבטוח, לא מעניין אותי אם אני ימות אחר כך, אבל אני יודעת שאין סיכוי שאני יראה אותו והוא ישאר בחיים...
The dark dragon לפני 5 שנים ו-3 חודשים
שוט משקפת טבעת או פתק לבן מקופל. סביר להניח שלשוט יש יכולות בקרב, למשקפת משהו שקשור לראיה ובפתק מידע כל שהוא.
אבל הטבעת? אין לי מושג.
ידעתי שזה ישגע אותי עד הרגע האחרון של חיי. לא חשוב מה אני אבחר, אני ארצה לדעת מה היכולות שהיו לשאר הדברים..
אבל.. ההגנה הכי טובה היא התקפה, לא?
אז בחרתי את השוט. כשנגעתי בו כל שאר הדברים התפוגגו.
הבחנתי שאליאן וג'וש מעיפים אחד בשני מבטים מתוחים. כל חיי למדתי לקרוא מבטים ושפת גוף של אנשים, ואם הייתי צריך להמר הייתי אומר שאליאן יודעת משהו רע שעומד לקרות לג'וש בגללה, וכך גם להפך.
לפני שהספקתי לחשוב על זה מספיק זמן אטאה חזרה עם אייל צעיר. חייכתי והרעתי בקול ביחד עם כל השאר, אבל לא יכולתי שלא לשים לב לכך שבבגדה יש בליטה חדשה.
אכלנו ארוחה לא רעה. ולאחר מכן פניתי לבדוק את היכולות החדשות של השוט שלי.
kida☯ לפני 5 שנים ו-3 חודשים
הכרתי את אינסה מספיק זמן כדי לדעת שמשהו היה משובש ביותר...
"יש לזה סיבה טובה..." מלמלתי אל פיבי המעוצבנת. "ראית את המבט שלה? משהו רע עומד לקרות." הפסקתי להאבק בשלשלאות והתנשפתי.
לאינסה היה מבט כזה בעיניים רק פעם אחת קודם, כשהיא הרגה בן אדם בפעם הראשונה.
ניסיתי שלא להיכנס לפאניקה מוחלטת....
פַּיוֹקַה (כיפס) לפני 5 שנים ו-3 חודשים
דרגון (דארקי) - לשוט יש אותם כוחות כמו לחרב, הוא יכול לירות גבישי קרח וכ'.. אבל בנוסף לכוח של שבט ריין, יש לו את הכוחות של שאר השבטים

אטאה- בינתיים לא קורא לך כלום בגלל השיקוי, אבל לפתע נופל אלייך מפתח, את לא יודעת בשביל מה הוא ומה הוא פותח

פיבי ומלאני- המפתח נמצא אצל אטאה (שימו לב למה שכתבתי לה), לפתע נופל אליכן פתק 'המפתח לשרשראות נמצא בשבט דורן'
פַּיוֹקַה (כיפס) לפני 5 שנים ו-3 חודשים
(בטעות כתבתי לדארקי שבט ריין במקום שבט דורן, אז טעות שלי, התכוונתי לשבט דורן)
לואיזיאנה מנטש השקנאית לפני 5 שנים ו-3 חודשים
גם אני לא הבנתי למה אינסה מתנהגת כל כך מוזר..היא נראתה מוטרדת מאוד, ובכלל לא מודאגת מזה שאנחנו קשורות בכבלי ברזל על העץ.
"גם אני חושבת, היא התנהגה ממש מוזר...כאילו היא בכלל לא מרוכזת במה שהיא רואה," אמרתי.
המבט של מלאני לא בישר טובות.
The dark dragon לפני 5 שנים ו-3 חודשים
שלפתי את השוט מהמתפס שלו בחגורה, ושיחקתי בו קצת.
הצלפתי בו לכיוון עץ, ומהשוט יצא גדיל קרח כמו שיצא לי כל כך הרבה פעמים מהחרב.
'מה?' חשבתי 'זה כל מה שמיוחד בו?.. קיבינימט! הייתי צריך לקחת משהו אחר!!'
הצלפתי בשוט שוב במורת רוח, אבל הפעם קרה משהו שונה. מתוך האדמה, איפה שפגע השוט, גדל פתאום צמח גדול שנכרך מיד סביב גזע העץ שמולי.
"אוקיי.." מלמלתי. "אז כאילו.. יש לו את כל הכוחות של כל השבטים?" חייכתי חיוך גדול. "אדיר!!!"
(רק לידע כללי- אם הייתי בוחר כל אחד מהדברים האחרים, מה הייתי מקבל?)
לואיזיאנה מנטש השקנאית לפני 5 שנים ו-3 חודשים
פתאום התעופף מולנו באוויר פתק מספיק קרוב כדי שנדע שהוא מיועד לנו.
"מלאני!" צווחתי. "תמתחי את הרגל עכשיו עכשיו!!!"
מלאני מתחה את רגלה ככל שיכלה, ואיכשהו הצלחנו להגיע לפתק. "המפתח לשרשראות נמצא בשבט דורן," הקראתי. "מעניין אצל מי...אבל איך נשיג את המפתח, לעזאזל?"
רגע, חשבתי, אינסה לא כבולה לשום עץ. אולי היא תוכל לעזור לנו?
"מלאני, אנחנו חייבות לקרוא לאינסה!"
kida☯ לפני 5 שנים ו-3 חודשים
לקרוא לאינסה באמת נשמע כמו רעיון טוב, אלא שאני ראיתי את המבט שלה- והיתה לי הרגשה חזקה ביותר שאני לא כל כך רוצה שהיא תהיה לצדי בזמן הקרוב... בכל זאת הצטרפתי לקריאותיה של פיבי, מתפללת שאנחנו לא עושות טעות גורלית כלשהי.
קטניס לפני 5 שנים ו-3 חודשים
כששמעתי את קריאותיהן של פיבי ומל כמעט התפתתי לשוב על עקבותי, אך תפסתי את עצמי ברגע האחרון והחלטתי שהגיע הזמן לעשות את זה. לא משנה כמה אני ימשיך לקלל את המלך הזה, אני עדיין יאלץ להרוג מישהו מהשבט שלי עכשיו. ולמרות שאני מנסה להתכחש אני מבינה שאני איאלץ לעשות זאת עם עוד רבים אחרים אם אני רוצה לחזור בחיים.
"קאת', אלכס, באמת סליחה." הם הרימו את מבטם אלי ואני ספרתי בליבי עד שלוש.
אחת.
"היי אינס, מה יש לך?" שאלה אותי קאת' במבט מבולבל. אלכס רק שתק.
שתיים.
התחלתי להרים את חרבי לכיוונם, הם כנראה חשבו שאני הולכת לנסות לשחרר אותם.
שלוש.
"אני מצטערת אלכס" ובמילים אלה נעצתי את חרבי בליבו. עיניו התכולות הפכו להיות מזוגגות, חסרות חיים. ולמרות זאת יכולתי לראות את הבעת ההפתעה שעלתה על פניו שניה לפני שפגש את המוות.
קאת' התחילה לצרוח ולקלל אותי על זה שאני בוגדת אבל אני כבר הייתי רחוקה משם, רצתי בחזרה אל פיבי ומל.
"היי, אינסה, מה קרה, מה זה הדם על החרב שלך?" מלאני קלטה במהירות את הדברים.
"אני...הייתי צריכה ל..." התחלתי לגמגם אך לאחר מכן שבתי את עשתונותי.
"למה קראתן לי?" שאלתי במהירות, משנה את הנושא.
הלוחמת לפני 5 שנים ו-3 חודשים
(לא שתיתי את השיקוי, כיפס!)
פַּיוֹקַה (כיפס) לפני 5 שנים ו-3 חודשים
(אה, אז תתעלמי מהקטע של השיקוי)
לואיזיאנה מנטש השקנאית לפני 5 שנים ו-3 חודשים
קראנו לאינסה, אבל נדמה שהיא הלכה לבדוק מה מצבם של האחרים. הם בוודאי במצב כמו שלנו.
ואז שמעתי צווחה נוראה, ומטר של קללות וצרחות, שכללו באופן מטריד את המילים "בוגדת" פעמים רבות מדי. קאת'.
אינסה התקרבה אלינו, וראיתי בעיניה מבט מוזר. החרב שלה הייתה מלאה דם. "אינסה, מה קרה לחרב שלך?" שאלתי, מוטרדת מאוד.
אינסה התעלמה מהשאלה וניסתה לשנות נושא. "אממ..למה קראתן לי?"
"כדי שתשחררי אותנו, אלא מה?" התחלתי להתעצבן, בעיקר בגלל חוסר הוודאות. רציתי לספר לה על הפתק, אבל פתאום לא בטחתי בה. "מלאני, קורה כאן משהו מוזר...לספר לה?" לחשתי אל מלאני.
קטניס לפני 5 שנים ו-3 חודשים
מעולה, עכשיו הן חושדות בי!
טוב...למה את מצפה? אני יודעת טוב מאוד שאם הייתי במקומן הייתי חושדת גם כן...טוב, זהו זה! אני יספר להן.
"כן, פיבי, עדיין לא ערקתי לשבט אחר" לא מצאתי את האומץ לומר להן, "ולמקרה שלא שמת לב - אתן קשורות, אני היחידה שיכולה לשחרר אתכן." קולי היה קר, נטול רגש.
"אז לא נראה לי שיש לכן עוד ברירות" הוספתי.
שתיקה מתוחה השתררה לרגע.
"אז איזה ציפור מזורגגת לחשה לכן מה אני צריכה לעשות כדי שתשתחררו?" הן החליםו בינהן מבטים, כמתלבטות אם לספר לי....
kida☯ לפני 5 שנים ו-3 חודשים
נאנקתי והשלכתי לעברה את הפתק.
ידעתי מה קרה, היא הרגה מישהו, מישהו מאתנו... הכרתי את אינסה מילדות, יכולתי לקרוא אותה בקלות- באותה קלות שהיא יכלה לקרוא אותי.
מצד שני, גם ידעתי שהיא לא היתה פוצחת במסע הרג ללא סיבה טובה...
לואיזיאנה מנטש השקנאית לפני 5 שנים ו-3 חודשים
בניגוד לכל השאר- לא הכרתי את חבריי לשבט מילדות, ולכן היה לי קצת קשה לפענח אותם. אבל היה שקוף שמלאני יודעת מה אינסה עשתה, והיא עדיין בוטחת בה למרות הכול.
למה אני לא מבינה כלום? מה קורה כאן?
אינסה קראה בעיניים מצומצמות את הפתק. ואז שמעתי צעקה נוראית, צווחה מיוסרת וכואבת.
קאת'. היא אמרה רק משפט אחד, שגרם לי ולאינסה להחוויר.
"פיבי! מלאני! אל תבטחו בה- היא הרגה את אלכס!"
קטניס לפני 5 שנים ו-3 חודשים
מעולה!
נראה כי מל לא ממש הופתעה אך באותו אופן ניתן היה לראות את הזעזוע העמוק על פניה של פיבי.
"טוב...תקשיבו," התחלתי לומר בגמגום.
הרגשתי כי שיווי משקלי מתערר ולכן התיישבתי לידן בישיבה מזרחית.
"אינסה?" שאלה מלאני ברכות.
כן, הבחורה הזו יכולה לראות הרבה מעבר למה שנאמר. או במקרה שלי - שלא נאמר...
"קיבלתי פתק והיה כתוב שם שאני צריכה להרוג אחד מכם..."
kida☯ לפני 5 שנים ו-3 חודשים
פלטתי קלללה לא ראויה לדפוס, אינסה נעצה בי מבט מופתעע.
"הרגת את אלק?" הטחתי. היא התכווצה, "אמרתי לך- לא היתה לי ברירה אחרת!" נאנקתי. פיבי נראתה זועמת ומבועתת לחלוטין. "המלך הזה משחק מלוכלך." אמרתי לבסוף, "והוא תמיד קושר אותי!!! ידענו מההתחלה שרובנו לא נצא מפה חיים ושנאלץ להרוג אנשים אחרים, קיוותי שלא נאלץ להרוג את בני השבט שלנו, אבל כנראה שזה לא מה שהמלך מתכנן..." מיצמצתי במהירות, עוצרת את הדמעות שעלו בעיני כשחשבתי על אלק, "אבל אני אגיד לכם משהו- אם המלך הזה רוצה לראות אותנו רוצחים, אני מתכוונת לתת לו את ההצגה הטובה ביותר שיש- כמו ששבטנו היה רוצה שנעשה."
לואיזיאנה מנטש השקנאית לפני 5 שנים ו-3 חודשים
נכון, שבט ריין הוא שבט של לוחמים מתנקשים.
אבל לא של בוגדים. ולא יכולתי להימנע מהמחשבה על כך שאינסה הרגה אחד מאיתנו, רק בגלל המלך הדבילי הזה. וכמו שמלאני אמרה, אנחנו חייבים לתת לו את ההצגה הכי טובה של השבט שלנו.
"טוב, אינסה, אני...מבינה שלא הייתה לך ברירה. ולזכותך ייאמר שלא בחרת אותי..." ניסיתי לגחך, אבל ברור שזה לא עזר. שלושתנו היינו זועמות והמומות בו זמנית ממה שאנחנו צריכות לעשות.
המשכתי לדבר במהירות. "בכל מקרה, בואו נתמקד: איך אנחנו משיגות את המפתח? אני לא מתכוונת להישאר פה יותר מדי, ויש לי הרגשה שגם למלאני נמאס..."
kida☯ לפני 5 שנים ו-3 חודשים
פלטתי גיחוך קודר, "אני נשבעת לך- אם האידיוט הזקן הזה ינסה קשור אותי עוד פעם אחת אני-" "-בואי נתמקד בלהשתחרר, לא בלהכעיס את המלך ולגורם לו להרוג את כולנו!" מיהרה אינסה לומר. נאנחתי בזעף, מחשבות נקמה עזרו לי להתעשת על הרגשות והמחשבות ששצפו בתוכי במערבולת קטלניות.
"בפתק כתוב שהמפתח נמצא ידי שבט דורן..." חייכתי מעט, "אני חושבת שיש לך כמה נינג'ות לצוד..."
פַּיוֹקַה (כיפס) לפני 5 שנים ו-3 חודשים
נבחר מנהיג אחד מכל שבט.
שבט דורן-אליאן
שבט ריין-מלאני
שבט קדה-מלג'ן
שבט נאו-טר
לפתע מול כל שבט מופיע משטח גדול ועגול.
אתם עולים על המשטח והוא מרחף לעבר אזור בג'ונגל, כל השבט נמצאים שם.
אך האזור שכולכם נמצאים בו מחולק לאזורים, חמישה אזורים, אזור אחד לכל שבט.
אתם יורדים מהמשטחים, כל משטח מוריד את השבט באזור שלו, ובין האזורים מפרידים קירות שקופים.
אחריי שכולכם יורדים מהמשטחים, אתם רואים מולכם עץ גבוה.
לפתע מהשמיים נופלת קופסא קטנה מאוד ועלייה כתוב 'מנהיגים'
בקופסא יש טבעת.
כל מנהיג שם את הטבעת, וברגע שאתם שמים אותה, אתם מתפוגגים ולפתע מוצאים את עצמכם קשורים לעץ (הגבוה שהיה מולכם).
המטרה של כל קבוצה היא לשחרר את המנהיג, לכל אחד מכל שבט יש משטח, שבעזרתו הוא יוכל לרחף אל העץ, אבל על כל משטח שומרים שלושה טציות, אתם צריכים לחסל אותם.
בשביל לשחרר את המנהיג כל חבריי השבט צריכים לעלות על המשטחים ולהגיע למעלה.
המנהיג שישוחרר אחרון, ימות.


חוקים-
אתם צריכים להרוג 3 טציות לפניי שאתם הולכים על המשטח שמגיע לעץ של המנהיג.
אסור להרוג מישהו אחר חוץ מהטציות
אתם מתארים את הטציות
מותר להרוג כל טציה בתגובה
kida☯ לפני 5 שנים ו-3 חודשים
יופי לי... ידעתי שאני לא רוצה להיות המנהיגה...
מצאתי את עצמי קשורה אל העץ העצום ההוא והכל בגלל הטבעת. בעצם, הכל בגלל המלך הפסיכי, אבל לא היה לי מצב רוח לחפש אשמים רחוקים מן העין והעדפתי להאשים את כל העולם ואשתו... "אלק, אינסה, פיבי וקאת'... בבקשה תהיו טובים בלהרוג טציות!" צווחתי, מנסה לחשוב על דרך להשתחרר בעצמי- למקרה וחברי יכשלו.
כשלא מצאתי שום דרך כזו, עצמתי את עיני והחלטתי שאני מתרכזת בלא להיכנס לפאניקה.
(אני לא רוצה למות... קטניס, רוח המוות, אורומיס ולואיזיאנה- בבקשה להציל אותי!! >.< ובהצלחה לכם!)
הלוחמת לפני 5 שנים ו-3 חודשים
הלב של יהתחיל לפעום במהירות מטורפת. לא אליאן, זה ייגמר רע מאוד אם היא תמות.
חרקתי את שיניי. תפסתי את המצית ורצתי אל העץ. הוא היה גבוע וחסר ענפים כך שלא יכולתי לטפס עליו.
שמתי לב למשטח כסוף שהופיע מולי וריחף מטר באוויר. מושלם.
רגע אחר כך הופיעו משום מקום שלוש מפלצות שונות, מחרידות ומרעישות במיוחד.
"תירגעי אטאה." התנשפתי. הבטתי אחורה. הרוב נראו מעט המומים, אבל התחילו לחפש דרכים להוריד את אליאן מהעץ.
אחת המפלצות, נשר בערך בגודל שלי עשוי קרח, פלט צווה וניסה לכרות לי את הראש עם המקור שלו.
הדלקתי את המצית ונעלתי אותה על מצב להביור. האש ריקדה בלי שלחצתי על הגז. הכנסתי לציפור אגרוף בוער ישר במקור, והוא הפך לעננה של אד. בעטתי בחזה הנוצתי הקפוא שלה בכוח והוא התפרק, חתיכות חתיכות.
אבל בינתיים המפלצת הספיקה להגיב. הטפרים הנוצצים שלה שעטו אלי ושרטו את פניי. חתך מדמם היה על לחיי, ועוד אחד על הכתף שלי. בשאגת זעם הטחתי את הגאגרוף הבוער שלי בצווארה של הציפור והיא התפוצצה לערימת שבבי קרח.
הלוחמת לפני 5 שנים ו-3 חודשים
היה מוזר שהן תקפו אותי בתורות, אבל התרגלתי לזה שאין שום דבר נורמלי במקום הזה.
המפלצת השניה, יצור אדום ומדמם בעל טפרים אימתניים, שאג עליי וחשף את שיניו.
המצית כבתה מהמים שנשפכו עליה, אז שלפתי את הקטארים שלי.
רסיסי הקרח על האדמה טסו לעבר המפלצת לפקודתי, והדם המכסה אותה תסס כשחתכים עמוקים נפערו בכל גופה.
המפלצת פערה את פיה ושאגה שוב; סילון של משהו שנראה גם הוא כמו דם נורה לכיווני.
השטחתי על האדמה ברגע האחרון, וסילון הדם פגע בעץ מאחוריי ופער בו חור, כמו שקורה במגע עם חומצה.
מתנשפת בפחד, התגלגלתי הצידה והצבעתי בחוד הקטאר שלי על המפלצת. הלהב התכסה שכבת כפור שזהרה בפתאויות באור כחול ועז, ולהבי קרח כחולים בגודל כף היד שלי ננעצו בפניה של המפלצת.
השאגה המחדירה מילאה שוב את אוזניי, וסילון דם שכוון אלי נשפך על המפלצת.
הצטמררתי. הצלבתי את הקטארים שלי וחתכתי איקס קפוא באוויר. מוטות קרח קפואים בקעו מהאדמה ושיפדו את המפלצת, שנמסה לעיסה אדומה ודוחה.
הלוחמת לפני 5 שנים ו-3 חודשים
המפלצת הבאה היתה צל. צל של דוב עם עיניים אדומות, שזז כל כך מהר עד שבקושי שמתי לב שהוא עשה משהו.
לא הספקתי להגיב מהר מספיק, והדוב העשוי צל הצמיד אותי לאדמה באכזריות.
לא בזבזתי זמן. הרמתי את הקטארים שלי והתחלתי לבעוט בטירוף ולשסף בהם לכל עבר. נראה כאילו הצל המרכיב את המפלצת נקרע לגזרים, ופיסות ממנו הפכו לתלתלי עשן שחור.
התגלגלתי כשאני מכסה את ראשי וקפצתי על רגליי. הצמדתי את שני הקטארים שלי והרמתי אותם מעלה בתנועה חדה.
סהר עשוי קרח הוטח בדוב וקרע אותו לשניים.
הדוב השמיע צליל עמוק וחודר והתחבר מחדש, כשהוא קטן הרבה יותר ונראה מוחלש מאוד. בעטתי בצל מרוב תסכול, אבל הרגל שלי רק נבלעה בתוכו והתחילה לבעור בכאב.
צרחתי. הרגשתי את הכוח מתחיל לאזול ממני, ואז פילחו את ראשו של הדוב שלושה חיצי קרח מאחוריי.
שלחתי מבט של תודה לחברי הקבוצה שלי, קמתי במהירות וזינקתי על המשטח הכסוף.
ריחפתי באוויר. נשענתי מעט קדימה והמשטח ריחף לעבר אליאן.
"מה קורה, אליאן?" מלמלתי בחיוך. היא פלטה אנחת הקלה.
משום מה לא הצלחתי לגעת בחבלים. קיר אנרגייה חסם את דרכיי.
"כולנו צריכים לעלות!" שאגתי למטה.
תמהרו כבר.
BooksDragon לפני 5 שנים ו-3 חודשים
שייט! לא! חשבתי שאני רוצה להיות מנהיג!
זה העונש שאנחנו מקבלים על זה שהיינו טובים כל כך?!
אני מתאר לעצמי שבחרו את המנהיגים לפי מי שהיה הכי טוב.
אבל באמת, זה ממש מרגיז. אני אמור באמת לשבת בשקט, קשור לעץ, ושהחברים שלי יהרגו ממפלצות או שאני ימות?
זה מזל ביש, כל העניין הזה. מההתחלה, זה שאני נבחרתי לבוא לפה גם.
ועכשיו החיים שלי, ספציפית, תלויים בכישורי ההרג של שאר השבט.
"קדימה! אל תתנו לי למות! תהרגו אותם!!" אני צורח.
kida☯ לפני 5 שנים ו-3 חודשים
(אני מצטרפת לקריאה שלך, דרקון ספרים... -_-
בני שבט ריין היקרים..... הצילווווו!!!
The dark dragon לפני 5 שנים ו-3 חודשים
עכשיו אנחנו צריכים להציל את המנהיגים, מה? פתאום אני ממש שמחתי שאני לא מנהיג! לא ממש מתחשק לי לשבת על עץ כשכולם מנסים להציל אותי.
רצתי לעבר המשטח שאני אמור לעוף עליו. מוזר, אבל נראה שכלום לא שומר עליו.
'יופי,' חשבתי. 'אולי יש לי מזל!'
כן, בטח.
משום מקום התנפל עלי נמר גדול. וכשאני אומר נמר גדול, אני מתכוון נמר גדול יותר מדוב גריזלי, ועם שיניים שהיו גורמות לרגשי נחיתות לטיגריס שן-חרבי.
הוא נעמד מולי וחבט בי בכפתו. נפלתי על הישבן בצורה מביכה למדי, אבל לא היה אכפת לי כי באותו רגע יצא לי כל האוויר מהריאות.
נשמתי נשימה עמוקה ומהירה והגלגלתי הצידה כשהטיגריס ניסה להצליף בי עם הציפורניים שלו.
כשלתי לעמידה והוצאתי את החרב שלי מהנדן. פתאום הבחנתי שליד המשטח שלי הספיקו להתייצב גם יצור אנושי למראה ולטאה בגודל של כלב עם שלושה ראשים. הבנתי שזה מן הסתם מפלצות גם כן, אבל משום מה הם לא תקפו אותי.
בינתיים.
הטיגריס תקף שוב וחמקתי. הוא נעצר מטר ממני, והצליף בכפתו. ניסיתי להגן על עצמי עם החרב, והצלחתי בצורה חלקית. פצעתי אותו ברגל קשה, במיוחד בהתחשב בעובדה שהחרב שלי כוסתה לפתע בכפור כחלחל והקפיאה את הרגל שלו, אבל הבעיה היא, זה שהכוח שהוא הפעיל היה כל כך חזק, שהרגל הקפואה הוטחה בפנים שלי, ושרטה אותי כמה שריטות טובות.
זה היה כואב.
הצלפתי שוב לעבר החתול המגודל, ומחרבי נורה רסיס קרח חד וגדול. הרסיס פגע לטיגריס בחזה ושיפד אותו.
יופי.
הלוחמת לפני 5 שנים ו-3 חודשים
(כן דארקי, בבקשה, שלוש תגובות!)
The dark dragon לפני 5 שנים ו-3 חודשים
ועכשיו תקפה אותי הלטאה.
כפי שציינתי, היו לה שלושה ראשים. אולי אתם הבנתם שזו הידרה, אבל אני לא הבנתי את זה. מה לעשות? לא הקשבתי בשיעורים על כל מיני גיבורים שחיסלו יצורים משונים בדרכים מרשימות, וקיבלו מתנה כל שהיא מאלים כל שהם, ובסוף גם הפכו לאלים, בלה בלה בלה.
אז אני הייתי צריך להכיר את ההידרה היכרות קרובה, בלי לדעת שאי אפשר להרוג אותה בדרכים רגילות.
ולא, זה לא היה כיף.
ההידרה ניסתה לנשוך אותי, ובתגובה של כל לוחם חרב נורמאלי כרתתי את הראש שלה. מיד המשכתי את התנועה והורדתי את כל הראשים.
הפנתי גם ליצור במחשבה שהוא מת, והעפתי מבט חטוף ביצור האנושי.
טעות.
מאש הטעות הזאת, כל פעם שאני הורג יצור כל שהוא, אני גם עושה וידוי הריגה, וגם ממשיך לחכות כמה שניות, ליתר בטחון.
שישה ראשי הידרה עצבניים נגחו לי בגב. זה כמו שישה אגרופים עם אגרופן, ועוד אגרופים של בנאדם עם יד בגודל ראש.
בקיצור, כשנפלתי על הבטן מאוד הופתעתי שהגב שלי לא נשבר בשישה מקומות שונים.
"מה לעזא..?" ניסיתי לקום, אבל ההידרה הייתה סוג-של-חכמה. היא התיישבה על הגב שליי ולא זזה.
מה עושים כשלטאה במשקל טון, שהייתם בטוחים שהרגתם אותה, ועוד נוספו לה שלושה ראשים בנוסף לשלושה הקדמים שוכבת עליכם וששת הראשים שלה רוצים לנשוך אתכם?
אה-הא, שאלה קשה.
למזלי, אני בנאדם מאוד רזה, ואני גם די גמיש.בתנועה מסובכת שעד עכשיו לא הצלחתי להבין, הסתובבתי כך ששכבתי על הגב.
לא שיפור גדול.
פתאום עלה בראשי זיכרון לגבי לטאה כזו. מסתבר שאולי לא ישנתי במשך כל השיעור על הרקולס.

*פלשבאק*

"אבל כל פעם שהוא הוריד לה ראש, גדלו לה שניים חדשים.."
"מה?" הזדקפתי מיד בכיסא. "אבל אם ככה.. איך אפשר להרוג אותה?"
המורה הביט בי במבט משועשע. "או! תראו מי קם! באמת כדאי שתקשביב יותר בשיעורים שלי, הם יכולים להועיל לך בחור צעיר." הוא יישר את משקפיו. "בכל אופן, כפי שעמדתי לומר, בגלל שכל ראש שהוא הוריד לה גדלו שניים אחרים, הוא הבין שכדי שלא ייגדלו לה ראשים חדשים הוא צריך לחרוך את הצוואר לאחר שהוא כרת את הראש. ברור?"
"עם אש?" שאלתי.
"כן, עם אש. במקרה הזה הוא השתמש בחצי-אש.."
"אפשר להשתמש רק באש?"
"מה זאת אומרת, נערי?"
אימצתי את ראשי כדי לנסח את השאלה בצורה טובה יותר. אחרי הכל הרגע התעוררתי משינה עמוקה!
"אהמם.. טוב, באופן היפותטי, אם אני אפגוש הידרה ואלחם בה, ולא יהיה לי אש. האם אוכל להשתמש, אני יודע במה? קרח? אם אהיה במדבר קרח, זאת אומרת."
המורה הזעיף פנים. "יש לך שאלות משונות, בחור צעיר(לא נמאס לו?..). נראה לי שכן. אפשר להשתמש בקרח."

*סוף פלשבאק*

אז זה מה שקרה.. טוב. זה לא מועיל לי במיוחד. רק אם אצליח להוציא את החרב שלי ולהפעיל אותה, אבל לעזאזל! איך עושים את זה?..
הוצאתי את החרב ממתחת להידרה, ופצעתי אותה בחזה. אני רק מקווה שזה לא יעשה לה שני חזות(ככה כותבים חזה ברבים?!).
ראש אחד של ההידרה הצליף. עצרתי אותו עם החלק השטוח של הלהב. התמקדתי בקור ובקרח, והצלפתי. למרבה ההפתעה, זה עבד. החרב נעטפה בכפור והצוואר קפא בשלמותו.
נחמד.
ההידרה ירדהממני, והתחילה לסגת. אי אפשר להאשים אותה, אבל זה היה חסר טעם. פשוט רדפתי אחריה ועשיתי את זה שוב חמש פעמים.
ועכשיו ליצור האחרון.
The dark dragon לפני 5 שנים ו-3 חודשים
(אני מתאמץ, לוחמת! לא קל לחשוב ולכתוב מהר תוך כדי שיעור, כשאני צריך להסתיר את זה! ><")
התקרבתי ליצור האחרון. הוא נראה אנושי לגמרי, וכשבחנתי אותו ביתר עיון, הבחנתי בדבר מעניין מאוד.
הוא היה גבוה, היה לו שיער שחור מאודועיניים בדיוק כמו שלי. הוא היה חיוור כמוני.
בקיצור.. הוא היה העתק מושלם שלי.
"מה?.. מה קורה כאן?" גימגמתי.
"שלום" אמר דגרון2 "מי אתה?"
הוא חייך חיוך שובב, והכל שלו היה כל כך מלא בטחון עצמי, שהבנתי משהו. הוא לא היה סתם כפיל שלי. הוא היה אני המושלם. לא חסר לו בטחון עצמי, ושפת הגוף שלו הייתה דרוכה ורגועה בו-זמנית. הוא היה יותר שרירי ממני ובצורה מוזרה כל שהיא, גם יותר יפה ממני, למרות שנראנו אותו דבר.
"אני דרגון!" אמרתי בשמץ עצבנות. "ואתה סתם יצור משונה שאני צריך להרוג!"
לא, לא נשמעתי בטוח בעצמי.
"לא.. אני לא סתם יצור. אני אתה. אני אתה המשופר. למה לך להרוג אותי? אני רוצה לעזור לך. אני יכול להפוך אותך לטוב יותר, כמוני. אתה תהיה מושלם, החזק ביותר! אולי אליאן תהיה המנהיגה, אבל אתה תהיה חזק יותר!"
"שתוק" נהמתי.
"אתה ביקשת את זה." הוא שלף את החרב בהבעה עצובה והצליף לעברי.
בקושי הספקתי להגיב. חסמתי אותו ותקפתי במתקפה משלי. הוא חסם אותה בקלות ותקף אותי בפרץ מכות שבקושי הצלחתי לחמוק מהם.
הוא באמת היה יותר חזק ממני. אם היה לי יתרון כל שהוא, זההחרב. הייתה לי חרב מיוחדת, ולא הייתה חרב רגילה. ראיתי את זה בצבעה.
המשכנו להליף מהלומות. נלחמנו רק מספר דקות, אבל כבר התעייפתי. הוא אפילו לא התנשף.
אני צריך לסיים את הקרב הזה. מהר.
הטעתי לכיוון הרגליים שלו, והצלפתי מעלה. הוא חסם וכמעט דקר אותי. שתי מגני הניצב שלנו הצתלבו ואני ניסיתי לפרוק אותו מנשקו בטריק שלמדתי מזמן.
זה לא עבד.
"אתה עדיין רוצה להילחם בי?" הוא כבר לא התנהג אלי בצורה נחמדה. הוא חייך חיוך אכזרי, וידעתי שהוא לא יחסוך במאמצים להרוג אותי.
לא עניתי. זה סתם בזבוז אנרגיה.
התרחקתי ודקרתי. הפעם שובחשבתי על קור. על קרח. התרכזתי באותה תחושה שהייתה לי כשהרגתי את ההידרה.
הוא חסם, אבל זה לא עזר לו. הכפור פשט ברחבו והמשיך לעבר היד שלו.משום מה הגוף שלו קפא עוד לפני שהכפור נגע בו.
דרגון2 נראה המום. "מה.. מה קורה פה?" בחיקוי מושלם שלי.
"כלום." אמרתי, והבנתי שפתאום אני נשמעתי בדיוק כמו שהוא נשמע אז. "אתה פשוט עומד למות. זה גם מתחרז." הרגשתי טוב יותר וחזק יותר.(לא, אני לא רומז שאנחנו התחלפנו. זה רק מבחינה מנטלית ><")
עליתי על המשטח שלי ועליתי למעלה, לעבר אטאה.
"שלום" אמרתי בחיקוי מושלם של דרגון2, עם החיוך והכל. "מה המצב?"
kida☯ לפני 5 שנים ו-3 חודשים
(לא יודעת מה איתה- אצלי מחורבן.... תצילו סוף סוף!!! לעזאזל, אני אימה בתפקיד העלמה במצוקה..... >.<)
לואיזיאנה מנטש לפני 5 שנים ו-3 חודשים
החלטתי שצריך להציל את מלאני כמה שיותר מהר, כי היא הייתה ממש היסטרית ונראה לי שהיא על סף התקף פאניקה. "אוקיי, בואו נגמור עם זה!" קראתי, וקפצתי לכיוון אחד המשטחים.
ואז קפצה עליי שימפנזה.
אוקיי, לא בדיוק שימפנזה. כי היא הייתה ענקית וורודה ומזילה ריר שנראה ארסי.
חוץ מזה, היה לה זנב מלא עוקצים בגודל כדורגל, ניבים ארוכים ועיניים אדומות מבריקות.
"אוקייייייי..."חשבתי, "בטוח יש לה חולשות, נכון?"
השימפנזה שאגה לי בפנים ונשכה אותי בזרוע. תוך שנייה איבדתי את ההיגיון הבריא שלי ושלפתי את החרב. תקעתי אותה במעמקי הלוע של השימפנזה, רועדת כולי- כנראה בגלל הנשיכה.
השימפנזה התחילה להתעוות, אבל לא וויתרתי. דחפתי את החרב עמוק יותר ויותר.
פתאום השימפנזה קפאה. ואז הבנתי- הטציה הזאת היא רובוט בחלקה, אם לא יותר. וחלקים מתכתיים מהשלד שלה התמגנטו אל החרב.
בלי לחשוב יותר מדי, שלפתי במהירות את החרב והשימפנזה עפה קדימה, מעליי- והתנפצה על העץ הענקי, מתחת למלאני.
"פיבי! את משוגעת?!" צרחה מלאני. "הייתי יכולה להיהרג!"
רעדתי כולי בגלל המראה הזוועתי של השימפנזה, עדיין בעל חיים בחלקה, מתנפצת על העץ לעצמות ובשר...אבל לא היה לי יותר מדי זמן לחשוב על זה.
כי אז הופיעה הצרעה.
הלוחמת לפני 5 שנים ו-3 חודשים
(הידד לדראקי! חברי-שבט-דורן-ההזויים-תזיזו-את-התחת-שלכם-מיד!)
לואיזיאנה מנטש לפני 5 שנים ו-3 חודשים
הצרעה גם הייתה מפלצתית בגודלה, אבל בשאר המובנים היא הייתה צרעה רגילה.
וזה מה שהיה הכי גרוע. היא גם נראתה מבחילה, וגם הייתה קטלנית להחריד.
הצרעה התקפלה וכיוונה עליי את העוקץ העצום והקטלני שלה, וצווחתי. עיניים של צרעה, וה"חדק" שלה, מוכפלים פי מיליון בגודלם- זה היה מראה שכמעט גרם לי להקיא.
הצרעה ניסתה לעקוץ אותי שוב ושוב, וכל פעם התגלגלתי והתחמקתי. אבל ידעתי שאי אפשר להמשיך ככה לאורך זמן. אז החלטתי לחסל אותה כמו שחיסלתי את הטציה הקודמת.
התנגשות חזיתית בעץ.
נעצתי את החרב במרכז הבטן של הצרעה, וכשאני מתעלמת מההתפתלות הבלתי- פוסקת שלה- טיפסתי על הגב שלה ואחזתי ב"מחושים" שלה.
התחלתי למשוך בהם, והיא השתוללה. היא ניסתה לעקוץ אותי, אבל הייתי על הגב שלה, אז זה היה בלתי אפשרי. ואז קיצצתי לה את העוקץ.
היא השתגעה לגמרי, עפה לכל הכיוונים, ובסוף התנגשה בעץ והתרסקה. אבל אני הייתי עליה, והושלכתי אל האדמה.
טיפסתי בחזרה אל המשטח, אבל מישהו חיכה לי שם.
הטציה האחרונה.

kida☯ לפני 5 שנים ו-3 חודשים
(לואיז! לואיז! לואיז!! כן! תהרגי אותם!!! תודה! ^_^)
The dark dragon לפני 5 שנים ו-3 חודשים
(אני מצטרף לקריאה של לוחמת! קדימה, אנג'ל, פולו!)
BooksDragon לפני 5 שנים ו-3 חודשים
לאזאזל, אתם מתכוונים באמת פשוט לא להגיב ולתת לי למות?
POLLO לפני 5 שנים ו-3 חודשים
נשמתי נשימה עמוקה ורצתי בטירוף לעבר משטח הכסף.
כשכמעט הגעתי אליו, גוש ג'לי ענק וכחול נחת מולי.
הבטתי בו בהלם קל, אחרי כמה שניות התאוששתי ושלפתי את החרב שלי.
נעצתי בו את החרב, עשיתי את זה עם הרבה תנופה. לא ציפיתי שהוא יהיה כול כך.. חדיר.
היד שלי שקעה לתוך הגוף שלו והרגשתי צריבה עוברת בזרוע שלי.
מיהרתי למשוך את היד לפני שהוא יעכל אותי. החרב יצאה בשלום.
חתכתי בו חתך ארוך, הוא התאחה במהירות והחל להתקדם לעברי.
חתכתי עוד כמה חתכים. הוא נשאר שלם והתחלתי להרגיש נואש.
כשחשבתי שאני עומד למות, נזכרתי שג'לי הוא נוזל צמיגי. ונוזל אפשר להקפיא.
חשבתי על קור ועוצמה, ותקעתי את החרב בבטן שלו. הוא החל לקפוא מבפנים,
ובתוך כמה שניות הוא הפך לקרחון. ניפצתי אותו.
POLLO לפני 5 שנים ו-3 חודשים
הבטתי סביב בדריכות.
שמעתי רעשים מתוך השיח. נסוגתי כמה צעדים אחורה והתכוננתי לכול דבר.
דביבון קטן יצא מהשיח ורחרח את הסביבה, הוא נעץ בי מבט שאני לא אשכח, מטריד כזה.
בתוך שניה הוא גדל לגובה מטר ושאג. עיניו הפכו לאדומות רצחניות.
הסתערתי לעברו, הוא התחמק ממני בזריזות והתנפל עליי.
הוא שרט את הכתף שלי. התנשפתי ודחפתי אותו בחוזקה. הוא נהדף.
הצלחתי לחתוך לו חתיכת בשר מהמותן. הוא צווח ונאנק.
כן. די מגעיל.
דקרתי אותו כמה פעמים. הוא הפסיק לזוז ועיניו חזרו להיות שחורות והוא הפך לאבק.
POLLO לפני 5 שנים ו-3 חודשים
ציפור יפיפיה נחתה מהשמיים.
היא הייתה ורודה, בקצוות נוצותיה בצבע ירוק.
הדבר המוזר שבה היה שהיא הייתה בגובה 2 מטרים.
המבט הרגוע שלה היפנט אותי, הבטתי בה והתפעלתי.
לפתע היא ניקרה את האדמה לידי. חור די גדול נוצר באדמה.
חזרתי להיות ערני. זחלתי במהירות על האדמה, גיליתי שהיא לא רואה כול כך טוב.
נעמדתי כשאני מאחוריה, ויריתי לעבר הגב שלה שלושה נטיפי קרח.
צבע הנוצות שלה הפך לשחור. היא התחילה להתפרע, לנקר כול מיני נקודות באדמה.
באחת הפעמים קפצתי על המקור שלה. אחזתי בו חזק.
נתתי לה אגרוף בעין. היא צווחה ונפלה.
רצתי לעבר המשטח העגול ועליתי עליו.
הגעתי למעלה. אטאה ודרגון כבר היו שם.
"כולם בסדר?" שאלתי.
לואיזיאנה מנטש לפני 5 שנים ו-3 חודשים
הטציה האחרונה, כמובן, הייתה הגרועה מכולן.
זה היה עורב, קטן אפילו יחסית לציפור, עם עיניים צהובות וענקיות. נראה תמים.
והוא היה ההפך מזה.
התקרבתי אליו בהיסוס, והוא התנפל עליי בצווחה תוך שבריר שנייה. הוא התחיל לנקר כל סנטימטר חשוף בגופי, ותוך כמה שניות כבר אי אפשר היה להבחין בין הנמשים ובין הדקירות. השיניים שלו היו חדות כמו טפרים של דוב. רעדתי מכאב ומהלם, אבל ניסיתי להיאבק.
ואז העורב נתפס לי בשער, ולרוע מזלו הוא לא הצליח לצאת.
אבל לרוע מזלי, הוא נאבק. וזה כאב מאוד.
הוא שרט לי את הקרקפת, ותלש לי המון שערות.
תפסתי ברגליים של בעורב הקטן, ואז הוא נשך את היד שלי. הרגשתי כאילו שפכו לי חומצה על היד- היא תססה ובערה בכאב. צרחתי, וכבר לא יכולתי להשתלט על עצמי. תפסתי בראש של העורב, ולפני שהבנתי מה אני עושה- נעצתי שתי אצבעות בעיניו של העורב.
איכס. העורב צווח וירק עליי עוד חומצה, או מה שזה לא יהיה, אבל כבר לא היה לי אכפת. המשכתי ללפות את הראש של העורב, ופתאום סובבתי אותו. נשמע צליל "קנאק" והבנתי ששברתי לו את הגולגולת.
הוא מת.
וסוף סוף יכולתי לעלות על המשטח.
השער שלי היה מרוט ופרוע, הקרקפת שלי בערה מהשריטות וכך גם הידיים והפנים מהניקורים. והיד שלי? היא פעמה בכאב ונראתה כמעט שרופה.
אבל הצלחתי.
עליתי על המשטח, וחיכיתי.
הלוחמת לפני 5 שנים ו-3 חודשים
"אם היית ממהר, אליאן היתה הרבה יותר טוב." סיננתי. "רין, בבקשה!" קראתי למטה.
אנג'ל לפני 5 שנים ו-3 חודשים
דיי התמהמהתי בביצוע מסורבל למדי. היו לפניי שלושה מפלצות; אחת בדמות שועל לבן ענקי. שנייה בצורת נחש דרקון שהקשקשים שלו הזילו ריר מוזר וירקרק. ודבורה ענקית עם עוקץ שכפול מהגובה שלי.
התנפלתי על שלושתן בו זמנית, מה שהתברר כמטומטם בצורה מדהימה.
אני בטוחה שבלי השוט הייתי מתה.
סובבתי את השוט באוויר ורסיסי זכוכית זינקו ממנו, רסיסי הזכוכית הפכו באוויר לקוצים קטלניים, בזמן שקוצים בנו את עצמם על השוט שלי.
השועל והנחש נהמו במחאה, אבל הדבורה רק זמזמה בעצבנות בגלל קרע קטן בכנף שלה. העוקץ שלה בהק בצורה לא מזהירה, והשועל והנחש נסוגו מעט אחורה.
הדברים הפכו מעורפלים בזמן שהדבורה נלחמה בי. חתכים הצטברו על כפות ידי כשאני נזהרת לא להיתקל בעוקץ הקטלני שלה שיכל לשפד אותי בקלות.
התגרה הסתיימה כשחנקתי אותה במזל באמצעות השוט ועקרתי את ראשה מהמקום. היא זימזמה לרגע והתפוגגה.
אנג'ל לפני 5 שנים ו-3 חודשים
הנחש השמיע קול מאיים כשהגיע לעברי, והשועל התעקש להישאר לשמור על משטח המתכת. לשונו של הנחש צילצלה בעורמה והוא נעץ בי מבט מפחיד. ניביו בהקו.
לא היה צריך להיות אידיוט כדי להבין שהוא רצה להכיש אותי.
התחמקתי בקושי מסויים מהאבחות של זנבו על הרצפה. בדיוק כמו המשחק - זינקתי מעל זנבו של הנחש.
הוא ניסה לתפוס אותי בפיו ודחק אותי לרצפה, מתנפל עליי בכל הכוח כשניביו מריירים חומר ירקרק שזיהיתי כרעל.
הוא מעך כמה עצים בבביבה בעזרת שיניו המפלצתיות. הייתי מבועתת.
כמעט מאוחר מידי התוודעתי לשוט שבידי.
וכשפער מולי את לועו בפעם האחרונה, שיגרתי לעברו קוץ זכוכית ענק שנתקע בגרונו. הנחש התפתל ונשנק. לאחר מכן נעלם.
אנג'ל לפני 5 שנים ו-3 חודשים
השועל זקף את אוניו והיה עדיין מכורבל ליד המשטח ביהירות מסויימת, כאילו מצהיר אני יכול לנצח אותך בשכיבה.
כשהתקרבתי אליו, הוא זינק. הפכתי מודעת לטלפיים הענקיות שלו, ולעיניים שלו, שהביעו רק רשע טהור. צבועות לגמרי בשחור מזעזע ומותירות אותך ריק.
זה היה כמו משחק של חתול ועכבר; אני רציתי לקחת את הגבינה ולחזור למחילה שלי, הוא רצה לקרוע אותי לגזרים בעודי נושמת ולהתעלל בי עד המוות, ולבסוף עוד יאכל אותי.
הוא מיהר לנסות לקרוע עם טלפיו לפחות את העור מהפנים שלי. הוא פגע למעלה, ובקושי שם לב למטה. היה קשה להתחמק ממנו, אבל הוא לא שם לב לאן רגליי מועידות - מה שנתן לי ייתרון ממשי.
ואז התחלתי להילחם גם ברגליי; בועטת בקשיחות ואכזריות.
כשבעטתי בין עיניו, הן נפערו בהבעה מזועזעת של כאב אכזרי.
ואז שיגרתי שני קוצים גדולים מקרח שפגעו בעיניו.
הוא התפוגג ביבבה, ואני ניגשתי אל משטח המתכת, מרחפת לעבר אליאן.
הלוחמת לפני 5 שנים ו-3 חודשים
ריין ריחפה לעברנו ברגע שיכלה. הרגשתי את חומת האנרגייה סביב החבלים מתפוגגת.
חתחתי בזהירות את החבלים ותמכתי באליאן כשהיא עלתה על המשטח שלי. צנחנו מטה באיטיות.
"את בסדר?" שאלתי אותה מייד.
פַּיוֹקַה (כיפס) לפני 5 שנים ו-3 חודשים
שבט דורן-לפתע הגיעה לאטאה ציפור שמירה ובפיה יש פתק, בפתק כתוב 'שמרי אותי, אני אהיה שימושי בשבילך בהמשך התחרויות'
הלוחמת לפני 5 שנים ו-3 חודשים
טמנתי את הפתק בכיסי בחשש. אני מקווה שזה לא משהו זדוני במיוחד.
התנערתי. "בואו נחזור למחנות. צריך להתארגן למשימה הבאה ולהיות מוכנים יותר."
kida☯ לפני 5 שנים ו-3 חודשים
חייכתי בהקלה כשפיבי הגיעה. היד שלה הדאיגה אותי, אבל היתי מעט מרוגזת מכדי להתיחס אל זה כמו שהיתי עושה במצב נורמלי, חוץ מזה, עוד היתי קשורה לעץ מזורגג....
קטניס לפני 5 שנים ו-3 חודשים
אני לא יודעת מה קרה, כנראה הייתי המומה מדי. התנערתי כשלפתע מל התקרבה אלינו עם מבט זועם בעיניה.
"מה הבעיה שלכם אנשים? יכולתי להיהרג שם!" היא צעקה עלינו, אני מניחה שזה בגלל שהיא עוד לחוצה..
אבל לא אכפת לי לחוצה או לא, זה בעצם הרעיון כאן - כולם מתים בסוף חוץ מאדם אחד שנשאר בחיים. רעיון מטומטם למדי, אבל זה שהוא מטומטם לא משנה אותו.
"את אולי לא הבנת מה שאמרו בהתחלה, אבל זה המטרה כאן, שתמותי" אני אמרתי בעוקצנות. כולם הביטו בי בהלם, כאילו הם שכחו שזה בעצם מה שצריך להיות...
"מה אתם כולכם מסתכלים עלי ככה? הרי סופו של דבר כולנו נהיה מתים, ויש רק סיכוי קלוש שאחד מאיתנו יחיה!"
סופיה לפני 5 שנים ו-3 חודשים
(אוקיי היי אנשים אני חדשה פה במשחק אז... מי שבשבט קדה יכול להגיד לי כמה התקדמנו בפרק הזה? אני לא מצליחה לעקוב...)
פַּיוֹקַה (כיפס) לפני 5 שנים ו-3 חודשים
(את מתחילה כרגע מכאן, מה שהיה קודם לא חשוב בשבילך, תכתבי שהרגת 3 טציות (כל אחד בתגובה) ותעלי על המשטח)
פַּיוֹקַה (כיפס) לפני 5 שנים ו-3 חודשים
הפרק יהיה בקרוב, כולם.
הוא כבר מוכן.. אני מניחה שמחר על הבוקר אני אפרסם.
BooksDragon לפני 5 שנים ו-3 חודשים
ייאיייי
kida☯ לפני 5 שנים ו-3 חודשים
אבל שישי-שבת..... ירצחו אותי!!
פַּיוֹקַה (כיפס) לפני 5 שנים ו-3 חודשים
אני אנסה להחיות פה..
kida☯ לפני 5 שנים ו-3 חודשים
יופי, מעט"ח לנו ^_^
Killer לפני 5 שנים ו-3 חודשים
אז הולך להיות פרק חדש?
kida☯ לפני 5 שנים ו-3 חודשים
המממ.. אני מקווה...
ואולי כדאי למתן קצת את ההרג, כי זה מבלבל וקורה מהר מדי ...
לפני 5 שנים ו-3 חודשים
סורי קידה ^_^
Killer לפני 5 שנים ו-3 חודשים
שאלה. על מה סורי?
kida☯ לפני 5 שנים ו-3 חודשים
אחחח.. לינה ^^
כן, זה בהחלט באשמתך ובאשמת לוחמת!
אתן בלתי נסבלות!! P:
הלוחמת לפני 5 שנים ו-3 חודשים
זאת היתה פעולת מחאה. אתם איטיים מכדי להבין.
BooksDragon לפני 5 שנים ו-3 חודשים
לאאאאאאא... פיספסתי פרק שלם של הרג!! (בוכה)
שידור חוזר!!!
אהההה!!!
(נ.ב, אני מנהיג! יאי!!! DDDD: )
kida☯ לפני 5 שנים ו-3 חודשים
פעולת מחאה על מה?
דרקון ספרים- מזל"ט לך P:
Killer לפני 5 שנים ו-3 חודשים
על מה אתן מדברות בכלל?
לפני 5 שנים ו-3 חודשים
על זה שהתחלתי טבח...
פַּיוֹקַה (כיפס) לפני 5 שנים ו-4 חודשים
המשחק בהפסקה לכמה זמן- אל תגיבו כרגע
kida☯ לפני 5 שנים ו-4 חודשים
(את יכולה לעשות סיכום קטן של ההרוגים? כי אני קצת אבודה...)
קישורים רלוונטים
 |  הוסף קישור הצג הכל מציג 0 קישורים רלוונטים
סרטוני הקבוצה
 |  הוסף סרטון הצג הכל מציג 0 סרטונים

אירועים
 |  הוסף אירוע הצג הכל מציג 0 אירועים של חברי הקבוצה
ביקורות ספרים של חברי הקבוצה
הצג הכל מציג 3 מתוך 272 ביקורות ספרים
לא חשבתי שאני אחזור לכתוב את ביקורת הפרידה שלי אי פעם. אבל הנה אני כאן, אחרי שנה ושבעה חודשים מאז הביקורת האחרונה. זה מרגיש לי יותר. כמעט הת... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לואיזיאנה מנטש השקנאית לפני שנתיים ו-4 חודשים


קיץ 2014. קצת יותר משנה. חמאס משגר טילים על חלק נרחב של הארץ. גם על מדינת תל אביב. ו.. לא. לא ממש פחדתי. ידעתי שיש מקלט, וכיפת ברזל, ושיש לנו הרב... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
POLLO לפני שנתיים ו-11 חודשים


אתם לא יכולים לתאר לעצמכם כמה התרגשתי כששמעתי על צאתו של "הרוצח של הליצן" לראשונה. "התרגשתי" היא לא מילה. רציתי את הספר הזה. רעבתי אליו. גווע... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
סופיה לפני שנתיים ו-11 חודשים



ספרים שיש לחברי הקבוצה בבית
הצג הכל מציג 8 מתוך 501 ספרים שיש לחברי הקבוצה בבית
עודכן לפני 5 חודשים


רשימות ספרים של חברי הקבוצה
הצג הכל מציג 6 מתוך 7 רשימות ספרים
לואיזיאנה מנטש השקנאית בת 19 משדה קישואים בסוף העולם ימינה
לואיזיאנה מנטש השקנאית בת 19 משדה קישואים בסוף העולם ימינה
לואיזיאנה מנטש השקנאית בת 19 משדה קישואים בסוף העולם ימינה
לואיזיאנה מנטש השקנאית בת 19 משדה קישואים בסוף העולם ימינה
לואיזיאנה מנטש השקנאית בת 19 משדה קישואים בסוף העולם ימינה
לואיזיאנה מנטש השקנאית בת 19 משדה קישואים בסוף העולם ימינה

ספרים משומשים של חברי הקבוצה
הצג הכל מציג 8 ספרים משומשים
עודכן לפני 4 שנים ו-9 חודשים




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ