הארי פוטר- משחק תפקידים קבוצה ציבורית
וולדמורט מת, וחלפו כבר כמה שנים טובות מאז הכאוס ששרר בזמן ההוא, ואתם- תלמידים בהוגוורטס, חדשים או ותיקים, חוזרים לבית הספר בשמחה ובידיעה ששום דבר גרוע באותה מידה אינו יכול לקרות.
ואכן, במשך תקופה מסויימת הכל רגוע.
הלימודים מתקדמים כרגיל, המועדונים וקבוצות הקווידיץ' נפתחים מחדש, אתם מתחילים שגרה חדשה, מכירים חברים חדשים, נענשים, מפרים את החוקים, כמעט מתים, שוב לומדים...
עד שנודעים לתלמידי הוגוורטס על מתקפות על מקומות ידועים בעולם הקסמים, שלאיטם מתקדמים לעבר הוגוורטס.
השמועות שמטרת התקיפות היא לא ניסיון להנהיג על עולם הקוסמים, אלא להשמידו לחלוטין, מתפשטות במהירות ברחבי בית הספר.
כשהניסיון למצוא את הגורם ולחסלו מצד משרד הקסמים אינו מצליח, אתם מחליטים לקחת את הדברים לידיים שלכם.

~טופס הרשמה~
שם:
שם משפחה:
זכר\נקבה:
בוצדם\חצוי דם\טהור דם:
מראה:
אופי:
עבר משפחתי:
מספר שנים בהוגוורטס:
בית (רק אם הדמות נמצאת למעלה משנה אחת בהוגוורטס):
~נא לשלוח את הטופס לLWR~

שנה ראשונה

-אורומיס-
שם: אלכסנדר
שם משפחה: וולף
זכר\נקבה: זכר
בוצדם\חצוי דם\טהור דם: טהור דם
מראה: גבוה, עיניים אפורות, שיער שמכסה את העין(אימו) אבל לפעמים אסוף לקוקו. צבע השער שחור אפור(תוצעה מקסם משובש), לרוב לבוש בכחול.
אופי: נחמד מאוד, צוחק הרבה אבל כשיש דברים הקשורים לנושאים מסוימים רציני עד מוות. הוא אוהב להתבודד.
עבר משפחתי: הוריו מתו כשהוא היה בן 10 ומאז אחיו גידל אותו. אמא שלו היתה בגריפינדור ואבא בסלית'רין.
מספר שנים בהוגוורטס: שנה ראשונה (מתחיל)

הפלפאף

-הצבעוני האדום-
שם: לידיה.
שם משפחה: פנקר.
זכר\נקבה: נקבה.
בוצדם\חצוי דם\טהור דם: חצויית דם (אימא סקיבית, אבא בוצדם).
מראה: עיניים ירוקות כמו תה צמחים (ירוק בהיר צלול), אף עקום, עור מוקה מאוד בהיר, שיער חום כהה-שחור חלק עם פס סגול,אסוף בצמת צד בדרך כלל.
אופי: חכמה, אחראית, מאוד פתוחת ראש, סובלנית (כלפי חברים לפחות.) לא מפחדת מאיומים.
עבר משפחתי: אמא שלה (טהורת דם) נודתה מהמשפחה בגלל היותה סקיבית וגדלה פחות או יותר כמוגלגית (בית ספר והכל) אצל קרוב משפחה רחוק שריחם עליה.היא הודית מצד אבא שלה, בן מוגלגים מרייבנקלו ויש לה שני אח גדול שסיים בית ספר והיה בגריפינדור.
מספר שנים בהוגוורטס: שנה חמישית (מדריכה)
בית: הפלפאף.

-LWR-
כל שאר תלמידי הפלפאף. (ומורים ומנהלים)

רייבנקלו

-Ortash-
שם: רייבן
שם משפחה: סילבר
זכר\נקבה: זכר
בוצדם\חצוי דם\טהור דם: טהור דם (נטול דעות קדומות)
מראה: שנים ארוכות של חיים באפילת לונדון הותירו אותי חיוור ורזה, אך הדבר משלים את מראה השיער הבהיר והפרוע ועיני הברקת (ירוק). די גבוה (בערך 1.70 מטר), אף ארוך מעט אבל ישר שאם מסתכלים מקרוב ניתן לזהות עליו כמה נמשים שנהיים בולטים מאוד כשאני מסמיק. ריסים וגבות כהים מעט מצבע השיער מסיבה לא מוסברת ובאופן לא טבעי כמעט. שפתיים דקות ושיניים בהירות אך עקומות קצת. השרירים לא בולטים לעין, אך מי שיעצבן אותו יגלה שהם בהחלט קיימים. שכחתי משהו?
אופי: חייכן, נמרץ, שקדן ומופנם מעט. אני מאופיין בגישה די צינית ורצינית כלפי החיים, אך אפשר להפיג את הפרצוף החמוץ בקלות בעזרת בדיחה טובה תודות לחוש הומור מצויין בו אני מתגאה. בסביבה חדשה אנסה מיד למצוא חברים חדשים (הם הדבר היחיד שבאמת מסב לי ביטחון) אבל אחרי פרק זמן ממושך של שהייה במקום מסויים יהיה לי קשה להעשיר את מעגל החברים. פרפקציוניזם קל, אבל לא כזה שמפריע בחיי היום יום. על אף שחיי החברה קודמים אצלי לציונים (בדרך כלל) אני מבין את חשיבות הלימודים ומשקיע בהם את כל שיש לי. מעטים הם הדברים שמעצבנים אותי, אבל הם באמת מעצבנים אותי. חובב מוסיקה מכל הסוגים (זה הדבר היחיד שבאמת יכול להרגיע אותי כשאני ממש מעוצבן), ואולי כדאי לדעת שאני מסרב להשתמש בכינוי "מוגלגים". זה גס ומעליב. אני קורא להם "חסרי כשף". ואני גם לא אוהב לומר שאני "טהור דם". שני ההורים שלי מכשפים. זה הכל. אה, ואני שחקן קווידיץ' חובבן (עם הרבה פוטנצאיל לדעת מי שראה אותי משחק).
עבר משפחתי: על שושלת סילבר עבר לא מעט. לא אפרט בפניכם את סיפור חיי המייגע, אבל אומר שמשפחתי השריצה מלכים ואצילים ורוצחים ופושעים כאחד. שם המשפחה הוחלף מספר פעמים רב מאוד (מסיבות מגוונות) ולכן קשה לאמת את קרבת הדם שלי לקרובי משפחה רחוקים כגון אלבוס ושאר משפחת דמבלדור (ממה שהבנתי גם וולדמורט בכבודו ובעצמו מקורב אליי איכשהו...) המצוא המקורי שלי הוא שוויץ, אבל בני סילבר (אז גולדפת'ר) כבר היגרו משם לשטחי בריטניה עוד בתקופת שלטון הצרפתים. אני בעצמי עברתי לא מעט תהפוכות בחיי: נדדתי בסמטאות העוני האפילות של לונדון לבדי במשך תקופה מסויימת בצעירותי ואחרי זה ועד לפני כשנתיים היו בטוחים שאני יורש העצר המלכותי של אלבניה... O__O
מספר שנים בהוגוורטס: שנה רביעית.
בית (רק אם הדמות נמצאת למעלה משנה אחת בהוגוורטס): רייבנקלו

-דרקום הספרים-
שם:סאלרי
שם משפחה: וואטסון
מין: נקווה
בוצדם\חצוי דם\טהור דם: לא ידוע
מראה: עיניים עצובות בצבע ירוק מעורפל, שיער שטני ארוך (עד אמצע הגב), שביל קצת מבולגן באמצע. כל השיער תמיד מאחורי הכתפיים ומאחורי האוזניים.
שפתיים מלאות, אף מחודד עם סלידה קלה. גבות יפות טבעיות, אוזניים קטנות. ריסים שחורים מאוד. גובה 160, רזה ודי מפותחת.
(אם רק יכולתי להראות לכם את הציור שלה... ^^)
אופי: כנה, ביישנית, שקטה, סקרנית, מופנמת, ביתחון עצמי נמוך. רגישה וטובת לב.
עבר משפחתי: אימצו אותה מבית יתומים של מוגלגים. לא מענינהם של מנהלי בית היתומים לשאול למה הם שמים אותה בבית היתומים. ולכן אף פעם לא ידעה. היא תמיד הייתה מרוחקת, ולא ניסתה להתחבר עם אף אחד. אף אחד גם לא ניסה להתחבר איתה. היא העבירה את רוב הזמן בלימודים. בגיל שבע אימצו אותה שני הורים מוגלגים. הקסם הראשון שלה היה בגיל תישע, היא נפלה מעץ גבוה ובמקום להתרסק התחילה לרחף. ההורים של מאוד התרגשו, ואמרושהיא קוסמת. בגיל 11 הם נוכחו לגלות שהצדק איתם. הם שלחו את ביתם בהתרגשות לבית הספר לקוסמים. שם היא נשארה שקטה, ומרוחקת. אף על פע שהיא לומדת שם כבר כמה שנים לא כל כך מכירים אותה.
מספר שנים בהוגוורטס: שנה חמישית
בית: רייבנקלו

-hah2hah-
שם:פול
שם משפחה:קייב
זכר\נקבה:זכר
בוצדם\חצוי דם\טהור דם:טהור דם
מראה:גבוה ,רזה,עיניים מלוכסנות.
אופי: חכם מאוד,אוהב לקרוא.
עבר משפחתי:אבא שלו עובד במשרד הקסמים, הוא גר באחוזה מפוארת בעולם הקסמים.
מספר שנים בהוגוורטס:שנה חמישית
בית (רק אם הדמות נמצאת למעלה משנה אחת בהוגוורטס): רייבנקלו

-אנוביס-
שם: ראלף
שם משפחה: רשנוט
זכר\נקבה: זכר
בוצדם\חצוי דם\טהור דם: טהור דם
מראה: עניים חומות, כהה עור, שיער ברסטות ושחור בקיצור כמו בוב מארלי.
אופי: ידידותי, נחמד ועוזר.
עבר משפחתי: אביו נהרג על ידי אדם זאב אמו השתגעה שלחה אותו ללמוד בהוגוורטס
מספר שנים בהוגוורטס: שנה שביעית (מדריך)
בית (רק אם הדמות נמצאת למעלה משנה אחת בהוגוורטס): רייבנקלו

-נטוטו-
שם: לירה
שם משפחה: מריאני
זכר\נקבה: נקבה
בוצדם\חצוי דם\טהור דם: טהורת דם
מראה: שיער שחור פחם חלק ובדרך כלל אסוף בשתי קוקיות (או יותר) עיניים כחולות-כסופות ועור בהיר. יש לה משקפיים גדולות עם מסגרת שחורה.
אופי: ביישנית קצת,חכמה,מצחיקה,חברותית,סקרנית ומאוד נאמנה.
עבר משפחתי: יש לה שני אחים קטנים (תאומים בן ובת) ושניהם בבית הפלפאף. אבא שלה עובד במשרד הקסמים ואמא שלה עושה את כל עבודות הבית.
מספר שנים בהוגוורטס: שנה שביעית (מדריכה)
בית (רק אם הדמות נמצאת למעלה משנה אחת בהוגוורטס): רייבנקלו

-גולגולת הרעם-
שם:רגולוס[נקרא לזכר רגולוס בלק]
שם משפחה:בלק
זכר\נקבה: זכר
בוצדם\חצוי דם\טהור דם: טהור דם
מראה:שיער שחור וארוך יחסית,פנים גאים ונאים עם עצמות לחיים גבוהות,גובה ממוצע,רזה,עיניים בצבע ירוק אזמרגד,עור לבן מאוד,עונד על ידו הימנית טבעת כסף עם סמל האבירים של בלק.
שרביט מעץ טקסוס עם נוצת עוף חול,42 ס"מ.
אופי:אופי קריר וגאה,חכם מאוד ומוכשר בכל פעילויות לימודיות,וקרביות,חוץ מקווידיץ',ירש חלק מיחסם של שושלת בלק בהתייחסות לבני מוגלגים,למרות שייחסו מאופק יותר,והוא בדרך כלל לא מביע גזענות בנושא הזה.
עבר משפחתי:הנצר האחרון למשפחת בלק,בן של סיגנוס בלק [בן דודו של סיריוס,] ואורסולה פלינט [חצוית דם],ששניהם מתו מתומכיו של וולדמורט למרות שהם תמכו באופן יחסי בו.גודל אחרי זה על ידי בלטריקס לסטריינג' ורודולפוס לסטריינג',שניסו ללמד אותו את סודות המקצוע[אוכלי-מוות]מגיל צעיר, אבל בלטריקס לא הייתה מרוצה מהיותו בן של חצוית דם.בגיל 6 בלטריקס מתה,וגידלו אותו מאז משפחת חצויי דם,עד גיל 11 שהוא ברח עם הכסף שלהם, וקנה כל מה שצריך לשנת הלימודים אחרי שגילה שהוא רשום מאז היוולדו להוגוורטס.מאז הוא לומד בשקדנות.
מספר שנים בהוגוורטס: שנה שישית.
בית (רק אם הדמות נמצאת בהוגוורטס למעלה משנה אחת): רייבנקלו

-כיפה כחולה-
שם: טול
שם משפחה: פוקסברד
זכר\נקבה: נקבה
בוצדם\חצוי דם\טהור דם: בוצדם
מראה: שיער חום-אדמדם שלפעמים יש לו גוון סגול ארוך ומסורבל במקצת, פנים עגלגלות, עיניים גדולות ביותר בצבע חום כהה עם ריסים ארוכים, אף קטנטן, שפתיים מלאות.
נמוכה יחסית, ותמיד לובשת צעיף. גם כשחם בחוץ.
אופי: אופטימית, סוריאליסטית, מהורהרת ואוהבת לדבר. השמחה שלה מדבקת, אם כי לעיתים קרובות היא מזוייפת. היא די חברותית אבל מעולם לא היה לה חבר טוב.
עבר משפחתי: הוריה הם מוגלגים ואמה מתה בתאונת דרכים כשהייתה בת 7.
מספר שנים בהוגווורטס: שנה חמישית.
בית (רק אם הדמות נמצאת למעלה משנה אחת בהוגוורטס): רייבנקלו.

גריפינדור

-אליינה-
שם: קרוליין
שם משפחה: פורבס
זכר\נקבה: נקבה
בוצדם\חצוי דם\טהור דם: חצוית דם
מראה: גבוהה, בלונדינית גלית עיניים ירוקות.
אופי: עירונית ונדיבה אבל שתלטנית תמיד תקריב את עצמה אם זה אומר להציל מישהו אחר.
עבר משפחתי: הורים גרושים,אבא לא מתקשר חושבים שהוא נפטר.
מספר שנים בהוגוורטס: שנה חמישית
בית (רק אם הדמות נמצאת למעלה משנה אחת בהוגוורטס):גריפינדור.

-ג'ן-
שם: מלודי
שם משפחה: טארבוס
זכר\נקבה: נקבה
בוצדם\חצוי דם\טהור דם: חצוית דם
מראה: שיער שטני מתולתל ועיניים ירוקות ענקיות. גובה ממוצע. פנים אובליות.
אופי: אוהבת להתכונן מראש לכל דבר. חשדנית וזהירה, ושונאת כשיש משהו שהיא לא יודעת. יכולה להיות חברותית ומתוקה ברגע שמתחברים אליה. טובה בהעמדת פנים.
עבר משפחתי: אמה בוצדמית ואילו אביה חצוי דם. תמיד ידעה שייתכן כי תקבל את המכתב.
מספר שנים בהוגוורטס: שנה רביעית
בית (רק אם הדמות נמצאת למעלה משנה אחת בהוגוורטס): גריפינדור

-טוליפ-
שם: לוסי
שם משפחה: אבלון
זכר\נקבה: בת
בוצדם\חצוי דם\טהור דם: טהורת דם
מראה: שיער אדום-חום ארוך וחלק, גבוהה ושזופה.
אופי: שקטה, חברותית, מצחיקה, מוכשרת וחכמה.
עבר משפחתי: אבי ואמי היו בין המכשפים הכי טובים בזמנם, יש לי ינשוף בשם 'לילה' וגרה בבית גדול בין בני האדם.
מספר שנים בהוגוורטס: שנה חמישית
בית: גריפינדור

-רואן (רד) פוקס-
שם: רואן
שם משפחה: ג'ין
זכר\נקבה: נקבה
בוצדם\חצוי דם\טהור דם: חצוית דם.
מראה: שיער אדום, גבוהה ורזה עם נמשים, עיניים ירוקות.
אופי: עקשנית, תוססת, מוכשרת, חוצפנית.
עבר משפחתי: הבת של הארי פוטר וג'יני וויזלי.
מספר שנים בהוגוורטס: 4
בית (רק אם הדמות נמצאת למעלה משנה אחת בהוגוורטס): גריפינדור ^^

סלית'רין

-לואיזיאנה מנטש2-
שם: מישל
שם משפחה: קולינס
זכר\נקבה: נקבה..(:
בוצדם\חצוי דם\טהור דם: בוצדמית- אף אחד לא יודע את זה, כי זה חריג בסלית'רין.
מראה: שיער ערמוני- נוטה לג'ינג'י, עיניים שמחליפות צבעים כל הזמן, עור חיוור, רזה וממוצעת בגובה. מראה שדוני- עיניים גדולות, חיוך רחב מאוד, אף סולד ואוזניים מחודדות.
אופי: דעתנית ועומדת על שלה בכל מחיר, קשה לה להיפתח לאחרים, חכמה, מתעצבנת בקלות, סוערת.
עבר משפחתי: הורים מוגלגים שמעריצים את עולם הקוסמים, אח תאום בלי כוחות קסם.
מספר שנים בהוגוורטס: שנה רביעית.
בית (רק אם הדמות נמצאת למעלה משנה אחת בהוגוורטס): סלית'רין.

-פולו-
שם: אוליבר
שם משפחה: סקוט
זכר\נקבה: זכר
בוצדם\חצוי דם\טהור דם: טהור דם
מראה: שיער חלק וקצר בצבע חום בהיר, עור שזוף, עיניים בצבע ירוק זית, גבוה ושרירי.
אופי: כריזמטי, ערמומי, חכם, שאפתן, סבלני.
עבר משפחתי: נולד לשושלת ארוכה של סלית'רינים, בן יחיד, בלי עבר מיוחד מדי.
מספר שנים בהוגוורטס: שנה חמישית. (מדריך)
בית (רק אם הדמות נמצאת למעלה משנה אחת בהוגוורטס): סלית'רין

-פיוקה (כיפה סגולה)-
שם:קייט
שם משפחה:לורן
זכר\נקבה:נקבה
בוצדם\חצוי דם\טהור דם:חצוית דם
מראה:עיניים סגולות, נמוכה טיפה, עור בהיר ושיער נפוח שחור.
אופי:יש לה מלא ביטחון והיא לא מתביישת, חברותית ומצחיקה.
עבר משפחתי:אמה הייתה מוגלגית , אך היא עזבה את הבית כשהייתה בת 8. אביה היה טהור דם, והוא היה בבית גריפינדור.
מספר שנים בהוגוורטס:שנה שלישית
בית (רק אם הדמות נמצאת למעלה משנה אחת בהוגוורטס):סלית'רין

-מייטי-
שם: מלודיה
שם משפחה: טאקל
זכר\נקבה: נקבה
בוצדם\חצוי דם\טהור דם: בוצדמית בהכחשה
מראה: שיער שטני עד לכתפיים, עיניים חומות קרות, אף סולד, עור חיוור, גבוהה יחסית.
נראית "סלית'רינית" (if u know what i Mean...)
אופי: קרה, מתנשאת, ספקנית, בררנית, מבודדת, מציקה, לעגנית ודי נודניקית.
עבר משפחתי: לא משהו יוצא דופן.
מספר שנים בהוגוורטס: שנה חמישית (מדריכה)
בית (רק אם הדמות נמצאת למעלה משנה אחת בהוגוורטס): סלית'רין

-Wild cat (קידה)-
שם: נֶיְיאָרַה (נֶאיְי)
שם משפחה: לֶיְיטוֹן
זכר/נקבה: נקבה
בוצדם/חצוי דם/טהור דם: חצוית דם
מראה: שיער שחור חלק וארוך, עור שזוף, עיניים ירוקות-זהובות, גבוה בינוני, יש
משהו חתולי בהבעתה.
אופי: היא מהטיפוסים השקטים-אך-מסוכנים, קודרת, פסימיסטית, משתעממת בקלות
וחסרת סבלנות כלפי אנשים איטיים, תלמידה בינונית ברוב המקצועות, אך מגלה יכולת גבוהה מהרגיל בשיעור שיקויים והתגוננות מפני כוחות האופל.
מכירה כל חור נסתר ברחבי הטירה ומזלזלת בכל הקשור למשמעת. היא קשוחה
ולעולם לא תגיד למישהו מילה טובה, גם אם היא עצמה חושבת שמגיע לו.
עבר משפחתי: אמה בוצדמית (רייבנקלו) ואביה טהור דם (הוא ודורות קודמים- סלית'רין). היא בת יחידה וחייה לא היו מיוחדים.
יותר מחייהם של כל הקוסמים הרגילים.
מספר שנים בהוגוורט: שנה חמישית.
בית (רק אם הדמות נמצאת למעלה משנה אחת בהוגוורטס): סלית'רין.
הידעת: בשביל להזמין חברים לקבוצה - שלח להם קישור: .
חברי קבוצת הארי פוטר- משחק תפקידים
הצג הכל מציג 10 מתוך 17 חברים
בן 100
העולם הבא (וטוב שכך)
בן 17
ארץ החתולים
בת 24
אֶלִיאָלגַר, בירת בַּקוּרָה
בן 18
חלום של פסיכופת
בת 18
ארץ הצעצועים המנודים
בן 17
הדואת
בת 19
תהום הנשייה
בן 15
ארץ הצללים
בת 19
שדה קישואים בסוף העולם ימינה
בן 18
דול גולדור
קיר הדיונים
 |  הוסף דיון הצג הכל מציג 5 מתוך 9 דיונים שעל הקיר
סטיב לפני 4 שנים ו-3 חודשים
בואו נעשה קבוצת הארי פוטר 2! מי איתי?
הזאב השחור לפני 4 שנים ו-3 חודשים
אני שלח לי את הקישור
Ortash לפני 4 שנים ו-4 חודשים
הממ... לא נכנסתי לסימניה 10 חודשים. בכל אופן, היה לי משעמם אז הנה אני, ואז נזכרתי בקבוצה הזאת. דווקא היה סבבה. יש מציב להפשיר אותה?
הומורה אקמי לפני 4 שנים ו-4 חודשים
נראה לי שפשוט צריך לומר למנהל/ת שיפתח משחק המשך וככה הקבוצה תפשיר.....
Ortash לפני 4 שנים ו-4 חודשים
כנראה... רק שהוא לא נכנס לסימניה חודש... \:
הומורה אקמי לפני 4 שנים ו-4 חודשים
אווווו....
נטוטו לפני 4 שנים ו-4 חודשים
אם מפשירים, אפשר לשנות את הדמות שלי?
הומורה אקמי לפני 4 שנים ו-4 חודשים
אני חושבת שצריך לעשות משחק תפקידים חדש שמבוסס על אותו רעיון.....
LWR לפני 5 שנים ו-2 חודשים
פרק ראשון!

כולכם הגעתם שלמים ובריאים- בערך- אל הוגוורטס.
אלו הזקוקים לטיפול רפואי מגיעים אל המרפאה, והשאר מגיעים בדיוק בזמן למיון ומחוללים מהומה שלמה עם היכנסותכם לאולם הגדול.
לאחר שכל התלמידים מוינו לבתיהם- וביניהם אורומיס, אתם מנסים להמשיך כאילו הדבר כלל לא קרה.
השמועות בין כל תלמידי הוגוורטס לגבי סיבת איחורכם ומה שעברתם בה מגיעים במהירות גם לאוזניכם, ואתם מחליטים אם לנצל זאת לטובתכם ולרעתכם- תלוי בשמועות שתבחרו שיגידו עליכם.
לבסוף, אחרי דיונים רבים עם המנהלת מקגנוגל (נא לדון איתי לפני שתחליטו על עונשים וכדומה) אתם פונים אל חדריכם.

למחרת אתם מתחילים להיכנס לשגרת הוגוורטס והולכים לשיעור כהרגלכם.
אם כי השגרה לא כל כך שגרתית.
-תקוו לטוב, תצפו לרע ביותר.-

אני אדריך אתכם בהמשך- בינתיים תכתבו מהרגע בו אתם מגיעים אל המיון.

אתם תחולקו לחדרים לפי גיל ובית. רובכם תהיו בחדרים עם דמיוניים-
עשו לבדכם את החלוקה, והיו נחמדים אל כל המשתתפים החדשים :)
LWR לפני 5 שנים ו-2 חודשים
(סליחה על האיחור של הפרק, התעוררתי רק לפני חצי שעה...)
POLLO לפני 5 שנים ו-2 חודשים
אז לבסוף, הצלחתי להגיע להוגוורטס.
הדלתות הנעולות לא הפסיקו להעסיק את מוחי. מה קרה שם בדיוק?
התקדמתי בין 'נהר' התלמידים שזרם לעבר האולם הגדול.
נכנסתי עם מלודיה לאולם והתיישבנו בשולחן של סלית'רין.
"אף פעם לא איחרתי" רטנתי בלחש.
נקווה שהמשך היום יהיה יותר טוב.
טוליפ לפני 5 שנים ו-2 חודשים
(יפה לך שאתה מיתעורר רק ב-4 בצהורים)
LWR לפני 5 שנים ו-2 חודשים
(אני יודע XD הייתי מופתע בעצמי..)
kida☯ לפני 5 שנים ו-2 חודשים
(שמנמן... גם אני רוצה!!)
טול, לידיה ואני מיהרנו במעלה המדרגות, השלכנו את המטאטאים והמזוודות ליד הערימה המגודלת של מזוודות שלצד דלתות הכניסה (הם שמים אותם שם, לא?....) והמשכנו לרוץ אל האולם הגדול, שבו בדיוק סיימו כולם להתיישב במקומותיהם. מלמלתי להתראות חפוז אל לידיה וטול והזדרזתי אל השולחן של סלית'רין, נבוכה מכל תשומת הלב שמשכתי. התיישבתי במהירות לצד מלודיה (היי מייטי^^) ואוליבר (היי גם לך פולו P: ) וקיוותי ש-איכשהו- פרופסור מקגנוגל לא תשים לב אלי....
(לאר- מי ראש הבית של סלית'רין?)
מגדת העתידות לפני 5 שנים ו-2 חודשים
"אני איחרתי פעם אחת. בשנה הראשונה שלי." אמרתי לאוליבר. המבטים של כל מי שהיה בשולחן של סלית'רין הופנו אלינו כשהתיישבנו, כאילו שואלים איך יש לנו החוצפה לדבר אחרי איחור שכזה. "זה היה פחות גרוע אז. הגעתי בזמן לשם שלי."
אוליבר השפיל את מבטו, ולא יכולתי שלא לגלגל את עיניי. הוא שם לב לזה, ואחרי שרוב המבטים הוסרו מאיתנו הוא אמר...
מגדת העתידות לפני 5 שנים ו-2 חודשים
(קידה האנוכית, חושבת שהיא היחידה שאיחרה XD)
kida☯ לפני 5 שנים ו-2 חודשים
(P: כן- אני אנוכית, אבל אני די מודעת לזה שאני לא היחידה שאיחרה!)
מגדת העתידות לפני 5 שנים ו-2 חודשים
(סליחה תיקון- היא חושבת שהיא היחידה שאנשים שמים לב אליה :P)
kida☯ לפני 5 שנים ו-2 חודשים
(חועחועחוע.... נכון- אני הכי מאגניבה!! ^^)
Ortash לפני 5 שנים ו-2 חודשים
חחחחח XD
מיותר לציין שהמצב היה מביך. רצתי לעבר השולחן של רייבנקלו, ונקישות העקבים שלי על רצפת השיש עשו די הרבה רעש. יופי, עוד נאום של המנהלת נקטע בגלל החוצפה שלי. לפי המבט שלה הבנתי שאם אני לא מתייצב אצלה במשרד מיד אחרי האירוע, הצרות רק יחמירו. לפחות אני לא המאחר היחיד מרייבנקלו (למרות שאומרים ש"צרת אחרים נחמת טיפשים"...) אז המבטים לא הופנו רק אליי. גם ראש הבית שלנו לא נראה מרוצה (מי זה?) והבנתי שכנראה העונשים לא יסתכמו בהחלטות של מקגונגל. התיישבתי ליד לירה, שנראתה לי היחידה שלא באמת הרגישה שנעשה לה עוול כשקטעתי את הנאום המשעמם (תגובתך נטוטו?)
אחרי האוכל (שהיה מצויין, במיוחד בפה של מישהו רעב כמו שאני הייתי) גררתי את עצמי לחדר של המנהלת באי רצון. ידעתי שזה לא ייגמר בטוב... (רחמים LWR!)
ג'ן לפני 5 שנים ו-2 חודשים
אני מתיישבת על יד שולחן גריפינדור כהרגלי, ליד קבוצה גדולה של תלמידים משנה רביעית.
תהיתי מה יקרה השנה. לא יכולתי לחכות לקבל את המערכת. קיוויתי לפחות שיעורים בשינוי צורה, הנושא השנוא עלי, וליותר שיקויים. בזה הייתי ממש טובה.
קצת הצטערתי להיפרד ממישל. היא באמת הייתה נחמדה, למרות שהבתים שלנו היו סוג של אויבים. רוב האנשים שהיו מוכרים לי מסלית'רין היו יהירים וחסרי טאקט. אבל היא הייתה... שונה.
מחשבותי נדדו, עד שבוא האוכל והפטפוטים הנרגשים שהחלו להישמע ניערו אותי.
הייתה לי הרגשה שזו עומדת להיות שנה... מעניינת.
ג'ן לפני 5 שנים ו-2 חודשים
רואן- רוצה שנהיה יחד בחדר?
POLLO לפני 5 שנים ו-2 חודשים
(נטוטו מוסרת התנצלות על זה שהיא לא תהיה על המחשב בזמן הקרוב =.=)
אקו לפני 5 שנים ו-2 חודשים
מיהרתי בין שורות התלמידים לעבר השולחן של בית רייבנקלו רואה בהיסח דעת את נאיי הולכת לכיוון האחר.
תמיד אהבתי תשומת לב, למרות שאני אף פעם לא אודה בזה, וההרגשה הנבוכה שהתפשטה בתוכי הייתה מוזרה.
התיישבתי במקום הפנוי הראשון שראיתי באופן חלק וחייכתי בהתנצלות לעבר פרופסור מקגונוגל שהמשיכה בנאומה למרות ההפרעות והביטה בכל המאחרים במבט נוזף וחד.
תיארתי לעצמי שהיא תקרא לי לשיחה לאחר מכן. החלטתי שאני אלך ישירות לחדר שלי כדי שהשיחה תתעכב למחר.
חייכתי קלות גם אל תלמידי רייבנקלו שאחדים מהם עדיין הסתכלו עליי.
אוי, אלוהים, אני כל כך בצרות...
kida☯ לפני 5 שנים ו-2 חודשים
המנהלת סיימה את הנאום שלה והמיון גם הוא חלף לו ללא ארועים יוצאים דופן. הארוחה עברה בצורה די נסבלת- חוץ מהחלק בו תלמיד שנה שישית מגריפינדור החליט שהוא חייב "למעוד" ולהתיז את כל הצלחת שלו על ראשה של תלמידת שנה שביעית מסלית'רין...
זה היה יכול להסתים בצורה גרועה בהרבה, אך לאור הנוכחות של כל המורים, הסתפקה הנערה בנעיצת מבט מלא שנאה בבחור וניקתה את עצמה בהינף שרביט מהלכלוך.
פלטתי את הנשימה שכלאתי בנשיפה קטנה, המריבות האלו היו כבר כבד שבשגרה, אבל עדיין לא רציתי להיות קרובה מדי לשני קוסמיים צחמומי מוח...
LWR לפני 5 שנים ו-2 חודשים
(פרופסור סלגהורן הוא ראש בית סלית'רין- הוא מלמד שיקויים גם כן.
פרופסור ספראוט תהייה ראש בית רייבנקלו.
פרופסור מקגונוגל תמשיך להיות ראש בית גריפינדור.)
לואיזיאנה מנטש השקנאית לפני 5 שנים ו-2 חודשים
אני נכנסת לאולם הגדול, המומה כמו ילדה קטנה. הוא יפה, כמו תמיד, וטקס המיון עומד להתחיל אז מקגונגל ניצבת בפנים חמורות סבר, מחכה לשקט.
אני שמה לב שהרבה תלמידים הגיעו באיחור השנה, אבל כנראה זה בגלל הבעיות שהיו בסמטת דיאגון. אני לא מאמינה לשמועות המופרכות- ביניהם שהמאחרים ניסו לברוח, או שהם הגיעו לכאן על איזו חיה של האגריד- כי הם בעיקר מילדי גריפינדור.
כשהמיון מתחיל, אני נזכרת בטקס המיון שלי...

ילדה נרגשת עם צמה ערמונית עבה בגלימה שחורה חדשה, הולכת בהתרגשות לכיוון כיסא המיון כשפרופסור פליטיק קורא בשמה:"קולינס, מישל."
היא מועדת בדרכה לכיסא המיון, ונשמעים צחקוקים. היא אפילו שומעת מישהו אומר:"היא בטח תהיה מהאיטיים האלה בהפלפאף.." היא חושקת שיניים ומתעלמת. היא לא רוצה להיות בהפלפאף, היא רוצה להוכיח להם שהיא מיוחדת. שונה.
אחרת.
היא מתיישבת במעט יותר ביטחון על הכיסא וחובשת את המצנפת המרופטת. להפתעתה, המצנפת לא צועקת מייד את שם הבית כפי שקרה לרוב הילדים, אלא אפילו מתלבטת בקול לחששן בתוך אוזנה.
"הווו...הבחירה תהיה קשה הפעם, רואים את זה מיד...יש בך לא מעט חוכמה, אבל זה לא העיקר...אומץ, אבל את מעדיפה לא להפגין אותו לפני כולם...טוב-לב, אבל את בוחרת מתי ולמי להראות אותו...שאפתנות, אבל באופן שונה מאוד משאר בני סלית'רין...
הבחירה כאן קשה, אבל השאלה האמיתית היא: מה את רוצה?"
היא מהורהרת, קצת מופתעת אבל נחושה בדעתה לעשות את הבחירה הטובה ביותר.
"אני לא רוצה להיחשב סתם חכמה או טובת לב, וזה גם לא ממש נכון..." היא חושבת. "בעצם, הבתים הכי קיצוניים זה מזה הם סלית'רין וגריפינדור...וגם הכי דומיננטיים. ההתלבטות היא ביניהם...מצנפת, עזרה?"
המצנפת כמעט מתמוגגת. "הו, לבחור בין גריפינדור וסלית'רין? שני הפכים מוחלטים, שני יריבים...אם את רוצה שאבחר בשבילך, יש לי תשובה. אני יודעת מה נכון עבורך, או מקווה לפחות...אז- אם יורשה לי? איך שאני רואה את זה, יהיה לך הכי טוב ב-סלית'רין!" המילה האחרונה של המצנפת נאמרת בצעקה, והתלמידים מריעים, סוף סוף, הבחירה הפעם נמשכה יותר מדקה...
היא חוצה את האולם הגדול בדרכה לשולחן סלית'רין, רק תלמידי גריפינדור מסתכלים עליה בעקמומיות. היא מתיישבת ליד מדריכה משנה חמישית, שמהנהנת אליה בחיוך. "כל הכבוד, מיד תלמדי שהבית שלנו הוא החשוב באמת. תתעלמי מהגריפינדורים, הם סתם...פנאטים." הילדה מופתעת לשמע התיעוב בקולה של הנערה הגדולה שלצדה. אבל המדריכה מתעשתת במהירות. "רוצה לחמנייה?"
הילדה מאושרת, מרגישה שזה הערב שלה. כמה חששה שיאמרו לה שהיא מוגלגית עלובה, בוצדמית כמו כל המשפחה שלה, סתם ילדה רגילה בלי שום כוחות קסם- והנה היא עכשיו בהוגוורטס, בסלית'רין- הבית החזק ביותר!
או כך לפחות היא חושבת.

אני מתנערת במהירות. זה לא זמן לשקוע בזיכרונות, אלא להנות מהסעודה. אני פונה אל תלמידת שנה חמישית, אחת מאלה שהגיעו באיחור. [מייטי או קידה- תזרמו..]
"אפשר בבקשה את הצ'יפס?"
kida☯ לפני 5 שנים ו-2 חודשים
העברתי את הצ'יפס המבוקש אל תלמידת השנה הרביעית בעלת המראה השדוני ומלמלתי משהו על בית גריפינדור הטמבלים שתמיד מחפשים סיבות לריב.
ג'ן לפני 5 שנים ו-2 חודשים
יש פה מישהו מגריפינדור שרוצה לדבר איתי???
Ortash לפני 5 שנים ו-2 חודשים
או מישהו מרייבנקלו שרוצה לפתח שיחה?
kida☯ לפני 5 שנים ו-2 חודשים
(אומללונים.... מי רוצה מכות נגדי???)
לואיזיאנה מנטש השקנאית לפני 5 שנים ו-2 חודשים
הממממ. כנראה שזו שיושבת לידי היא מאלה שקצת יותר קיצוניים בשנאתם לגריפינדור- למרות שגם אני גלגלתי עיניים כשהגריפינדורי ההוא משנה שישית שפך על המדריכה הראשית שלנו את כל הספגטי בולונז שלו. זה כבר ממש פתטי, אבל ברור לי שזה היה מתפתח למשהו מכוער יותר אם זו לא הייתה סעודת פתיחת השנה, עם המורים והכול.
אני מכרסמת קצת מהאוכל ופתאום שמה לב שכ-ל חבורת הסלית'רינים שאיחרו יושבת ביחד. מעניין. הם בטח התחברו כשותפים לצרה.
אני מתבוננת קצת מסביב, מנסה לקלוט פרצופים ובעיקר מחפשת את קטלין, החברה הכי טובה שלי. אני מוצאת אותה יושבת לצד החבר שלה מאז סוף שנה שעברה, איאן. אני לא מתה על איאן אבל הוא בסדר, ובכל זאת אני מחליטה להישאר לשבת במקומי.
אני מרימה את עיניי קדימה ורואה מולי מישהי שכבר ראיתי כמה פעמים את פרצופה אך איני יודעת את שמה- נערה קטנה וחיוורת עם עיניים סגולות ושיער נפוח.
אקו לפני 5 שנים ו-2 חודשים
(הממ... אני יכולה.)

שמתי לב אל נער שישב מלפני(Ortash) וזיהיתי כתלמיד מהשנה הרביעית. למרות שהוא היה קטן ממני משנה אי אפשר שלא לשים לב שהוא גבוה ממני בהרבה. זה הרגיז אותי, משום מה.
גם הוא איחר, לפי הלחשושים של כמה אחרים מרייבנקלו. כנראה הגיע לפני, משום שכבר ישב כשאני הגעתי.
כששם לב שאני מסתכלת עליו הוא הפנה את מבטו לעברי.
רוב האנשים היו מסיטים את מבטם ומעמידים פנים כאילו לא הסתכלו בכיוון בכלל, אבל אני חייכתי לעברו קלות. אני אוהבת לעשות דברים בדיוק ההפך מאחרים.
"היי," אמרתי.
Ortash לפני 5 שנים ו-2 חודשים
"שלום" הגבתי בחיוך שמשתדל להיראות ידידותי. הנערה היתה ישירה מאוד, אך משום מה לא ראיתי בכך פסול. לא הפריע לי שהסתכלה בי. אני הרי תמיד בחיפוש אחר חברים חדשים, והיא נראתה נחמדה. בת רייבנקלו קלאסית. גדולה ממני בשנה (ניתן להבחין בכך בנקל למרות הפרשי הגובה) אך לא נראה שהדבר הפריע לה או הביא להתנשאות. כיוון שרק התיישבה בכיסאה, חשבתי שהאיחור יהיה נושא מוצלח לשיחה: "מקגונגל לא נראית מרוצה... למה *את* איחרת?"
BooksDragon לפני 5 שנים ו-2 חודשים
אני יושבת בשולחן רייבנקלו, ואף על פי שאני בקושי מכירה שם אף אחד, אני שמה לב שחסרים אנשים.
אני מניחה את הספר (שעד שהעניינים התחילו הספקתי לקרוא כבר בערך חצי ממנו) ומסתקלת בסקרנות אל הדלת.
אף פעם לא הייתה כמות גדולה כזו של מאחרים, הם נכנסו בהפרשי זמן שונים, והתיישבו בשולחנות שונים.
להפתעתי, הרבה מהמאחרים היו מהשולחן שלנו, דווקה מרייבנקלו ציפיתי ליותר.
המורים נראים כאילו הם מעבדים את הסבלנות שלהם, במיוחד פרופסור מקגונגול, שפתיחת הדלת קטעה אותה כל פעם בנאומה.
אחת התלמידות שאיחרו (היי לך כיפ) התיישבה בכיסא הפנוי לידי, והתחילה לשוחח עם הנער שמולה. נשענתי על היד באכזבה.
שנה אחרי שנה, אני מתאכזבת מהעובדה שכולם מתעלמים ממני כמעת לחלוטין.
והם פשוט מוציאים ממני את כל הרצון לנסות אפילו לדבר איתם, ואני יודעת שזו אשמתי.
אם הייתי מנסה, בטח הייתי מצליחה להתיידד עם מישהו.
אך יש בי ציפיה תמידית, שמישהו אחר יתחיל את השיחה.
זה אף פעם לא קורה.
אני מקשיבה בעניין לנאום של פרופסור מקגונגול.
אקו לפני 5 שנים ו-2 חודשים
"היו... הממ... עיכובים במסטת דיאגון. איחרתי את הרכבת." אמרתי. התחלתי לתהות מה באמת קרה שם, ומי פוצץ את החנות- ולמה לו בכלל לעשות זאת. נזכרתי פתאום באירועים אקראיים נוספים שקראתי שהיו דומים לחבלה בחנות. התנערתי מהמחשבות שלי ומיהרתי להמשיך בשיחה. "ולמה אתה איחרת?" שאלתי.
BooksDragon לפני 5 שנים ו-2 חודשים
(כיפ, אם לא שמת לב, אני יושבת לידך, את לא חייבת להתייחס לזה, אבל אני רק רוצה להפנות את תשומת ליבך (= )
Ortash לפני 5 שנים ו-2 חודשים
"באמת? בסמטת דיאגון?" נזכרתי בפיצוץ המסתורי בחנות המטאטאים (שם זה היה, נכון?) "למען האמת, זו גם הסיבה שאני לא הגעתי בזמן... משונה. אבל האוכל מצויין. כרגיל, כמובן." (חיוך המשתדל להיות חינני, ומנה גדושה של צלי אווז ברוטב העושה את דרכה אל לועי הפעור ברעב.)
לאחר שהעוף נבלס ונבלע, פניתי אל סאלרי (דרקון?), שנראתה מהורהרת ועצובה משהו: "ואת? את בסדר?"
אקו לפני 5 שנים ו-2 חודשים
(הפיצוץ היה ליד חנות המטאטאים, בעצם.
ודרקון הספרים- הדמויות שלנו באותו חדר :)

הוא פנה אל נערה יפה (שגם היא הייתה יותר גבוה ממני, דרך אגב) שעד כה לא שמתי לב אליה.
תהיתי איך זה שלא שמתי לב אליה. כלומר, היא נראית כמו מסוג האנשים שבולטים בין הקהל-
נערה יפייפיה ובלונדינית (טוב, שטנית, אבל ההבדל לא ממש גדול).
היא נראתה די עצובה, אם כי יכול להיות שזה פשוט ההבעה הטבעית שלה.
תהיתי למה היא עצובה. אני שונאת כשאנשים עצובים.
LWR לפני 5 שנים ו-2 חודשים
"כל התלמידים המאחרים למיניהם נא לגשת אליי לאחר הסעודה. אני אחכה ליד משרדי ואני אצפה לבואכם." אמרה פרופסור מקגונוגל, המנהלת החדשה של הוגוורטס. עדיין היה לה קשה להתייחס למשרדו הישן של דמבלדור כשמשרדה שלה.
היא כעסה עליהם כל כך- כל כך הרבה תלמידים מאחרים, קוטעים שוב ושוב את נאומה.
היא תדון עם כולם על עונשיהם ועל סיבת איחורם. והמדריכים שאיחרו ... טוב, המדריכים יהיו בצרות גדולות.
נטוטו לפני 5 שנים ו-2 חודשים
אוי לא, תראו מה קורה בשנה הראשונה שלי כמדריכה! אני חושבת בייאוש אחרי שפרופסור מקגונגול קוראת לכל המאחרים.
אני מעיפה מבט לעבר ראלף " הלך עלינו," אני לוחשת.
"בואי פשוט נגמור עם זה" הוא עונה.
"אני מחזיקה אצבעות..." אני וראלף צועדים לקראת המשרד של מקגונגול.
LWR לפני 5 שנים ו-2 חודשים
(לגשת *לאחר* הסעודה. אני רוצה שכל אחד יגיב לפחות שש תגובות על מהלך הסעודה, וכולם מחכים עד שכולם גומרים- כולם הולכים ביחד למשרד של מקגונוגל.)
kida☯ לפני 5 שנים ו-2 חודשים
(לאר- המחשב שלי מת, :\\ ואני מהמחשב של אח שלי ולא אוכל להתחבר הרבה... אל תתעקבו בגללי...)
BooksDragon לפני 5 שנים ו-2 חודשים
(אין שום סיבה שסאלרי תצתרך ללכת למנהלת)

סוף סף נראה שהם שמים לב אלי. "ומה איתך? את בסדר?" הוא שואל אותי באגביות.
אוף, אני שונאת לנפנף אנשים, אבל הפעם נראה לי שאין ממש ברירה.
"מצטערת רייבן, אנע עשמח לשוחח איתך, אבל לא עכשיו, אני לא רוצה להפריע לנאום של פרופסור מקגונגול..." אני אומרת בכנות, והוא מבקש שאנע יגיד לו אחר כך וחוזר לפטפט עם טול.
אחרי הנאום של פרופסור מקגונגול (עדיין מוזר לי לכנות את החתולה שלי פרופסור... o_o)
מגיע האוכל, ואני חוזרת לדבר עם רעיבן בעודי ממלאת את הצלחת כל טוב.
"מעולה, קנו לי חתול" אני אומרת באושר. "מה איתך?"
גולגולת הרעם לפני 5 שנים ו-2 חודשים
מישהו יכול ליצור איתי קשר,ואני ימשיך משם?בבקשה!*פרצוף מתחנן*
אקו לפני 5 שנים ו-2 חודשים
(אבל... אתה לא גוזררת ונמצא במרפאה או משהו?)
Ortash לפני 5 שנים ו-2 חודשים
"אני? אני מתענג על כל רגע! אני אומר לך, המנות פה משתפרות משנה לשנה!" אני אומר לסאלרי בחיוך, בעוד מנה נוספת של צלי אווז עושה דרכה אל פי. נחמד שנזכרה להשיב לי.
"חתול? מה את אומרת! אני מת על חתולים! כל עוד הם לא שורטים יותר מדי..." אני ממשיך.
(בשלב זה אני שם לב לרגולוס, שיושב בפינת השולחן ומתרכז בנזיד שלו. מתרכז יותר מדי. עוד פרצוף חמוץ. "מה קורה לכולם היום? פיצוץ בסמטת דיאגון הוא לא גורם מספק כדי לדחות את האושר שבהגעה להוגוורטס! להפך! הוא אמור להפוך את הסיפוק החמים הזה למענג יותר! אתה מוכן לחייך קצת?" (אל תדאג גוגולת, לא שכחתי שבהתחלה ביקשת שנהיה אויבים (; )
Ortash לפני 5 שנים ו-2 חודשים
(באמת? לאף אחד אין מה לומר?)
BooksDragon לפני 5 שנים ו-2 חודשים
אני מחייכת ולוקחת נגיסה נוספת מהפירה.
"האוכל בהחלט מעולה" אני אומרת בעונג בעוד לועסת.
"ומה עשית בחופש?אני נסעתי לאיטליה" אני אומרת. "אולי יעניין אותך שפגשתי שם את הנבחרת קווידיץ' שלהם" הוספתי.
LWR לפני 5 שנים ו-2 חודשים
פתאום נשמעת צרחה מחוץ לאולם הגדול וכלם משתתקים באחת.
מקגונוגל פוקדת על כולם לא לזוז ורצה עם שאר צוות המורים החוצה-
(תעקבו אחריה או שלא תעקבו אחריה, החלטה שלכם)
נטוטו לפני 5 שנים ו-2 חודשים
אני מרגישה שאני נקרעת בתוכי.
מצד אחד, אני ממש רוצה ללכת אחרי מקגונגול ולגלות מה קרה.
מצד שני, אני מדריכה עכשיו, ויש לי אחריות מסוימת לגבי התלמידים של רייבנקלו. אני צריכה להשאר ולוודא שכולם נשארים כמו שפרופסור מקגונגול אמרה.
אני נאנחת ומנסה לכבוש את הסקרנות שבתוכי. אני צריכה להשאר, אני חושבת באכזבה.
אני רואה מזווית העין שני תלמידים של רייבנקלו מנסים להתגנב אחרי מקגונגול. אני הולכת אליהם ואומרת "לאן בדיוק אתם חושבים שאתם הולכים?"
Ortash לפני 5 שנים ו-2 חודשים
אני עוד לא מספיק לפצות את פי בכדי להתפעל מתיאור החופשה של סאלרי, ולהביע את האהדה הרבה שלי לקבוצת הקווידיץ' האיטלקית, כשהצרחה נשמעת.
מחשבות רבות מדי מתרוצצות בראשי. הקול של הצורחת נשמע מוכר. מיותר לציין שאין בכוונתי להישמע להוראותיה של מקגונגל: יש לי עוד שנה שלמה לפני שאהיה למדריך ואשא באחריות נוספת. אני רוצה לנצל את השנה נטולת הציפיות הזאת עד תום. אני רוכן קדימה ושואל את סאלרי וטול, בחצי חיוך, אם יצטרפו אליי. ומבלי לחכות לתשובה מנתר מהכיסא, יורד תחת השולחן, וזוחל באיטיות לעבר היציאה האחורית. כל הראשים מופנים לעבר הדלת הגדולה, כך שאני חומק מבעד לקצה השני של השולחן באין מפריע (למעט הנערה שיושבת שם, שנועצת בי מבט מבולבל). אני מתקרב לחלון פתוח לרווחה, שממש מתחנן שאטפס דרכו. אני יודע שיש מעבר סודי מצדו החיצוני של הקיר היישר אל מסדרון הכניסה, משם נשמעה הצרחה. ורגע לפני שאני אוחז בוילון הקטיפה, אני נחרד לשמוע את קולה של לירה מאחורי: "לאן בדיוק אתם חושבים שאתם הולכים?" (היא פנתה אליי ברבים, אז כנראה שעוד מישהו עמד לצדי. מישהו התלווה אליי או עקב אחרי, או שדרקון או כיפה נענו להצעה שלי ובאו איתי?)
אני מסתובב אליה, מנסה ללא הצלחה ללבוש הבעה תמימה. אבל לא מצליח לעצור עצמי מלגחך כשאני מגלה על פניה הבעה ספקנית ומתוחה. "אנחנו הולכים לראות מה הייתה הצרחה המצמררת הזאת, כמובן. ולדעתי גם את באה איתנו. לא?" אני פונה אליה במבט משועשע. היא לא משועשעת. היא נועצת בי מבט מוזר.
נו, באמת, לירה!" אני פונה אליה באגביות, ללא תוספות מיותרות כדוגמת 'המדריכה'. "כאילו שאת לא מתה ללכת לראות מה זה היה! תעשי לי טובה, את יודעת שזה היה משהו רציני! נערה לא סתם צורחת בהוגוורטס באמצע הסעודה הגדולה! יש שם משהו, לירה, וזאת לא סקרנות, זו מחוייבות אישית, שמאלצת אותי ללכת ולבדוק מה זה. וגם אותך. את הרי יודעת שזה שווה את זה, כי אם מה-שזה-לא-יהיה שגרם לילדה לצרוח יתפוס את המנהלת לא יהיה מי שישבח את האחריות שלך כמדריכה בכל מקרה!" אני רואה שהמבט שלה מתחיל לשקף יותר ויותר את הקונפליקט הפנימי שהיא מרגישה. עוד קצת והיא נשברת. ככה לפחות אני חושב.
"קדימה, נו! את יודעת שאת יכולה להועיל לנו! את לירה מריאני, מדריכה עוצמתית מבית עוצמתי. הכי עוצמתי! את יודעת שזה מה שאת רוצה." אני נותן לה קצת זמן להרהר. "אז את בפנים?"
Ortash לפני 5 שנים ו-2 חודשים
(אגב, אל תשכחי שכמדריכה יש לך חובה לגבי ביטחון ביה"ס ותלמידיו. אני די בטוח שהצרחה הזאת היא תוצאה של פגיעה בבטיחון הזה.)
נטוטו לפני 5 שנים ו-2 חודשים
אני פולטת נהמה של תסכול ואומרת " חכה כאן רגע" בקול מיואש.
אני מפנה אליו את גבי והולכת אל ידי שלי מבית רייבנקלו, ומבקשת שישמור על התלמידים של רייבנקלו.
"אז את הולכת לבדוק מה קורה, מה?" הוא אומר, משועשע.
"כן, ריי, ואתה הולך להשגיח על רייבנקלו" אני אומרת.
אני רצה בחזרה. אני מתפלאה שהוא עוד פה.
"נו? אז הולכים?" הוא שואל.
"יאללה" אני אומרת.
Ortash לפני 5 שנים ו-2 חודשים
אני מחייך. ככה מדריכה צריכה להיות. אני מסתובב, תופס בוילון ומושך את עצמי מעלה, מטעטף בקפליו כדי לא להיראות. למרות שבמילא כולם מרותקים מדי לנקודת צעדיה האחרונים של המנהלת, שנראתה מאוד חיוורת כשנחפזה החוצה. אולי ידעה משהו. משהו שאנחנו נגלה.
אני ממצמץ כדי לא להסתנוור מאור הירח המלא. ומחייך. נו, זו התחלה טובה לשנה הזאת. אני נושם עמוק, ממלא את ריאותי באוויר החופש. לאחר, אני ממהר לעזור ללירה לטפס בעצמה, ואנחנו בחוץ. היא נראית מתוחה. כנראה שזו פעם ראשונה שהיא עושה משהו כזה. למען האמת, זו גם הפעם הראשונה שלי, רק שאני חולם על הרגע הז כבר שנים.
אני מתכופף אל הקיר החיצוני הגדול של המבנה, ומחפש את לבנת הבלייה המשוחה באפר. ביום היא אולי בולטת על רקע השיש הלבן, אך אורו הקלוש של הירח, שכרגע החליט להסתתר מאחורי ענן אפור שמנמן, לא מסייע מספיק. אני מתחיל לקרוא ללירה שתעזור לי, אך לפני שאני מסיים את המשפט אני מבחין בכתם השחור המרחק לא גדול. אני ממהר אליו, והעשב הטרי נמעך תחת רגלי. אני לא מקדיש לכך מחשבה יתרה, ונחפז ללחוץ על הלבנה. מיותר לציין שבהלה מציפה אותי כששום דבר לא קורה, ושהלבנה אפילו לא זזה, אך באותו רגע אני מבין שמשהו חוסם את הפתח. מבט קצר מקרוב בלבנה לאורו של כישוף "לומוס" מבהיר לי שמפאת חוסר שימוש הצטברו במרווחים הצרים שבין הלבנה לשאר הקיר עלים יבשים, בוץ ועפר. אני נאנח. "באמת, רק ניקיתי את המטה!"
לירה מעיפה בי מבט תמה. אני מתעלם ותוחב את קצה השרביט לתוך הפתח, ומצחצח את המרווח. אורו של הכישוןף נעלם במהרה.
"המטה שלי מנוטרל בינתיים," אני מודיע לשותפתי באכזבה. אבל חיוך קטן מפציע על פניי כשהלבנה מחליקה אחורה וחושפת פתח עגול וצר, בערך בקוטר של של צינור השקייה, על צד הלבנה שלידה. הצד שפונה לפתח שנוצר. המבט המופתע שבעיניה של לירה מתרחב (או שלא..? את אומרת משהו?).
כשאני מתחיל לדחוף את ראשי כנגד הצינור, אני מצטער על שאני לא יכול לראות את מבטה של לירה, שודאי חושבת שהשתגעתי. אך לפני שאחד מאיתנו מספיק לומר משהו, ראשי קטן לגודל של מחק עיפרון, ואחריו מיד גם כל גופי. כמצופה, אני נשאב אל תוך הצינור, ומספיק רק לצעוק ללירה בקול דק "קדימהההה!!..." בעוד אני מתרחק במהירות לא אפשרית. אני יוצא בצד השני, והכישוף מחזיר אותי מיד לגודל רגיל. אני ניצב בגבי אל הקיר, במסדרון הכניסה. רק ששטיח קיר נושן וגדול נח חוצץ ביני לבין משמיעי הקולות שאני שומע מקצהו השני (איזה קולות, LWR.
Ortash לפני 5 שנים ו-2 חודשים
אופס, התגובה נשלחה לפני שנגמרה
Ortash לפני 5 שנים ו-2 חודשים
(איזה קולות, LWR? את מי אני שומע?)
אני נאבק שלא להשתעל מהאבק, ומחכה ללירה. בינתיים אני מנסה ללא הצלחה לנקות את השרביט שלי. זה מתחיל להדאיג אותי. אם ארצה להתגונן מפני המה-שזה-לא-יהיה הזה שגרם לנערה לצרוח, אני די בטוח שאצטרך קסם. משמע, אני בצרות. ואם זה לא מספיק לירה מתעכבת. המעבר הוא חד כיווני, כך שלחרדתי אני נוכח שאני לא יכול לחזור אליה. מה קורה איתה? אני מקווה שלא תפסו אותה... (נטוטו? את באה?)
אקו לפני 5 שנים ו-2 חודשים
אני צופה ברייבן ולירה מתגנבים החוצה ומגלגלת עיניים. למה אנשים משתדלים לעשות הכל כל כך הרבה יותר מסובך?
אני קמה ממקומי ובשקט הולכת אל דלת הכניסה ויוצאת ממנה. גם אם יתפסו אותי- זה רק עונש, ואולי אצליח להתחמק ממנו כמו שעשיתי כבר פעמיים אחדות בעבר.
כמובן שלא היה שם אדם- כולם מיהרו למקור הצרחה. חשש הזדחל לתוכי- אם כי החשש לא בא מפחד אלא מדאגה לאדם שצרח. אני מקווה ששום דבר לא קרה.
אני עוקבת אחרי הקולות שבאו מהמשך המסדרון.
הרגשתי את הבהלה גואה בי בעוד אני רואה את מה שקרה.
LWR לפני 5 שנים ו-2 חודשים
(נא לא להגיב מעבר לקטע בו אתם מגיעים לשם- אם אתם מגיעים לשם- בינתיים.)
נטוטו לפני 5 שנים ו-2 חודשים
אני מכינה את עצמי להכנס, למרות שאני יודעת שהדבר האחראי מצידי לעשות יהיה לוודא קודם כל שרייבן בסדר, ואז לקרוא לעזרה. אבל יש קול קטן שאומר לי לעזאזל עם האחריות! אם הייתי אחראית לא הייתי במצב הזה עכשיו. אני לא בטוחה אם זה טוב או רע.
אני נשאבת לתוך הצינור ונוחתת על הרגליים בקושי. אני מרגישה שאני נכנסת לפאניקה אז אני לוקחת נשימה עמוקה להתייצב.
אני שולפת את השרביט ואומרת "יש לך מושג מה זה המקום הזה?"
Ortash לפני 5 שנים ו-2 חודשים
"אני די בטוח שמאחורי שטיח הקיר המאובק הזה יש את מסדרון הכניסה של הוגוורטס." כשהרעשים הרמים נשמעים שוב, אני שואל "את מצליחה לזהות את הקולות?"
ושוב, מבלי לחכות לתשובה, אני מבחין בשרביט שלה, ומצביע עליו. "שמרי עליו היטב, זה כל הקסם שיש לנו כרגע." ומציג לה את השרביט המשוח בבוץ שלי.
גולגולת הרעם לפני 5 שנים ו-2 חודשים
אני מצטער,אני לא יוכל לכתוב בזמן הקרוב.מישהו יכול לכלול אותי?
נטוטו לפני 5 שנים ו-2 חודשים
אני מגלגלת עיניים ומושיטה לו ממחטה קטנה שאבי תמיד הכריח אותי לקחת לכל מקום.
"אני לא חושבת שזה מה שיעצור אותך מלעשות קסמים" אני אומרת "ושלא יהיה לך ספק - היא מכושפת. היא מנקה הכל ולא יכולה להתלכלך אף פעם. דיי שימושית" אני אומרת ולאחר כשנייה מעווה את פניי. אני נשמעתי כמו אבא שלי..
Ortash לפני 5 שנים ו-2 חודשים
"תודה..." אני נאנח בהקלה ומצחצח את השרביט, שמח לגלות שההזזת כל הבוץ הקרוש הזה לפחות לא שבר לי את המטה, תודה לאל. "היא באמת די שימושית." אני מוסיף ומושיט לה בחזרה את ממחטת הקסם. "אני חושב שאאמץ לעצמי את ההרגל הזה."
בעוד אני ממשיך לעצור את עצמי מלהשתעל בגלל כמויות האבק, אני חושב שאני שומע ציוץ מהגלימה שלי. "מ.. מה..?" אני מספיק לפלוט לפני שאני מזהה הבלחה זהובה בכיס הגלימה. "לונה!" אני קורא בחרדה. "לעזאזל! היא שוב התגנבה לגלימה שלי!" לונה היא הינשופה המיניאטורית הזהובה - לבנה שלי, למי שעוד לא חפרתי לו מספיק עם זה. בזכות הגודל היא מהירה כמו חץ. כמעט. והאמת שהיא גם לא חכמה במיוחד. (פעם אחת היא הביאה לניצחון של רייבנקלו על הפלפאף במשחק גמר של קווידיץ', כשהיא טסה דרך המגרש עם הודעה דחופה בשבילי מהבית, כשישבתי ביציע. המחפש ההפלפאפי, שהתבלבל וכשב שהכתם הזהוב הקטן עם הכנפיים הוא הסניץ', רדף אחריה במקום אחרי הסניץ' האמיתי, אותו תפס בסוף מחפש רייבנקלו וניצחנו במשחק. רק שלונה יצאה מהמרדף הזה באופן די מזעזע...)
אני דוחס את דורסת הלילה המצווחת אל תוך הכיס שלי ולוחש לה שלעזאזל, תהיה כבר בשקט!
(LWR אתה מתכוון לפרסם מה קורה? זה די מעצבן להיתקע מאחורי שטיח קיר ענק בשלב הזה. כמו ששמת לב אני מתחיל להיות נואש לתפניות...)
נטוטו לפני 5 שנים ו-2 חודשים
אני מסתכלת על הינשופה הקטנה. הציוץ הבלתי פוסק שלה קצת מעצבן, אבל גם יש בו משהו חמוד.
"וואי, איך באלי שצ'וקו יהיה איתי עכשיו..." אני נאנחת. אני מנסה לחשוב על כישוף מתאים שיביא אותו לפה (עדיף עם הרצועה).
"המממ.. חושב שזה בסדר להשתמש כאן בלחש זימון?" אני שואלת.
Ortash לפני 5 שנים ו-2 חודשים
"אם תהי זהירה ושקטה אני לא חושב שיש סיבה שלא. רק תדאגי שיהיה שקט. אנחנו הרי לא רוצים שיגלו אותנו."
Ortash לפני 5 שנים ו-2 חודשים
אני חושב לעצמי שאני בטח לא נשמע משכנע במיוחד, אומר דברים שכאלו בעודי מנסה להשתיק את חית המחמד שלי עצמי.
hah2hah לפני 5 שנים ו-2 חודשים
0אופס לא הייתי כאן יותר משבוע
מה לעשות?)
LWR לפני 5 שנים ו-2 חודשים
נשמעת השתנקות וקול בכי שקט.
פרופסור מקגונוגל מורה בקול רועד להאגריד להביא אותה מיידית לגברת פומפרי.
קול אחר אומר שאין טעם- שהלב הפסיק לפעום.
פרופסור מקגונוגל מתעקשת ושומעים את קולות צעדיו של האגריד מתרחקים.
"אדון סילבר, גברת מריאני וגברת פוקסברד. אני יכולה לראות את כם, בואו לפה בבקשה."
אתם מתקדמים לעבר מקגונוגל. המסדרון שקט- היא וכמה מורים נוספים נמצאים סביב שלולית דם קטנה שממשיכה לטפטף לאורך המסדרון, לכיוון המרפאה.
LWR לפני 5 שנים ו-2 חודשים
(hah2hah, כל ההוראות נמצאות בראש הדיון.)
נטוטו לפני 5 שנים ו-2 חודשים
אני עושה לחש זימון ותוך שניות צ'וקו בא אליי, קופץ כרגיל. הוא מחזיק בפה שלו רצועה, תודה לאל.
"כלב טוב" אני לוחשת בזמן שאני מחברת אליו את הרצועה, והוא מלקק את הפנים שלי.
וואו, הציוצים האלה משגעים אותי!
"אפשר להשתיק אותה? בבקשה? אני יודעת כישוף שיעזור"אני ספק שואלת ספק מתחננת.
kida☯ לפני 5 שנים ו-2 חודשים
(היי! סליחה על ההעלמות!)
הצרחה שנשמעה גרמה לי להפיל מידי את המזלג בחצי הדרך אל הפה. הפירה ניתז על השולחן ופגע בגלימותיה של שכנתי. "מה לעזאזל...?" פלטתי. סליק על זרועי התפתל בחוסר מנוחה, הנחש הציץ מתוך שרוולי והחווה בראשו אל הכיוון שאליו המורים מיהרו.
לא חשבתי הרבה, וידאתי שהשרביט שלי עדיין בכיסי ודהרתי אחריהם, סקרנית מכדי לזכור שממילא כבר יש לי עונש שמחכה לי...
BooksDragon לפני 5 שנים ו-2 חודשים
נשמעת צרחה, רייבן הולך ושואל אותנו אם נצתאף בלי לחקות לתשובה.
אני קמה והולכת לכוון הצעקה, אני רואה שעוד תלמידים הולכים. אני חייבת לוודא שהכל בסדר!
לואיזיאנה מנטש השקנאית לפני 5 שנים ו-2 חודשים
מצטערת על הנטישה, מקווה להשתלב בחזרה...(:

בדיוק כשאני לוגמת ממיץ הדלעת שלי, נשמעת צרחה נוקבת בחלל האוויר. אני משתנקת, ובשקט שמשתרר באולם זה די מביך. הנערה שלידי מתיזה עליי בטעות קצת מהפירה שלה כשהיא קופצת בבהלה.
מקגונגל יוצאת במהירות יחד עם כל שאר המורים ומצווה על כולם להישאר. אני רואה כמה תלמידים מנסים להתגנב, ומגלגלת עיניים. נו, באמת. אלו התלמידים שתמיד מסתבכים בצרות כי הם עושים עניין גדול מכל דבר.
לי יש דרכים משלי, אבל ברגע שאני קמה אני רואה שהאגריד כבר נכנס, מנסה לא להתבלט, עם נערה מעולפת שאני לא מזהה...לפחות אני מקווה שהיא מעולפת.
טיפות דם קטנות מתוות את הדרך בה האגריד הולך- לכיוון המרפאה.
אין לי כבר תיאבון.
נטוטו לפני 5 שנים ו-2 חודשים
"סילנציו!" אני לוחשת ומכוונת את השרביט שלי לעבר הינשופה הקטנה והצייצנית.
סוף סוף, אני חושבת לעצמי.
פתאום אני שומעת את פרופסור מקגונגול קוראת "אדון סילבר, גברת מריאני וגברת פוקסברד. אני יכולה לראות אתכם, בואו לפה בבקשה." כולנו מתקדמים לעבר מקגונוגל. המסדרון שקט- היא וכמה מורים נוספים נמצאים סביב שלולית דם קטנה שממשיכה לטפטף לאורך המסדרון, לכיוון המרפאה.
אני לא מופתעת מזה שעוד תלמידים עקבו אחרי מקגונגול.
אני לא יודעת מה לומר. כל דבר נשמע לי חנלני או מתחצף מדיי. אני לא רוצה שפרופסור מקגונגול תיקח לי את סיכת המדריך, אבל אני חושבת שאם כבר, זה עדיף על שהיא תסלק אותי מבית הספר מרוב אכזבה. אננ בטוחה שהיא מאוכזבת. הראש שלי חלול, מרוקן מרוב בושה. אני עומדת בעיניים מושפלות ומחכה לגזר דינה של הפרופסור.
אקו לפני 5 שנים ו-2 חודשים
בהיתי בשלולית הדם שנמצאה במרכז המסדרון. אני נמלאת בחילה.
לא... בבקשה לא...
"מי...?" שאלתי והתצלחתי לנתק את מבטי מהרצפה ולהעביר את מבטי אל שני התלמידים האחרים ואז אל מקגווגל.
פַּיוֹקַה (כיפס) לפני 5 שנים ו-2 חודשים
הצרחה שנשמעה מקודם גרמה לכל התלמידים שבאולם הגדול להתלחשש ולהעיף מבטים בדלת הכניסה שכרגע יצא ממנה מקונוגל.
כמה מהתלמידים יצאו אחרייה בניסיון לראות את מה שלא קרה שם.
יצאתי מהאולם במהירות אחריי התלמידים האחרים שעקבו אחריי מקונוגל , מבוהלת.
Ortash לפני 5 שנים ו-2 חודשים
אני מביט היישר אל תוך עיניה של המנהלת החיוורת, מנסה לקרוא את הבעתה. היא חיוורת אף יותר מן הרגיל. היא כועסת על שהפרנו את פיה, אין ספק בדבר, אך נראה שיש סיכוי טוב לצאת מהתסבוכת "בזול".
אני בוהה אל תוך הבעתה האטומה. היא לא משיבה לי נזיפה. למעשה, היא לא משיבה לי מבט בכלל. היא פשוט מסתכלת על שלושתנו.
"אנחנו... פשוט..." אני מתחיל לגמגם, מופתע מחוסר הביטחון שאופף אותי לפתע. אני מבהיר לעצמי שאם לא אקח את עצמי ואת המצב ברצינות, אין שום טעם. אני מנער את ראשי ומחזיר את פני למצבם הקודם - בהקבלתם לפני המכשפה הצנומה.
"גברת מקגונגל, מחלי לי על עזות מצחי, אך ברצוני להבהיר בפניך שאיננו עוד תמימים כפי שהיינו. אם חושבת את שאין אנחנו מודעים לפרעות האחרונים, את טועה. רצינו לוודא שהכל בסדר. היינו בטוחים שנוכל לעזור." מבטה חמור.
"את לא סומכת עלינו ולא נותנת לנו מספיק אמון," אני מטיח בפניה את מחשבותיי, מתעלם מסכנת הענישה. "המנהלת, הבנו שמשהו לא בסדר. אנחנו יודעים שאנחנו בסכנה. אני עומד על כך שתתני לנו לעזור. ולא, נעזור ללא הסכמתך ואולי אף ללא ידיעתך!"
אני מגניב מבט אל לירה. פניה ממוקדות בנעליה, המכוסות שכבה דקה של פיח בגלל העפר במנהרה המכושפת. אני לא חושב שאנחנו חולקים את גאוות הלוחם שאני מרגיש עכשיו. ואולי היא פשוט מסתירה אותה ומחליטה לנהוג יותר בזהירות וצניעות. אני מנסה ללחוש לה שאני מצטער שבגללי תואר המדריכה שלה עלול להילקח ממנה, אך מחליט שאין בכך טעם. סליחות לא ישנו את המצב. מעשים כן. לכן אני נעמד לפני שותפתי ומביט עמוק אל עיניה של מקגונגל. נראה שהיא סבורה כי אין לה זמן לעמוד ולהתווכח איתי, שהיא מבינה שלפני שתספק את טיעוני לא תוכל לתקוף בהטפותיה ובעונשיה את זאת שבלעדיה אני יודע שלא הייתי אף מצליח לצאת מחדר האוכל. מעניין מה היא תעשה...
ג'ן לפני 5 שנים ו-2 חודשים
אני פורשת... אין לי עם מי לדבר!!
Ortash לפני 4 שנים ו-4 חודשים
הממ... לא נכנסתי לסימניה 10 חודשים. בכל אופן, היה לי משעמם אז הנה אני, ואז נזכרתי בקבוצה הזאת. דווקא היה סבבה. יש מציב להפשיר אותה?
Ortash לפני 5 שנים ו-2 חודשים
משתתף חדש (:
דרך אגב, לא ציינתי בטופס שלרב הבגדים שלי כהים (אבל לא שחורים), שבדרך כלל אני מסתובב עם הינשופה המיניאטורית שלי, לונה, ושאני קרוי בעצם על שם הבית שלי (ההורים שלי ידעו שאני אהיה רייבנקלו עוד מינקות)
בשנה הבאה מרווה להיות מדריך (:
Ortash לפני 5 שנים ו-2 חודשים
מקווה**
kida☯ לפני 5 שנים ו-2 חודשים
ברוך הבא! ^_^
גולגולת הרעם לפני 5 שנים ו-2 חודשים
אנחנו נהיה אוייבים!יההה!^_^
Ortash לפני 5 שנים ו-2 חודשים
חחח תודה
LWR לפני 5 שנים ו-2 חודשים
הפרק החדש נפתח מחר בשעה שאני לא יודע מה היא! :)
לואיזיאנה מנטש השקנאית לפני 5 שנים ו-2 חודשים
יוהו!...[?]
אפשר שזה יהיה בשעות הבוקר? מחר אני לא בבית מ-13:15 עד 20:30...
ג'ן לפני 5 שנים ו-2 חודשים
עדיין אפשר להצטרף?
kida☯ לפני 5 שנים ו-2 חודשים
ייאי!! ^^
LWR לפני 5 שנים ו-2 חודשים
הממ... אני אנסה שזה יהיה בעות הבוקר- אבל אני לא יכול להבטיח. ובכל מקרה- זה לא כל כך נורא אם תגיבי באיחור של יום XD

וכן- עדיין אפשר להצטרף- צירפתי את הטופס שלך. :)

אכן ייאי :P
ג'ן לפני 5 שנים ו-2 חודשים
מה קורה עם הפרק כבר???? :O
Ortash לפני 5 שנים ו-2 חודשים
התרגשות..! ^___^
לואיזיאנה מנטש השקנאית לפני 5 שנים ו-2 חודשים
גריפינדור...מעניין, היא לא נראית טיפוסית לבית הזה.
היא מביטה בי בעיניים ירוקות וענקיות, ואני מקווה שהיא לא שופטת אותי רק בגלל הבית שלי. אחרי הכול, גם שם לא ממש מצאתי את עצמי.
אנחנו מדברות קצת, בהיסוס, במשך הנסיעה, ואני מגלה שהיא ממש לא גריפינדורית טיפוסית. בהתחלה היא קצת הססנית וחשדנית, אבל אחר כך היא נפתחת אליי ואני מגלה שהיא די חברותית.
כשצריך להחליף תלבושות, אני כמעט מתביישת בסמל סלית'רין הירוק-כסוף שרקום על הבגד שלי. אני מרגישה שהיא בן אדם באמת מיוחד, אבל אני אהיה מנודה עוד יותר אם אתחבר איתה.
אני ממש שונאת את היריבות בין הבתים שלנו עכשיו.
אנחנו נפרדות כשנכנסים להוגוורטס, לסעודת תחילת השנה.
קישורים רלוונטים
 |  הוסף קישור הצג הכל מציג 0 קישורים רלוונטים
סרטוני הקבוצה
 |  הוסף סרטון הצג הכל מציג 0 סרטונים

אירועים
 |  הוסף אירוע הצג הכל מציג 0 אירועים של חברי הקבוצה
ביקורות ספרים של חברי הקבוצה
הצג הכל מציג 3 מתוך 613 ביקורות ספרים
תחשבו על זה רגע: ההיסטוריה - היא בעצם סוג של רכילות. הרי מהי היסטוריה? אירועים מסויימים שקרו לאנשים מסויימים בזמן מסויים. באותה מידה, היה א... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בכתיבת ביקורת על ספר שהוא אוסף סיפורים קצרים, צריך לדעת לדייק. לשפוט את הספר, על מיכלול סיפוריו. בתחילה הייתי סבור שיש לשפוט את הספר על פי "... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
זה שאין לנקוב בשמו לפני שלושה שבועות


מעטים הספרים שגורמים לי דרכם להסתכל על החיים שלי בצורה אחרת. שמצליחים לעורר בי מחשבה מאוד עמוקה, וליישם אותה במציאות. הספר הזה משתייך לאו... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת


ספרים שיש לחברי הקבוצה בבית
הצג הכל מציג 8 מתוך 441 ספרים שיש לחברי הקבוצה בבית
עודכן לפני 5 חודשים


רשימות ספרים של חברי הקבוצה
הצג הכל מציג 6 מתוך 7 רשימות ספרים
לואיזיאנה מנטש השקנאית בת 19 משדה קישואים בסוף העולם ימינה
לואיזיאנה מנטש השקנאית בת 19 משדה קישואים בסוף העולם ימינה
לואיזיאנה מנטש השקנאית בת 19 משדה קישואים בסוף העולם ימינה
לואיזיאנה מנטש השקנאית בת 19 משדה קישואים בסוף העולם ימינה
לואיזיאנה מנטש השקנאית בת 19 משדה קישואים בסוף העולם ימינה
לואיזיאנה מנטש השקנאית בת 19 משדה קישואים בסוף העולם ימינה

ספרים משומשים של חברי הקבוצה
הצג הכל מציג 8 מתוך 9 ספרים משומשים
עודכן לפני 4 שנים ו-9 חודשים




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ