“אני חושבת שיש מן "אימפריה" בעולם הספרים. כל סופר מייצג מדינה, ועל כס המלכות רולינג, רגל על רגל, מנפנפת בשרביט שלה, ולדעתי יש לה מאגר של כמה במקרה ששלה יישבר. לא שזה סוד גדול.
אתם תוהים למה ציינתי את זה, בביקורת שבכלל על ספר קומיקס, והגיבורה הראשית היא בת, משום מה לא יכולתי להימנע מהשוואה. כלומר, אני לא מהקרציות שישוו בין "הארי פוטר" ל"פרסי ג'קסון". אני גרועה בפרטים. אבל באמת, פה הדמיון היה דיי גדול. כעיקרון, אני חושבת שרולינג השפיעה בצורה מאוד קריטית על הספרות העכשווית, ולא רק על הספרות; אלא גם על הסרטים, ומסתבר שגם על קומיקס. מאז שקראתי את "הארי פוטר" היה לי קשה מאוד שלא לשים לב לשינוי האדיר שהיא עשתה.
בכל מקרה, אני לא אומרת שמה שיש בו הוא העתק מדויק, אם כי אני לא יכולה לסתור את העובדה שיש בו קווי דמיון ברורים לספרה של רולינג.
קודם כל, אני חייבת להודות שאת ההמשך אני לא אקרא. וזה לא שאני לא יכולה לאהוב קומיקס. כלומר, את "סנדמן" של ניל גיימן, דווקא אהבתי. יש הרבה נקודות שגורמות לי לרצות לחזור בזמן כדי לקנות ספר אחר.
נקודה מספר אחד: התבנית.
אז קחו הורה מת בתאונה, תוסיפו מעבר דירה. משום מה המעבר דירה גורם לי לחשוב על "דמדומים", לא נורא. אגב, שכחתי לציין שהמעבר דירה ממש קרוב ליער. זאת רק אני או שאף אחד לא רואה סרטי אימה?
הכל מתחיל ביער מפחיד.
בכל מקרה, נמשיך בהיעלמות של בן משפחה, ודלת קטנה שמופיעה במרתף, ופתאום עולם מקביל. נגיד שספר הילדים של קולינס העתיק מ"שומרת האבן", או להפך. כי יש מאפיינים זהים מאוד. חוץ מזה, אני לא יכולה להימנע מההרגשה שהדלת הקטנה במרתף היא סוג של מטאפורה לסמטת דיאגון. סליחה, אני פרנואידית.
ואז גם הקמע הזה שפוקד עליה פקודות, שזה סוג מוזר של שרביט שפועל באמצעות המחשבה או משהו.
בכל מקרה, זה לא רק זה. התבנית עצמה מאוד נדושה, כמו ערבוב של כמה דברים נדושים. בעצם, לא כמו, זה באמת זה. אז בגלל זה ירד כוכב.
נקודה מספר שתיים: דו שיח.
זאת רק אני שלא קנתה את זה? כי אם כן אני אשמח לדעת איך אפשר שכן. אני יודעת שאני קצת יורדת על קומיקס, אבל מכיוון שהקודם שקראתי היה ממש טוב ובקומיקס הנ"ל לא הפסקתי לגלגל עיניים, למי אכפת?
בכל מקרה, הדמויות כל הזמן צורחות והתגובות שלהן דיי מפגרות. לא יודעת, יכולתי לראות את זה כפארודיה למשהו, אבל משום מה לא מצאתי את זה מצחיק.
נקודה מספר שלוש: קצב העלילה. ספויילרים
אז הם נבלעו דרך דלת במרתף, אמא שלהם נאכלה על ידי יצור מוזר, נאבין גם נאכל דרך היצור המוזר אבל יוצא דרך חור בקרקפת של היצור המוזר והרירי בעוד אמילי מסיחה את דעתו, השניים בורחים כי הקמע לצוואר של אמילי אומר להם לעשות כך, נאבין מספיק לומר שהוא נשמע זדוני כשהם נופלים מגבעה מושלגת, מסתבר שמישהו שנראה קצת ירוק עם אוזניים מחודדות עוקב אחריהם מסיבה לא ברורה, אמילי ממשיכה להתקדם בעקבות הוראות הקמע, נאבין לא סומך עליו, נאבין חייב לחטט בדברים בעולם המקביל, ומסתבר שאיכשהו הקמע אמור להוביל אותם לסבא רבא שלהם שנעלם לפני יותר מחצי מאה, הקמע מוביל אותם והם כמעט מגיעים לאזור פתוח כשהאויב מאגף אותם, אבל - מישהו טוב שהוא בעצם ארנב בחליפת רובוט מחשמל את האמ-אמא שלו.
הם מגיעים לבית של סבא רבא שלהם, מגלים אותו גוסס, הוא אומר נאום קטשי של טובים גוססים בסרטים שמבוססים על קומיקס, משהו על תקווה שקשה לי לזכור מרוב מבוכה עצמית כי הקטעים האלה גורמים לי להרגיש בת חמש.
ואז סבא שלהם מת והם הולכים להציל את אמא שלהם. אבל כי נהרס להם רכב אחד כבר קודם (אני לא זוכרת מתי הם הספיקו לעשות את זה) הבית שלהם מצמיח רגליים וזז.
ואמא שלהם עדיין לא התעקלה והיא מנסה לצאת מהחור ההוא בקרקפת אבל נאבין בסכנה אז אמילי מצילה אותו ובגדול הספר נגמר בהבטחה של אמילי להציל את אמא שלה. הו, ולפני זה היא מספיקה בדרך להיפגש שוב פעם עם הרשע שרוצה שהיא תהרוג את אבא שלו משום מה ואז מחשמלים שוב פעם את האמ-אמא שלו והוא צורח ומכוסח וכאלה. זה היה הארנב הורוד.
סוף ספויילרים.
אז זאת רק אני או שהקצה הזה מסחרר? כי את כל זה הכניסו לתוך *קומיקס* של מי יודע כמה עמודים? (מאה ומשהו, לא שאכפת לי) זה מביך ומוזר.
נקודה מספר ארבע: היגיון בסיס.
1. כלומר, איזה מן ארנב יסכים להיות ורוד?
2. איזה מן ארנב יכנס לחליפת רובוט מחשמלת?
3. לא סיכמנו את הקטע של הבית המתהלך ב"טירה הנעה"?
4. ארנב ורוד?
5. רובוטים עם אישיות, כן.
6. קמע עם אישיות.
7. אישיות ערמומית, מסתבר.
8. ואת זה אמר הילד בן... השמונה? בן כמה נאבין בכלל?
9. רשע שמופיע פעמיים בלבד, עם מניע לא ברור, עם פרצוף מטופש ונטייה להתחשמל.
10. הוא אלף.
11. אלפים לא אמורים להיות, אתם יודעים, "פיס אנד לאב"?
אז החלטתי שקומיקס זה לא בשבילי. נראה לי שאני אפסיק אחרי שאסיים לקרוא את סנדמן. סליחה, אבל אם זאת מסדרות הקומיקס המצליחות בעולם, והיא אוספת כל מיני העתקים של ספרים אחרים, מה זה אומר על קומיקס באמת?
זה לא קומיקס מרתק, ולא מדהים, אבל אפשר להעביר איתו את הזמן. אבל "מסדרות הקומיקס המצליחות בעולם"? - בשבילי לא. טוב, במקרה שניסיתם כמוני, ממליצה לכם לחזור לספרים, מוצ'אצ'וס.
בוואנו נוצ'ה, או דיה, לא יודעת מתי אתם תקראו את זה, כשחושבים על זה.”