אני לא יודעת אם זו המטרה של הקבוצה או לא, אבל לפני שלושה ימים התאבדה אביגיל לביא, בת 22, אחרי שנים ארוכות של ניסיונות שיקום בבית רות. אביגיל התמודדה עם טראומה קשה כתוצאה מהתעללות של אביה ושתיקה מצד אימה. יש לי עוד הרבה מה להגיד על האחריות שצריכה להיות למדינה לפי דעתי בנושא אבל כואב לי עכשיו מידי. נוחי על משכבך בשלום, ילדה יפה אחת

"צל"ש ללוחמת קרקל שחיסלה מחבל בגבול מצרים". זוכרים?
בספטמבר 2012 נקלע כוח תותחנים לאש מחבלים בגבול מצרים. החייל נתנאל יהלומי נהרג, תותחן אחר נפצע קשה. כוח קרקל שסייר במקום פתח באש על המחבלים. הלוחמת ש' חיסלה מחבל, מעשה שעליו זכתה בצל"ש. היא כיכבה בעמודים ראשיים בעיתונים ורואיינה לכל מקום. הידיעה אודות לוחמת אחרת בכוח, שהסתתרה כל אותו זמן מתחת לשיח, לא זכתה לאותה חשיפה. מי יודע למה.

אני רוצה לדבר על נשים לוחמות בצה"ל. אני רוצה לדבר על השתקה פלורליסטית שהיא אוקסימורון חי ומהלך ובועט. אבל לפני כן, אני חוששת שאני מוכרחה לדבר רגע על פמיניזם.

פמיניזם: מערכת של אמונות ורעיונות המשתייכים לתנועה חברתית המתייחסת לאפליית נשים ונאבקת נגדה על מנת להשיג שוויון זכויות בין נשים לגברים.
תודה לך, ויקימילון.
שוויון זכויות: אישה יכולה להיות עורכת דין לא פחות טובה מגבר. שחמטאית. מדענית אטום. נהגת. מתמטיקאית. פסנתרנית. כדורגלנית?
באולימפיאדה עדיין יש תחרויות נפרדות לגברים ולנשים. לא במקרה, לעזאזל.
כולנו מכירים ומכירות בהבדלים פיזיולוגיים מסוימים בין נשים לגברים. החל בשחלות, רחם, חצוצרות ונרתיק; דרך דימום חודשי, יותר אסטרוגן, פחות טסטוסטרון, נטייה למחלות אחדות, נדירות של אחרות, גובה ממוצע ומסת שריר נמוכים משל גברים; ועד תוחלת חיים גבוהה יותר משל גברים.
בהכללה, מה שמאוד לא יפה לעשות וכו', אף על פי שאנחנו לא פחות חכמות, מקסימות, מוכשרות ומוצלחות, ואף על פי שמגיע לנו וכל זה, היכולת שלנו לרוץ למרחקים גדולים פחותה מזו של גברים. כנ"ל היכולת לשאת משאות כבדים. כנ"ל שלל יכולות פיזיות אחרות.
כל זה ידוע וגלוי ומבוסס מחקרית. מופיע שחור וכחול על גבי לבן בויקיפדיה. בלימודים, בקורס אנטומיה, למדתי ושיננתי ושכחתי לא מעט הבדלים כאלה. ובכל זאת, קצת לא פוליטיקלי קורקט לדבר עליהם בקול.
למה, לעזאזל? האם העובדה שאני לא יכולה להרים שישים קילו הופכת אותי לאזרחית מועילה פחות לחברה? יש בעיה להגיד היי, אנחנו מוכשרות בהרבה דברים, אבל טירונות צה"לית סטנדרטית תגרום לנו לשברי מאמץ, לצניחת רצפת אגן, לבעיות ברכיים וגב?
לי אין בעיה כזאת. לא מרגישה שזה פמיניסטי להעמיד פנים שאני מה שאני לא. יותר מזה, לא מרגישה שזה פמיניסטי בכלל, לשאוף להיות כמו גברים בכל דבר.
אבל ליוהל"ן יש בעיה כזאת. סליחה, ליוהל"ם.
אולי אתם עדיין לא מכירים את היוהל"ם.

יוהל"ם, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, לשעבר יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, משתייכת לאכ"א. תפקידה "לספק מידע והמלצות למטה הכללי של צה"ל בנושאים הקשורים למגדר, בעיקר בנושא שירות נשים בצה"ל, לרבות שילוב נשים בתפקידי לחימה". היוהל"ם והיחידה הכפופה לה פועלים ופועלות במרץ לשילוב נשים בשירות קרבי, כצעד מקדם שוויון בחברה כולה.
זה לא השימוש הראשון בצה"ל ככלי לשינוי חברתי. כבר בן גוריון קרא לצה"ל כור היתוך ודרש שדתיים וחילונים, בני כל העדות, תושבי מרכז ופריפריה, ישרתו באותן יחידות, כדי ללכד את העם. במידה רבה, זה עבד לו ועובד עד היום. ישראלים לא מעטים נתקלים לראשונה במישהו שונה מהם בצבא.
אז מה הבעיה שלך עם זה, תשאלו.
התשובה, כמו כל דבר בצה"ל, מתחלקת לשלוש.

ראשית - לבי על החיילות. פי ארבעה שברי מאמץ מחיילים באותו מסלול טירונות; שיעור הפציעות אצל לוחמות קרקל עומד על 40%, ובתותחנים - 70%; רבות מהן תובעות אחר כך את הצבא על נזק מתמשך.

שנית - עוד הבדל בולט בין נשים לגברים הוא אונס. נשים מוטרדות מינית הרבה יותר מגברים. מערכת הייררכית קשוחה כמו צבא או משטרה מעלה דרסטית אחוזי הטרדה - לא במקרה החוק הישראלי נותן הרבה משקל ליחסי מרות בין הקורבן לתוקף בדיני אונס. מנוולים יש בכל מקום, אבל כשהם המפקדים שלך, מסתבר שהם כמעט חסרי מעצורים. על פי דו"ח שהוגש לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ב2015 התקבלו 686 דיווחים על פגיעה מינית בנסיבות צבאיות. ב2016 היו 802 דיווחים כאלו. אין צורך לציין שלא כל פגיעה מינית מדווחת.
כל זה – לפני שהזכרנו אפילו את תרחיש האימים של חיילת שנחטפת. ואת מה שמדינת ישראל תהיה מוכנה להקריב כשזה יקרה. לא סתם הגדודים הלוחמים המעורבים מוצבים בגבולות "שקטים" יחסית.

שלישית – מוזר שיש צורך לציין את זה בכלל, אבל צבא הוא דבר פונקציונלי. תפקידו – לפני שינוי חברתי – הוא להגן על המדינה. לצורך זה הוא מסנן היטב חיילים שמעוניינים להתגייס ליחידות קרביות, לא חס על רגשותיהם אם הם לא עומדים בדרישות, מעביר אותם תרגולים פיזיים מפרכים, ומקבל לקרבי רק חיילים בכושר גבוה. רוב הנשים לא מסוגלות לעמוד בתנאים כאלה. מסת השריר שלנו נמוכה בממוצע ב30% משל גברים. אנחנו, בהכללה, נמוכות יותר. אנחנו לא יכולות לשאת מא"ג בנוסף לאפוד קרמי – משקל הגוף שלנו קטן יותר. הלב שלנו משחרר פחות דם בכל פעימה. אלה עובדות ביולוגיות ופיזיולוגיות. הן לא קשורות לאומץ, לכוח הרצון, ליכולת הסבל או לנחישות של המתגייסות לקרבי.
אז מה עושה הצבא?
- "מה שאנחנו עושים כצבא זה להוריד את רמת האימון, על מנת שתתאים ליכולת הנשית, ותוריד את רמת הסיכון לפציעות" (תא"ל דודו דגן, קצין רפואה ראשי)
- "כשרוצים לשלב נשים כלוחמות ולא לפגוע בהיבטים שעלולים לסכן את בריאות החייל והחיילת, ולא לפגוע באופן ביצוע המשימה כך שתתבצע על הצד הטוב ביותר, חייבים לתת על זה את הדעת. לכן על פי אופי המשימות בפלוגה הנדונה יש מקום לאחד אותן ביחידה אחת, להתאים ציוד רלוונטי, להתאים להן את אופי המשימה שיתאים ליכולות הפיזיולוגיות ולאופי המשימה שלהן, כך שיוכלו לעמוד במשימה בצורה מכובדת ללא כחל ושרק מתוך ערך הניצחון. זה אפשרי אבל כשם שלא דורשים מפיל לעוף עם כנפיים כל אחד צריך לפעול לפי יכולותיו ולמצות את כישוריו" (אל"מ במיל' טל בראון, עד לא מזמן ראש מחלקת איסוף קרבי)
במילים אחרות: אם לוחמות לא יכולות לעמוד ברף, בואו נוריד את הרף.
וכאן מגיע השלב שבו אני מגלגלת עיניים. אנחנו מחזיקים צבא לא לשם השעשוע. אנחנו זקוקים לו – זקוקים לו ברמה מבצעית גבוהה, בעוצמה מקסימלית; אנחנו צריכים צבא חזק, ורק אחר כך צבא "חברתי", תקין פוליטית.
וחוץ מזה – שמישהו או מישהי יסביר או תסביר לי איך אפשר להציג תנאי קבלה לחיילים ותנאים נמוכים יותר לחיילות ואז לקרוא לזה שוויון.


אז דיברתי על (מה זה לא) פמיניזם. דיברתי על נשים לוחמות. הגיע הזמן לדבר על השתקה פלורליסטית.
בישראל זכאי כל אדם לחופש דיבור. כך מופיע מפורשות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בגדול, הכל טוב, וכולנו מקשקשים בפייסבוק מה שבא לנו. החוק נבחן במקרי קיצון: כשמישהו אומר משהו שלא מוצא חן בעיני מישהו אחר. כשמישהו אומר משהו שהיינו רוצים להשתיק.
(במאמר מוסגר: חופש הדיבור אמור לאפשר גם אמירות גזעניות, ה.ו.מ.ו.פ.ו.ב.י.ו.ת, מיזוגניות וכו', כל עוד אינן מעודדות לאלימות. מה שכמובן משאיר מרחב רציני לוויכוח. האם כשהרב לווינשטיין קורא לה.ו.מ.ו.א.י.ם ס.ו.ט.י.ם הוא מסית לאלימות? וכשסטודנט בבצלאל מגיש יצירה של ביבי נתניהו עם חבל לצווארו?)
אבירי חופש הדיבור, אלה שמגנים בלהט על אדם ורטה, יהיו בדרך כלל אותם עיתונאים ופוליטיקאים שידרשו לפטר את הרב לווינשטיין. הם יזעמו על מי שמבקש לפסול את זועבי מלרוץ לכנסת על סמך אמירה גזענית, וילגלגו על מירי רגב שלא מתקצבת את תיאטרון אל מידאן – ומנגד ידרשו לחסום את דף הפייסבוק של בנצי גופשטיין.
במילים אחרות: יש חופש דיבור, ויש חופש דיבור. להקצנה יש שני צדדים, אבל אם אתה מקצין לכיוון ליברלי, פוסט מודרני, או אפילו סתם אנטי-ביבי, אתה זכאי לומר את דעתך. ואם אתה מקצין לכיוון לאומי, או דתי, או אפילו סתם ימני, אתה לא. יש לך את כל החופש שבעולם לומר את הדבר הנכון.
מכירים את רז שגיא?
רז שגיא, אל"מ במיל', עוסק כבר שנים בסוגיית הנשים הלוחמות בצה"ל. הוא הוציא ספר בנושא – "נלחמות בצה"ל", תרתי משמע – ומדבר על זה בכל במה אפשרית: מרוב להיטות לשוויון אנחנו מפוררים את כוחו של צה"ל. הוא מציג מחקרים וסטטיסטיקות של פציעות לוחמות, מצטט ראיונות עם לוחמים שמספרים על מאגיסטית שלוחם אחר סוחב לה את המא"ג, על לוחמות שלא משתתפות בסחיבת אלונקות, על מסלולי ריצה ואימון מקוצרים לנשים.
יש מי שמקשיב לו. בעיקר בפורומים דתיים, שמתנגדים ממילא לשירות צבאי לנשים.
רז שגיא הוזמן לדבר בפני וועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הוא בקושי הצליח להשלים משפט מרוב קריאות ביניים. יש חופש דיבור, כבר אמרתי.

קוראי הארץ שבינינו יכלו לקרוא השבוע מתקפה מפתיעה של עירית לינור נגד שירות קרבי של בנות בצה"ל. לינור כתבה, ואני מצטטת, "יש מספר קטן שבקטנים של חיילות שיכולות לעמוד במשימה הפיזית והנפשית של לחימה, ששילובן לא יפגע במקצועיות של צה"ל ושחייהן לא יעמדו בסכנה גדולה יותר בגלל חולשתן הפיזית. צה"ל יודע את זה. יודע וממשיך במהפכת השוויון המסוכנת שלו — שהיא אפילו לא מהפכת שוויון, אלא קמפיין של פסאודו־מדע עם פסאודו־צורכי צה"ל ופסאודו־אמת [...] ההנדסה החברתית והאנושית שצה"ל מבצע היא ככל הנראה תיקון לתהליך החברתי המדכא שהסליל נשים לתפקידים מסורתיים, כמו — היכנסו למקלטים, כי זה נורא — אמהות! פקידות! פקידות שהן גם אמהות! [...] אתנדב להשמיע את קול הריאקציה: ראשית, אין שוויון ולא יהיה. גברים לא יהיו נשים ונשים לא יהיו גברים, לא ב–2017 ולא ב–2077. שנית, להסליל נשים לאמהות ופקידות זה הרבה פחות גרוע מאשר להסליל אותן ללחימה. לפחות במסלול הישן יש אחוזי התאמה גבוהים לתפקיד, והרבה פחות מוות בקרב."
לא חשבתי שאי פעם אסכים עם כל מילה במאמר של עירית לינור.

שלושה עמודי וורד – לא הגזמתי בכלל. אם זה מעניין אתכן ואתכם, חפשו בויקיפדיה "שילוב נשים בצה"ל", ובגוגל "רז שגיא". או תשלחו הודעה ואחפור לכן ולכם עוד קצת.
מוזמנות ומוזמנים גם להגיב וזה.

עובדה חביבה אחרונה: יש מדינה אחת בעולם כולו, מלבד ישראל, שבה יש גיוס חובה לנשים, הלא היא הדיקטטורה הנחמדה צפון קוריאה.

אז כדי שהקבוצה לא תמות יום אחרי שהוחייתה וכי פפ אמרה אז הנה כמה חדשות קטנות שקשורות לספרים. אני משתמש בהומור שחור והרבה פרשנות.

יצא הספר החדש של אפולו "הנבואה האפלה גורלו של אפולו 2" אני מאוד אוהב את הספר למרות שאני לא מבין חצי מהבדיחות (או כי סתם איבדתי את הטעם בחיים) אבל הוא מרגיש כמו משב אביב רענן בין כל הספרים של ריק ריירדן (אני ממש שונא שקוראים לו ריירדן כי מהפעם הראשונה שקראתי ספר כלשהו שלו עד לפני שנה בערך תמיד אמרתי וקראתי את זה ריידן אין לי מושג למה, המוח שלי סינן את ה ר' השנייה) הסיפור של אפולו הוא שילוב בין מגנס צ'ייס לבין עלילה מקורית, משהו שריק לא עשה כבר הרבה זמן (אני מדבר על העלילה המקורית). הסיפור ממש כיפי, לראות את אפולו נדפק כל פעם מחדש ולראות אותו באור אחר מאשר ההומלס שעזר לפרסי במסע הראשון שלו, בעל גאווה ושמוק מקצועי. לסיכום ספר טוב

הספר השני שיצא לאחרונה היה מיס פרגיין 3 "ספריית הנשמות" אין הרבה מה להגיד, ספר טוב+ עם סיום טוב+ (אחרי שקניתי את הספר הזה ועוד כמה אז יום לאחר מכן אחרי בית הספר פשוט הגעתי הביתה ובישיבה אחת שארכה לי 4-5 שעות קראתי וסיימתי) יש קטע בערך באמצע הספר שהוא דיי משעמם לפחות לפי דעתי אז... ראו אוזהרתם? אני אמליץ לקרוא חצי ספר לקחת הפסקה בחלק המשעמם ואז להמשיך עם אנרגייה מחודשת ולהתכונן למיינדפאק שיבוא בסוף הספר (בלי ספוילרים).

יצא גם הספר החדש של שבעת הפלאים "קללת המלך" ספרים סבבה, כיפיים כאלה אין משהו כבד מידי להתמודד איתו או שאלות עמוקות על טבע החיים, ככה שאם אוהבים\ות ספרי הרפתקה ופנטזייה אז אני ממליץ לקרוא. זה ספר טוב לקרוא ככה בצהריים כשאין מה לעשות (או שיש וזה יכול להוות תירוץ טוב ללמה לדחות את המטלות שלנו).

(תקראו את ההמשך בקול מת וחסר רגש) יצא הספר החמישי בסדרה המועמדת "הכתר" סדרה לא משו קראתי את הספר הראשון (עכשיו בכעס) וכל המאה עמודים ראשונים שלו היו אקספוזיציה מיטונפת ולא, אני לא מגזים, כל שאר הספר היה סביר מינוס, דמויות שטוחות עלילה קלישאתית וכולי. (עכשיו בקול רגיל) אם משהיא קראה את שאר הסדרה ושאר הספרים אחרי הראשון מדהימים אז תכתבו כאן בתגובות, למרות שאני בספק רב. ככה שאם ממש רוצים לקרוא את הסדרה או הספר אז כבר הייתי אומר שתקחו מהספרייה שלא יבזבז מקום יקר על המדף לספרים איכותיים באמת כמו תומס נהג הקטר (יצירת מופת של הדורות).

(בקול מלא בהתרגשות)ועכשיו הספרים שאני הכי מתרגש אליהם זה גנזך אורות הסער 3 "מביא השבועה" (תרגום שלי, Oathbringer באנגלית) החלק הראשון של הספר אמנם לא יצא עדיין בעברית רק באנגלית אבל זה עדיין לגמרי אפי (החלק השני של הספר יצא כנראה עוד חודש חודשיים), אז יש לי שנה לחכות עד התרגום של שני הספרים אבל אני לגמרי ב hype train אז אני מחכה בתרגשות.
על הסדרה: (קול דורש) תקראו אותה וכל ספר אחר של ברנדון סנדרסון זה חובה, הוא אחד הספורים הכי טובים שקיימים כרגע (אני מדבר רק על סופרים שעכשיו מוציאים ספרים או בשנים האחרונות) הוא באותו הקו של סופרים וסופרות כמו רובין הוב, פטריק רות'פס וניל גיימן (ועוד כמה שאני לא זוכר כרגע).
אז כן אני ממליץ לכולם גם למבוגרים גם לנערים (ילדים נשארים בחוץ וקוראים אלקטרז נגד ספרני הרשע ובוכים שבחיים לא יתרגמו את הספרים הבאים בסדרה) לקרוא את הספרים שלו.

הספר שאני עכשיו מדבר עליו הוא הספר השני בטרילוגייה הרביעית (כןכן היא כתבה 4 כבר 3 טרילוגיות קודמות לספר הזה שהוא בעצם המשך שלהן והוא מתקיים באותו עולם על אותה הדמות, חוץ מטרילוגייה אחת אבל היא עדיין מתרחשת באותו עולם וממש קשורה לעליה הראשית ועדיין כדאי לקרוא אותה אז אם אתם רוצים לקרוא את הספר הזה יש לקרוא את 3 הטרילוגיות הקודמות שהן: (לפי הסדר) "הרואים למרחק" אז את "סוחרי הספינות החיות" ולבסוף "האיש הזהוב" ורק אז ניתן להתחיל את הטרילוגייה החדשה שנקראת "פיץ והליצן")
הספר האחרון ברשימה הנוכחית הוא "המסע של הליצן" מסדרת פיץ והליצן של רובין הוב. זה ההמשך שחיכנו לו והוא לא מאכזב, נכון קודם הזכרתי שקניתי ספרים? אז זה היה אחד מהם והוא זה שקראתי ראשון בלילה ישירות אחרי שקניתי אותם, והוא לא מאכזב, הוא אף עלה על ציפיותיי, הוא היה יותר טוב מהקודם ואולי אחד הטובים ביותר שהיא כתבה בכללי, הסיפור והדמויות מאוד ריאליסטיות (עד כמה שאפשר בעולם עם כוחות קסם) וגם העלילה והקצב.
אני ממליץ מכל הלב לקרוא את הספר ואם לא קראתם\ן את שאר הסדרה אני ממשממש ממליץ עליה.

אם יש קבוצה שראויה שיחיו אותה, זאת הקבוצה הזאת.

זה קצת הזוי שאני, מכל האנשים שבעולם, כותבת על זה.
אבל מדברים על זה בחדשות בלי סוף, ונראה שאף אחד לא יודע במה מדובר. ואני כאן בשבילכם.

כל מה שלא רציתם לדעת על ההצתה והרצח בדומא, ומה שבעקבותיהם

ב-31 ביולי 2015 הושלכו בקבוקי תבערה לעבר שני בתי מגורים בדרום-מערב העיירה דומא. כתוצאה מכך נהרג עלי סעד דוואבשה, פעוט בן 18 חודשים, ונפצעו אנושות הוריו ואחיו בן הארבע. על אחד הבתים רוססו מגן דוד וכתובות בעברית: "יחי המלך המשיח" ו"נקמה".‏
הפצועים, שסבלו מכוויות קשות, פונו לבית חולים בשכם, וכעבור זמן קצר הועברו ביוזמת ישראל לבתי החולים תל השומר וסורוקה. ב-8 באוגוסט מת מפצעיו אבי המשפחה, סעד דוואבשה. ב-7 בספטמבר נפטרה מפצעיה גם האם, ריהאם דוואבשה.

הנחת המוצא של המשטרה והשב"כ, בהתבסס על הכתובות ועל ראיות נוספות שטרם הובאו לידיעת הציבור, היתה שהמציתים הם יהודים.

המחלקה היהודית בשב"כ היא העוסקת בפענוח הרצח.
כבר בתחילתה, התמקדה החקירה בקבוצה המכונה "נוער הגבעות".
נעצרו כחמישה חשודים מרכזיים בפרשה. הוטל צו איסור פרסום, ולכן שמותיהם לא ידועים (אלא אם כן יש לכם וואטסאפ. לי אין).

מהעצורים נמנעה פגישה עם עורכי דין במשך שלושה שבועות, הזמן המקסימלי בחוק. משפחות העצורים טענו שהם עוברים עינויים, החל במניעת שינה דרך מכות וכלה במתיחתם רגליים למעלה וראש למטה. על פי הטענות, אחד העצורים, קטין, ניסה להתאבד בעקבות העינויים.
לטענת המשפחות, העינויים דוחפים את העצורים להודאות שווא. אשתו של החשוד המרכזי אמרה "אם היו מענים אותי, הייתי מודה גם ברצח רבין".

דעת הקהל בישראל מעורבת.
יצחק קדמן, ראש המועצה לשלום הילד, טען שהעינויים הם בניגוד לחוק.
השב"כ ושר הביטחון הכחישו שננקטו בחקירה אמצעים מיוחדים. השר בנט תמך בשב"כ ללא סייג ואמר "ההצתה בדומא היא טרור, ובטרור מטפלים כמו בטרור."
חברי כנסת רבים התבטאו בנושא. רובם המוחלט תומך בשב"כ.
הציונות הדתית נעה בין הסתייגות לדאגה. הגינויים לרצח בדומא הגיעו מקיר לקיר, אבל ביחס לעצורים הדעות חלוקות: שתי עצומות עליהן חתומים רבנים ציוניים-דתיים התפרסמו השבוע, אחת קוראת לחזק ידי השב"כ במלאכת הקודש שלו והשנייה קוראת להפסקת העינויים.

בסוף דצמבר התפרסם ברשת סרטון בו נראים נערי גבעות רוקדים בחתונה כשהם מנופפים באוויר סכינים ורובים. אחד מהם החזיק את תמונתו של עלי דוואבשה, התינוק שנרצח, ודקר אותה שוב ושוב. הסרטון זיעזע רבים (ואני ביניהם), והיטה את דעת הקהל כנגד העצורים בפרשה.

עד כאן מה שידוע לי על פרשת דומא.

האם יהודים רצחו את סעד, ריהאם ועלי דוואבשה?
לצערי, נראה שכן.
האם השב"כ מענה את העצורים בפרשה בניגוד לחוק?
אני חושבת שכן.
בדרך כלל, מותר לשב"כ להשתמש בעינויים כדי להגיע להודאה אם מדובר ב"פצצה מתקתקת", כלומר, יש בידי העצור מידע שאם יתגלה בזמן ימנע אסון. מחבלים נחקרים לא-אחת בשיטות על גבול החוק, מסיבה זו ממש.
גרסת השב"כ היא שעצורי פרשת דומא הם בגדר פצצה מתקתקת. יכול להיות שהצדק איתם.
האם ההודאות שייגבו יהיו הודאות אמת או הודאות שווא בלחץ העינויים?
אין לי מושג. בשלב זה, אני ואתם וכל יתר אזרחי ישראל נצטרך לחכות בסבלנות עד שיוגשו כתבי אישום ויבוטל צו איסור הפרסום מעל הפרשה.
האם נערי הגבעות שייכים לציונות הדתית? האם הציונות הדתית אשמה במעשי הנערים האלה?
רבים יאמרו לכם אחרת. התשובה שלי היא בפירוש לא.
הציונות הדתית מחנכת לתמיכה מלאה במדינה. נוער הגבעות חונך אולי במוסדותיה, אבל זרק את החינוך הזה מאחורי גבו. האידאולוגיה של נערי הגבעות היא אידאולוגיה אנרכיסטית, ואין לה דבר עם מה שגדלו עליו.
אתם יכולים כמובן להאמין לי או לא. אני רק מבקשת שכשאתם מגיעים להכללות, תזכרו אותי, את אריאל, את כל המתנחלים האחרים שאתם אולי מכירים, ושמזועזעים מהרצח בדומא לא פחות מכל אדם אחר בישראל.

____________________________________________________________________________

המחלקה היהודית בשב"כ היא מחלקה בשב"כ העוסקת במעקב, חקירה ולעתים מעצר של יהודים המסכנים את ביטחון המדינה. בתקופה שטרום רצח רבין, שתלה המחלקה היהודית סוכן, אבישי רביב (הידוע בכינוי "שמפניה") בין פעילי ימין קיצוני, ביניהם יגאל עמיר. בימין טוענים שהשב"כ הדיח פעילי ימין לעברות על החוק. למשל, באחת ההפגנות נשא רביב שלט ועליו תמונה של רבין במדי אס אס. היחסים בין המחלקה היהודית לבין הימין עוינים, ורבים בימין מאמינים שהשב"כ טופל האשמת שווא על העצורים כדי לדפוק את הימין כולו ואת נערי הגבעות בפרט. אני לא מאמינה בזה, אבל חושבת שהטיפול בפרשה אינו נקי ומעורבת בו אג'נדות.

נערי הגבעות הם בדרך כלל נערים שנשרו ממסגרות חינוכיות ציוניות-דתיות. הם גרים על פי רוב במאחזים לא חוקיים, לא נשמעים להנהגה או לדמות חינוכית כלשהי, וגישתם כלפי המדינה, הצבא ומוסדות ממלכתיים אחרים עוינת. חלקם מעורבים בפעילויות תג מחיר, חלקם מורחקים מיהודה ושומרון באמצעות צווים מנהליים.

תג מחיר הוא כינוי לפעולות המבוצעות על ידי פעילי ימין קיצוני. בדרך כלל מדובר בפגיעה ברכוש ערבי, כדוגמת יידוי אבנים, פגיעה במסגדים, שריפת שדות ומטעים והשחתת רכוש. לעתים מדובר בהצתות ופעולות הפוגעות ברכוש השייך למשטרת ישראל או צה"ל (בעיקר כלי רכב). היו גם מקרים בהם איימו פעילי תג מחיר על ערבים ישראלים או פעילי שמאל. תג מחיר מגיע בדרך כלל כתגובה על הריסת מאחזים לא חוקיים או על פיגועים כנגד יהודים.
יצויין שמעשים כמו הרצח בדומא או שרפת מוחמד אבו חדיר אינם נחשבים כתג מחיר, בשל חומרתם.

__________________________________________________________________________________

קישורים לעיון נוסף:
הצתת בית דוואבשה:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A6%D7%AA%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%95%D7%90%D7%91%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%90
טרור יהודי בישראל (אזהרה: ערך זה מזעזע. כדאי לקרוא במקביל את הערך "טרור פלסטיני בישראל", לשם האיזון):
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C
נוער הגבעות:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA
תג מחיר: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%92_%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8_(%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94)
אתם גם מוזמנים להיכנס לכל אתר חדשות שהוא. בעמוד הראשי וודאי תהיה ידיעה שקשורה לחקירת הרצח. ממנה תוכלו להגיע לידיעות קודמות.

ותודה לויקי, שמה הייתי עושה בלעדיה.