מר מאני

מר מאני

בן 47 מּשומקום

"אני מסכימה.. אני מסכימה.." בחלומה נבלעה המילה החוזרת ונשנית בצלצול המעומעם של הטלפון ובצללי הנוכחות הבלתי מוגדרת של גבר כהה, דמות מעורפלת ורבת עוצמה שחשה בה בחלומה אבל לא יכלה לראות. בנוכחותו חשה שהיא נתונה בסכנה ובד בבד שהיא מוגנת ובטוחה. הקול ששמעה לא היה קולו, אך אף על פי כן דומה שהוא שולט במחשבותיה בתשובותיה.

"אתה מסכים?" עתה היה הקול שלה, לחישה בזוהר העמום של האור הרך לצד מיטה לא גשמית שכמו ריחפה ברגע שנשכבה עליה. הוא עמד ליד המיטה ורכן מעליה, ידיו צמודות לכרית שלצד ראשה, "לא" ענה בלחש, בולע את נשימתו בחטף.

ידיה היו על כתפיו והיא משכה אותו קרוב יותר אליה וראתה איך עיניו מתחילות לבעור במסתרים. רעשי הרקע הטביעו את קולו כששפתיו החושניות הגו ללא קול, "לא"..

היא החליקה את ידה מאחורי עורפו והאש הסמויה שבעיניו התפרצה בלהבות. היא היתה בשליטה עכשיו, היא ידעה זאת והתענגה על כך. "כן..." לחשה ומבטו החורך נפל על שפתיה. היא היתה בשליטה כשפיו כיסה את שלה, חוקר, מתגרה.. שפתיה נפקחו אט אט בעודו דוחק בה לפתוח את שפתיה, לשונו בודקת וממששת, נדחקת פנימה, טועמת את פנימיותה, חשה בחמימותה.
כעת הוא תבע את השליטה, לקח אותה ממנה והיא נאנחה במחאה גם כאשר לחצה את שפתיה אל שלו ונאבקה להכניע את לשונו בזו שלה. ידיים גדולות כיסו את שדיה ומיששו אותם ברכושנות, פטמותיה דקרו את כרית כף ידו, אצבעותיו לשות את רכותה.

או אז כבש פיו את פטמותיה והזקיר אותן עוד, והיא צעקה. היא לא יכולה לאבד שליטה, היא לא מוכנה, אסור לה! הוא ידע שהיא רוצה לעצור בעצמה, הוא ידע את זה ממש כמו שידע שהיא כמהה אליו ולמגעו והיא מוכרחה לאבד שליטה. הוא דחק את ידיו לשערה והפך אותו לפקעת סבוכה. פיו הלהוט עזב את שדיה רק כדי לפלוש שוב אל פיה בעוד גופו נשכב מעל שלה וירכיו מתחילות לנוע בחושניות.

היא ניסתה להתנגד לתביעה האירוטית, ללהט, ללחץ של גופו על גופה אך הוא לא הניח לה ורגליה נפרדו בשעה שידיו הרימו את ישבנה וזקפתו הנוקשה מצאה בנקל את הכניסה הרטובה והחמה אל תוך גופה. הוא נדחק לתוכה, פיו טורף את שלה.. ואז זה התחיל - הדחיפות האיטיות, התובעניות שצברו בהתמדה כח ועוצמה ודחקו אותה אל סף תהום מבהילה. היא נלחמה בכך, ניסתה לסגת. הוא ידע שהיא נלחמת בתשוקתה אבל לא היה מוכן להניח לה. הוא כרך את זרועותיו סביבה, התגלגל אל גבו, גופו עדיין מחובר בפראות לשלה. הוא עיקל את ידיו סביב מותניה, כופה עליה את הקצב, אבל כעת חזרה השליטה אל מותניה והיא זו שקבעה את גובה תנועותיה ועומק חדירתו. הוא הישיר אליה מבט והמתין להנהונה המאשר, לא היה צורך במילים. היא רכנה עליו, שדיה מרפרפים על פיו בעוד ישבנה נפשק לעומתו וידיו ירדו ממותניה אוחזות בישבניה עד שחשה את ידו החקרנית ממששת ונדחקת למשך כמה שניות שהסעירו את דמה עוד יותר. היא רכבה עליו ורכבה כי הוא לא הניח לה להפסיק. כי היא לא היתה מסוגלת להפסיק, לא רצתה להפסיק. היא היתה משולחת רסן עכשיו, פראית ומתייפחת בתשוקה, מותניו נעו עם שלה, ידיו מלטפות את שדיה ואצבעותיו מועכות את פטמותיה הזקורות.
טלטלות אדירות זעזעו את גופה והיא צעקה בעוד הוא מקמר את גבו והעוויתות העמוקות דוחפות אותו גבוה יותר ועמוק יותר אל תוכה. רעשי הרקע התגברו והמיטה התרסקה אל הרצפה.


היא התעוררה באחת. מביטה אל החדר החשוך בעודה מתנשמת, פיה מעוקל בתנוחת נשיקה, יד אחת מלטפת את שדיה בעוד ידה השניה מצויה במעמקי תחתוניה, רטובה ומלטפת את פנימיותה המגורה. רחש התנועות שעלו ממיטתה הגיע לאוזניו, הדלת נפתחה כדי סדק ובאור הקלוש הוא קלט מיד את מצבה. פניה במבט מיוסר וענוג, רגליה מורמות וכתם רטוב על תחתוניה העידו ללא ספק שהיא זקוקה לו כעת. הוא הזדקר מיד ונכנס אל החדר..



» דירג 27 ספרים
» כתב 0 ביקורות
» יש ברשותו 0 ספרים
» מוכר 0 ספרים
» נרשם לסימניה לפני 7 שנים ו-1 חודשים
» ביקר לאחרונה בסימניה לפני 7 חודשים

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים

ביקורות ספרים:

מוצגות 2 הביקורות האהובות האחרונות. הצג את כל הביקורות האהובות

מה אני אגיד לכם... אני תמיד יודעת איך אני רוצה להתחיל את הביקורות שלי, אבל לרוב ההתרגשות גוברת על התכנון. הייתי חייבת למלא... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנתיים ו-8 חודשים


שתינו הרבה, כבר אינני יודע כמה כוסות. כבר נשארנו הלקוחות האחרונים בקברט והעובדים חיכו שנלך ויוכלו לסגור. לבסוף גירשו אותנ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 12 שנים ו-2 חודשים


מתוך הפורומים:
פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

נכתב לפני 7 שנים
קבוצות קריאה:
הקוראים:



©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ