<B>אז.
שוב הגיע זה הרגע המהולל,
בו האמון נעלם כאילו לא היה שם בכלל.
אני לא יודעת אם אני עצובה או מעוצבנת,
רק שהכול נראה שונה, אפל, אחרת.
חשכה אותי עוטפת, מפרקת מבפנים,
והלב- הוא מתפורר למאות אלפי שברים.
כי הכל היה בסדר, הכל היה נפלא,
ואז היית -שוב- צריך להרוס הכל במילה.
"יום אחד לבטח תישאר לבדךָ!"
אך נראה שהנבואה התהפכה,
כי כמו בשיר של אהוד בנאי "אחרי הסערה"-
כולם מזמן כבר שכחו, ובלבי עוד הטינה.
תמיד הייתי לוחמת של קרבות אבודים.
נלחמתי כל חיי, לשרוד על הקרשים
נאבקתי בהצלחה אך לא ראיתי ניצחון.
כי אנשים הם חלשים, מוחקים מזיכרון
את כל אותם פצעים שוכחים הם במוקדם,
את החיצים המורעלים שניקרו בתוך גופם.
ואני? כן, כן, אני זוכרת כל דבר,
כל חץ, כל פגיון, כל מבט מנוכר.
אני נושאת את הפצעים חשופים- גלויים לעין,
כך שגם אם הגוף ירפא- יסבלו עוד העיניים.
לא יניח להן הזיכרון, הצלקות המחרידות,
כל חיצי המילים, פגיוני הלשונות.
לא תישכח ממוחי מילה שנאמרה
לא ייעלמו מלבי לחישות האפילה.
אמרתי לו שהוא יישאר בסוף לבד לעולמים,
אם לא יתנצל, ימחק מעורי את המילים.
אך הוא כבר זז הלאה, ואתו האחרים
ונשארתי שוב אני
לבד,
עם הצללים.</B>
אוקיי- אז לא כתבתי טונההה זמן ככה ש... אני חלודה. עמכם הסליחה :)
שוב הגיע זה הרגע המהולל,
בו האמון נעלם כאילו לא היה שם בכלל.
אני לא יודעת אם אני עצובה או מעוצבנת,
רק שהכול נראה שונה, אפל, אחרת.
חשכה אותי עוטפת, מפרקת מבפנים,
והלב- הוא מתפורר למאות אלפי שברים.
כי הכל היה בסדר, הכל היה נפלא,
ואז היית -שוב- צריך להרוס הכל במילה.
"יום אחד לבטח תישאר לבדךָ!"
אך נראה שהנבואה התהפכה,
כי כמו בשיר של אהוד בנאי "אחרי הסערה"-
כולם מזמן כבר שכחו, ובלבי עוד הטינה.
תמיד הייתי לוחמת של קרבות אבודים.
נלחמתי כל חיי, לשרוד על הקרשים
נאבקתי בהצלחה אך לא ראיתי ניצחון.
כי אנשים הם חלשים, מוחקים מזיכרון
את כל אותם פצעים שוכחים הם במוקדם,
את החיצים המורעלים שניקרו בתוך גופם.
ואני? כן, כן, אני זוכרת כל דבר,
כל חץ, כל פגיון, כל מבט מנוכר.
אני נושאת את הפצעים חשופים- גלויים לעין,
כך שגם אם הגוף ירפא- יסבלו עוד העיניים.
לא יניח להן הזיכרון, הצלקות המחרידות,
כל חיצי המילים, פגיוני הלשונות.
לא תישכח ממוחי מילה שנאמרה
לא ייעלמו מלבי לחישות האפילה.
אמרתי לו שהוא יישאר בסוף לבד לעולמים,
אם לא יתנצל, ימחק מעורי את המילים.
אך הוא כבר זז הלאה, ואתו האחרים
ונשארתי שוב אני
לבד,
עם הצללים.</B>
אוקיי- אז לא כתבתי טונההה זמן ככה ש... אני חלודה. עמכם הסליחה :)