1. מי רוצה שאתחיל סדרה?

מי שרוצה שאתחיל סדרה על דרקונים, שהיא סדרת פנטזיה והרפתקאות כתבו "אני" בתגובות.
תודה על התמיכה :)

נכתב לפני 12 שנים

2. ספר פנטזיה- (השם יופיע רק כשאסיים לכתוב את כל הפרקים) פרק 4- בוץ וזוהמה

"אדוני!!" נשמעה צרחת אורק. "מה?!" שאל המלך שלו, "אם זאת אזעקת שווא, תיפרד מהבוץ והזוהמה שיש לך בגוף!" "לא,לא, אדוני, זאת אזעקה! משלחת הדרקונים של המלך דרקונמניוס הושמדה כמעט לחלוטין אצל האלפים! הדרקונים שהצליחו לברוח סיפרו שבן אנוש בשם גרובר מצא את החולשה שלהם!" אמר האורק, "כמו כן תפסנו כמה אלפים ואנחנו חושבים שהם יכולים לספר לנו מה קרה שם!" "תכניס אותם!" אמר המלך בקול מצמרר. האלפים נכנסו לאולם, וראו את הדבר הזוועתי ביותר שקיים, בעוד כשחטפו אותם הם ראו יצורים מזוויעים. היה למלך כתר מאבן ובוץ שנטף ממנו דם, עיניים אדומות שמסמלות רק רשע, פה עם שיניים שחורות, הוא היה בלי אוזניים ושלא לדבר על השרירים. הוא היה היצור הכי שרירי שהם ראו מימהם. היה לו עור ירוק ומגעיל ובגדים חצי קרועים. "מה ראיתם?! אם לא תענו לי לא אשאיר אתכם בחיים!" איים המלך כשהוא מכוון אליהם את החרב הענקית שלו. פתאום, מתחת לרגליהם של האלפים נוצר בור. הם נפלו לתוכו בצרחות. "תפסו אותם!" צרח המלך והרג אלף אחד שהיה יותר מדי בצד ולא נפל לבור. בדיוק כשהשומרים רצו לקפוץ לבור, הוא נחסם. "לאאא!!" צרח המלך. "שומרים חסרי בינה! (מטומטמים) לא אחוס על חייכם!" אמר המלך בזעם ותקע בשומרים שלו ובאורק שסיפר לו את הבשורות את חרבו. הם מתו. כל הרצפה הייתה מלאה בוץ וזוהמה, הדם של האורקים.

תודה רבה על שקראתם את הפרק, אני מקווה שנהנתם! בבקשה תכתבו לי תגובה נחמדה! כמה שיותר תגובות טובות כך יהיה לי יותר חשק לכתוב המשך! תודה רבה ויום נעים!

נכתב לפני 12 שנים

3. ספר פנטזיה- (השם יופיע רק כשאסיים לכתוב את כל הפרקים) פרק 3- קרב מול דרקונים

היצורים התחילו לשבור את השער. הם פרצו פנימה! "אלה דרקונים שחורים!" צרח דרתור, וירה חץ היישר בחזה של המפלצת. המפלצת אומנם התפוגגה, אך ממנה יצאו שלושה דרקונים חדשים. "מה?!" תמה דרתור, "מה קורה ליצורים האלה?" "נראה לי שאני יודע איך להשמיד אות.. אהה!!!!!" דרקון חטף את גרובר והתחיל לגרור אותו בשמיים. "אני אציל אותך!" צרח דרתור וירה חץ בכנפיים של הדרקון. הדרקון נפל למטה והתרסק, ואילו גרובר שרד אבל אם יד שבורה, "אההה!!" צרח גרובר בנקמה ותקע את חרבו בראשו של הדרקון. "הדרקון לא השתכפל, אך הוא מת!" צרח גרובר בשמחה. דרתור וכל שאר האלפים אימצו את שיטת הלחימה של גרובר ובמהרה ניצחו חלק גדול של דרקונים, וכל השאר החלו נסוגים.
"הידד לאלפים ולגרובר!" צרח גנרל האלפים "הידד! הידד! הידד!" צרחו כל השאר. ובינתיים בארמון השפל הנורא של האורקים, קרה משהו לא טוב...

תודה על שקראתם, מצטער שאתם הייתם צריכים לחכות כל כך הרבה זמן, פשוט מחקו לי את ההודעה בטעות. בבקשה תכתבו תגובה נחמדה. להתראות בפרק הבא!

נכתב לפני 12 שנים

4. שיר קטן שכתבתי

בבוקר הסתכלתי מעבר לחלון
וראיתי, כן ראיתי, ראיתי ציפור
הסתכלתי עליה היא הסתכלה עלי קצת
ומיד התעופפה לה לצד

נכתב לפני 12 שנים ו-1 חודשים

5. לפרסי ג'קסון-ממליץ לכולם לקרוא

שלום,
אני יודע שזה קצת לא מובן. כדי להבין, תקרא את הפרק השני ותבין הכל.
תודה :)

נכתב לפני 12 שנים ו-1 חודשים

6. ספר פנטזיה- (השם יופיע רק כשאסיים לכתוב את כל הפרקים) פרק 2- ההיסטוריה

לדרתור התחיל לכאוב הראש. הוא התחיל לאבד את ההכרה. לאחר כשעה, קם דרתור ושאל: "איפה אני?" איש מוזר ענה לו: "תנוח, ולאחר המנוחה אספר לך הכל". ואכן, דרתור נרדם וגם בעוד כשעתיים תמימות. "אתה חי?" שאל איש מוזר. לאט לאט קם דרתור וראה את אותו איש מוזר. "איפה אני?" שאל דרתור. "מיד אסביר לך" ענה לו האיש המוזר, "לפני כ-4000 שנה, דרבון, בן האנוש האמיץ אך הטיפש ודרקולוס, הארנבפלצת, מצאו מערה, ועל הקיר שלה היה כתוב משהו בארנבית. דרקולוס הקריא לדרבון מה כתוב: 'מאורקים כדאי להישמר, ומדרקונים כדאי להיזהר. כי אכן קצת אורקים ודרקונים מעט, יכולים לבשל כל אחד על מחבת. בעתיד, אם באורקים ובדרקונים לא תילחם, ימות צבא שלם. בעתיד, בעוד ארבעת אלפים שנה בדיוק, תהיה מלחמה גדולה: ורק האלף, בן האדם, הארנבפלצת והגמד יוכלו למנוע את המלחמה שהתחוללה. יש לציין, זאת כולם יודעים, שבמהלך המסע ימותו שני יצורים' דרבון, ברוב טפשותו, לא הבין שמדובר בעתיד, והחליט שהוא צריך לגייס צבא ולצאת למסע בעזרת דרקולוס, איירוגוס הגמד, וירגוניוס האלף. האלף נשא על גבו שרשרת מזהב דרגולוס, הזהב היקר ביותר בעולם. ביום מן הימים, בתיק נפתחו חורים. השרשרת אל לבה מחושלת נפלה, ויצור מרושע וגדול בשם דרקונמניוס יצרה. היצור עם של דרקונים יצר, ואת המסע המטופש עצר. כמו כן, אל צבאו הוא שילב, אורקים ומלכם, שהיה די רעב. וכך הסתיים לו הסיפור. ולפני שאת ההכרה איבדת, בצבא של אורקים נלחמת. בקרב אחיך את מותו מצא, ועוד חייל עם שבר ביד יצא. ואם אותי אתה לא זוכר, אני הוא גרובר, הגיבור האחר." "איך הסיפור קשור אליי?" שאל דרתור. "דרקולוס, זאת שכחתי לציין, על הרצפה מצא עוד חלק מהנבואה. בחלק היה כתוב: את האלף בן אדם בשם גרובר יציל, בדיוק כחודש לפני מועד המלחמה. ואכן, היום בדיוק חודש לפני מועד המלחמה." סיים את סיפורו גרובר. "הצילו!! יצורים שחורים מעופפים בשמיים!!" גרובר ודרתור שמעו צרחה. מייד שלפו את החרב ואת הקשת ויצאו למלחמה.





וכך נגמר לו עוד פרק, עם אהבתם, תכתבו תגובה נחמדה. בקרוב אכתוב את הפרק השלישי, בו יהיה מצוין הקרב.
תודה!

נכתב לפני 12 שנים ו-1 חודשים

7. ספר פנטזיה-(השם יופיע רק כשאסיים לכתוב את כל הפרקים) פרק - 1 דריבוניה

"אההה!!" צרח דרתור האלף כאשר אורק פגע בזרועו בחוזק רב. האורק עמד לפגוע בלבו של האלף כשמאחורי האורק התגנב בן אנוש בשם גרובר, ונעץ באורק את חרבו. האורק קרס על הרצפה. "בוא מהר! הם גוברים עלינו!" אמר גרובר לדרתור,"חייבים לחזור אל דריבוניה, העיר הראשית של האלפים!" מאחור נשמעה יבחה חרישית. דרתור הסתובב לאחור וראה את אחיו מוכה למוות בעזרת פגיון. "לא!!!" צרח דרתור. דמעות זלגו מעיניו של דרתור, אך הוא לא התנגד כשגרובר משך אותו. בסופו של דבר, שניהם עלו על סוסיהם וברחו אל דריבוניה. דרתור וגרובר התחילו לשמוע קול נעים של מים מפכפכים. כשהם שמעו את הקול, הם הבינושדריבוניה קרובה. לאחר זמן קצר, ראו את שערי הזהב של דריבוניה. דרתור החליף כמה מילים באלפית עם השומר: "אנא תן לנו להכנס" השומר השיב לו בחיוב, ופתח את השער לרווחה. דרתור וגרובר פערו את פיהם. העיר היתה יפהיפיה- בתים ססגוניים בצבעי כחול וירוק, מפלים כחולים וטהורים שגולשים לתהום וחיות יפות מלאות פרווה. כשדרתור וגרובר התקרבו אל הארמון הם ראו את הדבר היפה בתבל- ארמון בציפוי זהב שמסביבו שיחים ומפלים וכמו כן אוכלוסייה רבה. דרתור וגרובר נכנסו לארמון וביקשו לדבר עם המלך טיילור. המלך שמע ונכנס אל האולם. דרתור וגרובר כרעו ברך לפני המלך, אך הוא אמר "אין צורך בקידות. מדוע הגעתם לעיר הזו?" גרובר ענה: הגענו בשביל לברר על נבואת האלף, בן האדם, הארנבפלצת והגמד".





כך נגמר לו הפרק הראשון. כדי להבין במה מדובר בספר, אני ממליץ לכם לקרוא את הפרק השני. עם אתם עדיין לא רואים שהוא יצא, כנראה שאני מקליד אותו ברגע זה. מקווה שאהבתם את הספר ואני מבקש מכם שתכתבו תגובה נחמדה :) תודה

נכתב לפני 12 שנים ו-1 חודשים