אָ̽͒̇̇̇ק̶͘͜҉̩̗̼̰̰̱̰̻̲̰͟וּ̘
פעם קראו לי ארן

Ticho Brahe

לפעמים אני מעניין

אם בא לכם לראות דברים שאני מצייר:
http://the-darkness-rider.deviantart.com/




» דירג 17 ספרים
» כתב 3 ביקורות
» יש ברשותו 17 ספרים
» מוכר 0 ספרים
» נרשם לסימניה לפני 5 שנים ו-11 חודשים
» ביקר לאחרונה בסימניה שלשום
» קיבל 19 תשבחות לביקורות שכתב

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים

» מדף הספרים (4 מתוך 17)
ביקורות ספרים:

מוצגות 3 מבין 3 הביקורות שנכתבו. הצג את כל הביקורות

הספר הטוב ביותר שקראתי מימיי. לא אומר יותר כדי לא לקלקל אותו עוד עם המילים האלה שלעולם לא יוכלו לתאר אותו כמו שצריך. רק או... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים


חייל הנבואה הוא ספר טוב, שנותן תיאור נחמד של חייו של גאריון כילד בעולם הגדול. הספר סיפק המון שאלות מסקרנות, אבל התשובות לה... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-10 חודשים


ספר נהדר, מלא ברבדים של משמעויות ובקווי עלילה מסובכים כמו בכישור הזמן עצמו. מסקרן, אבל לפעמים קצת מייגע,אתגר קריאה טוב.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-11 חודשים




מתוך הפורומים:

מוצגות ההודעות האחרונות בלבד. הצג את כל ההודעות

לפני שנה ו-4 חודשים
» פעם הייתי בסדר (סיפור שכתבתי)
לפני שנה ו-5 חודשים
» מחיאות כפיים (סיפור שכתבתי)
לפני שנה ו-7 חודשים
» אדם ללא צלקות (סיפור שכתבתי)
לפני שנה ו-10 חודשים
» חס וחסה! (נוער)
לפני שנתיים ו-1 חודשים
» שחור (סיפור שכתבתי)
לפני שנתיים ו-2 חודשים
» אזור הביניים (סיפור שכתבתי)
לפני שנתיים ו-5 חודשים
» משתמש ספאם (הצעות לשיפור)
טוקבקים על ביקורות ספרים:
פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

אני בוער באש
איך אני מפסיק
איך אני מפסיק לבעור
איך אני משיג
איך אני משיג את הכוח
לקום ולחזור

פעם הייתי בסדר, הכול הלך כמתוכנן
פעם הייתי בסדר, והיה לי המון זמן
פעם הייתי בסדר ומלא כוח רצון
ועכשיו כל מאמץ מרגיש כאילו הוא יורד לטימיון

האש, היא לא נכבית ורק גוברת
האש, היא ממשיכה ומשתוללת
האש, היא מכלה אותי
האש מאכלת את מהותי

אני בוער ולא מפסיק
כל כך כואב שזה מצחיק
אבל מלבעור אני מותש
וזה, היה הקש.




פעם הייתי בסדר, הכול הלך כמתוכנן
פעם הייתי בסדר, והיה לי המון זמן
פעם הייתי בסדר
ומלא כוח רצון
ועכשיו כל מאמץ
מרגיש כאילו
הוא יורד
לטימיון
נכתב לפני שנה ו-4 חודשים
אדם ללא צלקות, הוא מעולם לא נפגע.
אדם ללא צלקות, לא יצא לשום הרפתקה בחייו.
אדם ללא צלקות, לא ניסה לשנות.
אדם ללא צלקות, מעולם לא טעה.
אדם ללא צלקות, לא למד הוא דבר.
אדם ללא צלקות, אין לו סיפור.
אדם ללא צלקות, אין לו שאיפות.
אדם ללא צלקות, אין לו סקרנות.
אדם ללא צלקות הוא דף ריק.




אדם ללא צלקות, האם הוא באמת אדם?
נכתב לפני שנה ו-7 חודשים
הצבע שחור הוא שחור, כי הוא בולע את האור,
את הקרניים הוא ממיר לחום ובתמורה לא מחזיר מאום.
אנשים לפעמים דומים לצבעים, הדמיון ביניהם ממש מרשים;
לובשים לבן,
לובשים אפור,
אבל אולי האנשים שלובשים שחור
מרגישים תמיד נותרים מאחור.
מרגישים אבודים, מרגישים חוסר תקווה
ובתור קריאה אחת אחרונה
לבשו לגופם, את צבע הפחם.
אל מול ים של אבדון מחפשים כוח רצון
והשחור אמור להמיר לכוח את האור
ושם הם תמיד נמצאים בפינה, מנסים להשיג פיסת כוח אחרונה
מקווים ששחור יוכל לספוג אותה, או להראות לעולם שהם צריכים קצת עזרה.
אבל אין קול ואין עונה
האדם יושב בצד, מעונה
נראה כאילו הם מתעבים את העולם
אך כל יום גם נאבקים בעצמם
מלאים בתסכול וזעם, אך גם רצון לשינוי
אך שנים שכוח הרצון שלהם תחת דיכוי
ועם תקווה ואמונה כל כך מעטות
כוח הרצון המתחלף בחרטות
ובסופו של דבר נוצר מעגל יאוש שלא נגמר
משקל שעובר מאתמול להיום ומחר
אבל לפחם השחור יש מאפיין מעניין, מעבר למה שאפשר לדמיין
הוא כל כך כהה מלוכלך ומתפורר
אך ניצוץ אחד ולחיים הוא מתעורר
ובלהבה מדהימה מתלקח ובוער
לרוע המזל אנשים לא כל כך דומים לפחם
ניצוץ יחיד לרוב לא מדליק אותם
הם צריכים קודם להפסיק להילחם בעצמם
לחפש את הנחישות עמוק בתוכם
וגם אז, אחרי הצעד הראשון, אסור להרפות מכוח הרצון
חייבים להמשיך, בלי לעצור
עד שמצליחים לצאת מהבור.


אבל... זה אפשרי, ואפשרי זה מספיק טוב בשבילי.
נכתב לפני שנתיים ו-1 חודשים
הלכתי לאיבוד.
אני נמצא בין שמיים וארץ, אבוד בין עולמות, עם אש מכלה וקור מקפיא וסופרנובות של תחושות ורגשות מסביב, אותן אני יכול להרגיש רק במעומעם, מייחל לעוד. ניפצתי את כל התבניות וכעת נותרתי לבדי לחקור את העולם הרחב. מצאתי בתים רבים אי שם בחלל הגדול, עם חברים מעניינים ורעיונות משונים, אבל... לא יכולתי להתיישב, לא יכולתי להתחייב.
אי שם בעבר איבדתי את דרכי, מאז ומעולם לא השתייכתי לשום קבוצה. זה האזור המוזר, אזור הביניים שמסוגל להוביל להידרדרות נוראה ולמקומות אפלים, לכאב רב ולשנאה.
אבל אני המשכתי קדימה, לחקור את העולם מחוץ לכל הקופסאות. מסוגל לראות את כל העולם ולאהוב את כולו, להרגיש כך תחושה ורגש שכל עולם מציע אבל לעולם לא לחוות שום תחושה לעומק כמו אחרים. אני צופה בעולם הזה לבד, ללא הקופסה המגוננת של אנשים זהים לי, שמבטיחים לי מקום, ואני יודע שלעולם לא אוכל לחזור. תמיד אצטרך להמשיך הלאה, לראות עוד ועוד, לגלות מקומות חדשים, ולעולם לא אוכל לבחור בית אחד ובודד.
באזור הזה מכה השאלה, באזור הזה מגיע הרעש. מי אתה? מה מצפים ממך לעשות? כיצד תתמודד עם החיים? היכן תמצא נחמה? איך יקבלו אותך? וכשיבוא פחד, כשיבוא כאב, כשתוכרע על ידי משקל הרעש שלעולם לא נפסק, מה תעשה?
ואני לא יודע מה לענות, כי אני לא מסוגל להתחייב לתשובה,
אבל כנראה שאשאר אופטימי
ואמשיך אל הלא נודע.


אל תיכנעו לכאב ולמחשבות שליליות, האזור האפור מפחיד, אבל הוא מדהים באופן שלו. אנשים אבודים מסוגלים לגלות את הדברים הכי מדהימים וגם בעתות הכי כבדות אפשר להמשיך הלאה, באיזו דרך שאתם רוצים, יש לכם כעת עולם חדש משלכם, ליצור או לגלות רעיונות משוגעים, ולשאלות הכי קשות אתם לא מחויבים לתת תשובה, כי אתם לגמרי חופשיים.
נכתב לפני שנתיים ו-2 חודשים
http://the-darkness-rider.deviantart.com/art/Pixel-art-training-first-picture-411728402?ga_submit_new=10%253A1383666089

הסיבה היחידה שלא העליתי את זה לפורום אמנות היא כי אף אחד לא באמת נכנס לשם.
נכתב לפני 4 שנים ו-5 חודשים
http://sta.sh/01dy1nol77a9

אזהרה: כנראה פועל רק בגוגל כרום.
הסריקה לא הייתה טובה ולכן אכתוב את מה שכתבתי שם:
"נאבלין בלינובסקי
(רק הרוסים שבינינו יבינו)

רוח התבונה, הידוע
גם בשם שלא אומר
כאן מחשש לפדופילים במסווה.
(קשקוש מוחלט)
נכתב לפני 5 שנים
(החלטתי שזה קצת אכזרי להרוג את הדמות שלי בייסורים ואובדן אז נתתי לו סוף שמח יותר, וזה לגמרי הסוף, אלא אם כן אחליט להרוג אותו שוב מסיבות אלו או אחרות. די אמללתי את החיים שלו.)


יללה ארוכה ומעורפלת חדרה מבין החשיכה הנצחית וחסרת המחשבות שעטפה אותו, קינה מתמשכת ובלתי מוחשית, שסחפה את נשמתו לרגעים רחוקים מעברו, אך היא נגמרה בסופו של דבר והוא שקע שוב בחשכה.

כשמודעתו חזרה שוב הוא החל לחוש בכאב, כאב עמוק ועמום תחת משככי הכאבים הרבים. הוא שמע במעורפל דיבור לא ברור, זמזום לא יציב של שיחה רצינית וברקע קולות צפצופים ונקישות צעדים.
הוא ניסה לחשוב, אך זה היה קשה מדי עבורו במצבו הקשה, ולכן הוא חיכה, אורב לרגע המתאים.
לאחר פרק זמן לא מוגדר הדברים החלו להתבהר בראשו והוא החל להיזכר, ועם הזיכרון באו הכאב והיגון. כאילו כתשובה אליהם עלתה יללה לאוויר, ואחריה עוד אחת, ועוד אחת, והקינה השתלבה בקינתו שלו, על תקוותיו שהיו כה קרובות, אך במרחק כה עצום, ועוצמת הכאב הזה הוא גייס כוח רצון, כדי לא לשקוע שוב בחשכה.

"דוקטור," אמרה האחות, "הוא זז." היא הצביעה על הנער המוזר שהגיע לבית החולים לפני חודש, עם פצע דקירה עמוק בחזה ובלי שום קרובי משפחה. הנער החווה תנועות שריטה חלושות על פני הנייר שכיסה את המיטה הלבנה שלו והרעיד את ראשו קלות. לפני שבועיים מצבו עוד היה מוגדר כחסר סיכוי וחיפשו את קרוביו כדי שיהיה מישהוא בהלווייתו. הוא החל לפלוט קולות חלושים, ולא חרחורים כצפוי לאדם שריאתו נוקבה ואחד ממובילי הדם הראשיים שלו ניזוק ללא תקנה. הלחישות הקטועות האלה דמו באופן מוזר למילים ומילאו את האחות במאות שאלות לגבי הנער המשונה.
על הנער התנפלו חצי תריסר רופאים ואחיות והזריקו לו מורפיום כדי שלא יפגע בעצמו, והנער השתתק בהדרגה, שוקע בשלווה כפויה.

לאחר עוד פרק זמן לא מוגדר של ציפייה מעורפלת ותוכניות על גבי תוכניות הנער החליט שהוא צריך לפעול. ללא כל הקדמות מיותרות הוא פקח את עיניו והתבונן מסביב, התאורה החזקה סנוורה אותו, אז הוא סגר את עיניו למחצה. הוא ניסה לעבור לתנוחת ישיבה אבל שריריו הכאיבו לו לאחר חודש ועשרה ימים של חוסר תזוזה, ולכן הוא רק פרכס קלות ועבר לשכיבה על הצד. אחד מהרופאים התבונן לכיוונו בהפתעה והלך במהירות אל עמוד העירוי כדי להרדים את הנער.
"לא." אמר הנער במהירות, קולו צרוד לאחר הזנחה ארוכה. הרופא נעצר מיד וכל תשומת הלב של האנשים שבסביבה עברה אל הנער.
"לא, אני לא אוהב שמסממים אותי" הוא אמר, וכעת קולו נשמע קצת יותר טוב לטעמו. גבותיהם של רוב האנשים התרוממו כמעט עד לקו השיער הקצר שלהם, ופיהם נפער באותה המידה, כמה מהאחיות נראו קרובות לעילפון. כעת פקח הנער את עיניו לגמרי ועבר לישיבה כשידו האחת אוחזת בעמוד העירוי והשנייה נשענת על המיטה. לחישות קלות עברו בקהל הרופאים והחולים, שכנראה שמעו על מצבו הקשה.
הוא ניתק את העירוי מידו למרות שהרופא, שכנראה היה גם האחראי עליו הרים את ידו מעט כדי להזהיר אותו.
"ילד," אמר הרופא בזהירות לבסוף והנער עיווה את פניו. "אתה פצוע מאוד, לא כדאי לך לדבר, זה לא בריא לך, תחזור למיטה, אנחנו נתן לך משככי כאבים ותוכל לחזור לישון, יש לנו אוכל אם אתה רעב-"
"אתה מנסה לשחד אותי?" שעל הנער בשילוב מלגלג של תמימות וזעזוע בעודו נשען חלושות על העמוד.
פתאום הנער נזכר והצביע מעבר לחלון אל הנוף המיוער והמושלג "מה...?" שאל בכלליות את הרופא, אך זה הבין אותו.
"אה, אלה רק זאבים מעצבנים, הם הגיעו לכאן לפני חודש והם מייללים מבוקר עד ערב ומפחידים את החולים, למזלנו הם שומרים מרחק, אף אחד לא ראה אותם. אם הם לא-" אמר הרופא בהרגעה, אך הנער קטע אותו שוב כשקם במהירות וכך מחה מעליו את כל ההצגות של החולשה. הוא רץ במהירות בין החולים והרופאים ההמומים בעוד אחת מהאחיות חזרה עשתונותיה ומיהרה לכפתור אזעקה אדום על הקיר שהפעיל את מטפי הכיבוי בו בזמן, כדי לחסוך בהוצאות בית החולים כנראה.
הנער דהר במורד המדרגות הרטובות לקומה השנייה, שם נאלץ לקפוץ בסצנה שהייתה יכולה להיות מאוד מרהיבה בסלואו מואושן מעל מיטת חולים מתגלגלת וגבוהה. צעקות החלו להדהד בבניין בזמן שהנער הגיע לקומה הראשונה, ומשם ללובי. השומר המופתע שלרוב ישב ליד הדלת שמע כנראה את הצעקות ותפס עמדה עם שוקר משטרתי מול היציאה. הנער הגיח לאזור ובחן אותו במהירות ואז רץ אליו בזריזות, פנה במפתיע הצידה ובעט את הדלת הקלה על פניו של השומר שנפל על הרצפה מיד באף מדמם.
הנער הגיע מהפתח לתוך היער בשניות ספורות ונעצר בפתאומיות.
שאיפה מהירה.
חיוך.

*איחוד לבבי*

סוף!
נכתב לפני 5 שנים ו-4 חודשים
החתול הקט
תחת הירח נם,
על כר חלומות.
נכתב לפני 5 שנים ו-5 חודשים
9.
נכתב לפני 5 שנים ו-5 חודשים
קבוצות קריאה:
מוסיקה

(קבוצה ציבורית)
חוק הקוסמים הראשון

(קבוצה ציבורית)
סקרים

(קבוצה ציבורית)
Tales of Symphonia

(קבוצה ציבורית)
מפגשי סימניה

(קבוצה ציבורית)
חידות

(קבוצה ציבורית)
צ'אט

(קבוצה ציבורית)
נוער מחפש משמעות

(קבוצה ציבורית)
קבוצת ציורים

(קבוצה ציבורית)
חפרנים XD

(קבוצה ציבורית)
צללים - *המשחק קפוא*

(קבוצה ציבורית)
the elder scrolls:skyrim

(קבוצה ציבורית)
משחקי מחשב!

(קבוצה ציבורית)
סיפור בהמשכים

(קבוצה ציבורית)
מוטנטים - הפשרה(?)

(קבוצה ציבורית)
צופי הלילה| סיפור

(קבוצה ציבורית)
מי אני?

(קבוצה ציבורית)
פרסום מ''ת

(קבוצה ציבורית)
personality test

(קבוצה ציבורית)
האי - live game.

(קבוצה ציבורית)
ההחייאה

(קבוצה ציבורית)
מסיבת הפתעה לאנג'

(קבוצה ציבורית)
מזל"ט ארן!

(קבוצה ציבורית)
עיר הספרים

(קבוצה ציבורית)
Books VS Movies

(קבוצה ציבורית)
<B>הייקו טיים!

(קבוצה ציבורית)
טורים :)

(קבוצה ציבורית)
הספרים

(קבוצה ציבורית)
מחלוקות לשם שמיים

(קבוצה ציבורית)
VS

(קבוצה ציבורית)
הרגע המרגיז כש...

(קבוצה ציבורית)
מלחמת הכוכבים!!!!!

(קבוצה ציבורית)
קבוצה לרעיונות

(קבוצה ציבורית)
קבוצת HTML

(קבוצה ציבורית)
הורוסקופים

(קבוצה ציבורית)
קבוצת הצדק!

(קבוצה ציבורית)
sweet 16 לפולו!!!

(קבוצה ציבורית)
מונטי פייתון

(קבוצה ציבורית)
~תחרות איגיון~

(קבוצה ציבורית)
חיות לילה

(קבוצה ציבורית)
קומיקס

(קבוצה ציבורית)
בדיחות גרועות

(קבוצה ציבורית)
אנימה 2

(קבוצה ציבורית)
undertale

(קבוצה ציבורית)
English club

(קבוצה ציבורית)
מחשבים

(קבוצה ציבורית)
יום הולדת 17 לארן!!!1

(קבוצה ציבורית)
מחזור כישור הזמן!

(קבוצה ציבורית)
הקוראים:


הביקורות האחרונות של אָ̽͒̇̇̇ק̶͘͜҉̩̗̼̰̰̱̰̻̲̰͟וּ̘ שקיבלו שבחים
# הספר הביקורת המשבח מתי שובחה
1. העידן שחזר - מחזור כישור הזמן #1 / רוברט ג'ורדן ספר נהדר, מלא ברבדים של משמע... המשך לקרוא You know who לפני שנה ו-6 חודשים
2. שם הרוח - יום אחד - רשומות קוטל המלכים #1 / פטריק רותפס הספר הטוב ביותר שקראתי מימי... המשך לקרוא קריינית מקצועית לפני שנה ו-8 חודשים
3. שם הרוח - יום אחד - רשומות קוטל המלכים #1 / פטריק רותפס הספר הטוב ביותר שקראתי מימי... המשך לקרוא שרלוק לפני שנה ו-9 חודשים
4. שם הרוח - יום אחד - רשומות קוטל המלכים #1 / פטריק רותפס הספר הטוב ביותר שקראתי מימי... המשך לקרוא Command לפני שנה ו-10 חודשים
5. שם הרוח - יום אחד - רשומות קוטל המלכים #1 / פטריק רותפס הספר הטוב ביותר שקראתי מימי... המשך לקרוא הבלגית המעופפת לפני 4 שנים ו-5 חודשים
6. שם הרוח - יום אחד - רשומות קוטל המלכים #1 / פטריק רותפס הספר הטוב ביותר שקראתי מימי... המשך לקרוא אנוביס לפני 4 שנים ו-7 חודשים
7. חייל הנבואה - בלגריאד #1 / דיוויד אדינגס חייל הנבואה הוא ספר טוב, שנו... המשך לקרוא SEIRO לפני 4 שנים ו-9 חודשים
8. שם הרוח - יום אחד - רשומות קוטל המלכים #1 / פטריק רותפס הספר הטוב ביותר שקראתי מימי... המשך לקרוא SEIRO לפני 4 שנים ו-9 חודשים
9. שם הרוח - יום אחד - רשומות קוטל המלכים #1 / פטריק רותפס הספר הטוב ביותר שקראתי מימי... המשך לקרוא Miaka לפני 5 שנים
10. שם הרוח - יום אחד - רשומות קוטל המלכים #1 / פטריק רותפס הספר הטוב ביותר שקראתי מימי... המשך לקרוא Rowan Jin לפני 5 שנים
11. שם הרוח - יום אחד - רשומות קוטל המלכים #1 / פטריק רותפס הספר הטוב ביותר שקראתי מימי... המשך לקרוא אנג'ל לפני 5 שנים
12. שם הרוח - יום אחד - רשומות קוטל המלכים #1 / פטריק רותפס הספר הטוב ביותר שקראתי מימי... המשך לקרוא גלית לפני 5 שנים
13. שם הרוח - יום אחד - רשומות קוטל המלכים #1 / פטריק רותפס הספר הטוב ביותר שקראתי מימי... המשך לקרוא קאהלן לפני 5 שנים
14. חייל הנבואה - בלגריאד #1 / דיוויד אדינגס חייל הנבואה הוא ספר טוב, שנו... המשך לקרוא dominogol לפני 5 שנים ו-1 חודשים
15. העידן שחזר - מחזור כישור הזמן #1 / רוברט ג'ורדן ספר נהדר, מלא ברבדים של משמע... המשך לקרוא dominogol לפני 5 שנים ו-1 חודשים
16. העידן שחזר - מחזור כישור הזמן #1 / רוברט ג'ורדן ספר נהדר, מלא ברבדים של משמע... המשך לקרוא גלית לפני 5 שנים ו-4 חודשים
17. העידן שחזר - מחזור כישור הזמן #1 / רוברט ג'ורדן ספר נהדר, מלא ברבדים של משמע... המשך לקרוא סהר־פז לפני 5 שנים ו-9 חודשים
18. העידן שחזר - מחזור כישור הזמן #1 / רוברט ג'ורדן ספר נהדר, מלא ברבדים של משמע... המשך לקרוא דולי לפני 5 שנים ו-11 חודשים
19. העידן שחזר - מחזור כישור הזמן #1 / רוברט ג'ורדן ספר נהדר, מלא ברבדים של משמע... המשך לקרוא הקיסרית הילדותית לפני 5 שנים ו-11 חודשים



©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ