גאיה

גאיה

בת 19 מלינד

Because while we grow up through song and story
learning that love is everything in this world
and that while we believe it and want it more than any single thing...
I know that when we have it, we destroy it.
That when we grow up, you and I, that we cheat.
That we find the girl we love and that we lose her
because we learn to love ourselves much more.











"מה דעתך על... סרטנים?"



» דירגה 24 ספרים
» כתבה 9 ביקורות
» יש ברשותה 14 ספרים
» מוכרת 0 ספרים
» נרשמה לסימניה לפני 6 שנים ו-4 חודשים
» ביקרה לאחרונה בסימניה לפני חודשיים
» קיבלה 81 תשבחות לביקורות שכתבה

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים

» מדף הספרים (4 מתוך 14)
ביקורות ספרים:

מוצגות 9 מבין 9 הביקורות שנכתבו. הצג את כל הביקורות

ספר קסום. בהתחלה היה זה רק חמוד. ולא יותר מזה. בהמשך, הילדה מגלה את שמה, מגלה את ייעודה, מגלה את חבריה האמיתיים, חווה כעס, כא... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 6 שנים ו-2 חודשים


אחרי נסיעה ארוכה, אחרי השיחה המציקה, אחרי הארוחה הגדולה, אחרי הקינוח. נשאר זמן קצר. רגע קטן של שקט. שכל אחד מכונס בתוך עצמו,... המשך לקרוא
39 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 6 שנים ו-2 חודשים


כשבפעם האלף, בתקווה למצוא משהו, תרתי בארון הספרים הגדול הניצב במרכז הסלון שלנו, אחר ספר אחד שעוד לא קראתי. באנגלית, בעברית,... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 6 שנים ו-2 חודשים


הגעתי לספר בעקבות ההיכרות הארוכה שלי עם ספריה האחרים של אשכר, שרובם מקסימים מעניינים ומהנים. ספר ממש חמוד. רק לטעמי קצת ק... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 6 שנים ו-2 חודשים


בלילה, כבר מאוחר, המנורה דולקת. "תלכי כבר לישון!" אמא צועקת. "רגע! אני רק מוצאת מקום לעצור!" מנסה למשוך את הזמן. וכך, בסיום פר... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 6 שנים ו-2 חודשים


אל תפחדו מבובות! הספר ריתק אותי כמעט בכל רגע. הגעתי לספר בעקבות המלצות על סיגלית דיל ומאז היא אחת הסופרות האהובות עלי. מ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 6 שנים ו-3 חודשים




מוצגות 6 הביקורות האהובות האחרונות. הצג את כל הביקורות האהובות

פעם היתה לנו אורחת בבית. היו כמה אורחים, אבל הסיפור עוסק בה. ישבנו לשולחן, מימיני ביתי א', ממולה האורחת, ולידה ביתי ב'. ואז קר... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-3 חודשים


אני אדם שאוהב לחשוב. תנו לי חידה ואני אתלהב. אני אשב עליה הרבה זמן (אם היא קשה) עד שאני אמצא את הפתרון (וגם אם לא, אני לא אתיי... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-3 חודשים


פעם אחת היו ארבעה ילדים, היתה להם אמא שבמשך חודשים סיימה כל ערב במילים האלמותיות : "פעם אחת היה ילד ושמו אפרים, היתה לו אמא ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-3 חודשים


יואו, אני סוף סוף כותב ביקורת על הספר המדהים הזה ! האמת היא שזה היה הספר הראשון הרציני שלי, אותו הקריא לי אבי בחציו ואת השא... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-4 חודשים


איזה ספר. מקסים, ממכר, קצבי...ומאכזב. בסופו של דבר, מאוד מאכזב. הסיפור מתחיל בצורה נחמדה, מסופר על השפחה שמשרתת את שומר הד... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 6 שנים ו-1 חודשים


באמת מפתיע שלכזה ספר טוב אין שום ביקורות, ויותר מכך, אין שום דירוגים. ומהסיבה הפשוטה הזו, אני אניח לעצמי לספר עליו קצת :) ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 6 שנים ו-4 חודשים


מתוך הפורומים:

מוצגות ההודעות האחרונות בלבד. הצג את כל ההודעות

לפני 4 שנים ו-8 חודשים
» (סיפור שכתבתי)
לפני 4 שנים ו-9 חודשים
» דע את עצמך (סיפור שכתבתי)
לפני 5 שנים ו-1 חודשים
» גאיה הארטישוק (סיפור שכתבתי)
לפני 5 שנים ו-1 חודשים
» אני בטוחה (סיפור שכתבתי)
לפני 5 שנים ו-1 חודשים
» כן, שמתי לב XD (סיפור שכתבתי)
לפני 5 שנים ו-1 חודשים
» הו תודההה~ (סיפור שכתבתי)
לפני 5 שנים ו-1 חודשים
» תודה! (סיפור שכתבתי)
לפני 5 שנים ו-1 חודשים
» XD (סיפור שכתבתי)
טוקבקים על ביקורות ספרים:

מוצגות התגובות האחרונות בלבד. הצג את כל התגובות

פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

1.
נכתב לפני 4 שנים ו-8 חודשים
אתה קטן, חלש. אתה מסכן וערמומי.
אני לא אתה.

אתה אוהב, אתה שונא, אתה יוצר, אתה הורס.
אתה לא החלטי.
אתה צבעוני, מאושר, ומדוכא עד רחמים.
אתה חושב. אתה בורא. אתה רע, אתה טוב.
לא, אתה לא אלוהים.

אתה רחמן, אתה נדיב. אתה רוצח, אתה יודע.
אתה צוחק, אתה בוכה, אתה חי.
אתה טיפש ואתה גאון.
כן, אתה גם מת.

אתה זוהר, אתה רועש. אתה עוצם את העיניים חזק.
אתה מבין.
אתה צועק, קורא לעזרה. אתה לבד.
אתה בחושך. אתה רגיש, שביר.
אתה מטה את הכף לטובתך. אתה רמאי.
אתה מוצא את האור, אתה קורע את העור.
כבר ניחשת מי אתה?

אתה הופך ישר לעקום. אתה משגע. משוגע.
אתה מתחדש, אתה נלחם. אתה פוגע.
אתה בוכה. אתה מרגיש.
אתה קטן, חלש. אתה מסכן וערמומי.

אתה האדם.

אני טוב ממך. אני חזק ממך.
אני מסתורי, מעניין יותר ממך.
אתה לא אני.

אני אחת מהתשוקות שלך. אני שנוא עליך.
אני בחושך, אני באור. אני באוויר שאתה נושם.
אני לא רצוי בעיניך.
אני במראות עיניך. אני בעט שאתה מחזיק, בדמיון שלך.
אני בתודעה שלך. אני במציאות שלך.
אני מזדחל מתחת לקליפות שבנית.
אני נאהב בעיניך.
כבר ניחשת אותי?

אני קוסם, קסום.
אני לא חי. ולא אמות.
אני נוצרתי. אני נשאר.
אני גדול. אני ענק. אני שמימי.
דע את עצמך, אבל מיהו אני?

אני מאיים. אני יציב. אני תמיד כאן.
אני ססגוני, מגיע בכל צורה.

אני הפחד שלך.
נכתב לפני 4 שנים ו-9 חודשים
את צריכה לסדר את החיים שלך.
זה מה שהם תמיד אומרים לי, ולעולם לא יפסיקו.
ואולי אני לא יכולה לסדר את החיים שלי?
אולי הכל גדול עליי?
הם שוכחים שאני רק ילדה. רק עוד ילדה.
לא מבוגרת, לא מלאת ביטחון, לא כמוהם.
החיים שלי הם בלאגן אחד גדול, קשר מפותל ומסובך
ואני במרכזו כמו פרפר במלכודת עכביש.
ובכדי להתיק את הקשרים אני צריכה לחתוך חוטים.
אבל איך אוכל לדעת איזה מהחוטים הוא הנכון?
הם לא מבינים ולעולם לא יבינו שכמו הכל
גם הקשר הזה גדול עליי, והפלייר הזה כבד לי מידי.
שאני לא יכולה להמציא דברים לבד, שאני לא מי שהם חשבו שאני.
אני צריכה לקחת אחריות.
אני צריכה לארגן את הראש שלי.
אני צריכה לעבוד וצריכה לאכול
וצריכה לישון וצריכה ללמוד.
אבל מה עם מה שאני רוצה?
מה עם מה שהם רוצים?
הם שוכחים את כל הרצונות ופשוט מתמכרים סדר היום המשעמם והמעיק.
יש להם קיבעון
והחוטים שלהם נשארים מקבילים וישרים ונקיים,
בעוד שעל החוטים שלי עכביש תולה עוד גרב.
אני רוצה עזרה, אבל בעיניהם אני אמורה להסתדר לבד.
"צריכה" להסתדר לבד.
אבל החלטתי לא להתכופף לטובת הצרכים, אלא לרצות אותם.
וחלק מהחוטים פשוט לא יכלו להימתח.
הם לא מתאימים לקשר המחודש.
וחוטים מתים של צרכים ורצונות עדיין מתלפפים סביב החוטים המקבילים יחד עם אטבי כביסה,
ואני, שכלואה במרכז רוצה שמישהו ימשוך בחוטים,
יסדר לי את החיים וייגרום לי לעמוד.
נכתב לפני 5 שנים ו-1 חודשים
לכלוך. זכרונות שכואב לי לשטוף. בגדים עם כתמים של שטויות וצבע נערמים בסל. סבון מעורב באבק וריחות של העיר, של חברים. אנשים שלא אשכח, בדיחות שאצחק מהן לנצח. זכרונות שנדבקו לעורי זורמים במים יחד עם מחשבות על דברים שאמרתי, שעשיתי או שלא העזתי. קצף של צחוק מחליק משיערי עם הנצנצים שזרקנו אחד על השני. כרטיסי תחבורה ציבורית שאמסגר במוחי, ציורים שציירתם לי במחברת. רעיונות שמעולם לא חשבתי עליהם וחברים לפחות לפעם אחת.
אבל בסופו של דבר אני יודעת בבירור שלא משנה כמה אתאמץ, הכל יישטף ממני עד הבוקר למחרת. ולכן, גם דמעות נשטפות לביוב הלילה.
נכתב לפני 5 שנים ו-1 חודשים
אז הייתי רוצה להגיד שאני מסיימת את כיתה ח' בהצטיינות. אבל הודות לשלושת הנכשלים המהממים שמודפסים בשחור על התעודה הכחולה-לבנה שלי, אני פשוט אגיד שלפחות סיימתי אותה.
טוב, זו לא בדיוק אשמתי שהקול של המורה למתמטיקה מחריד מידי בכדי שאקשיב לה (והיא כנראה מלמדת את ההקבצה שלי גם שנה הבאה! *בכי קודר*)... וזו גם לא אשמתי שמשרד החינוך החליט שאנחנו חייבים ללמוד תרבות ישראל ("הו, שלום תלמידים! בואו ואחפור לכם כמה הארץ הקטנה והשוממת הזאת היא מגניבה וכמה שאלוהים הוא קול!" לא.) וגם לא אשמתי שאני גרועה בדקדוק באנגלית(באמת, הפעם הגזמתם. למה צריך שש עשרה זמנים בשפה אחת?!). זו גם לא אשמתי שהמורה לספרות שונא אותי, או שהמחנכת מענישה אותי כל פעם מחדש לשטוף את הציורים היצירתיים שמופיעים שוב ושוב על השולחן ועל הקיר.

כי יש אנשים שפשוט לא מבינים יצירתיות.

לדוגמה, כשכבר הייתי מוכנה לגמרי לגזוז את כל השיער בשביל מטרה טובה ונפלאה שהיא פשוט שלא יהיה לי מעצבן, אז אף אחד מהספרים הזולים והמקסימושים לא הסכימו ליטול את מכשיר הגילוח לידיהם ופשוט להעביר אותו בצורה אחידה על הראש שלי. אה, כן, בטענה שהם פשוט לא מסוגלים.

או שאמא התעצבנה שבפעם השמינית צבעתי את האולסטאר שלי-הפעם בירוק עם כוכבים.

או שחברי היו בשוק שביקשתי בירה מהמלצר. הוא לא הביא לי. גם הוא לא יצירתי מספיק.

אבל נראה לי שאתנחם בכך שאני פשוט מגניבקולית. טוב, כמעט. כמה אנשים יוכלו להעיד על זה! למשל... הא! אף אחד! חברי הטוב ביותר. :D
אבל, חבריי, בקרוב, היצירתיות שלי תפרוץ בשלל גוונים תכולים-ירוקים בשיער, בהרחבה גדולה יותר (בינתיים אני רק בתהליכים. שני מילימטר זה יותר ממה שנדמה לכם.) ובעוד הרבה גרביונים עם הדפס שלד עליהם. הו, הא, וגם עגיל בגבה, וגם קעקוע.
ברור שעכשיו כווולם ירצו להיות חברים של הילדה המגניבה ביותר בחטיבה.

הערסית המצויה שפגשתי בטעות היום בחוף בנתניה תוכל להעיד על זה. שאני מגניבקולית.

בואו ואספר לכם את הסיפור...
הכל החל שחיכינו לאמא של תמר שתבוא כבר, כי ישבנו בצל של שלט חוצות על מדרכה רותחת ומלאה מסטיקים. ואם זה לא מספיק, גם היינו רטובים ומלאים חול. שני בנים שלפני פחות מיום סיימו את כיתה ט' פנו אלינו ושאלו את השאלה של כל אחד שנדפק ללא הסעה הביתה, "יש לכם מקום בהסעה?"
הסתכלתי עליהם. אחד היה רזה עם משקפיים, והשני היה גבוה ושמנמן והלך עם תיק גב ומגבת ספוגה בצורה מגושמת. שני חנונים ממוצעים. אני מבינה שהם מסיימים את החטיבה והכל, אבל הם לא נראו מסוג הנערים שחייהם החברתיים בשמיים, וזה לא שהם רוצים את זה בכלל. למעשה הם היו די חמודים. מסוג הבנים שיכלו להיות לי שיחות ארוכות איתם.
"מצטערת, אבל לא" ענתה תמר והעיפה בנשיפה קבוצת תלתלים קצרצרה מהפרצוף שלה.
הם הסתכלו עלינו תקופה ממושכת, לא בדיוק יודעים מה להגיד או לעשות. פתאום הרזה עם המשקפיים והשיער השחור אזר אומץ ואמר: "אתם רק שלושה ילדים, אין לכם מקום במונית?"
"לא, סליחה... אנחנו חוזרים עם ההורים" עניתי.
יופי, גאיה. עכשיו הם בטוח יחשבו שאת מגניבה וירצו להכיר אותך. בעצם, מה זה משנה לחנונים? "יש מקום למישהו אחד..."
באותו רגע פשוט רציתי לבעוט את מתן החוצה ולהכניס את שניהם... חבל שלפעמים באמת אכפת לי מאנשים.
אז כמה שרציתי שהשמנמן יגיד שהוא כבר ימצא הסעה וישאיר את המשקפופר החמוד לסוע איתנו בחזרה הביתה.
אבל החיים מאכזבים לפעמים.
טוב, הרבה פעמים.
אז הם שניהם אמרו "תודה בכל מקרה" ופשוט הלכו. *מוחה דמעה בהגזמת יתר*
"חבל.. הם היו די חתיכים." תמר אמרה בשקט ומתן בהה בנעלים המאוד לא מעניינות שלי.
אז קיפלתי את המגבת שתמר השאילה לי, מכיוון שהיא בעצמה לא נכנסה למים (אתם יודעים, ביקור חודשי של אמא טבע 3: ), ונשכבתי על הגוש עשוי בטון ודברים אקראיים הלוהט והמגעול והסתכלתי על שלט החוצות. ואז באה ערסית מקסימה עם להקתה והסתירה לי את הנוף. חוצפה.
"להביא לך גם שמיכה?" שאלה בלגלוג תוך כדי שאחת הבנות מצחקקת למגע של בן אחד לידה.
"כן, בבקשה. אני פשוט לא נרדמת בלי שמיכה. איזו נחמדה אחת..."
היא העיפה אחורה את השיער שנדבק לה ללחי בזכות שמן השיזוף שמרחה בנדיבות על כל הגוף.
רואים? אני שנונה ויצירתית שכזו.
בואו נהיה יצירתיים לתאאאאאאמידדד. פוראבר אבר עד הקבר ומעבר. יא מאן ונאמר אמן.
אז התקשרו עכשיו ותהיו מגניבים עוד מחר! אפס-חמש-ארבע-חמש-שש-ארבע-שטן.......... יה בו בי בו ביגידי
יה
הו
בו?
פיצולי חמדמד ^__^
נכתב לפני 5 שנים ו-3 חודשים
טודילולידודידוטודידוטודידו (~צלצוללל~)
"אעאעא שיטט לא הוצאתי מהלוקררר!" אני מעיפה את הסנדוויץ' לתוך התיק המפוצץ ניירות שלי.
שועטת לכיוון הלוקר.
~*לוקררר*~ הלוקר שלי ניצב מתחת לחלון, לצד הרבה זבל, כריכים יבשושיים, עובש, סמוחטות של ערסים, ואיך לא, ילדים שמתנחלים על השולחן הסמוך אליו.
"נדבבבבב!!! טוס לי מהלוקר!!!"
"מה תעשי לי?" עונה הילד השמנמן והמאודמאודמאוד לא נחמד. לפעמים אני מתפלאה איך החברים שלו סובלים אותו, או איך המורה מסוגלת לחבק אותו.
"אני ארביץ לך." אני עונה "עכשיו טוס!"
"בונאה, גאיה איזה פריקית."
"יונתן, פשוט שתוק"
"מה, אבל תראייי! יש לך צמידים על כל הידיים, את לובשת רק שחור ויש לך לק שחור וכפפות עם גולגולת."
אני מסתכלת עליו בפרצוף כזה של 'אלוהי הנעליים, תעשה שהוא ייעלם.'
"כן, אז?"
"אז את פריקית! האהאהאהאהא"
אני מגלגלת עיניים. "מה שתגיד, אני צריכה להוציא מהלוקר."
"טוב, טוב, הנה, זזתי." הוא עונה בלגלוג.
'לך לעשות דברים אינטימיים עם אחיך התאום במקום להטריד אותי כל הזמן..' אני חושבת במרמור.
"שבע... שלושים ושלוש... חמש עשרה." אני מסובבת את המנעול על פי ההוראות, "נו! כבר! לוקר! מזורגג! למה! אתה! לא! נפתח!?!!" אני בועטת במנעול בכזה כוח שנוצר סדק בקיר, והלוקר נפתח (יאייי).
אני מוציאה את החוברת האדומה, חוברת העשרה תכולה, שלוש מחברות, ספר, ומחברת כתיבה.
מכניסה את קצה המנעול לתוך החור בלוקר...
"ששחאאאחלחוחםםם יחלחדחיחםםם!" הקול המחריד של המורה נשמע.
'רגע! אין לי עט!' אני חושבת ומיד מוציאה את המנעול.
אני מחטטת בין ערמות הזבל והמבחנים הפחות טובים ש"מסודרים בצורה אומנותית במיוחד" לפי דברי נעה ואבישג.
~*עטטטט*~
אני סוגרת את הלוקר ומרימה את שלושת הקילו ספרים מהרצפה לצידי.
לדחוף את השולחן, לפנות קצת ימינה, לעקל את הגב כך שלא אתנגש ביונתן. פנייה חדה מידי שמאלה, לקפוץ מעל השולחן ולנחות בבטחה על הכיסא שלי.
"איפה התיק שלי.....?" אני ממלמלת בזמן שהמורה מתיישבת בגישום במקום שלה.
אני מזהה את התיק הצבעוני עם אחת עשר מחזיקי המפתחות המגוונים כשלוש שורות מהמקום שאני נמצאת.
אוי לא.
התיק ממש מתחת ליוסי, אחיו התאום של יונתן. נפלא.
אני מזדחלת מתחת לשולחן שלי שנמצא צמוד לקיר השמאלי של הכיתה, מכיוון הדלת, בטור הכי צפוף כדי שלא ישימו לב שאני משחקת טריוויה באמצע השיעור.
אני יוצאת אחרי השורה השנייה, יש לי עוד שני שולחנות לעבור.
אני קופצת על כיסא, מדלגת על שולחן, מושיטה יד לכיוון התיק....
"גחאחיחההההה!"
"כן סתווית?" אני עונה בקול הכי מתוק שלי למורה ומחליקה בצורה מושלמת לישיבה על השולחן.
"שבחי בחמקחום מיחדד!!!"
והנה הלכה לי התוכנית.
אני מחליקה לרצפה, מנסה להתכופף בצורה כך שלא ייראו לי את התחת כמו לשאר הבנות בכיתה, כי לצערי שחכתי להחליף חזרה את המכנס משיעור ספורט.
התיק ביידים שלי.
אני אוספת כמה מהעטים שהחליקו לי מהתיק, מקבצ'צ'ת כמה ניירות מהר ודוחפת את כולם בבלאגן לתוך התיק...
"היי, גאיה" אני שומעת את הקול הכי מתנשא ועמוק ומזוייף ושנוא עליי מאחורי.
"כן, יונתן?" אני עונה בעוקצנות.
הוא מצביע אל יוסי, שנמצא מולי. הוא מחזיק את הלורד האהוב עליי.
אני קמה במהירות.... שיט, שחכתי לקום בצורה עדינה ויונתן צוחק מאחוריי.
'חתיכת סוטה אידיוט, תחזור לחור ממנו הגעת ותאכל תפוזון בשקט' אני מקללת אותו בלב, חוטפת בעצבנות את לורד הגרפיטי מידיו של יוסי, מתעלמת מהצרחות במבטא המחריד של המורה ברקע.
אני בועטת בנייר שהחזיק את השולחן של יונתן מלהתנדנד. הכסף שערם בצורה מסודרת נופל לרצפה, ושהוא מתכופף אני דורכת על היד שלו.
אני הולכת במהירות למקום, עוצרת פעמיים כדי לסדר את כתפיית התיק בחזרה לכתף, מפילה בטעות את הקלמר של תומר.
חרא.
אני מדלגת מעל כלי הכתיבה.
אני מתעלמת ודוחפת את חברתי לשולחן.
"בוקר טוב, גאיה."
"בוקר מ-צ-ו-י-ן, בר." אני עונה לה.
אני מתיישבת ונשענת על הקיר.
מוציאה אוזניות....
מגבירה את הווליום...
הא, אני כל כך אוהבת יצירות בכינור.
נכתב לפני 5 שנים ו-3 חודשים

"אנה?" קמתי מהכיסא והתקדמתי לדלת האדומה.
"שלום!" סטיב קיבל אותי בחיוך, כרגיל. הוא התיישב בכיסא שלו, ואני בשלי, עם הבהונות שבקושי נוגעות ברצפה.
הוא שתה שלוק נוסף מהכוס שלו ושילב ידיים על השולחן כמו איזה איש עסקים חשוב.
"אז מה שלומנו?"
צחקתי. הוא תמיד מתחיל כאילו אנחנו אדם אחד. "אנחנו טוב, אנחנו." עניתי בגיחוך קל.
"יופי." הוא חייך חיוך עייף. הוא שתה עוד קצת מהקפה. "את שוב מתכוונת לשבת כאן ככה?"
עשיתי כן גדול עם הראש ונדנדתי רגליים.
הוא נשף בחוזקה והתחיל להתעסק בניירות שהיו מולו.
כשהרגל שלי נוגעת ברגל של השולחן הקפה בכוס הכתומה זז במעגלים, ואם אני עושה חזק הוא מתנדנד ונשפך. מה אם כולם צריכים בעיטה חזקה כדי לצאת ממסגרת?
סטיב הסתכל עליי.
"מה." אני אוהבת להגיד מילים שאלה כאילו הם לא שאלה.
"אנהל'ה, זה מפריע לי."
"בסדר" קיפלתי רגליים לישיבה מזרחית והסתכלתי על הפינות בין הקירות, לחפש צפרדעי פינות. צריך לחפש טוב, כי לפעמים הן נעלמות לשחק מחבואים.
"משהו מפריע גם לך?" סטיב הרים את העיניים מהניירת.
"כן"
"את רוצה לספר לי על זה?"
"ל'יודעת."
הוא הסתכל עליי בשאלה. "איך את לא יודעת מה את רוצה?"
"כי אני אמיצה." ראיתי שהוא לא מבין "אז אני שומרת על אפשרויות פתוחות." הסתכלתי לרצפה.
"אוקיי." הוא הסתכל עליי הרבה זמן, כאילו הוא בעצמו אמיץ ולא יודע מה הוא באמת רוצה להגיד.

"יש לי סוד!" חייכתי אחרי שסגרתי את הדלת האדומה. "רוצה לשמוע?!"
"רוצה לספר לי?"
"אני..." הסתכלתי לשני הצדדים ועשיתי כאילו אני מסתתרת ממישהו. "ראיתי את החור הסודי במכנסיים של הג'וק שלי!" לחשתי.
הוא חייך וישב בכיסא הירוק שלו מאחורי השולחן. הוא בכלל לא נראה כאילו הוא אפילו שמע אותי.
"איך ישנת בלילה?"
זאת שאלה כזאת של מבוגרים, וזה אומר משהו, רק שאני לא מבינה מה.
"לא ישנתי כי הייתי צמאה ואז עשיתי מלא פיפי" התעסקתי בצמה שלי וחיפשתי חיפושיות וילון על החלון, אפילו שלא היה שם וילון אמיתי, רק נייר מגולגל יפה.
"סטיב."
"כן?"
מה אם כל המבוגרים היו תמיד עונים ב 'לא' במקום ב 'כן' ?
"אפשר חיבוקי?"
הוא נראה מופתע לרגע אבל קם מהמקום וגם אני, והלכתי אליו הליכה שקטה, ושהגעתי אליו חיבקתי אותו. הוא ליטף אותי עם היד הענקיסטית שלו ופיזר לי את הצמה הג'ינג'ית שלי. הוא הרים אותי כאילו אני רק שקית מצרכים בסופר, לגובה העיניים שלו, כאילו שאנחנו שנינו אדם אחד גדול עם שני פרצופים.
דחפתי את הראש שלי לצוור שלו וניסיתי לעצור את הדמעות, כי אני אמיצה. טוב, ניסיתי.
"סטיב" לחשתי לו באוזן. "אני פוחדת."
"גם אני." הוא לחש, אפילו שרק שנינו יכלנו לשמוע, אנחנו וצפרדעי הפינות.
"כן, אבל אני גרועה יותר."
"למה?"
התנערתי מהחיבוק שלנו.
"כי אני גם שקרנית." הוא לא דיבר אז הוא כנראה לא הבין. "שקרנים הם הכי חכמים, ואם אתה חכם אתה לא מפחד. ואני נורא שקרנית, וגם נורא פחדנית."
שנייה לפני שסגרתי את הדלת האדומה, הסתכלתי על סטיב עומד חסר אונים, שזה עוד משפט של מבוגרים, ליד הכיסא הירוק שלו, וספל הקפה הכתום, והוילון נייר הורוד, והניירות הלבנים שבולטים בחדר הצבעוני, והם מיוחדים כמו הדמעה של סטיב
ואני מבינה שאני לא מיוחדת, אני פשוט אחרת, שונה.

נכתב לפני 5 שנים ו-3 חודשים
8.
נכתב לפני 5 שנים ו-4 חודשים
אני עשויה ממתכת ומזכוכית.
אני מראה.
כשתחייך אלי, אני אחייך חזרה.
אני מראה.
כשתבכה מולי, אני אבכה גם.
אני מראה.
אתה תשען עלי, אשען עלייך.
אני מראה.
אתה תראה לי שמלה יפה, אני אהיה יפה כמוה.
אני מראה.
אם תצעק עלי, אצעק עלייך חזרה.
אני מראה.
אם תשבור אותי, אני אנפץ גם אותך.
אני מראה.
אבל אני לא סתם מראה.
אני שברים ישנים שניסית להדביק.
אני מראה.
אני עיוות של המציאות שלך.
אני מראה.
אני שחורה יותר, מטונפת.
אתה תראה לי ילדה רזה, אראה לך שמנה.
אני מראה.
אתה תראי לי לכלוך, אראה לך כתם גדול.
אני מראה.
ונמאס למראה שאני.
אני מראה.
והפעם אני נופלת עלייך.


אני מראה.
ויש לי הרבה יישויות.
אני מראה.
לפעמים ממרקים אותי.
אני מראה.
וכשעושים זאת, המציאות יפה יותר.
אני מראה.
ולפעמים שוברים אותי, ומצפים שאתקן.
אני מראה
ואני לא מסוגלת להדביק לבד.
אני מראה.
ואני לא חפץ.
אני מראה.
ולא תשנה אותי.
אני מראה.
וגם אני יכולה לשבור מראות.
אני מראה.
אצלך, חלל ריק.
אני מראה.
רק את הריק שלך.
נכתב לפני 5 שנים ו-6 חודשים
קבוצות קריאה:
מוסיקה

(קבוצה ציבורית)
אוהבי דוקטור הו

(קבוצה ציבורית)
קבוצת צילום

(קבוצה ציבורית)
מפגשי סימניה

(קבוצה ציבורית)
שבע הממלכות

(קבוצה ציבורית)
בני הנפילים

(קבוצה ציבורית)
רוק שולט!!!

(קבוצה ציבורית)
קבוצת ציורים

(קבוצה ציבורית)
משחק תפקידים - נקמה

(קבוצה ציבורית)
מירוץ האש- קפוא...

(קבוצה ציבורית)
הקוראים:
  • לפני חודשיים WOLF בת מהיער המכושף (סוף העולם שמאלה)
  • לפני חודשיים Tal בן 24 מXZY
  • לפני 3 חודשים ראובן בן
  • לפני 3 חודשים הצעדן בן 15 מיבנאל
  • לפני חצי שנה Sunny בן 26 מאי שם מעבר לקשת
  • לפני חצי שנה יקירוביץ' בן 28 מתל אביב
  • לפני חצי שנה סקאוט בת 23 מארץ הפלאות
  • לפני חצי שנה תולעת ספרים בת מגבעתיים
  • לפני 11 חודשים Etisim בת 25 מAshdod
  • לפני שנה ו-3 חודשים blurryface בת 16 משום מקום
  • לפני שנה ו-3 חודשים ניסים בן 42 ממעלות
  • לפני שנה ו-4 חודשים נונו בת 16 מיהוד
  • לפני שנה ו-7 חודשים דרור בן 52
  • לפני שנה ו-7 חודשים yolevh בן 20 מפתח תקווה
  • לפני שנה ו-7 חודשים ישנוני בן 18 מנווה-לימלומים
  • לפני שנה ו-7 חודשים איך שתרצו בת 19 מגזר
  • לפני שנה ו-7 חודשים פַּפְּרִיקָה בת 22 מכאן
  • לפני שנה ו-10 חודשים אוריק בן 21 מפארתן-דיור
  • לפני שנה ו-10 חודשים akita בן 26
  • לפני שנתיים a בן 19
  • לפני שנתיים ו-2 חודשים Restart בת מהזמן האבוד...
  • לפני שנתיים ו-2 חודשים בחרכינוי בת 19 מתל אביב
  • לפני שנתיים ו-3 חודשים בן בן 40 מירושלים
  • לפני שנתיים ו-4 חודשים Command בן 20 מהנהר שיוצא מעדן
  • לפני שנתיים ו-5 חודשים אלומה בת 99 מתל אביב
  • לפני שנתיים ו-5 חודשים <font color=110066>מישהי בת 20 מעולם אפל..
  • לפני שנתיים ו-6 חודשים Draco The Space Marine בן 23 מTerra
  • לפני שנתיים ו-7 חודשים לואיזיאנה מנטש השקנאית בת 19 משדה קישואים בסוף העולם ימינה
  • לפני שנתיים ו-7 חודשים eden123 בת 19 מחולון
  • לפני שנתיים ו-7 חודשים ~RAIN~ בת 16 משבע הממלכות
  • לפני שנתיים ו-8 חודשים חבר לעט בן 22 מבת ים
  • לפני שנתיים ו-8 חודשים ישי בן 32 מירושלים
  • לפני שנתיים ו-9 חודשים מורגנה לה פיי בת 15 מהאימפריה האחרונה
  • לפני שנתיים ו-9 חודשים Nicolealk בת 19 מחדרה
  • לפני שנתיים ו-11 חודשים מישי בת 19 משומקום
  • לפני 3 שנים swarley בת 17 מפתח תקווה
  • לפני 3 שנים ◕‿◕ ^חדת-קרן^ ◕‿◕ בת 18 מקופסת עפרונות *מע״ךתאומה*
  • לפני 3 שנים קוסטה טרוסמן בן 30 מחדרה
  • לפני 3 שנים לאקי בן 19 מכל מקום ושום מקום
  • לפני 3 שנים yael_16 בת 19
  • לפני 3 שנים ו-1 חודשים matrix בן 18 מאי שם
  • לפני 3 שנים ו-1 חודשים בן
  • לפני 3 שנים ו-2 חודשים די אנג'לו בת 15 מאי שם
  • לפני 3 שנים ו-2 חודשים argo - Mihawk <FONT COLOR=RED> בן 17 מsomewhere, out there
  • לפני 3 שנים ו-3 חודשים כיפה אדומה בת 20 מהספרייה
  • לפני 3 שנים ו-4 חודשים מלאכית בת 15 מהאולימפוס
  • לפני 3 שנים ו-6 חודשים הרמיוני בת 16 מהבית ההוא ששם
  • לפני 3 שנים ו-6 חודשים ~פנדה~ בת 17 מהאי היגיון
  • לפני 3 שנים ו-6 חודשים תולעת ספרים בת 18 מארץ הספרים (אני יודעת, מקורי )
  • לפני 3 שנים ו-8 חודשים blonderwoman בת 18 מה


הביקורות האחרונות של גאיה שקיבלו שבחים
# הספר הביקורת המשבח מתי שובחה
1. העץ הנדיב / של סילברסטיין אחרי נסיעה ארוכה, אחרי השיח... המשך לקרוא ראובן לפני 3 חודשים
2. קיץ אחד ביחד / ליאת רוטנר ספר שטחי משעמם וצפוי למדי. ק... המשך לקרוא blonderwoman לפני 3 שנים ו-8 חודשים
3. תלתלים מכושפים / סיגלית דיל בלילה, כבר מאוחר, המנורה דול... המשך לקרוא זה שאין לנקוב בשמו לפני 3 שנים ו-8 חודשים
4. העידן שחזר - מחזור כישור הזמן #1 / רוברט ג'ורדן כשבפעם האלף, בתקווה למצוא מ... המשך לקרוא זה שאין לנקוב בשמו לפני 3 שנים ו-8 חודשים
5. שומרת הדרקונים / קרול וילקינסון ספר קסום. בהתחלה היה זה רק ח... המשך לקרוא זה שאין לנקוב בשמו לפני 3 שנים ו-8 חודשים
6. העץ הנדיב / של סילברסטיין אחרי נסיעה ארוכה, אחרי השיח... המשך לקרוא זה שאין לנקוב בשמו לפני 3 שנים ו-8 חודשים
7. העץ הנדיב / של סילברסטיין אחרי נסיעה ארוכה, אחרי השיח... המשך לקרוא POLLO לפני 3 שנים ו-10 חודשים
8. העץ הנדיב / של סילברסטיין אחרי נסיעה ארוכה, אחרי השיח... המשך לקרוא הולדן לפני 5 שנים ו-2 חודשים
9. העץ הנדיב / של סילברסטיין אחרי נסיעה ארוכה, אחרי השיח... המשך לקרוא ציירת במסגרת לפני 5 שנים ו-2 חודשים
10. העץ הנדיב / של סילברסטיין אחרי נסיעה ארוכה, אחרי השיח... המשך לקרוא שעיונת לפני 5 שנים ו-3 חודשים
11. העץ הנדיב / של סילברסטיין אחרי נסיעה ארוכה, אחרי השיח... המשך לקרוא לואיזיאנה מנטש השקנאית לפני 5 שנים ו-4 חודשים
12. העץ הנדיב / של סילברסטיין אחרי נסיעה ארוכה, אחרי השיח... המשך לקרוא בן אסתר לפני 5 שנים ו-4 חודשים
13. העץ הנדיב / של סילברסטיין אחרי נסיעה ארוכה, אחרי השיח... המשך לקרוא siris לפני 5 שנים ו-6 חודשים
14. העץ הנדיב / של סילברסטיין אחרי נסיעה ארוכה, אחרי השיח... המשך לקרוא לינוש :) לפני 5 שנים ו-9 חודשים
15. שומרת הדרקונים / קרול וילקינסון ספר קסום. בהתחלה היה זה רק ח... המשך לקרוא <FONT COLOR= RED>Killer לפני 5 שנים ו-9 חודשים
16. תלתלים מכושפים / סיגלית דיל בלילה, כבר מאוחר, המנורה דול... המשך לקרוא מימי לפני 5 שנים ו-10 חודשים
17. שומרת הדרקונים / קרול וילקינסון ספר קסום. בהתחלה היה זה רק ח... המשך לקרוא shmuel לפני 6 שנים ו-1 חודשים
18. קיץ אחד ביחד / ליאת רוטנר ספר שטחי משעמם וצפוי למדי. ק... המשך לקרוא ניצוץ_מנצנץ לפני 6 שנים ו-1 חודשים
19. העידן שחזר - מחזור כישור הזמן #1 / רוברט ג'ורדן כשבפעם האלף, בתקווה למצוא מ... המשך לקרוא הלוחמת לפני 6 שנים ו-2 חודשים
20. שומרת הדרקונים / קרול וילקינסון ספר קסום. בהתחלה היה זה רק ח... המשך לקרוא עולם לפני 6 שנים ו-2 חודשים
21. שומרת הדרקונים / קרול וילקינסון ספר קסום. בהתחלה היה זה רק ח... המשך לקרוא נטע לפני 6 שנים ו-2 חודשים
22. שומרת הדרקונים / קרול וילקינסון ספר קסום. בהתחלה היה זה רק ח... המשך לקרוא Miaka לפני 6 שנים ו-2 חודשים
23. שומרת הדרקונים / קרול וילקינסון ספר קסום. בהתחלה היה זה רק ח... המשך לקרוא שלג לפני 6 שנים ו-2 חודשים
24. שומרת הדרקונים / קרול וילקינסון ספר קסום. בהתחלה היה זה רק ח... המשך לקרוא אנקה לפני 6 שנים ו-2 חודשים
25. שומרת הדרקונים / קרול וילקינסון ספר קסום. בהתחלה היה זה רק ח... המשך לקרוא קסת הדיו לפני 6 שנים ו-2 חודשים
26. שומרת הדרקונים / קרול וילקינסון ספר קסום. בהתחלה היה זה רק ח... המשך לקרוא חמדת לפני 6 שנים ו-2 חודשים
27. שומרת הדרקונים / קרול וילקינסון ספר קסום. בהתחלה היה זה רק ח... המשך לקרוא Mira לפני 6 שנים ו-2 חודשים
28. שומרת הדרקונים / קרול וילקינסון ספר קסום. בהתחלה היה זה רק ח... המשך לקרוא yaelhar לפני 6 שנים ו-2 חודשים
29. שומרת הדרקונים / קרול וילקינסון ספר קסום. בהתחלה היה זה רק ח... המשך לקרוא הקיסרית הילדותית לפני 6 שנים ו-2 חודשים
30. שומרת הדרקונים / קרול וילקינסון ספר קסום. בהתחלה היה זה רק ח... המשך לקרוא ציפי לפני 6 שנים ו-2 חודשים
31. העץ הנדיב / של סילברסטיין אחרי נסיעה ארוכה, אחרי השיח... המשך לקרוא גלית לפני 6 שנים ו-2 חודשים
32. העץ הנדיב / של סילברסטיין אחרי נסיעה ארוכה, אחרי השיח... המשך לקרוא עולם לפני 6 שנים ו-2 חודשים
33. העץ הנדיב / של סילברסטיין אחרי נסיעה ארוכה, אחרי השיח... המשך לקרוא קוראת הכל לפני 6 שנים ו-2 חודשים
34. העץ הנדיב / של סילברסטיין אחרי נסיעה ארוכה, אחרי השיח... המשך לקרוא אמברשי לפני 6 שנים ו-2 חודשים
35. העץ הנדיב / של סילברסטיין אחרי נסיעה ארוכה, אחרי השיח... המשך לקרוא נוי לפני 6 שנים ו-2 חודשים
36. העץ הנדיב / של סילברסטיין אחרי נסיעה ארוכה, אחרי השיח... המשך לקרוא בלו-בלו לפני 6 שנים ו-2 חודשים
37. העץ הנדיב / של סילברסטיין אחרי נסיעה ארוכה, אחרי השיח... המשך לקרוא yuli לפני 6 שנים ו-2 חודשים
38. העץ הנדיב / של סילברסטיין אחרי נסיעה ארוכה, אחרי השיח... המשך לקרוא נעמה 38 לפני 6 שנים ו-2 חודשים
39. העץ הנדיב / של סילברסטיין אחרי נסיעה ארוכה, אחרי השיח... המשך לקרוא אנג'ל לפני 6 שנים ו-2 חודשים
40. העץ הנדיב / של סילברסטיין אחרי נסיעה ארוכה, אחרי השיח... המשך לקרוא הקיסרית הילדותית לפני 6 שנים ו-2 חודשים
41. העץ הנדיב / של סילברסטיין אחרי נסיעה ארוכה, אחרי השיח... המשך לקרוא חמדת לפני 6 שנים ו-2 חודשים
42. העץ הנדיב / של סילברסטיין אחרי נסיעה ארוכה, אחרי השיח... המשך לקרוא Sinbad the Sailor לפני 6 שנים ו-2 חודשים
43. העץ הנדיב / של סילברסטיין אחרי נסיעה ארוכה, אחרי השיח... המשך לקרוא yaelhar לפני 6 שנים ו-2 חודשים
44. העץ הנדיב / של סילברסטיין אחרי נסיעה ארוכה, אחרי השיח... המשך לקרוא אפרתי לפני 6 שנים ו-2 חודשים
45. העץ הנדיב / של סילברסטיין אחרי נסיעה ארוכה, אחרי השיח... המשך לקרוא Sunshine לפני 6 שנים ו-2 חודשים
46. העץ הנדיב / של סילברסטיין אחרי נסיעה ארוכה, אחרי השיח... המשך לקרוא יקירוביץ' לפני 6 שנים ו-2 חודשים
47. העץ הנדיב / של סילברסטיין אחרי נסיעה ארוכה, אחרי השיח... המשך לקרוא ליילק לפני 6 שנים ו-2 חודשים
48. העץ הנדיב / של סילברסטיין אחרי נסיעה ארוכה, אחרי השיח... המשך לקרוא יעל לפני 6 שנים ו-2 חודשים
49. העץ הנדיב / של סילברסטיין אחרי נסיעה ארוכה, אחרי השיח... המשך לקרוא יותם לפני 6 שנים ו-2 חודשים
50. העץ הנדיב / של סילברסטיין אחרי נסיעה ארוכה, אחרי השיח... המשך לקרוא cujo לפני 6 שנים ו-2 חודשים



©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ