על פסגת הר בודד
על פסגת הר בודד,
צופה לה על עץ שחור ויבש אשר עליו כבר נשרו-
ציפור שיר אחת קטנה-הניצוץ היחיד של ההר המתבודד.
מנסה לשיר היא אך כל נסיון עולה בתוהו.
רואה היא כמה אפור וקודר המקום,
עפה לה,עפה לה למרום.


על פסגת הר בודד,
צופה לה על עץ שחור ויבש אשר עליו כבר נשרו-
ציפור שיר אחת קטנה-הניצוץ היחיד של ההר המתבודד.
מנסה לשיר היא אך כל נסיון עולה בתוהו.
רואה היא כמה אפור וקודר המקום,
עפה לה,עפה לה למרום.
על גדות נהר,מתעופפת לה שפירית,
מטיילת לה בין פרחי הדבורנית והאדמונית,
מחפשת לה את המקום "שלה",עד שמגיעה החמנית.
סוקרות עיניה הבולטות את עליה הצהבהבים של החמנית,
מחפשת עליהם את מקום מנוחתה.
מתיישבת היא על אחד מעליה,
חושבת לעצמה "הזאת החמנית ?"
"החמנית חיננית,אך מדוע היא פונה אל השמש, ונראית עצובה?"
"אני עוד אגרום לחמנית להיות מאושרת..." מלמלה השפירית.
מאחר וראתה את עצב החמנית שלא מגיעה אל השמש,
החליטה השפירית בכל כוחה למשוך בחמנית,שתהיה גבוהה ותוכל
להיות מאושרת,ולהגיע אל יעדה במרומים,לצד השמש הצהובה.
משכה השפירית ומשכה,הגיע ליל ושוב פצח באור היום.
לפתע,ראש החמנית אבד לו,החמנית כבר איננה.
השפירית קיננה עליה ימים ולילות, עד שיום אחד
גם היא איננה,היא התאחדה כבר עם החמנית,אי שם במרומים.
***
אשמח אם תתקנו אותי על שגיאות.. תודה!
בסרטים תמיד רואים את הדמויות בבוקר מתמתחות,שותות קפה (נס של קפה! כן היה חשוב לציין)... כן,מסתבר שהמוטו הידוע "שבת בבוקר,יום יפה..." לא כזה נכון. טוב,לפחות למה שתקראו כרגע.
אבל אצלנו זה לא ככה. פתאום כולם שכחו את המוטו הנחמד הזה ולוקחים אותו בצורה הכי אחרת שיש לו.
כאמור,הדמות של הישראלי העצלן נתפסת אצלנו כבלתי נסבלת ואנוכית אשר חושבת רק על עצמה, אך לפתע אם נקליט אותנו באחת המצלמות של האייפונים שלנו,נראה כמה הדמות שלנו זהה לחלוטין לדמות של הישראלי העצלן.
כן-אנחנו מתעוררים בשעה די מאוחרת בבוקר,מנסים במידת מה לקום מהמיטה עם מזרן הקפיצים הנוח שלנו,וכשאימא בבית וצורחת בלי הפסקה עליכם בזמן כשאתם חולמים חלומות על שאתם אוכלים פיצה עם תוספת זיתים,אנחנו מנסים להתעקש שרק עוד דקה,ולא עוברת דקה,אלא שעה,אם לא יותר!
הנס של הקפה שדיברתי עליו-הוא בעצם רק שוקו שאתם קונים בסופרמרקט במחיר מבצע.
אתם יורדים להשליך את האשפה יחד עם פיג'מה,כשכל העיניים של הרחובות מושטות לעברכם במבט המום (נו טוב,גם אותם המתבוננים עשו את זה פעם) ואתה מחייך כאילו "מה כבר עשיתי?".
אחר כך את משליך עצמך ומתנחל על ספת הסלון,מדליק את הטלוויזיה ובוחן במבטים את הערוצים עם השלט.
לפתע כשמגיע מישהו,אתם עושים עצמכם קוראים את התחזית ומנסים להתחכם- "4 מעלות באילת..." ואחר כך האדם שהגיע לביתכם מרים גבה וחוזר צעד אחורה.
כן כן,זאת האמת. אולי לא לגביי,אולי לגביכם,ואולי לגביי הרוב הישראלי.
מציג 3 מתוך 34