ביקורת ספרותית על שרלוק הולמס - כל הסיפורים כרך א' - שרלוק הולמס #1 מאת ארתור קונן דויל
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 21 בינואר, 2018
ע"י בייקר&פפר קטסטרופה בע


חשרת עננים מקדירה את שמינו לאחרונה. ערפילי האשמות הדדיות וביקורת נוקבת מעיבים על זַכּוּת קהילתנו ואושרה. על כן חשנו לנכון להביא כנגדנו את תפארת גאונותו של החכם מכל אדם, מר (במיל') שרלוק הולמס.
דמות מופלאה זו המהלכת ברחובותיה הערפיליים של לונדון רבתי, צופה בעין בוחנת בכל משוגות האדם הקטן, תוכל לשמש לנו כדוגמה ומופת לחכמה ולשימושיה המפליגים בחיי היומיום. כשרלוק המגלה רמזים בכל אשר יפנה ודבר איננו נמלט ממבטו החד, כך אנו הבטנו מפינתנו הצנועה אל דל"ת אמותינו הסימנייתיות.
פפריקה והאופה בתלתלים, הלא הן אנחנו, איננו אושיות גדולות. ולמרות זאת נרשם לזכותנו מספר הישגים לא מבוטל. בתור למדניות המשקיעות את מיטב זמננו בהרחבת והעשרת אופקינו בחיים ובכלל, אנו חשות כי לעתים אנו מבחינות בפרטי מציאות העלולים לחמוק מעיניהם של העוסקים בדבר. כקוראותיו הנאמנות של צ'רלס דיקנס, פיודור דוסטיובוסקי ודומיו, כותבות אנו ביקורות - מדודות מילה בפלס - הפורשות את העולם המופלא הנגלה עלינו ביציר האנוש המפעים הנקרא ספר.
צניעותו המופלגת של הבלש המהולל מלמדת אותנו שיעור על התמודדות בחברה שאינה מעריכה אותנו כראוי, המנמיכה את ישותנו וקיומנו. לעתים ניתקל, ואף באתר חביב ומשפחתי זה! באנשי זדון האינם משלימים עם שמחת החברות הפשוטה, וחשים צורך לשפוך זעמם על הנקרה בדרכם. בטוחנו שבהסברה איטית ונעימה, כלפי הטועים והמתקשים להבין, נשיג את מטרת השלווה אליה נכסוף.
חכמתו של שרלוק עולה בבירור על מידת האינטליגנציה של סובביו. אך שרלוק אינו מתייהר לעולם. כמוהו אף אנו. לעולם לא ניקח דברי צדק אותם אמרנו כהוכחה לעליונותנו על האחר, ותמיד נזכור ונשתדל להחכים את הנבער בחכמת הדורות הקדמו לנו, אותם לצערנו מכירים מעטים הנכונים לקרוא את אוצר החכמה האמיתי ואינם שקועים בהבלי הבורות הנבערת והרדודה הנפוצה בימינו.
שרלוק הולמס עבורנו, כל אחת במקומה היא, היווה מודל והשראה נעלה לכח שיפוטנו והחלטותינו. כאדם שקול ומבחין, בוחן הוא את השקפות בני האדם ומקיף מכיוונים שונים את יכולות המציאות, ואף כי נוטה הוא לעתים להיתקל במציאות הקשה לדמיין שיכולה להתרחש, מוצא הוא בכוחות החכמה את המוצא האפשרי מהמצב.
כך רואות אנו את חילוקי הדעות הנוצרים סביב שאלות עבות משקל לגבי קהילתנו כדברים סבוכים שלא תוכל כל עין לפותרם.
אך בשאלות רבות מביניהן יד רגישה תוכל לחוש את המוצא המיטיב מסבך הקשרים.
על כן מכריזות אנו על רצוננו והתנדבותנו לעסוק בזמננו הפנוי בפישור בין סוגיות העולות ונוצרות, ובאיסוף זרדים עדין נוכל לפעול לכיבוי השריפה. כשצדודית בלשנו האהוב עומדת למול עינינו, נאמר כי לכל מחלוקת עצה, ולכל כינור מנגינה.
אוהבותכם, פפריקה והאופה בתלתלים.
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
גלית (לפני 5 חודשים)
לא שכחתי.... (8

ולא קראתי לך.
פואנטה© (לפני 5 חודשים)
אני רק מתחממת ואת כבר מסכמת?
(שכחת להוסיף בסוגריים: ולא , לא קראתי לך טפשה רק ציטטתי פתגם בארמית)
גלית (לפני 5 חודשים)
פואנטה איסתרא בלגינא קיש קיש קריא

( ניראה לי שזה מסכם מצויין את העניין)
פואנטה© (לפני 5 חודשים)
גלית, אני רק להזכירך: לכל גדר מעקה, לכל סיר מכסה, לכל כלב בא יומו, לכל מטאטא יאה ונאה ולכל מאן דבעי.

לתשומת לבובתכן, קטסטרופה מביכה בע"מ, אני רק להזהירכן: נא להפסיק להתייהר ולהושיט זרד לשלום ואושרה כי כמו שנאמר בחכמת הדורות הקדמו לנו:

ומחר נצא כולנו אל הגן
ונראה שם את הפרח הלבן,
ולכבוד היקינטון, בני ישיר את הפזמון
ושמחה גדולה מאוד תהיה בגן.
סקאוט (לפני 5 חודשים)
הבנתי. להבא, עדיף שלא אגיב אם אני רואה מריבה שכזאת. ובדרך כלל אני מאוד דעתנית ונוקטת עמדה אחת ונוקשה [יעידו כאן מספר אנשים] אבל כאן לא הרגשתי שאני צריכה..אבל כנראה שטעיתי.
גלית (לפני 5 חודשים)
ועל זה נאמר ....כסיל שונה באיוולתו (ולא , לא קראתי לך טפשה רק ציטטתי מחז"לנו פתגם המציג אדם שעושה אותן טעויות שוב ושוב בלי ללמוד ולהפיק לקח)
אכן, את תמיד מביעה רצון נלהב לשנות את דרכייך.

אני כן - אני לגמרי בעד ציניות. מה החיים שווים בלי זה?

אני לא מסכימה,
יתערב מי שרוצה להתערב ויגיד כל אחד מה שבא לו , זו מדינה חופשית (גם ליונתן גפן וגם לדודו אלהרר) רק יש לקחת בחשבון שמה שאת אומרת עלול לגרור תגובות ,כולל תגובות רגשיות, ולהשתמש בתירוץ "היו לי כוונות טובות" לא פוטר מאחריות ולא מנקה אותך.
אני לא פה כדי לחנך אנשים ולא מצאתי שום צורך לכתוב לך באופן אישי ולהסביר לך את דרכייך הקלוקלות ולהטיף לך איך נכון להתנהל לדעתי. מה שיש לי לומר אני אומרת בפומבי .

ציינתי כמה פעמים שלדעתי להתייחס לשני הצדדים בויכוח כאילו הם שווי ערך (מבחינת ההתלהמות והטינופת והארס שהם שופכים אחד על השני) זה פוגעני.
אם לצטט את פפריקה -
"לא לכל מריבה יש שני צדדים. לפעמים יש תוקף וקורבן, ובניסיון לסימטריה מאולצת אתה רק מעצים את הפגיעה."
ובעוד אינני רואה בעצמי קורבן אני כן מתרגזת כאשר משתמשים בסימטריה מאולצת ולמעשה נותנים לגיטימציה לבריונות מתלהמת. כרגע אני מדברת על שני מקרים ספציפיים עם אותה בריונית אבל זה תופס גם באופן כללי.

ולשבת על הגדר (גם את זה אמרתי כבר , משעממת את עצמי אפילו) זאת אינה תכונה מרשימה בעיני.
אני רואה זו כפחדנות,
לנקוט עמדה ,לקחת צד בצורה מושכלת ומנומקת - זו הדרך הנכונה לדעתי.
אבל כפי שצויין מעלה - אני לא פה כדי לחנך אף אחד.
סקאוט (לפני חצי שנה)
גלית, מישהי באתר הסבירה לי שלא היה לי צורך להתערב גם אם כוונותיי היו טובות ואני מסכימה איתה. כי בסופו של דבר לנסות ולפשר בין הצדדים רק הלהיט יותר. מה שכתבתי היה בתום לב, חבל שלא הסברת לי זאת את בעצמך. אני תמיד מוכנה לשנות דרכי כשאני מתנהגת בצורה לא טובה. הדבר הגרוע ביותר אדם שמודיעים לו על שגיאתו והוא לא שש לתקן אותה וממשיך כמו תמיד.

גלית (לפני חצי שנה)
מה שפפריקה
ואני אוסיף את הנדושות הצפויה "הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות"
האופה בתלתלים (לפני חצי שנה)
מזל שכיף להיות קטסטרופה מביכה! כל חיי חלמתי להגיע לדרגה הזו, והצלחתי. הוריי!
סקאוט (לפני חצי שנה)
כן. [ במידה והתכוונת אלי. אני יודעת שאת שאלת בציניות, אבל אין זו דרכי ולכן אני לא משתפת פעולה, אני לא אוהבת ציניות]
פַּפְּרִיקָה (לפני חצי שנה)
באמת?
סקאוט (לפני חצי שנה)
את צודקת. לא ידעתי איך להתייחס למה שכתבתן כי מצד אחד נראה שהביקורת רצינית אבל מצד שני, היו הרבה שגיאות. למרות זאת, החלטתי להתייחס ברצינות למרות שהתמיהה אותי איך עברתן צד לצד רציני כשרוב הזמן אתן ציניות במשתמש הזה. להבא באמת עדיף שתדגישו את היותכן ציניות וכך ייטב לכולנו.
פַּפְּרִיקָה (לפני חצי שנה)
זה מביך כשבדיחה נעשית עניין רציני, כשאנשים נעלבים על לא דבר וכשמצפים מאיתנו להיות אחראיות וקוהרנטיות אחרי שהצהרנו רשמית שאנחנו קטסטרופה, ועוד בעירבון מוגבל.
שונרא החתול (לפני חצי שנה)
אמממ, האיקס האדום הקטן למעלה מימין מגרש אותי מסימניה ולא רק מהיצירה הזו.
אז לא, פפריאל. לא לא לא מגרשים אותי, לא מגרשים אותי כל כך מהר.
וכדאי שתעברו שוב על קווי היסוד של ההסכם הקואליציוני ביניכן. זה מביך כשפיצול האישיות האידיאולוגי הופך לנחלת הכלל. זה אפילו קטסטרופלי.
האופה בתלתלים (לפני חצי שנה)
הי שונרא, גמני אוהבת טאפרוור!
ואוח, איך אבלה את זמני מהיום? בכתיבת ביקורות אינפורמטיביות ומועילות? לא לא ולא, עתיד כזה נראה לי משמים למדי. אם אפשר לעשות שטויות אני בפנים.
(ותיקון לפפר: לא פתחנו את המשתמש הזה כדי לבדר אנשים אחרים, אלא רק את עצמנו. ובהחלט נמשיך לבדר את עצמנו ככה, תודה רבה)
פַּפְּרִיקָה (לפני חצי שנה)
(הבלחה חד פעמית של רצינות, מבטיחה)
וודאי שאנחנו סרקסטיות. זה קצת מעליב, האמת, לגלות שיש מי שחושב שהיינו כותבות את כל זה ברצינות. עצה לחיים, כל דבר שמתנוסס עליו שם המשתמש הזה הוא כנראה קשקוש מוחלט.
ולא, סקאוט, זה לא כתוב היטב. זאת פארודיה על סגנון נפוח מחשיבות עצמית ורווי שגיאות כתיב ודקדוק ותחביר. בפעם הבאה אולי נדגיש אותן ליתר ביטחון.

זשל"ב - לא לכל מריבה יש שני צדדים. לפעמים יש תוקף וקורבן, ובניסיון לסימטריה מאולצת אתה רק מעצים את הפגיעה. רצינו לצחוק קצת על כל טובי הלב שנדחפים לכל דיון עם מקטרת השלום ביד אחת וענף של זית בשנייה, אבל חוק פו שוב נדחף וקלקל לנו.
סקאוט, לפעמים כוונות טובות פשוט לא מספיקות.
אפרתי, התמזל מזלו של מי שלא רמזנו אליו בכלל כאן, באמת.
שונרא - שוב, מתנצלת על הרצינות התהומית שבתשובה - ההומור הזה מצחיק אותנו, את בייקר ואותי. פתחנו את החשבון הזה כי חשבנו שאולי הוא יצחיק גם כמה אחרים. הצהרנו בגלוי שכאן עושים שטויות. מי שזה לא משעשע אותו, מוזמן לנווט עם העכבר לאיקס האדום הקטן למעלה מימין. אם זה ממש מקשה עלייך, את מוזמנת לראות בחשבון הזה טרול לכל דבר. היו כאן כבר גרועים ממנו.
מיכל, קידה, מומו ורויטל - תודה לכן. למרות הכל טוב לדעת שאנחנו מצחיקות לא רק את עצמנו.
שונרא החתול (לפני חצי שנה)
אני פחות אוהבת את הזיווג הזה. הוא קטסטרופלי, בלי שום ציניות.
ומאחר ולא באמת התייחסתן לשרלוק הולמס אני רק רוצה לציין שהאויב הכי גדול שלו הוא ליאן מוריארטי, עקרת בית חובבת טאפרוור מהפרברים שיש לה ערוץ יוטיוב לאפיית עוגות וכמה ספרים זניחים שהיא כתבה. אני רוצה להודות לאלון ורויטל שהחכימוני בעניין זה בעבודת צוות מוצלחת, אבל זה לא אומר שעכשיו אלון ורויטל צריכים להתחיל לכתוב ביחד.
רויטל ק. (לפני חצי שנה)
מאז הסכינותי לפזר באתר הלזה את פניני חכמתי טרם זכיתי לחזות בדברי תבונה ודעת כדברים הפרושים לעיל. על כגון אלו נאמר: לא בא כבושם הזה. ישר כוחכן, חילכן לאורייתא, לכו בדרככן זו והביאו שלום עולמי וביקורות איכותיות, מעמיקות ומנומקות לתפארה.
מוּמוּ (לפני חצי שנה)
מעריצה
kida☯ <font color =800080> (לפני חצי שנה)
XD אחלה ביקורת... :)
אפרתי (לפני חצי שנה)
תרתי בזכוכית מגדלת איזו מילה או תיאור של חוכמתי ותבונתי, הלוא גם שמי הולך או רץ לפני ומותיר עקבות למכביר. אולם חוץ מהתייהרות גרידא וענווה מוצהרת והתפארות עצמית ביד רחבה לא מצאתי מאומה.
לרגע עלה בי רעיון העיוועים להיעלב, אולם מיד צץ במחשבתי פתגם חז"ל הידוע: אמור לי מי מתעלם ממך ואומר לך מי אתה או הוא או אינני יודעת מה הסיפא בדיוק, אולם אתאים אותו לעניין.
בכל אופן, אני מתכוונת לפרוש לאלתר מפוסט זה (אתן לייק, כי אמרו חכמנו, אל תקרא את הביקורת, חבל על הזמן שלך, תן לייק ותקבל בחזרה בבוא שעתך).
סקאוט (לפני חצי שנה)
זשל"ב- אתה צודק. בעניין חמדת, ניסיתי לפשר את הצדדים אבל הבנתי שצינון רק מחמיר ומלבה יותר את האש ויתרה מכך, הובנתי לא נכון אז הפסקתי ועזבתי את העניין. בכלליות, אני מרגישה שהרבה פעמים לא הובנתי נכון באתר וחבל לי, שאנשים לא מצליחים לראות דרך ההתנהלות שלי ולהבין שאני פועלת אך ורק מכוונות טובות. אי ההבנות והוויכוחים באתר הם רבים מדי וזה צריך להיפסק.



בכל אופן, אתה צודק, עדיף לעזוב לפעמים ולא להתייחס.
מיכל (לפני חצי שנה)
זשל"ב, אתה תמיד מקורי ומגניב.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני חצי שנה)
סקאוט - זה נכון. אבל תמיד טוב לעזוב ולא לעשות מזה עניין, אלא אם כן זה עניין של חיים ומוות.
לפעמים אנחנו כל כך מתעצבנים על משתמשים אחרים, שלפעמים אנחנו שוכחים שהם וירטואלים.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני חצי שנה)
מיכל - בהתחלה, כשראיתי את המילה 'זשל"ב' והמילים 'מקורי ומגניב', חשבתי ש...


בכל מקרה, אשמח אם תכווני אותי. כן, שמתי לב שיש משהו סרקסטי בנימה, היותר מדי רשמית הזו. אבל עדיין, בכל צחוק יש נימה של אמת, והבנתי שהן לא בדיוק מתכוונות לעזוב את העניין - עובדה שהן כתבו בשביל זה "ביקורת", לא שונה ממה שחמדת עשתה.
סקאוט (לפני חצי שנה)
זשל"ב, זה לא רק זה. בכדי שאדם יהיה נציגו של הצדק, הוא צריך בעצמו להתנהל על פי העקרונות שהוא מקווה להנחיל לאחרים, שהוא מדבר עליהם בפהרסיה. אי אפשר שאדם יבקש מחבריו לדבוק בהגינות כשהוא בעצמו שופט אדם שהוא אינו מכיר.

[ואני אומרת באופן כללי]

ואולי באמת התייחסתי לביקורת באופן רציני מדי..
טוב, בכל אופן, בין אם זה סרקיזם או לא, הדברים כתובים טוב.
מיכל (לפני חצי שנה)
מקורי ומגניב. זשל"ב, אתה בכלל לא בכיוון. פפריקה נקטה בעמדה מאוד ברורה בעניין חמדת החמודה.
לדעתי הדברים נכתבו בכלל בקטע של סרקזם.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני חצי שנה)
מילה במילה עם סקאוט. אני חושב שלמריבה הזו יש 2 צדדים, וכל צד צריך לעזוב את הנושא, או לפחות לא לדרדר אותו.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני חצי שנה)
אתן מתכוונות למקרה עם חמדת?

סקאוט (לפני חצי שנה)
בכל קהילה ישנם אי-יאלו מחלוקות, זה טיבו של עולם. עם זאת, ראשית כל, חושבתני שיש ביכולתנו למגר את התופעה על ידי כך שלא נשפוט איש את רעהו ונכנהו בשם נלעג כזה או אחר. שנהיה מיטיבים וקשובים לדעתו של האחר, גם אם שונה היא ואיננה לרוחנו.

בכדי שנוכל להגיד את המצוי בליבנו, אשר מקונן בקרבנו, עלינו להוות דוגמא אישית ראויה, עלינו להיות נציגיו של הצדק ושל המידה הטובה במאה אחוזים.







©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ