חבר לעט

חבר לעט

בן 22 מבת ים




» דירג 1 ספרים
» כתב 0 ביקורות
» יש ברשותו 1 ספרים
» מוכר 0 ספרים
» נרשם לסימניה לפני 5 שנים ו-10 חודשים
» ביקר לאחרונה בסימניה שלשום

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים

» רשימת הסופרים של חבר לעט


חבר לעט עוקב אחרי
עוקבים אחריו
מתוך הפורומים:
פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

הנני כאן.
משוטט במשעולי ההווה
אך, אינני עושה זאת מרצון.
הנני כאן.
מקבל בקשת כל פה
אך, אינני תמיד האחרון.
הנני כאן.
שומע טענת כל רואה
אך, אינני רואה הכל כנכון.
הנני כאן.
מעלה את הנושא
אך, אינני מגלגל על הלשון.
נכתב לפני חודש
יושב אני אל מול זה הדף
בו עוד כלום לא נכתב
רק פסים כחולים דקיקים
שעוד ינשאו את כובד המילים

הדף לבן וצח
מי אני שאת טהרתו אקח
הדיו פגש בדפי
מעתה אותו לא ניתן להסיר
מילים אלו יהיו שלי
אותם לא אוכל עוד
להסתיר

זמן כה רב עבר
מאז המילים נחתמו על ידי
כעת מסתכל אל תוך פנים נשמתי
בידיעה שגרמתי עוול
לעצמי
נכתב לפני 3 חודשים
הגשם בא לעזרתו של העשב
אך העשב הוא שוטה.
הוא דחה את בקשתו לעזרה
כפי שביקשה ממנו האדמה.

הוא מתנגד לבוריו
ואף למשכנו
מתנגד לכל וגם לבא לעוזרו.

בכוחות עצמו ינסה לעמוד
איתן.
אולם כאשר יבין כי קטן
עדיין יתנגד לעזרתן.

הוא ידלה מן סובביו
את הישרדותו
ובהיחלשם
יגביר את כוחו.

ברוגז על זאת כולם
יהפכו לשונאיו,

למה מעדיף לשרוד
במקום להיות שופע?

ולמה איננו לומדים
את הלקח מן הטבע?
נכתב לפני 4 שנים ו-4 חודשים
במחילות אוזניי נוצר לו קול
תפילה
עמוד דום!
איתן כסלע!
הוא פוקד בתוקף לעצמו.
אל נא תישבר בעת משבר.
אל נא תקרוס כאשר קורס עולמך.
אל נא תיפול כאשר גלי קול עוברים דרכך,
כאשר הינם מצמררים את היותך
כאשר הם מאיימים על קיומך.
היה חזק.
אל נא תירדם.
היה חזק.
עד שתתקיים.
נכתב לפני 4 שנים ו-9 חודשים
ימים קרים עתידיים להגיע לביתי.
ימים קרים קוראים על בואם.
ימים קרים יתוודעו בתודעתי.
ימים קרים באים,
אך לא החורף אשם בעניין.

ליבי רועד מימים אלה
ומאלה מחשבתי טרודה.
קשה לראות את קיצם.
קשה לראות את
הלא נודע.
נכתב לפני 4 שנים ו-11 חודשים
המקום האוטופי עבורי לא מכיל בתוכו ממש דברים חומריים של המאה ה-21 כמו שהאנשים רוצים בימנו.
לא.
המקום האוטופי עבורי הוא מקום מרוחק מקום עם יער מקסים ומלבב אשר שוכנות בו חיות.
כל בעל חיים מכל סוג שהוא בעולם, היער לא יהיה אכזרי כמו הג'ונגל אלא הוא יהיה מקבל ובעל הרמוניה נהדרת בינו לבין עצמו ולבין כל שוכניו.
בקצה היער ההרמוני והמלבב ישתרעו להן שדות גדולים של עמר וחיטה ובכדי לקצור אותם לאכלה, לא אשתמש בשום דבר מלבד שתי ידיי.
יהיו שם כרמים גדולים שענביהם קורצים אליך שתקטוף אותם בעדינות מן הגבעול הכרוך.
יהיו שם ציפורים שעפות ברקיע ומצייצות המון, במיוחד בבוקר כאשר צריך לקום ברכות ולא במהירות כפי שמצופה בעולמינו..
שדרות שלמות של עצי פירות הדר יפרשו שם, תפוז שאפשר פשוט לקטוף ובאותו רגע לקלף ולפתוח את פלחיו הרעננים בכדי להתענג על טעמם בפה.
בשדרות הללו יהיו להם פזורים באדמה ליד העצים האיתנים פירות שנרקבים להם לאט לאחר שחיו חיים נפלאים וטובים ותגמולם הוא להמשיך לתרום לסביבתם אשר נתנה להם חיים נהדרים בכך שהן יהוו דשן לאדמתם ובזמן ריקבונם יפיצו ריחות נהדרים ומקסימים של מי שהיו - פירות הדר מלכותיים.
בין כל אלה, יעבור לו נחל קטן עד בינוני אשר יזרום לו בנעימים.
מימיו יהיו כה צלולים וקרירים שאפשר פשוט להושיט ידיים, ללגום ממנו ולהרגיש מהם מים איכותיים ומרעננים אמיתיים.
הנחל יחצה את כל האזור החל מן היער ועד לסוף השדות ובסופו יהיה לו מפל בינוני אשר נופל וממלא לו אגם קטן המזמין אותך להתרחץ במימיו הטהורים.
והאגם יישפך לו אל הים הגדול אשר מזכיר לך תמיד שתוכל להיות גדול כמוהו, אם רק תדע כיצד להסתפק בטוב המוצע לך.
זהו המקום האוטופי עבורי, מקום שבו ארצה להינשא לבחורה מקסימה בעלת אישיות יפיפייה ויוצאת דופן.
מקום שבו אקים איתה בית, לא משהו גרנדיוזי אלא בקתה חמימה ונחמדה, הממוקמת על גדות הנחל שמעניק חיים ופוריות לכל האזור, שאותה אבנה מן הטבע שמציע לי את נפלאותיו.
מקום שבו אוליד את בני הבכור ואת שאר ילדיי.
מקום שבו אחיה עד סוף ימי חיי...

נכתב לפני 5 שנים
אני נזכר.
נזכר בימים ההם
בימים הריחניים, הבוהקים.
אני נזכר.
נזכר בריחות ההם
בריחות החמימים, החזקים.
אני נזכר.
נזכר בחום ההוא
בחום המלטף, הנעים.
אני נזכר.
נזכר בליטוף ההוא.
בליטוף שלה.
אני נזכר ואינני רוצה להיזכר
שמא אתמכר
אתמכר אליה
שוב.
נכתב לפני 5 שנים
לאורך הים יושב צלי
ולאורך הגדה יושב אנוכי.
הים הינו מלוח
ואולם נהר זה מתוק.
נהר זה טהור ברובו
ואילו ים זה מזוהם בחלקו.

כל הנהרות זורמים לים
והים רק באוקיינוס נם
ואני מי אני?
כחלקי בנהר כך חלקי בים
ככולם,
הנני גם טהור וגם מזוהם.
נכתב לפני 5 שנים
הגשם מחלחל ונספג בכל גופי
בעוד רגלייך מתהלכות ממני.
עם כל צעד השייך לך שנעשה
ליבי גווע לעוד מאייה.
פרידתינו הייתה גורלית ופגישתינו נדחתה על ידו.

למרות שוויתרתי מזה זמן מה,
ליבי עוד רוטט מן המחשבה.
כמעט בכל טיפה שניספגת מסתתרת לה ידיעה.
אולי עוד אשוב לראותה,
אך זוהי תהיה עוד פרידה.
נכתב לפני 5 שנים
הקוראים:



©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ