ביקורת ספרותית על נרניה שבעת הספרים בכרך אחד מאת קלייב סטייפלס לואיס
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 27 בינואר, 2018
ע"י פוונסי


ניסיתם פעם לדמיין איך ניאה סיפור? אני לא מתכוונת לדמויות, זה קל, אני מתכוונת לסיפור עצמו. כי הוא חיי, הוא תנוע שאי אפשר לסים אליה את האצבה. סר התבעות הוא רצועות של עור שמישתפשפות אחת בשניה, שיר של אש וקרח הוא מאות גלגליי שינים חלודים שאובדים ביחד, מדריך התרמפיסת לגלקסיה הוא מילקשק שנישפך. ונרניה? נרניה הוא קרן האור הרישונה של היום, נרניה הוא הרגע שבוא פנסיי הרחוב קובים, נרניה הוא הרגע שבו כמתם וגיליתם שזה הוא היום הראשון של החופש הגדול. נרניה הוא לא סיפור אפי אל גורל והריגת דרקונים. כן, יש בו נבואה, יש בו קרבות, ויש בו דרקונים ומכשפות, אבל מה שקסום בו, שהכול נימצה בארון, או תמונה, או תקיאה אחת בקרן, נרניה, בסופו של דבר, זה תמיד היה סיפור קטן, בארץ קטנה. *ספוליר* כשגיבורים נופלים בנרניה הם הם לא נופלים בקרב, הם מפליגים בשקט את הפלגתם האחרונה אל אבר השקיעה, הם נאספים אל אבותיהם בין כפליי הזמן. נרניה תמיד היה סיפור של בוקר בשבילי, אבל כשהשמש שוקעת על נרניה, תאונת רקבת היא מה שנותן את המכה האחרונה *סוף ספוליירים*. נרניה הוא סיפור עם רגליים באדמה, וראש צופה על הזריחה, יש בו משהוא כל כך יום יומי, יש לו הומור יום יומי, וגיבורים יום יומיים, שיותאים וניחנסים לסיפור בדרך יום יומית, *ספוליר* לעזאזל, סוזן לא יחלה להגיע לנרניה בקרב האחרון בגלל שהיו לה דברים אחרים לעסות! *סוף ספוליירים*. אנחנו לא יודעים ארבה על נרניה עצמה, כי אנחנו לא צריחים לדעת, היא קמו יום הקיץ המושלם שמרגיש כאילו הוא נימשך נצח, אבל ניגמר כל כך מהר. הליליה מפשיר, והיום מתחיל בזריחה, שאותה רק מעתים הקדישו את הזמן ליראות, ודברים רבים קורים באותו יום, אבל למחרת, צריך לחזור לאותה שיגרה, כיא אבר רק יום אחד. היו לך עוד ימיי קיץ מושלמים במאלך חייך, אבל הם לאולם לא היו אותו יום קיץ, כי הזמן לא אוצר לרגע, ומהר מעוד גם היום הזה ניגמר, ובקרוב תהיה מבוגר מידיי בישביל לשבת ליראות את הזריחה. וכשמגיעה יום הקיץ הנוסף, אתה כבר לא אותו אדם, ואין לך את אותם אנשים לשבת איתם, וכר הדשה שישבתה אלב כבר מיזמן לא שם. וכחול שהזמן אובר נישאר לך רק להיזחר באותם ימיי קיץ, ולשמוע סיפורים על ימיי קיץ שלאולם לא תוחל לחבות. אבל נרניה הוא לא סיפור קודר, ועים קריצה בעיין, הוא מסביר לך שיום יבו ותוחל שוב להאת, ולצת אחוצה עם אותם אנשים, אולי פחות, אולי יותר, ולשבת ביום קיץ מושלם, פעם אחת, וליצפות בשקיאה.
זה מה שנרניה הוא בשבילי, לא פחות, ולא יותר, וזה הקסם שלו.
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
פַּפְּרִיקָה (לפני חודשיים)
ביקורת יפהפייה. את גאון. בעניין מדריך הטרמפיסט. מזכיר לי את מה שבייק כתבה פעם בסייף ספייס, "אם הייתי גיבור של X היו לי בכיס..."
פוונסי (לפני חודשיים)
תודה רבה
מוּמוּ (לפני חודשיים)
מכנ"לת את בייק. לחלוטין 0:
פוונסי (לפני חודשיים)
תודה!
האופה בתלתלים (לפני חודשיים)
אעעעע מושלמת אחת זה כל כך כל כך טוב!
בחיי, את כזו מוכשרת, אהבתי בטירוף את הדימויים שלך אומייגאד. תודה תודה





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ