טורים :) קבוצה ציבורית
קבוצה לפרסום דברים מעניינים / מרגשים / נוגעים / אישיים
חובה לחתום כל טור בהצהרה: "זה אמנם לא טור אבל אין לי איפה לפרסם את זה וכו' וכו'."

וברצינות, זאת פשוט גרסה חמודה יותר לפורום "סיפור שכתבתי". רק שאין פה סיפורים - אלא דברים בנגיעה יותר אישית. או שלא. מה שבא לכם. כל מה שבא לכם. העיקר תכתבו.

זה הכל.
הידעת: בשביל להזמין חברים לקבוצה - שלח להם קישור: .
חברי קבוצת טורים :)
הצג הכל מציג 10 מתוך 101 חברים
בת 17
אי המחשבות הבודדות
בת 17
שומקום, נודדת עם הסוס השחור שלי
בן 17
אי שם
בת 15
איפשהו
בת 21
סנקטפראקס
בת 18
המקום שממנו באים הרגשות
בת 23
nevermind
בת 23
אֶלִיאָלגַר, בירת בַּקוּרָה
קיר הדיונים
 |  הוסף דיון הצג הכל מציג 5 מתוך 211 דיונים שעל הקיר
Command לפני ארבעה שבועות
על מה חושבים במסע?
על מה חושבים בטיול צה"לי שכזה, עם נוף יפה ותיק נוח, חברים ושיחות נפש? - אז לא ממש.

מסעות הם אחד מסרגלי הכושר הקרבי ללוחם בצבא. סרגל כושר שמתחיל נמוך ועולה עם הזמן לגבהים מרשימים, הן בעשרות הקילומטרים והן בעשרות הקילוגרמים שעל הגב ובידיים. בפועל, מסע מתבצע בשטחי אש משמימים לחלוטין, בשעות הלילה החשוכות, בשני טורים, הליכה מהירה מאוד עם עצירות של דקות בודדות פעם בשעה, עם אלונקות פתוחות ובדממה מוחלטת. בכל אותם שעות הליכה או סוג של ריצה אין באמת זמן לחשוב. מתרכזים ברגל של החבר לפניך, בקרקע המסולעת והמבוקעת, ובמשקל הכבד על הכתפיים. אין זמן להתרכז במשהו אחר.
ובכל זאת,
על מה חושבים במסע?

זה קשה, לעצור רגע מנטלית באמצע מסע. לעצור רגע מלהזהר לא ליפול מהמשקל, מהקרקע או מסנוור המכוניות. לעצור רגע מנטלית, ולחשוב. על מה שהביא אותי לכאן, על האם אני מקיים אותו ועל איזה צד. ואולי אפילו על האם אני רוצה להיות כאן.
זה קשה, אבל אפשרי. ונצרך.

ואולי גם במסע המהיר מדי שנקרא 'חיים', אולי גם בו צריך לעצור לרגע מנטלית.
כי גם בו קשה לעצור, והכל מהיר מדי ומסוכן מדי ומפחיד מדי. ויחד, הכל מצטרף למנוע ולו מחשבת משמעות קטנה, שתגרום לנו לחיות בידיעה ברורה, בביטחון ובשמחה.

אז, על מה חושבים במסע?
.....
האופה בתלתלים לפני ארבעה שבועות
נראלי בעיקר "אוי לא, הנה אבן".
סתם
כתבת יפה! כיף לראותך במחוזותינו.
מוּמוּ לפני שלושה שבועות
את האמת שהייתה לי תקופה שהייתי חושבת הרבה על מצבים כאלה ואז מה חושבים בהם ולא הגעתי אף פעם למסקנה. כתבת מעניין.
dark spirit לפני חודש
פקחתי את עיני וניסיתי למקד את מבטי.
עיניים שחורות חומות הביטו בי, "וואו, כמה יופי טמון בבן אדם אחד" חשבתי לעצמי,
עיניה היפות הביטו בי בחיוך רחב, זה רק גרם להן להצטמצם יותר ולהיראות כפס שחור מרהיב הנוצר בידי אומן גאון בעל שם.
ריסיה מעוגלים בצורה יפהפייה, חייכתי, כמה אהבה טמונות בעיניים אלו.
ניסיתי למקד את מבטי, חיוך היה טמון בין שפתיה הוורודות שכל כך יפות בחיותן.
היא הביטה בי. השבתי לה מבט.
ניסיתי להתרומם, כאב חד פילח את ראשי וזעקת שבר נשמעה מפי.
היא התייצבה בבהילות וגנחה לעברי כולה אוצרת דאגה.
בין כאבי התופת הספקתי לשחרר חיוך כאוב לעברה, שתדע, שתדע שאני מודה לה, שתדע שאני מעריכה אותה עבור עזרתה ותמיכתה בי, שתדע שאני אוהבת אותה.
ראותי החלה להיטשטש, החלתי ליפול שוב בין זרועותיה, שמיעתי נחלשה אט אט, אך כל ששמעתי היו בכיותיה וזעקות השבר שלה הקוראות לעזרה.
"הפסיקי" רציתי לומר לה, " אני בסדר, אל תדאגי לי" אך כבר לא הייתי שם, החושך הגיע ועטף אותי מכל כיוון ובתוך תוכי ידעתי שאותן עיניים יפות, ימתינו לי עם סיום החושך הגדול.'/
שרוני לפני 3 חודשים
אני יושבת מול המחשב, ולא מצליחה למצוא מילה או משפט לכתוב.

כנראה שיש תקופות כאלה, שאתה פשוט כמו בלוק. מרגיש חסום,
מוטרד מבעיות היומיום ומותיר את הראש לא שקט או צלול.

אבל השירים והקטעים הכי טובים נבעו מצרות וטרדות.
בזמני מלחמות, מריבות, מקרי מיתות, אהבות נכזבות.
אז איך זה הגיוני שדווקא בזמנים שכאלה המחסום מוצב?
אלו לא הזמנים בהם נוחתות ההשראות? מילים צפות, סיפורים מציצים?

למה המילים עולות רק כשאנחנו נקיים ממחשבות?
מה אותו גורם שמביא לנו את ההשראה?



עדיין יושבת מול המחשב ומנסה לכתוב.
מקווה שהמילים עוד יצליחו לחזור לראשי, לאצבעותיי, למקלדתי...
מוּמוּ לפני 3 חודשים
בדרך כלל מחסומי כתיבה נובעים מחוסר כתיבה ממושך, אבל לפעמים הם גם סתם נוחתים עליך. סתם כך.
בדרך כלל כשיש חוויה רגשית חזקה שמשאירה עלייך את חותמתה, המחסום ייפתח קצת והמילים יצופו וישתחררו.
אני מניחה שבמלחמות אנשים כל הזמן עברו כאלה חוויות, סו..
מוּמוּ לפני 3 חודשים
בכל אופן אני מצטרפת אלייך עם המחסום כתיבה.. לצערי.
SHIRA לפני 3 חודשים
וואו
אני מזדהה כל כך

מומו, האמת שאני לא כותבת לעיתים כאלה קרובות, אני מנסה אבל תמיד מוחקת ואני חושבת שהסיבה היא שאני מציבה לעצמי סטנדרטים גבוהים מדי ואז כמעט שום דבר לא נראה לי מספיק טוב...
מוּמוּ לפני 3 חודשים
אז זה לא מחסום כתיבה נראה לי.. כי את כן מצליחה לכתוב אבל מוחקת אחר כך.
לי זה קרה מתישהו בסביבות החמישית (כיתה ט') בגלל שכל הזמן קראתי דברים שאנשים מוכשרים ממני כתבו, ולא הצלחתי לקבל את איך שאני כותבת. בכל אופן אני ממליצה לך להמשיך לכתוב (ולא למחוק ישר!) ולגנוז את זה באיזושהי מגירה. כשיהיה לך זמן/ חשק תפתחי את המגירה ותקראי ותנסי לשפר מה שכתבת. אם את צריכה עזרה חיצונית - אני אשמח לעזור לך :)
SHIRA לפני 3 חודשים
תודה :)
~RAIN~ לפני 3 חודשים
כשאהיה גדולה
אם אוכל
תהיה לי ילדה
שתהיה בדיוק כמוני


היא תהיה מבינה
קטנה אבל סקרנית
היא תסתכל כל בוקר בשמיים
וכל לילה באחד הספרים


יהיה לה עולם משלה
עולם שנעול בתוכה
אבל היא תהיה ממש כמוני
אז אני כבר אדע


ולפעמים היא תבכה
או תקרוס לתוך עצמה
גרם שמיים פצפון
בתוך אותה צעקה


שתעטוף אותה פתאום
תשחק את קולה, את יופיה
ואני לא אדבר ולא אירתע
ולא אכריח ורק


אגע בידיים,
במהות הקטנה הבועטת
במי שהיא
שברירית
אחבק אותה
כי היא בדיוק
כמוני
מוּמוּ לפני 3 חודשים
זה מדהים. העתקתי לי, ברשותך.
SHIRA לפני 3 חודשים
יפהפה לגמרי
no fear לפני חודש
וואו.

אני באיחור, אבל וואו.
פַּפְּרִיקָה לפני 4 חודשים

לפרוטוקול: אם הייתי מתחילה לראות רוחות רפאים, או אם שדים היו מתחילים לדבר אלי - ואפילו אם זה היה מאוד אמיתי ומשכנע - בעצם: ככל שזה היה יותר אמיתי ומשכנע - כך הייתי פונה מהר יותר לפסיכיאטר. כי זאת סכיזופרניה. יש לזה שם מקצועי, קוראים לזה אילוזיות, או דלוזיות, אבל בגדול, אם אני רואה מה שאף אחד לא רואה ושומעת מה שאף אחד לא שומע ומרגישה באמת ובתמים שכל זה אמיתי, אני יודעת שזאת פסיכוזה ואני רוצה עזרה מקצועית. אני רוצה לקחת תרופות ולהפסיק לשמוע את הקולות האלה.
לו הייתי קליירי פריי, הייתי מאשפזת את עצמי.
בעצם, זה ככה עם רוב גיבורי הפנטזיה. לו הייתי מגלה שאני יכולה לעוף, או לקרוא מחשבות, או וואטאבר, הייתי כנראה עושה אותו הדבר.
לא מפני שאני סקפטית ולא מאמינה בקסם. זה רק היגיון פשוט. ייתכן שהכל קונספירציות ועמעום ולחשי זיכרון, ועולם קסום שלם חי לצידנו ואנחנו לא יודעים. וייתכן שכל מי שמדבר ככה הוא מעורער בנפשו. אז או שכל העולם עיוור... או שאני רואה משהו שלא קיים. מה נשמע סביר יותר?

אז.
אני ממילא לא אהיה גיבורת פנטזיה. עברתי את הגיל, אני כבר הרבה יותר מדי זקנה לזה; בגיל 17 עוד יכולתי להמשיך לטפח תקוות, אבל גיל 20 הוא לגמרי מעבר לקו. גיבור פנטזיה מוכרח להיות בן עשרה, כדי שיצטרך לשקר להורים שלו, ולא יהיה לו כסף - שלא נדבר על כרטיס אשראי - כשהוא בורח מכוחות הרוע על פני כל היבשת. ובכלל, אני חננה משקפופרית נטולת יומרות ספורטיביות. לא תראו אותי מניפה חרבות וגם לא מכוונת אקדחים, ואפילו מלחמת מוחות קצת יותר מדי מילטינטית בשבילי.
אבל אני תמיד תוהה למה אף גיבור פנטזיה לא מגיב ככה. אני מצפה לקצת מעבר ל"אריק שפשף את עיניו כלא מאמין". אני מצפה לזה שגם אחרי שהוא רואה את העל טבעי במו עיניו - בעיקר אחרי שהוא רואה את העל טבעי במו עיניו - הוא יתחיל לפקפק בשפיות דעתו. אני מצפה לזה. זה לא מופיע אף פעם. אז אני יודעת - יש לנו עלילה לקדם, אי אפשר להתעכב על פרפורי ההסתגלות של הגיבור לעולם החדש שלו (שמתוקף השעיית הספק כולנו יודעים שאכן קיים ואמיתי). ובכל זאת?

קראתי פעם פאנפיק מבריק אך מטריד, לפיו הארי פוטר הוא סכיזופרן פרנואידי. הוא מאושפז במחלקה סגורה, וכשהחבר הכי טוב שלו, דראקו מאלפוי, בא לבקר אותו, הוא תוקע בו מבטים עוינים ונרתע כשהוא מנסה לגעת בו. דמותו של אלבוס דמבלדור מבוססת באופן רופף על המנקה הנחמד של המחלקה.
העניין המפחיד בפאנפיק הזה, שיכולתי להאמין לו. זה יכול היה לקרות. ככה מתנהג סכיזופרן פרנואידי. יש לו עולם בדיוני מורכב ומסועף עם חוקים משלו, הוא מאכלס אותו בדמויות קיימות ובדיוניות, יש לו היסטוריה חלופית שלמה, הוא יראה באנשים הקרובים אליו שאיפות לרצוח אותו או להזיק לו. זה היה כל כך הגיוני. (מובן שהכותב נבהל מגאונותו שלו והפאנפיק המשיך בזה שמסתבר שעולם הקסמים כן קיים, וכל התרחשויות הסדרה קרו גם קרו. כל הפוטנציאל המבוזבז, אררררגגגגג.)

איזה רעיון נפלא לספר: הוא יתחיל כמו סיפור פנטזיה רגיל לחלוטין, ורק בסופו נבין שכל זה היה אשליה. תסמונת דון קישוט.
אז מי מרים את הכפפה?

(אגב כפפות. קראתי עכשיו את שלושת המוסקטרים. מפחיד כמה קל להתגרות בצרפתי בן המאה השבע עשרה.
"התנגשת בי במדרגות, כלב מצורע! אקצץ אותך לחתיכות! הילחם בי, אם יש לך דם בכלל!"
"אתה קראת לי כלב?"
"כלב מצורע, ליתר דיוק."
"חזור על כך שנית ואחורר בך חורים של אור יום -"
"- כלב מצורע!!!"
בום! דו קרב.
אידיוטים.)

בקיצור (חה) תכתבו, אם יש לכם דם בכלל.
פוונסי לפני 4 חודשים
הו.. טור מוצלך
זה באמת חסר בסיפריי פנטזיה, למרות שזה קורה לא מעתת בקמיקס (היקנסו לצד האפל של בעות דיבור ידיי)
אבל בספרים? זה באמת כימעת לא קיים, אפילו הספר שאנשים חושבים שהוא קזה, אליס בערץ הפלעות, הוא ביחלל לא קזה.
האופה בתלתלים לפני 4 חודשים
מעולה. רציונלית אחת.
אעעע מיינד בלואון

(חחחחחחחחח)
פַּפְּרִיקָה לפני 4 חודשים
אם ככה אני לגמרי צריכה לעבור לצד האפל
פוונסי לפני 4 חודשים
כן!
matrix לפני 4 חודשים
וואו.. התגעגעתי לקטעים האלה
את כותבת מדהים, אמרו לך את זה?
תכלס. אחת מהשאלות המעניינות היא מה ראוי יותר לאמון- ההיגיון, הרגש, הזיכרון, או החושים..
אני מניח שלא הייתי הולך לאשפוז.. אבל כן בודק את זה בצורה רצינית. הממ.
גרייס לפני 4 חודשים
זה נפלא
אני רשמית סוגדת לך :)
פַּפְּרִיקָה לפני 4 חודשים
תודה לכם :)
Stingray לפני 4 חודשים
צודקת לגמרי! למען האמת, זכור לי שראיתי איזו סדרת טלויזיה בה הגיבור אכן משוכנע לחלוטין שהוא משוגע, והוא אפילו מאושפז במחלקה פסיכיאטרית. בתחילת הסדרה דמויות אחרות מתאמצות לשכנע אותו שהכוחות שלו אמיתיים ולא הזיה.
אגב, אם את מוצאת את הפאנפיק הזה, צרפי קישור. נשמע מעניין.

(ראיתי לפני כמה זמן את מהיר ועצבני האחרון, ומפחיד יותר כמה קל להתגרות במתחרים במרוצי מכוניות לא חוקיים.
"בן דוד שלך לא עמד בעסקה, אז לקחתי לו את הטרנטה."
"אתה יודע מה, אני אתחרה איתך על המכונית הזאת."
בום, מירוץ מכוניות בלתי חוקי.)
פַּפְּרִיקָה לפני 4 חודשים
באנגלית :/
http://www.harrypotterfanfiction.com/viewstory.php?psid=121101
לפני 4 חודשים
הפאנדום לא מבריק בכלל- אפשר לכתוב תאוריה כזו על כל סיפור, סרט, ספר או מחזה שהם, והוא יישמע הגיוני. למעשה אפשר לכתוב על תאוריה שהיא על כל ספר שהוא, והיא תישמע הגיונית, כי בכל ספר אפשר למצוא "ראיות" ש"נשתלו" על ידי הסופר לכך שהתאוריה נכונה. אז נכון, יש ספרים שמשאירים לקורא להשלים חלקים מהעלילה, או להבין מה קורה בסוף, אבל ספר כמו הארי פוטר, שאין בו שום דבר מסתורי או פתוח- לא כל כך מתאים.
פַּפְּרִיקָה לפני 4 חודשים
אמרתי שהרעיון מבריק, לא הפאנדום*, והוא אכן מתאים לכל ספר / סרט / סדרת פנטזיה כמעט. אין צורך, אגב, בקצוות פתוחים, בנקודות מסתוריות או בחורים בעלילה. מה שדרוש הוא רק גיבור שמתוודע לעולם קסום שהסובבים אותו לא מסוגלים לראות. ודי עוזר שהעולם הזה מכיל טובים ורעים, שיש לו שפה משלו ומושגים משלו, ושמסיבה כלשהי אסור שיתגלה למוגלגים-או-איך-שלא-קוראים-לאנשים-שאינם-בסוד-העניין.

*אתה קראת לפאנדום שלי לא מבריק? פאנגירלז עשויות להיות חמומות מוח לפחות כמו צרפתים מהמאה השבע עשרה.
לפני 4 חודשים
אמרתי פאנדום? התכוונתי לפאנפיק
פַּפְּרִיקָה לפני 4 חודשים
נדמה לי שאתה מתייחס אליו כאל תיאוריית קונספירציה קלאסית. ככזה, הוא באמת לא מבריק.
לפני 3 חודשים
טוב, אני מודה, אני גם לא אוהב את הפאנדום כל כך :(. למרות שבגלל לא התכוונתי לומר את זה.
no fear לפני חודש
אני... אהמ, מאחרת. בלשון המעטה. לא יודעת למה לא נכנסתי לקבוצה הזו כל כך הרבה זמן. באמת שאלה טובה. תראו מה פספסתי. חבל שלא שלחת לי בפרטי XD

טור נפלא. רעיון מוצלח. אני בפנים אם את בפנים. co-writers? אני ואת? סיפור הפנטזיה הדון קישוטי המושלם?
(ווידוי - עוד לא קראתי דון קישוט.)
(ווידוי נוסף - למען האמת, אני מבינה למה אין ספרים כאלה. ספר כזה ידכא אותי לאללה. מי רוצה לקרוא דבר כזה? מציאות יש לי מספיק. תני לי את החלומות ואת העולם האלטרנטיבי בלי ההשלכות.)
פַּפְּרִיקָה לפני חודש
או יאי, מישהו עוד קורא את זה!
כןןןן בואי נעשה את זה
זה יהיה מדכא. אז מה. עצם הרעיון לכתוב את זה איתך משמח אותי.
(קראתי דון קישוט, אבל רק כי ביאליק תרגם אותו ויש לי קראש על ביאליק.)
קישורים רלוונטים
 |  הוסף קישור הצג הכל מציג 1 קישורים רלוונטים
טור / ויקיפדיה (קריקטורה)
סרטוני הקבוצה
 |  הוסף סרטון הצג הכל מציג 0 סרטונים

אירועים
 |  הוסף אירוע הצג הכל מציג 0 אירועים של חברי הקבוצה
ביקורות ספרים של חברי הקבוצה
הצג הכל מציג 3 מתוך 2238 ביקורות ספרים
ממבט ראשון הספר לא ייקסום לכם, אתם לא תרגישו שיש בו עומק. עוד ספר שירה במתכונת של סיפור-שירי. "קראתי רבים וטובים כמותו, מה כבר יכול להיות כ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
סקאוט שלשום


נער דתי שדעותיו אחרות משל חבריו מגונה ומנודה, מושא ללעג בקרב קרוביו. נערה צעירה ממתינה ברוב קשב וציפייה לקריאה אשר תורה לה להתייצב, להתי... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
סקאוט לפני 5 ימים


המשפחה שלי מסוגלת להיות די מפחידה, לפעמים. כולם חכמים כל כך. אח שלי למד לקרוא בגיל שלוש. אחותי מעולם לא קיבלה ציון מתחת לתשעים. שניהם כב... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
פַּפְּרִיקָה לפני 5 ימים



ספרים שיש לחברי הקבוצה בבית
הצג הכל מציג 8 מתוך 2240 ספרים שיש לחברי הקבוצה בבית
עודכן לפני שבועיים


רשימות ספרים של חברי הקבוצה
הצג הכל מציג 6 מתוך 10 רשימות ספרים
SHIRA בת 15 מאיפשהו
SHIRA בת 15 מאיפשהו
פַּפְּרִיקָה בת 21 מכאן
swarley בת 16 מפתח תקווה
פַּפְּרִיקָה בת 21 מכאן

אלוף הבלשים בלומקוויסט
אַסְטְרִיד לִינְדְגְרֶן
WallFlower בת 18 מחיפה

ספרים משומשים של חברי הקבוצה
הצג הכל מציג 8 מתוך 37 ספרים משומשים
עודכן לפני חודש




©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ