מישל וולבק

מישל וולבק

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (233):
יום יבוא, ספרים שרוצה לקרוא, ספרים שקראתי, ספרים שאני רוצה לקרוא, רוצה לקרוא, רוצה לקרוא, ספרים שרוצה לקרוא, רוצה לקרוא, קראתי ואהבתי, ספרים שאני רוצה לקרוא, יותר מדי ספרים שאני רוצה לקרוא, הספרייה של ש. , ספרים שקראתי, רשימת קריאה, רוצה לקרוא , חייבת לקרוא, ספרים שאהבתי, מיזנטרופיה הורמונאלית, רשימת המשאלות שלי, עוד ...
1.
"... בלב ההתאבדות המערבית, היה ברור שאין להם כל סיכוי." מישל וברונו הם אחים למחצה. אמם זנחה אותם בילדותם מפני שהעדיפה לבלות את שנות השישים והשבעים בפעילות מינית והדוניסטית אינטנסיבית, דרך כל גלגולי התרבות האלטרנטיבית, מהתנועה ההיפית ועד לניו אייג'. ברונו הוא מורה, גרוש ואב לבן. הוא שקוע כל כולו באובססיה מינית נואשת ובחיפוש קדחתני וחסר תקווה אחר אהבה ועונג. מסרטי פורנו, מועדני סקס וכפרי נודיסטים, הוא מגיע בסופו של דבר אל 'המקום לשינוי', מעין קייטנת ניו - אייג' למבוגרים. אחיו, מישל, הוא חוקר ביולוגיה מולקולרית. מישל, גבר מופנם בעל מיניות מודחקת שמקדיש את חייו לעבודתו המדעית, לסופרמרקט ולכדורי הרגעה, יוצא לאירלנד לשנת שבתון. במהלכה הוא יגלה תגלית שתשנה את מהלך ההיסטוריה. ברונו ומישל נולדו בצרפת של המחצית השנייה של המאה העשרים, והתבגרו יחד עם החברה המערבית. הם נולדו לתוך עולם שמורכב מצרכנות, ניכור ופורנוגרפיה, וחיו בחברה שמשכפלת ללא הרף את השיטה הכלכלית שלה כדי להשליט אותה על כל פיסת חיים. החלקיקים האלמנטריים הוא סיפור של העולם המערבי של היום, רגע לפני "המהפכה המטפיזית החדשה", שהשלכותיה יעלו אף על אלה של עליית הנצרות. החלקיקים האלמנטריים הוא הרומן השני של מישל וולבק, לאחר הרחבת גבול המאבק. הספר ראה אור ב - 1998, נמכר במאות אלפי עותקים ועורר מחלוקת ספרותית חסרת תקדים. לאחר שנדחתה מועמדותו של הספר לפרס גונקור התעצמה המחלוקת, הרבה בסיועו של וולבק עצמו, והגיעה לכדי שערוריה ציבורית של ממש, שבסופה היגר וולבק לאירלנד. הרומן, שרכש לו מושבעים ומתנגדים קנאים כאחד, מציב את וולבק כדמות החשובה, המסקרנת והפרובוקטיבית ביותר של הדור החדש בספרות הצרפתית. מישל וולבק אינו מסתיר את שאפתנותו. הוא סבור שהוא מבין את העולם ושיש לו מה לומר עליו. בכתיבה יבשה ובדקדקנות כמו - מדעית, הוא מתאר את הצדדים המזוויעים של היומיום ושל הבנאליה. הוא כותב על ההתנסות הגופנית של הכיעור הפיזי, שאינה יכולה שלא להיות פגומה, ממפה את הגיהנום הבינוני של העבודה, הסופרמרקט והמיקרוגל, ומנתח את התסכול של הכישלון המיני ואת חוויית הבדידות בעולם שבו האהבה אינה אלא עוד גמול נרקיסיסטי, עוד ניצחון בתחרות החופשית. החלקיקים האלמנטריים תורגם ליותר מ - 25 שפות וזכה בפרסים בצרפת ובאיטליה....

2.
איש מחשבים צעיר וחסר ייחוד נשלח למורת רוחו להפיץ את בשורת המחשב ברחבי צרפת. אולי, הוא אומר לעצמו, המעבר הזה לפרובינציה "ישנה לי את המחשבות; ללא ספק באופן שלילי, אבל הוא ישנה לי את המחשבות; לפחות יהיה שינוי בכיוון, תהיה טלטלה." אבל חייו הולכים ומתבררים כירידה מתמשכת אל השאול של חיי היומיום. שום דבר דרמטי, רק החיים שכל אחד מכיר: עבודה, בילויים, מין, צרכנות, טלוויזיה. גיבור הרומן חסר השם, שנפרד מחברתו לפני שנתיים ומאז נותר בגפו, יוצא למסע הכפוי עם עמית לעבודה, טיסראן, צעיר בן 28 חסר חן ועדיין בתול. השניים כמהים לאהבה ולסקס, למגע אנושי וללטיפה, ומחפשים אותם ברכבת, במסעדות, במועדוני לילה ובמקומות העבודה. לשווא. כי בחברה שלנו, המין מייצג מערכת מיון שנייה, נפרדת לחלוטין מזו של הכסף; והיא נחשבת חמערכת מיון אכזרית לפחות כמוה. ההשלכות של שתי המערכות זהות לחלוטין. כמו הליברליזם הכלכלי חסר המעצורים, ומסיבות זהות, הליברליזם המיני מייצר תופעות של התרוששות מוחלטת. יש כאלה שעושים אהבה כל יום; אחרים חמש או שש פעמים בחייהם, או אף פעם לא. יש כאלה שעושים אהבה עם עשרות נשים; אחרים עם אף אחת. זה מה שמכנים "חוק השוק". במישור הכלכלי, שניהם שייכים אמנם למחנה המנצחים, אך במישור המיני, למחנה המובסים. יציאתו לאור של הרומן הראשון של וולבק הרחבת תחום המאבק היתה אות הפתיחה למה שהפך במהירות ל"תופעת וולבק". מישל וולבק הוא כיום הסופר הצרפתי המאתגר ביותר, השנוי ביותר במחלוקת, ולבטח המפורסם ביותר בספרות הצרפתית העכשווית. ספריו של וולבק תורגמו לעשרים וחמש שפות וזיכו אותו בפרסים בצרפת ובאיטליה. ספרו החלקיקים האלמנטריים ראה אור בהוצאת בבל....

3.
פלטפורמה הוא רומן בן זמננו ועל אודות זמננו: על גברים מאירופה ונשים מתאילנד, על תעשייה, תיירות, מין, תקשורת, כלכלה, אהבה, פוליטיקה. ברומן זה ממשיך וולבק בתיעוד שקיעתו של האדם המערבי ומוסיף לקטלוג ההבלים של ההווה את שלל המפגשים הבלתי - אפשריים שבין העולם הראשון ובין העולם השלישי: האסטרטגיות חובקות העולם של תאגידי התיירות והטקטיקות הפרדוקסליות של התרמילאים, הזנות המאורגנת של דרום - מזרח אסיה והמגה - טרור של האיסלאם הרדיקלי. יציאתו לאור של פלטפורמה שבועות ספורים לפני 11 בספטמבר 2001 ושנה אחת לפני הפיגוע בבאלי היתה מאורע ספרותי וציבורי חסר תקדים. הספר, שמיד עם צאתו לאור התייצב בראש רשימת רבי - המכר ושהה בה שבועות רבים, עורר מחלוקת עזה בצרפת, שבמהלכה נתבע וולבק על - ידי ארגונים איסלאמיים על פגיעה ברגשות המוסלמים, עמד למשפט וזוכה. מישל וולבק הוא ללא ספק מהסופרים הבולטים באירופה. פלטפורמה הוא הרומן השלישי שלו הרואה אור בבבל. קדמו לו "הרחבת תחום המאבק ו"החלקיקים האלמנטריים"....

4.
האינדיבידואליזם הליברלי היה יכול לחגוג כאוות נפשו את התמוססות המבנים המתווכים שלו, כלומר המפלגות, התאגידים והקאסטות, אבל ברגע שתקף את המבנה האחרון, כלומר המשפחה, ולפיכך את הדמוגרפיה, הוא חתם על כישלונו הסופי; ואז מגיע, באופן הגיוני, עידן האיסלאם. רובר רֵדיזֶ'ה פרנסואה הוא פרופסור לספרות בסורבון המתמחה ביצירתו של הסופר בן המאה ה-19 ז'וריס–קרל הויסמנס. בזמנים רגילים הוא היה יכול לקוות לחיים שלווים, לקריירה אקדמית משעממת אך מספקת ואולי אפילו למערכת יחסים משמעותית עם אהובתו מרים, סטודנטית יהודייה. אבל ההיסטוריה, הדמוגרפיה והפוליטיקה רצו אחרת: השנה היא 2022 וצרפת, על סף מלחמת אזרחים, לאחר תקופה ארוכה של אובדן–ֿדרך, אי שקט חברתי ואלימות גואה, בוחרת בנשיא חדש. הפוליטיקה הישנה, כמו שאר ערכי הרפובליקה, החברה והמשפחה, פשטה את הרגל, ובסיבוב הבחירות השני נאלצות המפלגות המסורתיות שהנהיגו את צרפת מזה חצי מאה לפנות את הבמה למארין לה פן, מועמדת הימין הקיצוני ולמוחמד בן–עבס, מועמד האחווה האיסלאמית....

5.
מי מביניכם ראוי לחיי נצח? דניאל הוא קומיקאי ציני שעשה קריירה מטאורית מבדיחות מרושעות ונבזיות על מין, מוצא, דת וגזע. סיפור החיים שלו הוא רדיפה אחר אהבה, מין ונעורים, ובריחה מהשיעמום, מהבדידות ומהזיקנה. בגיל ארבעים ושבע, אחרי כמה מערכת יחסים כושלות, נראה שהוא מתקרב לסוף הדרך. ואז הוא פוגש את האושר. קוראים לה אסתר, והיא בת עשרים ושתיים. זה היה לפני אלפיים שנה, בתחילת המאה העשרים ואחת. הציווליזציה האנושית התקרבה לקצה והעולם המערבי רחש אידואולגיות אחרונות; האהבה נעלמה והמין, בהשפעת הפורנוגרפיה, הפך לבידור מנוכר; חיות המחמד תפסו את מקומם של הילדים במשפחה; בבתי החולים ובבתי האבות מתו הזקנים בהמוניהם מהזנחה. אבל החיים היו אמיתיים....

6.
כשז'ד מרטן נסע לאירלנד לפגוש את מישל וולבק כדי לשכנע אותו לכתוב הקדמה לקטלוג התערוכה השנייה שלו, סדרת "המקצועות הפשוטים", הוא היה אמן כמעט נשכח. עשר שנים חלפו מאז תערוכת היחיד הראשונה והאחרונה שלו "המפה יותר מעניינת מהטריטוריה", שבה הציג תצלומי נוף של מפות מישלן; בתקופה זו הוא נעלם לגמרי מעולם האמנות. ז'ד לא היה יכול לשער את ההשלכות של המפגש הזה עליו או על מחבר "החלקיקים האלמנטריים". ברומן החמישי שלו חוקר מישל וולבק לראשונה את האזורים שמעבר למאבק המר, לכלכלה הנואשת ולפוליטיקה החד-סטרית של מלחמות המינים שאפיינו את ספריו הקודמים. המפה והטריטוריה הוא סיפור רחב יריעה ורב רבדים והשתקפויות, מהורהר ואירוני הממפה שורה ארוכה של דברים שכדאי לחיות בגללם: יחסי אבות ובנים, ידידות, עבודה, מלאכה ויצירה, והתשוקה לתאר בנאמנות את העולם כמו שהוא, גם כשהוא יפה. הספר זכה בפרס גונקור לשנת 2010...

7.
כל אדם מסוגל לייצר בעצמו מהפכה קרה. מדריך הישרדות למשורר הצעיר; סקס וירטואלי בעידן שלפני האינטרנט; הארכיטקטורה המודרנית ושירת התנועה המופסקת; רשמים מביקור ביריד הפורנו; עיירה גרמנית בדרום ספרד; גמלאים צעירים בכפר נופש; קריאה גנובה במכתב של זר במטרו; התיאוריה של המסיבה; ז`אק פרוור, הקולנוע האילם ועוד. בטקסטים אלה, הנעים בין מסה, כתבה עיתונאית, מניפסט, סיפור קצר, שירה ושירה בפרוזה, מסמן מישל וולבק בכתיבתו המחוספסת והלקונית את המתווה הראשוני של עולמו: השמים ריקים, המבטים אבודים, הזמנים מתים. אבל הספרות, מבטיח וולבק, עומדת בכול ומסתגלת לכול, היא מפשפשת באשפה ומלקקת את פצעי הצער. להישאר בחיים הוא ספרו השני של מישל וולבק. הספר ראה אור לראשונה ב-1991, שלוש שנים לפני פרסום הרומן הראשון שלו הרחבת תחום המאבק. מאז יצא הספר בכמה מהדורות ונוספו לו טקסטים אחרים שהתפרסמו במהלך שנות התשעים....

8.
העולם הוא בגודל בינוני. (...) שום דבר בעולם הזה לא יפה יותר מאשר הערפל העולה מעל הים. בספר זה מכונסים טקסטים שכתב מישל וולבק בין הרומנים החלקיקים האלמנטריים (1998) ופלטפורמה (2001). בטקסט המרכזי, הנובלה "לנזרוטה", גבר בודד שהחמיץ את ליל הסילבסטר האחרון של המאה העשרים רוכש במחיר מבצע שבוע נופש 'הכול כלול' באי לנזרוטה שבקנריים. באי השומם ונטול האטרקציות הוא פוגש תיירים אירופים אחרים שמאבדים את דרכם כמוהו ומתוודע לכת מסתורית שבחרה להקים במקום שגרירות לחוצנים. לנובלה מצורפים טקסטים נוספים העוסקים בדמדומי המאה העשרים: דו"ח על שליחות למסע הרצאות בארצות הברית מטעם משרד החוץ הצרפתי; סיכום קצר של הספרות בסוף המאה; מחקר אנתרופולוגי פרטי (ואולי זוגי) העוקב אחר התפתחות ההתנהגות במועדון חילופי זוגות ותיק באתר נופש פופולרי בצרפת; כמה הרהורים על רבייה, על כתיבה ועל יופי....

9.
"ברנאר-אנרי לוי היקר, אין לנו שום דבר במשותף, כמו שאומרים, למעט נקודה אחת, מהותית: שנינו אנשים מאוסים למדי ... יחד אנחנו מהווים סמל מופתי להתנוונות המחרידה של התרבות והאינטליגנציה הצרפתיות, כפי שציין לאחרונה, בחוּמרה שצִדקתה עמה, המגזין 'טיים' ... תנאי הדיון מוכנים". כך נפתחת חליפת המכתבים בין מישל וולבק והפילוסוף ברנאר-אנרי לוי, שהתנהלה ב-2008 וכוללת 28 מכתבים. ה מכתבים עוסקים בנושאים שונים ומגוונים: הקריירה הספרותית לעומת הקריירה של אינטלקטואל מעורב, עלייתן של הדתות במערב, מקורות ההשראה הספרותיים של השניים, פוליטיקה, יחס התקשורת אליהם, ועוד. מתוך המכתבים מצטיירות דמותיהם של שני האנשים השנואים ביותר בצרפת, ואיתן חיי התרבות והרוח של צרפת במאה ה-21....

10.
חסום אחרון נגד הליברליזם : אָנוּ דּוֹחִים אֶת הָאִידֵאוֹלוֹגְיָה הַלִּיבֶּרָלִית מִשּׁוּם שֶׁאֵין בִּיכָלְתָּהּ לְהַתְווֹת לָנוּ כִּוּוּן , נָתִיב שֶׁיּוֹבִיל לְפִיּוּס שֶׁל הַפְּרָט עִם הַדּוֹמִים לוֹ בְּקֶרֶב קְהִלָּה שֶׁנִּתָּן לְכַנּוֹתָהּ אֱנוֹשִׁית , וּמִכָּל מָקוֹם , הַיַּעַד שֶׁהִיא מַצִּיבָה לְעַצְמָהּ שׁוֹנֶה בַּעֲלִיל. אָנוּ מְסָרְבִים לָאִידֵאוֹלוֹגְיָה הַלִּיבֶּרָלִית בְּשֵׁם אִגְּרוֹתָיו שֶׁל הָאַפִּיפְיוֹר לֶאוֹ הַשְּׁלֹשָה–עָשָׂר עַל תַּפְקִידָם הַחֶבְרָתִי שֶׁל סִפְרֵי הַבְּשׂוֹרָה וּבְרוּחַ הַנְּבִיאִים הַקְּדוּמִים שֶׁאָרְרוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם וְקָרְאוּ לְחֻרְבָּנָהּ, וִירוּשָׁלַיִם נָפְלָה , וְקָמָה מֵהֲרִיסוֹתֶיהָ רַק אַחֲרֵי אַרְבַּעַת אֲלָפִים שָׁנָה. אֵין מַחֲלֹקֶת וּמְקֻבָּל עַל הַכֹּל שֶׁכָּל מֵיזָם אֱנוֹשִׁי נִמְדָּד יוֹתֵר וְיוֹתֵר בִּקְרִיטֶרְיוֹנִים כַּלְכָּלִיִּים טְהוֹרִים, קְרִיטֶרְיוֹנִים מִסְפָּרִיִּים לַחֲלוּטִין, שְׁמוּרִים בְּקָבְצֵי מַחְשֵׁב. זֶה לֹא מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת וְעָלֵינוּ לְהֵאָבֵק לְמַעַן פִּקּוּחַ עַל הַכּלְַכּלָָה וּלְמַעַן הַכפְָּפָתָהּ לִכלְָלִים מְסֻיָּמִים שֶׁאָעֵז לִקְרֹא לָהֶם אֶתִיִּים, וְכַאֲשֶׁר מְפַטְּרִים שְׁלֹשֶת אֲלָפִים אִישׁ וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ קִשְׁקוּשִׁים עַל הַמְּחִיר הַחֶבְָרתִי שֶׁל הַמַּהֲלָךְ אֲנִי מִתְמַלֵּא רָצוֹן עַז לַחְנֹק חֲצִי תְּרֵיסָר רוֹאֵי חֶשְׁבוֹּן, זהֶ יהְִיהֶ מַהֲלךָ מְציֻןָּ, הֲסָרַת שֻׁמָּן מוֹעִילָה לְגַמְרֵי, מַהֲלָךְ שֶׁהוּא בְּעֶצֶם הִיגְיֶנִי. תְּנוּ אֵמוּן בַּיָּזְמָה הַפְּרָטִית, זֶה מַה שֶּׁהֵם חוֹזְרִים וְאוֹמְרִים בְּכָל מָקוֹם , הֵם חוֹזְרִים עַל זֶה כְּמוֹ הַשְּׁעוֹנִים הַמְעוֹרְרִים הַיְשָׁנִים הָאֵלֶּה , שֶׁדַּי בְּתִקְתּוּקָם הַחַדְגּוֹנִי כְּדֵי לְהַשְׁקִיעַ אוֹתָנוּ בִּנְדוּדֵי שֵׁנָה מַתִּישִׁים וְסוֹפָנִיִּים, לְכָךְ יֵשׁ לִי רַק תְּשׁוּבָה אַחַת, וְזֹאת כְּתוֹצָאָה מִנִּסְיוֹנִיהַמְיָאֵשׁ והְַחֲזרָָתִי, וְהִיא שֶׁהַפְּרָט , כְּלוֹמַר הַפְּרָט הָאֱנוֹשִׁי, הוּא עַל פִּי רֹב חַיָּה קְטַנָּה שֶׁהִיא בָּהּ בָּעֵת אַכְזָרִית ואְֻמְלָלָה, וְשֶׁיִּהְיֶה חֲסַר טַעַם לִבְטֹחַ בּוֹ אֶלָּא אִם יִקָּלַע לְמַצָּב שֶׁבּוֹ יֵהָדֵף, יְתֻחַם וִיתֻחְזַק בְּעֶקְרוֹנוֹת מַחְמִירִים שֶׁל מוּסָר בִּלְתִּי נִתָּן לְעִרְעוּר, אֶלָּא שֶׁאֵין זֶה הַמִּקְרֶה. בְּאִידֵאוֹלוֹגְיָה לִיבֶּרָלִית, כַּמּוּבָן....


חשבתי שזה ספר חוור. לא מצא כוון לכתוב אותו. קורה. יש לו ספרים אחרים גם. אהבתי (ספוילר) את הלעג לאכפתיים של איכות/שימור הסביבה. כי מה איכות הסב... המשך לקרוא
לחובבי מישל וולבק וספרות בכלל. ספר שעוזר להכיר את העולם הספרותי והפילוסופי, היות שהשניים מדברים בין היתר על הסופרים והמשוררים האהובים על... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
זה ספרו השני של מישל וולבק שקראתי. את הראשון, החלקיקים האלמנטריים, קראתי לפני 17 שנה- והוא הצליח לזעזע אותי. וולבק יודע לכתוב, יודע לזהות תהל... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
אם המישל וולבק הזה היה עובד סלקטור באיזה מועדון אני לא יודע אם היה נותן שמישהו יכנס שמה. אולי אחת אם הגיל שלה נראה פחות מ25 וגם היתה יודעת (ת... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
גם בספר זה, כמו באחרים של וולבק, אהבתי את הסגנון המריר ראליסטי שלו של הקדרות, הבדידות והמין, ואת הדרך שבה הוא מוביל את העלילה המופרכת לכאור... המשך לקרוא
11 אהבו · אהבתי · הגב
מותח ומאתגר .רציני אך גם מהנה .... המשך לקרוא

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ