ביקורת ספרותית על המפה והטריטוריה - הספרייה של בבל # מאת מישל וולבק
ספר מעולה

---

הכרותי בקווים כלליים את יצירתו של מישל וולבק, לא הבשילה עד כה לכדי זה, שאפנק את עצמי באחד משבעת ספריו המצליחים - וחבל מאוד שכך. אלא שביום הולדתי האחרון, העניק לי אחד מחבריי הטובים את "המפה והטריטוריה", תוך הצהרה מעט אמביוולנטית בנוסח - "אתה בטח תאהב את זה !"... ובכן - כן, אהבתי "את זה" מאוד. מאוד-מאוד אפילו. אני אמנם נדרש כעת לקרוא עוד כמה 'וולבקים' כדי להתיימר להסיק מסקנות לגביו ו/או לגבי כתיבתו, אבל הספר הזה לבדו הספיק כדי לעולל לי שני דברים :
1. לגרום לי להאמין שיש דבר כזה "קלאסיקה מודרנית".
2. להציף אותי בגעגועים לתקופה השנייה של חיי, זו אותה
ביליתי בפריז (טוב, לא ממש ביליתי, כי הייתי יחסית קטן, אבל מאז כבר הספקתי לגדול, להבין ולהודות להוריי על היזמה שנראתה לי בזמנו כמו התעללות בחסרי ישע...); גיבור הספר, ז'ד מרטן, מעביר את חייו כמו שאהבתי אני לעשות ובוודאי עוד אעשה : משוטט ברחובותיה הגשומים של פריז האפורה, קונה ברשת "פנאק", בורח לחופשות קצרות בצרפת "העמוקה" ובעיקר - לא מתנזר מאוכל מסורתי מלווה ביין טוב... יאמי-יאמי.

כמו שחשדתי מקריאת הספר ובדקתי אח"כ באתרים הרבים ברשת המוקדשים למישל וולבק, האיש פועל בעולם הספרותי בן זמננו כפי שפועל, למשל, מורה-דרך אינטליגנטי עם קבוצת מטייליו - השטח/הנוף מהווה עבורו רק תירוץ לדבר על דברים אחרים. ואכן, הספר הוא כתב אישום לא קטן על חברת הצריכה העכשיווית, על חוסר הסובלנות כלפי 'חריגים' (שאינם חריגים באמת, אלא רק כאלה שהולכים מעט מחוץ לתלם) ועל דירוגה הנמוך בסולם העדיפויות של האהבה, בהשוואה, למשל, לשאיפות הקידום בתחום הקריירה...

עוד עניין ראוי לציון : מבנהו המיוחד של הספר, המשלב ריאליזם עם בדייה ויומן-אירועים עם רומן בלשי וכל אלה חוברים, בסופו של דבר, לאחת היצירות הטובות ביותר שקראתי בזמן האחרון. פשוט פנינה אמיתית, שהכמות המעטה יחסית של קוראים שהתעניינו בה באתר, מעידה על כך שלפעמים, האות X על המפה, אינה תמיד מספיקה כדי למצוא את האוצר...

בנ.ב, כרגיל, פינתנו "הבה נראה כמה פאדיחות אעשה בתרגום עד שמישהו ישים לב" והפעם - רמה איילון : יקירה, את אמנם צודקת שברוב המילים והשמות בצרפתית, האות S בסופי מילה אינה נשמעת... אבל מה לעשות שיש חריגים ? וכך קורה ששמו של אחד ממגישי תכניות הבידור הפופולאריים בצרפת (מגיש את "שאלות לאלוף" כבר 23 שנים ברציפות !) הוא ז'וליאן לפרס ולא ז'וליאן לפר (בצרפתית כותבים Lepers) ? לא היה קורה לך כלום, בפרט שאת אמורה לדעת שאת מתרגמת רומן העמוס בפרטים ובשמות אמיתיים, אילו היית מרימה איזה טלפון קטן למישהו שיודע... וזו לא הדוגמה היחידה, אבל תפסת אותי במצב רוח טוב היום...
אגב, כמות הצחוקים שאני מוצא בתרגומים משפה פופולארית כמו צרפתית, מובילה אותי לחשוש באמת לתרגומים משפות קצת פחות קונוונציונאליות...

» ביקורות נוספות של הלל הזקן
» ביקורות נוספות על המפה והטריטוריה - הספרייה של בבל #