ביקורת ספרותית על סרוטונין - הספרייה של בבל # מאת מישל וולבק
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 7 באוגוסט, 2022
ע"י yaelhar


#
פלורן-קלוד, גיבורו של וולבק המספר את הסיפור בגוף ראשון, הוא אימפוטנט עם דיכאון קליני בן 46. זה מצבו הגופני והנפשי של היצור האומלל. לבעיה הראשונה הוא נעזר בזכרונות, לשנייה בכדורים נוגדי-דיכאון ומדכאי ליבידו, שמגבירים את בעייתו הראשונה.

את האימפוטנצייה – הגופנית והנפשית – הוא פיתח לגמרי לבד. החל מהרגשה של "להימצא מחוץ למעגל העניינים" ביחס להוריו, המשך בהרגשה של "אני ואפסי עוד" שפיתח בזמן לימודיו כאגרונום. הוא מועסק במשרד החקלאות הצרפתי. ליבו לחקלאים השחוקים הנכחדים, אבל מוחו יודע מי משלם את המשכורת. והנשים... או הנשים. הוא בזבז את יכולותיו הרגשיות כמו את צעירותו, את יכולתו להרגיש ולהתרגש. כמעט אהב, תמיד בגד, ככה כי הוא יכול. הוא חסר כל מודעות לקשר בין סיבה לתוצאה. היום כשהוא בגיל העמידה האימתני (46!!!), מוצא את עצמו עם בת-זוג שנואה, נעלב עד עמקי נשמתו מהעובדה שהנ"ל שכבה עם אחרים(!!!), ונמלט ממנה באישון לילה (סתם. בבוקר כשהיא ישנה) כי אין לו יכולת להתעמת או לעמוד על שלו כשהיא ערה.

פלורן הוא בעל דעה נחרצת בכל נושא. הוא לא שואל שאלות. רק נותן תשובות. דעותיו מוחלטות, חד-משמעיות, מבוססות על גישתו לחיים, לא על ידע, הבנה או מחקר. השיטה הזו יוצרת דימוי של גבר בעל דעות מוצקות, מגובות לכאורה בביטחון, המבטיח לשומעיו שהוא חשב, בדק, למד והתוצאה – אמת יציבה, מתוקצרת עבור ההמונים, מן "תסמכו עלי, אני יודע" כזה. פלורן אינו מזניח שום נושא אבל מתייחס הרבה לכלכלת צרפת הכושלת, לאירופה הגוססת, מין "אכלו לי, שתו לי, זה לא אני, זה הם".

הכתיבה טובה. לא מעורפלת ולא מלאה תיאורים. ההומור ציני וסרקסטי. סיפור מסעו של פלורן מתגלגל באופן סיפורי כרונולוגי, עם מעט גיחות לעבר. וולבק מרבה להשתמש בטכניקה של "תכף אחזור ל..." (שם, דמות, אירוע) כדי לחדד עניין. למרות הכתיבה הטובה לא הצלחתי לחוש אהדה או עניין בפלורן. האימפוטנצייה הכללית שלו מונעת בעדו מלהגיב בדרך שהיא לא מלל לכל מה שקורה לו. גם כשהוא עד לתופעה מגונה, שלגיטימי להגיב עליה, הוא נסוג ומבטיח "לא אספר לאיש..." ונמלט כשזנבו בין רגליו. למרות חיבתי לתרבות הצרפתית (המפוזרת בכל הספר הזה באיזכורים וציטוטים) האיש האמור לייצג אותה היה לי לזרא. מה שהוא ייצג בעיני – עליבות, חוסר יכולת, התחזות לגבר-גבר באמצעות המון דיבורים על סקס, (בערך סקס. רצוי עם כאלה שלא יכולים/ות להשתתף מרצונם...) שהיו עלובים לא פחות ממנו.

הכריכה, יש לומר, יפה מאד. היא משדרת שמחת חיים, אסתטיקה והתלהבות. בערך ההיפך ממה שמשדר הספר הזה, שהוא השני של הסופר שאני קוראת ואולי האחרון. הדירוג, אם תהיתם, הוא 3.5 כוכבים שעוגלו למעלה, תרומתי הצנועה לחקלאות צרפת הגוועת.


1/2
30 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מושמוש (לפני 3 שנים)
yaelhar תודה. טוב לדעת שאת גם בדעה. מעריך מאוד את הרעיונות של וולבק ואיך שהוא כותב אותם. אבל ( גם השתדלתי חלקיקים אלמנטריים) שאר הסיפור לא כאילו ברמת הרעיונות.
yaelhar (לפני 3 שנים)
תודה רבה, מושמוש.
אני חושבת שדיכאון מופיע בכל ספריו של וולבק. לא קראתי את "פלטפורמה". "אפשרות של אי" שיעמם אותי מאד למרות(?) הדיכאון.
מושמוש (לפני 3 שנים)
קראתי את הרחבת תחום המאבק. שם מעולה לספר אבל מצאתי בספר דיכאון לא יותר. אז אולי פלטפורמה שעוד לא קראתי.
yaelhar (לפני 3 שנים)
תודה רבה, Rasta
את הכייף הזה ממצים ילדים קטנים בהנאה מרובה. וולבק עבר (טכנית) את הגיל. כמשחק או ניסיון לחזור לילדות שנייה זה פחות עובד, נראה לי.
yaelhar (לפני 3 שנים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
קראתי (שוב) את הביקורת שלך עליו. התחושות שלנו מהספר דומות בהרבה נקודות. שפה בוטה ו"גסויות" פחות מפריעים לי, אם הן משרתות את הנושא ולא באות סתם לפורנוגרפיה. לדעתי - אלה משרתות את דמותו של פלורין שעליבותו מוגברת ומודגשת באמצעותן.
אבל יש דימויים - כמו התיאור המפורט של הצעירה בעלת השיער הארוך והבהיר, הפותחת את הספר או שפע הרפש הניתך על יוזו היפנית המגונה, שהימצאן או היעדרון אינן משנות דבר לסיפור, והסופר מאריך בתיאורים מסיבות פורנוגרפיות בלבד, חשבתי.
Rasta (לפני 3 שנים)
זה כיף לקלל ולהתלכלך, במיוחד בתקופה של תקינות פוליטית שכבר בא לך להקיא. החיים מלוכלכים. זה חלק מהמשחק.
סקירה טובה, יעל. הספר על המדף, הבא בתור.
Pulp_Fiction (לפני 3 שנים)
ביקורת טובה. תובנותיי על הספר היו דומות מאוד לשלך, פירסמתי עליו סקירה נרחבת לפני בערך שנתיים . אפילו הניקוד הוא בדיוק אותו הדבר. יש משהו בכתיבה של וולבק שנוגע בך, לא משנה אם הקורא אוהב את התוכן או לא כל כך. לא הבנתי למה הוא זקוק לכל הקללות המיותרות והמאולצות האלה, לשמור על מוניטין?
בגדול ספר עם פוטנציאל שהתפספס.
אני חושב ש'פלטפורמה' ימצא חן בעיניך יותר או 'הרחבת תחום המאבק' . אלה שני ספרים המהווים בסיס ליצירתו, ב'סרוטנין' ואחרים הוא מיחזר מוטיבים משם, בפחות הצלחה.
yaelhar (לפני 3 שנים)
תודה רבה, Ranran
פלורן הוא אנטי-גיבור שחושב שהוא גיבור...
yaelhar (לפני 3 שנים)
תודה רבה, zooey glass
ספרות היא אומנות האינדבידואל. זו חווייה אישית ופרטית, מה שנוצר בין הקורא לבין הספר. לכן מוזר בעיני קוראים שמתווכחים עם קוראים אחרים לגבי טיבו של הספר שקראו.
מורי (לפני 3 שנים)
וזה לא ישתנה. סרוטונין חזק ממנו ובטח פלטפורמה, שהוא פיצוץ, תרתי משמע.
Ranran (לפני 3 שנים)
מורי - אני בערך בעמוד 100 של "לחסל". בינתיים לא יותר מסביר.
מורי (לפני 3 שנים)
משעשע כל מה שאמרתם על וולבק ולא שייך כלל לעניין. זה וולבק, נקודה.
Ranran (לפני 3 שנים)
ביקורת יפה, דווקא נשמע מעניין. תמיד אהבתי דמויות של האנטי-גיבור.
zooey glass (לפני 3 שנים)
זה מעניין אני מסכים עם הרבה ממה שאמרת והתיאור שלך באמת עושה חסד עם הספר - ובכל זאת חווית הקריאה שלי הייתה שונה. המשפט האחרון הצחיק אותי מאוד
yaelhar (לפני 3 שנים)
תודה רבה, כרמלה (-:
yaelhar (לפני 3 שנים)
תודה רבה, זאבי.
yaelhar (לפני 3 שנים)
תודה רבה, אושר.
לעניות דעתי החיים תמיד היו עסק מסובך, לא רק בעת הזאת. החידוש בחיים המודרניים הוא התרופות שיכולות לעשות "ריטוש" לחיים.
yaelhar (לפני 3 שנים)
תודה רבה, Hill
תמיד עדיף, לדעתי, לקרוא ולהחליט לבד. דעתך על הספר (אם הוא בין אלה שרכשת) תעניין אותי.
yaelhar (לפני 3 שנים)
תודה רבה, חני.
קראתי פה ושם את ההערכה, שנשים, בניגוד לגברים, אינן אוהבות את וולבק. אני לא חושבת שזה עניין מיגדרי. לא מצאתי שהכתיבה יותר "גברית" (מה שזה לא יהיה) משל דה-בובואר או עוסקת יותר בסקס לא מקובל מאשר מרגריט דיראס. אישית לא התפעלתי מוולבק שהספר הראשון שלו שקראתי שיעמם אותי למוות והספר הזה תיאר דמות עלובה ונחותה.
yaelhar (לפני 3 שנים)
חן - הוא לא שיעמם אותי.
yaelhar (לפני 3 שנים)
תודה רבה, מורי.
אני בספק אם הכריכה מנעה מכירת הספר.
כרמלה (לפני 3 שנים)
יעל, תודה על סקירה טובה לספר שלא אקרא.
זאבי קציר (לפני 3 שנים)
סקירה טובה יעל, תודה לך
אושר (לפני 3 שנים)
החיים המודרניים קשים מאוד- עבודה,בישולים,חדר כושר וכמובן תרופות. אני מכיר את כול השגרה השוחקת הזאת, לכן הספר נראה לי מיותר.
העיקר שנהנהת.
Hill (לפני 3 שנים)
חייכתי למקרא הפסקה השניה.
כתבת סקירה שונה מהבדרך כלל שניתן להבחין כאן באתר ואני אוהבת את זה.
כבר תקופה שהסופר על הכוונת שלי ומאמינה שעוד אגיע אליו (רכשתי שני ספרים שלו) רק מקווה לא להתאכזב.
חני (לפני 3 שנים)
יעל אני תוהה לגביו אם גברים קוראים יתחברו
אליו טוב יותר מנשים קוראות.
גם בגלל התמה, בגלל הניבולים.
לפחות הכתיבה הייתה טובה וזה גם משהו.
סקרת יפה ובאוביקטיביות של קוראה מנוסה ותודה על כך.
מורי יום אחד אקרא אבין ממה התלהבת כל כך.
חן (לפני 3 שנים)
נשמע שעמום
מורי (לפני 3 שנים)
ספר מופת. הכריכה מנעה בהחלט מכירות שלו. אנשים לא הבינו מה יש להם ביד.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ