ביקורת ספרותית על אפשרות של אי - הספרייה של בבל # מאת מישל וולבק
ספר בסדר

---

מישל וולבק הוא כותב מוכשר אך מיזנטרופ. שונא אדם, שונא נשים ובעיקר מתעב ילדים. הוא חש רגשות כלשהם רק כלפי כלבים, לכן כנראה מופיע תצלומו על עטיפת הספר כשהוא חובק את כלבו ועל שפתיו חיוך דק. התוצאה היא כתיבה מבריקה ומלאת כישרון אבל רוויה בארס, ציניות, אלימות, פורנוגרפיה וחסרת כל חסד וחמלה אנושית. הקריאה בספרו מושכת כמו הסקרנות החולנית המפתה אותנו להסתכל בתאונת דרכים או בגוף מעוות. לדעתי הוא ייזכר בעתיד כאחד ממתעדיה האחרונים של התרבות האירופאית המערבית השוקעת. זו שכבר בחרה מרצונה לוותר על הבכורה, הפסיקה להוליד ילדים וכעת לא נותר לה אלא להמתין להיבלעותה המלאה ע"י תרבויות ויטאליות יותר. בקיצור, ימי פומפיי האחרונים של צרפת ושכנותיה. מסקרן אך קשה לקריאה. אני שמחה שהיכרתי את וולבק אבל קראתי שניים מספריו, את הראשון והאחרון והספיק לי.

» ביקורות נוספות של שין שין
» ביקורות נוספות על אפשרות של אי - הספרייה של בבל #