יכול להיות שאני הולך לצאת ממש טמבל, יכול להיות שכולכם קראו כל מה שמישל וולבק כתב ותורגם לעברית. יכול להיות שחלקכם לא יכלו להמתין לתרגום וקראו חלק מהיצירות בצרפתית... יכול להיות שאני היחיד פה שלא מכיר את הסופר הזה? שאיכשהו, בין כל ההמלצות פה בסימניה, פספסתי אותו? בכל אופן, אחרי המפה והטריטוריה אני הולך לשנות את זה, אני אחפש ספרים נוספים שלו, ואהפוך לסדרתי. רבותי וולבק עשה לי את זה ואני מתכוון לקרוא כל מה שהוא כתב ותורגם לעברים (לא אני לא יודע לקרוא בצרפתית).
יש לי חברת קריאה שכזו, שאנחנו מחליפים דעות על ספרים, ממליצים אחד לשנייה ולהפך על ספרים\סופרים ותגליות (קצת כמו בסימניה, רק דרך אי מיילים). כשהיא המליצה לי על המפה והטריטוריה בלי הסתייגויות - ככה המלצה מכל הלב, נדרכתי... אתם מכירים את זה שאתם כבר פוחדים להמליץ למשהו על משהו כי לא ברור לכם מה תהיה דעתו,ועל טעם ועל ריח, ותלוי באיזה מצב נפשי הספר פגש אותכם וכו'.... אנחנו בד"כ ממליצים עם הסתייגות "אני אהבתי", "אני חושב שכדאי לך..." לטעמי, ועוד. כשאתה מקבל המלצה חד משמעית ממשהו שאתה מעריך את דעתו, והוא מכיר את טעמך, בלי הסתייגות, אתה נדרך לפחות כך אני.
בספר צייר\צלם מאוד מצליח מבחינה מסחרית ואמנותית, טוטאלי מסור ייחודי, חייו, עבודתו האמנותית, מערכת יחסיו עם אביו (שתקן, חולה, ובודד), עם בת זוג (יפיפה אמיתית), עם האומנות. כהכנה לתערוכה הוא פונה לסופר, מבקש ממנו לכתוב את המלל לקטלוג התערוכה שלו. הסופר צרפתי מתבודד שנוי במחלוקת ונחשב סוג של סוציופט. לתפקיד הסופר מלהק וולבק את עצמו, ולא עושה חסד עם דמותו בסיפור. מההתחלה ועד הסוף (כדרכי לא אכתוב על העלילה, אבל דעו לכם שממש קשה לי להתאפק). הספר מפעים לפרקים, עוצר נשימה בקטעים אחרים, הוא לא חף מטעויות (יש דיאלוגים שמרגישים כמו הרצאת יחיד בלי אתנחתות, יש קטעים שמרגישים כמו וויקיפדיה), ובכול זאת לא התלבטתי לרגע לדרג אותו ב 5 כוכבים, כי הוא פשוט כזה. ספר מעולה, ומי שלא מכיר את וולבק, אני ממליץ בחום, מי שמכיר, אני מבקש המלצה לגבי הספר הבא של וולבק שכדאי לי לקרוא.
אני לא ממליץ בפה מלא, כי זו לא דרכי, אומר רק זאת.
אני ממש נהנתי.
יאללה מורקמי (תודה ל Cujo שסיפר לי שתורגם חדש שלו).
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
