ביקורת ספרותית על אפשרות של אי - הספרייה של בבל # מאת מישל וולבק
ספר בסדר

---

כנראה שאירופה גוססת. התרבות האנושית שם שוקעת ומתנוונת לאיטה. אחרת קשה להבין את הספר הזה. אם גיבורו, דניאל, קומיקאי מצליח המשועמם מהחיים ובז לאנושות ולערכיה, וכל תכלית קיומו מכוונות להחדרת איבר מינו לחריצים שונים, הוא מייצג נאמן של בני דורו האירופאים במאה ה-21, הרי שעתידה של אירופה מאחוריה והם יכולים כבר להתחיל לכבות את האורות.

וולבק מקים בספרו תנועה דתית חדשה שתכבוש עד מהרה את העולם. תנועה ששמה לעצמה למטרה לאפשר לכל אדם לחיות לנצח, על ידי שכפול ה-DNA שלו לצורך יצירת העתקים מדויקים של עצמו, במצב צעיר וחיוני, וללא צורך בהולדת ילדים, שבקיומם התובעני, רק מטרידים את האדם הבוגר, ופוגעים ביכולת שלו לענג את עצמו בכל רגע נתון.

אינני יודעת אם וולבק מוציא את השדים שבתוכו, או מעביר ביקורת על מה שנראה כחברה אירופאית נהנתנית, ריקה, משועממת, רודפת תענוגות, חסרת כל תכלית, ועצלה מדי אפילו כדי להתרבות. אבל יש משהו בעייתי בלקרוא ספר שעלילתו נבלעת בתוך ים של הגיגים ורעיונות שרחוקים מליבך...

לכאורה הייתי דווקא אמורה למצוא עם מה להזדהות בספר שמתבונן בהתנהגות החברתית של בני האדם בציניות קרה ומרושעת. אני מסוג האנשים שחושבים שבילוי אידיאלי זה להיכנס עם ספר טוב למיטה ולא להחליף מילה עם נפש חיה במשך שעות, אלו שנכנסים לדיכאון קליני כשהם מקבלים הזמנה לחתונה, ומוצאים את הדביקות המשפחתית בחגים בלתי נסבלת... בואו נסכם שבקרב מכריי אני לא נחשבת לקרן השמש החמימה ביותר בסביבה :-)

ובכל זאת, מצאתי את ספרו של וולבק המיזנטרופ בעיקר מעיק ומתיש. דניאל, כלומר וולבק, לא מדבר בשם כלל האנושות. הוא מדבר בשם קומץ אירופאים מתוסכלים. מבחינתי, הספר יורה לכיוון הנכון, אבל מפספס לגמרי את המטרה. החיים, הגם שאפשר וצריך לשחרר אותם מכבליהם של מסורות עתיקות או הרגלים מיושנים שאבד עליהם הכלח, עדיין אינם מסתכמים בהחדרת איבר מין אחד לאיבר מין אחר...

שני השלישים הראשונים של הספר גדושים בארוטיקה, שלא לומר פורנוגרפיה, שלא היו מביישים סרט כחול. זה אחד הספרים עם הכי הרבה סצנות מין גרפיות, וולגריות, שקראתי אי פעם. וולבק מניח שהחל מגיל 50 כולנו הופכים להיות בהמות סרוחות שמנוהלות על ידי איבר מינם. זוהי נקודת המוצא שלו, ביקורתית או לא, נבואית או לא, ואם זה בעיניו גרעין האמת היסודי בקיום האנושי שעטוף בקליפות של צביעות והתחסדות אותן הוא מנסה לקלף, אז אני לא איתו. אני לא מסכימה איתו, ולכן הספר הזה עבר לידי, ולא הצליח להסעיר או להלהיב.

השורה התחתונה: לעיתים מעניין, לעיתים מעורר מחשבה, אבל לרוב סתם חופר.

» ביקורות נוספות של קוראת הכל
» ביקורות נוספות על אפשרות של אי - הספרייה של בבל #