ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 24 בדצמבר, 2024
ע"י oziko
ע"י oziko
אני אוהב כריכות יפות.
יופי אל תסתכל בקנקן ובלה בלה משפט שתמיד מגיע עם הכרזה על כריכות לעזאזל כריכות יפות זה כיף ומרשים ונחמד מאוד.
אז כן, הרבה פעמים גם הכריכה מושכת אותי והיא כמו התקציר בגב הספר או רושם ששמעתי מחבר, מקבלת מקום ברמת העניין שלי בספר. אור שהם (ותודה על זה) כתב פה לא מזמן סקירה על הספר הזה, וגם מישהי שאני מכיר אמרה שקראה אותו לא מזמן (בשפת המקור) מה שגרם לי להקפיץ אותו רגע לרשימת הקריאה ולראות במה מדובר.
לא התרשמתי! אמרתי את זה!
יש מצב גדול שיהיה לגיטימי מאוד להאשים את התרגום (כי זאת שקראה בשפת המקור אמרה שהכתיבה די יפה ושונה, סה"כ אני סומך עליה) אבל זה באמת הרגיש שנאבדו המון פרטים בדרך או שהרבה פרטים מהספר פשוט עברו מעליי. לא הרגשתי לא דיכאון ברמה אותנטית או כזה שהייתי מזדהה איתו ולא הרגשתי איזה צעדים מבריקים שסופר ברמה כתב. אז יש מסעות עם רכב של אדם אבוד ויש מפגשים עם אנשים ויש נגיעה בקשרים עם נשים אבל היי, זה היה די בינוני. כלומר די קראתי את הספר עד הסוף, הוא לא היה משעמם או כתוב מביך, אבל ספוילר: לא אקרא עוד ספרים שלו. צורת הכתיבה עם הגסויות לא זרה לי והיא מצד עצמה גם לא מפריעה לי, אבל גם לכתוב 'גס' יש דרך. שוב, יש מצב גדול שזה פשוט לא מיתרגם טוב, מה שחשוב זה שבספר הזה, בעברית, זה MEH.
אז ראיתי שיש סביבו איזה באזז או דיבור חיובי של אחד שירתק אתכם או יכניס לכם אחת לפנים עם הדיכאון שהוא מציג - לא מה שהצלחתי לראות בעצמי.
לא רע, אבל גם לא טוב
13 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מנדלי
(לפני 9 חודשים)
הספר מופת, תיאורי "הגסויות" קולחים ממנו בצורה טבעית, בלי לעשות עניין, כמו תיאור של כל חלק אחר מהחיים, ואשר לתרבות הצרפתית הקשורה לתחום, הנה פרשייה מהעת האחרונה שאולי שופכת מעט אור על הנושא:
https://www.ynet.co.il/news/article/h1br2pbsjg |
|
|
oziko
(לפני 9 חודשים)
אשלב את שני התגובות בתגובה שלי, כי יעל צודקת. הנקודה הזאת שהרבה דברים עברו מעליי בהחלט נגעו גם בתרבות הצרפתית,
גם אם אתעלם נגיד מהטיעונים המשעממים של ענייני החקלאות, נזרקו בספר הרבה מושגים שפשוט לא הבנתי את החיבור שלהם. ולכן מורי היה לי קשה מאוד להתחבר אליו, אפילו בפן העלילתי
וגם העניין הכאילו דיכאוני הזה, בעיניי הדמות שלו לא הייתה מספיק עלובה, ולא ביטאה בצורה טובה את העליבות הדיכאונית שאולי הייתי חושב שאליה כולם מכוונים והגסויות? זה לא סתם התבטאויות גסות או זווית של יחס שוביניסטי ובוטה, אני מדבר על תיאורים שלאורך כל הקריאה שלהם פשוט כיווצתי פנים לא מגועל, יותר מכאילו "מה?" נמשך ולא ברור |
|
|
yaelhar
(לפני 9 חודשים)
אמנם אהבתי טיפה יותר ממך (3.5 כוכבים שעוגלו ל 4)
אבל אני מבינה על מה אתה מדבר. דמותו העלובה של פלוריאן מונעת הזדהות. "הגסויות" בדיבורו של וולבק באות לחפות על מיעוט בעשייה קשורה, דהיינו על אימפוטנלייה כללית. אגב, אני חושבת שהבעיה אינה בתרגום אלא במיעוט החשיפה שלנו לתרבות הצרפתית העכשווית. הוא מתייחס בספר להמון דמויות בתרבות הזו, ובגלל חוסר בהיכרות קשה לקורא התייחס לזה. |
|
|
מורי
(לפני 9 חודשים)
בטח שזה לא מביך כי זה ספר מופת.
|
13 הקוראים שאהבו את הביקורת
