ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 24 באפריל, 2013
ע"י יואב
ע"י יואב
אתחיל בכך שיש לי עמדת פתיחה חיובית כלפי מישל וולבק. אם לא ככשרון ספרותי אז לפחות כידוען שלא משלם מס שפתיים ואינו מתרפס נוכח "קו מפלגה" של תקינות פוליטית. הוא, בלשון המעטה, אינו "יפה נפש". הוא אולי אחד הבודדים מחוגי האינטלגנציה האירופאית שהוא פרו-ישראלי, ומזהה נכונה את הבעיות שאנו עומדים בפניהם. הוא מתריע בפני הסכנות הממשיות שעומדות בפני ישראל - והחברה המערבית בכלל - נוכח איומים של איסלאם קיצוני, מדיניות הגירה בלתי מבוקרת וגלובליזציה. מעטים הם בימינו אנשי הציבור או הסופרים שיש להם את האומץ לומר "המלך הוא עירום". מישל וולבק הוא יוצא דופן.
תופעת ה"וולבקיזם" - הפופלריות של ספריו של וולבק - נובעות בדיוק מסיבות אלו. אני לא חושב שאפשר לתאר ספר זה (או את "הרחבת בסיס המאבק") כספרות גדולה. הספר גדוש רטינות וטרוניות, והבעת תיאוב כלפי תופעות שמאפיינות את החברה המודרנית ושכולנו מודעים להם. וולבק אינו מחדש דבר וגם כתיבתו אינה מעניינת במיוחד. הוא פשוט מלא תיעוב ובוז לכל מה שהוא רואה סביבו. זה מתיש וגם מדכא לקרוא אותו. רעיונותיו הם פשטניים עד כדי בנאליות או אפויים למחצה (תיאוריית "חוקי השוק" בסצינת המין).
מבחינה ספרותית אגדיר אותו כלואי-פרדיננד סלין,גרסת LOW COST.
8 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
נצחיה
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
מתוך ספרי וולבק קראתי את "המפה והטריטוריה".
בכריכה האחורית עלה ניחו פול אוסטרי כלשהו, ולכן התחלתי לקרוא אותו. לא הסתדרתי, לא הבנתי מה הוא רוצה ממני, ועזבתי. לא נראה לי שאתן לו עוד צ'אנס.
|
|
|
דוידי
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
אני חושב
שכדאי שתקרא את המפה והטריטוריה, הספר האחרון שלו הוא יפה ושונה מאוד מהשאר ובהחלט מומלץ, יותר סיפורי ומעמיק.
|
|
|
dushka
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
כשקראתי את פלטפורמה
הייתי עסוקה כל כך בלהתווכח איתו בראש ולא שמתי לב אם הוא כותב טוב או לא. מה שכן, בהנחה שהתבוננות היא אחת מאבני היסוד של כתיבה טובה, יש לו את זה.
|
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
