ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 19 בינואר, 2011
ע"י מורי
ע"י מורי
דניאל הוא קומיקאי מצליח בצרפת. כל כך מצליח שזה הולך עם עושר וכל הנלווה לכך: נשים, מכוניות, בתי נופש והכרה נרחבת בכלי התקשורת. הוא כותב את מערכוניו לבדו במבט ציני ומפוכח על המין האנושי. למרות זאת, דניאל אינו אדם מאושר ודעתו על המין האנושי שלילית בעיקרה.
שתי נשים בחייו וכלב. איזבל היא הראשונה, אינטליגנטית, כמעט בת גילו, שותפה מלאה לחייו, אשת סוד. הם נפרדים בסופו של דבר. השניה היא אסתר. אסתר הזוהרת היא שותפה נאמנה למיטה, צעירה המכונה אצל יוצאי קרקוב נסיכה, אחת שלא תכניס ידיה למים הקרים, לא תביא מצרכים מהסופר ובקיצור, לא תנקוף אצבע. למרות זאת, דניאל אוהב אותה והיא ממלאת את חייו. הם נפרדים בסוף.
מה שמניע את דניאל זו התשוקה למין ולאהבה. את שניהם הוא הולך ומאבד. בשלב מסוים הוא נצטרף לכת האלוהימים בעידודו של ידיד, שם הוא פוגש אנשים ההולכים שבי אחר מנהיג כריזמטי, המעודד מין חופשי ובעיקר המנעות מילדים. אה, כן, גם חיי נצח, אבל מי לא מבטיח חיי נצח?
ככל שדניאל מתבגר וחוצה יובל שנים הוא מבין שמין כבר לא יהיה וגם לא אישה צמודה. כלב נאמן יש והוא יגלה שזו היתה אהבתו האמיתית. מתי יגלה זאת? 2000 שנה לאחר מכן, כשחיי הנצח כבר הושגו, כשכת האלוהימים כבר הצליחה לשבט העתקים משוכללים ומשודרגים של בני הכת, כאלה הניזונים ממינרלים, שהמטבוליזם שלהם שוכלל, שתשוקתם למין ואהבה אפסית, שחייהם נעימים ללא כסף שכוחם רב לאין שיעור מהאנשים הפראיים מהדור הישן ואילו הם, הניאו-אנשים, הגיעו לרמות גבוהות יותר. האם הם מאושרים ומרוצים? בסוף מתברר שגם זה לא בדיוק מה שרצו.
וולבק הוא כותב אינטליגנטי. הוא אינו כותב סיפורי אהבה סתמיים, השימוש שלו במין המתואר באופן פלסטי אינו גורע כהוא זה מאיכות כתיבתו והראיה שלו את המין האנושי צינית להחריד, ריאלית עד כאב. כאן הוא מתאר מסע ארוך בו המין האנושי משתחרר מכבלי האהבה והכסף, שני דברים שגרמו אסונות חוזרים ונשנים והעניקו למין זה את המוניטין הגרועים שלו. בסופו של דבר, וולבק מנסה להוכיח שבכל מצב המין האנושי אינו מצליח לקיים חיים סבירים לאורך זמן.
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
