ביקורת ספרותית על הרחבת תחום המאבק מאת מישל וולבק
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 15 בינואר, 2019
ע"י מושמוש


חשבתי שזה ספר חוור. לא מצא כוון לכתוב אותו. קורה. יש לו ספרים אחרים גם. אהבתי (ספוילר) את הלעג לאכפתיים של איכות/שימור הסביבה. כי מה איכות הסביבה עכשיו שאין חיים. אבל משפט אחד לא מספיק להחזיק ספר. התרשמתי (ספוילר): בחורה לא רוצה בחור, אז הידיד של הבחור מציע: "תרצח אותה". התחלת סיפור. אבל אין המשך.
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מחשבות (לפני חודש)
גלסנר לא חביב עלי ולסרוטונין אני מחכה.
מושמוש (לפני חודש)
למחשבות - הספר הזה אהוב עליך, זה ידוע לי. אבל הפעם התאמצתי וקראתי את הספר מהתחלה ועד הסוף. בעקבות המלצה של מבקר ידוע בשם גלסנר, שכתב אפילו: 'זה ספרו הטוב ביותר של וולבק'.

חוץ מהספר החדש שאז עוד לא יצא: 'סורוטונין'. מה דעת המבקר הזה על 'סורוטונין' - לא ידוע כרגע.

לדעתי הספר 'הרחבת תחום המאבק' כתוב עמום, לא ברור. יש בו המון דיכאון, בעצם רק דיכאון. אולי אני צריך כמי שיודע כמו כול אחד מה קורה כיום לצרפת, לחבר את השקיעה העצובה של צרפת לדיכאון של הגיבור. אבל בספר אין את זה.
יש דיכאון שגם - אטום, שזה אולי מאפיין של דיכאון אז הוא כתב את זה נכון. אבל מעבר לזה לא הצלחתי למצוא תוכן או עלילה (קלושה כן), מבנה או תובנות. בסדר, בחורות לא רוצות את החבר שלו ובמידת מה גם לא רוצות אותו. אבל זאת שארית מספר אחר שלו ('החלקיקים האלמנטריים' נדמה לי). כאן הוא לא מוסיף מחשבות או יותר מדי עלילה, שיכלו לעזור.
אולי תכתוב מה טוב בספר הזה. תודה.
מחשבות (לפני חודש)
השמדת ערך.



0 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ