לא שווים ביקורת yaelhar בת מתל אביב


















הדפסה:
» כפסיפס תמונות
» כטבלת טקסט
» כטבלת תמונות וטקסט

» לרכישת ספרים מהרשימה
רשימת הקריאה הינה ציבורית.
מכילה 68 ספרים.
גררה 3027 צפיות.
עודכנה לאחרונה לפני שבוע וחצי.

מה דעתך על הרשימה?
בת
ראש העין
מדהים כמה את קולעת באמירות קצרות ומושחזות (זוממת להחליף את מחשבות?....לא באמת,האמירות שלך מנומקות ולא מרושעות.
קרבן אמצע החורף היה זוועה -אחד הבודדים שנטשתי לאחר כשליש ולאחר שנתתי לו צ'אנס במשך כמה שבועות.
הלילות הנוראי- חוץ מפיקנטריה לכאורה של בלש יהודי שומר מצוות או מסורת אין שם כלום.
כנ"ל רצח במארה.
לא מסכימה בעניין ההצהרה ושבוע בחורף
ועל ריצ'ר.... אני מעדיפה לשמור על מערכת יחסים מנומסת איתך... (8

יופי של רשימה
בת 39
קדימה
שיט, אז בזבזתי ביקורת על "גלנקיל".
בת 39
קדימה
שיט, אז בזבזתי ביקורת על "גלנקיל".
בת 39
קדימה
שיט, אז בזבזתי ביקורת על "גלנקיל".
בן 37
מצובה
אף ספר של ב. אולדיס לא צריך להיות ברשימה ששמה "לא שווים ביקורת" . תני ל"אחר הצהריים הארוך..." הזדמנות נוספת ...
בת 44
נתניה
לגמרי איתך בליל כל המכשפות והלילות הנוראים. רדידות עטופה בתחפושת.
בת
תל אביב
את רואה? רק מוכיח את התזה שקוראים אותו ספר ומרגישים אחרת לגמרי (-:
בת
מנהרת הזמן
הכלב היהודי לא שווה ביקורת? :-(
אצלי הוא ברשימת 10 הספרים האהובים אי פעם. אולי אפילו 5.
בת
תל אביב
גלית: אני דווקא כן כותבת ביקורות על ספרים גרועים, לדעתי. אבל על אלה שהם נדושים ומשעממים אין לי הרבה מה לומר. ורעיונות חמודים כמו גלנקיל או חיים על דלת המקרר מתאימים, לדעתי, לפרסומת בטלויזיה, לא לספר.
בת
ראש העין
מסכימה בעניין גלנקיל -וזו הייתה אכזבה גדולה.
גם האימפריה האחרונה לא כזאת מופלאה כמו שהתלהבו ממנה אבללטעמי מספיק טובה שאקרא את ההמשכים.
חיים על דלת המקרר -נכון,אבל הרעיון חמוד.
רצח במארה-עצבן אותי ואהי דווקא כתבתי בקורת,(אני מבינה שאם הבקורת שלילית את לא כותבת ...(: אני דווקא ההפך ,בד"כ מה שמעצבן אותי מוצי ממני בקורת)
ודיק פרנסיס...אני מסכימה עם טופי.
בן 45
צפון
אני מסכים לגבי "הכלב היהודי" (שנראה לי מתכתב עם "שנות כלב" של גינתר גראס). הספר גרם לי לחלחלה. לגבי שאר הספרים, כמה מהם נראים לי מעניינים אבל מאחר ולמדתי להכיר את טעמך ואני סומך עליך לא אבזבז את זמני עליהם.
בת 29
תל אביב
מסכימה לגבי רוב הספרים, אבל רעד דווקא היה נחמד ולא ממש הזכיר לי את סטאפני מאייר
בת 53
Beer-Sheva
אני לא מסכימה איתך על "הכלב היהודי" לדעתי הוא ספר מעולה. בקשר ל"אלגנטיות.." אפשר לומר שזה ספר פלסף. וגלנקיל הוא מצחיק לא מעבר. השאר עדיין לא קראתי אז לא אכתוב כלום.
אבל בסופו של דבר זה עניין של טעם וכל הכבוד על הרשימה. מירה
בת
מרכז
מסכימה לגמרי עם מה שכתבת על הכלב היהודי (חשבתי שאני היחידה...), אלגנטיות של קיפוד, לקרוא את לוליטה בטהרן, קרוב להפליא ורועש להחריד. את השאר לא קראתי - בזכותך אתרחק.
בת 53
חיפה
אהבתי את טוב נגד רוח הצפון, מאד.
לא אהת את אלגנטיות של קיפוד - שמעתי שדווקא הסרט טוב (לא ראית, עדיין).
לא התחברת לקלנקל.
לא אהבתי את הכלב היהודי,
ובגד ים היה סתמי בעיני.
בת 24
תל אביב-יפו
גלנקיל אכן לא שווה ביקורת
בת
קרית אתא
אז ככה: "אלגנטיות" את פשוט אלגנטית מדי איתו.
בגד ים דווקא ברשימה כלשהי.
המאהב היפני אצלי על מדף וואי וואי, נפלתי אתו??
לקרוא את לוליטה לא קראתי אבל קראתי את "דברים שלא סיפרתי" ומסקנתי שגברת נאפיסי משעממת לאללה ולא ממש ודעת לספר סיפור מעניין. לי היא הספיקה.
וכל השאר ממילא לא התכוונתי לקרוא אבל תודה שחסכת לי. על חוות דעתך אני סומכת ואפילו נותנת בך אמון מלא:)
בת 36
המדבר
אני איתך ב'אלגנטיות של קיפוד'. 'הכלב היהודי' ו'קרוב להפליא ורועש להחריד' היו באמת מייגעים, אבל היה בהם גם איזשהו רווח נלווה לטעם לוואי...
'לקרוא את לוליטה בטהרן' היה מייגע ומרתק כאחד. אני מסכימה שהחלק המעניין הוא חיי הנשים, ושהניתוחים של הסופרת מכבידים משהו, אבל המינון סביר בעיניי.
ו-'גלנקיל' היה פשוט חמוד בעיניי, אותו דווקא חיבבתי להנאתי....
בת 58
אשדוד
למרות שלדיק פרנסיס יש רק "גיבור אחד" יש בו הרבה יותר ממה שנראה לעיין.הוא אחד מהסופרים האהובים עלי במיוחד..
בת
תל אביב
זה היופי ברשימות קריאה: הן מורכבות ממה שאתה מרגיש לספרים.
בת 25
ירושלים
רעיון יפה. לא מסכימה עם הכלב היהודי ואת השאר לא קראתי... אבל אין כמו טעם אישי.
בת 40
צפון
תודה על ההזהרות

1. HHhH - למוח של הימלר קוראים היידריך / לורן בינה
יומן של אוהב היסטוריה החולה על פרטים: כתוב מעניין עד טרחני, מספר בפרטי פרטים את סיפורו של היידריך והניסיון להתנקש בחייו. לא התעניינתי, בעוונותי, וקראתי בלי חשק.
2. אבל זה הדבר עם הנוצות / מקס פורטר
פיוטי. מלא תובנות. אליגורי. מוכן ומזומן להיות "ספר המתנה הבא" למי שכבר קנה את "העץ הנדיב", "הנסיך הקטן" ו"ג'ונתן ליווינגסטון השחף".
3. אלגנטיות של קיפוד / מוריאל ברברי
פיטפוט במסווה של "עומק", הגדרות ילדותיות במסווה של בגרות.
4. אלינור ופארק / ריינבו ראוול
כל כך סתמי וקלישאתי שבא לך לבכות. אהבה ראשונה של שני בני נוער ולתוספת בית מתעלל (שלה) ומבין(שלו). שיעמום.
5. אנשים מאושרים קוראים ושותים קפה / אנייס מרטן-לוגאן
לפי הספר הזה, מרטן-לוגאן היא פסיכולוגית קלינית גרועה וטוב היא עושה שהיא מחפשת מקצוע חלופי. לפי הספר הזה מרטן-לוגאן היא סופרת גרועה, וכדאי שתמשיך לחפש.
6. בגד ים / ג'יימס פטרסון
עוד ספר שלא משאיר שום רישום.
7. בושם הברגמוט - דרמת מתח / מורטה גסטין
איך הופכים סיפור מעניין לשיעמום? מתארים המון ארועים היסטוריים וקוטעים את רצף הקריאה.
8. גלנקיל - מותחן כבשים - ספריה לעם #592 / לאוני סוואן
כי הרעיון (החמוד) נגמר אחרי שליש ספר. וכל השאר זה נסיונות החיאה.
9. גם מלאכים מתים / סול פורט
כתבתי עליו באתר שדרש בלעדיות תמורת הספר. גם כך לא הצלחתי לסיימו. לא מקורי, רע ומעצבן.
10. גנובה - רומן מתח / לזלי פירס
ספר סתמי בעל רעיון מבוזבז
11. גשר ציפורים - רומן אודות סין העתיקה שלא הייתה מעולם / בארי יוגארט
רעיון חביב לכתוב סיפור המחקה את הסיפוריות הסינית העתיקה. הביצוע נחמד בעמודים הראשונים. אחר כך נמתח ולא שיכנע אותי להמשיך לקרוא.
12. האחים טאנר / רוברט ואלזר
ספר שנטשתי מתוך שיעמום. תאור קורות ארבעה אחים ואחות. דמויות מוזרות ומופרכות וסיפור שאינו מתקדם לשום מקום.
13. האימפריה האחרונה - הערפילאים #1 / ברנדון סנדרסון
עוד סיפור פנטסיה ארוך ושגרתי בו האוכלוסיה מנוצלת, האצילים אכזרים והגיבורים נרדפים.
14. האלה העיוורת / אן הולט
ספר מתח כל כך צפוי ולעוס שנדמה לך שכבר קראת אותו פעם. לא גרוע, לא טוב, סתם.
15. הגבר הנוסף / ג'ונתן איימס
שיעמום בלתי פוסק. והספר הזה עוסק ביהודים באמריקה - שיעמום בפי עצמו, ומוכיח שהם אמריקאים משעממים עם אידישע מאמא.
16. ההימור של מקנלי / לורנס סנדרס
לא צלח את הזמן. "הילד" בן ה 37 - בן מפונק של אב קפדן ועשיר ואם מטומטמת, חי בבית ההורים ומנהל חיים של טיפשעשרה מצוי. אה, כן, הוא גם בלש. בערך. נס ליחו.
17. ההספד השישי / וויליאם ברודריק
ספר מגושם ומבולבל, הכל בכל על תקופת הכיבוש הנאצי בצרפת, רזיסטאנס, ניצולים, בוגדים, כנסייה...
18. ההצהרה / ג'מה מלי
עולם בו אנשים חיים חיי נצח וכמובן אינם יולדים ילדים. כל מה שזקן הוא מאוס בסיפור, כל מה שצעיר הוא יפה וחדש ומעונה.
19. הילד האחרון - דרמה מלודרמה / ג'ון הארט
ספר מתח שמנסה - בלי הצלחה - להיות עוד משהו. הוא לא רע אבל לגמרי לא אמין.
20. היקיקומורי והאחות להשכרה / ג'ף בקהאוס
נושא מעניין דווקא, אבל כל כך לא אמין ומפוטפט, שאינו מאפשר הזדהות או עניין.
21. הכותלי / נל זינק
שיעמום ופטפטנות במסווה של שום דבר. פוזה בכריכה.
22. הכלב היהודי / אשר קרביץ
גם כי יש אלפי התייחסויות לספר הזה. אני מצאתי אותו לא אמין, כתוב רע ועושה שימוש בשואה.
23. הלילות הנוראים / הארי ניקאנן
סיפורי פלשתינאים-ישראלים בהלסינקי על רקע תככים פתטיים של הקהילה היהודית שם. יותר משעמם ממה שזה נשמע. מוכיח שלא כל ספרות המתח הסקנדינבית שווה תרגום.
24. המאהב היפני - פרוזה # / ראני מניקה
ספר רע, כתוב רע, עם שם מושך.
25. המבחן - המבחן #01 / ז'ואל שרבונו
מועתק רובו ככולו מספרי נוער - הישרדות אחרים כמו "משחקי הרעב" ו"מפוצלים".
26. המזוודה של גברת סינקלייר / לואיז וולטרס
סיפור רומנטי מבולבל, עבר והווה, סודות, אהבה מתקופת המלחמה, אהבה עכשווית, ספרים, סבתא וכו'...
27. המסע המוזר של מר דאלדרי / מארק לוי
יש בו הכל - גבר, אישה, אנגליה, תורכיה, בושם, ציורים...חסר רק עניין ואמינות.
28. הנשיקה הגדולה / דיוויד האגינס
סתמי, מפטפט את עצמו לדעת. לא אמין, לא מותח, לא מעניין.
29. העטלף - המפקח הארי הולה #1 / יו נסבו
ספר כל כך משעמם, נטשתי בעמוד 161 - קצת פחות מחצי ספר. אי אפשר להאמין שזה נסבו הגדול. אבל הוא היה הראשון, כשנסבו עוד לא היה כל כך גדול...
30. הר הזהב / ג'אנג לינג
פירוט דקדקני מצד אחד, וחוסר בניית דמויות מצד שני גרם לחוסר יכולתי להתחבר אל הדמויות בספר.
31. השמונה / קתרין נוויל
והפעם - משחק המלכים. ממש בזבוז זמן. דומה לספרי מתח היסטוריים בעלי תעלומה/קונספירציה/עמותה סודית.
32. התעוררתי לבד / פיונה מאזל
מרוב ניסיון להיות ייחודית, מאזל כתבה ספר משעמם ומפוזר. ומופרך עד נלעגות.
33. ואלס איטי בסידר-בנד / רוברט ג'יימס וולר
כשהוא כתב את "הגשרים של מחוז מדיסון" הוא בודאי הופתע מההצלחה. זמן עבר, הוא ניסה לחזור על ההצלחה אבל יש לו רק מיתר אחד בכינור. שוב אהבה בלתי אפשרית ממבט ראשון. הוא פנוי וסוער, היא תפוסה וענוגה. יש גם הודו - למי שהיא מהלכת קסם, סוד לא הגיוני ואופנוע.
34. זדון מופלא / רבקה ג'יימס
נוסחתי וסתמי.
35. חיים יקרים, אתם דפוקים! / סקוט בלאגדן
קללות במקום דיבור. יומרה להפוך להולדן קולפי של המאה ה21 - לא אמין בשקל. ובעיקר משעמם נורא.
36. חיים על דלת המקרר / אליס קייפרס
כי זו נוסחה שהוציאו לאור: וקלישאה עם כריכה.
37. חלומה האחרון של קלאופטרה / כריסטיאן ז'אק
ספר עיון בתחפושת של רומן. אף אחד משניהם אינו מעניין. נטשתי.
38. חקירת מוות / פול קרסון
ספר מתח גרוע. הגיבור הוא פתולוג המרגיש שהוא הקול של המתים(!) כתוב רע ובאופן כללי משעמם.
39. טוב נגד רוח הצפון / דניאל גלטאואר
ספר גימיק (שנnשך הרבה מעבר לרצוי)
40. יוצאת מדעתי / שרון דרייפר
בנאלי. רעיונות מקובלים ונאורים. אי אפשר להתווכח איתו.
41. כלבי זיכרון / מדלן טיין
נטשתי באמצע. הנושא מעניין אבל הספר שיעמם אותי.
42. לאחר יום האבדון / פול אנדרסון
הוא אנכרוניסטי ומשעמם. חבל על רעיון מבוזבז.
43. לאחר סופת הקרח / פיליס רינולדס נילור
לא מצאתי בו אפילו פיסקה אמינה אחת. וזה - תודו -הוא השג לכשעצמו.
44. להעריץ את ג'נה פוקס / מרי א. פירסון
ניסיון לדמיין חיים עם פיתוחים רפואיים מעוררי דילמות מוסריות. הצרה שהסופרת לא ידעה איך לתאר את חייהם של האנשים החיים עם הרפואה הזו, ויצא לה רומן נטול חזון על חיי נערה.
45. ליל כל המכשפות / דבורה הרקנס
רומן פנטזיה למבוגרים שמתנהג כמו ספר נוער. החלק ה"בוגר" מושג באמצעות תחקיר היסטורי, כאילו. השתעממתי.
46. לקרוא את לוליטה בטהרן / אזאר נאפיסי
כל מה שמעניין בו אלה חיי נשים בטהרן של האייטולות. מה שלא מעניין זה כמה הסופרת משכילה וחכמה. ומזה יש יותר מדי.
47. מבעד לעצי האשוחית / ג'וזף בוידן
ספר משעמם עם אג'נדה.
48. מות הדבורים / ליסה או'דונל
מבולבל, מנסה לזעזע ומשיג שיעמום. והשאלה הנשאלת - מכל הספרים הנפלאים, למה השקיעו פה בתרגום?
49. מחייו של לא יוצלח-הוצאה מחודשת / יוזף פון אייכנדורף
סיפור רומנטי על בן הטוחן שיצא עם כינורו לעולם הגדול. הוא מתאהב, הופך את סדרי עולם (פרחים במקום תפוחי אדמה...) מתעצל והופך את העצלות לאידיאולוגיה. לא מעניין במיוחד, היום, למרות התווית "קלאסיקה" שההוצאה מדגישה.
50. מקום לא בטוח - כתר מתח. רב-פקד אדמסברג חוקר #8 / פרד ורגאס
סיפור שמרוב ניסיון להיות מקורי ומתוחכם יוצא מפוזר והזוי. תאור מפורט של רצח מזוויע, דמויות הזויות עלילה לא ברורה. חבל על הזמן במשמעותו המקורית.
51. משחק התמימות / מייקל הארווי
קחו כמה תעלומות וכמה קונספירציה, קחו שלושה גיבורים (שניים ואחת) קחו גיבור חנון שהופך לשמשון הגיבור במחי לא-יודעת-מה והרי לכם הספר הזה: מופרך, בנוי על סצינות שחלקן מותח ולא יודע מה הוא ירצה להיות כשיהיה גדול...
52. משחקי הסוף: המפגש / ג'יימס פריי
אחד מאלפי ספרים שעולים כל הז'אנר - בני עשרה בקרב הישרדות לחיים ולמוות, עד המוות. גם אם זה היה הספר הראשון בנושא הוא היה מופרך ומשעמם. אבל מהיותו הספר המי יודע כמה, הוא משעמם שבעתיים.
53. מתכונים מכושפים / שרה אדיסון אלן
ספר שלא החליט מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול.
54. נובה / סמואל ר. דילייני
קראתי פעם ואני לא זוכרת. נסיתי עכשיו ולא הצלחתי להמשיך...
55. עיני מים - הבלש ליאו קלדס #1 / דומיניגו ויאר
סיפור מתח לא מותח. הרצח מזעזע אבל אין לו הצדקה סיפורית. אפילו אני - שאיני נוהגת לנחש מי הפושע, הבנתי מהרגע שהדמות הופיעה. בלש נעים הליכות שאוהב לאכול דיונונים, עוזר בלש שאי אפשר להבין איך נותנים לו לשוטט חופשי... מוכרים אותו כ"הספר המצליח ביותר בתולדות הספרות הגליסאית" ואין לי אלא לתהות על איכות הספרות הגליסאית...
56. פרויקט אליס / ט.ר. ריצ'מונד
כל כך השתעממתי מכל המיילים (המופרכים) האס.אמ.אסים המתקשקשים, ועוד כהנה "עדויות" שכבר לא היה איכפת לי מה קרה באמת. יש גבול.
57. קולו של המלאך / גיום מוסו
גרוע, נע בין רומן רומנטי מופרך למותחן מופרך עוד יותר. אם הסופר צרפתי - הוא מחקה ספרות אמריקאית קלוקלת.
58. קרבן אמצע החורף / מונס קלנטופט
אם רק היה מעניין! חורף קררר, הגיגים של מת, משפחת פשע, אונס, גופות תלויות, הכל רק לא עניין.
59. קרוב להפליא ורועש להחריד / ג'ונתן ספרן פויר
כי הוא מעייף ומתיימר.
60. רומן למתחילים / מלאני סאמנר
הז'אנר של ילדים חכמים שגדלים במשפחות לא מתפקדות. זה בערך הסיפור. המספרת היא בת 12 ומתחשק לחבק אותה. האמא בת שלושים וכמה ומתחשק להעניש אותה על הורות לא משהו. אני בעיקר השתעממתי.
61. רעד - הזאבים של גרייס #1 / מגי סטיווטר
כולם רוצים להיות סטפני מאייר.
62. רצח במארה - כתר מתח # / קארה בלק
לא כל ספר על תקופת מלחמת העולם השנייה, או על היהודים בתקופה זו, שווה קריאה. הוא פשוט גרוע.
63. שבוע בחורף / מייב בינצ'י
ספר פשטני. סיפור בנלי מסופר באדישות ומשאיר את הקוראת אדישה.
64. שובל של עשן / רבקה קנטרל
ספר שמשתמש ברקע מושך (שנות השלושים בברלין) עלילה מופרכת וכתיבה של קורס לכתיבה יוצרת...
65. שלוש מעטפות - כתר מתח # / ניר חצרוני
כתוב כמו הפרקים שפורסמו פעם בהמשכים בעיתון - כל פרק חייב לזעזע ולמתוח. בעיקר השתעממתי מחוסר האמינות.
66. שמץ של אמת / ליסה אונגר
סיפור מופרך. המתח נבנה על מה שלא מסופר, ועל "אווירה". השאיר בי טעם תפל של אכזבה.
67. תולדות שן הלוויתן - פרוזה # / אליזבת אילו
שיגרתי כל כך שבא לבכות.
68. תכריח אותי - ג'ק ריצ'ר #20 / לי צ'יילד
ריצ'ר של הספרים המאוחרים אינו מספק עבורי את הסחורה. העלילה כל כך מופרכת שאני מאבדת קשר עם הספר בכל פעם שאני מפסיקה לקרוא.


©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ