ביקורת ספרותית על אפשרות של אי - הספרייה של בבל # מאת מישל וולבק
ספר מעולה

---

אמנע בביקורת מתיאורים רבים על ייחודו של וולבק כסופר - היות שאני מאמין שמי שהגיע לקרוא את הספר הזה כבר ידע פחות או יותר במה מדובר. כרגיל, כמו שאר ספריו של וולבק - הקונפליקט העיקרי הוא ההתנגשות של הפרט עם החברה שסביבו, התנגשות אלימה ועוינת שמובילה לבסופו של דבר לבידודו של הפרט מן החברה וסלידתו ממנה. התנגשות זו כבר מוכרזת בשמו של הספר "אפשרות של אי" המבטאת את הקונפליקט אותו בוחן וולבק - עד כמה יכול הפרט להיות מבודד מסביבתו, כמו על אי, מבלי למות משעמום. או במילים אחרות - מה עדיף: להשתייך לחברה אלימה, פראית, מתנשאת, חברה שבא להקיא ממנה, או להתבודד ולהתנתק מן החברה, ולחיות בבידוד , בסתירה עמוקה לטבעו של האדם - שהינו בבסיסו, במידה משתנה אמנם אצל כל אינדיבידואל, ייצור חברתי.

מבחינת הז'אנר נע הספר בין ריאליזם לבין מדע בדיוני, כאשר הזא'נר משתנה בכל פרק. הספר בונה עולם חלופי, משכתב את ההיסטוריה ומגלה את העתידות, כאשר וולבק נשען על אינטואיציות עמוקות מהתבוננותו בחברה של ימינו.

כמובן שאי אפשר להתעלם בביקורת שאמורה לתת תחושה כללית של הספר משלל התיאורים הפורנוגרפים המצויים בכל חלק שלו, כמעט בצורה אובססיבית. אך כאן מתייחס וולבק כהרגלו למין ולפורנוגרפייה כמו גניקולוג - הוא נוגע במין בכל פן כמעט, בצורה גרפית ובוטה, אך נושא כביכול את ה"תירוץ" של ההשתמשות בו כדי להבין את רוח האדם והחברה.

זהו ספר פילוסופי לכל אורכו, פורנוגרפי לכל אורכו, מסקרן ומעלה שאלות מדעיות שעתידות להיות רלוונטיות ביותר ככל שהזמן ממשיך ונוקף , בעיקר בתחומים של גנטיקה. ספר שכדי להבין אותו היטב יש לקרוא אותו מספר פעמים, וגם אז, ללא ידע רחב יותר והתבוננות רחבה ועשירה של הקורא על החברה - הרבה ממנו יתפספס. אף על פי כן, הוא מהנה לקריאה, מסקרן ומעניין, לדעתי קל להזדהות עם הגיבור פעמים רבות. ממליץ!

» ביקורות נוספות של יהונתן מויזה
» ביקורות נוספות על אפשרות של אי - הספרייה של בבל #