ביקורת ספרותית על פלטפורמה מאת מישל וולבק
ספר מעולה

---

מישל בן ה-40 הוא פקיד במשרד התרבות הצרפתי. תפקידו הוא לעודד את האמנות בצרפת ע"י ארגון תערוכות. זה אולי תפקיד נחשק, אולי מעניין ואולי מתגמל. אבל מישל הוא רק פקיד, הוא בודד, הוא לא יוצר קשרים עם איש, חייו ניזונים ממין ועוד מיו ועוד מין וכל זאת עם עצמו, עם זונות ועם ידידות זמניות. חייו ריקניים ורק רציחתו הסתמית של אביו מותירות אותו לפתע עם הון לא קטן מפוליסת הביטוח ועם הבית המיותם. מישל יכול להמשיך ולחיות את חייו בנינוחות, בלי לעבוד עד לסוף חייו. בדצמבר 1999 בוחר מישל לעשות משהו למען חיי המין שלו ובוחר בטיול "הרפתקני" בתאילנד.

טיול זה עובר בין כל מיני אתרי טבע וכמובן אתרי מין, מהם שואב מישל עונג רב מכישרון הטיפול המיני את הנערות התאיות. בין לבין מכיר מישל את ואלרי בת ה-27, בעלת הגוף הנחשק, האינטליגנטית, הפתוחה. הם מדברים בחופשיות ומתיידדים, אבל הקשר האמיתי ביניהם נוסד בצרפת עם שובם. התשוקה ביניהם רבה, חיי המין שלהם מגוונים וסוערים ולראשונה בחייו חש מישל אושר.

ואלרי עצמה עובדת בחברת התיירות הגדולה בצרפת ואחת הגדולות בעולם. הטיול לתאילנד היה בשבילה כמעט טיול לימודים. עומס רב מוטל עליה בחברה בה היא עובדת ובמשך אותה שנה היא עוברת לעבוד בחברה אחרת ובשכר גבוה יותר, לשם עברה עם הבוס שלה בן ה-35, ז´אן-איב. בין לבין, הקשר של ואלרי ומישל מתהדק וזה של ז´אן-איב ואשתו מתרופף.

בעבודה החדשה ואלרי וז´אן-איב עובדים על אסטרטגיה חדשה למשוך קהל תיירים אל שרשרת מועדוני נופש שהחברה שלהם רכשה. בהשפעת מישל הם בוחרים בקו של תיירות מין. שנה עברה, מישל וואלרי מוצאים עצמם שוב עם ז´אן-איב במועדון בתאילנד, אחד המועדונים שרכשה החברה ובו הקו החדש של תיירות מין. מתברר שקו תיירות המין הוא הצלחה גדולה. אבל לא האיסלמים הם שיניחו להצלחה זו להמשיך זמן רב וכדרכם הם זורעים הרס ומותירים שבילי דם וגופות שסועות.

שוב חוזר מישל לבדידותו, מוחזר לצרפת, עובר "שיקום" ולאחר שנה אחת של אושר, שנגדעה, הוא בוחר לחזור אל תאילנד ולהמשיך לחיות שם את חייו עם מין מזדמן ונטול רגש, באווירה של מזג אויר נוח, במחיר זול ורחוק מצרפת הקודרת, הקרה ומבחינתו ללא שורשים.

למרות שבתחילה לא ברור לאן הספר מוליך, הוא מרתק ברובו וקשה להניחו מהיד. הסוף נכנס להילוך גבוה מאוד. המאורעות בספר צמודים למאורעות אמיתיים בצרפת בפרט ובעולם בכלל. כתיבתו של וולבק כשרונית ואינטליגנטית, מציגה זווית לא מחמיאה של צרפת ושל החיים המערביים, שרה שיר הלל למין ועוד מין בלי עכבות וברברת מיותרת.

מומלץ בחום רב.

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על פלטפורמה