» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (577):
רק הזמן מפריד ביננו.,
יומן מסע-הספרים שלי.,
ספרים - חובה לקרא,
ניצן,
צריך להשיג מפה ומשם...,
רוצה לקרוא!,
ספרות - על סופרים, על ספרים, על שירה ומשוררים,
שם של מישהו / הקדשה,
לקריאה עתידית,
כתבתי עליהם בבלוג הקודם,
א,
ק ר א ת י,
ספרות תיאוריה וביקורת,
הרשימה החמה,
לעיון,
קניתיו, אך טרם הספיקותי,
ספרים שקראתי,
הספרים שבעז זוכר שהוא קרא,
חסרים על המדף-ספרים שחייבים לרכוש.,
מעונינת להחליף או למכור-,
אפריל 2010,
ספרים שאני רוצה לקרוא בקרוב,
צריכה לקרוא,
רשימת הקריאה הבלתי נגמרת שלי... (מזל שלספרים יש סבלנות וחיי מדף נצחיים!) :-),
ספרים שקראתי,
קראתי ואהבתי,
ספרים שקראתי,
למכירה עד 20 ש'ח,
הספרייה העברית בברלין,
ספרים שצריך לקרוא,
ספרים שקראתי ,
ספרות מקור ,
ספרות - מקור,
ספרים שקראתי,
אהבתי,
ספרים שקראתי,
הפסקתי,
לקרוא בקרוב,
ספרים שקראתי,
הדובדבן,
קראתי ואהבתי,
ספרים טובים שקראתי,
רוצה לקרוא,
המומלצים שלי,
wishlist,
א.ב יהושע- רומנים נבחרים,
יש לי - sp,
קראתי :),
ספרים שאני רוצה לקרוא,
בגרות בספרות,
ספרים שאני רוצה לקרוא - קלאסיקות,
ספרים שאני רוצה לקרוא - הקיבוץ המאוחד,
יש בספרייה,
ספרים שרוצה לקרוא,
שוכב על המדף ומחכה שיהיה לי זמן אליו,
לקרוא בהזדמנות,
ספרים שאהבתי לקרוא,
ישראל,
בספרייה הדיגיטאלית,
ספרים חדשים למכירה במחירים זולים.,
קראתי?,
ספרים שקראתי,
לקריאה - סיפורת,
ספרים מומלצים,
על הכוונת,
הספרים הטובים ביותר בעברית על פי סקר מעריב 2007,
למכירה עד 10 ש'ח ,
רוצה לקרוא,
רוצה לקרוא אי פעם,
קראתי ואהבתי,
ממתינים לקריאה ,
לקנות,
ספרים של סופרים: 60 הספרים העבריים האהובים ביותר על סופרי ישראל על פי סקר מאקו 2014,
60 הספרים שהסופרים הכי אוהבים,
ספרות ישראלית,
רשימת המשאלות - מקור,
קראתי ופחות אהבתי,
הספיקותי,
קראתי ב 2016,
על המדף,
לקרוא,
על החיים ועל המוות,
יש לי -bajoajedrez,
10 ספרים מומלצים הארץ,
196 הספרים שכל בן תרבות חייב לקרוא,
חייבת,
תוצרת הארץ,
AAA רומנים שחשבתי לקנות - 2018-2019,
ספרים שקוראים,
פרוזה - ארבעה ספרים ב100 שקלים,
ראשון חדש לגמרי שני כחדש,
ספרות עברית ועולמית,
קראתי,
להשיג אצלנו בספרייה,
קראתי,
להשיג עכשיו,
ואקרא-במדבר-ספרים,
עברי קרא עברית,
ספרות מקור,
לקרוא,
ספרות מקור ,
לקרוא בהקדם,
חיי מדף,
תומחר ,
הרשימה הכחולה,
רשימה,
שקראתי,
ספרים שקראתי,
רוצה לקרוא,
ספרים שרוצה לקרוא,
ספרות מקור בעברית,
ספרים שהתולעת קראה ,
קראתי ,
רוצה לקרוא,
הנבחרת:על כל עשרה-1,
הספר הבא...,
ספרות מקור,
רומנים היסטוריים שקראתי,
הכי אהובים,
ספרים ברשותי, שעוד לא קראתי,
עיברי,
ספרים שקראתי,
לקרוא,
רשימת קריאה,
לקרוא,
קלאסיקות,
מתכננת לקרוא,
צריכה לקרוא(:,
מחכים על המדף,
קראתי,
רשימה,
נערמים על המדף,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
ספרים שקראתי ואהבתי,
מחכים לי שאקרא,
ספרות ישראלית,
רשימה,
צריך לקרוא,
כאלה שאני רוצה לקרוא,
רשימת קריאה,
כללי,
ספרי קריאה,
כדי לא למות טיפש,
כללי,
כללי,
ספרות טובה,
כללי,
ספרים מעניינים,
Read it,
On The Shelf,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
שומרת אמונים לרומן בהמשכים,
ספרים שקראתי,
לרכוש,
תרבות הלאדינו ויהודי ספרד,
* ספרים (כללי),
לכשאתפנה אפנה,
פרוזה קאנונית - ישראלי,
ספרים שקראתי,
המאגר הענק לקריאה,
ספרים שזוכרים,
ספרים שמכרתי,
מתכננת לקרוא,
רומנים היסטוריים שקראתי,
קראתי ואהבתי,
ראשון כחדש שני טוב,
הותשתי אז נטשתי,
רשימה,
משבצות פסיפס וספירלות,
רשימה,
לקרא,
רשימה,
מה שנקרא בעת החדשה,
הרשימה שלי,
רומנים היסטוריים,
קראתי ,
ספרים שקראתי ,
ספרים שקראתי,
רוצה לקרוא,
ספרים שקראתי ואהבתי,
רשימת מומלצים,
ספרים שקראתי,
ספרים שקראתי ב2009,
ספרים שקראתי,
קראתי והם בסדר גמור,
רוצה לקנות,
my list,
ספרים שלא אהבתי,
הספרים שקראתי ואהבתי,
בסדר,
ספרים שקראתי,
Book List,
הספרים שאני מתכננת לקרוא,
רוצה לקרוא,
קוראת עכשיו (אישי),
רשימה,
ספרים שקראתי ,
ספרים שקראתי,
ספרים שקראתי,
הספרים הכי טובים שקראתי,
מצפה לקרוא,
רשימה,
ספרים שקראתי,
ספרים שקראתי,
בא לי :),
ספרים שקראתי,
מתכנן לקרוא מתישהו,
רוצה לקרוא,
סיפורת - מקור ,
קראתי ,
ספרים שקראתי,
למכירה עד שלושים שקלים,
מתכננת לקרוא,
פרוזה מקור למכירה,
קראתי,
ספרים שקראתי,
הרשימה שלי,
סיפורי אהבה,
קראתי ואהבתי,
ספרים על הודו,
ספר טוב,
קראתי,
סיפורי משפחות,
ספרים שקראתי,
הורות ,
רוצה לקרוא,
קראתי ואהבתי,
ספרים שקראתי,
נהדר,
קראתי, אחלה ספר :),
ספרים שקראתי,
ספרים שיש להם סרט ,
בא לי לקרוא שוב,
ספרים שקראנו (או לפחות ניסינו),
ספרים שיש להם סרט - ישראלי,
המזרח הרחוק,
הספר יותר טוב... (ספרים שנהיו לסרטים, ולהפך),
רוב מהומה על לא מאומה,
הודו, כי טוב,
דברים שעלו,
לזכור לקרוא,
רוצה לקרוא,
ההמלצות שלי,
נחים בסבלנות על המדף,
ספרי ילדות,
רשימת משאלות,
המדף שלי,
ספרים שחייבים לקרוא,
ספרים שממש מוזר שלא קראת (תתבייש/י וכו'...),
קצרים - סיפורים קצרים, טורים, אנתולוגיות וסיפורי עמים למכירה,
קְרִיאַת יַם סוּף,
יד שניה - עם הקדשה,
פרוזה,
סיפורים (כולל ספרי כל הסיפורים),
עד שהשמש תבוא, עד שיאיר היום..,
כל ספר שקראתי בחיים למיטב זכרוני,
עוד אקרא,
רשימת קריאה של חמדת,
הספרים שלי,
על המדף,
קראתי,
ספרי קריאה,
ספרים שקראתי,
ליד המיטה,
סיפורת מכל השנים,
רוצה להגיע אליהם ,
ספרים שהפסקתי באמצע,
ספרים מצויינים,
צריך להשיג את:,
לקרוא,
ספרים שקראתי,
אהבתי,
האהובים עלי ביותר,
ספרי קריאה,
ספרים שקראתי,
רומנים היסטוריים מומלצים,
צריכה לקרא,
אורית,
בדרך אל המדף,
ספרים מעניינים ,
1993-1999,
רוצה לקרוא,
סיפורת - מקור,
רוצה לקרוא,
כפולים,
רומנים היסטוריים למכירה,
כדאי גם קצת פרוזה ,
רומן היסטורי,
עם הקדשה ו/או אקס ליבריס ו/או אוטוגרף,
לבדוק ,
פעמיים,
ראשון חדש לגמרי שני טוב ,
רומנים היסטוריים,
קריאה למבוגרים.ות,
ספריעד- ספרי קריאה (אהבה, מתח ועוד),
ספריעד- רומן היסטורי,
ה.ס. 2425 2210- 5697,
הטובים ביותר שקראתי,
להוציא פרוזה,
מומלצים ליום כיפור - חומר למחשבה,
לקרוא בקרוב,
ספרי עיון - מומלצים,
אופיר,
חברה ומדינה, משפט, ותקשורת למכירה,
צבא ובטחון, ציונות, ישראל והסכסוך, המזרח התיכון למכירה,
לרכוש,
חנה :),
קראתי :),
נקרא בעבר,
ספרים בהם היחס לנשים מקומם אותי,
ספרים למכירה בפחות מ20 שקלים!,
2024 פואנטה℗,
ספרים שקראתי,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
ליזי,
נקראו,
רשימה,
המלצה אישית,
מתכננת לקרוא,
התחלתי... עוד אשוב אליהם,
על המדף... מחכה לי בסבלנות שאקרא,
אהבתי,
ספרים שהייתי רוצה לקרוא בעתיד,
קראתי,
לאורך השנים...,
קראתי,
ספרים שקראתי,
ספרים שקראתי,
אין זה משום שהבאר עמוקה מדי, אלא בגלל שהחבל קצר,
ויתרתי,
ספרי קריאה,
למכירה מפרטי במצב כחדש -1 ב-15, 5 ב-60, 10 ב-100,
ארון שמאלי,
מתכוון לקרוא,
ספרים שקראתי,
ספרי הספריה החדשה שאהבתי,
קראתי ו...,
המומלצים שלי,
הספרים שקראתי כבר...,
ספרים שקראתי,
ספרים שקראתי,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
צריך לקרוא,
אהבתי, עכשיו שונאת,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
הספרים הבאים,
קריאה חוזרת,
wish list,
מסקרן,
להנאה,
ספרים שקראתי,
צריך לקרוא,
הספקתי בצבא,
ספרים מעולים,
נקראו מתי-שהוא,
לקנות,
רוצה לקרוא,
Mission Accomplished,
ספרים שקראתי,
ה- ספרים,
רוצה לקרוא,
השמות המופרכים,
ארצה לקרוא,
ספרים טובים שקראתי,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
ספרים שיש לי אבל לא קראתי,
מסעות,
רשימת קריאה,
הגירה ומהגרים,
ארצה לקרוא מתישהו,
להשיג,
ספרים שקראתי,
צריכה לקרוא,
רוצה לקרוא...,
ספרים שקראתי ,
קראתי,
רוצה לקרוא,
ספרים שקראתי,
אולי בפעם אחרת,
על המדף בבית ,
לקרוא,
קראתי ב 2020,
הספריה הציבורית,
המאגר לקריאה - 2022,
ספרים לקריאה עכשיו,
ספרים שקראתי,
אמנות על הכריכה,
ספרות ילדים ונוער למכירה,
רשימה,
ספרים שקראתי,
מתכוון לקרוא,
ספרים שקראתי,
ספרים שקראתי ונהנתי,
קראתי,
קראתי ואהבתי,
קראתי, אהבתי, נהנתי,
כל מה שאי פעם קראתי,
סופרים ישראלים טובים,
Wishlist - רומאן,
TOP 10 שלי,
צריך להספיק,
רשימה,
אבירי היגון ,
ספרים להחלפה,
ספרים שקראתי,
ספר שאקרא,
נועזים,
מקווה לקרוא בקרוב,
ספרים שקראתי,
הייתי רוצה לקרוא,
נ.ג.,
רוצה לקרוא- ספרים על זמניים וגם חדשים מומלצים,
מנסה להגיע לכל הספרים שקראתי(:,
ספרים שאני חייבת להגיע אליהם!,
כדאי?,
רוצה לקרוא,
רשימת הקריאה העתידית שלי,
רמה 4 - ספרים שלא סיימתי, סיימתי ולא ממליצה עליהם, סיימתי וחבל שקראתי עד הסוף,
הספרים שקראתי ,
ספרים שמאד אהבתי ♥ מומלצים בחום,
רוצה לקרוא,
ספרים שאהבתי במיוחד,
להזמין,
ספרים שאני מתעתד לצרף לספרייתי,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
מתכנן לקרוא,
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------,
ספרים שקראתי,
קבלתי מאנשים יקרים,
כללי,
ספרים שקראתי,
Books,
אולי מתישהו,
ספרים שקראתי,
100 הספרים הטובים שקראתי,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
נפלא!,
יצירות מופת,
קראתי ואהבתי,
ספרים בונים אישיות,
נקרא,
רוצה לשים את היד עליהם,
קראתי,
אקרא בקרוב,
ספרים שקראתי,
ברצוני לקרוא,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
נקרא ב2013,
ספרים שסיימתי לקרוא,
ספרים שקראתי - ספרות מקור,
קראתי,
לקריאה,
קראתי,
BGU,
Must read soon,
ספרים ישראלים בעיניי,
קראתי,
ספרי פרוזה ושירה שרוצה לקרוא,
קראתי!,
קראתי,
הספריה שלי,
ספרי עיון,
ספרים שקראתי,
ספרים שקראתי,
מחכה על המדף,
קלאסיקות שמחכות על המדף,
הלכו,
רן רן,
רוצה לקרוא... ספרות ישראלית,
קראתי ב 2017,
מקור חובה,
קראתי,
קראתי,
קראתי ואהבתי,
כתם,
הספר הבא,
הטובים המרגשים,
רשימת קריאה,
במדף,
אוטוטו,
ספרים שאני רוצה,
ספרים שאשמח לקרוא,
תולדות היופי,
ספרים שקראתי,
קריאה - מבוגרות.ים,
2019 פואנטה℗,
קצרים שמעניינים,
הספרים שלי,
ספרים קריאים וסבירים,
לשפוט על פי הכריכה - ספרים עם כריכות מדהימות,
יהיו על מדף הספרים שלי,
רשימה,
צריכה לקרוא,
ספרים שקראתי,
למכירה או החלפה,
להחלפה,
ספרים שקראתי,
מחכה לי ליד המיטה,
פרחים, עצים ושאר ירקות,
כריכות שאהבתי,
מתעניינת,
להכיר ולקרוא,
ספרים שקראתי...,
מספרים,
קראתי,
קבצי סיפורים ,
צריך להוסיף תקציר,
יעל קוראת המון,
נובמבר 2009,
"מחכה לו שיבוא" -חייבת לרכוש.,
הרכבת כבר עברה בתחנה,
רשימה,
100,
Hard to Get,
עמלתי יגעתי וגם מצאתי?,
על המדף,
ספרות ישראלית,
ספרות,
לקרוא מתישהו,
מחכים לקריאה,
פחות אהבתי,
לגלות עולם - מסעות ומקומות,
בעמל רב יושגו,
ספרות מתורגמת,
אמנות,
ספרים על המדף מחכים לקריאה,
עותקים כפולים (אישי),
אתגר מספר 3 - ספרות עברית,
עוד ספרים שאהבתי,
קראתי ב 2020,
מועמד,
רשימה,
ספרי ילדים שגורמים לי לחייך,
ספרים לאלמוש, ילידת 2015,
קראתי,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
קראתי,
טוב,
הורות ,
ספרים שקראתי,
2016,
לקנות בדחיפות בשל אי המלצה של מחשבות,
קראתי,
ספרים שקראתי,
ספרים שקראנו במועדון,
מוסיקאים ומוסיקה,
הערות ביבליוגרפיות חשובות,
אהבה לא חייבת להיות קיטשית,
ספרים שקראתי,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
על מחלת האלצהיימר,
ספרים שקראתי,
כוננית ב-ע,
ספרים שקראתי לאחרונה,
2011-2019,
2018,
נקראו ב-2018,
רוצה לקרוא,
ספרות מקור למכירה,
ספרים חדשים למכירה - ארבעה במאה,
רחל - רשימת קריאה כללית,
על המדף,
= ניתן להשיג בחיפה (זמנית) = ,
A2,
MEGA SALE ספרים במבצע 3 ב50שח ומשלוח חינם,
ספרי קריאה ועיון למכירה,
סדר על המדף: ישראלי,
הוצאה אחרת / כריכה שונה / קיים גם בהוצאה אחרת / שנת הוצאה אחרת,
2021,
ספרים שקראתי/סיימתי לקרוא ב-2021,
ספרים שקראתי 2021,
2021,
A20A,
נכנס למדף ב2025,
2024,
עוד ...
|
1.
|
|
"המאהב" הוא הרומן הראשון שכתב אברהם ב.יהושע, ומיד עם פרסומו ב - 1977 הפך לאחד הרומנים האהובים והנקראים ביותר בספרות הישראליית. הוא תורגם ל - 23 שפות, עובד להצגה בתיאטרון חיפה, ופעמיים עובד לסרט באורך מלא בארץ ובאירופה. שש נפשות מצאו מחבר, ובמונולוגים שתי וערב הן מספרות על עצמן בישראל של תקופת מלחמת יום הכיפורים ואחריה. מן הביקורת: ``...מעבר לכל הפירושים והמשמעויות, הרומן `המאהב` הוא ספר מרתק, הנקרא בנשימה עצורה. זהו ספר הגדוש הומור גרוטסקי והבחנה אנושית חריפה`` (גרשון שקד). ``על אף שיש בו ברומן חזות קודרת ומסר פוליטי נבואי מאיים, יש בו אף ניצנים של תקווה ואמונה, המניצים במישרין ובעקיפין") זיוה שמיר)....
|
2.
|
|
מר מאני` אינו רק הנסיון הספרותי הנועז ביותר של א.ב. יהושע עד כה, אלא גם, להרגשתי, אחד הרומנים הגדולים של הספרות העברית החדשה. זהו ספר רחב - יריעה, רומן ים - תיכוני, סיפורה של משפחה ספרדית לאורך כ200 - שנה, הנחשף באמצעות 5 שיחות בנקודות צומת היסטוריות.
המשוחחים (שאת חלקו של אחד מהם על הקורא תמיד להשלים) ``נשאבים`` אל סיפור המשפחה ותוהים איש על חידת המאני שלו, המחליף זהות מדור לדור.
חמשת החלקים כתובים בדמיון מרשים, בהומור, בווירטואוזיות של חילוף סגנונות, והמשמעות צומחת מתוך היחסים שביניהם. הקורא מתקדם בספר ``בכיוון הנגדי``, מן ההווה לעבר; אבל יש לקרוא בו פעמיים - פעם שניה מסופו להתחלה - ורק אז ייחשפו הקשרים שבתוך החומר ``התמים``. הספר מושך אל נקודת - המוצא שבסופו.
זהו מסע אל לבירינת ה`שייכות` וה`זהות` ברב - קוליות של היבטים: משפחה, עדה, לאום, גזע ועד להיסטוריה ולשורשים הקדם - היסטוריים. מעבר לפסיכולוגיות האישיות מותווה מסתורין של נוסחה רשומה - מראש של משפחה משובשת;
כל מאני ``ישן במיטתו`` של אחד מקודמיו, מתחבר לזמן אחר והוא רק ``מתורגמן`` או ``מחליף`` שהעילות לפעילותו הכפייתית הן אך תואנה למשהו אחר;
וכל מאני מתנועע בין בבואות שמשתברות לדמויות רפאים. לממשות של `השייכות` פנים כפולים. תולדות משפחת ``מתאבדים`` זו הם שורת נסיונות של ביטול, מרידה ופריצת גדרות; דווקא החריגה היא הנוסח החוזר. וה`שיכות` הזו היא גם פקיעת הזהות העצמית, יציאה מן הקיום והזמן האישיים.
ובמסגרות הרחבות יותר: האדם החדש הוא שיבה אל נקודת מוצא קדמונית, והשאלה אם אפשר לבטל את הזהות ולצאת משלשלת הברזל החלודה של ההיסטוריה, אם מלפנים ואם מאחור, הופכת שאלה מרכזית. בני מאני, השטים מזהות לזהות, רובם בעלי זהות כפולה, וקיומם הרב - שכבתי מסתיר חלק מן הזהות.
ה`שייכות` היא סוג של קשר חיוני, שהוא, במובן אחר, היעלמות וניתוק (קשר ואובדן קשר הם בספר מונחי מפתח, שני צדדים של אותה מטבע). באותם מצבים יש חירות ואף הפקר בצד שבי ועקידה.
חיוניות ולידה, אימפוטנטיות ומוות, משמשים בערבוביה. אבל גם המשוחחים הזרים, שלכולם דחף סיפור חזק, וגם דמויות אחרות, הם ואריאציות מדוקדקות זה על זה. בינם לבינם, או בינם לבני מאני נחשפות אנלוגיות מפורטות (בעשרות פרטים, שלקורא אתגר ``לצוד`` אותם בקריאות חוזרות).
למשל, הסטודנטית ממשאבי שדה, הנאצי מכרתים, הקצין הבריטי מצבא אלנבי, איש המילואים ממלחמת לבנון והרופא היהודי מן הקונגרס הציוני השלישי, הם אספקלריות תעתועים זה של זה, ``שושלת`` מדומה, ``משפחה``.
גם המהיימנות של חלקים מסיפורי המשוחחים מוטלת בספק, ואולי הם פרי הזיית מוחם (השופט מאני באמת מנסה להתאבד?). ``יהיו איפוא שני סיפורים, והאמת היכן?`` מה מן הדמויות הוא אך פרי אירגון ``ספרותי``, כגיבורים שיצאו מעמוד של ספר או מסרט?
(התעיה בין סיפור למציאות אופיינית למספרים). ומכאן: האם שלשלת המשפחה וההיסטוריה היא ממשות, או שהיא פיקציה, הטלה נרטיבית על המציאות? ``הכל מתקשר זה אל זה``, ועם זאת אין בספר שום דבר מאומץ.
חוויית הקריאה סוחפת, יש מלאות של ``תואנות`` מקומיות, תיאורים היסטוריים עזים השומרים כל אחד על צבעיו, ואיפיונים יחודיים ומשעשעים. דווקא מה שמעבר ל``חוטים`` הוא עיקר הכוח והקסם....
|
3.
|
|
לאחר היריעה הרחבה של "מר מאני", עטור הפרסים והתהילה הבינלאומית, פונה א.ב.יהושע לנתיב אינטימי - אהבה מוזרה, "בלתי אפשרית", של גבר צעיר לאשה. נתיב זה ממומש בריאליזם פרטני ובהומור הנושק בגרוטסקי. אך חרף השתהותו הכפייתית של הגיבור המספר על פרטים, דומה שיותר מבכל רומאן אחר של יהושע נסחף הקורא לדהור בקריאתו, עד שכמעט מתבקש לומר לו שיש בונוסים רבים בהאטת קצב הקריאה. המספר הוא רופא - מתמחה, הנאבק על מקומו במחלקה הכירורגית. הוא נקרא ללוות זוג הורים - לזר ואשתו דורי - להודו, להחזיר משם את בתם, שחלתה בצהבת קשה. המסע להודו תופס בתיאוריו הססגוניים את חלקו הראשון של הרומאן, אך גילגוליו והמטאפורות שלו, מחלחלים למלוא אורכו של הספר. בנג'י, שיתפתח בהמשך כרופא מרדים, ושגם מפליא לעיתים באינטואיציות הרפואיות שלו, הפונות אל ה"פנים" - מבצע בהודו, בתנאי "שדה", עירוי - דם שאולי הוא שמציל את החולה הצעירה. אבל הרופא הצעיר, הנוסע "כבן עם הוריו", מתאהב לאו דוקא בחולה שלו: עד כה הסתדר יפה עם לבדיותו נטולת החיוניות, אך בהודו הוא עומד נפעם מול עוצמת הזוגיות של הזוג לזר, השונה כל כך מזו של הוריו - וזה מה ששואב אותו לאהבה "אבסורדית". ואכן, המנוע של הרומאן הוא "המיסתורין" המוליך שני יצורים נפרדים לקשור את עצמם זה לזה בשלשלת אחת, בחיבור המעניק, לכאורה, חיוניות, המראה, תחושת שיחרור - אבל הוא גם "קשר", דהיינו: שלשלת כובלת של משיכה כבידה. ב"מר מאני" הפקיע יהושע את דמויותיו מן ההסברים של הפסיכולוגיה האישית ותהה על הנוסחה הבין - אישית, הטבועה מראש, המתגלה ב"שייכות" של שושלת משפחתית, עדה, זהות לאומית, וכו'. גם ב"שיבה מהודו" יש יציאה מגבולות הקיום והזמן האישיים, אך גם מתחומיו של קשר הדם. ה"אני" שאינו נפרד לעצמו מתגלה כאן בריבוי הפנים של התערבות והתערבבות אדם באדם אחר, והישאבות אדם לזולתו. דומה שמזדמנים מקריים, או סמיכויות אקראיות, נשאבים אל הנפש "שזהותה קצת רופסת" והמלבים אותה. קיומו של אדם באדם אחר לובש כאן מיגוון של צורות, החל ממעניק חסות שתלטן, או זהות שאדם מאמץ לעצמו במילוי תפקיד: דרך אמפטיה, הזדהות וסימביוזה נפשית: ועד למגע מפולש שהזהות האישית אובדת בו כליל, כאילו נתגלגלה באדם נשמה אחרת - אמונה שבנג'י מאמץ לעצמו ברצינות הולכת וגוברת. למעשה תוהה הספר אחר השיט מזהות לזהות, אחר "עירוי הדם" הסימביוטי הזה "בטרנספוזיה ישירה", אשר משנה את ה"אני" כמו בהתאהבות שזורמת פנימה :בלתי ניתנת לשליטה, וכמו ממקור חיצוני, כאילו היתה אינפוזיה של קוקטייל עשיר... שמטפטף בסתר לתוך מעמקי האורגניזם ומשנה את הנוסחה שלו". ההסתפגות המסתורית הזאת באחר, המעניקה ממשות חדשה, גם כרוכה בהיעלמות עצמית ("לאן נעלמת?"), בהתפוגגות ובתרדמה כמו נרקוטית. אבל אולי מונח "המסתורין" האמיתי של הספר דווקא במקום אחר, בקשר בין בנג'י למיכאלה, שהוא סיפור האהבה המוסתר של הספר? למיכאלה הנינוחה, הלא מתערבבת, המלווה ותומכת בסובלנות ואמפטיה, והסבורה שכל אדם אחראי לגורלו, וצריך ל"ילד" את עצמו בעצמו - קרוב בנג'י קירבה שאינו מודה בה. הדרך שהיא מציעה אינה בדידות ואינה סימביוזה אלא קיום יחד אגב אוטונומיה. "אין אנו שתי נשמות הקושרות ביניהן קשר נצחי, אלא רק שני נהרות זורמים, שבטוחים כל אחד בעומקו ובעצמאות האפיק שלו, ועל כן אין חשש מימיהם יתערבבו קצת אלה באלה." האם הנעזבות של בנג'י בחלק האחרון אינה תוצאת עזיבתן של מיכאלה ובתו? האם לא למיכאלה מכוונות שורותיו האחרונות של הספר? אך האם יוכל להיוולד מחדש מתוך התרדמה - אם תשוב מיכאלה ואם לא - כמי שאינו לבד, אבל גם אינו נמוג? כל אחד מן הרומאנים הגדולים של יהושע מתחרה באחרים בנקודות ההצטיינות שלו. "השיבה מהודו", דומני, מביא ל"תחרות" זו את יכולת ההשתהות על פרטים ממשיים מאוד אך עתירי דמיון, ובעיקר את המלאות האנושית של הדמויות, עד לאחרונה שבהן....
|
4.
|
|
סיפוריו של א.ב יהושע מבכירי הסופרים של ישראל בדור הזה, הפכו זה מכבר ל``קלאסיקה מודרנית`` של הספרות הישראלית. תריסר מטובי הסיפורים שפירסם יהושע, למן סיפור הביכורים ``מות הזקן``, שראה אור ב1957 - , ועד ל``תחילת קיץ 1970`` ו``בסיס טילים 612`` שהופיעו בתחילת שנות השבעים, קובצו כאן לראשונה בכרך אחד ומאפשרים לקורא לעמוד על ההתפתחות והגיבוש של ההיבטים היחודיים והמרתקים המאפיינים את כתיבתו של מספר חשוב זה - מחברם של הרומנים ``המאהב``, ``גירושים מאוחרים``, ``מולכו`` ו``מר מאני``....
|
5.
|
|
בהתקרב שנת אלפיים לוקח אותנו הרומאן החדש של א.ב. יהושע עמוק בכיוון הנגדי, אל שנת 999 בלב היבשת "הנידחת והפראית" אירופה, האחוזה התרגשות לקראת שנת האלף, שאולי יופיע בה פעם שניה בן - האלוהים. בן עטר, סוחר יהודי מצליח מטאנג'יר, נוטל עמו את שתי נשותיו, יחד עם שותפו המוסלמי, בתוספת רב יהודי ששכר באנדלוסיה, במסע נועז ומיוחד, שתחילתו בספינה, דרך האוקיינוס והסינה, עד לתוך העיירה הקטנה פאריס, והמשכו ב"תוספת יבשתית", עד לריינוס ולורמייזא. כל זה בנסיון לשכנע את אחיינו לאחות ב"דין תורה" את הקרע ביניהם, ואת שותפותם המסחרית הפורחת, שנותקה לפי תביעת האשה החדשה של האחיין, אלמנה אשכנזיה מוורמייזא, שכפל הנשים של הקרוב הצפון אפריקאי מעורר בה רתיעה ואימה. בבית הפאריסאי של האחיין ואשתו עתיד בן - עטר לנחות עם כל הפמליה שלו, ובהתארחות שהולכת ונעשית משעשת ומדהימה, עם ערבובים "קרנבליים" לא שגרתיים, מתגלגלת ההתרחשות ל"משפט כפול".
ה"מסע" הוא נסיון מבריק לבדוק את אפשרות הדיאלוג בין קודים תרבותיים בתוך העם היהודי, המוסט אל ערב עלייתן של תשי תרבויות יהודיות גדולות - שמתגלה כ"פילוסוף של אהבה", המנסה להבין את החיים בתוך הכפילות המתוחה בין גבר לאשה ובתוכו עצמו. אכן, זהו ספר שאין בו דבר שאינו מכפיל את עצמו ושאינו נשזר משניים, החל מן הסינה שסביב פאריס היא מוכפלת, וכלה בכפל הדתי האירופאי מחד, והיהודי מאידך ("דרומיים" ו"צפוניים"). הכפילות של גבר/אשה כפולה ומכופלת, כי לכל הגברים אסקפט נשי, ולהיפך. ואם בן - עטר הוא היחיד ברומאן שנשוי בפועל לשתי נשים בו - זמנית - הנה פמליית הדמויות הגדולה מורכבת ברובה מאלמנים ואלמנות הנשואים בשנית, שידעו את טעם הכפילות: הגברים נמשכים זה אל אשתו של זה: והנשים מבקשות לעצמן בעל נוסף, כ"כפילות של נפש". יתר על כן, כל דמות רואה את הזולת דרך צללית של אשה או גבר אחרים וטווה אותו אל סיפור שבו הוא בבואה של הוויה קודמת. בני זוג ישנים במיטותיהם של זוגות אחרים וילדים מחליפים הורים. במציאות הזאת, של צלליות ותחליפים, נקרע האדם מבפנים באשמה וחרדה, כאב והשפלה, רתיעה ומשיכה. הסכסוך הפנימי בתוך כל דמות אינו מסוגל להכרעה אחרונה.
האשה השניה לעולם היא קיימת, ואם אינה קיימת במציאות - היא צללית שקיימת בדמיון, ושום חרם דרבנו גרשום לא יוכל לה. ויחידות הבעל, ולאו דווקא כפילות האשה, היא הבעיה של האשה.
ההמרה הזריזה כל - כך של סחורה בסחורה, מסתבכת כשפונים למצב האנושי. כאן ה"תרגום" מ"לשון" ל"לשון" הכרחי ובלתי אפשרי כאחד. הדיאלוג המתוח בנקודת - התפר, הזימרה בדו - קוליות אמיתית - בלי למזג, בלי למהול, בלי להתיך בכוחניות לאחד - אותם חיים בתוך הכפילות - הם הם הדבר שהספר מתמודד עמו. ולקראת תום המסע בין הכפילויות מסתבר שהשליטה והבעלות מוחלפים בשותפות של שוויות מלא, הסמכות מאבדת מתוקפה, הקול הנשי מקבל כוח ונפח, הזכרות הופכת לגבריות שיודעת לבכות, והפתיחות מגששת אחר חירות שאינה מופקרות, ואחר מחוייבות שאינה אסירות.
ויהושע עצמו מגשר בחמימות ובדו - קוליות על פני ים מפריד של 1000 שנים. כשם שפאריס הנידחת קמה לתחיה כשהקורא מזהה בה את הצללית העתידית (עם האטואל, עם האובליסק של הקונקורד במקום עמוד האבנים של הילד אלבז...) - כך בכל דיאלוג אמיתי אמור כל קול לכלול את הקול האחר כאפשרות. הדמיון שאין שני לו של יהושע, והאמפטיה שלו, חוללו רומאן מצחיק, מרטיט ועמוק, שיהיה, לדעתי, אחד מכל "כפל רומאנים" שהוא, שיוצב בפיסגת יצירתו....
|
6.
|
|
אשתו של מולכו נפטרה בתחילת הסתיו.
הרומן עוקב, לאורך שנה, אחרי תהליך השתחררותו, תהליך של מאבק באשתו, מעין המתה חוזרת שלה, שיש בו גם הזדהות עמוקה עמה.
נסיונותיו של מולכו לקשור קשרים חדשים הם גם חזרה והכפלה של האישה המתה.
מולכו הינו הישג חדש באמנות הרומן של אחד מטובי הפרוזאיקונים הישראליים, הוא רומן שקשה להניחו מן היד, עיבוד נקי ומשוכלל של פרטים רבי פנים.
מות אשתו משחרר במולכו קפיץ שמעיף אותו למרחקים של ניכור, אך גם מוליד ללידה של תחושת חירות חדשה.
ובתוך השחרור הוא מובל בשלט - רחוק על ידי הקשר עם אשתו.
הוא מושך מן המוות כאב, ממשות וחיוניות כאחד, ונסיונותיו הכושלים להחיות את אשתו בנשים המחליפות אותה הם גם נסיונות "לקום לתחיה" ולאחוז בשרשי עצמו.
אורפיאוס מתפצל כאן לשניים, ואת אורפיאוס שרה אישה.
חמש הנשים הממלאות את השנה, עם היותן מנוגדות זו לזו, הן כפילות של אשתו וניגודים שלה כאחד, ובו בזמן הן גם השתקפויות של מולכו עצמו.
המציאות האובייקטיבית ברומן זה מורכבת מפרטים שמולכו משליך עליהם את נתוני היסוד של מצבו, או ממפגשים מופלאים עם מקבילות למרכיבי עולמו הפנימי שמולכו אינו מודע להם.
העולם כולו הוא לגביו גם מונולוג פנימי מוחצן. חמשת הפרקים הם וריאציות מפתיעות זה על זה, והם מתיכים שוב ושוב את פרטי תקופת מחלת אשתו ורגע המוות.
המרות, החלפות, הכפלות וממלאי מקום מאכלסים את הספר גם בפרטים "תמימים" לכאורה, ועם זאת אין הפרטים כאן שלטים ריקים למשהו אחר. הם מלאות רוויה הסתכלויות רגישות, לעיתים שופעות הומור.
כל מצב שיש בו מן החופשי, הפתוח והחשוף בספר זה, כל מה שאינו כבול או סגור או מכוסה, מתקשר באנרכיה, בניתוק מנוכר ובהתפוגגות או התפוררות.
החירות מכבלים היא גם חוסר קשר, ריחוק או אינות, ולהיות קרוב ומעורב הוא גם להיות כבול. דרך כל המצבים, צדדיים או מרכזיים, מושחל חוט כפול. כולם עומדים בסימו האש הכלואה, או הסורג המגן על הבית הפרוץ, שמולכו צובעו ואולי גם ישים בו עציצים.
זהו ספר שחומת ברלין עוברת במרכזו, כצומת של כל המשמעויות.
מולכו נוסע לברלין בהפגנת השתחררות מעקרונות אשתו שסירבה לשוב ולבקר בגרמניה בה נולדה, וגם מתוך הזדהות עליונה עמה ורצון למצוא את עקבותיה.
החומה היא החתך הכואב והמזכיר, וגם פינת שקט מרגיעה. דרכה חוזרים ובאמצעותה חוסמים את החזרה. היא נמצאת בכל מקום, פנימית וחיצונית. מולכו הפאסיבי, המתבונן בעולם במשקפיים בי - פוקאליות, מצוי בכפילות מתמדת של פחד וכמיהה, כאב ושמחה, מערבב התרגשות ואשמה. רגשותיו תמיד דו - קוליים.
נסיון החזרתה של נינה אל מעבר למסך הברזל הוא מימוש של החזרה הבלתי אפשרית וגם השתחררות ממנה. כאילו החזיר את אשתו וגם נפרד ממנה. סיום הרומן הוא לגבי מולכו מודעות גוברת למצבו: חירות ריקה שאינה נאחזת בשום דבר ממשי. יש לעבור מהקשבה לאותות, ומחיים כמו על במת אופרה, לממשות. עכשיו עליו לחזור ולהתחיל מחדש את השנה שחלפה, כמו נשאר כיתה. האם יהיה מסוגל לכך?
מולכו, איש פאסיבי המתבונן בעולם במשקפיים בִּי-פוֹקאליוֹת, מצוי בכפילות מתמדת של פחד וכמיהה, כאב ושימחה, מערבב התרגשות ואשמה. יהושע העמיד כאן את אחת הדמויות הבלתי-נשכחות בספרות העברית, ברומאן רב-פנים שקשה להניחו מן היד.
במשאל שערך עיתון 'מעריב' (יוני 2007) בין אנשי ספרות מובילים – מבקרים, עורכים, מו"לים וחוקרי ספרות – נבחר 'מולכו' בין עשרת ספרי הפרוזה "הטובים ביותר שנכתבו בעברית מקום המדינה".
...
|
8.
|
|
הכל מתחיל בפיגוע.
אשה בשנות הארבעים שלה, בלי שום מסמך מזהה, נפצעה אנושות בשוק הירקות בירושלים, נאבקה במשך יומיים על חייה, ואחרי מותה שכבה אלמונית במדור המתים של בית - החולים, בהמתנה לבירור זהותה.
בחיפוש נוסף בסל - הקניות שלה התגלה תלוש משכורת של מאפייה גדולה בירושלים, קרוע ובלי שם.
אבל העובדים והממונים במאפייה לא הרגישו בהיעדרה של שום עובדת.
מקומון ירושלמי עומד לתקוף את המאפייה על התנכרותה לעובדת שלה מתוך "חוסר - אנושיות מזעזע", אבל הבירור במאפייה מגלה שהעובדת - לא - יהודייה מחבר - המדינות, מהנדסת במקצועה, שעבדה במאפייה כפועלת ניקיון - פוטרה לפני חודש, ורק בגלל תקלה ביורוקרטית המשיכה לקבל משכורת.
מה שהיה אפשר תחילה לפטור בהסבר טכני פשוט, מתגלגל ככדור - שלג של קומדיה, שהופכת בהדרגה לפסיון רב - עוצמה, בעל ממדים רוחניים ופסיכולוגיים.
הישיש, בעל - המפעל, מסרב להסתפק בהתנצלות קצרה על אשמה עמומה, ונתקף רצון כפייתי לכפרה עמוקה.
מנהל כוח אדם במפעל (הלוא הוא הממונה על משאבי אנוש, איש צבא - הקבע לשעבר, גיבור הספר) מוכנס לסיפור בעל - כורחו, אבל הוא הולך ונשאב לתוכו, סיפח אותו לפנימיותו והולך ומעמיק בו.
בכל פעם שנדמה כי הסיפור עומד להגיע אל סופו, מסתבר שזוהי רק ההתחלה של השלב הבא.
מן האטימות והאדישות נוסע הסיפור עם גופת האשה המתה אל בדיקת האשמה, החרטה, הכפרה, האהבה והתשוקה; אל מה שייתן ממשות לאנושיות.
הגבולות נפרצים, בחוץ ובפנים.
אברהם ב. יהושע שוב מפתיע אותנו בעוצמת דמיונו, בתפניות הלא - צפויות ככל שמתקדמת קריאתנו בספר; ועוד יותר - ביכולתו הרעננה להוליך את כתיבתו לטריטוריות חדשות של הנפש ושל המציאות הכי עכשווית.
וכל זה בשפע של פרטים דקים ומדויקים. זהו סיפור פותח מחיצות, המחדש את המרופט, תוך שהוא מהבהב בין הפסיכולוגיה האישית לבין האידיאולוגיה הלאומית, בין האינטימי לבין המטפיזי....
|
9.
|
|
מות הזקן, מסע הערב של יתיר, תרדמת היום, חתונתה של גליה, הסיום, המפקד האחרון, גאות הים. ...
|
10.
|
|
יהודה קמינקא מגיע מארצות-הברית לישראל לתשעה ימים כדי להתגרש סוף-סוף מאשתו נעמי, המאושפזת זה חמש שנים במוסד לחולי-נפש. מעבר לאוקיינוס מחכה לו אשה חדשה ותינוק בבטנה. הדרמה המשפחתית, המתגלגלת אל שיאה בראשון של פסח, נמסרת לחלופין 'מפי' כל אחד מבני-המשפחה, כולל בני-זוגם, ואפילו המאהב הזמני של אחד הבנים, והכלב הוותיק הורציוס.
מהדורת 2010 של 'גירושים מאוחרים' היא נוסח מחודש, בתוספת פרק עשירי, של אחד הרומאנים המז'וריים והמרגשים של יהושע – מתחרה רציני ל'מולכו' ול'מר מאני'. פרופסור הרולד בלום, מחשובי המבקרים בארצות-הברית, כלל את 'גירושים מאוחרים' בצדק ברשימת היצירות של הקנון הספרותי המערבי במחצית השנייה של המאה-העשרים.
החזרתו לרומאן של הפרק העשירי, "הלילה האחרון", שהושמט ממהדורת 1982, היא החידוש העיקרי בנוסח הערוך-מחדש. פרק פארודי זה, שגיבורו הוא הכלב הורציוס המתרוצץ בעקבות 'המונולוג' שלו תוך כדי דיאלוגיוּת פולמוסית עם המחבר, נגנז באקלים הספרותי של שנות השמונים בשל אופיו הבלתי-ריאליסטי כביכול. אבל במבט לאחור, ולאור כתיבתו של יהושע ברומאנים שבאו לאחר 'גירושים מאוחרים', ברור ש"הלילה האחרון', המהַפֵּך את הרומאן כולו, אמור להיות חלק בלתי-נפרד ממנו.
העלילה המשפחתית של הספר והמאבק על חלוקת הבית מתחוללים בישראל חסרת גבולות מוגדרים. הקונפליקט הלאומי מרחף כרשת של מטאפורות מעל למונולוגים של הדמויות ומעל לגירושים הבלתי-אפשריים. דומה שיותר מבשנות השמונים מעלה היום הספר הרהורים נוגים על מציאות השואבת חיוניות ממצב של קונפליקט ואינה מסוגלת לחלק את הבית ולהציב גבולות.
דורות הקוראים שאינם מכירים את הספר יזכו בו לחוויה שכמעט אין לה מתחרות בספרות של השנים האחרונות, ומי שקראו אותו בעבר יופתעו עכשיו, במפגש עם הספר השלם, מרעננותו ומעוצמתו, והמבט ממרחק יזמן להם קריאה אחרת....
|
11.
|
|
הרומאן רחב - היריעה הזה, אחת הפסגות של הספרות העברית החדישה, פרי כושר הדמיון המדהים של יהושע - מתרחש בסביבות 1998.
במרכזו עומד סיפור משפחתי כואב: יוחנן ריבלין, מזרחן, נשוי לשופטת חיפאית, מתענה זה חמש שנים בפרשה המסתורית של גירושי בנו לאחר שנת נישואים אחת בלבד, "בלי הסבר אמיתי".
מאז נראה הבן כתקוע באהבתו הישנה, בלי יכולת ליצור קשר חדש.
מה הוחמץ שם ובמי האשם?
האם היו סימנים מוקדמים?
מותו של מחותנו - לשעבר, בעל פנסיון ירושלמי, מדרבן את ריבלין לחקירה מתמשכת, פולשנית (בניגוד לגבולות שמקפידה עליהם אשתו), שנועדה להתחקות אחרי "האמת" שמאחורי הכישלון הפתאומי הזה, בתקווה שהסיפור המלא (שלדעתו לא מובן גם לבנו) ישחרר את הבן מתקיעותו.
גורל בנו מתערבב אצל הפרופסור המזרחן עם חוסר - האונים שלו עצמו מול המחקר האלג'ירי המקרטע שלו.
הוא אומנם עוסק בשנים מלאות התקווה והחזון של מלחמת השחרור האלג'ירית, אך לא ברור לו מהם הסימנים המוקדמים שהיו בהן לטירור המטורף וחסר - האבחנה שמשתולל שם עתה, בשנות התשעים.
כאן ההווה הוא ש"תוקע" את סיפור העבר.
בדחיפתו של טדסקי, פטרונו הוותיק ומדריך הדוקטורט שלו, מנסה ריבלין להפיח ניצוץ מפרה במחקרו באמצעות סיפורים ושירים אלג'יריים נדירים. העבודה על הקטעים מקשרת אותו עם סמאהר, סטודנטית ערבייה מן הגליל, עם בני - משפחתה, ועם בן -דודה ראשד, המאוהב בה באהבה אבודה.
טדסקי האב - הרוחני מחד, וראשד, המזכיר לו את בנו, מאידך, הם האחראים שוב ושוב להתקדמות העלילה, לתהפוכותיה, ולמפגשים המפתיעים שבה.
ראשד גם מוביל את ריבלין אל דמויות ומצבים ב"אוטונומיה" הפלשתינית הצעירה שמעבר ל"גבול", כולל אל אחת מפסגות הרומן:
חגיגת השירה ברמאללה, שגולת הכותרת המדהימה שלה היא הצגת "הדיבוק" בעברית ובערבית, באינטרפרטציה מפתיעה ובהתקשרות חריפה אל הלוז של הרומן.
הרגש, ההומור השופע, העליצות התזזיתית, וגם האימה המפעפעת במעמקי הרומן, קשורים בראש - ובראשונה באיזה הפקר של חירות, של פריצת גבולות שהחיים יוצאים בו ממסלולם הרגיל, כביכול אל קשרים חופשיים ופמיליאריים.
והמזרחנות של ריבלין, יחד עם נטייתו לשאוב כל דבר אל כאבו האישי, גם יוצרים ערבוב מרתק בין האישי והמשפחתי לבין החברתי והלאומי.
העיצוב המפורט והמשתהה של הזוגיות והאינטימיות המשפחתית של ריבלין מחד, והסצינות ה"קרנבליות" וה"תיאטרוניות" מאידך, הם עליית - מדרגה בכתיבתו של יהושע. יש כאן חגיגה של פרטים עשירים ומשובבי - נפש, ששום פרשנות מלכדת לא תוכל להעיב על החיוניות העצמית של כל אחד מהם, המהדהדת בזיכרון זמן רב אחרי סיום הקריאה.
הציור שעל העטיפה: על - פי מאטיס...
|
12.
|
|
נוגה, גרושה ירושלמית בת ארבעים-ושתיים, נגנית נבל בתזמורת סימפונית בהולנד, עומדת במרכז הרומאן הזה, שהוא אולי הנינוח והמשעשע ביותר שכתב א.ב. יהושע עד כה. נשים היו תמיד חלק מן הדמויות המרכזיות ברומאנים של יהושע, אך את 'ניצבת' מובילה אשה מתחילתו ועד סופו: דרך תודעתה, הנמסרת בגוף שלישי, מסתננת ומתחוללת ההתרחשות.
לאורך חייה סירבה נוגה להביא ילדים לעולם – לדעתה היא יכלה ללדת, אך לא רצתה, והקוראים מוזמנים לתהות מדוע. לכן נפרד ממנה בעלה אוריה לפני כמעט עשור, למרות אהבתו האובססיבית אליה, שאינה שוככת גם היום, כשיש לו אשה שנייה וילדים.
חודשים אחדים לאחר מות אביה של נוגה מבקש ממנה אחיה התל-אביבי לקחת חופשה מן התזמורת שלה ולהגיע ארצה, כדי לשמור במשך שלושה חודשים על דירת ילדותם בירושלים, ובכך לאפשר לאמם להתנסות בדיור מוגן בתל-אביב, בקרבתו.
בשהות הזמנית הכפויה שלה בישראל מוצא האח לנוגה עיסוק – למלא תפקידים של ניצבת בסרטים ובסדרת טלוויזיה, ובאופרה "כרמן" המוצגת למרגלות המצדה. החוויה החדשה מתחילה לסדוק את ביטחונה ודעתנותה של גיבורת הרומאן, שדימתה עד כה שגבולותיה ברורים ובטוחים, ומוגנים בתוך המוזיקה שהיא מבצעת. התפקידים האקראיים שאליהם היא נקלעת כניצבת-מזדמנת, המלווה עלילה של אחרים בלי "טקסט" בפיה, הולכים ומתגלים כמטפורות קנטרניוֹת להיבטים שלה-עצמה. ובעצם בכל הרפתקאותיה המפתיעות במהלך שלושת חודשי "הניסיון" מזַמֵן לה העולם, בשכנות מקרית, שלל אירועים ודמויות שהיא תוכל לפרש כאותות הנוגעים לחייה, כאתגרים וכפנטזיות.
כושר הדמיון השערורייתי המפורסם של א.ב. יהושע חוגג כאן. האשה הסולידית ובעלת הגבולות תיקלע לסדרת מצבים פורצי גבולות והליכות נאוֹתוֹת. בזכותם הרומאן הזה כה חיוני, נמרץ ומשוחרר. בגללם יהפוך "הניסיון" של האם גם ל"ניסיון" של נוגה. בתוך הסימביוטיוּת העזה והמניפולציות ההדדיות שקיימות בין דמויות הרומאן הופכת הניצָבוּת לשאלה עקרונית: מתי אַת רק סטאטיסטית פאסיבית בעלילה של מישהו אחר, ומתי את מובילת העלילה, הפועלת מתוך רצונך. נוגה תתקדם מניצבת לבעלת-עלילה, אך מבלי שא.ב. יהושע יכפה על קוראיו סיבתיות פסיכולוגית אחת, סכמטית. גם בכך ניכרת ב'ניצבת' חירות רוחו של רב-אמן....
|
13.
|
|
בפיר המעליות של מגדל דירות תל-אביבי משמיעות המעליות יללות פראיות ויבבה עצובה, ואולי קולות של עוגב. מדוע ועל מה נאנקות שם הרוחות, ומאין הם נשאבות? וגם מעלית ירושלמית פרטית, רק לקומה אחת – תכנון מקורי של אביו של יערי לפני שנים רבות בביתה של אהובה ישנה – מתחילה להשמיע יללות של חתול מיוחם. מעלליהן של המעליות מלווים בעליזות את הרומאן ומשמעות את הדמויות בהתייחסותן לתחומים מרכזיים יותר של חייהן.
אמוץ יערי הוא מהנדס שירש מאביון משרד לתכנון מעליות, ולאורך הספר הוא `מופקד` על הטיפול בבני-המשפחה, והוא נוסע מבית לבית וממקום למקום כדי להיות "לא רק סבא ואבא מסור לכולם, אלא גם בן טוב" (לאביו בן התשעים) - שכן לראשונה בחייהם נסעה אשתו, דניאלה, לחו"ל לבדה, בלי השגחתו המגוננת, לכל התקופה של חג החנוכה.
דניאלה נוסעת לטנזניה אל גיסה האלמן, ירמי. הוא מנהלן במשלחת חפירות אנתרופולוגיות של מדענם אפריקנים המחפשים באפריקה את חוליית המעבר מן הקוף אל האדם דרך "קורבי-משפחה" שנזרקו מן הדרך הראשית של האבולוציה ונתקעו ברחוב ללא-מוצא.
לפני למעלה משנה מתה אחותה של דניאלה, ונסיעתה עכשיו אל ירמי היא כדי להתחבר אל האובדן וללבות את הכאב ואת האבל שהתעמעמו בשנה אחרונה.
אבל האלמן שהיא פוגשת עסוק דווקא בשכחה. אחרי שנים של ניסיונות כפייתיים להעניק משמעות למות בנו, שנורה בטעות מאש חבריו במארב בטול כרם, הוא מבקש עכשיו להינתק ולהיפרד מכל השייכויות, החל במשפחה וכלה ב"כל הדייסה היהודית והישראלית."
הדואט המשפחתי הוא קודם-כל דואט מבני: 112 פרקוני הספר פורשים לסירוגין את התהפוכות העלילתיות הבו-זמניות בישראל ובאפריקה (הזוגיים משולבים עם תודעתה של דניאלה, והאחרים עם זו של בעלה).
וכל עלילה היא גם ראי של חברתה: היא סופחת ממנה לשון ופרטים, מנערת אותם אל מקום אחר ומספקת להם הקשרים מעוררים חדשים.
...
|
14.
|
|
יאיר מוזס, במאי קולנוע, מגיע לסנטייגו דה קומפוסטלה שבספרד עם רות, השחקנית הוותיקה שלו, לרטרוספקטיבה שעורכים שם לכבוד סרטיו. על הקיר מעל למיטתם במלון הוא מגלה רפרודוקציה של ציור לא-מוכר לו, שבו אשה צעירה מיניקה אסיר מבוגר. מוזס אינו מודע למסורת האירופית הארוכה של "החסד הרומי", אך הציור מממש לדעתו סצנה נועזת שהגה התסריטאי שלו, טריגָנו, אשר נועדה להתרחש בסרטם המשותף השביעי, לפני למעלה משלושים שנה. הסצנה בוטלה באמצע הצילומים בגלל המהומה שחוללה אז רות, אשר סירבה לבצע אותה. איך ומדוע נתלה עכשיו הציור בחדרם?
ביטולה של הסצנה בזמנו הביא לקרע סופי בין מוזס לבין טריגנו, התסריטאי של כל סרטיו הראשונים, ואף גרם לניתוק היחסים בין טריגנו לבין רות, אהובתו מנערותם בעיירת פיתוח בנגב. מאז אותו קרע "מוטלת" רות על מוזס, כחובה וכאשמה.
"הרטרוספקטיבה" – שמסיבות עלומות, מעוררות חשד, נבחרו לה ודוּבּבו לספרדית רק סרטים קדומים של מוזס, פרי שיתוף-הפעולה שלו עם טריגנו – אינה מסתיימת בספרד, וציור "החסד הרומי" עוד ישוב ויכונן את המשך הרומאן. חזרתם של מוזס ורות ארצה תהיה כרוכה בשיטוט פיזי ונפשי בעבר, שסופו להוליך לתיקון, כפרה ופיוס.
האירוניה המרחפת על-פני הרומאן, והדיאלוגים והמצבים הקומיים שממלאים אותו, יוצרים אקלים מצודד ומשעשע של "קומדיה", אבל מעֵבר לה הולך ומתפתח חשבון-נפש נוקב של מוזס עם עצמו, ככל שהוא הולך ומשיל את קליפותיו.
הדמיון הנועז של יהושע, במלוא לבלובו, ממטיר עלינו כאן סצנות מדהימות חדשות, עד לסיום, שבו יומר "החסד הרומי" ב"חסד ספרדי"....
|
15.
|
|
חמש מסות בשאלות הציונות: השואה - צומת דרכים. הגולה - הפתרון הנברוטי. בין זכות לזכות. יהודי, ישראלי, ציוני - כיוון מושגים יחיד וחברה בסכסוך מתמשך....
|
16.
|
|
שלושה מאהבים לשעבר של גליה, בחורה נערצת שהיתה מחליפה בקלות את מאהביה, מחליטים להגיע לחתונתה בקיבוץ על מנם להתנקם בה: לשבש את הטקס ולפגוע בחתן. מספר הסיפור, אוהב מרחוק של גליה שלא זכה מעולם לחסד אהבתה, נוסע אף הוא לחתונה ומבקש להצטרף לנקמתם המשונה של המאהבים המתוסכלים. אולם התהליך שהוא עובר שונה, והנקמה שנכשלה הופכת להשלמה והפנמה עמוקה של האהבה שלא ניתנה לו על מנת להתחיל בחיים חדשים. סיפור הזוי, סהרורי, בעל נימה סוריאליסטית. של אחד מבכירי הסופרים בישראל. הסיפור חתונתה של גליה ראה אור בקובץ "כל הסיפורים" של א.ב. יהושע ונחשב לאחד מהסיפורים הקלאסיים בספרות החדשה....
|
17.
|
|
האם היצירה הספרותית יכולה לפעול לא רק על חוויותיו של הקורא אלא גם על עמדותיו וערכיו המוסריים? האם יש בכוחה של המערכת האסתטית-רטורית של הסיפור ליצור בנו אחווה ואפילו הסכמה מוסרית לתובנות ולמעשים הזרים ומנוגדים לשלנו? ספר המסות של אחד מחשובי היצורים העבריים בימינו, העוסק בהקשר המוסרי של הטקסט הספרותי, דרך בחינת "המפה המוסרית" של יצירות ספרות מהמעלה הראשונה, החל מסיפור קין והבל, הדרמה היוונית אלקסטיס לאאוריפידס, דרך הבעל הנצחי של דוסטויבסקי, סיפורים של ברנד, פוקנר, עגנון וקאמי ועד לסיפור אמריקאי בן-זמננו, מאת ריימונד קאבר. במלאכת פרשנות מעמיקה ובהירה, מצליח א.ב. יהושע להאיר באור חדש את היצירות הידועות. תוך שהוא דן באופן מקורי בסוגיות הנוגעות לגבול המוסרי של ההסברים וההצדקות הפסיכולוגיים לשאלת האחריות המוסרית של תהליכי ההדחקה ולאופן התפתחותם המוסרית של גיבורים ספרותיים. ...
|
18.
|
|
צבי לוריא, מהנדס דרכים בפנסיה בן 72, מתחיל לשכוח שמות פרטיים ולסבול מתקלות זיכרון נוספות ומבלבולים. כדי לעכב במעט את התפתחות השיטיון (קיהיון) שלו מארגנת לו אשתו, בעצת הנוירולוג, תעסוקה במקצועו, להתלוות כעוזר־בלי־שכר אל מהנדס צעיר המתכנן כביש צבאי סודי במכתש רמון.
שיטוטיו בתל־אביב ובנגב הם קומדיה ססגונית ושנונה של מצבים, שדמיונו הבלתי־נדלה של יהושע מזַמן לנו בהם חדוות קריאה יוצאת־דופן. שכן לוריא, במקום להתאבל על הידרדרותו, חוגג משועשע את השינויים ההולכים ומתעצמים באישיותו. מוחו המתכרסם, זהותו המתרופפת, השיטיון הקל שלו המתגלה דווקא כגורם משחרר ויצירתי, נוסכים בו העזה וחירות עליצה, עד כדי כך שמצבו נראה לעתים כמין תעלול שהמציא לעצמו לתועלתו ולהֹנאתו.
גולת הכותרת של תכנון הכביש הסודי היא רעיון אובססיבי לחצוב מנהרה אבסורדית בגבעה כפולת דבשות כדי להימנע מלפורר אותה. על פסגתה מסתתרים "שוהים בלי זהות" – אב, בתו ובנו, פלסטינים הנמלטים מזהותם לאחר שהסתבכו הן עם הרשות הפלסטינית והן עם הישראלים.
במצבו לוריא כבר אינו מסוגל להיות מודע להשתמעויות הארוטיות והפוליטיות של המנהרה, שרק שיטיונו היה מסוגל להגות אותה ולשכנע שהיא אפשרית וחיונית. את ההשתמעויות הללו בונה א. ב. יהושע בעושר של הדהודים בְּרומאן החותר נגד עריצותה של הזהות, שעם כל קלילותו המענגת הוא אחד הנועזים והעמוקים שבין ספריו....
|
21.
|
|
ברעננות ומתוך חדווה מוליך אותנו יהושע ברומאן־הקצר הקרנבלי הזה אל גיבורה ומקום חדשים אצלו. רקֶלֶה לוצאטו האיטלקייה־יהודייה – בת יחידה ילדותית ומפונקת, שחיה עם משפחתה האמידה בעיר קטנה ליד ונציה – נושאת על כתפיה העדינות את מלוא העלילה, הווה הנמשך פחות משלושה חודשים. אלה נפתחים בימי ההיערכות לחג־המולד ולחגיגות של ערב השנה החדשה, שנת אלפיים – ימים של אווירת נצרות מתוגברת.
אווירת החג מלבה את בלבול הזהויות של רקֶלֶה, נכדתם של קתולי אדוק (הסב האהוב עליה) ושל יהודי ניצול מלחמת־העולם (שבימי המלחמה לבש זהות מדומה וכיהן ככומר בכנסייה כפרית נידחת). בעודה עסוקה בלימודי תפילות, מצוות ועברית לקראת חגיגת הבת־מצווה שלה באביב, מוצאים אותה מוריה מתאימה ביותר למלא את תפקיד אם־האלוהים בהצגת חג-המולד בבית־הספר, אך למגינת־לבה אוסר עליה אביה להשתתף בהצגה.
קריאת התיגר על כלובי ה"זהות" וה"שייכות", המאפיינת את הסיפורת של יהושע, מזינה בספר זה מבט קנטרני בזהות האתנית־דתית. יהושע מתגרה בה באמצעות בלילתה המגחיכה בניגודיה. לאורך כל הספר מתהלכת רקֶלֶה בין אינספור מראות אירוניות צבעוניות, שנשקפות מהן זהויות מעורבלות, עם "תוספת" של פרטים זרים. כושר ההמצאה המדהים של יהושע עולץ וחוגג כאן במיוחד בערבולים הללו.
רקֶלֶה, שעל ילדותה הולכת ומעיבה אֵימתה שתישאר לבד בעולם, בשל הגידול שהתגלה במוחו של אביה ("התוספת"), תסב את רוח־הקודש היהודית־נוצרית־פגאנית אל חייה האישיים, וכך "תמיד תישאר אני"....
|
22.
|
|
"מסע הערב של יתיר" (1959); "גאות הים" (1962); "חתונתה של גליה" (1960) – שלוש נובלות מראשית הקריירה הספרותית של א.ב. יהושע; פסגות של הסיפורת העברית, בנוסח חדש, מתוקן ומלוטש.
בכפר ההרים הנידח והשכוח יתיר עוברת אחת ליום רכבת אקספרס מפוארת, ואינה עוצרת. המלחמות פסחו על הכפר, והשגרה האפורה של תושביו הדעוכים משועבדת כל-כולה לרגע היומי שבו חולפת הרכבת. התושבים הכמהים להתרגשות חיה ואמיתית מתכננים להוריד את הרכבת מן הפסים בהפקר של פריקת אחריות, כדי לזכות בחוויה של דאגה וחמלה אנושיות מול האסון.
האוקיינוס עומד לגאות ולהציף את האי שנמצא בו בית-כלא לאסירים זקנים, רוצחים ותיקים שעונשם הומתק למאסר-עולם. רב-הסוהרים נמלט עם סוהריו ומותיר בבית-הכלא רק סוהר צעיר אחד, שאמור להתפנות ברגע האחרון בסירה ולהפקיר למים את האסירים הנעולים בתאיהם. אבל סיפור-המתח הזה יתגלה כרב-תהפוכות.
גליה מתחתנת בקיבוץ בנגב. המסַפר ועוד שלושה מאוהביה הדחויים, הפגועים, נוסעים לחתונתה עם נהג אוטובוס מתעתע, בעיקר כדי לראות מי זכה בגליה ולהתנקם בו.
כשנדפסו הסיפורים הללו לראשונה התפעמו הקוראים והמבקרים מכוחם המפתיע ומן החידוש שבהם, שבישר דור חדש בפרוזה העברית. היום, במבט לאחור, הם עדיין מרגשים בעוצמתם העלילתית ובאיכויותיהם הסגנוניות, ואף מתגלים בהם בדיעבד מבני העומק המזינים את כתיבתו המאוחרת יותר של יהושע, ומחזקים את הרושם העז שהם מותירים.
בשלושת הסיפורים מעצים יהושע מצבי-יסוד אנושיים. בדרמה של כוחות-נפש פוגשות הדמויות-המספרות דמויות מנוגדות שכמו הגיחו מנפשן. כוחות יצריים זוכים להזדמנות פז להתממש, והדמות המספרת – דמות צייתנית, נורמטיבית – מתעוררת לתחייה ומדורבנת לחגיגת הפקר, לחיוניות הנשאבת מתערובת של ארוס והרס....
|
26.
|
|
שני מחזות פרי עטו של אברהם ב. יהושע, אשר הוצגו בהצלחה רבה בתיאטרון ``בימות`` ובתיאטרון העירוני של חיפה על ידי מיטב השחקנים של התיאטרון העברי. המחזה ``לילה במאי`` מתרחש בלילה אחד בחודש מאי בתקופת ההמתנה ערב מלחמת ששת הימים. המבקר ד``ר חיים גמזו כתב על המחזה ``הצגה מרתקת שהפרוזה התמציתית שבה השכילה להשרות עלינו מתוגתו של פיוט אילם``. המחזה ``טיפולים אחרונים`` מציג את התסכול והבדידות בחייו של הפרט....
|
27.
|
|
מסע אל תום האלף הוא רומן מבריק, מצחיק ועמוק הלוקח אותנו אל סוף האלף הראשון לספירה. בן עטר, סוחר יהודי מטאנג'יר, נוטל עמו את שתי נשותיו, את שותפו המוסלמי ורב מאנדלוסיה, ויוצא למסע אל פריז הקטנה והנידחת באותם ימים. הסוחר, המתגלה כ"פילוסוף של אהבה", מבקש להבין את החיים בתוך הכפילות המתוחה בין גבר לאישה ובתוכו עצמו. בצבעוניות לשונית עזה ומורכבת ובשחזור היסטורי מדויק מצליח הרומן לבדוק את אפשרות הדיאלוג בין קודים תרבותיים ומוסריים בתוך העם היהודי.
הרומן תורגם לשלל שפות ואף הוליד ספר מאמרים מחקרי, מסות על תום האלף. בשנת 2005 עובד הספר על ידי מחברו לאופרה, שהועלתה בהצלחה באופרה הישראלית.
אברהם ב. יהושע (1936), יליד ירושלים, מאנשי הרוח המובילים בישראל וחתן פרס ישראל לשנת 1995. ספרו מסע אל תום האלף ראה אור לראשונה ב-1997.
סדרת עם הספר - פרוזה ישראלית מגישה לקוראים הישראלים את מיטב הספרים מן השורה הראשונה בישראל, עמודי התווך של הספרות העברית המודרנית שהבית הישראלי אינו שלם בלעדיהם.
מדור הפלמ"ח ועד שנות האלפיים: הסופרים והספרים בסדרה מייצגים קשת רחבה של תקופות, הלכי רוח ונקודות מבט, ומבטאים את עושרה ואת רבגוניותה של הספרות הנכתבת בישראל בפרט ושל החברה הישראלית בכלל. אלה הם הספרים שעיצבו ועודם מעצבים את ההוויה הישראלית, את השפה ורבדיה, את הזיכרון המשותף ואת התרבות העברית של ימינו. סדרת עם הספר - פרוזה ישראלית רואה אור לרגל 70 שנה לידיעות אחרונות....
|
28.
|
|
נכדותי תמר וגאיה שאלו את הוריהן, במה סבא עובד? - סבא הוא סופר, הם ענו, סבא כותב סיפורים. ביקשו תמר וגאיה לראות את הסיפורים שסבא כותב, וכשראו אותם הן התאכזבו. הספרים שכתבתי לא נראו להן דומים כלל לספרים היפים שמהם מספרים להן סיפורים. ולכן כדי להציל את כבוד מקצועי בעיני הדור השלישי, החלטתי לנסות פעם את ידי בכתיבת סיפור ילדים, והרי הוא לפניכם. והנושא הוא פשוט ומוכר ? איך מתמודדת משפחה בדרכי שלום וביצירתיות עם עכבר, שהרי כולנו צפויים במוקדם או במאוחר לביקורו של היצור הזריז ורב התושיה....
|
29.
|
|
שלושה מסיפוריו המעולים של א. ב. יהושע, הפותחים לנו צוהר אל עולמם של הניצבים מול היערות, מול האהבה, מול החיים: האוהבים הדחויים, המתייצבים לחתונת אהובתם לשעבר - לכאוב ולהכאיב. הסטודנט הנצחי, המקריח מול שעירותם של יערות קק"ל, השומר פן ייחשף סודם באש. האוהב הנכזב, המסכן את בנה בן בשלוש של אהובתו שנישאה, ואשר הופקד בידיו למשמרת - וכל זאת בסגנונו המיוחד של יהושע, המעניק לעברית הצלולה שללו נופך פרוע של הומור אנרכיסטי. אוהד שחר - יליד חיפה, בוגר בית הספר למשחק "בית צבי", מבחירי שחקני התיאטרון בארץ, שיחק בתיאטרון באר - שבע, הבימה, בית לסין והקאמרי. בין ההצגות בהן שיחק: "איש הפיל", "12 המושבעים", "קומדיה של טעויות". כמו כן הופיע במספר סרטי קולנוע וטלוויזיה ("משפט קסטנר")...
|
30.
|
|
היש תשתית משותפת לגילוייה השונים של שנאת ישראל בכל הדורות? ומה בזהותם של היהודים עורר שוב ושוב את איבתם הרצחנית של העמים שבקרבם ישבו? האם יהודיותם של יהודים ישראלים, האוחזים במולדתם ואחוזים בה, שלמה יותר מזו של יהודים אמריקנים? מהיכן נובע העלבון המתמשך שחשים עולי צפון-אפריקה כלפי החברה הישראלית הוותיקה, ואיך אפשר לרפאו? האם ישראל היא חברה רב-תרבותית, וכיצד ניתן לגשר על השסעים המפלגים אותה? מהו סוד נוכחותם רבת השנים של סופרי דור המדינה במרכזה של זירת הספרות הישראלית? ומהי הרלוונטיות של הרומאן דון קיחוטה לחיינו כאן ועכשיו?
אלו אחדות מן השאלות המגוונות שמעלה א"ב יהושע בקובץ מסות זה, ומציע להן תשובות נועזות ומאתגרות. כמה מן המאמרים המופיעים כאן עוררו ויכוח עז כאשר הופיעו בעיתונות. אחרים, שהושמעו כהרצאות בארץ ובחו"ל, מתפרסמים כאן בדפוס בפעם הראשונה. הספר בכללותו נותן ביטוי עדכני מגובש להשקפותיו של אחד מגדולי הסופרים בזמננו בקֶשֶת רחבה של סוגיות ותחומים: זהות יהודית, ציונית וישראלית; היסטוריה, חברה ותרבות; ספרות ופסיכולוגיה.
קוראיו הנאמנים של יהושע יפיקו עונג מיוחד מן המסות החושפות את אחורי הקלעים של ארבעה מן הרומנים שלו, מ"מר מאני" ועד "הכלה המשחררת". המחבר מגלה בהן כמה מסודותיו של תהליך היצירה, ואף מנסה כוחו בפרשנות מקורית מפתיעה ליצירותיו שלו. לקינוח מוגש כאן סיפור קצר, עמוק וחידתי בשם "ידיד נפש", שטרם כונס בספר....
|
32.
|
|
המחשבה על סיטואציה של זוגות ישראלים הנמצאים בהמתנת אימוץ בעיר זרה עלתה במוחי לפני כמה שנים, סיפר א.ב. יהושע. בעקבות נסיעתו של ידיד קרוב עם אשתו לברזיל לאמץ תינוקת. סיפורו הפשוט אבל גם הרגשי מאוד שבה את דמיוני, ובעיני רוחי כבר ראיתי את המיוחדות המטאפורית בסיטואציה המוזרה הזאת, הטעונה בכלכך הרבה רגשות לא מוכרים. תמיד שאלתי את עצמי, האם העקרות היא ביולוגית או שמא כרוכה גם עכבה נפשית, והרי עובדה ידוע היא, שזוגות לא מעטים אשר התייאשו להוליד ופנו לאימוץ - היו מסוגלים לאחר האימוץ "להפתח" ביולוגית ולהוליד בעצמם. למחזה הזה אין גיבור אחד, גם לא זוג אחד מן הזוגות עומד במרכזו. בדרך כתיבתי בשנים האחרונות, במיוחד ב"המאהב", "גירושים מאוחרים" וב"מר מני", עולים קולות ודמויות אשר החלל הנלכד ביניהם הוא הגיבור האמיתי הסמוי של סיפורי. "תינוקות לילה" הוא מחזהו הרביעי של א.ב. יהושע, והוא רואה אור ערב הצגת הבכורה בתיאטרון חיפה.
...
|
33.
|
|
בשלהי שנת 1934נערכו מספר פגישות בן דויד בן גוריון, מנהיגה של תנועת העבודה הישראלית, לבין זאב ז'בוטינסקי, מנהיג התנועה הרוויזיוניסטית, בניסיון לפייס בין שתי התנועות. "סדרת המפגשים הללו", כותב א.ב. יהושע בפתח-דבר למחזהו היֵלכו שניים יחדיו (שהוא המחזה החמישי שכתב), "ריתקה את התעניינותי ההיסטורית, וכאשר למדתי שבמהלך אחד המפגשים שהתקיים בדירה פרטית בלונדון טיגן בן גוריון חביתה לז'בוטינסקי, נדלק בי 'יצר ספרותי', שעורר אותי להעלות מחזה שיסודות היסטוריים ודמיוניים מעורבבים בו יחדיו, על מנת להחיות מחדש את הדיאלוג בין שני המנהיגים ההיסטוריים הללו, שעדיין רלוונטיים בשיח האידיאולוגי והפוליטי של ישראל בימינו".
זה עתה סיימתי את קריאת המחזה, ואכן נפעמתי. לא קל לתאר בהגינות וביושר שני אישים כה מורכבים כבן גוריון וז'בוטינסקי, ומה עוד שברור שאהדה אינה נתונה לשניהם באותה מידה. אבל יהושע הצליח לאפיין את שניהם וגם לתאר דרמטית את יחסי האיבה וההערכה המורכבים שביניהם, וכיצד הם בכל זאת משתנים תוך כדי היכרותם. הדרמה האישית והלאומית עולה בצורה חזקה מאוד מפיהם, כאשר הם פורסים את משנתם. המחבר עושה צדק עם שניהם ויוצק לדרמה ספרותית אירוע היסטורי שכמעט נשכח. כך גם הצליח לתאר את ערגתם של השניים למצוא מכנה משותף, יחד עם מודעותם לכך שהדבר כמעט בלתי-אפשרי.
פרופ' שלמה אבינרי...
|
35.
|
|
"המאהב" הוא הרומן הראשון שכתב אברהם ב.יהושע, ומיד עם פרסומו ב - 1977 הפך לאחד הרומנים האהובים והנקראים ביותר בספרות הישראליית. הוא תורגם ל - 23 שפות, עובד להצגה בתיאטרון חיפה, ופעמיים עובד לסרט באורך מלא בארץ ובאירופה. שש נפשות מצאו מחבר, ובמונולוגים שתי וערב הן מספרות על עצמן בישראל של תקופת מלחמת יום הכיפורים ואחריה. מן הביקורת: ``...מעבר לכל הפירושים והמשמעויות, הרומן `המאהב` הוא ספר מרתק, הנקרא בנשימה עצורה. זהו ספר הגדוש הומור גרוטסקי והבחנה אנושית חריפה`` (גרשון שקד). ``על אף שיש בו ברומן חזות קודרת ומסר פוליטי נבואי מאיים, יש בו אף ניצנים של תקווה ואמונה, המניצים במישרין ובעקיפין") זיוה שמיר)....
|
36.
|
|
ציורים: יגאל תומרקין
רשימת הסיפורים:
1.מסע הערב של יתיר
2.תרדמת היום
3.חתונתה של גליה
4.המפקד האחרון
5.גאות הים
6.מול היערות
7.שתיקה הולכת ונמשכת של משורר
8.יום שרב ארוך,יאושו,אשתו ובתו
9.שלושה ימים וילד...
|
37.
|
|
א.ב. יהושע מסתתר משועשע מאחורי הקלעים של המקדש השלישי, הנובלה הדיאלוגית הזאת ונוטש אותנו לנפשנו עם הדמויות, אך לא לפני שרקח עלילה מפולפלת של נְכלים רבניים סבוכים, בפאריז ובתל־אביב, עלילה שהוא מושך בחוטיה הצבעוניים ושודד למענה לפאריז חומרים מן הנובלה האיטלקית שלו, 'הבת היחידה', כדי להעמיד אותם לבסוף, כעבור שנים רבות, על ראשם בתל־אביב.
שלוש הדמויות שבחזית הסיפור הן אסתר אזולאי, אשה יהודייה עמוקת־אמונה שגדלה בפאריז וגוירה בלי־צורך, אשר אביה הנערץ הוא יהודי אלג'ירי, אך יש לה "גֶנים קתוליים" מצד אמה הצרפתייה שהתייהדה; הרב הש"סניק נסים שושני, אשר במשרדו ברבנות בתל־אביב תלויה גם תמונת הרב קוק לצד זו של עובדיה יוסף, והוא מסוגל לעתים למחשבות פרועות; ומזכירו, החוזר־בתשובה האשכנזי יחיאל ברקוביץ, שהרב בחר בו על מנת שיפתיע אותו באופן שספרדי לא יעז, מזכיר המשלים הכנסה כמוהל לתינוקות של מהגרים סודנים בדרום־העיר, המבקשים להבטיח עתיד לילדיהם.
במפגש ביניהם מספרת אסתר לרב את סיפורה העצוב והכואב – סיפור אהבתה לדוִד משיח, שמזימתו של רב פריזאי, ותסבוכת הלכתית שיצר, הפכו אותו לטראגי. כעת היא מבקשת לנקום ולתקן....
|
|