ביקורת ספרותית על הכלה המשחררת מאת אברהם ב. יהושע
ספר מעולה

---

הכל מסודר בקופסאות.קופסאות של מילים:לביקורות ציניות,קופסה לביקורת פושרת,וזו לביקורת המשבחת.אבל בשביל הספר הזה אני פונה למדף שלי ושולף משם את הקופסא עם הדימויים לביקורות המהללות,המשתפכות,המתפעלות(יש גם קופסא לכל אלה)ביותר כדי להרכיב מהן את הביקורת לכלה המשחררת.
איך שאני פותח את הקופסא מיד מפציעות משם קרני האור של המילים המלוטשות ביותר.מה יש לנו שם:"יצירת מופת","מעשה אמן","קנוני","אבן דרך","פסגת היצירה","מלאכת מחשבת",כאלה.
זה לא מספיק.
נעזוב זה ונחפש משהו אחר.
כבר כתבתי כאן בעבר(בביקורת הלא מוערכת דיה של 'שליחותו של הממונה על משאבי אנוש') על יצירתו של א.ב ועד כמה בשבילי הוא הליכה על בטוח.ממש באנקר.
איך אתאר לכן ולכם ספר זה?אתם מכירים את זה כשמתבוננים על שיירת נמלים קטנטנות מגבוה?רואים קו דקיק שזע לו בתנועה מתמדת.זום אין ופוקוס קרוב יותר לשיירה תגלה לכם את הפרטים המרכיבים אותה ומייד תשתאו על התנועה הסואנת המרכיבה את הקו השחור הזה ואם תקרבו את עיניכם ממש בצמוד לשיירה תדהמו מהנחיל העצום הרוחש מתחת אפכם.
נחיל המילים המרכיב את ספרו זה של יהושוע מצריך רזולוציה החדה ביותר שתוכלו להשיג.מה שנקרא בקריאה ראשונה לא מספיק כדי לחוות את העושר והתחכום של הסופר הזה.שכבות על שכבות מונחים הסיפורים השונים והם מקופלים ומתקפלים זה בתוך זה עמוסים דימויים,סמלים והקשרים שכדי לגלות אותם יש לגזור על עצמך עוצר קריאה של חומרים אחרים ולתת לסיפור שזה עתה סיימת לחלחל בך ולהספג בתודעה
כמו חומר רדיואקטיבי הנועד לגלות את החומרים הזעירים ביותר שלא ניתנים לגילוי באמצעים קונבנציונאליים.
אני חושב שכבר קלטתם את המסר.
נקשרתי לסיפור הזה על יוחנן ריבלין ומשפחתו.הצטערתי כשהגעתי לסוף הסתמי משהו,אבל כמו ב'שליחותו של הממונה' הבנתי את משמעותו רק לאחר מספר ימים.
נקשרתי למזרחן ריבלין ולאישתו השופטת שדווקא הוא מבין שניהם חיפש אמת למען בנו האהוב.בסיפור גדוש סודות ריבלין מחפש לפענח סוד אחד שגרם לסיום נישואי בנו יקירו לאחר שנה אחת בלבד.הסוד מתגלה לבסוף,אך לא לו אבל גם סודות אחרים ברקע נפתרים ומתירים את הקשרים שאחזו בדמויות השונות לשיחרורם לדרך חדשה.
א.ב כתב עלילה מהפנטת ומלאת ריחות בתוכה התערסלתי והגעתי מחיפה לירושלים,לגליל ולכפרי הגדה לדמויות ישראליות וערביות,כולן אנושיות ושובות לב.העלילה מתובלת בהרבה משפטים בערבית הכתובה בעברית,והומור רב.אני ממליץ במיוחד על הקטע (מעמוד 390 )בו מתוארת חויית הצפייה של הזוג רבלין בסרט יפני משמים.צחקתי שם כמו שלא צחקתי מעולם מקטע שקראתי.
מה יש לדבר-ללקק את האצבעות,או ברוח האירויזיונית של ימים אלה:
'דוז פואה'
ותוסיפו גם מע"ם

» ביקורות נוספות של אליהו
» ביקורות נוספות על הכלה המשחררת