“אף אחד לא כתב ביקורת. כמה אנשים כיכבו את הספר הזה בהרבה כוכבים. יש לי בעיה עם זה. יש לי בכללי בעיה עם סיפורים קצרים, אבל ניסיתי, באמת שניסיתי ולא צלחתי את כולו, מה גם שהאחרון זה בכלל מחזה, מערכה אחת מתוך מחזה. למה לא כל המחזה? לא ברור. אולי זה לא היה קצר מספיק. הסיפורים שכן קראתי מרגישים כמו חלום, לפעמים חלום בלהות. חלקים מרגישים כמו סרט אנימה, כמו סצנות מ"המסע המופלא", במיוחד הנסיעה ב"חתונתה של גליה" שהוא סיפור אימים, אולי זו היתה כוונת הסופר, בעיקר להעביר את האווירה, הקודרת לרוב, כיוון שכל הסיפורים למעשה מרגישים כאילו נפרמו מתוך עלילה רחבה יותר, חלקם מסתיימים ללא סוף. והעברית, שפה מתנשאת של שנות השישים. מתאימה מאד להבעת הפנים של הסופר הצעיר א.ב. בגב הספר, עם המקטרת בפה, אינטלקטואל כזה. מהורהר ומתנשא. כותב לא ברור, כמו בגדי המלך החדשים, ככה שאלה לא מבינים, חושבים שהם מפספסים משהו שהוא מעל לבינתם.”
