ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 19 ביולי, 2020
ע"י זאבי קציר
ע"י זאבי קציר
מוזר אבל עד כה כלל לא קראתי ספר כלשהו של א.ב. יהושע ולכן ניגשתי לספרו זה בסקרנות גדולה. התרשמתי מאד מכתיבתו של יהושע אבל אין לי מושג אם סגנון הכתיבה בספר זה, שמושפע לתחושתי ממנדלי ועגנון, בא כדי לשרת את הסיפור או שזהו סגנון כתיבתו.
מדובר בסיפור די מורכב אודות שושלת מאני כפי שהיא מסופרת באמצעות ״שיחות״ בתקופות שונות כאשר הקורא מתוודע רק למשוחח אחד ואמור להבין לבד מה הצד השני חושב או אומר. בשיחה הראשונה זה עדיין הגיוני כיוון שהיא נסובה בין אם לביתה שמשוחחות בטלפון ולכאורה ״שומעים״ רק את הבת מדברת... בשיחות הבאות זה כבר לא הגיוני בעליל אבל יהושע כנראה החליט, וסיבותיו עמו, לנקוט בטכניקה הזו לאורך כל הספר, נו שוין.. הסיפור ברובו מעניין אבל לקראת הסוף סובל מפטפטת מסחררת, מתישה וטרחנית (שמשרתת את הסיפור לאור הלך רוחו הסוער והנרגש של ה״משוחח״) ורק לקראת סיום הספר ניתן להירגע קצת מהקצב ולסיים את הספר בנחת. אז למרות כל חסרונותיו אני ממליץ לקרוא כיוון שמדובר ביצירה יוצאת דופן ומעניינת ובסופר גדול.
4 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
מושמוש
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
גם.
לא התחברתי. מבקר כתב שזה פונה למבקרים ומציע להם מושא לביקורת וזה לא מה שספר אמור. כתב ש'מולכו' זה ספרו הטוב ביותר ( אולי בינתיים הוציא עוד). ניסיתי רק את ההתחלה של מולכו: סיפור עצוב משתתף בצער, אבל.. לא רוצה לקרוא..
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
התחלתי בזמנו,לא התחברתי מדי.
גם הפונטים הקטנים הקשו מעט.
|
4 הקוראים שאהבו את הביקורת