ביקורת ספרותית על מר מאני מאת אברהם ב. יהושע
ספר מעולה

---

את מרבית ספריו של א. ב. יהושע קראתי לפני כשלושה עשורים, בשקיקה יש לומר. זוכר היטב ובבהירות את אי היכולת להניח מידי את "השיבה מהודו" וגם את "המאהב".

דווקא ל"מר מאני" הגעתי משום מה רק כעת, תוך שהוא שורד בסבלנות את אבק השנים ושומר בקנאות על מקומו במדף הספרים.
קטונתי מלקבוע היכן ממוקם ספר זה במדרג כתביו של א. ב. יהושע, ואין זה ממש משנה. ואולם, שיחזרתי בהצלחה עם "מר מאני" את חדוות הקריאה בספריו.

סיפור העלילה נפרש על פני כמאתיים שנה, החל מאמצע המאה השמונה עשרה, ומגולל את סיפורה של משפחה יהודית על הציר הגיאוגרפי שבין אתונה, סלוניקי, האי כרתים, איסטנבול, ירושלים, ביירות, ובזל של ימי הקונגרס הציוני ב 1899.
בתוך כך אנו נחשפים בנגיעות לאירועים הסטוריים בכלל וכאלו הקשורים לעם היהודי בפרט כגון שתי מלחמות העולם, הקונגרס הציוני בבזל, מעבר השליטה על ארץ ישראל מהאימפריה העותומנית לידי הבריטים, הצהרת בלפור, השואה, תקומת מדינת ישראל ומלחמותיה.

חלקים מהותיים מהעלילה מתרחשים בירושלים ובין סמטותיה. הספר משרטט את החיים בה, יהודים לצד ערבים, תורכים שמתחלפים באנגלים, מוסדות רשמיים ולא רשמיים הלובשים ופושטים צורה, היציאה מהחומות ותחילת ההתיישבות בשכונות הסובבות אותה, וכמובן מבט עכשווי - קרי של סוף המאה העשרים, על העיר.

הספר כתוב כאסופת שיחות, חמש במספר, המתחילה משנות השמונים של המאה העשרים ועד למאה השמונה עשרה, מהסוף להתחלה. בכל שיחה נעדר חלקה של אחת הדמויות כך שלמעשה מדובר בחמישה מונולוגים. השיחות מגוללות את השתלשלות אירועיה של משפחת מאני, כאשר בכל תקופה קיים מר מאני אחר המהווה את הגיבור המקומי של אותן שנים.

המבנה הנ"ל יוצר פאזל ההולך ונבנה לאורכו של הספר ומאלץ את הקורא למלא תשבץ חסר שנפתר בהדרגה ממש עד סופה של השיחה החמישית.
בדמויותיו השונות של מר מאני ניתן לראות את מגוון הטיפוסים המייצגים זרמים שונים בעולם היהודי במאות האחרונות – זה הנודד, הגלותי, הציוני, הדתי והחילוני, העולה לארץ ישראל ומשרת בצה"ל.

שתי נקודות בפרספקטיבה אישית:

חלקים מהעלילה מתרחשים בסלוניקי שביוון בשנים בהם חיה שם משפחתם של סבי וסבתי. בדומה למר מאני של אחד הגילגולים, גם סבי לקח את משפחתו ועלה לארץ ישראל בראשית המאה העשרים. הפך לחזן הקהילה הסלוניקאית שהתקבצה בעיר חיפה בהדר הכרמל, קהילה שבנתה את נמל חיפה. השתתף בקרבות מלחמת השחרור ונפל במארב בראשיתה, בין עתלית לחיפה. כמובן שלא הכרתי אותו אבל ילדותי היתה רצופת סיפורים על חיי הקהילה ברחוב השומר בהדר, המשקיף מהר הכרמל על הנמל.
בעצם עלייתו ארצה, הציל את משפחתו הגרעינית מהשואה, שלא כמו אחיהם ואחיותיהם של סבי וסבתי שנותרו בסלוניקי וסופם היה באושוויץ, לא רחוק ממקום קיומה של השיחה הרביעית במר מאני.

השפה הספניולית, אשר מופיעה במר מאני לפרקים, היא שפת ילדותי ואותה שמעתי בין אבי לאחיו ואחותו, וכמובן עם סבתי. איתנו הילדים, דיברו רק עברית ולכן לא רכשתי לצערי את השפה.

בהרצאה מתומללת המחולקת לשלושה חלקים למגזין "ספרות" של עיתון הארץ (אני מוסיף בתחתית את הקישורים) במהלך נובמבר 2021, חודשים מספר טרם מותו של א.ב. יהושע ביוני 2022, הוא מדבר על תהליך הכתיבה של "מר מאני" שלקח שנים רבות.
דרך ההרצאה ניתן להבין כיצד למשל קובעה תודעתו הפוליטית של א. ב. יהושע (כזכור הוא היה חלק ממפלגת "שלי" של לובה אליאב) והאופן בו הוא נותן לה ביטוי בשיחה השלישית מתוך החמש שבספר.

אבל יותר מכך, הוא מעיד על עצמו כי מבחינתו, השיחה החמישית החותמת את הספר ובה נקשרים לא מעט מקצוות העלילה המסתעפת, היא פיסגת ושיא כתיבתו בהיבט העומק הספרותי אליו הגיע, ולאחריה לא הצליח לשחזר עומקים אלו.

אין ספק שאקרא אותו שוב. ברור לי שחלקים נסתרים מאותו התשבץ מתגלים אך ורק בקריאות חוזרות.
ובשתי מילים: הנאה צרופה.

מהיכן הגיע אלי מר מאני (נובמבר 2021, עיתון הארץ מוסף "ספרים"):
חלק ראשון:
https://www.haaretz.co.il/literature/prose/2021-11-16/ty-article/.premium/0000017f-e8bc-dea7-adff-f9ff21ea0000?lts=1667897478786
חלק שני:
https://www.haaretz.co.il/literature/prose/2021-11-23/ty-article/.premium/0000017f-dbf5-df9c-a17f-fffd15140000
חלק שלישי:
https://www.haaretz.co.il/literature/study/2021-11-30/ty-article/.premium/0000017f-e3c2-d9aa-afff-fbdafb840000

» ביקורות נוספות של Josefico
» ביקורות נוספות על מר מאני