ביקורת ספרותית על חסד ספרדי - הספריה החדשה # מאת אברהם ב. יהושע

---

חסד ספרדי- א.ב. יהושע
חסד ספרדי הוא רומן הכתוב היטב מורכב ומעמיק הדורש מהקורא חשיבה מורכבת.
מה תפקידה של הפרשנות? להבהיר לקוראים ואפילו ליוצר עצמו את החומרים הלא מודעים ביצירה. ביצירה טובה מצויה תמיד ליבה לא מודעת.( א.ב. יהושע)
חסד ספרדי אומר שמקורה של היצירה הוא בניסיון האישי במציאות, בעולם האמיתי, אך אין די בכך. יצירת אומנות אינה
מיוצרת בעולם ריק,כל יוצר ספוג במעשי תרבות שספג בניסיון
חייו שני גורמים אלו,חומרי המציאות מחיי היום יום, עם חומרי תשתית של הספרות לדורותיה,ובאומניות לסוגיהם ציור סרט ספר הצגה המוטיבים המופעים בסיפור המסגרת, חומרים שעשויים להיות חומרי מציאות, אבל גם בדיה מופלגת,מפרים בחלב של חסד את דימיונו של יוצר האומנות.
ביקורת על הספר על פי מחשבות והסגות של הכותב.
נהנתי לקרוא את הספר בעיקר בגלל מיומנות הסופר בשפה העיברית שבאו לידי ביטוי בתאור המצבים המחשבות והארועים שאותם עובר מספר הסיפור הבמאי הזקן שעושה
חשבון נפש עם עצמו מנסה להתפייס עם חבריו וידידו שבהם פגע במהלך חייו.
אחד הנושאים שהפריעו לי מההנהה המלאה בקריאת הספר
זו הטרחנות של הסופר שלפי דעתי שתל בתוך סיפורו סלט שלם של נושאים שלכל אחד מהנושאים בניפרד ניתן לכתוב ספר העומד בפני עצמו. הסיפור מורכב מסוגי כתיבה ספרותית
שונים כמו אבסורד, מטפיזי, אליגורי. כמו כן הכניס הסופר
מוטיבים ונושאים פילוסופיים קפקאים ודתיים .עבר והווה ,דימיוני חלום ומציאות בתוך הסיפור . גם נושאים אקטואליים את הניגודים בין יהדות לנצרות הניגודים והאימותים בין הישראלים לדתיים ולפלשתינאים וגם את הניגודים והקיפוח בין האשכנזיםלמזרחיים. אוסף גדול זה של נושאים בסיפור אחדמיגע ומתיש ומתסכל ופוגע בשטף הסיפור ובהבנה למה בדיוק מתכוון המשורר.
אוסף הנושאים בהם דן הסופר מפריע לי להזדהות עם הסיפור.
הספר מסופר בשלשה ממדים ומרחבי זמן, עבר הווה ומציאות ,ומימד נוסף שאינו קשור לזמן ולמרחב אך משפיע עליו והוא ורגשות תחושות מחשבות ומות .כיצד כל המרכיבים יוצרים הוויה קיומית שהיא מציאות וחלום המתקיימים בתוך הנפש האנושית.
מימד ראשון -עבר בא לידי ביטוי בסרטים הישנים
בעולם הדימיוני הסוריאליסטי ההזוי הלא מציאותי שבא
לידי ביטוי בסיפורי הסרטים שמוזן מדימיונם ומחשבותיהם ומשחקם של בני אדם שונים המגעים מרקע חברתי ועדתי שונה הן באופי והן במחשבות הקשורים להפקת הסרטים.
המימד השני-ההווה ניסיון להבין את העבר.
ההווה שבא לידי ביטוי בפרוש הסרטים מהעבר וניסיון להבינם כפי שרואים זאת הבמאי השחקנית ממרחק הזמן וקהל הצופים והקשר וההשלכות למציאות .
המימד השלישי-המציאות .
החיים המציאותיים המשתלבים ומושפעים מעולם הדמיוני הבאים לידי ביטוי בחיי המעורבים הקשורים להפקת הסרטים.
וההשלכות הקובעות את מהלך חייהם המציאותיים המושפעים
מעולם דימיוני והזוי .
עבר הווה ומציאות באים לידי ביטוי בספר באירבוביה אחת
ובזמן אחד. העבר הם סיפורי הסרטים, ההווה ,זה כיצד רואה
הבמאי בזמן הווה,ומציאות כיצד רואים ומפרשים הצופים בסרטים מנקודת מב של המציאות שלהם.
בסיפור הזה הגבולות בין העבר להווה ובין ההזוי והפנטזיה
הוא מטושטש. ניתן לראות גם את הרטרוספקטיבה כחלום
ארוך של הבמאי שמנסה לבחון את נפשו אדם
המחפש תשובות למהלך חייו שהם מציאות או חלום.
הסופר כותב את עלילת הסיפור סביב הניגודים החריפים
המלווים את חיי האדם החי בעולם של "ארוס וטנדוס"
בין השאיפות הרצונות שלו כשהיה ילד קטן לבין האיסורים
החוקים החברתיים אותם רכש במסגרת בו הוא חי .

הסיפור הוא על אדם בודד מבוגר כבן שיבעים העושה חשבון נפש עם עצמו דרך הסרטים שהוא ביים.אנו הקוראים מתוודאים
לחשבון הנפש שעושה הבמאי בהביטו לעבר ודרכו לומדים
על החברה הישראלית והתרבות הישראלית על הקיפוח על התנשאות האשכנזים
על הספרדים על הכוחניות על היחסים בין העדות השונות
על היחס של של הדת לחברה החילונית .
האם ניתן לראות את הבמאי האשכנזי כ"אדם על" הוא זה שמקבל פרס הוא זה שלוקח לספרדי את אהובתו הספרדית
הוא זה שמחליט את הסצנות בסרט וכשהוא צריך להתפיס עם
טרנגו התסריטאי הוא לא מעיז לעשות זאת בארץ זה לא לכבודו. גם רות גם הצלם וגם התסריטאי שכולם ספרדים
לא מוצאים את מקומם בתרבות הישראלית כפי שהם רצו
לממש את חלומם.

הספר סובב סביב הנושא שמופיע בתמונה אחת ומופיע בספר בצורות ומצבים שונים , תמונה זו קשורה גם ליחסים
המורכבים של הדמיות המורכבות שעליהם מושתת הרומן.
נושא התמונה הוא גבר היונק משד אישה. ואת זה רואים בתמונה המופיעה על כריכת הספר.התמונה "חסד רומאי" ידועה ומפורסמת בעולם.התמונה מתארת אדם מבוגר היונק משד אישה צעירה.הסיפור שעומד מאחורי התמונה הוא שהאדם היונק הוא אסיר אשר פתח בשביתת רעב ובתו מגיעה להצילו ממות חולצת שד ומניקה את אביה ובכך מצילה את חייו. סביב נושא זה בונה הסופר את הסיפור וקורא לספרו "חסד ספרדי".
במסגרת הסיפור עצמו הסופר מתאר את נושא ההנקה
כמה פעמים. פעם הנושא מופיע במסגרת הסצנה שלא
מומשה באחד הסרטים שהבמאי הסריט. ופעם בסוף הספר
הבמאי עצמו שנמצא בספרד היונק מאיזה אשה דימיונית.
למרות כפי שכבר כתבתי מופיעה סצנת ההנקה לאורך כל הספר אני אתייחס לשלושה מצבים בו מוזכר החסד.
לפני שאמשיך ברצוני לציין שבתמונה יש שני אלמטים
אנושיים מרכזים אחד הוא החסד האנושי והשני הוא ההנקה הנתינה. ובהקשר לשני המוטיבים האלו בא אני להסביר מהוא ההבדל בין שלושת "התמונות שהם
הראשון "החסד הרומאי"
שניים "החסד הספרדי"
והשלישי החסד הישראלי הסצנה שלא ממושה בסרטו של הבמאי ואני הקורא אקרא לה "החסד הישראלי" ולא החסד היהודי.
אם נתבונן בתמונת" החסד רומאי" המופיעה על כריכת הספר נבחין בפניה הרגועים והשלווים של המיינקת מבט המקבל באהבה את הגבר היונק והרצון ליצור ולקיים חיים חדשים באם זה תינוק שרק נולד או אדם הגוווע ברעב. כל עוד יש צורך להמשיך את השושלת האנושית "אני האישה" נמצאת כאן ומוכנה לתת את מה שאלוהים העניק לי. כך שהחסד הרומאי הוא תיקווה להמשך החיים ולחיים חדשים. זו נתינה אנושית טיבעית הדרושה להמשך הקיום של כל חי על פני האדמה. נתינה המגיעה מחמלה מאהבה, רצון לעזור לזולת ומהסיפוק הנפשי בתכונת הנתינה הטמון בטבע האדם.
בחסד הישראלי התמונה שונה לגמרי. המיניקת ברוב יאושה
מהזנחת בנה שזה עתה ילדה למעשה רוצה למות ומבקשת את מותה על ידי כך שהיא מציעה לנווד בודד וערירי לינוק
את חלב היילוד לא בכדי שהנווד ינצל מרעב אלה מבוקשה
הוא ברוב עצבותה למות. היא מבקשת שיינק את דמה.
אין כאן מותיב של חסד חמלה ותיקווה לחיים.להיפך כאן
החסד הוא במות הפסקת החיים.
בחסד הספרדי אנו קוראים על שלשה מצבים בהם הבמאי מעורב בניסיון לצלם
תמונה הדומה לתמונת החסד הרומאי. במצב ראשון זה לא צלח מפני שהמנייקת המוסלמית לא הסכימה להשיל את כסות פניה ובניסיון שני המנייקת היתה מסוממרת בפעם השלישית הבמאי מצליח לינוק מדמות ספרותית דימיונית הלקוחה מהספר דון קישוט .
על פי דעתי הסופר לא רואה במצב הקיים בעולם כיום תיקווה לחסד לחמלה אהבה ושלום. והוא אומר זאת בכך שהוא לא מצליח ליצור מצב של חסד רומאי במציאות בו הוא חי למרות שליבו יחסית לגילוי נמצא במצב בריא.

לקרוא ספר זה להיות
מאוהב בדימיון
לזמן בלתי מוגבל
עוד הרבה לאחר
שהסיפור תם וניגמר
מילים ומשפטים היוצרים
תמונה חדה וברורה
של מציאות או בדיה
ופותח לפניך עולם ניפלא
המבעיר אש של
צבעים טעמים מקומות
מצבים וריחות
מדורה פנימית
שמחממת ומאירה
את הגוף וגם את הנשמה.
לראות סרט זה כמו סטוץ
נהנים ורצים לספר
וכבר מחפשים את הסטוץ השני
הבמאי כבר הבעיר
עבורך מדורה
ומה שנישאר זה רק זיקוקים
הכבים לפני שהספיקו
לחמם אותך.
לראות טלביזיה זה כמו לאונן
נהנים מהרגע של
רעש של אותו געש
אבל ממהרים להתאונן
היכן היא אותה מדורה
חמה ומאירה
היא בוערת הרחק הרחק ממך.
אהבה סטוץ אוננות
מה אנו מחפשים
האם סביב כל זה
בנויים להם החיים
האם
בין הספר הסרט הטל.
מסתתרים להם
החיים האמיתיים.

» ביקורות נוספות של אריה
» ביקורות נוספות על חסד ספרדי - הספריה החדשה #