ביקורת ספרותית על המאהב מאת אברהם ב. יהושע
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 14 באפריל, 2010
ע"י אלי אביר


אם בולי הצליח לכתוב מונולוגים של אישה בת 93 שנמצאת במצב של קומה, צריך להוריד בפניו את הכובע. בעצם, תחשבו על זה.. איך חושב אדם שנמצא בתרדמת? על מה חושב אריאל שרון? ליהושוע יש אינטרפטציה מעניינת. ליהושוע יש גם משיכה בריאה לתיאור מצבים קומיים. והוא בין היחידים בספרות הישראלית שלא "מתבייש" להצחיק. כדי להבין זאת, כדאי לקרא למשל את הקטע שבו רס"ן שחר קצין המילואים חדור הציונות והפתאטי למהדרין, שולף את אברו האדום והזקוף ומשתין בלי בושה לקול מצהלות החיילים הצעירים.יש דמויות שעוצבו בדרך אמינה לדעתי, כמו דמותה של דאפי מתבגרת בת 15, ויש דמויות שעוברות פחות טוב, כמו דמותו של נעים נער ערבי מכפר פקיעין. בסך הכול רומן חכם ומשעשע.
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ