ביקורת ספרותית על שליחותו של הממונה על משאבי אנוש מאת אברהם ב. יהושע
ספר לא משהו

---

למרות שהוא קל לקריאה וזורם מאוד, לא אהבתי כל כך את הספר הזה. ישנו פה ניסיון להעביר ביקורת חריפה על האטימות וחוסר הרגישות בחברה הישראלית והאדישות כלפי האחר, אולם לדעתי הביקורת הראויה והחשובה הזאת, נשענת על סיפור רעוע, לא הגיוני ולא משכנע. כל הספר מתבסס על איזו הכאה על חטא כביכול מצידם של בעל המאפיה ושליחו, על כך שלא הבחינו שעובדת שלהם חסרה חודש ימים. חטא כה גדול שיכול אפילו לשמש עילה לכתבה פוגעת במקומון, שעניינה ניכור וחוסר אכפתיות של ההנהלה כלפי עובדים פחותי דרג במאפיה. אבל מבחינתי בכל אופן, הסופר מספק הסבר הגיוני מאוד וסביר לחלוטין מדוע לא הבחינו בהעדרה של העובדת, ולא משאיר בכלל שום מקום ליסורי מצפון או לתחושת אשמה. אין גם שום הגיון שאיזה שהוא מקומון ימצא עניין ב"מחדל" הלא מחדלי הזה ועוד פחות הגיון בכך שבעלי המאפיה יחששו מן הכתבה. לכן כל התנהלותם ותחושותיהם של גיבורי הסיפור בהמשך הספר היא זו שבעיני תמוהה ולא הגיונית, תלושה לחלוטין מהמציאות. במילים פשוטות, אף אחד לא היה מתנהג ככה, והמוטיבציה של הממונה ומעסיקו פשוט לא ברורה לי. מצד שני, כמובן יכול להיות שאנשים כמוני הם בדיוק הבעיה שא.ב יהושע מנסה להזהיר מפניה...

בקיצור: היות והספר קל וקריא מאוד, הוא שווה קריאה ולו רק כדי לבדוק אם אתה מבין מה לעזאזל א.ב. יהושע רוצה בכלל, אבל באופן אישי מצאתי אותו קלוש, תלוש ומוזר

» ביקורות נוספות של קוראת הכל
» ביקורות נוספות על שליחותו של הממונה על משאבי אנוש