הביקורת נכתבה ביום רביעי, 29 באוגוסט, 2018
ע"י יוסי נינוה
ע"י יוסי נינוה
הבטחה שלא מומשה.
מתוך פתיחת הספר, ניתן להבין שהשיטיון, שעתיד להשתלט על צבי לוריא, מהנדס דרכים בגמלאות, יהיה נושא המרכזי בספר.
אך לא. כל הסממנים הקלים המופיעים אצל צבי הם סממנים רגילים של שכחה המופיעים אצל כל הבאים אלי זקנה.
ובסיפור המסגרת הזה מכניס א.ב. יהושע אירועים שאינם מעניינים כלל, וחלקם תלושים, עד כדי שלא פעם נעצרתי ושאלתי את עצמי, מה אלה עושים כאן:
בראש ובראשונה סלילתו של כביש באזור מכתש רמון, האם להוריד את הגבעה הניצבת בדרך המתוכננת או לחפור דרכה מנהרה?? אותי הנושא אף שעמם! אז מה אם רוצים לסלול כביש...!!??
אורחות חייו השגרתיות של צבי וזוגתו הרופאה, גם הם בנאליים ביותר.
ובין השורות משרבב א.ב. יהושע נקודות פוליטיות זעירות לטובת תפיסת עולמו הפוליטי: פלשתינאים החיים ללא רישיון בישראל, השמאל הציוני, המתנדבים של "הדרך להחלמה", מכירה ורכישת קרקעות באופן לא חוקי. מי הם הבדואים, ואתה שואל את עצמך, במה זה קשור למסגרת הכללית??
מידי פעם חלף בי הרצון להניח את הספר בשל חוסר עניין, אבל בכל פעם חלפה תקווה אולי זה ישתנה לטובה.
אך לא!
ואכן, הספר הוא הבטחה שלא מומשה. הייתה בי תקווה לספר בעל שיעור קומה, אך אוכזבתי.
מי שגילו מושך אותו לקרוא ספרות העוסקת בשיטיון, אני ממליץ על ספרה מאיה ערד: "חשד לשיטיון".
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
וונדי פן
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
ממרומי גילי המופלג (עוד מעט 30), הרבה פעמים יותר מסקן לקרוא על "זקנים".
חשד לשטיון, שטוקהולם, מים לפילים... ספרים שאהבתי, בלי קשר לגיל. את הזקן בן המאה אהבתי מעט פחות, ושוב אין קשר לגיל. כל אחד יקח מספרים כאלה את מה שהוא מתחבר אליו, תובנות או הזדהות. |
|
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
לא נראה לי שגילו של מישהו מושך אותו לקרוא על שטיון, זה הרי מפחיד מאוד! לעומת זאת,
ילדיהם של אנשים זקנים כן ימצאו עניין בספרה של ערד (שעדיין לא קראתי, אבל רכשתי כבר).
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
לסלילת כבישים יש השלכות גורליות על החי והצומח וזה לא נושא של מה בכך,
על אחת כמה וכמה כשמדובר באזור מכתש רמון ורוצים להוריד גבעה.
|
12 הקוראים שאהבו את הביקורת
