ביקורת ספרותית על שליחותו של הממונה על משאבי אנוש מאת אברהם ב. יהושע
ספר טוב

---

סיפור אהבה מוזר על אדם שמתאהב באישה מתה. או בעצם אולי רק בעיניים "הטטאריות" שלה כשהוא גם מגלה עניין הומוארוטי בבנה בן החמש עשרה. ואולי, נוסף על המוזר יש גם משהו יותר שגרתי והוא המשיכה לאישה האקזוטית ובפרט של היהודי לשיקס'ה. (כנראה שלא.ב.יהושע אמנם יש קבעון לגבי נשים אקסוטיות. הינה, מספרו "מסע אל תום האלף": "בעצמות לחייה המוגבהות, ובעיני הפנינים הבהירות שלה, סימנים של יופי זר ומוזר, שמזכיר אולי יופיו של כלב או שועל לבן ונאה. והרי מי יודע, ממשיך בן־עטר להרהר עכשיו בשחוק פנימי, אם לא מבעבעת בתוך החסידות שלה גם טיפה מדמם של ויקינגים או סאקסונים פראיי...")

אני רואה שדעת הרוב היא אחרת לגמרי: רואים פה הרהור ממושך על אחראיות, על האנושיות המשותפת של כולנו, על חיים-ומוות, וכו'.

אמנם גם אני ער לתֵמות האלה, אני רק לא שם אותן בשורה הראשונה. לדעתי, זה על אהבה מוזרה.

» ביקורות נוספות של strnbrg59
» ביקורות נוספות על שליחותו של הממונה על משאבי אנוש