ביקורת ספרותית על השיבה מהודו מאת אברהם ב. יהושע
ספר טוב

---

כנראה שאחרי הוויכוח האם לקנות ספרים או לשאול אותם מהספירה, הוויכוח הכי גדול בין ציבור הקוראים הוא האם לקרוא- ולהסתמך- על התקציר בכריכה האחורית או שמוטב לוותר. אני שייכת לראשונים, ובמקרה של הספר הזה הטענה שלי הוכיחה את עצמה, כי בגב הספר הזה אין רק תקציר כולל ספויילרים אלא ניתוח עדין של הספר ואפילו המלצה לקורא על הנקודות שיש לשים לב אליהן. (התקצירים האלו, שכותב מנחם פרי, קיימים בכל הספרים של "הספריה החדשה" כולל כל הגרוסמנים וכל הא.ב. יהושע). למעשה נדמה לי שאין מה להוסיף על הניתוח הזה, שהאיר לי את הקריאה בספר ואת הקשיים שבו, ובכל זאת כמה מילים.

גיבור הספר הוא בנג'י, רופא צעיר וילדותי למדי שמנסה לפלס דרך למשרת קביעות בבית החולים בו הוא מתמחה. הזדמנות בלתי צפויה לקידום מתגלגלת לידיו כשהוא מתבקש ללוות את המנהל האדמינסטרטיבי של בית החולים ואשתו להודו, להחזיר משם את ביתם החולה. המסע שלעצמו עובר בלי בעיות, אבל בנג'י חוזר ממנו ובליבו התאהבות בלתי אפשרית, באשתו המדושנת והמפונקת של המנהל. מכאן ממשיך הספר להתגלגל לאורך השנים הקרובות, מציג מראית עין של חיים תקינים שבליבם מבעבע אותו "מסתורין", רגש לא מובן ולא רציונלי, שמתערב שוב ושוב ומטה את האירועים באופן בלתי-מורגש לטובתו. כמו שמציין הכתוב בכריכה האחורית, בנג'י ויהושע עצמו מרבים להתעכב על פרטים בלתי חשובים, לפרט אירועים שוליים לקטנות ולעבור כמעט בלי התראה על התרחשויות דרמטיות בהרבה. ועם זאת, דווקא בגלל שהוזהרתי מראש, יכולתי להישאב לתוך הספר בלי תלונה ולשים לב לעוצמה שיש בפירוט הזה, שמחייה את הגיבורים וגורמת לקורא להפנים אותם באופן מפתיע. כך, למרות שלפעמים ההתנהגות של בנג'י הכעיסה אותי בפתטיות שלה, לא יכולתי שלא להזדהות עם האנושיות של ההיאחזות העיקשת באדם שאינו בטווח השגה.

ספר לאורך רוח, למתעניינים בדקויות של הנשמה האנושית ואולי גם קצת ברפואת הגוף האנושית. ותודה לאסף ששכנע אותי בביקורת שלו ששווה לקרוא.

» ביקורות נוספות של מירב
» ביקורות נוספות על השיבה מהודו