ביקורת ספרותית על גירושים מאוחרים – מהדורת 2010 - נוסח חדש בתוספת פרק עשירי מאת אברהם ב. יהושע
ספר מעולה

---

יהודה קמינקא מגיע לארץ מאמריקה שבוע לפני ליל הסדר. לא כדי לעשות את החג עם משפחתו, אלא כדי להתגרש מאשתו, שמאושפזת כבר כמה שנים בבית חולים פסיכיאטרי. הגירושים האלה הכרחיים עבורו מכיוון שבגולה הדוויה מחכה לו אישה חדשה, צעירה ממנו בשנים רבות אשר נושאת ברחמה את ילדו. העלילה משתרעת על פני תשעה ימים, ובכל אחד מהם היא מסופרת מפי אחד מבני המשפחה או בני הזוג שלהם. הפרק העשירי שנוסף במהדורה המחודשת נמסר מפיו המלחית של הכלב המשפחתי הורציוס שקמינקא מכנה צאוס. כשירות לקהל הרחב אכתוב בקצרה על כל פרק בנפרד, מכיוון שלוקח מעט זמן וכמה פסקאות כדי לגלות מיהו הדובר, ולקורא ינעם. בסקירה ייתכנו קלקלנים, אז מי שלא קרא ומעוניין לקרוא את הרומן בעתיד -עדיף שימנע.

פרק ראשון - גדי, הנכד של קמינקא, תלמיד בית ספר יסודי בכיתה ב', סובל ממשקל עודף ומלעגם של הילדים. ההשמנה נובעת, כך הוא מקפיד להסביר לכל מי שבסביבה, לא מתזונה לקויה אלא מבעיה בבלוטות. תחביב עיקרי: גידול תולעי משי. בנם של יעל בתו של יהודה קמינקא ושל עו"ד ישראל קדמי. אח לתינוקת בת כמה חודשים בשם רקפת.

פרק שני - עורך דין ישראל קדמי המכונה בפי כל קדמי. טיפוס יהיר, ציני, גזען כלפי כל מיעוט שבו הוא נתקל. נוהג לפזר בדיחות והסתלבטויות - לא תמיד במקום ובזמן המתאימים. הוא מתמחה במשפט פלילי, אך לצד זאת מסדר גם את ענייני הגט עבור חמיו הקמינקאי. משפחת קדמי מתגוררת בחיפה.

פרק שלישי - דינה קמינקא, רעייתו של אסא בנו של יהודה. עלמה צעירה בת 22, יפה מאוד. בהכשרתה היא עובדת סוציאלית (בניגוד לבעלה היא לא מטאור אקדמי אלא דילגה על השירות הצבאי בגלל מחלה) אך כיסופיה אל הכתיבה הספרותית, שירה או פרוזה - היא עדיין לא החליטה. היא בת יחידה להורים ממוצא הונגרי, זוג חנוונים אדוקים שהיא כל עולמם. יהיה אנכרוניסטי להשתמש במילה דתל"שית, אך דינה פרקה מעליה עול תורה ומצוות. היא ואסא גרים בשכונת רמת אשכול בירושלים, ואם ההורים היו ממתינים שלושים או ארבעים שנה הם היו יכולים לעבור לגור ליד בתם ולהרגיש בבית.

פרק רביעי - אסא (מכונה לפעמים אסי) קמינקא, בעלה של דינה. דוקטור להיסטוריה באוניברסיטה העברית. טיפוס קודר, זועף ומר נפש. לא כל כך ברור למה, הרי הוא נשוי ליפה בנשים, שצעירה ממנו בכמה שנים (ככל הנראה זה דפוס קמינקאי גברי, החל מיהודה וכלה בבניו אסא וצבי) ובגיל צעיר מאוד - פחות משלושים - כבר מחזיק בתואר דוקטור ובמשרת הוראה באוניברסיטה. הדמות שלו לא ברורה לי.

פרק חמישי - רפאל קלדרון, המאהב המנוצל של צבי קמינקא, הבן השלישי של יהודה. רפאל הוא איש משפחה, נשוי ואב לשתי בנות, בן 57. נצר למשפחה ספרדית ירושלמית שורשית שגר כיום בתל אביב. עובד כיועץ השקעות בבנק, אדם אמיד, שעולמו התערער כשלראשונה בחייו התאהב בגבר, צבי קמינקא, שהוא הומוסקסואל ותיק. ייחודו של הפרק שהוא מועבר בדיאלוג בין רפאל לצבי שבו נשמע רק קולו של הראשון - טכניקה שבאמצעותה כתב יהושע, שנים אחר כך, את מר מאני. יהושע, בדובבו את קלדרון, מחקה בצורה נהדרת את אופן הדיבור הספניולי שבוודאי ספג מאביו, יעקב יהושע איש היישוב הישן.

פרק שישי - צבי קמינקא - צעיר יפה תואר, כאמור הומוסקסואל. מתגורר בבית ילדותו בתל אביב. לא מצוין במפורש מהו עיסוקו אך כנראה גם בתחום הכספים וההשקעות - את קלדרון הוא פוגש בבנק. הפרק מובא בצורת דיאלוג של צבי עם הפסיכולוג שלו, והוא משלים את הפרק הקודם. צבי מתגלה כנבז רציני שמנצל את אהבתו של קלדרון והופך אותו לנהג אישי ולכספומט הפרטי שלו.

פרק שביעי - יעל קדמי, בתו של יהודה קמינקא. הפרק מתרחש שלוש שנים לאחר האירועים המסופרים (משהו כמו "איפה הם היום") ובו מספרת יעל לזוגתו האמריקאית של אביה, שהגיעה לביקור בארץ עם ילדם המשותף, מה קרה בשבת, לפני ליל הסדר, לפני שלוש שנים. מפי יעל אנחנו מדווחים בפעם הראשונה שיהודה קמינקא מצא את מותו באותו ביקור בתאונה שפרטיה לא נמסרים.

פרק שמיני - נעמי קמינקא, פרודתו של יהודה. מתגוררת בשנים האחרונות בבית חולים לחולי נפש בעכו (מזרע, אף שהשם לא נכתב במפורש) לאורך העלילה לא כל כך מובן מה הלקות הנפשית ממנה היא סובלת. בהתחלה נדמה שהיא הושמה בבית המשוגעים רק כדי למלט אותה ממשפט פלילי אחרי שתקפה את יהודה בסכין וחרטה בבשרו צלקת (שהוא מקפיד לחשוף בפני כל מאן דבעי, וגם בפני מאן דלא ממש בעי) אבל בקריאת המונולוג שלה אפשר להבין שהיא סובלת מההפרעה הנדירה של פיצול אישיות, או אישיות מרובה, ובתוכה שוכנת אישה נוספת.

פרק תשיעי - יהודה קמינקא, חתן השמחה, שעבורו התכנסנו כאן. בפרק יהודה חוזר אל בית החולים הפסיכיאטרי, אחרי שניתן הגט, כדי למצוא את המסמכים שמעבירים את הבית לבעלותה הבלעדית של נעמי (כי הבין מקלדרון שצבי זומם למכור אותו) בזמן הפלישה הלא חוקית אל שטח המוסד הוא מת, ככל הנראה - זה לא כתוב במפורש - במכות קילשון של אחד מדיירי המוסד.

פרק עשירי - הורציוס/צאוס, הכלב המשפחתי שעבר עם נעמי לבית החולים. נודד בדרכים ומשלב את נדודיו בסגירת פינות לגבי משפחתו. יש כאן כל מיני רפרורים לכלב בלק מתמול שלשום של עגנון, אבל מכיוון שקראתי אותו לפני מיליון שנה הם ככל הנראה נעלמו ממני.

» ביקורות נוספות של בועז
» ביקורות נוספות על גירושים מאוחרים – מהדורת 2010 - נוסח חדש בתוספת פרק עשירי